(א)
בְּרֵאשִׁית מַמְלֶכֶת יְהוֹיָקִם בֶּן יֹאושִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה אֶל יִרְמְיָה מֵאֵת יְהֹוָה, לֵאמֹר:
בְּרֵאשִׁית
-בתחילת
[1]
מַמְלֶכֶת יְהוֹיָקִם בֶּן יֹאושִׁיָּהוּ
[2]
מֶלֶךְ יְהוּדָה
, בשנה הראשונה למלכותו
[3]
הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה אֶל יִרְמְיָה מֵאֵת יְהֹוָה,
לֵאמֹר:
[4]
(ב)
כֹּה אָמַר יְהֹוָה אֵלַי, עֲשֵׂה לְךָ מוֹסֵרוֹת וּמֹטוֹת, וּנְתַתָּם עַל צַוָּארֶךָ:
כֹּה
-כך
[5]
אָמַר יְהֹוָה אֵלַי,
עֲשֵׂה לְךָ מוֹסֵרוֹת
[6]
וּמֹטוֹת,
[7]
וּנְתַתָּם
-ותתן אותם
[8]
עַל צַוָּארֶךָ:
[9]
(ג)
וְשִׁלַּחְתָּם אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם, וְאֶל מֶלֶךְ מוֹאָב, וְאֶל מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן, וְאֶל מֶלֶךְ צֹר, וְאֶל מֶלֶךְ צִידוֹן, בְּיַד מַלְאָכִים הַבָּאִים יְרוּשָׁלִַם אֶל צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה:
וְשִׁלַּחְתָּם
-ותשלח אותם
[10]
בשנה הרביעית למלכות צדקיהו
[11]
אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם,
וְאֶל מֶלֶךְ מוֹאָב,
וְאֶל מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן,
וְאֶל מֶלֶךְ צֹר,
וְאֶל מֶלֶךְ צִידוֹן,
בְּיַד
-על ידי
[12]
מַלְאָכִים
-שלוחים
[13]
הַבָּאִים
אל
[14]
יְרוּשָׁלִַם
[15]
אֶל צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה:
[16]
(ד)
וְצִוִּיתָ אֹתָם אֶל אֲדֹנֵיהֶם לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כֹּה תֹאמְרוּ אֶל אֲדֹנֵיכֶם:
וְצִוִּיתָ
-ותצווה
[17]
אֹתָם
[18]
להגיד
[19]
אֶל אֲדֹנֵיהֶם לֵאמֹר,
כֹּה
-כך
[20]
אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,
כֹּה
-כך
[21]
תֹאמְרוּ אֶל אֲדֹנֵיכֶם:
(ה)
אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶת הָאָרֶץ אֶת הָאָדָם וְאֶת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאָרֶץ בְּכֹחִי הַגָּדוֹל וּבִזְרוֹעִי הַנְּטוּיָה, וּנְתַתִּיהָ לַאֲשֶׁר יָשַׁר בְּעֵינָי:
אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶת הָאָרֶץ אֶת הָאָדָם וְאֶת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי
כל
[22]
הָאָרֶץ בְּכֹחִי הַגָּדוֹל וּבִזְרוֹעִי הַנְּטוּיָה,
[23]
וּנְתַתִּיהָ
-לכן בידי לתת אותה
[24]
לַאֲשֶׁר יָשַׁר בְּעֵינָי
שמיניתי מלכים והם אדוני הארץ:
[25]
(ו)
וְעַתָּה אָנֹכִי נָתַתִּי אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה בְּיַד נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל עַבְדִּי, וְגַם אֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לוֹ לְעָבְדוֹ:
וְעַתָּה אָנֹכִי נָתַתִּי אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה
של המלכים אדוניכם
[26]
בְּיַד נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל עַבְדִּי,
[27]
וְגַם אֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לוֹ לְעָבְדוֹ:
[28]
(ז)
וְעָבְדוּ אֹתוֹ כָּל הַגּוֹיִם, וְאֶת בְּנוֹ וְאֶת בֶּן בְּנוֹ עַד בֹּא עֵת אַרְצוֹ גַּם הוּא וְעָבְדוּ בוֹ גּוֹיִם רַבִּים וּמְלָכִים גְּדֹלִים:
וְעָבְדוּ
-ויעבדו
[29]
אֹתוֹ כָּל הַגּוֹיִם,
וְאֶת בְּנוֹ
[30]
וְאֶת בֶּן בְּנוֹ
[31]
עַד בֹּא עֵת
חורבן
[32]
אַרְצוֹ
[33]
גַּם הוּא
[34]
, שאז
וְעָבְדוּ
-יעבדו
[35]
בוֹ גּוֹיִם רַבִּים וּמְלָכִים גְּדֹלִים:
(ח)
וְהָיָה הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא יַעַבְדוּ אֹתוֹ אֶת נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל, וְאֵת אֲשֶׁר לֹא יִתֵּן אֶת צַוָּארוֹ בְּעֹל מֶלֶךְ בָּבֶל, בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדֶּבֶר אֶפְקֹד עַל הַגּוֹי הַהוּא נְאֻם יְהֹוָה, עַד תֻּמִּי אֹתָם בְּיָדוֹ:
וְהָיָה הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא יַעַבְדוּ
-ירצו לעבוד
[36]
אֹתוֹ
מרצון,
[37]
אֶת נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל,
וְאֵת
הגוי
אֲשֶׁר לֹא יִתֵּן אֶת צַוָּארוֹ בְּעֹל מֶלֶךְ בָּבֶל,
[38]
בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדֶּבֶר אֶפְקֹד עַל הַגּוֹי הַהוּא נְאֻם
-אמר
[39]
יְהֹוָה,
עַד תֻּמִּי
-כלותי
[40]
אֹתָם בְּיָדוֹ:
[41]
(ט)
וְאַתֶּם אַל תִּשְׁמְעוּ אֶל נְבִיאֵיכֶם וְאֶל קֹסְמֵיכֶם וְאֶל חֲלֹמֹתֵיכֶם, וְאֶל עֹנְנֵיכֶם, וְאֶל כַּשָּׁפֵיכֶם אֲשֶׁר הֵם אֹמְרִים אֲלֵיכֶם לֵאמֹר לֹא תַעַבְדוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל:
וְאַתֶּם
! מזהיר אותם הנביא,
[42]
אַל תִּשְׁמְעוּ אֶל נְבִיאֵיכֶם
המנבאים לכם בשקר,
[43]
וְאֶל קֹסְמֵיכֶם
השואלים בקסם,
[44]
וְאֶל חֲלֹמֹתֵיכֶם,
[45]
וְאֶל עֹנְנֵיכֶם,
[46]
וְאֶל כַּשָּׁפֵיכֶם
-מכשפיכם,
[47]
אֲשֶׁר הֵם אֹמְרִים אֲלֵיכֶם לֵאמֹר
, לא יתחזק עליכם מלך בבל ולכן
[48]
לֹא תַעַבְדוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל:
(י)
כִּי שֶׁקֶר הֵם נִבְּאִים לָכֶם לְמַעַן הַרְחִיק אֶתְכֶם מֵעַל אַדְמַתְכֶם וְהִדַּחְתִּי אֶתְכֶם וַאֲבַדְתֶּם:
כִּי שֶׁקֶר הֵם נִבְּאִים
-מנבאים
[49]
לָכֶם
[50]
, והם יועילו
[51]
לְמַעַן הַרְחִיק אֶתְכֶם מֵעַל אַדְמַתְכֶם
, כי כשתקבלו עליכם את השיעבוד ותעלו המס תשבו בארצכם, אבל כשתלחמו עימו ויגבר עליכם, יוליך אתכם בשבי אל ארץ רחוקה, ואני אהיה בעזרתו,
[52]
וְהִדַּחְתִּי
-ואדיח
[53]
אֶתְכֶם
ממקומכם
[54]
וַאֲבַדְתֶּם
-ותהיו אבודים:
[55]
(יא)
וְהַגּוֹי אֲשֶׁר יָבִיא אֶת צַוָּארוֹ בְּעֹל מֶלֶךְ בָּבֶל וַעֲבָדוֹ וְהִנַּחְתִּיו עַל אַדְמָתוֹ נְאֻם יְהֹוָה, וַעֲבָדָהּ וְיָשַׁב בָּהּ:
וְהַגּוֹי אֲשֶׁר יָבִיא אֶת צַוָּארוֹ בְּעֹל מֶלֶךְ בָּבֶל וַעֲבָדוֹ
-ויעבוד אותו,
[56]
וְהִנַּחְתִּיו
-אניח לו
[57]
לשכון במנוחה
[58]
עַל אַדְמָתוֹ נְאֻם
-אמר
[59]
יְהֹוָה,
וַעֲבָדָהּ
-ויעבוד אותה בחרישה וזריעה
[60]
וְיָשַׁב בָּהּ
ויאכל מִלַּחְמָהּ:
[61]
(יב)
וְאֶל צִדְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה דִּבַּרְתִּי כְּכָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר, הָבִיאוּ אֶת צַוְּארֵיכֶם בְּעֹל מֶלֶךְ בָּבֶל וְעִבְדוּ אֹתוֹ וְעַמּוֹ, וִחְיוּ:
וממשיך ירמיהו ואומר לשלוחי המלכים,
[62]
וְאֶל צִדְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה דִּבַּרְתִּי כְּכָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר,
הָבִיאוּ אֶת צַוְּארֵיכֶם בְּעֹל מֶלֶךְ בָּבֶל וְעִבְדוּ אֹתוֹ וְ
את
עַמּוֹ,
וִחְיוּ
-ותשארו חיים:
[63]
(יג)
לָמָּה תָמוּתוּ אַתָּה וְעַמֶּךָ בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה אֶל הַגּוֹי אֲשֶׁר לֹא יַעֲבֹד אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל?!:
לָמָּה תָמוּתוּ אַתָּה וְעַמֶּךָ בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה אֶל
-על
[64]
הַגּוֹי אֲשֶׁר לֹא יַעֲבֹד
-יקבל עליו מעצמו
[65]
אֶת
עול השעבוד
[66]
מֶלֶךְ בָּבֶל?!:
[67]
(יד)
וְאַל תִּשְׁמְעוּ אֶל דִּבְרֵי הַנְּבִאִים הָאֹמְרִים אֲלֵיכֶם לֵאמֹר, " לֹא תַעַבְדוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל", כִּי שֶׁקֶר הֵם נִבְּאִים לָכֶם:
וְאַל תִּשְׁמְעוּ
[68]
אֶל דִּבְרֵי הַנְּבִאִים הָאֹמְרִים
-המנבאים שקר
[69]
אֲלֵיכֶם לֵאמֹר, "
לֹא תַעַבְדוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל",
כִּי שֶׁקֶר הֵם נִבְּאִים
-מנבאים
[70]
לָכֶם:
(טו)
כִּי לֹא שְׁלַחְתִּים נְאֻם יְהֹוָה, וְהֵם נִבְּאִים בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר לְמַעַן הַדִּיחִי אֶתְכֶם וַאֲבַדְתֶּם אַתֶּם וְהַנְּבִאִים הַנִּבְּאִים לָכֶם:
כִּי לֹא שְׁלַחְתִּים
-שלחתי אותם
[71]
נְאֻם
-אמר
[72]
יְהֹוָה,
וְהֵם נִבְּאִים
-מתנבאים
[73]
בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר
! והם יועילו
[74]
לְמַעַן הַדִּיחִי
-אדיח
[75]
אֶתְכֶם
בשבי
[76]
וַאֲבַדְתֶּם
-ושם תאבדו
[77]
אַתֶּם וְהַנְּבִאִים הַנִּבְּאִים לָכֶם:
[78]
(טז)
וְאֶל הַכֹּהֲנִים וְאֶל כָּל הָעָם הַזֶּה דִּבַּרְתִּי לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְהֹוָה, אַל תִּשְׁמְעוּ אֶל דִּבְרֵי נְבִיאֵיכֶם הַנִּבְּאִים לָכֶם לֵאמֹר, הִנֵּה כְלֵי בֵית יְהֹוָה מוּשָׁבִים מִבָּבֶלָה עַתָּה מְהֵרָה, כִּי שֶׁקֶר הֵמָּה נִבְּאִים לָכֶם:
וממשיך הנביא ואומר,
[79]
וְאֶל הַכֹּהֲנִים וְאֶל כָּל הָעָם
בני יהודה
[80]
הַזֶּה דִּבַּרְתִּי לֵאמֹר,
[81]
כֹּה
-כך
[82]
אָמַר יְהֹוָה,
אַל תִּשְׁמְעוּ אֶל דִּבְרֵי נְבִיאֵיכֶם
[83]
הַנִּבְּאִים
-המנבאים
[84]
לָכֶם לֵאמֹר,
הִנֵּה כְלֵי בֵית יְהֹוָה
אשר הובאו לבבל עם גלות יכניה
[85]
יהיו
[86]
מוּשָׁבִים מִבָּבֶלָה
-מבבל לירושלים
[87]
עַתָּה מְהֵרָה,
כִּי שֶׁקֶר הֵמָּה נִבְּאִים
-מנבאים
[88]
לָכֶם:
(יז)
אַל תִּשְׁמְעוּ אֲלֵיהֶם עִבְדוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל וִחְיוּ! לָמָּה תִהְיֶה הָעִיר הַזֹּאת חָרְבָּה?!:
אַל תִּשְׁמְעוּ אֲלֵיהֶם
לְמָה שאומרים לכם שלא לעבוד את מלך בבל, אלא
[89]
עִבְדוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל וִחְיוּ!
לָמָּה תִהְיֶה הָעִיר הַזֹּאת חָרְבָּה?!:
[90]
(יח)
וְאִם נְבִאִים הֵם, וְאִם יֵשׁ דְּבַר יְהֹוָה אִתָּם יִפְגְּעוּ נָא בַּיהוָה צְבָאוֹת לְבִלְתִּי בֹאוּ הַכֵּלִים הַנּוֹתָרִים בְּבֵית יְהֹוָה וּבֵית מֶלֶךְ יְהוּדָה וּבִירוּשָׁלַם, בָּבֶלָה:
וְאִם נְבִאִים הֵם,
וְאִם יֵשׁ דְּבַר יְהֹוָה אִתָּם
, בוודאי נאמר להם ההיפך, לא שהכלים שבבבל ישובו לירושלים
[91]
, אלא שהכלים הנותרים בירושלים יובאו לבבל, ואם כן
[92]
יִפְגְּעוּ
-יתפללו
[93]
נָא
-עכשיו
[94]
בַּיהוָה
-לה'
[95]
צְבָאוֹת
, ולא על השבת הכלים, אלא
[96]
לְבִלְתִּי בֹאוּ
-יבואו
[97]
הַכֵּלִים הַנּוֹתָרִים בְּבֵית יְהֹוָה וּ
בְּ
בֵית מֶלֶךְ יְהוּדָה וּבִירוּשָׁלַם,
[98]
בָּבֶלָה
-לבבל:
[99]
(יט)
כִּי כֹה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֶל הָעַמֻּדִים, וְעַל הַיָּם, וְעַל הַמְּכֹנוֹת, וְעַל יֶתֶר הַכֵּלִים הַנּוֹתָרִים בָּעִיר הַזֹּאת:
כִּי כֹה
-כך
[100]
אָמַר
וגזר
[101]
יְהֹוָה צְבָאוֹת אֶל
-על
[102]
הָעַמֻּדִים,
[103]
וְעַל הַיָּם,
[104]
וְעַל הַמְּכֹנוֹת,
[105]
וְעַל יֶתֶר הַכֵּלִים הַנּוֹתָרִים
[106]
בָּעִיר הַזֹּאת:
(כ)
אֲשֶׁר לֹא לְקָחָם נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בַּגְלוֹתוֹ אֶת יְכָנְיָה (יכוניה) בֶן יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה מִירוּשָׁלַם בָּבֶלָה וְאֵת כָּל חֹרֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם:
אֲשֶׁר לֹא לְקָחָם נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בַּגְלוֹתוֹ
-בהגלותו
[107]
אֶת יְכָנְיָה (יכוניה
כתיב
) בֶן יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה מִירוּשָׁלַם בָּבֶלָה
-לבבל
[108]
וְאֵת כָּל חֹרֵי
-שרי
[109]
יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם:
(כא)
כִּי כֹה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עַל הַכֵּלִים הַנּוֹתָרִים בֵּית יְהֹוָה וּבֵית מֶלֶךְ יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם:
כִּי כֹה
-כך
[110]
אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עַל הַכֵּלִים הַנּוֹתָרִים בֵּית
-בבית
[111]
יְהֹוָה וּ
בְּ
בֵית מֶלֶךְ יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם
-ובירושלים:
[112]
(כב)
בָּבֶלָה יוּבָאוּ וְשָׁמָּה יִהְיוּ עַד יוֹם פָּקְדִי אֹתָם נְאֻם יְהֹוָה, וְהַעֲלִיתִים וַהֲשִׁיבֹתִים אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה:
בָּבֶלָה
-לבבל
[113]
יוּבָאוּ וְשָׁמָּה יִהְיוּ עַד יוֹם
-הזמן
[114]
פָּקְדִי
-שאזכור אני
[115]
אֹתָם
[116]
נְאֻם
-אמר
[117]
יְהֹוָה,
וְהַעֲלִיתִים
-ואעלה אותם אז משם,
[118]
וַהֲשִׁיבֹתִים
-ואשיב אותם
[119]
אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה: