/ ירמיהו פרק כז'

פסוקים

ירמיהו פרק כז'

(א) בְּרֵאשִׁית מַמְלֶכֶת יְהוֹיָקִם בֶּן יֹאושִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה אֶל יִרְמְיָה מֵאֵת יְהֹוָה, לֵאמֹר: בְּרֵאשִׁית -בתחילת [1] מַמְלֶכֶת יְהוֹיָקִם בֶּן יֹאושִׁיָּהוּ [2] מֶלֶךְ יְהוּדָה , בשנה הראשונה למלכותו [3] הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה אֶל יִרְמְיָה מֵאֵת יְהֹוָה, לֵאמֹר: [4]
(ב) כֹּה אָמַר יְהֹוָה אֵלַי, עֲשֵׂה לְךָ מוֹסֵרוֹת וּמֹטוֹת, וּנְתַתָּם עַל צַוָּארֶךָ: כֹּה -כך [5] אָמַר יְהֹוָה אֵלַי, עֲשֵׂה לְךָ מוֹסֵרוֹת [6] וּמֹטוֹת, [7] וּנְתַתָּם -ותתן אותם [8] עַל צַוָּארֶךָ: [9]
(ג) וְשִׁלַּחְתָּם אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם, וְאֶל מֶלֶךְ מוֹאָב, וְאֶל מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן, וְאֶל מֶלֶךְ צֹר, וְאֶל מֶלֶךְ צִידוֹן, בְּיַד מַלְאָכִים הַבָּאִים יְרוּשָׁלִַם אֶל צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה: וְשִׁלַּחְתָּם -ותשלח אותם [10] בשנה הרביעית למלכות צדקיהו [11] אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם, וְאֶל מֶלֶךְ מוֹאָב, וְאֶל מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן, וְאֶל מֶלֶךְ צֹר, וְאֶל מֶלֶךְ צִידוֹן, בְּיַד -על ידי [12] מַלְאָכִים -שלוחים [13] הַבָּאִים אל [14] יְרוּשָׁלִַם [15] אֶל צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה: [16]
(ד) וְצִוִּיתָ אֹתָם אֶל אֲדֹנֵיהֶם לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כֹּה תֹאמְרוּ אֶל אֲדֹנֵיכֶם: וְצִוִּיתָ -ותצווה [17] אֹתָם [18] להגיד [19] אֶל אֲדֹנֵיהֶם לֵאמֹר, כֹּה -כך [20] אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כֹּה -כך [21] תֹאמְרוּ אֶל אֲדֹנֵיכֶם:
(ה) אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶת הָאָרֶץ אֶת הָאָדָם וְאֶת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאָרֶץ בְּכֹחִי הַגָּדוֹל וּבִזְרוֹעִי הַנְּטוּיָה, וּנְתַתִּיהָ לַאֲשֶׁר יָשַׁר בְּעֵינָי: אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶת הָאָרֶץ אֶת הָאָדָם וְאֶת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כל [22] הָאָרֶץ בְּכֹחִי הַגָּדוֹל וּבִזְרוֹעִי הַנְּטוּיָה, [23] וּנְתַתִּיהָ -לכן בידי לתת אותה [24] לַאֲשֶׁר יָשַׁר בְּעֵינָי שמיניתי מלכים והם אדוני הארץ: [25]
(ו) וְעַתָּה אָנֹכִי נָתַתִּי אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה בְּיַד נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל עַבְדִּי, וְגַם אֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לוֹ לְעָבְדוֹ: וְעַתָּה אָנֹכִי נָתַתִּי אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה של המלכים אדוניכם [26] בְּיַד נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל עַבְדִּי, [27] וְגַם אֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לוֹ לְעָבְדוֹ: [28]
(ז) וְעָבְדוּ אֹתוֹ כָּל הַגּוֹיִם, וְאֶת בְּנוֹ וְאֶת בֶּן בְּנוֹ עַד בֹּא עֵת אַרְצוֹ גַּם הוּא וְעָבְדוּ בוֹ גּוֹיִם רַבִּים וּמְלָכִים גְּדֹלִים: וְעָבְדוּ -ויעבדו [29] אֹתוֹ כָּל הַגּוֹיִם, וְאֶת בְּנוֹ [30] וְאֶת בֶּן בְּנוֹ [31] עַד בֹּא עֵת חורבן [32] אַרְצוֹ [33] גַּם הוּא [34] , שאז וְעָבְדוּ -יעבדו [35] בוֹ גּוֹיִם רַבִּים וּמְלָכִים גְּדֹלִים:
(ח) וְהָיָה הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא יַעַבְדוּ אֹתוֹ אֶת נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל, וְאֵת אֲשֶׁר לֹא יִתֵּן אֶת צַוָּארוֹ בְּעֹל מֶלֶךְ בָּבֶל, בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדֶּבֶר אֶפְקֹד עַל הַגּוֹי הַהוּא נְאֻם יְהֹוָה, עַד תֻּמִּי אֹתָם בְּיָדוֹ: וְהָיָה הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא יַעַבְדוּ -ירצו לעבוד [36] אֹתוֹ מרצון, [37] אֶת נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל, וְאֵת הגוי אֲשֶׁר לֹא יִתֵּן אֶת צַוָּארוֹ בְּעֹל מֶלֶךְ בָּבֶל, [38] בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדֶּבֶר אֶפְקֹד עַל הַגּוֹי הַהוּא נְאֻם -אמר [39] יְהֹוָה, עַד תֻּמִּי -כלותי [40] אֹתָם בְּיָדוֹ: [41]
(ט) וְאַתֶּם אַל תִּשְׁמְעוּ אֶל נְבִיאֵיכֶם וְאֶל קֹסְמֵיכֶם וְאֶל חֲלֹמֹתֵיכֶם, וְאֶל עֹנְנֵיכֶם, וְאֶל כַּשָּׁפֵיכֶם אֲשֶׁר הֵם אֹמְרִים אֲלֵיכֶם לֵאמֹר לֹא תַעַבְדוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל: וְאַתֶּם ! מזהיר אותם הנביא, [42] אַל תִּשְׁמְעוּ אֶל נְבִיאֵיכֶם המנבאים לכם בשקר, [43] וְאֶל קֹסְמֵיכֶם השואלים בקסם, [44] וְאֶל חֲלֹמֹתֵיכֶם, [45] וְאֶל עֹנְנֵיכֶם, [46] וְאֶל כַּשָּׁפֵיכֶם -מכשפיכם, [47] אֲשֶׁר הֵם אֹמְרִים אֲלֵיכֶם לֵאמֹר , לא יתחזק עליכם מלך בבל ולכן [48] לֹא תַעַבְדוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל:
(י) כִּי שֶׁקֶר הֵם נִבְּאִים לָכֶם לְמַעַן הַרְחִיק אֶתְכֶם מֵעַל אַדְמַתְכֶם וְהִדַּחְתִּי אֶתְכֶם וַאֲבַדְתֶּם: כִּי שֶׁקֶר הֵם נִבְּאִים -מנבאים [49] לָכֶם [50] , והם יועילו [51] לְמַעַן הַרְחִיק אֶתְכֶם מֵעַל אַדְמַתְכֶם , כי כשתקבלו עליכם את השיעבוד ותעלו המס תשבו בארצכם, אבל כשתלחמו עימו ויגבר עליכם, יוליך אתכם בשבי אל ארץ רחוקה, ואני אהיה בעזרתו, [52] וְהִדַּחְתִּי -ואדיח [53] אֶתְכֶם ממקומכם [54] וַאֲבַדְתֶּם -ותהיו אבודים: [55]
(יא) וְהַגּוֹי אֲשֶׁר יָבִיא אֶת צַוָּארוֹ בְּעֹל מֶלֶךְ בָּבֶל וַעֲבָדוֹ וְהִנַּחְתִּיו עַל אַדְמָתוֹ נְאֻם יְהֹוָה, וַעֲבָדָהּ וְיָשַׁב בָּהּ: וְהַגּוֹי אֲשֶׁר יָבִיא אֶת צַוָּארוֹ בְּעֹל מֶלֶךְ בָּבֶל וַעֲבָדוֹ -ויעבוד אותו, [56] וְהִנַּחְתִּיו -אניח לו [57] לשכון במנוחה [58] עַל אַדְמָתוֹ נְאֻם -אמר [59] יְהֹוָה, וַעֲבָדָהּ -ויעבוד אותה בחרישה וזריעה [60] וְיָשַׁב בָּהּ ויאכל מִלַּחְמָהּ: [61]
(יב) וְאֶל צִדְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה דִּבַּרְתִּי כְּכָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר, הָבִיאוּ אֶת צַוְּארֵיכֶם בְּעֹל מֶלֶךְ בָּבֶל וְעִבְדוּ אֹתוֹ וְעַמּוֹ, וִחְיוּ: וממשיך ירמיהו ואומר לשלוחי המלכים, [62] וְאֶל צִדְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה דִּבַּרְתִּי כְּכָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר, הָבִיאוּ אֶת צַוְּארֵיכֶם בְּעֹל מֶלֶךְ בָּבֶל וְעִבְדוּ אֹתוֹ וְ את עַמּוֹ, וִחְיוּ -ותשארו חיים: [63]
(יג) לָמָּה תָמוּתוּ אַתָּה וְעַמֶּךָ בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה אֶל הַגּוֹי אֲשֶׁר לֹא יַעֲבֹד אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל?!: לָמָּה תָמוּתוּ אַתָּה וְעַמֶּךָ בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה אֶל -על [64] הַגּוֹי אֲשֶׁר לֹא יַעֲבֹד -יקבל עליו מעצמו [65] אֶת עול השעבוד [66] מֶלֶךְ בָּבֶל?!: [67]
(יד) וְאַל תִּשְׁמְעוּ אֶל דִּבְרֵי הַנְּבִאִים הָאֹמְרִים אֲלֵיכֶם לֵאמֹר, " לֹא תַעַבְדוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל", כִּי שֶׁקֶר הֵם נִבְּאִים לָכֶם: וְאַל תִּשְׁמְעוּ [68] אֶל דִּבְרֵי הַנְּבִאִים הָאֹמְרִים -המנבאים שקר [69] אֲלֵיכֶם לֵאמֹר, " לֹא תַעַבְדוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל", כִּי שֶׁקֶר הֵם נִבְּאִים -מנבאים [70] לָכֶם:
(טו) כִּי לֹא שְׁלַחְתִּים נְאֻם יְהֹוָה, וְהֵם נִבְּאִים בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר לְמַעַן הַדִּיחִי אֶתְכֶם וַאֲבַדְתֶּם אַתֶּם וְהַנְּבִאִים הַנִּבְּאִים לָכֶם: כִּי לֹא שְׁלַחְתִּים -שלחתי אותם [71] נְאֻם -אמר [72] יְהֹוָה, וְהֵם נִבְּאִים -מתנבאים [73] בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר ! והם יועילו [74] לְמַעַן הַדִּיחִי -אדיח [75] אֶתְכֶם בשבי [76] וַאֲבַדְתֶּם -ושם תאבדו [77] אַתֶּם וְהַנְּבִאִים הַנִּבְּאִים לָכֶם: [78]
(טז) וְאֶל הַכֹּהֲנִים וְאֶל כָּל הָעָם הַזֶּה דִּבַּרְתִּי לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְהֹוָה, אַל תִּשְׁמְעוּ אֶל דִּבְרֵי נְבִיאֵיכֶם הַנִּבְּאִים לָכֶם לֵאמֹר, הִנֵּה כְלֵי בֵית יְהֹוָה מוּשָׁבִים מִבָּבֶלָה עַתָּה מְהֵרָה, כִּי שֶׁקֶר הֵמָּה נִבְּאִים לָכֶם: וממשיך הנביא ואומר, [79] וְאֶל הַכֹּהֲנִים וְאֶל כָּל הָעָם בני יהודה [80] הַזֶּה דִּבַּרְתִּי לֵאמֹר, [81] כֹּה -כך [82] אָמַר יְהֹוָה, אַל תִּשְׁמְעוּ אֶל דִּבְרֵי נְבִיאֵיכֶם [83] הַנִּבְּאִים -המנבאים [84] לָכֶם לֵאמֹר, הִנֵּה כְלֵי בֵית יְהֹוָה אשר הובאו לבבל עם גלות יכניה [85] יהיו [86] מוּשָׁבִים מִבָּבֶלָה -מבבל לירושלים [87] עַתָּה מְהֵרָה, כִּי שֶׁקֶר הֵמָּה נִבְּאִים -מנבאים [88] לָכֶם:
(יז) אַל תִּשְׁמְעוּ אֲלֵיהֶם עִבְדוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל וִחְיוּ! לָמָּה תִהְיֶה הָעִיר הַזֹּאת חָרְבָּה?!: אַל תִּשְׁמְעוּ אֲלֵיהֶם לְמָה שאומרים לכם שלא לעבוד את מלך בבל, אלא [89] עִבְדוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל וִחְיוּ! לָמָּה תִהְיֶה הָעִיר הַזֹּאת חָרְבָּה?!: [90]
(יח) וְאִם נְבִאִים הֵם, וְאִם יֵשׁ דְּבַר יְהֹוָה אִתָּם יִפְגְּעוּ נָא בַּיהוָה צְבָאוֹת לְבִלְתִּי בֹאוּ הַכֵּלִים הַנּוֹתָרִים בְּבֵית יְהֹוָה וּבֵית מֶלֶךְ יְהוּדָה וּבִירוּשָׁלַם, בָּבֶלָה: וְאִם נְבִאִים הֵם, וְאִם יֵשׁ דְּבַר יְהֹוָה אִתָּם , בוודאי נאמר להם ההיפך, לא שהכלים שבבבל ישובו לירושלים [91] , אלא שהכלים הנותרים בירושלים יובאו לבבל, ואם כן [92] יִפְגְּעוּ -יתפללו [93] נָא -עכשיו [94] בַּיהוָה -לה' [95] צְבָאוֹת , ולא על השבת הכלים, אלא [96] לְבִלְתִּי בֹאוּ -יבואו [97] הַכֵּלִים הַנּוֹתָרִים בְּבֵית יְהֹוָה וּ בְּ בֵית מֶלֶךְ יְהוּדָה וּבִירוּשָׁלַם, [98] בָּבֶלָה -לבבל: [99]
(יט) כִּי כֹה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֶל הָעַמֻּדִים, וְעַל הַיָּם, וְעַל הַמְּכֹנוֹת, וְעַל יֶתֶר הַכֵּלִים הַנּוֹתָרִים בָּעִיר הַזֹּאת: כִּי כֹה -כך [100] אָמַר וגזר [101] יְהֹוָה צְבָאוֹת אֶל -על [102] הָעַמֻּדִים, [103] וְעַל הַיָּם, [104] וְעַל הַמְּכֹנוֹת, [105] וְעַל יֶתֶר הַכֵּלִים הַנּוֹתָרִים [106] בָּעִיר הַזֹּאת:
(כ) אֲשֶׁר לֹא לְקָחָם נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בַּגְלוֹתוֹ אֶת יְכָנְיָה (יכוניה) בֶן יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה מִירוּשָׁלַם בָּבֶלָה וְאֵת כָּל חֹרֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם: אֲשֶׁר לֹא לְקָחָם נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בַּגְלוֹתוֹ -בהגלותו [107] אֶת יְכָנְיָה (יכוניה כתיב ) בֶן יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה מִירוּשָׁלַם בָּבֶלָה -לבבל [108] וְאֵת כָּל חֹרֵי -שרי [109] יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם:
(כא) כִּי כֹה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עַל הַכֵּלִים הַנּוֹתָרִים בֵּית יְהֹוָה וּבֵית מֶלֶךְ יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם: כִּי כֹה -כך [110] אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עַל הַכֵּלִים הַנּוֹתָרִים בֵּית -בבית [111] יְהֹוָה וּ בְּ בֵית מֶלֶךְ יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם -ובירושלים: [112]
(כב) בָּבֶלָה יוּבָאוּ וְשָׁמָּה יִהְיוּ עַד יוֹם פָּקְדִי אֹתָם נְאֻם יְהֹוָה, וְהַעֲלִיתִים וַהֲשִׁיבֹתִים אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה: בָּבֶלָה -לבבל [113] יוּבָאוּ וְשָׁמָּה יִהְיוּ עַד יוֹם -הזמן [114] פָּקְדִי -שאזכור אני [115] אֹתָם [116] נְאֻם -אמר [117] יְהֹוָה, וְהַעֲלִיתִים -ואעלה אותם אז משם, [118] וַהֲשִׁיבֹתִים -ואשיב אותם [119] אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה:

הערות

1. תרגום יונתן.
2. נאמר כאן "יאושיהו" עם ו' שהוא יאוש-יהו, לרמוז שיהויקים עזב וכאילו התייאש משם ה' (משבצות זהב בשם ספר אהל מועד).
3. רד"ק. ושלוש שנים לפני שמלך נבוכדנצר נתנבא עליו ירמיהו שימלוך (רש"י).
4. וסיפר הנביא שגם בימים ההם, בראשית ממלכת יהויקים באה לו נבואה אחרת (אברבנאל).
5. תרגום יונתן.
6. הן רצועות שקושרין בהן את העול על צוואר הבהמה (רש"י, רד"ק, מצודת ציון).
7. מלשון מטה, והם עצי העול (מצודת ציון).
8. תרגום יונתן.
9. חמש עשרה שנה היו על צווארו, משנה אחת ליהויקים עד השנה הרביעית לצדקיהו ששברם הימנו חנניה בן עזור (רש"י בפס' ג).
10. תרגום יונתן. את המוסרות והמוטות (מצודת דוד).
11. שנבוכדנצר עשה את צדקיהו שליט על חמשת המלכים המוזכרים להלן בפסוק זה (רש"י). כלומר ה' אומר לירמיהו בתחילת מלכות יהויקים, עשה לך מוסרות – בבוא היום ויגיע הזמן שיעביר נבוכדנצר את יכניה מלהיות מלך, וימליך את צדקיהו על יהודה ועל מלך אדום ועל מואב ועל בני עמון ועל צידון, והם שולחים איש איש ממקומו להקביל פני צדקיהו אדוניהם בדורון שלהם, אז קח את המוסרות ואת המוטות אשר עשית ושלחתם אל מלך אדום וגו' (ר"י קרא).
12. מצודת דוד.
13. מצודת ציון.
14. תרגום יונתן.
15. רד"ק מבאר כי נראה שחמשת המלכים שלחו שליחים אל צדקיהו שיסכים עימם למרוד בנבוכדנצר מלך בבל, לפיכך ציווה האל לירמיהו שיאמר למלאכים האלה ואל צדקיהו מלך יהודה [דרך נבואת המוסרות והמוטות] לקבל עליהם את עול מלך בבל.
16. נבואה זו נאמרה כאמור בימי יהויקים, ובה נאמר לנביא כי כשימלוך צדקיהו ישלח המוסרות והמוטות אל המלכים האלה על ידי המלאכים הבאים אל צדקיהו (מצודת דוד). והיא נאמרה אחת עשרה שנה לפני, כדי שידע יהויקים שעתיד למלוך נבוכדנצר ולא יבטח במלך מצרים שהמליכו (רד"ק). מלבי"ם ביאר כי מפשט הכתוב עולה שאחרי מלוך נבוכדנצר, בשנה הרביעית ליהויקים, המליך נבוכדנצר גם את צדקיהו להיות שני למלך יהויקים, ואז באו מלאכי הגויים הללו אל צדקיהו, שעסק גם כן בעניני המלוכה וקראו לו "מלך יהודה", והם רצו להתחבר עמו למרוד במלכות בבל ולשם כך היתה ביאת השליחים, וציווה הקב"ה לירמיהו שיזהירם בל ימרדו.
17. תרגום יונתן.
18. את השליחים (מצודת דוד).
19. מצודת דוד.
20. תרגום יונתן.
21. תרגום יונתן.
22. אברבנאל.
23. ואם כן הכל שלי המה (מצודת דוד).
24. מצודת דוד.
25. מלבי"ם.
26. מצודת דוד.
27. רוצה לומר שעושה שליחותי בדבר זה (מצודת דוד) להיפרע משונאי (רש"י).
28. הם שבע שנים שדר בין חיות ובהמות ומלך עליהם (ר"י קרא) והיו החיות עובדות אותו במאכל שהיו מביאות לו (רד"ק). מלבי"ם מבאר שהיה משתמש במלחמה בחיות רעות, כפילים ואריות שהיו משתמשים בהם במלחמות בימי קדם. ואמרו רבותינו ז"ל (שבת קנ.) שרכב על ארי וקשר תנין בראשו (רד"ק, מצודת דוד).
29. תרגום יונתן.
30. זה אויל מרודך (רש"י, רד"ק, מצודת דוד).
31. זה בלשצר (רש"י, רד"ק, מצודת דוד).
32. מצודת דוד.
33. בימי דריוש המדי (מצודת דוד), שיבואו דריוש המדי וכורש ויהרגו את בלשצר (רש"י).
34. רוצה לומר עד שיבא העת להחרב ארצו גם הוא, שתחרב על ידי מדי ופרס כמו שנחרבו שאר הארצות על ידו (אברבנאל).
35. דהיינו יעבידו אותו (תרגום יונתן).
36. מצודת דוד.
37. מצודת דוד.
38. דהיינו הגוי אשר לא יקבל עליו מעצמו עול שעבוד, וכפל הדבר במילים שונות (מצודת דוד).
39. תרגום יונתן.
40. מצודת דוד.
41. ביד נבוכדנצר מלך בבל (מצודת דוד), ובזה היה מסכל עצתם שלא יתייעצו למרוד במלך בבל, כי המערכה העליונה בהכרח תנשא את נבוכדנצר בזמן המוגבל ההוא (אברבנאל). ובמדרש, אתה מוצא כל אומה ששיעבדה את ישראל שלטה מסוף העולם ועד סופו בשביל כבודן של ישראל, בפרעה מהו אומר? (תהלים קה, כ) "שָׁלַח מֶלֶךְ וַיַּתִּירֵהוּ מֹשֵׁל עַמִּים וַיְפַתְּחֵהוּ", שהיה שליט מסוף העולם ועד סופו, במלכות אשור מהו אומר? (ישעיהו י, יד) "וַתִּמְצָא כַקֵּן יָדִי... כָּל הָאָרֶץ", במלכות בבבל מהו אומר? "וְהָיָה הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא יַעַבְדוּ אֹתוֹ אֶת נְבוּכַדְנֶאצַּר"... במלכות מדי מהו אומר? (דניאל ו, כו) "בֵּאדַיִן דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא כְּתַב לְכָל עַמְמַיָּא"... הא למדת שכל אומה ששיעבדה בישראל שלטה מסוף העולם ועד סופו (ילקוט שמעוני).
42. אברבנאל.
43. מצודת דוד.
44. והוא מין כישוף (מצודת דוד).
45. דהיינו המגידים עתידות על ידי שאלת חלום (מצודת דוד). רד"ק מבאר ואל חולמי חלומותיכם, והביא שיונתן תרגם "וּמִן חֶלְמֵי חֶלְמֵיכוֹן".
46. גם הוא עניין כישוף (מצודת דוד).
47. אברבנאל. העוסקים בשאר מיני כישוף (מצודת דוד).
48. מצודת דוד.
49. תרגום יונתן.
50. אמר כאן "כי שקר הם נבאים לכם" על הקוסמים והמעוננים והמכשפים, כדברי הרב המורה שכל מגיד הנעלם בעתיד יקרא בהרחבת הלשון 'נביא', לפי שנביא הוא מגזרת ניב שפתים ועניינו מְדַבֵּר (אברבנאל).
51. מצודת דוד. ושהיתה עצתם מוכנה למען הרחיק אתכם מעל אדמתכם (אברבנאל).
52. מצודת דוד.
53. מצודת דוד.
54. מצודת דוד.
55. מצודת דוד.
56. תרגום יונתן.
57. תרגום יונתן.
58. מצודת דוד.
59. תרגום יונתן.
60. מצודת דוד.
61. מצודת דוד.
62. רש"י.
63. מצודת דוד. ואם כן מה יועיל לכם מה שתתחברו עם צדקיהו למרוד במלך בבל, שהרי הוא לא יוכל להגן עליכם, כיון שגם הוא מחוייב להביא צווארו בעול מלך בבל (מלבי"ם).
64. מצודת דוד.
65. מצודת דוד.
66. מצודת דוד.
67. וכך אמר כי אחרי שבני יהודה לא זכו במעשיהם שהקב"ה ישנה בעבורם המערכה העליונה, נשארו כיתר הגויים, ואם כן היה ראוי שישתעבדו כמוהם למלך בבל שהשעה שיחקה לו (אברבנאל).
68. זה אזהרה לצדקיהו ושריו (מלבי"ם).
69. אברבנאל.
70. תרגום יונתן.
71. תרגום יונתן.
72. תרגום יונתן.
73. תרגום יונתן.
74. מצודת דוד.
75. תרגום יונתן.
76. מצודת דוד.
77. מצודת דוד.
78. אבל כשתקבלו עליכם עול השיעבוד לא תאבדו אלא תשבו בארצכם ותעלו המס (מצודת דוד).
79. ומזהיר את הכהנים והעם, שעל ידי שנבאו להם נביאי השקר שיושבו הכלים החליטו לצאת חפשי מעול מלך בבל (מלבי"ם).
80. אברבנאל.
81. ולא היתה האמירה אליהם לבד שיתנו צוואריהם תחת עול מלך בבל, כי דבר זה למלך ולשרים יאות לאומרו ולשומעו ולא לכהנים והעם, אבל אליהם אמר (להלן בפס' זה) שלא ישמעו אל דברי הנביאים האומרים שכלי בית ה' המובאים לבבל ישובו מהרה לירושלים, כי שקר המה מנבאים בזה (אברבנאל).
82. תרגום יונתן.
83. נביאי השקר (תרגום יונתן).
84. תרגום יונתן.
85. רש"י, מצודת דוד.
86. מצודת דוד.
87. מצודת דוד.
88. תרגום יונתן.
89. אברבנאל.
90. כי הרי כשלא תקבלו את עול שיעבוד מלך בבל, יכבוש הוא את העיר ויחריבה (מצודת דוד).
91. שהרי אחר שלירמיהו נאמר בנבואה שגם הכלים הנותרים יובאו לבבל, אם כן אי אפשר שיושבו הכלים שבבבל (מלבי"ם).
92. מלבי"ם.
93. מצודת דוד.
94. מצודת דוד.
95. מצודת דוד.
96. מצודת דוד.
97. מצודת דוד.
98. דהיינו מה שלא לקח כשהגלה את יכניה (מצודת דוד).
99. מצודת דוד.
100. תרגום יונתן.
101. אברבנאל.
102. רד"ק, מצודת דוד.
103. עמודי הנחושת (מצודת דוד).
104. עשוי הוא כעין גיגית, כמו שכתוב בספר מלכים-א' ז, כג-כו (מצודת ציון).
105. מלשון כַן ובסיס והיו מתחת לכיורות, כמו שכתוב במלכים-א' ז, כז-לז (מצודת ציון).
106. ולא היו מזהב וכסף, כי כבר אלה לא היו בבית ה' (אברבנאל). ומלבי"ם מבאר כי הכלים הנותרים היו של זהב וכסף.
107. רש"י, רד"ק, מצודת ציון.
108. תרגום יונתן.
109. רש"י. כן יקראו השרים הגדולים (מצודת ציון).
110. תרגום יונתן.
111. רד"ק בפס' יח.
112. תרגום יונתן. ובעבור שארכו הדברים באומרו אשר לא לקחם וכו' אמר שנית כי כה אמר ה' וכו', וכן דרך המקרא (מצודת דוד).
113. תרגום יונתן.
114. מצודת דוד.
115. מצודת דוד.
116. והוא בימי כורש כמו שמפורש בספר עזרא (רש"י, רד"ק, מצודת דוד).
117. תרגום יונתן.
118. מצודת דוד.
119. מצודת דוד.

ניתן ליצור איתנו קשר
בטלפון 072-390-2392

או להשאיר פרטים בטופס ונחזור אליכם אי"ה