(א)
הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהֹוָה אַחַר שַׁלַּח אֹתוֹ נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים מִן הָרָמָה, בְּקַחְתּוֹ אֹתוֹ וְהוּא אָסוּר בָּאזִקִּים בְּתוֹךְ כָּל גָּלוּת יְרוּשָׁלִַם וִיהוּדָה הַמֻּגְלִים בָּבֶלָה:
הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה
[1]
אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהֹוָה אַחַר שַׁלַּח
-ששלח
[2]
אֹתוֹ נְבוּזַרְאֲדָן
[3]
רַב טַבָּחִים
[4]
מִן הָרָמָה,
[5]
בְּקַחְתּוֹ
-בעת שלקח
[6]
אֹתוֹ
מבין הגולים,
[7]
וְהוּא אָסוּר
-קשור
[8]
בָּאזִקִּים
-שלשלאות
[9]
בְּתוֹךְ כָּל גָּלוּת יְרוּשָׁלִַם וִיהוּדָה הַמֻּגְלִים
-אשר הוגלו
[10]
בָּבֶלָה
-לבבל:
[11]
(ב)
וַיִּקַּח רַב טַבָּחִים לְיִרְמְיָהוּ וַיֹּאמֶר אֵלָיו, יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ דִּבֶּר אֶת הָרָעָה הַזֹּאת אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה:
וַיִּקַּח
נבוזראדן
[12]
רַב טַבָּחִים
[13]
לְיִרְמְיָהוּ
-את ירמיהו מבין השבויים הגולים מבני יהודה, ופתח את שלשלאות שִׁבְיוֹ,
[14]
וַיֹּאמֶר אֵלָיו,
יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ דִּבֶּר אֶת הָרָעָה הַזֹּאת אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה
, למה אתה מצטער עליהם?! והלא אתה ניבאת להם ולא שמעו:
[15]
(ג)
וַיָּבֵא וַיַּעַשׂ יְהֹוָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר כִּי חֲטָאתֶם לַיהוָה וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקוֹלוֹ וְהָיָה לָכֶם הַדָּבָר (דבר) הַזֶּה:
וַיָּבֵא
-וכן הביא
[16]
וַיַּעַשׂ
-ועשה
[17]
יְהֹוָה
את הרעה
[18]
כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר
[19]
כִּי חֲטָאתֶם לַיהוָה וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקוֹלוֹ
להשלים עם מלך בבל לעובדו כפי שניבאת להם,
[20]
וְ
לכן
[21]
הָיָה לָכֶם הַדָּבָר (דבר
[22]
כתיב
) הַזֶּה:
(ד)
וְעַתָּה הִנֵּה פִתַּחְתִּיךָ הַיּוֹם מִן הָאזִקִּים אֲשֶׁר עַל יָדֶךָ אִם טוֹב בְּעֵינֶיךָ לָבוֹא אִתִּי בָבֶל בֹּא וְאָשִׂים אֶת עֵינִי עָלֶיךָ וְאִם רַע בְּעֵינֶיךָ לָבוֹא אִתִּי בָבֶל חֲדָל רְאֵה כָּל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ, אֶל טוֹב וְאֶל הַיָּשָׁר בְּעֵינֶיךָ לָלֶכֶת, שָׁמָּה לֵךְ:
וְעַתָּה
הואיל ולא בכח ידו גבר נבוכדנאצר כי אם בחמת ה' בעוונם, ואתה הלא הזהרתם להשלים עימנו, אם כן אין עליך אשמה, ולכן
[23]
הִנֵּה פִתַּחְתִּיךָ
-אתיר אותך
[24]
הַיּוֹם
[25]
מִן הָאזִקִּים
[26]
אֲשֶׁר עַל יָדֶךָ
כי הברירה בידך ללכת אל כל אשר תרצה,
[27]
אִם טוֹב בְּעֵינֶיךָ לָבוֹא אִתִּי בָבֶל
-לבבל,
[28]
בֹּא וְאָשִׂים אֶת עֵינִי עָלֶיךָ
להשגיח בך,
[29]
וְאִם רַע בְּעֵינֶיךָ לָבוֹא אִתִּי בָבֶל
-לבבל
[30]
חֲדָל
-מנע עצמך מלבוא איתי,
[31]
רְאֵה כָּל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ,
אֶל
-המקום
[32]
הַ
טוֹב וְאֶל
-המקום
[33]
הַיָּשָׁר בְּעֵינֶיךָ לָלֶכֶת,
שָׁמָּה לֵךְ:
(ה)
וְעוֹדֶנּוּ לֹא יָשׁוּב וְשֻׁבָה אֶל גְּדַלְיָה בֶן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן אֲשֶׁר הִפְקִיד מֶלֶךְ בָּבֶל בְּעָרֵי יְהוּדָה, וְשֵׁב אִתּוֹ בְּתוֹךְ הָעָם אוֹ אֶל כָּל הַיָּשָׁר בְּעֵינֶיךָ לָלֶכֶת לֵךְ, וַיִּתֶּן לוֹ רַב טַבָּחִים אֲרֻחָה וּמַשְׂאֵת וַיְשַׁלְּחֵהוּ:
וְעוֹדֶנּוּ
-ועדיין ירמיה
[34]
לֹא
אמר כי
[35]
יָשׁוּב
משם לשבת בתוך העם, והבין נבוזראדן שהיתה דעתו לשוב ולכן אמר לו,
[36]
וְשֻׁבָה
-שוב
[37]
אֶל גְּדַלְיָה בֶן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן אֲשֶׁר הִפְקִיד
[38]
מֶלֶךְ בָּבֶל בְּעָרֵי יְהוּדָה,
וְשֵׁב אִתּוֹ בְּתוֹךְ הָעָם
, ואין אני מכריח אותך ללכת אליו, אלא או שוב אליו
[39]
אוֹ אֶל כָּל
מקום
[40]
הַיָּשָׁר בְּעֵינֶיךָ לָלֶכֶת לֵךְ,
[41]
וַיִּתֶּן לוֹ
נבוזראדן
רַב טַבָּחִים
[42]
אֲרֻחָה וּמַשְׂאֵת
[43]
וַיְשַׁלְּחֵהוּ
לנפשו:
[44]
(ו)
וַיָּבֹא יִרְמְיָהוּ אֶל גְּדַלְיָה בֶן אֲחִיקָם הַמִּצְפָּתָה וַיֵּשֶׁב אִתּוֹ בְּתוֹךְ הָעָם הַנִּשְׁאָרִים בָּאָרֶץ:
וַיָּבֹא יִרְמְיָהוּ אֶל גְּדַלְיָה בֶן אֲחִיקָם הַמִּצְפָּתָה
-אל המצפה,
[45]
וַיֵּשֶׁב אִתּוֹ בְּתוֹךְ הָעָם הַנִּשְׁאָרִים
-אשר נשארו עימו
[46]
בָּאָרֶץ:
(ז)
וַיִּשְׁמְעוּ כָל שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה הֵמָּה וְאַנְשֵׁיהֶם, כִּי הִפְקִיד מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם בָּאָרֶץ וְכִי הִפְקִיד אִתּוֹ אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וָטָף וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ מֵאֲשֶׁר לֹא הָגְלוּ בָּבֶלָה:
וַיִּשְׁמְעוּ כָל שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר
היו
[47]
בַּשָּׂדֶה
[48]
הֵמָּה וְאַנְשֵׁיהֶם,
[49]
כִּי הִפְקִיד
-מינה לפקיד
[50]
מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם
ועשהו ממונה
[51]
בָּאָרֶץ
-בארץ יהודה,
[52]
וְכִי הִפְקִיד
-הניח
[53]
אִתּוֹ אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וָטָף וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ מֵאֲשֶׁר לֹא הָגְלוּ בָּבֶלָה
-לבבל:
[54]
(ח)
וַיָּבֹאוּ אֶל גְּדַלְיָה הַמִּצְפָּתָה וְיִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָהוּ, וְיוֹחָנָן, וְיוֹנָתָן בְּנֵי קָרֵחַ, וּשְׂרָיָה בֶן תַּנְחֻמֶת, וּבְנֵי עֵיפַי (עופי) הַנְּטֹפָתִי, וִיזַנְיָהוּ בֶּן הַמַּעֲכָתִי הֵמָּה וְאַנְשֵׁיהֶם:
וַיָּבֹאוּ אֶל גְּדַלְיָה הַמִּצְפָּתָה
[55]
וְ
גם
[56]
השרים
[57]
יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָהוּ,
[58]
וְיוֹחָנָן,
וְיוֹנָתָן בְּנֵי קָרֵחַ,
וּשְׂרָיָה בֶן תַּנְחֻמֶת,
וּבְנֵי עֵיפַי (עופי
כתיב
) הַנְּטֹפָתִי,
וִיזַנְיָהוּ בֶּן הַמַּעֲכָתִי
באו שם,
[59]
הֵמָּה וְאַנְשֵׁיהֶם:
(ט)
וַיִּשָּׁבַע לָהֶם גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן וּלְאַנְשֵׁיהֶם לֵאמֹר אַל תִּירְאוּ מֵעֲבוֹד הַכַּשְׂדִּים, שְׁבוּ בָאָרֶץ וְעִבְדוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל וְיִיטַב לָכֶם:
ולפי שהיה גדליהו עבד מלך בבל,
[60]
וַיִּשָּׁבַע
-נשבע
[61]
לָהֶם גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן וּלְאַנְשֵׁיהֶם
שְׁיֵשְׁבוּ בטח ושלא יראו מהיותם עובדים לכשדיים שהוא עַם פָּחוּת, כי לא יעבדו את הכשדיים אלא את מלך בבל לבדו
[62]
לֵאמֹר
-וכך אמר להם,
[63]
אַל תִּירְאוּ
-תפחדו
[64]
מֵעֲבוֹד
-מהכבדת עול עבודת
[65]
הַכַּשְׂדִּים,
שְׁבוּ בָאָרֶץ וְעִבְדוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל
באמונה
[66]
וְיִיטַב לָכֶם
כי הוא לא יכביד את העול
[67]
, ויסתירכם בצל כנפיו מחמת ההמון:
[68]
(י)
וַאֲנִי הִנְנִי יֹשֵׁב בַּמִּצְפָּה לַעֲמֹד לִפְנֵי הַכַּשְׂדִּים אֲשֶׁר יָבֹאוּ אֵלֵינוּ וְאַתֶּם אִסְפוּ יַיִן וְקַיִץ וְשֶׁמֶן, וְשִׂמוּ בִּכְלֵיכֶם וּשְׁבוּ בְּעָרֵיכֶם אֲשֶׁר תְּפַשְׂתֶּם:
וַאֲנִי הִנְנִי יֹשֵׁב בַּמִּצְפָּה
ולא אלך מכאן, ומוכן תמיד
[69]
לַעֲמֹד לִפְנֵי הַכַּשְׂדִּים אֲשֶׁר יָבֹאוּ אֵלֵינוּ
במהלכם דרך פה לעשות לכם רע, ויש לאל ידי למנעם מלעשות כן, שהרי המלך הפקיד אותי,
[70]
וְאַתֶּם אִסְפוּ יַיִן וְקַיִץ
-וּדְבֵלָה
[71]
וְשֶׁמֶן,
וְשִׂמוּ בִּכְלֵיכֶם
, ואל תפחדו ואל תטמינו את קנייניכם מפני שודדים,
[72]
וּשְׁבוּ בְּעָרֵיכֶם אֲשֶׁר תְּפַשְׂתֶּם
לשבת בהן:
[73]
(יא)
וְגַם כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּמוֹאָב וּבִבְנֵי עַמּוֹן וּבֶאֱדוֹם וַאֲשֶׁר בְּכָל הָאֲרָצוֹת שָׁמְעוּ כִּי נָתַן מֶלֶךְ בָּבֶל שְׁאֵרִית לִיהוּדָה, וְכִי הִפְקִיד עֲלֵיהֶם אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן:
וְגַם כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּמוֹאָב וּבִבְנֵי עַמּוֹן וּבֶאֱדוֹם וַאֲשֶׁר בְּכָל הָאֲרָצוֹת
[74]
שָׁמְעוּ כִּי נָתַן
-עזב
[75]
מֶלֶךְ בָּבֶל שְׁאֵרִית לִיהוּדָה,
וְכִי הִפְקִיד עֲלֵיהֶם אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן:
(יב)
וַיָּשֻׁבוּ כָל הַיְּהוּדִים מִכָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר נִדְּחוּ שָׁם וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ יְהוּדָה אֶל גְּדַלְיָהוּ הַמִּצְפָּתָה וַיַּאַסְפוּ יַיִן וָקַיִץ הַרְבֵּה מְאֹד:
וַיָּשֻׁבוּ כָל הַיְּהוּדִים מִכָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר נִדְּחוּ שָׁם
בעת המלחמה,
[76]
וַיָּבֹאוּ
אל
[77]
אֶרֶץ יְהוּדָה אֶל גְּדַלְיָהוּ הַמִּצְפָּתָה
-אל המצפה,
[78]
וַיַּאַסְפוּ יַיִן וָקַיִץ
[79]
הַרְבֵּה מְאֹד:
(יג)
וְיוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ וְכָל שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בָּאוּ אֶל גְּדַלְיָהוּ הַמִּצְפָּתָה:
וְיוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ וְכָל שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר
היו
[80]
בַּשָּׂדֶה
בְּבָרְחָם מן העיר מפני הכשדים,
[81]
בָּאוּ אֶל גְּדַלְיָהוּ הַמִּצְפָּתָה
-אל המצפה:
[82]
(יד)
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, הֲיָדֹעַ תֵּדַע כִּי בַּעֲלִיס מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן שָׁלַח אֶת יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה לְהַכֹּתְךָ נָפֶשׁ?! וְלֹא הֶאֱמִין לָהֶם גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם:
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו,
הֲיָדֹעַ תֵּדַע כִּי בַּעֲלִיס מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן שָׁלַח אֶת יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה
שיבוא ויתחבר אליך בעָרמה כדי שימצא מקום
[83]
לְהַכֹּתְךָ נָפֶשׁ?!
[84]
וְלֹא הֶאֱמִין לָהֶם גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם
כי חשב שבקנאתם היו מוציאים עליו את הדיבה הזאת:
[85]
(טו)
וְיוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ אָמַר אֶל גְּדַלְיָהוּ בַסֵּתֶר בַּמִּצְפָּה לֵאמֹר, אֵלְכָה נָּא וְאַכֶּה אֶת יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה וְאִישׁ לֹא יֵדָע לָמָּה יַכֶּכָּה נֶּפֶשׁ וְנָפֹצוּ כָּל יְהוּדָה הַנִּקְבָּצִים אֵלֶיךָ וְאָבְדָה שְׁאֵרִית יְהוּדָה?!:
וְיוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ
[86]
אָמַר אֶל גְּדַלְיָהוּ בַסֵּתֶר
[87]
בַּמִּצְפָּה לֵאמֹר,
אֵלְכָה נָּא
-עכשיו
[88]
וְאַכֶּה אֶת יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה
לפני שיכה אותך
[89]
וְאִישׁ לֹא יֵדָע
מי הכהו ועל מה הוכה,
[90]
לָמָּה יַכֶּכָּה נֶּפֶשׁ וְנָפֹצוּ
-ויתפזרו
[91]
כָּל יְהוּדָה הַנִּקְבָּצִים אֵלֶיךָ וְאָבְדָה
-ותאבד
[92]
שְׁאֵרִית יְהוּדָה?!:
(טז)
וַיֹּאמֶר גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם אֶל יוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ, אַל תַּעֲשֵׂה (תעש) אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, כִּי שֶׁקֶר אַתָּה דֹבֵר אֶל יִשְׁמָעֵאל:
ולא שמע גדליה לדבריו,
[93]
וַיֹּאמֶר גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם אֶל יוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ,
אַל תַּעֲשֵׂה (תעש
כתיב
) אֶת הַדָּבָר הַזֶּה,
כִּי שֶׁקֶר אַתָּה דֹבֵר אֶל
-על
[94]
יִשְׁמָעֵאל: