/ שופטים פרק י'

פסוקים

שופטים פרק י'

(א) וַיָּקָם אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל, תּוֹלָע בֶּן פּוּאָה, בֶּן דּוֹדוֹ אִישׁ יִשָּׂשכָר, וְהוּא יֹשֵׁב בְּשָׁמִיר בְּהַר אֶפְרָיִם: וַיָּקָם שופט אַחֲרֵי [1] אֲבִימֶלֶךְ לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל, תּוֹלָע בֶּן פּוּאָה, בֶּן דּוֹדוֹ -בנו של אדם בשם דודו, [2] אִישׁ משבט יִשָּׂשכָר, וְהוּא היה יֹשֵׁב בְּשָׁמִיר אשר בְּהַר אֶפְרָיִם:
(ב) וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה, וַיָּמָת וַיִּקָּבֵר בְּשָׁמִיר: וַיִּשְׁפֹּט תולע בן פואה אֶת יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה, וַיָּמָת בתוך שנת העשרים ושלש [3] וַיִּקָּבֵר בְּשָׁמִיר:
(ג) וַיָּקָם אַחֲרָיו, יָאִיר הַגִּלְעָדִי, וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה: וַיָּקָם שופט אַחֲרָיו, יָאִיר הַגִּלְעָדִי, וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה: [4]
(ד) וַיְהִי לוֹ שְׁלֹשִׁים בָּנִים רֹכְבִים עַל שְׁלֹשִׁים עֲיָרִים וּשְׁלֹשִׁים עֲיָרִים לָהֶם, לָהֶם יִקְרְאוּ חַוֹּת יָאִיר עַד הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד: ויאיר הגלעדי היה איש מכובד מאוד, [5] וַיְהִי לוֹ שְׁלֹשִׁים בָּנִים רֹכְבִים עַל שְׁלֹשִׁים עֲיָרִים הם סוסים צעירים, [6] וּשְׁלֹשִׁים עֲיָרִים -ערים בלא חומה [7] היו לָהֶם, לָהֶם יִקְרְאוּ -קראו " חַוֹּת יָאִיר " [8] , ונקראות כך עַד הַיּוֹם בו נכתב הספר [9] הַזֶּה , והן ערים אֲשֶׁר נמצאות בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד:
(ה) וַיָּמָת יָאִיר וַיִּקָּבֵר בְּקָמוֹן: וַיָּמָת יָאִיר הגלעדי, וַיִּקָּבֵר בְּקָמוֹן:
(ו) וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה וַיַּעַבְדוּ אֶת הַבְּעָלִים וְאֶת הָעַשְׁתָּרוֹת וְאֶת אֱלֹהֵי אֲרָם וְאֶת אֱלֹהֵי צִידוֹן וְאֵת אֱלֹהֵי מוֹאָב וְאֵת אֱלֹהֵי בְנֵי עַמּוֹן וְאֵת אֱלֹהֵי פְלִשְׁתִּים וַיַּעַזְבוּ אֶת יְהֹוָה וְלֹא עֲבָדוּהוּ: ובעוד בחיי השופטים עבדו את ה', לאחר מותם [10] וַיֹּסִפוּ -הוסיפו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה וַיַּעַבְדוּ את כל אלהי הגויים אשר ישבו בארצם [11] אֶת הַבְּעָלִים [12] וְאֶת הָעַשְׁתָּרוֹת [13] וְאֶת אֱלֹהֵי אֲרָם וְאֶת אֱלֹהֵי צִידוֹן וְאֵת אֱלֹהֵי מוֹאָב וְאֵת אֱלֹהֵי בְנֵי עַמּוֹן וְאֵת אֱלֹהֵי פְלִשְׁתִּים , שבעה סוגי עבודה זרה! [14] וַיַּעַזְבוּ אֶת יְהֹוָה מכל וכל [15] וְלֹא עֲבָדוּהוּ אפילו בשותפות עם אלו: [16]
(ז) וַיִּחַר אַף יְהֹוָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד פְּלִשְׁתִּים וּבְיַד בְּנֵי עַמּוֹן: וַיִּחַר אַף יְהֹוָה בְּיִשְׂרָאֵל על התנהגותם, [17] וַיִּמְכְּרֵם -ומסרם [18] בְּיַד פְּלִשְׁתִּים וּבְיַד בְּנֵי עַמּוֹן:
(ח) וַיִּרְעֲצוּ וַיְרֹצְצוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁנָה הַהִיא שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה אֶת כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בַּגִּלְעָד: וַיִּרְעֲצוּ -ודחקו [19] וַיְרֹצְצוּ -וריסקו [20] ושיעבדו [21] אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁנָה הַהִיא מיד כשמת יאיר הגלעדי [22] , וכך למשך [23] שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה , ולא היה שיעבודם בהדרגתיות כדרך הכובשים אלא מיד התחילו לדחוק [24] אֶת כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל , ואפילו את אלה [25] אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בַּגִּלְעָד:
(ט) וַיַּעַבְרוּ בְנֵי עַמּוֹן אֶת הַיַּרְדֵּן לְהִלָּחֵם גַּם בִּיהוּדָה וּבְבִנְיָמִין וּבְבֵית אֶפְרָיִם וַתֵּצֶר לְיִשְׂרָאֵל מְאֹד: וַיַּעַבְרוּ בְנֵי עַמּוֹן אֶת הַיַּרְדֵּן כדי לְהִלָּחֵם גַּם בִּיהוּדָה וּבְבִנְיָמִין וּבְבֵית אֶפְרָיִם היושבים בארץ, ובזה [26] וַתֵּצֶר -גרמה המלחמה [27] לצרה ודוחק [28] לְיִשְׂרָאֵל מְאֹד:
(י) וַיִּזְעֲקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְהֹוָה לֵאמֹר, חָטָאנוּ לָךְ, וְכִי עָזַבְנוּ אֶת אֱלֹהֵינוּ וַנַּעֲבֹד אֶת הַבְּעָלִים: וַיִּזְעֲקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְהֹוָה לֵאמֹר, חָטָאנוּ לָךְ, וְ עשינו חטא כפול [29] כִי עָזַבְנוּ אֶת אֱלֹהֵינוּ ובנוסף [30] וַנַּעֲבֹד אֶת הַבְּעָלִים:
(יא) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֲלֹא מִמִּצְרַיִם וּמִן הָאֱמֹרִי וּמִן בְּנֵי עַמּוֹן וּמִן פְּלִשְׁתִּים: וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ע"י פנחס [31] נביאו, [32] הֲלֹא מִ קושי שעבוד [33] מִּצְרַיִם וּמִן הָאֱמֹרִי הצלתי אתכם בימי קדם, [34] וּמִן בְּנֵי עַמּוֹן וּמִן פְּלִשְׁתִּים: [35]
(יב) וְצִידוֹנִים וַעֲמָלֵק וּמָעוֹן לָחֲצוּ אֶתְכֶם, וַתִּצְעֲקוּ אֵלַי, וָאוֹשִׁיעָה אֶתְכֶם מִיָּדָם: וְ אף בדורות האלה הצלתי אתכם [36] מִ צִידוֹנִים וַעֲמָלֵק וּמָעוֹן [37] אשר לָחֲצוּ אֶתְכֶם, וַתִּצְעֲקוּ -והנה כאשר צעקתם [38] אֵלַי, וָאוֹשִׁיעָה -הושעתי [39] אֶתְכֶם מִיָּדָם:
(יג) וְאַתֶּם עֲזַבְתֶּם אוֹתִי, וַתַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים לָכֵן לֹא אוֹסִיף לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם: וְאַתֶּם במקום לעבוד אותי על שבע התשועות שעשיתי לכם, [40] עֲזַבְתֶּם אוֹתִי, וַתַּעַבְדוּ -ועבדתם אֱלֹהִים אֲחֵרִים , שבעה במספר!, [41] לָכֵן לֹא אוֹסִיף עוד לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם:
(יד) לְכוּ וְזַעֲקוּ אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם בָּם, הֵמָּה יוֹשִׁיעוּ לָכֶם בְּעֵת צָרַתְכֶם: לְכוּ וְזַעֲקוּ אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם בָּם, הֵמָּה -הם יוֹשִׁיעוּ לָכֶם [42] בְּעֵת צָרַתְכֶם כי לא ראוי שאני אעשה זאת במקומם: [43]
(טו) וַיֹּאמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְהֹוָה חָטָאנוּ עֲשֵׂה אַתָּה לָנוּ כְּכָל הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ אַךְ הַצִּילֵנוּ נָא הַיּוֹם הַזֶּה: וַיֹּאמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְהֹוָה חָטָאנוּ , וכיון שחטאנו לך [44] עֲשֵׂה אַתָּה לָנוּ את המשפט [45] , ועשה אותו כְּכָל הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ , בין בַּדֶבֶר בין ברעב או ביתר החלאים שהם בידי שמיים, [46] אַךְ הַצִּילֵנוּ נָא הַיּוֹם הַזֶּה מיד האומות [47] , וְנִפְּלָה נא ביד ה' וביד אדם בל ניפול: [48]
(טז) וַיָּסִירוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר מִקִּרְבָּם וַיַּעַבְדוּ אֶת יְהֹוָה וַתִּקְצַר נַפְשׁוֹ בַּעֲמַל יִשְׂרָאֵל: וחזרו ישראל בתשובה, ולפי שהתנאי ההכרחי בתשובה הוא עזיבת החטא, [49] וַיָּסִירוּ -הסירו ישראל אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר מִקִּרְבָּם , ובכך קיימו תחילה "סור מרע", ולאחר מכן קיימו "ועשה טוב" [50] וַיַּעַבְדוּ אֶת יְהֹוָה , ומרוב רחמיו של הקב"ה [51] וַתִּקְצַר נַפְשׁוֹ -התקצר רצונו [52] בַּעֲמַל יִשְׂרָאֵל ונחם ה' על הרעה: [53]
(יז) וַיִּצָּעֲקוּ בְּנֵי עַמּוֹן וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְעָד וַיֵּאָסְפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בַּמִּצְפָּה: ומאת ה' היה שלאחר שכבר עברו את הירדן להילחם ביהודה ובנימין [54] , שבו [55] וַיִּצָּעֲקוּ -ונאספו [56] בְּנֵי עַמּוֹן ע"י כרוז, [57] וַיַּחֲנוּ -וחנו בַּגִּלְעָד כדי ללכוד אותה, [58] וַיֵּאָסְפוּ -אז נאספו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בַּמִּצְפָּה להילחם בבני עמון, וכיון שנאספו בני ישראל, חדלו להם בני עמון ושבו לארצם [59] , והנה אנשי גלעד ראו שעם הליכתם מעליהם עתה בנקל ישובו להילחם בם, לכן הכינו עצמם למלחמה. ולפי שלא היה להם שר צבא: [60]
(יח) וַיֹּאמְרוּ הָעָם שָׂרֵי גִלְעָד אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר יָחֵל לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן יִהְיֶה לְרֹאשׁ לְכֹל יֹשְׁבֵי גִלְעָד: וַיֹּאמְרוּ הָעָם שָׂרֵי גִלְעָד אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר יָחֵל -יתחיל [61] לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן יִהְיֶה לְרֹאשׁ לְכֹל יֹשְׁבֵי גִלְעָד יהיה מי שיהיה [62] , ולא יצא איש לקחת את הממשלה הזאת מיראתו להילחם בם: [63]

הערות

1. רד"ק לומד מהמילה "אחרי" שגם אבימלך הושיע את ישראל.
2. רש"י, רד"ק, רי"ד, מצודת ציון. ורד"ק כתב שיש מפרשים בן דודו של אבימלך, וכך גם מפרש אברבנאל. וחומת אנך מבהיר כי הכתוב גילה צדקתו שעם היותו בן דודו לא למד ממעשיו וכל כוונתו היתה להושיע את ישראל. מלבי"ם לעומת זאת הקשה על זה שלא יתכן שהיה בן דודו משום שהיה משבט יששכר.
3. מצודת דוד.
4. ובתוך שנת העשרים ושלוש של תולע בן פואה התחיל יאיר הגלעדי לשפוט את ישראל, ושנה זו נספרה כשנת שפיטה גם לתולע בן פואה וגם ליאיר הגלעדי (מצודת דוד בפס' ב ע"פ סדר עולם פרק יב).
5. אברבנאל.
6. רש"י. ורד"ק ומצודת ציון ביארו חמורים צעירים.
7. רש"י, ר"י קרא, אברבנאל. ובדרך צחות אמר 'עירים', לזווגו עם עירים שזכר (רד"ק, רלב"ג, אברבנאל, מצודת ציון).
8. על כי נאמר בתורה (במדבר לב, מא) שיאיר בן מנשה קרא לעריו חוות יאיר, ולפי שהיה שמו כשמו, וערי בניו היו מרובות, קראם גם כן חוות יאיר (מצודת דוד). ומלבי"ם מבאר שחוות יאיר הכתובות בתורה כך היה שמן, ואילו חוות יאיר כך כינה אותם יאיר, והוא מדייק זאת מהכתוב "להן יקראו", ולא כפי שנאמר בתורה "ויקרא אתהן".
9. ראה ביאור בשמואל-א' ה, ה.
10. מלבי"ם.
11. רלב"ג.
12. עבודה זרה בה עובדים לשמש (ראה מלכים-א' יח, כו במלבי"ם).
13. פסלים בצורה של כבשות צאן (ראה רד"ק שופטים ב, יג).
14. רש"י.
15. מצודת דוד.
16. רש"י, ר"י קרא, רד"ק, רלב"ג, אברבנאל, מצודת דוד, מלבי"ם.
17. אברבנאל.
18. מצודת ציון.
19. תרגום יונתן. ומצודת ציון ביאר מלשון שבר.
20. כך משמע ממצודת ציון כאן, ובישעיה מב ג, שם בואר מלשון מרוסס.
21. תרגום יונתן.
22. רש"י.
23. רד"ק, מצודת דוד.
24. מצודת דוד.
25. ר"י קרא. ואברבנאל מבאר שרק את השבטים שמעבר הירדן שיעבדו ולא את שאר השבטים.
26. אברבנאל.
27. רי"ד.
28. מצודת ציון.
29. מצודת דוד.
30. מצודת דוד. ומלבי"ם מבאר בלשון תמיהה, וכי עזבנו את אלהינו ונעבוד את הבעלים?! הלא חשבנו את הבעל כמתווך בינינו ובין ה'.
31. רלב"ג בפס' י'.
32. רד"ק, אברבנאל, מצודת דוד, מלבי"ם.
33. מצודת דוד.
34. מלבי"ם.
35. מלבי"ם מבאר כי מעמון ופלשתים עדיין לא הצילם בעת ההיא אך אמר להם שיכול היה להצילם מהם כמו שהצילם ממצרים ומן האמורי.
36. מלבי"ם.
37. שמה של אומה (רש"י, ר"י קרא).
38. מצודת דוד.
39. מצודת דוד.
40. שהצלתי אתכם (ראה פסוקים יא-יב): א. ממצרים, ב. מהאמורי, ג. מבני עמון, ד. מפלשתים, ה. מצידונים, ו. מעמלק, ז. ממעון (רש"י בפס' יא לעיל).
41. עבדתם את (ראה פסוק ו): א. הבעלים, ב. העשתרות, ג. אלוהי ארם, ד. אלוהי צידון, ה. אלוהי מואב, ו. אלוהי בני עמון, ז. אלוהי פלשתים (רש"י בפס' יא).
42. ואמר כך בדרך לעג והיתול (מצודת דוד).
43. אברבנאל, מלבי"ם.
44. אברבנאל.
45. מצודת דוד.
46. אברבנאל.
47. ר"י קרא.
48. מצודת דוד, מלבי"ם.
49. אברבנאל.
50. אברבנאל.
51. רי"ד.
52. מצודת ציון, והכל הוא דרך משל ודברה תורה כלשון בני אדם (רד"ק). והוא כביכול שלא היה רחבת מקום לסבול ולכנס שם צרה שהיה לו בעמל ישראל (רש"י). הרמב"ם במורה נבוכים פירש כי רצון האל לא יכול היה לסבול ולראות עוד את עמל ישראל וצרתם (מובא ע"י רד"ק, אברבנאל ומלבי"ם). רלב"ג ביאר לעומת זאת, קצר רצון הש"י מהושיע אותם תשועה שלמה.
53. מצודת דוד.
54. כנזכר לעיל בפס' ט'.
55. מלבי"ם.
56. ענין אסיפה הבאה בצעקת המאסף (מצודת ציון).
57. רש"י.
58. רד"ק.
59. רד"ק, אברבנאל.
60. אברבנאל.
61. מצודת ציון.
62. מצודת דוד.
63. אברבנאל.

ניתן ליצור איתנו קשר
בטלפון 072-390-2392

או להשאיר פרטים בטופס ונחזור אליכם אי"ה