/ שמואל א פרק כט'

פסוקים

שמואל א פרק כט'

(א) וַיִּקְבְּצוּ פְלִשְׁתִּים אֶת כָּל מַחֲנֵיהֶם אֲפֵקָה וְיִשְׂרָאֵל חֹנִים בַּעַיִן אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל: ולאחר שפלשתים התקבצו ביום הראשון בשונם, [1] וַיִּקְבְּצוּ פְלִשְׁתִּים אֶת כָּל מַחֲנֵיהֶם ביום השני [2] אֲפֵקָה -אל אפק, להתקרב למחנה ישראל, [3] וְיִשְׂרָאֵל היו חֹנִים בַּעַיִן הוא מעיין [4] אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל , ותחילה חנו ישראל שהתקבצו קודם שיתקבצו הפלשתים: [5]
(ב) וְסַרְנֵי פְלִשְׁתִּים עֹבְרִים לְמֵאוֹת וְלַאֲלָפִים וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו עֹבְרִים בָּאַחֲרֹנָה עִם אָכִישׁ: וְ חמישה [6] סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים [7] עֹבְרִים -עברו עם מחניהם [8] ותחתיהם היו שרים [9] לְמֵאוֹת וְ שרים [10] לַאֲלָפִים של לוחמים, וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו עֹבְרִים -עברו בָּאַחֲרֹנָה -בסוף עִם אָכִישׁ , ודוד לא הצטרף למלחמה אלא לשמור את ראש המלך: [11]
(ג) וַיֹּאמְרוּ שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים מָה הָעִבְרִים הָאֵלֶּה וַיֹּאמֶר אָכִישׁ אֶל שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים, הֲלוֹא זֶה דָוִד עֶבֶד שָׁאוּל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיָה אִתִּי זֶה יָמִים אוֹ זֶה שָׁנִים וְלֹא מָצָאתִי בוֹ מְאוּמָה מִיּוֹם נָפְלוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה: ובראותם את דוד ואנשיו, [12] וַיֹּאמְרוּ שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים [13] אל אכיש, [14] מָה הָעִבְרִים [15] הָאֵלֶּה עושים פה? [16] הלא עברים הם ומה לך בהם?! [17] וַיֹּאמֶר אָכִישׁ אֶל שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים, הֲלוֹא זֶה דָוִד עֶבֶד שָׁאוּל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שמרד באדוניו שודאי ינקום בו לעת מצוא [18] , והוא אֲשֶׁר הָיָה אִתִּי זֶה יָמִים שישב עמי בגת [19] אוֹ זֶה שָׁנִים שישב בערי השדה, [20] וְלֹא מָצָאתִי בוֹ מְאוּמָה -שום דבר רע [21] מִיּוֹם נָפְלוֹ -חנייתו אצלי [22] עַד הַיּוֹם הַזֶּה , ונוכל לסמוך עליו: [23]
(ד) וַיִּקְצְפוּ עָלָיו שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים, וַיֹּאמְרוּ לוֹ שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים, הָשֵׁב אֶת הָאִישׁ וְיָשֹׁב אֶל מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר הִפְקַדְתּוֹ שָׁם, וְלֹא יֵרֵד עִמָּנוּ בַּמִּלְחָמָה וְלֹא יִהְיֶה לָּנוּ לְשָׂטָן בַּמִּלְחָמָה וּבַמֶּה יִתְרַצֶּה זֶה אֶל אֲדֹנָיו הֲלוֹא בְּרָאשֵׁי הָאֲנָשִׁים הָהֵם: וַיִּקְצְפוּ עָלָיו -על אכיש [24] שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים, וַיֹּאמְרוּ לוֹ שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים, הָשֵׁב אֶת הָאִישׁ וְיָשֹׁב אֶל מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר הִפְקַדְתּוֹ -אשר הנחתו לשבת [25] שָׁם, וְלֹא יֵרֵד עִמָּנוּ בַּמִּלְחָמָה כי אין לסמוך עליו [26] וְלֹא יִהְיֶה לָּנוּ לְשָׂטָן -לעשות איבה ושטנה [27] בַּמִּלְחָמָה ולהיות מתווסף על שונאינו להילחם בנו [28] , ואם הוא ברח מפני אדוניו בגלל שגרשו כיוון שלא עבדו באמונה, ליבו של דוד בוודאי יהיה לשוב אל אדוניו, [29] וּבַמֶּה -ובאיזה דבר [30] אם כן יִתְרַצֶּה זֶה אֶל אֲדֹנָיו שאול?! [31] הֲלוֹא בְּרָאשֵׁי הָאֲנָשִׁים הָהֵם -בראשינו! [32] , ועוד שבטבעו שונא דוד לפלשתים ובוחר להשמיד בהם, ואיך יהיה העכבר פקדון ביד החתול?!: [33]
(ה) הֲלוֹא זֶה דָוִד אֲשֶׁר יַעֲנוּ לוֹ בַּמְּחֹלוֹת לֵאמֹר הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָיו וְדָוִד בְּרִבְבֹתָו: הֲלוֹא זֶה דָוִד אֲשֶׁר יַעֲנוּ לוֹ בקול רם [34] בַּמְּחֹלוֹת [35] לֵאמֹר " הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָיו וְדָוִד בְּרִבְבֹתָו ", ולכן אין לנו לבטוח בו [36] , וכיון שהוא גיבור כל כך, יש לנו להישמר ממנו שלא יתרצה בנו עם אדוניו [37] , ואם ברח ומרד מפני שרצה למלוך תחת אדוניו, הלא גם באופן זה ימצא פה מקום להשיג את חפצו: [38]
(ו) וַיִּקְרָא אָכִישׁ אֶל דָּוִד וַיֹּאמֶר אֵלָיו חַי יְהֹוָה כִּי יָשָׁר אַתָּה וְטוֹב בְּעֵינַי צֵאתְךָ וּבֹאֲךָ אִתִּי בַּמַּחֲנֶה כִּי לֹא מָצָאתִי בְךָ רָעָה מִיּוֹם בֹּאֲךָ אֵלַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וּבְעֵינֵי הַסְּרָנִים לֹא טוֹב אָתָּה: וַיִּקְרָא אָכִישׁ אֶל דָּוִד וַיֹּאמֶר אֵלָיו , נשבע אני חַי יְהֹוָה כִּי יָשָׁר אַתָּה ונאמן לפני, [39] וְטוֹב בְּעֵינַי צֵאתְךָ וּבֹאֲךָ -שתצא ותבוא אִתִּי בַּמַּחֲנֶה להיות לשומר ראשי, [40] כִּי לֹא מָצָאתִי בְךָ שום רָעָה מִיּוֹם בֹּאֲךָ אֵלַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וּבְעֵינֵי -אבל בעיני [41] הַסְּרָנִים לֹא טוֹב להם כי אָתָּה תהיה שומר ראשי, שהם מקפידים על זה, שהוא נגד כבודם: [42]
(ז) וְעַתָּה שׁוּב וְלֵךְ בְּשָׁלוֹם וְלֹא תַעֲשֶׂה רָע בְּעֵינֵי סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים: וְעַתָּה אנשיך ילכו עם אנשי, ואתה [43] שׁוּב וְלֵךְ בְּשָׁלוֹם וְלֹא תַעֲשֶׂה רָע -דבר שירע [44] בְּעֵינֵי סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים כי איני רוצה שיתגרו בך: [45]
(ח) וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל אָכִישׁ כִּי מֶה עָשִׂיתִי וּמַה מָּצָאתָ בְעַבְדְּךָ מִיּוֹם אֲשֶׁר הָיִיתִי לְפָנֶיךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, כִּי לֹא אָבוֹא וְנִלְחַמְתִּי בְּאֹיְבֵי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ?: ודוד הבין שחושדים אותו, ולא מפני הקנאה והכבוד, רק שאין רוצים שילך למלחמה כלל, והוא שמח על זה בליבו, אבל רצה שגם אנשיו ישובו ולא ילחמו באחיהם, והשיב לאכיש בערמה, [46] וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל אָכִישׁ מדוע אשוב? [47] שהרי גם אם הסרנים מקפידים שלא אהיה שומר ראש המלך, בכל זאת מדוע לא אלך למלחמה כאחד העם? [48] כִּי מֶה עָשִׂיתִי וּמַה מָּצָאתָ דבר רע [49] בְעַבְדְּךָ יותר מבאנשי [50] מִיּוֹם אֲשֶׁר הָיִיתִי לְפָנֶיךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, כִּי בעבורו לֹא אָבוֹא וְנִלְחַמְתִּי בְּאֹיְבֵי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ?:
(ט) וַיַּעַן אָכִישׁ וַיֹּאמֶר אֶל דָּוִד, יָדַעְתִּי כִּי טוֹב אַתָּה בְּעֵינַי כְּמַלְאַךְ אֱלֹהִים אַךְ שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים אָמְרוּ לֹא יַעֲלֶה עִמָּנוּ בַּמִּלְחָמָה: ועתה הוכרח אכיש להגיד לו את האמת, [51] וַיַּעַן אָכִישׁ וַיֹּאמֶר אֶל דָּוִד, יָדַעְתִּי כִּי טוֹב אַתָּה בְּעֵינַי כְּמַלְאַךְ אֱלֹהִים ושלא נמצא בך רעה, [52] אַךְ שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים כולם, ולא הסרנים [53] אָמְרוּ לי ללא סיבה, [54] לֹא יַעֲלֶה עִמָּנוּ דוד בַּמִּלְחָמָה , ומה אעשה שהשרים מקפידים על זה וחושדים אותך: [55]
(י) וְעַתָּה הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְעַבְדֵי אֲדֹנֶיךָ אֲשֶׁר בָּאוּ אִתָּךְ וְהִשְׁכַּמְתֶּם בַּבֹּקֶר, וְאוֹר לָכֶם וָלֵכוּ: וכדי שלא לביישו בפרט בפני אנשיו, הוכרח להחזיר את כולם ואמר לו, [56] וְעַתָּה הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְ אנשיך שהיו מאז עַבְדֵי שאול אֲדֹנֶיךָ אֲשֶׁר בָּאוּ אִתָּךְ שהבאישו בשאול כמוך, [57] וְהִשְׁכַּמְתֶּם בַּבֹּקֶר, וְאוֹר לָכֶם -וכשיאיר לכם היום [58] וָלֵכוּ -לכו לדרככם [59] , טרם יכיר איש את רעהו: [60]
(יא) וַיַּשְׁכֵּם דָּוִד הוּא וַאֲנָשָׁיו לָלֶכֶת בַּבֹּקֶר לָשׁוּב אֶל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, וּפְלִשְׁתִּים עָלוּ יִזְרְעֶאל: וַיַּשְׁכֵּם דָּוִד הוּא וַאֲנָשָׁיו לָלֶכֶת בַּבֹּקֶר כדי לָשׁוּב אֶל צקלג אשר בְּ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, וּפְלִשְׁתִּים עָלוּ אל יִזְרְעֶאל:

הערות

1. מלבי"ם (ראה לעיל כח, ד).
2. מלבי"ם.
3. מלבי"ם.
4. מצודת דוד.
5. אברבנאל.
6. מלבי"ם.
7. שרי פלשתים (כך משמע ממצודת ציון יהושע יג, ג). והם היו מושלים בחמש ערים הגדולות, אשדוד עזה גת אשקלון עקרון (ראה בספר יהושע שם).
8. מצודת דוד.
9. מלבי"ם.
10. מלבי"ם.
11. מלבי"ם. וראה בפרק כ"ח לעיל. ורלב"ג ביאר שדוד הלך איתם כדי להיות לשטן לפלשתים במלחמתם על ישראל.
12. אברבנאל.
13. מלבי"ם מדייק מכך שכתוב "שרי" פלשתים ולא "סרני פלשתים", שכל השרים התרעמו על כך שדוד יצא עמהם.
14. אברבנאל.
15. כך קרויים ישראל שנאמר כי "בעבר הנהר ישבו אבותיכם" (יהושע כד, ב, מצודת ציון).
16. מצודת דוד.
17. אברבנאל.
18. מלבי"ם.
19. מצודת דוד.
20. מצודת דוד. המפרשים ביארו "ימים או שנים" לפי מה שביאר כל אחד בפרק כז על התקופה בה ישב דוד עם אכיש, רד"ק ביאר, היה עימי זה ימים ואני מכירו לטובה כאילו היה עמי זה שנים. ורי"ד ביאר שכבר נכנס לשנתים דכתיב (לעיל כז, ז), "ימים וארבעה חדשים". ומלבי"ם ביאר שנוכל לחשב מן הפעם הראשונה שברח לבדו אל אכיש שמעת ההיא מרד, והיה זה שנים.
21. מצודת דוד.
22. רש"י, רד"ק. ור"י קרא, רי"ד ומצודת ציון ביארו מיום ששכן אצלי.
23. מלבי"ם.
24. מצודת דוד.
25. מצודת דוד.
26. מלבי"ם.
27. מצודת ציון.
28. מצודת דוד.
29. מלבי"ם.
30. מצודת דוד.
31. מצודת דוד.
32. כנוי הוא על עצמם, רש"י.
33. אברבנאל.
34. מצודת ציון.
35. כלי נגינה, מצודת ציון. וראה לעיל פרק י"ח פס' ו' שהנשים אמרו זאת כשהיו בידן כלי נגינה.
36. מצודת דוד.
37. רד"ק.
38. מלבי"ם.
39. מצודת דוד.
40. מלבי"ם.
41. מצודת דוד.
42. מלבי"ם. ולא גילה לו טענותיהם אשר אמרו נגדו, כדי לשמור על כבודו (אברבנאל בפס' ז').
43. מלבי"ם.
44. ר"י קרא.
45. מלבי"ם.
46. מלבי"ם.
47. מצודת דוד.
48. מלבי"ם.
49. מצודת דוד.
50. אברבנאל.
51. מלבי"ם.
52. מצודת דוד.
53. מלבי"ם.
54. ואמר אכיש זה בסתם לפי שנתבייש מלגלות אליו טענותיהם (אברבנאל).
55. מלבי"ם.
56. מלבי"ם.
57. רד"ק. וכאומר בעבור זה נחשדים גם הם בעיני הסרנים כמוך, ולזה ישובו עמך (מצודת דוד).
58. רד"ק, מצודת דוד. שתצאו טרם יכיר איש את רעהו וההליכה תהיה באור (מלבי"ם).
59. מצודת דוד.
60. ושילחם לפנות בוקר כי חרפה להם שילכו מן המחנה, שההליכה מהמלחמה והחזרה ממנה לא תאות כי אם לחלושי הלב ולאיש הירא ורך הלבב, והיא חרפה גדולה, והרואה אותם ישחק אליהם וילעגו להם (אברבנאל, מלבי"ם).

ניתן ליצור איתנו קשר
בטלפון 072-390-2392

או להשאיר פרטים בטופס ונחזור אליכם אי"ה