(א)
וַיִּקְבְּצוּ פְלִשְׁתִּים אֶת כָּל מַחֲנֵיהֶם אֲפֵקָה וְיִשְׂרָאֵל חֹנִים בַּעַיִן אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל:
ולאחר שפלשתים התקבצו ביום הראשון בשונם,
[1]
וַיִּקְבְּצוּ פְלִשְׁתִּים אֶת כָּל מַחֲנֵיהֶם
ביום השני
[2]
אֲפֵקָה
-אל אפק, להתקרב למחנה ישראל,
[3]
וְיִשְׂרָאֵל
היו
חֹנִים בַּעַיִן
הוא מעיין
[4]
אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל
, ותחילה חנו ישראל שהתקבצו קודם שיתקבצו הפלשתים:
[5]
(ב)
וְסַרְנֵי פְלִשְׁתִּים עֹבְרִים לְמֵאוֹת וְלַאֲלָפִים וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו עֹבְרִים בָּאַחֲרֹנָה עִם אָכִישׁ:
וְ
חמישה
[6]
סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים
[7]
עֹבְרִים
-עברו עם מחניהם
[8]
ותחתיהם היו שרים
[9]
לְמֵאוֹת וְ
שרים
[10]
לַאֲלָפִים
של לוחמים,
וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו עֹבְרִים
-עברו
בָּאַחֲרֹנָה
-בסוף
עִם אָכִישׁ
, ודוד לא הצטרף למלחמה אלא לשמור את ראש המלך:
[11]
(ג)
וַיֹּאמְרוּ שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים מָה הָעִבְרִים הָאֵלֶּה וַיֹּאמֶר אָכִישׁ אֶל שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים, הֲלוֹא זֶה דָוִד עֶבֶד שָׁאוּל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיָה אִתִּי זֶה יָמִים אוֹ זֶה שָׁנִים וְלֹא מָצָאתִי בוֹ מְאוּמָה מִיּוֹם נָפְלוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה:
ובראותם את דוד ואנשיו,
[12]
וַיֹּאמְרוּ שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים
[13]
אל אכיש,
[14]
מָה הָעִבְרִים
[15]
הָאֵלֶּה
עושים פה?
[16]
הלא עברים הם ומה לך בהם?!
[17]
וַיֹּאמֶר אָכִישׁ אֶל שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים,
הֲלוֹא זֶה דָוִד עֶבֶד שָׁאוּל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל
שמרד באדוניו שודאי ינקום בו לעת מצוא
[18]
, והוא
אֲשֶׁר הָיָה אִתִּי זֶה יָמִים
שישב עמי בגת
[19]
אוֹ זֶה שָׁנִים
שישב בערי השדה,
[20]
וְלֹא מָצָאתִי בוֹ מְאוּמָה
-שום דבר רע
[21]
מִיּוֹם נָפְלוֹ
-חנייתו אצלי
[22]
עַד הַיּוֹם הַזֶּה
, ונוכל לסמוך עליו:
[23]
(ד)
וַיִּקְצְפוּ עָלָיו שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים, וַיֹּאמְרוּ לוֹ שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים, הָשֵׁב אֶת הָאִישׁ וְיָשֹׁב אֶל מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר הִפְקַדְתּוֹ שָׁם, וְלֹא יֵרֵד עִמָּנוּ בַּמִּלְחָמָה וְלֹא יִהְיֶה לָּנוּ לְשָׂטָן בַּמִּלְחָמָה וּבַמֶּה יִתְרַצֶּה זֶה אֶל אֲדֹנָיו הֲלוֹא בְּרָאשֵׁי הָאֲנָשִׁים הָהֵם:
וַיִּקְצְפוּ עָלָיו
-על אכיש
[24]
שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים,
וַיֹּאמְרוּ לוֹ שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים,
הָשֵׁב אֶת הָאִישׁ וְיָשֹׁב אֶל מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר הִפְקַדְתּוֹ
-אשר הנחתו לשבת
[25]
שָׁם,
וְלֹא יֵרֵד עִמָּנוּ בַּמִּלְחָמָה
כי אין לסמוך עליו
[26]
וְלֹא יִהְיֶה לָּנוּ לְשָׂטָן
-לעשות איבה ושטנה
[27]
בַּמִּלְחָמָה
ולהיות מתווסף על שונאינו להילחם בנו
[28]
, ואם הוא ברח מפני אדוניו בגלל שגרשו כיוון שלא עבדו באמונה, ליבו של דוד בוודאי יהיה לשוב אל אדוניו,
[29]
וּבַמֶּה
-ובאיזה דבר
[30]
אם כן
יִתְרַצֶּה זֶה אֶל אֲדֹנָיו
שאול?!
[31]
הֲלוֹא בְּרָאשֵׁי הָאֲנָשִׁים הָהֵם
-בראשינו!
[32]
, ועוד שבטבעו שונא דוד לפלשתים ובוחר להשמיד בהם, ואיך יהיה העכבר פקדון ביד החתול?!:
[33]
(ה)
הֲלוֹא זֶה דָוִד אֲשֶׁר יַעֲנוּ לוֹ בַּמְּחֹלוֹת לֵאמֹר הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָיו וְדָוִד בְּרִבְבֹתָו:
הֲלוֹא זֶה דָוִד אֲשֶׁר יַעֲנוּ לוֹ
בקול רם
[34]
בַּמְּחֹלוֹת
[35]
לֵאמֹר
"
הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָיו וְדָוִד בְּרִבְבֹתָו
", ולכן אין לנו לבטוח בו
[36]
, וכיון שהוא גיבור כל כך, יש לנו להישמר ממנו שלא יתרצה בנו עם אדוניו
[37]
, ואם ברח ומרד מפני שרצה למלוך תחת אדוניו, הלא גם באופן זה ימצא פה מקום להשיג את חפצו:
[38]
(ו)
וַיִּקְרָא אָכִישׁ אֶל דָּוִד וַיֹּאמֶר אֵלָיו חַי יְהֹוָה כִּי יָשָׁר אַתָּה וְטוֹב בְּעֵינַי צֵאתְךָ וּבֹאֲךָ אִתִּי בַּמַּחֲנֶה כִּי לֹא מָצָאתִי בְךָ רָעָה מִיּוֹם בֹּאֲךָ אֵלַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וּבְעֵינֵי הַסְּרָנִים לֹא טוֹב אָתָּה:
וַיִּקְרָא אָכִישׁ אֶל דָּוִד וַיֹּאמֶר אֵלָיו
, נשבע אני
חַי יְהֹוָה כִּי יָשָׁר אַתָּה
ונאמן לפני,
[39]
וְטוֹב בְּעֵינַי צֵאתְךָ וּבֹאֲךָ
-שתצא ותבוא
אִתִּי בַּמַּחֲנֶה
להיות לשומר ראשי,
[40]
כִּי לֹא מָצָאתִי בְךָ
שום
רָעָה מִיּוֹם בֹּאֲךָ אֵלַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה,
וּבְעֵינֵי
-אבל בעיני
[41]
הַסְּרָנִים לֹא טוֹב
להם כי
אָתָּה
תהיה שומר ראשי, שהם מקפידים על זה, שהוא נגד כבודם:
[42]
(ז)
וְעַתָּה שׁוּב וְלֵךְ בְּשָׁלוֹם וְלֹא תַעֲשֶׂה רָע בְּעֵינֵי סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים:
וְעַתָּה
אנשיך ילכו עם אנשי, ואתה
[43]
שׁוּב וְלֵךְ בְּשָׁלוֹם וְלֹא תַעֲשֶׂה רָע
-דבר שירע
[44]
בְּעֵינֵי סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים
כי איני רוצה שיתגרו בך:
[45]
(ח)
וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל אָכִישׁ כִּי מֶה עָשִׂיתִי וּמַה מָּצָאתָ בְעַבְדְּךָ מִיּוֹם אֲשֶׁר הָיִיתִי לְפָנֶיךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, כִּי לֹא אָבוֹא וְנִלְחַמְתִּי בְּאֹיְבֵי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ?:
ודוד הבין שחושדים אותו, ולא מפני הקנאה והכבוד, רק שאין רוצים שילך למלחמה כלל, והוא שמח על זה בליבו, אבל רצה שגם אנשיו ישובו ולא ילחמו באחיהם, והשיב לאכיש בערמה,
[46]
וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל אָכִישׁ
מדוע אשוב?
[47]
שהרי גם אם הסרנים מקפידים שלא אהיה שומר ראש המלך, בכל זאת מדוע לא אלך למלחמה כאחד העם?
[48]
כִּי מֶה עָשִׂיתִי וּמַה מָּצָאתָ
דבר רע
[49]
בְעַבְדְּךָ
יותר מבאנשי
[50]
מִיּוֹם אֲשֶׁר הָיִיתִי לְפָנֶיךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה,
כִּי
בעבורו
לֹא אָבוֹא וְנִלְחַמְתִּי בְּאֹיְבֵי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ?:
(ט)
וַיַּעַן אָכִישׁ וַיֹּאמֶר אֶל דָּוִד, יָדַעְתִּי כִּי טוֹב אַתָּה בְּעֵינַי כְּמַלְאַךְ אֱלֹהִים אַךְ שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים אָמְרוּ לֹא יַעֲלֶה עִמָּנוּ בַּמִּלְחָמָה:
ועתה הוכרח אכיש להגיד לו את האמת,
[51]
וַיַּעַן אָכִישׁ וַיֹּאמֶר אֶל דָּוִד,
יָדַעְתִּי כִּי טוֹב אַתָּה בְּעֵינַי כְּמַלְאַךְ אֱלֹהִים
ושלא נמצא בך רעה,
[52]
אַךְ שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים
כולם, ולא הסרנים
[53]
אָמְרוּ
לי ללא סיבה,
[54]
לֹא יַעֲלֶה עִמָּנוּ
דוד
בַּמִּלְחָמָה
, ומה אעשה שהשרים מקפידים על זה וחושדים אותך:
[55]
(י)
וְעַתָּה הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְעַבְדֵי אֲדֹנֶיךָ אֲשֶׁר בָּאוּ אִתָּךְ וְהִשְׁכַּמְתֶּם בַּבֹּקֶר, וְאוֹר לָכֶם וָלֵכוּ:
וכדי שלא לביישו בפרט בפני אנשיו, הוכרח להחזיר את כולם ואמר לו,
[56]
וְעַתָּה הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְ
אנשיך שהיו מאז
עַבְדֵי
שאול
אֲדֹנֶיךָ אֲשֶׁר בָּאוּ אִתָּךְ
שהבאישו בשאול כמוך,
[57]
וְהִשְׁכַּמְתֶּם בַּבֹּקֶר,
וְאוֹר לָכֶם
-וכשיאיר לכם היום
[58]
וָלֵכוּ
-לכו לדרככם
[59]
, טרם יכיר איש את רעהו:
[60]
(יא)
וַיַּשְׁכֵּם דָּוִד הוּא וַאֲנָשָׁיו לָלֶכֶת בַּבֹּקֶר לָשׁוּב אֶל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, וּפְלִשְׁתִּים עָלוּ יִזְרְעֶאל:
וַיַּשְׁכֵּם דָּוִד הוּא וַאֲנָשָׁיו לָלֶכֶת בַּבֹּקֶר
כדי
לָשׁוּב אֶל
צקלג אשר בְּ
אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים,
וּפְלִשְׁתִּים עָלוּ
אל
יִזְרְעֶאל: