(א)
וֶאֱלִישָׁע דִּבֶּר אֶל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הֶחֱיָה אֶת בְּנָהּ לֵאמֹר קוּמִי וּלְכִי אַתְּ (אתי) וּבֵיתֵךְ וְגוּרִי בַּאֲשֶׁר תָּגוּרִי כִּי קָרָא יְהֹוָה לָרָעָב וְגַם בָּא אֶל הָאָרֶץ שֶׁבַע שָׁנִים:
ולפני שהתחיל הרעב עליו סֻפַּר בפרקים הקודמים,
[1]
וֶאֱלִישָׁע דִּבֶּר אֶל הָאִשָּׁה
השונמית
אֲשֶׁר הֶחֱיָה אֶת בְּנָהּ
[2]
לֵאמֹר
-ואמר לה,
קוּמִי וּלְכִי אַתְּ (אתי
כתיב
) וּ
בני
בֵיתֵךְ וְגוּרִי בַּאֲשֶׁר תָּגוּרִי
-במקום בו תרצי לגור,
[3]
כִּי קָרָא יְהֹוָה לָרָעָב
[4]
ויצאה הגזרה מאת ה',
[5]
וְגַם בָּא
-כבר התחיל הרעב לבוא
[6]
אֶל הָאָרֶץ
וימשך
[7]
שֶׁבַע שָׁנִים
, ואכן כך היה:
[8]
(ב)
וַתָּקָם הָאִשָּׁה וַתַּעַשׂ כִּדְבַר אִישׁ הָאֱלֹהִים, וַתֵּלֶךְ הִיא וּבֵיתָהּ וַתָּגָר בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים שֶׁבַע שָׁנִים:
וַתָּקָם הָאִשָּׁה
השונמית
וַתַּעַשׂ כִּדְבַר
אלישע
אִישׁ הָאֱלֹהִים,
וַתֵּלֶךְ
ותצא מארץ ישראל
הִיא וּ
בני
בֵיתָהּ
על פי ציווי הנביא,
[9]
וַתָּגָר בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים
במשך
שֶׁבַע
הַ
שָׁנִים
בהם היה רעב בארץ:
(ג)
וַיְהִי מִקְצֵה שֶׁבַע שָׁנִים וַתָּשָׁב הָאִשָּׁה מֵאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וַתֵּצֵא לִצְעֹק אֶל הַמֶּלֶךְ אֶל בֵּיתָהּ וְאֶל שָׂדָהּ:
וַיְהִי מִקְצֵה
-בסוף
שֶׁבַע
הַ
שָׁנִים
של הרעב,
וַתָּשָׁב הָאִשָּׁה
השונמית
מֵאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים
לְבֵיתָהּ, והנה ראתה כי נגזלו ממנה הבית והשדה שלה,
וַתֵּצֵא לִצְעֹק אֶל הַמֶּלֶךְ
יהורם
אֶל
-על
[10]
בֵּיתָהּ וְאֶל
-ועל
[11]
שָׂדָהּ
שהחזיקו בהם הגזלנים
[12]
בהיותה בארץ פלשתים
[13]
, והיתה מבקשת את קרקעותיה ופירותיה מהיום שבו נָסְעָה:
[14]
(ד)
וְהַמֶּלֶךְ מְדַבֵּר אֶל גֵּחֲזִי נַעַר אִישׁ הָאֱלֹהִים לֵאמֹר סַפְּרָה נָּא לִי אֵת כָּל הַגְּדֹלוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלִישָׁע:
ועמדה לה זכות אלישע, שזימן ה' שבאותו עת שבאה לפני המלך
וְהַמֶּלֶךְ
יהורם היה
מְדַבֵּר אֶל
-עם
גֵּחֲזִי נַעַר
אלישע
אִישׁ הָאֱלֹהִים לֵאמֹר
-ואמר לו,
סַפְּרָה נָּא לִי אֵת כָּל
הנפלאות
[15]
הַגְּדֹלוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה
אדונך
אֱלִישָׁע
ואני לא יודע עליהם:
[16]
(ה)
וַיְהִי הוּא מְסַפֵּר לַמֶּלֶךְ אֵת אֲשֶׁר הֶחֱיָה אֶת הַמֵּת, וְהִנֵּה הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הֶחֱיָה אֶת בְּנָהּ צֹעֶקֶת אֶל הַמֶּלֶךְ עַל בֵּיתָהּ וְעַל שָׂדָהּ וַיֹּאמֶר גֵּחֲזִי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ! זֹאת הָאִשָּׁה וְזֶה בְּנָהּ אֲשֶׁר הֶחֱיָה אֱלִישָׁע:
וַיְהִי
בעת
[17]
שֶׁ
הוּא
(גיחזי)
מְסַפֵּר לַמֶּלֶךְ אֵת
הנס
אֲשֶׁר
אלישע
הֶחֱיָה אֶת
בן השונמית
[18]
הַמֵּת,
וְהִנֵּה
באותו זמן קרה המקרה
[19]
שבאה
הָאִשָּׁה
השונמית
אֲשֶׁר
אלישע
הֶחֱיָה אֶת בְּנָהּ
והיא
צֹעֶקֶת אֶל הַמֶּלֶךְ עַל בֵּיתָהּ וְעַל שָׂדָהּ
אשר נגזלו ממנה,
וַיֹּאמֶר גֵּחֲזִי
כדי להוכיח את אמיתות דבריו
[20]
אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ!
זֹאת הָאִשָּׁה
עליה סיפרתי,
וְזֶה
שֶׁעִמָּהּ הוא
בְּנָהּ אֲשֶׁר
דיברתי אליך שֶׁ
הֶחֱיָה
הנביא
אֱלִישָׁע:
[21]
(ו)
וַיִּשְׁאַל הַמֶּלֶךְ לָאִשָּׁה וַתְּסַפֶּר לוֹ וַיִּתֶּן לָהּ הַמֶּלֶךְ סָרִיס אֶחָד לֵאמֹר הָשֵׁיב אֶת כָּל אֲשֶׁר לָהּ וְאֵת כָּל תְּבוּאֹת הַשָּׂדֶה מִיּוֹם עָזְבָה אֶת הָאָרֶץ וְעַד עָתָּה:
וַיִּשְׁאַל הַמֶּלֶךְ לָאִשָּׁה
אודות טענותיה
[22]
וַתְּסַפֶּר לוֹ
האישה,
וַיִּתֶּן לָהּ הַמֶּלֶךְ סָרִיס
-שר
[23]
אֶחָד לֵאמֹר
-ואמר לו,
הָשֵׁיב
-אמור להשיב לה
[24]
אֶת כָּל אֲשֶׁר
היה
לָהּ וְ
גם לשלם לה
אֵת כָּל
דְּמֵי
תְּבוּאֹת הַשָּׂדֶה
אשר גדל בה
[25]
מִיּוֹם
שֶׁ
עָזְבָה
האישה
אֶת הָאָרֶץ וְעַד עָתָּה
, ואולם על הבית לא ציווה לתת לה דמי שכירות:
[26]
(ז)
וַיָּבֹא אֱלִישָׁע דַּמֶּשֶׂק וּבֶן הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם חֹלֶה, וַיֻּגַּד לוֹ לֵאמֹר בָּא אִישׁ הָאֱלֹהִים עַד הֵנָּה:
וַיָּבֹא אֱלִישָׁע
לְפַרְוְרֵי
[27]
דַּמֶּשֶׂק
כדי להחזיר את גיחזי בתשובה
[28]
, שלאחר שנצטרע הלך לדמשק
[29]
, ואולם גחזי לא רצה לשוב בתשובה,
[30]
וּבֶן הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם
היה באותה עת
חֹלֶה,
וַיֻּגַּד לוֹ
למלך ארם
לֵאמֹר בָּא
אלישע
אִישׁ הָאֱלֹהִים עַד הֵנָּה:
(ח)
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל חֲזָהאֵל קַח בְּיָדְךָ מִנְחָה וְלֵךְ לִקְרַאת אִישׁ הָאֱלֹהִים וְדָרַשְׁתָּ אֶת יְהֹוָה מֵאוֹתוֹ לֵאמֹר הַאֶחְיֶה מֵחֳלִי זֶה?:
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ
בן הדד
אֶל חֲזָהאֵל
שר צבאו,
קַח בְּיָדְךָ מִנְחָה וְלֵךְ לִקְרַאת
אלישע
אִישׁ הָאֱלֹהִים וְדָרַשְׁתָּ
-ושאלת
אֶת
דבר
יְהֹוָה מֵאוֹתוֹ
-ממנו
לֵאמֹר
-וְתֹאמַר לו בשמי
הַ
אם
אֶחְיֶה
ולא אמות
מֵחֳלִי זֶה?:
(ט)
וַיֵּלֶךְ חֲזָאֵל לִקְרָאתוֹ וַיִּקַּח מִנְחָה בְיָדוֹ וְכָל טוּב דַּמֶּשֶׂק מַשָּׂא אַרְבָּעִים גָּמָל וַיָּבֹא וַיַּעֲמֹד לְפָנָיו וַיֹּאמֶר בִּנְךָ בֶן הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ לֵאמֹר הַאֶחְיֶה מֵחֳלִי זֶה?:
וַיֵּלֶךְ חֲזָאֵל לִקְרָאתוֹ
-לקראת אלישע,
וַיִּקַּח
חזאל
מִנְחָה בְיָדוֹ
לנביא,
וְ
במנחה זו היה
[31]
כָל טוּב
-מכל מיני מאכל טוב הנמצא
[32]
בְּ
דַּמֶּשֶׂק
[33]
בכמות
מַשָּׂא
של
אַרְבָּעִים גָּמָל
-גמלים,
וַיָּבֹא
חזאל
וַיַּעֲמֹד לְפָנָיו וַיֹּאמֶר
לו חזאל,
בִּנְךָ
[34]
בֶן הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ לֵאמֹר
-וביקש ממני לומר לך
הַ
אם
אֶחְיֶה
ולא אמות
מֵחֳלִי זֶה?:
(י)
וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱלִישָׁע לֵךְ אֱמָר לוֹ (לא) חָיֹה תִחְיֶה וְהִרְאַנִי יְהֹוָה כִּי מוֹת יָמוּת:
וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱלִישָׁע לֵךְ אֱמָר לוֹ (לא
[35]
כתיב
) חָיֹה תִחְיֶה
[36]
-תשרוד מחולי זה ולא תמות ממנו,
[37]
וְ
אולם האמת היא
[38]
שֶׁ
הִרְאַנִי יְהֹוָה
בנבואה
כִּי מוֹת יָמוּת
ממוות אחר
[39]
, ורמז לו בכך שהוא (חזאל) ימיתהו:
[40]
(יא)
וַיַּעֲמֵד אֶת פָּנָיו וַיָּשֶׂם עַד בֹּשׁ וַיֵּבְךְּ אִישׁ הָאֱלֹהִים:
וַיַּעֲמֵד
-והעמיד אלישע
אֶת פָּנָיו
לצד אחר
[41]
שלא יראה חזאל את דמעות עיניו מְזַלְּפִין,
[42]
וַיָּשֶׂם
ידיו על פניו
[43]
עַד בֹּשׁ
-שהתעכב זמן רב, וכשלא יכול היה עוד להתאפק
[44]
וַיֵּבְךְּ
אלישע
אִישׁ הָאֱלֹהִים
והחזיר פניו למול חזאל, הואיל ולא יכול היה עוד להסתיר את בכיו:
[45]
(יב)
וַיֹּאמֶר חֲזָאֵל מַדּוּעַ אֲדֹנִי בֹכֶה? וַיֹּאמֶר כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל רָעָה, מִבְצְרֵיהֶם תְּשַׁלַּח בָּאֵשׁ, וּבַחֻרֵיהֶם בַּחֶרֶב תַּהֲרֹג וְעֹלְלֵיהֶם תְּרַטֵּשׁ וְהָרֹתֵיהֶם תְּבַקֵּעַ:
וַיֹּאמֶר חֲזָאֵל
לאלישע
מַדּוּעַ אֲדֹנִי בֹכֶה?
וַיֹּאמֶר
לו אלישע
כִּי יָדַעְתִּי
בנבואה וכעת אני נזכר בדבר
[46]
אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל רָעָה,
מִבְצְרֵיהֶם
-עריהם הבצורות
[47]
תְּשַׁלַּח
-תבעיר
[48]
בָּאֵשׁ,
וּבַחֻרֵיהֶם בַּחֶרֶב תַּהֲרֹג וְעֹלְלֵיהֶם
-בניהם הקטנים
[49]
תְּרַטֵּשׁ
-תִּבְקַע את מֵעֵיהֶם
[50]
באכזריות,
[51]
וְהָרֹתֵיהֶם
-הנשים ההרות שלהם
[52]
תְּבַקֵּעַ
בטנם להוציא הוולדות:
[53]
(יג)
וַיֹּאמֶר חֲזָהאֵל כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב כִּי יַעֲשֶׂה הַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע הִרְאַנִי יְהֹוָה אֹתְךָ מֶלֶךְ עַל אֲרָם:
וַיֹּאמֶר חֲזָהאֵל כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב כִּי יַעֲשֶׂה הַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה
וכי כוחי רב כל כך?!,
[54]
וַיֹּאמֶר
לו
אֱלִישָׁע הִרְאַנִי יְהֹוָה אֹתְךָ
שתהיה
מֶלֶךְ עַל אֲרָם
ואז יהיה בידך הכח הרב הזה
[55]
, ובדברים אלו שאמר לו אלישע קיים למעשה את ציווי ה' לאליהו הנביא למשוח את חזאל למלך על ארם:
[56]
(יד)
וַיֵּלֶךְ מֵאֵת אֱלִישָׁע וַיָּבֹא אֶל אֲדֹנָיו וַיֹּאמֶר לוֹ מָה אָמַר לְךָ אֱלִישָׁע? וַיֹּאמֶר אָמַר לִי חָיֹה תִחְיֶה:
וַיֵּלֶךְ
חזאל
מֵאֵת אֱלִישָׁע וַיָּבֹא אֶל
בן הדד מלך ארם
אֲדֹנָיו וַיֹּאמֶר לוֹ
מלך ארם
מָה אָמַר לְךָ אֱלִישָׁע?
וַיֹּאמֶר
לו חזאל כעצת אלישע
[57]
, הנביא
אָמַר לִי
כי
חָיֹה תִחְיֶה:
(טו)
וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיִּקַּח הַמַּכְבֵּר וַיִּטְבֹּל בַּמַּיִם וַיִּפְרֹשׂ עַל פָּנָיו וַיָּמֹת וַיִּמְלֹךְ חֲזָהאֵל תַּחְתָּיו:
וחזאל הבין מדברי אלישע כי עליו להמית את בן הדד מלך ארם
[58]
, לכן
וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיִּקַּח
חזאל כדי להמית את מלך ארם
[59]
את
הַמַּכְבֵּר
הוא בגד
[60]
עבה
[61]
וַיִּטְבֹּל
אותו
בַּמַּיִם
קרים
[62]
וַיִּפְרֹשׂ עַל פָּנָיו
באומרו שעושה זאת
[63]
לקרר את חום גופו,
[64]
וַיָּמֹת
מלך ארם מזה כיוון שסר החום מן החוץ אל הפנים,
[65]
וַיִּמְלֹךְ חֲזָהאֵל
על ארם
תַּחְתָּיו
כפי שאמר לו אלישע:
[66]
(טז)
וּבִשְׁנַת חָמֵשׁ לְיוֹרָם בֶּן אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ יְהוֹרָם בֶּן יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה:
וּבִשְׁנַת חָמֵשׁ לְ
מלכות
יוֹרָם בֶּן אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה
ששיתף יורם את יהושפט עימו בהנהגת מלכות ישראל,
[67]
מָלַךְ יְהוֹרָם בֶּן יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה
שהמליך יהושפט בחייו את בנו:
[68]
(יז)
בֶּן שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה הָיָה בְמָלְכוֹ, וּשְׁמֹנֶה שָׁנִים (שנה) מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם:
בֶּן שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה הָיָה
יהורם בן יהושפט מלך יהודה
בְמָלְכוֹ,
וּשְׁמֹנֶה שָׁנִים (שנה
כתיב
) מָלַךְ
על מלכות יהודה
בִּירוּשָׁלִָם:
(יח)
וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ בֵּית אַחְאָב כִּי בַּת אַחְאָב הָיְתָה לּוֹ לְאִשָּׁה וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה:
וַיֵּלֶךְ
יהורם בן יהושפט
בְּדֶרֶךְ
הרעה שבה הלכו
מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ בֵּית אַחְאָב
, והושפע לרעה מהתנהגות מלכי ישראל
כִּי
עתליה
בַּת אַחְאָב
[69]
הָיְתָה לּוֹ לְאִשָּׁה
והושפע ממנה לרעה,
וַיַּעַשׂ
יהורם בן יהושפט
הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה:
(יט)
וְלֹא אָבָה יְהֹוָה לְהַשְׁחִית אֶת יְהוּדָה, לְמַעַן דָּוִד עַבְדּוֹ כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ לָתֵת לוֹ נִיר לְבָנָיו כָּל הַיָּמִים:
וְ
אף על פי שהיו ראויים לכך,
[70]
לֹא אָבָה
-חָפַץ
יְהֹוָה לְהַשְׁחִית אֶת
מלכי
[71]
יְהוּדָה,
לְמַעַן דָּוִד עַבְדּוֹ כַּאֲשֶׁר אָמַר
-הבטיח
לוֹ
[72]
הקב"ה
לָתֵת לוֹ נִיר
-ממשלה
[73]
ומלכות
[74]
לְבָנָיו כָּל הַיָּמִים
-כל ימי המלכות
[75]
, ואולם ייסורים הם כן יקבלו אם לא ילכו בדרך ה', ואכן יהורם שלא הלך בדרך ה' קיבל ייסורים
[76]
, כאשר:
(כ)
בְּיָמָיו פָּשַׁע אֱדוֹם מִתַּחַת יַד יְהוּדָה וַיַּמְלִכוּ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ:
בְּיָמָיו
ובגלל עוונותיו
[77]
פָּשַׁע
-מרד
[78]
אֱדוֹם מִתַּחַת יַד יְהוּדָה
, כי מימי דוד המלך
[79]
ועד עתה היה עליהם נציב אשר היה מתחת יד מלכי יהודה
[80]
, וכעת מרדו
וַיַּמְלִכוּ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ
והעבירו הנציב ששם עליהם מלך יהודה:
[81]
(כא)
וַיַּעֲבֹר יוֹרָם צָעִירָה וְכָל הָרֶכֶב עִמּוֹ וַיְהִי הוּא קָם לַיְלָה וַיַּכֶּה אֶת אֱדוֹם הַסֹּבֵיב אֵלָיו וְאֵת שָׂרֵי הָרֶכֶב וַיָּנָס הָעָם לְאֹהָלָיו:
וַיַּעֲבֹר יוֹרָם
-יהורם בן יהושפט מלך יהודה
צָעִירָה
היא עיר
[82]
אשר בארץ אדום
[83]
וְכָל הָרֶכֶב עִמּוֹ
, וחנו שני המחנות אלה מול אלה להילחם זה בזה למחרת
[84]
, ואולם כיוון שלא היה ליהורם כוח להילחם עימם ביום,
[85]
וַיְהִי הוּא קָם
בַּ
לַיְלָה
ותקף את אדום
וַיַּכֶּה אֶת אֱדוֹם הַסֹּבֵיב אֵלָיו
-הסמוכים אל הסְפַר
[86]
, שלא היה לו כוח ללכת בעומק המלחמה,
[87]
וְאֵת שָׂרֵי הָרֶכֶב
היכה, ולאחר מכן
וַיָּנָס
-נס
הָעָם
מיד
לְאֹהָלָיו
ולא גמרו את המלחמה
[88]
כי פחד מאדום:
[89]
(כב)
וַיִּפְשַׁע אֱדוֹם מִתַּחַת יַד יְהוּדָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה, אָז תִּפְשַׁע לִבְנָה בָּעֵת הַהִיא:
ועל ידי כן
[90]
וַיִּפְשַׁע
-מרד
אֱדוֹם
לגמרי
[91]
מִתַּחַת יַד יְהוּדָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה,
אָז תִּפְשַׁע
-מרדו
[92]
גם תושבי
לִבְנָה
אשר היו משבט יהודה
[93]
בָּעֵת הַהִיא:
(כג)
וְיֶתֶר דִּבְרֵי יוֹרָם וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה:
וְיֶתֶר דִּבְרֵי יוֹרָם
-יהורם בן יהושפט מלך יהודה
וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה
שהרג את כל אחיו בני המלך, ושהדיח את יושבי יהודה, וה' הֵעִיר עליו את רוח הפלישתים והערבים וכבשו את יהודה וַיִּשְׁבּוּ כל נשותיו ובניו ולא נשאר רק יהואחז קטן בניו, והוא מת בֶּחֳלָאִים רעים,
[94]
הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה:
(כד)
וַיִּשְׁכַּב יוֹרָם עִם אֲבֹתָיו, וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד וַיִּמְלֹךְ אֲחַזְיָהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו:
וַיִּשְׁכַּב יוֹרָם עִם אֲבֹתָיו,
וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד
אולם לא נקבר בקברות המלכים,
[95]
וַיִּמְלֹךְ אֲחַזְיָהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו:
(כה)
בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְיוֹרָם בֶּן אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ אֲחַזְיָהוּ בֶן יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה:
בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְ
מלכות
יוֹרָם בֶּן אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ אֲחַזְיָהוּ בֶן יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה:
(כו)
בֶּן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אֲחַזְיָהוּ בְמָלְכוֹ וְשָׁנָה אַחַת מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם, וְשֵׁם אִמּוֹ עֲתַלְיָהוּ בַּת עָמְרִי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל:
בֶּן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אֲחַזְיָהוּ בְמָלְכוֹ
, ועשרים שנה מלך בחיי אביו יהורם, וכשמת אביו היה בן ארבעים ושתים שנה, והמליכוהו פעם נוספת,
[96]
וְשָׁנָה אַחַת
בלבד אחרי מיתת אביו
[97]
מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם,
וְשֵׁם אִמּוֹ עֲתַלְיָהוּ בַּת
אחאב בנו של
[98]
עָמְרִי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל:
(כז)
וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ בֵּית אַחְאָב, וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה כְּבֵית אַחְאָב, כִּי חֲתַן בֵּית אַחְאָב הוּא:
וַיֵּלֶךְ
אחזיהו
בְּדֶרֶךְ
הרעה של
בֵּית אַחְאָב,
וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה כְּבֵית אַחְאָב,
כִּי
אביו יהורם
חֲתַן בֵּית אַחְאָב הוּא
-היה, ועל ידי החיתון באה לו הקרבה עמהם:
[99]
(כח)
וַיֵּלֶךְ אֶת יוֹרָם בֶּן אַחְאָב לַמִּלְחָמָה עִם חֲזָהאֵל מֶלֶךְ אֲרָם בְּרָמֹת גִּלְעָד, וַיַּכּוּ אֲרַמִּים אֶת יוֹרָם:
וַיֵּלֶךְ
אחזיהו בן יהורם מלך יהודה
אֶת
-עם
יוֹרָם בֶּן אַחְאָב
מלך ישראל
לַמִּלְחָמָה עִם
- נגד
חֲזָהאֵל מֶלֶךְ אֲרָם בְּרָמֹת גִּלְעָד,
וַיַּכּוּ אֲרַמִּים אֶת יוֹרָם
ופצעו אותו:
[100]
(כט)
וַיָּשָׁב יוֹרָם הַמֶּלֶךְ לְהִתְרַפֵּא בְיִזְרְעֶאל מִן הַמַּכִּים אֲשֶׁר יַכֻּהוּ אֲרַמִּים בָּרָמָה בְּהִלָּחֲמוֹ אֶת חֲזָהאֵל מֶלֶךְ אֲרָם, וַאֲחַזְיָהוּ בֶן יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה יָרַד לִרְאוֹת אֶת יוֹרָם בֶּן אַחְאָב בְּיִזְרְעֶאל כִּי חֹלֶה הוּא:
וַיָּשָׁב יוֹרָם הַמֶּלֶךְ
מן המלחמה
[101]
לְהִתְרַפֵּא בְיִזְרְעֶאל מִן הַמַּכִּים
-הפציעות
[102]
אֲשֶׁר יַכֻּהוּ
-פצעו אותו
[103]
אֲרַמִּים בָּרָמָה
-ברמות גלעד
[104]
בְּהִלָּחֲמוֹ אֶת
-נגד
חֲזָהאֵל מֶלֶךְ אֲרָם,
וַאֲחַזְיָהוּ בֶן יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה יָרַד לִרְאוֹת
-לבקר
[105]
אֶת יוֹרָם בֶּן אַחְאָב בְּיִזְרְעֶאל כִּי חֹלֶה הוּא
-היה מפציעותיו: