(א)
בְּיָמָיו עָלָה נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וַיְהִי לוֹ יְהוֹיָקִים עֶבֶד שָׁלֹשׁ שָׁנִים וַיָּשָׁב וַיִּמְרָד בּוֹ:
בְּיָמָיו
, בשנה הרביעית למלכותו של יהויקים,
[1]
עָלָה נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל
על ירושלים
וַיְהִי לוֹ יְהוֹיָקִים עֶבֶד שָׁלֹשׁ שָׁנִים
, אולם אחרי שלוש השנים האלו
[2]
וַיָּשָׁב
-שב יהויקים
וַיִּמְרָד
-למרוד
בּוֹ:
(ב)
וַיְשַׁלַּח יְהֹוָה בּוֹ אֶת גְּדוּדֵי כַשְׂדִּים וְאֶת גְּדוּדֵי אֲרָם וְאֵת גְּדוּדֵי מוֹאָב וְאֵת גְּדוּדֵי בְנֵי עַמּוֹן וַיְשַׁלְּחֵם בִּיהוּדָה לְהַאֲבִידוֹ כִּדְבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים:
וכשמרד יהויקים בה'
[3]
וַיְשַׁלַּח
-הֵעִיר
[4]
יְהֹוָה בּוֹ
-נגדו
אֶת
לב
[5]
גְּדוּדֵי
חיילי צבא
[6]
כַשְׂדִּים וְאֶת גְּדוּדֵי אֲרָם וְאֵת גְּדוּדֵי מוֹאָב וְאֵת גְּדוּדֵי בְנֵי עַמּוֹן
, וכולם באו בשליחות נבוכדנצר הרשע שנתן ה' בליבם לבוא להאבידו לפי שעשה יהויקים את הרע בעיני ה',
[7]
וַיְשַׁלְּחֵם
הקב"ה
בִּיהוּדָה לְהַאֲבִידוֹ כִּדְבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים
בעת שנגזר הדין בעבור החטאים של מנשה:
[8]
(ג)
אַךְ עַל פִּי יְהֹוָה הָיְתָה בִּיהוּדָה לְהָסִיר מֵעַל פָּנָיו בְּחַטֹּאת מְנַשֶּׁה כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה:
ולא גבר האויב בזכות כוחו ועוצם ידו
[9]
אַךְ
-כי אם
עַל פִּי יְהֹוָה הָיְתָה
כל הרעה הבאה
[10]
בִּיהוּדָה
על ידי הגדודים האלה
[11]
לְהָסִיר
-להגלות את ממלכת יהודה
מֵעַל פָּנָיו
בעבור שאחזו
[12]
בְּחַטֹּאת מְנַשֶּׁה
לעשות
[13]
כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה
, וקודם מלכות יהויקים היתה הגזירה על פי ה' שדיבר ביד עבדיו הנביאים על חטאת מנשה, כי לולי חטאותיו שרבו, היה סולח הקב"ה לחטאים הבאים אחריו, אך בגלל חטאתיו נגזרה הגזירה להחריב ירושלים:
[14]
(ד)
וְגַם דַּם הַנָּקִי אֲשֶׁר שָׁפָךְ וַיְמַלֵּא אֶת יְרוּשָׁלִַם דָּם נָקִי וְלֹא אָבָה יְהֹוָה לִסְלֹחַ:
וְגַם
בגלל הַ
דַּם הַנָּקִי אֲשֶׁר שָׁפָךְ
מנשה כשהרג את מי שלא עבד עבודה זרה
[15]
לא סלח ה' לישראל, שכן ממנו למדו ישראל להקל כמוהו בעניין זה,
[16]
וַיְמַלֵּא
-וכך למעשה מילא מנשה
אֶת יְרוּשָׁלִַם
בְּ
דָּם נָקִי
שכאמור גרם במעשיו שיהיו כל ישראל רוצחים,
[17]
וְ
לזה
לֹא אָבָה
-רצה
[18]
יְהֹוָה לִסְלֹחַ
על אף שמנשה חזר בתשובה
[19]
, כי היו ישראל אוחזים ברשעת מנשה, ואפילו בשפיכת הדם:
[20]
(ה)
וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹיָקִים וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה:
וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹיָקִים וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה,
[21]
הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה:
(ו)
וַיִּשְׁכַּב יְהוֹיָקִים עִם אֲבֹתָיו וַיִּמְלֹךְ יְהוֹיָכִין בְּנוֹ תַּחְתָּיו:
וַיִּשְׁכַּב יְהוֹיָקִים עִם אֲבֹתָיו
אך לא נקבר עמהם, כי לא נקבר כלל
[22]
, ואף לא נפטר על מיטתו, כי אסרו נבוכדנאצר בנחושתים להוליכו בבלה, והיו מגררין אותו ומת בידם,
[23]
וַיִּמְלֹךְ יְהוֹיָכִין בְּנוֹ תַּחְתָּיו:
(ז)
וְלֹא הֹסִיף עוֹד מֶלֶךְ מִצְרַיִם לָצֵאת מֵאַרְצוֹ כִּי לָקַח מֶלֶךְ בָּבֶל מִנַּחַל מִצְרַיִם עַד נְהַר פְּרָת כֹּל אֲשֶׁר הָיְתָה לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם:
וְ
עד שמלך צדקיהו
[24]
לֹא הֹסִיף עוֹד מֶלֶךְ מִצְרַיִם לָצֵאת מֵאַרְצוֹ
לעזור ליהויקים,
[25]
כִּי לָקַח
ממנו
מֶלֶךְ בָּבֶל
שניצחו במלחמה
[26]
את כל השטח
מִנַּחַל מִצְרַיִם עַד נְהַר פְּרָת כֹּל
חלקה
אֲשֶׁר הָיְתָה לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם
, ולכן לא יצא מלך מצרים מארצו כל אותו זמן
[27]
, ונקם ה' יתברך נקמת יאשיהו ממלך מצרים על שהרג את יאשיהו בעלותו להלחם על נהר פרת:
[28]
(ח)
בֶּן שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה יְהוֹיָכִין בְּמָלְכוֹ וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם, וְשֵׁם אִמּוֹ נְחֻשְׁתָּא בַת אֶלְנָתָן מִירוּשָׁלִָם:
בֶּן שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה
היה
יְהוֹיָכִין בְּמָלְכוֹ
על ממלכת יהודה לאחר מות אביו,
[29]
וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים מָלַךְ
על ממלכת יהודה כאשר מקום מושב ממלכתו היה
בִּירוּשָׁלִָם,
וְשֵׁם אִמּוֹ
היה
נְחֻשְׁתָּא בַת אֶלְנָתָן מִירוּשָׁלִָם:
(ט)
וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אָבִיו:
וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה
יהויקים
אָבִיו:
(י)
בָּעֵת הַהִיא עָלוּ (עלה) עַבְדֵי נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלִָם וַתָּבֹא הָעִיר בַּמָּצוֹר:
בָּעֵת הַהִיא עָלוּ (עלה
[30]
כתיב
) עַבְדֵי נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל
על
יְרוּשָׁלִָם
ובנו סביבה מצור כדי לכבוש אותה,
[31]
וַתָּבֹא
-והיתה
הָעִיר
ירושלים
בַּמָּצוֹר
והיו יושביה במצור ובמצוקה:
[32]
(יא)
וַיָּבֹא נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל עַל הָעִיר, וַעֲבָדָיו צָרִים עָלֶיהָ:
וַיָּבֹא נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל עַל הָעִיר,
וַעֲבָדָיו
היו באותה עת
[33]
צָרִים
-מסבבים
[34]
עָלֶיהָ
(מקיפים אותה) להצר לעם:
[35]
(יב)
וַיֵּצֵא יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה עַל מֶלֶךְ בָּבֶל הוּא וְאִמּוֹ וַעֲבָדָיו וְשָׂרָיו וְסָרִיסָיו וַיִּקַּח אֹתוֹ מֶלֶךְ בָּבֶל בִּשְׁנַת שְׁמֹנֶה לְמָלְכוֹ:
והמלך יהויכין מסר את עצמו ביד מלך בבל בחושבו כי יחמול עליו בעבור הכנעתו,
[36]
וַיֵּצֵא יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה
מהמצור
[37]
עַל
-לקראת
מֶלֶךְ בָּבֶל
להיכנע תחתיו ושיעשה בו כרצונו
[38]
הוּא וְאִמּוֹ וַעֲבָדָיו וְשָׂרָיו וְסָרִיסָיו
, ואולם מלך בבל לא חמל עליו אלא העבירו מהמלוכה,
[39]
וַיִּקַּח
-והגלה
[40]
אֹתוֹ מֶלֶךְ בָּבֶל
הוא ואמו ועבדיו ושריו וסריסיו
[41]
בִּ
תחילת
[42]
שְׁנַת שְׁמֹנֶה לְמָלְכוֹ
של נבוכדנצר מלך בבל:
[43]
(יג)
וַיּוֹצֵא מִשָּׁם אֶת כָּל אוֹצְרוֹת בֵּית יְהֹוָה וְאוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ, וַיְקַצֵּץ אֶת כָּל כְּלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בְּהֵיכַל יְהֹוָה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה:
וַיּוֹצֵא
נבוכדנאצר מלך בבל
מִשָּׁם
-מבית המלך ומבית המקדש שהיו בירושלים
[44]
אֶת כָּל אוֹצְרוֹת בֵּית יְהֹוָה וְאוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ,
וַיְקַצֵּץ
-וכרת וקלף מזהבם
[45]
אֶת כָּל כְּלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בְּהֵיכַל יְהֹוָה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה
ביד ישעיהו הנביא:
[46]
(יד)
וְהִגְלָה אֶת כָּל יְרוּשָׁלִַם וְאֶת כָּל הַשָּׂרִים וְאֵת כָּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל עֲשֶׂרֶת (עשרה) אֲלָפִים גּוֹלֶה וְכָל הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר לֹא נִשְׁאַר זוּלַת דַּלַּת עַם הָאָרֶץ:
וְהִגְלָה
נבוכדנאצר מלך בבל
אֶת כָּל
תושבי
יְרוּשָׁלִַם וְאֶת כָּל הַשָּׂרִים וְאֵת כָּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל
, ובסה"כ
עֲשֶׂרֶת (עשרה
כתיב
) אֲלָפִים גּוֹלֶה
-גולים, שלושת אלפים מיהודה ושבעת אלפים מבני בנימין ושאר השבטים שהתגוררו בירושלים,
[47]
וְכָל הֶחָרָשׁ
-האומנים
[48]
וְהַמַּסְגֵּר
-ושוערי החומות ושומריה,
[49]
לֹא נִשְׁאַר
בירושלים אף אחד
זוּלַת
-רק
[50]
דַּלַּת
-עֲנִיֵּי
עַם הָאָרֶץ
-העם:
(טו)
וַיֶּגֶל אֶת יְהוֹיָכִין בָּבֶלָה וְאֶת אֵם הַמֶּלֶךְ וְאֶת נְשֵׁי הַמֶּלֶךְ וְאֶת סָרִיסָיו וְאֵת אֵילֵי (אולי הָאָרֶץ הוֹלִיךְ גּוֹלָה מִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה:
וַיֶּגֶל
-והגלה נבוכדנאצר מלך בבל
אֶת
המלך
יְהוֹיָכִין בָּבֶלָה
-לבבל,
וְ
כן
אֶת אֵם הַמֶּלֶךְ וְאֶת נְשֵׁי הַמֶּלֶךְ וְאֶת סָרִיסָיו וְאֵת אֵילֵי (אולי
כתיב)
-שרי
[51]
וקציני
[52]
הָאָרֶץ
הגדולים והחזקים
[53]
של יהודה ובבנימין אשר היו צדיקים
[54]
, את אלה
הוֹלִיךְ
נבוכדנאצר מלך בבל בַּ
גּוֹלָה
[55]
מִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה
-לבבל:
(טז)
וְאֵת כָּל אַנְשֵׁי הַחַיִל שִׁבְעַת אֲלָפִים וְהֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר אֶלֶף הַכֹּל גִּבּוֹרִים עֹשֵׂי מִלְחָמָה, וַיְבִיאֵם מֶלֶךְ בָּבֶל גּוֹלָה בָּבֶלָה:
וְ
הגלה נבוכדנאצר מלך בבל
אֵת כָּל אַנְשֵׁי הַחַיִל שִׁבְעַת אֲלָפִים
מבנימין ושאר השבטים,
[56]
וְ
בכללם
הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר אֶלֶף
[57]
גולים
הַכֹּל
, כאשר כל אנשי החיל היו
[58]
גִּבּוֹרִים עֹשֵׂי מִלְחָמָה,
וַיְבִיאֵם מֶלֶךְ בָּבֶל
בַּ
גּוֹלָה
[59]
בָּבֶלָה
-לבבל:
(יז)
וַיַּמְלֵךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת מַתַּנְיָה דֹדוֹ תַּחְתָּיו וַיַּסֵּב אֶת שְׁמוֹ צִדְקִיָּהוּ:
וַיַּמְלֵךְ
-והמליך נבוכדנאצר
מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת מַתַּנְיָה דֹדוֹ
של יהויכין (בנו של יאשיהו)
[60]
תַּחְתָּיו
-במקומו
[61]
על שארית הפליטה בירושלים,
וַיַּסֵּב
-ושינה
אֶת שְׁמוֹ
וקרא לו
צִדְקִיָּהוּ
, כלומר יה (ה') יצדיק עליך את הדין אם תמרוד בי:
[62]
(יח)
בֶּן עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה צִדְקִיָּהוּ בְמָלְכוֹ וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם, וְשֵׁם אִמּוֹ חֲמוּטַל (חמיטל) בַּת יִרְמְיָהוּ מִלִּבְנָה:
בֶּן עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה
היה
צִדְקִיָּהוּ בְמָלְכוֹ
על שארית הפליטה בירושלים,
וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם,
וְשֵׁם אִמּוֹ
היה
חֲמוּטַל (חמיטל
כתיב
) בַּת יִרְמְיָהוּ מִלִּבְנָה:
(יט)
וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹיָקִים:
ועל אף שהיה צדיק
[63]
, בשני עניינים
[64]
וַיַּעַשׂ
-עשה
הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה
, שלא שמע לנביא ירמיה ושמרד במלך בבל
[65]
כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹיָקִים
שאף הוא מרד במלך בבל:
[66]
(כ)
כִּי עַל אַף יְהֹוָה הָיְתָה בִירוּשָׁלִַם וּבִיהוּדָה עַד הִשְׁלִכוֹ אֹתָם מֵעַל פָּנָיו וַיִּמְרֹד צִדְקִיָּהוּ בְּמֶלֶךְ בָּבֶל:
והקב"ה גרם שצדקיהו ימרוד במלך בבל
[67]
כִּי עַל
-בעבור
אַף
-כעס
יְהֹוָה
על התנהגות הדור
[68]
הָיְתָה
-נחתם גזר דינם
[69]
של הפליטה
[70]
בִירוּשָׁלִַם וּבִיהוּדָה
, וכעסו של ה' היה כ"כ גדול עד
[71]
עַד הִשְׁלִכוֹ
-שהשליך
אֹתָם מֵעַל פָּנָיו
לגלות, ולכן כדי לקיים את גזרתו
[72]
נתן ה' בלב צדקיה למרוד במלך בבל כדי שתהיה הגלות לשלחם מעל פניו
[73]
, ואכן
וַיִּמְרֹד
מרד
צִדְקִיָּהוּ בְּמֶלֶךְ בָּבֶל:
[74]