(א)
וַיְהִי בִשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְמָלְכוֹ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בָּא נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הוּא וְכָל חֵילוֹ עַל יְרוּשָׁלִַם, וַיִּחַן עָלֶיהָ וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק סָבִיב:
וַיְהִי
בעקבות מרד צדקיהו במלך בבל
[1]
בִשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְמָלְכוֹ
-למלכות
[2]
המלך צדקיהו
[3]
בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי
הוא חודש טבת
בֶּעָשׂוֹר
-בעשירי
לַחֹדֶשׁ
-לאותו חודש טבת
בָּא נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הוּא וְכָל חֵילוֹ עַל יְרוּשָׁלִַם,
[4]
וַיִּחַן
-וחנה
[5]
עָלֶיהָ וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק
הוא מגדל עץ שבונים נגד העיר לכובשה
[6]
, ובנו אותו
סָבִיב
לירושלים כדי להילחם משם על העיר:
[7]
(ב)
וַתָּבֹא הָעִיר בַּמָּצוֹר עַד עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ:
וַתָּבֹא
-ועמדה
[8]
הָעִיר בַּמָּצוֹר
כאשר המצור סביבה
[9]
עַד עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה
-אחת עשרה
שָׁנָה לַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ:
(ג)
בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר וְלֹא הָיָה לֶחֶם לְעַם הָאָרֶץ:
בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ
הרביעי הוא חודש תמוז
[10]
וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר וְלֹא הָיָה לֶחֶם לְעַם הָאָרֶץ
מפני המצור:
(ד)
וַתִּבָּקַע הָעִיר וְכָל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַלַּיְלָה דֶּרֶךְ שַׁעַר בֵּין הַחֹמֹתַיִם אֲשֶׁר עַל גַּן הַמֶּלֶךְ, וְכַשְׂדִּים עַל הָעִיר סָבִיב, וַיֵּלֶךְ דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה:
וַתִּבָּקַע הָעִיר
ע"י חיל כשדים (בבליים)
[11]
של נבוכדנאצר,
[12]
וְכָל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה
בירושלים היו חלושים ברעב ולא עמדו למולם, ולכן ברחו
[13]
באותו
הַלַּיְלָה
בסתר
[14]
דֶּרֶךְ
הַ
שַׁעַר
העומד
בֵּין הַחֹמֹתַיִם
-שתי החומות
[15]
אֲשֶׁר עַל
-ליד
גַּן הַמֶּלֶךְ,
וְכַשְׂדִּים
היו
עַל הָעִיר סָבִיב,
וַיֵּלֶךְ
המלך צדקיהו וכל אשר עמו
[16]
דֶּרֶךְ
מערה אשר הלכה מביתו
[17]
עד
הָעֲרָבָה
-ערבות יריחו:
[18]
(ה)
וַיִּרְדְּפוּ חֵיל כַּשְׂדִּים אַחַר הַמֶּלֶךְ וַיַּשִּׂגוּ אֹתוֹ בְּעַרְבוֹת יְרֵחוֹ וְכָל חֵילוֹ נָפֹצוּ מֵעָלָיו:
וַיִּרְדְּפוּ חֵיל כַּשְׂדִּים
-בבליים
אַחַר הַמֶּלֶךְ
צדקיהו
וַיַּשִּׂגוּ אֹתוֹ בְּעַרְבוֹת יְרֵחוֹ
ע"י שהקב''ה זימן צבי שהלך על גג המערה מחוץ לעיר, ורדפו הכשדים אחרי הצבי, וכשהגיעו לפתח המערה בערבות יריחו ראוהו ולכדוהו,
[19]
וְכָל חֵילוֹ
של המלך צדקיהו
נָפֹצוּ
-התפזרו
[20]
מֵעָלָיו:
(ו)
וַיִּתְפְּשׂוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וַיַּעֲלוּ אֹתוֹ אֶל מֶלֶךְ בָּבֶל רִבְלָתָה וַיְדַבְּרוּ אִתּוֹ מִשְׁפָּט:
וַיִּתְפְּשׂוּ
הכשדים (הבבליים)
אֶת הַמֶּלֶךְ
צדקיהו בחוזקה,
[21]
וַיַּעֲלוּ אֹתוֹ אֶל
נבוכדנאצר
מֶלֶךְ בָּבֶל רִבְלָתָה
-לרבלה, שם הלך נבוכדנצר כשנמשך המצור,
[22]
וַיְדַבְּרוּ אִתּוֹ
בעניין
מִשְׁפָּט
המורד במלך
[23]
, והתווכחו עימו והוכיחו אותו על שמרד במלך בבל ועבר על שבועתו
[24]
, ועל זה הענישוהו שהרגו את בניו וסימאו את עיניו:
[25]
(ז)
וְאֶת בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ שָׁחֲטוּ לְעֵינָיו, וְאֶת עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר, וַיַּאַסְרֵהוּ בַנְחֻשְׁתַּיִם וַיְבִאֵהוּ בָּבֶל:
וְאֶת בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ שָׁחֲטוּ לְעֵינָיו,
וְאֶת עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר,
[26]
וַיַּאַסְרֵהוּ בַנְחֻשְׁתַּיִם
-בשלשלאות נחושת
[27]
וַיְבִאֵהוּ
לְ
בָּבֶל:
(ח)
וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ הִיא שְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים עֶבֶד מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלִָם:
ולמרות שהעיר הובקעה בתשעה לחודש תמוז, לא נכנסו הכשדיים לירושלים עד שבעה לחודש אב, שכל הימים אשר היו בין זה לזה, עמדו היהודים ונלחמו נגד הכשדיים ולא נכנסו הכשדים לשם במשך חודש ימים, עד שמפני הרעב נחלשו הלוחמים היהודים
[28]
וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי
הוא חודש אב
בְּשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ הִיא שְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים
הוא השר הממונה על ההורגים בציווי המלך
[29]
עֶבֶד מֶלֶךְ בָּבֶל
אל
יְרוּשָׁלִָם
, ותחילת החורבן היה בשבעה לחדש, כי אז נכנסו לירושלים להיכל, ואכלו ושתו וקלקלו בו שמיני ותשיעי
[30]
, ובתשיעי לחודש לעת ערב הציתו את בית המקדש
[31]
, וסוף החורבן היה בעשירי לחודש שאז נשרף בית המקדש
[32]
, והמשיך להישרף עד סוף העשירי:
[33]
(ט)
וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית יְהֹוָה וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת כָּל בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם וְאֶת כָּל בֵּית גָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ:
וַיִּשְׂרֹף
נבוזראדן
אֶת בֵּית יְהֹוָה וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ
[34]
וְאֵת כָּל בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם
[35]
וְאֶת כָּל בֵּית
אדם
[36]
גָּדוֹל
[37]
אשר היה בעיר ירושלים
[38]
שָׂרַף
נבוזראדן
בָּאֵשׁ
, ובתים אלו בלבד שרף:
[39]
(י)
וְאֶת חוֹמֹת יְרוּשָׁלִַם סָבִיב נָתְצוּ כָּל חֵיל כַּשְׂדִּים אֲשֶׁר רַב טַבָּחִים:
וְאֶת
שלוש
[40]
הַ
חוֹמֹת
של
יְרוּשָׁלִַם
אשר היו
סָבִיב
לעיר
נָתְצוּ
-שברו וכתתו
[41]
כָּל חֵיל כַּשְׂדִּים אֲשֶׁר
היו עִם
[42]
נבוזראדן
רַב טַבָּחִים
כדי שהעם הנשאר לא יוכלו עוד למרוד:
[43]
(יא)
וְאֵת יֶתֶר הָעָם הַנִּשְׁאָרִים בָּעִיר, וְאֶת הַנֹּפְלִים אֲשֶׁר נָפְלוּ עַל הַמֶּלֶךְ בָּבֶל וְאֵת יֶתֶר הֶהָמוֹן הֶגְלָה נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים:
וְאֵת יֶתֶר הָעָם הַנִּשְׁאָרִים
אשר לא נהרגו
[44]
בָּעִיר,
וְאֶת הַנֹּפְלִים אֲשֶׁר נָפְלוּ עַל הַמֶּלֶךְ בָּבֶל
שיצאו אליו קודם שכבש את העיר ומסרו עצמם אליו
[45]
וסרו אל משמעתו,
[46]
וְאֵת יֶתֶר הֶהָמוֹן
-העם הרב
[47]
אשר נשארו בכל ערי יהודה
[48]
הֶגְלָה נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים:
(יב)
וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים:
וּמִדַּלַּת
-ומעניי
הָאָרֶץ הִשְׁאִיר
לו נבוזראדן
רַב טַבָּחִים
אנשים שיהיו לו
לְכֹרְמִים
-לעבוד הכרמים
[49]
וּלְיֹגְבִים
-ולחקלאים
[50]
החופרים בקרקע:
[51]
(יג)
וְאֶת עַמּוּדֵי הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר בֵּית יְהֹוָה וְאֶת הַמְּכֹנוֹת וְאֶת יָם הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר בְּבֵית יְהֹוָה שִׁבְּרוּ כַשְׂדִּים וַיִּשְׂאוּ אֶת נְחֻשְׁתָּם בָּבֶלָה:
וְאֶת עַמּוּדֵי הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר
היו בְּ
בֵּית
[52]
יְהֹוָה וְאֶת הַמְּכֹנוֹת
-הם כַּנֵי ובסיסי הכיורות
[53]
וְאֶת יָם
-גיגית
[54]
הַנְּחֹשֶׁת
הגדולה בה טבלו הכהנים
[55]
אֲשֶׁר בְּבֵית יְהֹוָה שִׁבְּרוּ
הַ
כַשְׂדִּים וַיִּשְׂאוּ אֶת נְחֻשְׁתָּם
-הנחושת שלהם
בָּבֶלָה
-לבבל:
(יד)
וְאֶת הַסִּירֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמְזַמְּרוֹת וְאֶת הַכַּפּוֹת וְאֵת כָּל כְּלֵי הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ בָם לָקָחוּ:
וְאֶת הַסִּירֹת
-הקדרות
[56]
וְאֶת הַיָּעִים
-המגרפות בהן גרפו את הדשן
[57]
וְאֶת הַמְזַמְּרוֹת
-כלי הזמר
[58]
וְאֶת הַכַּפּוֹת
-הבזיכים
[59]
וְאֵת כָּל כְּלֵי הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ בָם לָקָחוּ
הכשדים לבבל:
[60]
(טו)
וְאֶת הַמַּחְתּוֹת וְאֶת הַמִּזְרָקוֹת אֲשֶׁר זָהָב זָהָב וַאֲשֶׁר כֶּסֶף כָּסֶף לָקַח רַב טַבָּחִים:
וְאֶת הַמַּחְתּוֹת
-כלים לחתות בהם את האש
[61]
וְאֶת הַמִּזְרָקוֹת
-הספלים
[62]
אֲשֶׁר זָהָב זָהָב וַאֲשֶׁר כֶּסֶף כָּסֶף
-בין הכלים העשויים זהב ובין הכלים העשויים כסף
[63]
, את הכל
לָקַח
נבוזראדן
רַב
הַ
טַבָּחִים:
(טז)
הָעַמּוּדִים שְׁנַיִם הַיָּם הָאֶחָד וְהַמְּכֹנוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה לְבֵית יְהֹוָה לֹא הָיָה מִשְׁקָל לִנְחֹשֶׁת כָּל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה:
הָעַמּוּדִים שְׁנַיִם
-שני העמודים שהיו בבית המקדש (יכין ובועז),
הַיָּם הָאֶחָד
-הגיגית בה טבלו הכהנים
[64]
וְהַמְּכֹנוֹת
-לבסיסי הכיורים
אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה לְבֵית יְהֹוָה
שיעורם היה כה גדול עד כי
לֹא הָיָה מִשְׁקָל לִנְחֹשֶׁת
של
כָּל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה:
(יז)
שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמָּה קוֹמַת הָעַמּוּד הָאֶחָד וְכֹתֶרֶת עָלָיו נְחֹשֶׁת וְקוֹמַת הַכֹּתֶרֶת שָׁלֹשׁ אַמּוֹת (אמה) וּשְׂבָכָה וְרִמֹּנִים עַל הַכֹּתֶרֶת סָבִיב הַכֹּל נְחֹשֶׁת, וְכָאֵלֶּה לַעַמּוּד הַשֵּׁנִי עַל הַשְּׂבָכָה:
והכתוב ממשיך לפרט,
[65]
שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמָּה קוֹמַת
-היה גובהו של
הָעַמּוּד הָאֶחָד
וכך גובהו של השני,
וְכֹתֶרֶת
-ומעין כתר
עָלָיו נְחֹשֶׁת וְקוֹמַת
-וגובה
הַכֹּתֶרֶת שָׁלֹשׁ אַמּוֹת (אמה
כתיב
) וּשְׂבָכָה
וכמין כובע
[66]
עשוי כרשת
[67]
וְרִמֹּנִים
עשויים מנחושת
[68]
עַל הַכֹּתֶרֶת
-הכתר
סָבִיב הַכֹּל נְחֹשֶׁת,
וְכָאֵלֶּה
רמונים
[69]
היו
לַעַמּוּד הַשֵּׁנִי עַל הַשְּׂבָכָה:
(יח)
וַיִּקַּח רַב טַבָּחִים אֶת שְׂרָיָה כֹּהֵן הָרֹאשׁ וְאֶת צְפַנְיָהוּ כֹּהֵן מִשְׁנֶה וְאֶת שְׁלֹשֶׁת שֹׁמְרֵי הַסַּף:
וַיִּקַּח
נבוזראדן
רַב
הַ
טַבָּחִים
מבית המקדש
[70]
אֶת שְׂרָיָה כֹּהֵן הָרֹאשׁ
הוא הכהן הגדול
[71]
שהיה ראש לשאר הכהנים,
[72]
וְאֶת צְפַנְיָהוּ כֹּהֵן מִשְׁנֶה
הוא סגן הכהנים (סגן הכהן הגדול),
[73]
וְאֶת שְׁלֹשֶׁת שֹׁמְרֵי הַסַּף
הם השוערים
[74]
שומרי בית המקדש
[75]
וכליו:
[76]
(יט)
וּמִן הָעִיר לָקַח סָרִיס אֶחָד אֲשֶׁר הוּא פָקִיד עַל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, וַחֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מֵרֹאֵי פְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר נִמְצְאוּ בָעִיר, וְאֵת הַסֹּפֵר שַׂר הַצָּבָא הַמַּצְבִּא אֶת עַם הָאָרֶץ וְשִׁשִּׁים אִישׁ מֵעַם הָאָרֶץ הַנִּמְצְאִים בָּעִיר:
וּמִן הָעִיר לָקַח
נבוזראדן
סָרִיס
-שר
[77]
אֶחָד אֲשֶׁר הוּא
היה הַ
פָקִיד
הממונה
[78]
עַל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה,
וַחֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מֵרֹאֵי פְנֵי הַמֶּלֶךְ
היושבים תמיד עם המלך
[79]
אֲשֶׁר נִמְצְאוּ בָעִיר,
וְאֵת הַסֹּפֵר
של
[80]
שַׂר הַצָּבָא
שהיה יודע מנין כל עיר ועיר, כמה אנשים מוציאה כל עיר לצבא
[81]
הַמַּצְבִּא
שעל פיו מוציאה
[82]
כל עיר
[83]
אֶת עַם הָאָרֶץ
-אנשיה לצאת למלחמה,
[84]
וְשִׁשִּׁים אִישׁ מֵעַם הָאָרֶץ
מהמכובדים שבהם
[85]
הַנִּמְצְאִים
-אשר נמצאו
בָּעִיר
ירושלים ולא ברחו:
[86]
(כ)
וַיִּקַּח אֹתָם נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים וַיֹּלֶךְ אֹתָם עַל מֶלֶךְ בָּבֶל רִבְלָתָה:
וַיִּקַּח אֹתָם נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים וַיֹּלֶךְ אֹתָם עַל
-אל
[87]
מֶלֶךְ בָּבֶל רִבְלָתָה
-לרבלה, לפי שהיו מנכבדי העם, מסדרי עצת המלך וענייני המלחמה:
[88]
(כא)
וַיַּךְ אֹתָם מֶלֶךְ בָּבֶל וַיְמִיתֵם בְּרִבְלָה בְּאֶרֶץ חֲמָת, וַיִּגֶל יְהוּדָה מֵעַל אַדְמָתוֹ:
וַיַּךְ אֹתָם
נבוכדנאצר
מֶלֶךְ בָּבֶל וַיְמִיתֵם בְּרִבְלָה בְּאֶרֶץ חֲמָת,
וַיִּגֶל
-והגלה את שבט
יְהוּדָה מֵעַל אַדְמָתוֹ:
(כב)
וְהָעָם הַנִּשְׁאָר בְּאֶרֶץ יְהוּדָה אֲשֶׁר הִשְׁאִיר נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל, וַיַּפְקֵד עֲלֵיהֶם אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן:
וְ
לגבי
הָעָם הַנִּשְׁאָר בְּאֶרֶץ יְהוּדָה
שארית הפליטה
אֲשֶׁר הִשְׁאִיר נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל,
וַיַּפְקֵד
-מינה
[89]
עֲלֵיהֶם
נבוכדנאצר מלך בבל
אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן
להיות להם למנהיג, באופן שיהיו תמיד תחת עול מלך בבל:
[90]
(כג)
וַיִּשְׁמְעוּ כָל שָׂרֵי הַחֲיָלִים הֵמָּה וְהָאֲנָשִׁים כִּי הִפְקִיד מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת גְּדַלְיָהוּ וַיָּבֹאוּ אֶל גְּדַלְיָהוּ הַמִּצְפָּה וְיִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה וְיוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ וּשְׂרָיָה בֶן תַּנְחֻמֶת הַנְּטֹפָתִי וְיַאֲזַנְיָהוּ בֶּן הַמַּעֲכָתִי הֵמָּה וְאַנְשֵׁיהֶם:
וַיִּשְׁמְעוּ כָל שָׂרֵי הַחֲיָלִים
צבאות העם
[91]
שהיו פזורים בארץ בגלל שברחו ממלך בבל
[92]
ויצאו מן העיר להתחבא במצודות וביערות,
[93]
הֵמָּה
-הם
וְהָאֲנָשִׁים
אשר היו עמהם
[94]
כִּי הִפְקִיד
-מינה
מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת גְּדַלְיָהוּ
בן אחיקם להיות מנהיג על שארית הפליטה,
וַיָּבֹאוּ
ויאספו
[95]
אֶל גְּדַלְיָהוּ הַמִּצְפָּה
שם ישב גדליהו,
[96]
וְ
גם
[97]
יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה וְיוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ וּשְׂרָיָה בֶן תַּנְחֻמֶת הַנְּטֹפָתִי וְיַאֲזַנְיָהוּ בֶּן הַמַּעֲכָתִי
נאספו שם
הֵמָּה
-הם
וְאַנְשֵׁיהֶם:
(כד)
וַיִּשָּׁבַע לָהֶם גְּדַלְיָהוּ וּלְאַנְשֵׁיהֶם וַיֹּאמֶר לָהֶם אַל תִּירְאוּ מֵעַבְדֵי הַכַּשְׂדִּים שְׁבוּ בָאָרֶץ וְעִבְדוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל וְיִטַב לָכֶם:
ולפי שתמיד היו יראים מן הכשדים פן יבאו עליהם ויהרגו אותם,
[98]
וַיִּשָּׁבַע
-נשבע
לָהֶם גְּדַלְיָהוּ
לשרים ההם
[99]
וּלְאַנְשֵׁיהֶם
שאין להם לפחד מן הכשדים כי לא ייקחם בשבי,
[100]
וַיֹּאמֶר לָהֶם אַל תִּירְאוּ מֵעַבְדֵי הַכַּשְׂדִּים
היינו מהעמים שסביב ירושלים שהם עבדי הכשדים
[101]
, רק
שְׁבוּ בָאָרֶץ וְעִבְדוּ
בתשלום מס
[102]
אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל
בלבד
[103]
וְ
כך
יִטַב לָכֶם:
(כה)
וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בָּא יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה בֶּן אֱלִישָׁמָע מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים אִתּוֹ וַיַּכּוּ אֶת גְּדַלְיָהוּ וַיָּמֹת, וְאֶת הַיְּהוּדִים וְאֶת הַכַּשְׂדִּים אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ בַּמִּצְפָּה:
וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי
הוא חודש תשרי
בָּא יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה בֶּן אֱלִישָׁמָע
[104]
אשר היה
מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים אִתּוֹ
, והיות והיה כאמור מזרע המלוכה סבר כי אליו ראוי שתהיה הממשלה ולא לגדליה,
[105]
וַיַּכּוּ
-ולכן הרגו
אֶת גְּדַלְיָהוּ וַיָּמֹת,
וְ
עמו הרגו גם
[106]
אֶת הַיְּהוּדִים וְאֶת הַכַּשְׂדִּים אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ בַּמִּצְפָּה:
[107]
(כו)
וַיָּקֻמוּ כָל הָעָם מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל וְשָׂרֵי הַחֲיָלִים וַיָּבֹאוּ מִצְרָיִם כִּי יָרְאוּ מִפְּנֵי כַשְׂדִּים:
וַיָּקֻמוּ כָל הָעָם
הנותרים
[108]
מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל וְשָׂרֵי הַחֲיָלִים
וברחו מירושלים
וַיָּבֹאוּ
לְ
מִצְרָיִם כִּי יָרְאוּ מִפְּנֵי כַשְׂדִּים
, פן יאמרו הכשדים שבעצתם נהרג גדליה פקיד המלך והכשדים אשר היו עמו:
[109]
(כז)
וַיְהִי בִשְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְגָלוּת יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה בִּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ נָשָׂא אֱוִיל מְרֹדַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל בִּשְׁנַת מָלְכוֹ אֶת רֹאשׁ יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה מִבֵּית כֶּלֶא:
וַיְהִי בִשְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְגָלוּת יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה בִּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ
הוא חודש אדר
בְּעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ
הזה, לאחר שמת נבוכדנצר ומָלַך אויל מרודך בנו,
[110]
נָשָׂא
-הגביה והרים
[111]
אֱוִיל מְרֹדַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל בִּשְׁנַת מָלְכוֹ
-מלכותו הראשונה
[112]
אֶת רֹאשׁ יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה
והוציא אותו
מִבֵּית
הַ
כֶּלֶא
שם היה במאסר:
[113]
(כח)
וַיְדַבֵּר אִתּוֹ טֹבוֹת וַיִּתֵּן אֶת כִּסְאוֹ מֵעַל כִּסֵּא הַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ בְּבָבֶל:
וַיְדַבֵּר אִתּוֹ טֹבוֹת
דברים טובים ודברי נחומים
[114]
וַיִּתֵּן אֶת כִּסְאוֹ מֵעַל
-ממעל
[115]
כִּסֵּא
-לכיסאות שאר
[116]
הַמְּלָכִים אֲשֶׁר
היו
אִתּוֹ בְּבָבֶל
, והיה מכבדו יותר מכל מה שכיבד את המלכים האחרים:
[117]
(כט)
וְשִׁנָּא אֵת בִּגְדֵי כִלְאוֹ וְאָכַל לֶחֶם תָּמִיד לְפָנָיו כָּל יְמֵי חַיָּיו:
וְשִׁנָּא
-והחליף
[118]
אויל מרודך
אֵת בִּגְדֵי כִלְאוֹ
-מאסרו
[119]
אותם לבש המלך יהויכין בהיותו בכלא,
[120]
וְאָכַל
המלך יהויכין
לֶחֶם
-את סעודותיו
[121]
תָּמִיד לְפָנָיו
-יחד עימו
[122]
כָּל יְמֵי חַיָּיו
של יהויכין:
[123]
(ל)
וַאֲרֻחָתוֹ אֲרֻחַת תָּמִיד נִתְּנָה לּוֹ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ כֹּל יְמֵי חַיָּו:
וַאֲרֻחָתוֹ
-וצרכיו וצרכי בני ביתו
[124]
אֲרֻחַת תָּמִיד
-הצרכים התמידיים והקבועים
[125]
נִתְּנָה לּוֹ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ
אויל מרודך
דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ
לפי צרכיו היומיומיים, ובכל יום נתן לו ביומו מבלי עיכוב
[126]
, וכך היה
כֹּל יְמֵי חַיָּו
של המלך יהויכין:
[127]