(א)
שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם כִּי בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ:
והזהיר כאן שלמה המלך ע"ה שיהיה האדם נדיב ותהיינה ידיו פתוחות למי שיכיר ולמי שאיננו מכיר
[1]
, וכך המשיל את משלו ואמר:
[2]
שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם
, עשה טובה וחסד לאדם שאתה סבור שלא תראנו עוד ולא ישיב לך על הטובה
[3]
, כאדם המשליך מזונותיו על פני המים,
[4]
כִּי בְרֹב הַיָּמִים
-אחר ימים רבים
[5]
תִּמְצָאֶנּוּ
-תקבל ממנו תשלום גמול:
[6]
(ב)
תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה כִּי לֹא תֵדַע מַה יִּהְיֶה רָעָה עַל הָאָרֶץ:
תֶּן חֵלֶק
-חלוק מלחמך ומשלך
[7]
לְשִׁבְעָה
אנשים הנזקקים לחסדיך,
[8]
וְ
חַלֵּק עוד
[9]
גַם לִשְׁמוֹנָה
שיבואו אחריהם, ואל תאמר דַּי
[10]
, והיינו שתחלק לכולם ואל ירבו בעיניך,
[11]
כִּי לֹא תֵדַע מַה
-פֵּן
[12]
יִּהְיֶה רָעָה עַל הָאָרֶץ
-בארצך ותצטרך לשוטט בארצות ואולי תצטרך לכולם
[13]
, ואז תנצל על ידי צדקה זו מן הרעה:
[14]
(ג)
אִם יִמָּלְאוּ הֶעָבִים גֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ יָרִיקוּ וְאִם יִפּוֹל עֵץ בַּדָּרוֹם וְאִם בַּצָּפוֹן מְקוֹם שֶׁיִּפּוֹל הָעֵץ שָׁם יְהוּא:
אִם יִמָּלְאוּ
-יתמלאו
[15]
הֶעָבִים
-העננים
[16]
גֶּשֶׁם
, הנה לא יחזיקו לעצמם את מי הגשמים אלא
[17]
עַל הָאָרֶץ יָרִיקוּ
-ישפכו אותם
[18]
, ובזה תעלה הארץ אדים ויתמלא הענן גשמים פעם בפעם,
[19]
וְאִם יִפּוֹל עֵץ
פְּרִי בעודו נטוע ותקוע בארץ, כיוון שהוא עתיד ליתן פרי ישקוהו ויעבדוהו
[20]
, ואולם בשעה שיפול העץ לגמרי באופן שלא יוכל לתת עוד פירות, אזי היכן שיפול אם
[21]
בַּדָּרוֹם וְאִם בַּצָּפוֹן
בכל
[22]
מְקוֹם שֶׁיִּפּוֹל הָעֵץ שָׁם יְהוּא
-ישאר
[23]
, כי מעתה יעזבוהו במקומו ולא יטפלו בו הואיל ואינו נותן פרי, כך מי שאינו משפיע לזולת כשתבוא עת שיצטרך הוא לאחרים לא יפנו אליו:
[24]
(ד)
שֹׁמֵר רוּחַ, לֹא יִזְרָע וְרֹאֶה בֶעָבִים לֹא יִקְצוֹר:
ובא שלמה המלך ע"ה להזהיר את האדם לבל יברר יתר על המידה בנותנו צדקה, כי אז ימנע מלתת, שהרי
[25]
שֹׁמֵר
-המצפה
[26]
וממתין
[27]
בזריעת שדהו עד בוא
[28]
הָ
רוּחַ,
[29]
לֹא יִזְרָע
הרבה
[30]
, שפעמים ממתין והרוח אינה באה,
[31]
וְרֹאֶה
-והנותן עיניו
[32]
בֶעָבִים
-בעננים וכשרואה אותם קודרים ירא לקצור מפני הגשמים
[33]
לֹא יִקְצוֹר
לעולם, לפי שירא תמיד:
[34]
(ה)
כַּאֲשֶׁר אֵינְךָ יוֹדֵעַ מַה דֶּרֶךְ הָרוּחַ כַּעֲצָמִים בְּבֶטֶן הַמְּלֵאָה כָּכָה לֹא תֵדַע אֶת מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֶת הַכֹּל:
אין לך להמתין על הרוח ולפחוד מן הגשמים, כי לא תוכל לדעת מתי יהיו,
[35]
כַּאֲשֶׁר
-כפי
[36]
שֶׁ
אֵינְךָ יוֹדֵעַ מַה דֶּרֶךְ הָרוּחַ
-באיזו דרך תהלך הרוח למרות שאתה שומע אותה,
[37]
כַּעֲצָמִים
-וכמו שאינך יודע את הדברים המוסתרים
[38]
בְּבֶטֶן הַמְּלֵאָה
-של האישה המעוברת
[39]
שאינך יודע אם הוא זכר או נקבה אף על פי שבולטת הבטן לחוץ,
[40]
כָּכָה לֹא תֵדַע אֶת מַעֲשֵׂה
-שום דבר ממעשה
[41]
הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר
עשה את הכל ואשר
[42]
יַעֲשֶׂה
-עתיד לעשות
[43]
אֶת הַכֹּל
, ואף גזירותיו לעניין עניות ועשירות נעלמות ממך, לכן אל תמנע מלעשות חסד ולדאוג ולומר שמא אחסיר נכסיי ואהיה עני, לא אעסוק בתורה כי אם אתבטל ממלאכתי אהיה עני, לא אשא אשה כי אם יהיו לי בנים אצטרך להוציא עליהם ממון:
[44]
(ו)
בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֶךָ וְלָעֶרֶב אַל תַּנַּח יָדֶךָ כִּי אֵינְךָ יוֹדֵע אֵי זֶה יִכְשָׁר הֲזֶה אוֹ זֶה וְאִם שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים:
ולכן אין ראוי שֶׁתִּמָּנַע מלזרוע, אלא
[45]
בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֶךָ
-שדך,
[46]
וְלָעֶרֶב
-וגם בערב
[47]
אַל תַּנַּח יָדֶךָ
מן הזריעה, ובכל עת תזרע שדך ולא תמתין שתבוא הרוח,
[48]
כִּי אֵינְךָ יוֹדֵע אֵי זֶה
-איזו זריעה
[49]
יִכְשָׁר
-תהיה טובה,
[50]
הֲזֶה
-האם זאת של הבוקר
[51]
אוֹ זֶה
-או זאת של הערב,
[52]
וְאִם
-ואולי
[53]
שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד
יהיו
[54]
טוֹבִים
זה כזה:
[55]
(ז)
וּמָתוֹק הָאוֹר וְטוֹב לַעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת הַשָּׁמֶשׁ:
וכאשר האדם באמצעות עיסוקו בחסדים ובמעלות הטובות ובחכמות מתקשר אל האור האמיתי, משיג הוא כי עָרֵב
[56]
וּמָתוֹק
[57]
הָאוֹר
של התורה
[58]
, ויפים חיי האדם בעודו נהנה מאור היום,
[59]
וְ
דבר
[60]
טוֹב
הוא
[61]
לַעֵינַיִם
כשהן יכולות
[62]
לִרְאוֹת אֶת הַשָּׁמֶשׁ
, לכן יתעסק תמיד האדם בלעשות טוב
[63]
, ולא יתעסק בשמחה אחרת:
[64]
(ח)
כִּי אִם שָׁנִים הַרְבֵּה יִחְיֶה הָאָדָם, בְּכֻלָּם יִשְׂמָח וְיִזְכֹּר אֶת יְמֵי הַחֹשֶׁךְ כִּי הַרְבֵּה יִהְיוּ כָּל שֶׁבָּא הָבֶל:
כִּי
אפילו
[65]
אִם שָׁנִים הַרְבֵּה
-רבות
יִחְיֶה הָאָדָם,
בְּכֻלָּם יִשְׂמָח
בחלקו
[66]
, ובשום יום לא יקוץ בחייו למרות רִבּוּיָם,
[67]
וְ
רק
[68]
שבמהלך חייו
יִזְכֹּר אֶת יְמֵי הַחֹשֶׁךְ
הם הימים אשר ישכב בקבר,
[69]
כִּי הַרְבֵּה
-מרובים
[70]
יִהְיוּ
יותר מִיְּמֵי החיים
[71]
, ועל ידי זה יראה להכשיר מעשיו, ויבין כי
[72]
כָּל
היסורים
[73]
כְּ
שֶׁבָּא
לעולם הבא הם
[74]
הָבֶל
כי כבר אינו יכול לשוב בתשובה אחרי מותו:
[75]
(ט)
שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶיךָ וִיטִיבְךָ לִבְּךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶךָ וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ וּבְמַרְאֵי עֵינֶיךָ וְדָע כִּי עַל כָּל אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט:
שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶיךָ
שהיתה לך,
[76]
וִיטִיבְךָ לִבְּךָ
עתה
[77]
בִּימֵי בְחוּרוֹתֶךָ
, ותהיה שמח
[78]
וְהַלֵּךְ
-ולך
[79]
בְּדַרְכֵי לִבְּךָ
לעשות מה שליבך חושב,
[80]
וּבְמַרְאֵי עֵינֶיךָ
-ובמה שעיניך מראות לך ותתאווה אליהם
[81]
כדרך השוטים והכסילים,
[82]
וְ
אולם
[83]
דָע
והיה בטוח כי פעם אחת תלקה על הכל!,
[84]
כִּי עַל כָּל אֵלֶּה
[85]
יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט
, כי יש דין ויש דיין ויש מתן שכר לצדיקים ופורענות לרשעים
[86]
, ולכן אם יִמָּצֵא בהם דבר חטא ועוון אזי הקב"ה יעניש אותך, לכן תפשפש מאד במעשיך שלא יִמָּצֵא בהם נדנוד עוון:
[87]
(י)
וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ, וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ כִּי הַיַּלְדוּת וְהַשַּׁחֲרוּת הָבֶל:
וְהָסֵר כַּעַס
-דברים המכעיסים את המקום
[88]
מִלִּבֶּךָ,
וְ
אם בשרך יתאווה להתענג בדבר הרע בעיני המקום
[89]
הַעֲבֵר רָעָה
-זאת
[90]
מִבְּשָׂרֶךָ
ולא תתענג בה,
[91]
כִּי
התאווה שיש לאדם בימי
[92]
הַיַּלְדוּת וְהַשַּׁחֲרוּת
-והנערות
[93]
הינן
הָבֶל
מבלי תועלת, ולכן הזהר מאוד מאוד:
[94]