(א)
וַיֵּשְׁבוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים אֵין מִלְחָמָה בֵּין אֲרָם וּבֵין יִשְׂרָאֵל:
וַיֵּשְׁבוּ
ישראל בשקט
[1]
שָׁלֹשׁ שָׁנִים
משום שבהן
אֵין
-לא היתה
מִלְחָמָה בֵּין אֲרָם וּבֵין יִשְׂרָאֵל
, וזאת מפני שנכנע אחאב וה' האריך את ממלכתו עד עת חזאל:
[2]
(ב)
וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית וַיֵּרֶד יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל:
וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית
מהזמן ששלח אחאב את בן הדד לחופשי,
[3]
וַיֵּרֶד יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל:
(ג)
וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל עֲבָדָיו, הַיְדַעְתֶּם כִּי לָנוּ רָמֹת גִּלְעָד וַאֲנַחְנוּ מַחְשִׁים מִקַּחַת אֹתָהּ מִיַּד מֶלֶךְ אֲרָם:
וַיֹּאמֶר
אחאב
מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל עֲבָדָיו,
הַיְדַעְתֶּם
-האם נתתם דעתכם
[4]
על
כִּי לָנוּ
אמורה להיות שייכת
רָמֹת גִּלְעָד
שבגבולנו
[5]
, שכן בן הדד הבטיח להשיב לנו את הערים
[6]
וַאֲנַחְנוּ מַחְשִׁים
-שותקים
[7]
ומתעצלים
[8]
מִקַּחַת אֹתָהּ מִיַּד מֶלֶךְ אֲרָם:
(ד)
וַיֹּאמֶר אֶל יְהוֹשָׁפָט הֲתֵלֵךְ אִתִּי לַמִּלְחָמָה רָמֹת גִּלְעָד? וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כָּמוֹנִי כָמוֹךָ כְּעַמִּי כְעַמֶּךָ כְּסוּסַי כְּסוּסֶיךָ:
וַיֹּאמֶר
אחאב
אֶל יְהוֹשָׁפָט
מלך יהודה
הֲתֵלֵךְ אִתִּי לַמִּלְחָמָה
נגד ארם לכבוש את
רָמֹת גִּלְעָד?
וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט אֶל
אחאב
מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל
מִצִּדִּי אני
[9]
כָּמוֹנִי כָמוֹךָ
וכמו שתלך אתה אלך גם אני
[10]
שהרי מחותנים אנחנו
[11]
, ומצד העמים שלנו
כְּעַמִּי כְעַמֶּךָ
בני ישראל, ומצד המלחמה עצמה
[12]
כְּסוּסַי כְּסוּסֶיךָ
וכמו שתביא את סוסיך למלחמה כן אביא שם את סוּסַי
[13]
, כי כשתנצח תעזור לי גם אתה לעת הצורך:
[14]
(ה)
וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל דְּרָשׁ נָא כַיּוֹם אֶת דְּבַר יְהֹוָה:
וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט
שלא הסכים לעשות דבר כי אם על פי ה'
[15]
אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל
, אף שאינך רגיל לדרוש בדבר ה',
[16]
דְּרָשׁ נָא כַיּוֹם
שאני פה
[17]
אֶת דְּבַר יְהֹוָה:
(ו)
וַיִּקְבֹּץ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת הַנְּבִיאִים כְּאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם הַאֵלֵךְ עַל רָמֹת גִּלְעָד לַמִּלְחָמָה אִם אֶחְדָּל וַיֹּאמְרוּ עֲלֵה וְיִתֵּן אֲדֹנָי בְּיַד הַמֶּלֶךְ:
וַיִּקְבֹּץ
אחאב
מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת הַנְּבִיאִים
-נביאי הבעל
[18]
כְּאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ,
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם
אחאב
הַאֵלֵךְ עַל
כיבוש
רָמֹת גִּלְעָד לַמִּלְחָמָה
נגד ארם או הַ
אִם אֶחְדָּל
אֶמָּנַע?
וַיֹּאמְרוּ
אליו נביאי הבעל
עֲלֵה וְיִתֵּן אֲדֹנָי
[19]
ניצחון
בְּיַד הַמֶּלֶךְ:
(ז)
וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט הַאֵין פֹּה נָבִיא לַיהוָה עוֹד וְנִדְרְשָׁה מֵאוֹתוֹ:
ויהושפט הבין כי לא היו אלה נביאי ה', משום שקבלה היתה בידיו שאין שני נביאים מתנבאים באותו לשון ואלה התנבאו כולם באותו סגנון,
[20]
וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט
לאחאב, מאחר שכל אלה אינם נביאי ה',
[21]
הַאֵין פֹּה נָבִיא לַיהוָה עוֹד
חוץ מאלו
[22]
, וכי איזבל הרגה את כולם?!
[23]
וְ
אם יש, אז
נִדְרְשָׁה
-נבקש
מֵאוֹתוֹ
-ממנו האם לצאת למלחמה נגד ארם:
(ח)
וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוֹשָׁפָט עוֹד אִישׁ אֶחָד לִדְרֹשׁ אֶת יְהֹוָה מֵאֹתוֹ וַאֲנִי שְׂנֵאתִיו כִּי לֹא יִתְנַבֵּא עָלַי טוֹב כִּי אִם רָע מִיכָיְהוּ בֶּן יִמְלָה, וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט אַל יֹאמַר הַמֶּלֶךְ כֵּן:
וַיֹּאמֶר
אחאב
מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוֹשָׁפָט
, ישנו
עוֹד אִישׁ אֶחָד
אשר תוכל
[24]
לִדְרֹשׁ אֶת יְהֹוָה מֵאֹתוֹ
-מעִמו,
[25]
וַאֲנִי שְׂנֵאתִיו כִּי לֹא יִתְנַבֵּא עָלַי טוֹב כִּי אִם רָע
, וזאת מאותה עת אשר שלחתי את בן הדד לחופשי
[26]
, וגם עכשיו אני יודע
[27]
כי לא יתנבא עלי טוב
[28]
, ונביא זה הוא
מִיכָיְהוּ בֶּן יִמְלָה,
וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט
אל אחאב
אַל יֹאמַר הַמֶּלֶךְ כֵּן
, כי הנביא לא מנבא את מה שהוא רוצה אלא את אשר ישים ה' בפיו של הנביא אותו ידבר:
[29]
(ט)
וַיִּקְרָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל סָרִיס אֶחָד, וַיֹּאמֶר מַהֲרָה מִיכָיְהוּ בֶן יִמְלָה:
וַיִּקְרָא
אחאב
מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל סָרִיס
-שר
[30]
אֶחָד,
וַיֹּאמֶר
לו
מַהֲרָה
-זָרֵז את
מִיכָיְהוּ בֶן יִמְלָה
שיבוא מהר:
[31]
(י)
וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה יֹשְׁבִים אִישׁ עַל כִּסְאוֹ מְלֻבָּשִׁים בְּגָדִים בְּגֹרֶן פֶּתַח שַׁעַר שֹׁמְרוֹן, וְכָל הַנְּבִיאִים מִתְנַבְּאִים לִפְנֵיהֶם:
וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה יֹשְׁבִים אִישׁ עַל כִּסְאוֹ מְלֻבָּשִׁים בְּגָדִים
מלכותיים
[32]
, ויושבים
[33]
בְּגֹרֶן
שהיה מול
[34]
פֶּתַח שַׁעַר שֹׁמְרוֹן,
וְכָל הַנְּבִיאִים מִתְנַבְּאִים לִפְנֵיהֶם
במעמד המלכים
[35]
, אולם לא ברוח השם כי נביאי שקר היו:
[36]
(יא)
וַיַּעַשׂ לוֹ צִדְקִיָּה בֶן כְּנַעֲנָה קַרְנֵי בַרְזֶל וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר יְהֹוָה בְּאֵלֶּה תְּנַגַּח אֶת אֲרָם עַד כַּלֹּתָם:
וַיַּעַשׂ לוֹ
אחד מנביאי הבעל
[37]
צִדְקִיָּה בֶן כְּנַעֲנָה
שמו
[38]
קַרְנֵי בַרְזֶל
לאמת נבואתו,
[39]
וַיֹּאמֶר
לאחאב
כֹּה אָמַר יְהֹוָה
, התחזק להתגבר על ארם
[40]
כי
בְּאֵלֶּה
הקרנות
[41]
תְּנַגַּח
-תַּכֶּה
[42]
אֶת אֲרָם עַד כַּלֹּתָם:
(יב)
וְכָל הַנְּבִאִים נִבְּאִים כֵּן לֵאמֹר עֲלֵה רָמֹת גִּלְעָד וְהַצְלַח וְנָתַן יְהֹוָה בְּיַד הַמֶּלֶךְ:
וְכָל הַנְּבִאִים
-נביאי השקר
נִבְּאִים
-התנבאו ופירטו דבריהם
[43]
כֵּן
-כך
לֵאמֹר
-בְּאָמְרָם לאחאב
עֲלֵה
למלחמה נגד ארם על כיבוש
רָמֹת גִּלְעָד וְהַצְלַח
במלחמה,
וְנָתַן יְהֹוָה
[44]
את רָמֹת גלעד
בְּיַד
-בידך
הַמֶּלֶךְ:
(יג)
וְהַמַּלְאָךְ אֲשֶׁר הָלַךְ לִקְרֹא מִיכָיְהוּ דִּבֶּר אֵלָיו לֵאמֹר, הִנֵּה נָא דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים פֶּה אֶחָד טוֹב אֶל הַמֶּלֶךְ יְהִי נָא דְבָרְךָ (דבריך) כִּדְבַר אַחַד מֵהֶם וְדִבַּרְתָּ טּוֹב:
וְהַמַּלְאָךְ
-השליח של אחאב
אֲשֶׁר הָלַךְ לִקְרֹא
לְ
מִיכָיְהוּ
בציווי המלך
[45]
דִּבֶּר אֵלָיו
לְמִיכָיָהוּ
לֵאמֹר,
הִנֵּה נָא דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים פֶּה אֶחָד
ובהסכמה אחת מנַבְּאִים
[46]
טוֹב אֶל
-על
[47]
הַמֶּלֶךְ
שיצליח במלחמתו, על כן
יְהִי נָא דְבָרְךָ (דבריך
כתיב
) כִּדְבַר אַחַד מֵהֶם וְדִבַּרְתָּ
-וְדַבֵּר גם אתה
טּוֹב
על המלך:
(יד)
וַיֹּאמֶר מִיכָיְהוּ חַי יְהֹוָה כִּי אֶת אֲשֶׁר יֹאמַר יְהֹוָה אֵלַי אֹתוֹ אֲדַבֵּר:
וַיֹּאמֶר מִיכָיְהוּ
לשליח,
חַי יְהֹוָה
[48]
כִּי
רק
אֶת אֲשֶׁר יֹאמַר יְהֹוָה אֵלַי אֹתוֹ אֲדַבֵּר
, ולא אדבר בשם ה' לפי מה שתבקש:
(טו)
וַיָּבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֵלָיו מִיכָיְהוּ הֲנֵלֵךְ אֶל רָמֹת גִּלְעָד לַמִּלְחָמָה אִם נֶחְדָּל וַיֹּאמֶר אֵלָיו עֲלֵה וְהַצְלַח וְנָתַן יְהֹוָה בְּיַד הַמֶּלֶךְ:
וַיָּבוֹא
מִיכָיָהוּ
אֶל הַמֶּלֶךְ
אחאב,
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֵלָיו מִיכָיְהוּ הֲנֵלֵךְ אֶל רָמֹת גִּלְעָד לַמִּלְחָמָה
נגד ארם או הַ
אִם נֶחְדָּל
נִמָּנַע?
וַיֹּאמֶר אֵלָיו
מִיכָיָהוּ שלא בשם ה'
[49]
אלא דרך היתול כלשון נביאי השקר
[50]
עֲלֵה וְהַצְלַח
והלוואי שתצליח
[51]
וְנָתַן
-ויתן
יְהֹוָה
את רָמֹת גלעד
בְּיַד
ךָ
הַמֶּלֶךְ:
(טז)
וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַמֶּלֶךְ עַד כַּמֶּה פְעָמִים אֲנִי מַשְׁבִּעֶךָ אֲשֶׁר לֹא תְדַבֵּר אֵלַי רַק אֱמֶת בְּשֵׁם יְהֹוָה:
ובגלל שלא אמר הנביא כה אמר ה'
[52]
, השכיל אחאב
[53]
לדעת שאין זה דבר ה', והיה אחאב מסתפק אם אמר מִיכָיָהוּ את הדברים בלעג, או אם אמר אותם בברכה,
[54]
וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַמֶּלֶךְ
אחאב, אני משביעך עכשיו
[55]
וְ
עַד כַּמֶּה פְעָמִים אֲנִי
אצטרך
[56]
מַשְׁבִּעֶךָ
-להשביעך
אֲשֶׁר
שֶׁ
לֹא תְדַבֵּר אֵלַי רַק
דברי
אֱמֶת בְּשֵׁם יְהֹוָה
ולא דברים מעצמך
[57]
, וכיוון שהשביעו אמר לו מִיכָיָהוּ את האמת בשם ה':
[58]
(יז)
וַיֹּאמֶר רָאִיתִי אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל נְפֹצִים אֶל הֶהָרִים כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה וַיֹּאמֶר יְהֹוָה לֹא אֲדֹנִים לָאֵלֶּה יָשׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם:
וַיֹּאמֶר
מִיכָיָהוּ לא הגיעני דיבור מאת ה'
[59]
, רק צופה הייתי וראיתי מראה שמתוכו מבינים שהמלך ימות והעם ינצלו
[60]
, וכך
רָאִיתִי
במראה הנבואה
[61]
אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל נְפֹצִים
-מפוזרים
[62]
אֶל
-עַל
[63]
הֶהָרִים כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה
להנהיגם יחד,
[64]
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה
הואיל
לֹא
-ואין
אֲדֹנִים
-אדון
לָאֵלֶּה
לפי שמלכם אחאב ימות
[65]
לכן
יָשׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם:
[66]
(יח)
וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוֹשָׁפָט הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֵלֶיךָ לוֹא יִתְנַבֵּא עָלַי טוֹב כִּי אִם רָע:
וַיֹּאמֶר
אחאב
מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוֹשָׁפָט
מלך יהודה,
הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֵלֶיךָ
כי מפני שנאתו אלי
[67]
לוֹא
-לא
יִתְנַבֵּא עָלַי
מִיכָיָהוּ
טוֹב כִּי אִם רָע
, ולא דבר ה' הוא:
[68]
(יט)
וַיֹּאמֶר לָכֵן שְׁמַע דְּבַר יְהֹוָה רָאִיתִי אֶת יְהֹוָה יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ:
וַיֹּאמֶר
מִיכָיָהוּ לאחאב, הואיל וחשדתני בזה, אפרש לך מוצא הדבר ותשכיל לדעת שהאמת אִתִּי,
[69]
לָכֵן
כעת
שְׁמַע דְּבַר יְהֹוָה
כפי שהיה בְּחִזְיוֹנִי בו
רָאִיתִי אֶת יְהֹוָה יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ
-כסא הדין לשפוט את אחאב,
[70]
וְכָל צְבָא
מלאכי
[71]
הַשָּׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו
-סמוך לו
[72]
כאשר
מִימִינוֹ
של ה' (כביכול, וזה על דרך משל) עמדו המלאכים המלמדים זכות,
[73]
וּמִשְּׂמֹאלוֹ
של ה' (כביכול, וזה על דרך משל) עמדו המלאכים המלמדים חובה:
[74]
(כ)
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה מִי יְפַתֶּה אֶת אַחְאָב וְיַעַל וְיִפֹּל בְּרָמֹת גִּלְעָד, וַיֹּאמֶר זֶה בְּכֹה וְזֶה אֹמֵר בְּכֹה:
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה
[75]
אל צבא השמים, כיוון שנגזר על אחאב לקבל את עונשו
[76]
על כי חטאיו רבים,
[77]
מִי
מִכֶּם
[78]
יְפַתֶּה אֶת אַחְאָב וְיַעַל
-ויעלה למלחמה
וְיִפֹּל
-וימות
בְּרָמֹת גִּלְעָד,
וַיֹּאמֶר
חלק
זֶה
מצבא השמים
בְּכֹה
-באופן כזה,
וְ
חלק
זֶה
מצבא השמים
אֹמֵר בְּכֹה
-באופן אחר:
[79]
(כא)
וַיֵּצֵא הָרוּחַ וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי יְהֹוָה וַיֹּאמֶר אֲנִי אֲפַתֶּנּוּ וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֵלָיו בַּמָּה:
וַיֵּצֵא
ממחיצת הצדיקים שבגן עדן
[80]
הָרוּחַ
היא רוחו של נבות היזרעאלי,
[81]
וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי יְהֹוָה
לתבוע משפטו,
[82]
וַיֹּאמֶר
הרוח
אֲנִי אֲפַתֶּנּוּ
ועל ידי ייענש אחאב,
[83]
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֵלָיו
-אל הרוח
בַּמָּה
תפתה אותו שייענש מדה כנגד מדה?:
[84]
(כב)
וַיֹּאמֶר אֵצֵא וְהָיִיתִי רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל נְבִיאָיו וַיֹּאמֶר תְּפַתֶּה וְגַם תּוּכָל צֵא וַעֲשֵׂה כֵן:
וַיֹּאמֶר
הרוח אני
אֵצֵא וְהָיִיתִי רוּחַ שֶׁקֶר
שאדבר שקר
[85]
בְּפִי כָּל נְבִיאָיו
להבטיח לו הצלחה במלחמתו נגד ארם
[86]
, וכמו שיצאה רוחי ונהרגתי ע''י עדות שקר שהזמין אחאב, השקר הזה יישפך על נביאיו שגם הם יגידו לו שקרים ובזה יפול, מדה כנגד מדה כמו שנפלתי אנוכי, וה' הסכים אל העונש הזה כי זה היה כמידתו,
[87]
וַיֹּאמֶר
לו ה', בזה
תְּפַתֶּה
אותו
וְגַם תּוּכָל
לו, כי יהיה נִיסַת ע"י נביאי השקר וילך למלחמה
[88]
שם יפול, אולם מפני שחותמו של ה' אמת לא תוכל לשקר ולהישאר במחיצתי
[89]
, ולכן
צֵא
ממחיצתי
[90]
וַעֲשֵׂה כֵן
בזריזות:
[91]
(כג)
וְעַתָּה הִנֵּה נָתַן יְהֹוָה רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל נְבִיאֶיךָ אֵלֶּה וַיהוָה דִּבֶּר עָלֶיךָ רָעָה:
וְעַתָּה
המשיך מִיכָיָהוּ לומר לאחאב,
הִנֵּה
אין סתירה בין נבואתי לתוצאת נבואת נביאיך
[92]
, כי מה שאמרו לך שראו בנבואתם שתצליח הוא משום
[93]
שֶׁ
נָתַן יְהֹוָה רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל נְבִיאֶיךָ אֵלֶּה
שתעלה למלחמה ושם תיפול,
וַיהוָה
עשה זאת בהשגחתו
[94]
, משום שה'
דִּבֶּר עָלֶיךָ רָעָה
להענישך על שהרגת את נבות ע"י עדות שקר:
[95]
(כד)
וַיִּגַּשׁ צִדְקִיָּהוּ בֶן כְּנַעֲנָה וַיַּכֶּה אֶת מִיכָיְהוּ עַל הַלֶּחִי, וַיֹּאמֶר אֵי זֶה עָבַר רוּחַ יְהֹוָה מֵאִתִּי לְדַבֵּר אוֹתָךְ:
וַיִּגַּשׁ צִדְקִיָּהוּ בֶן כְּנַעֲנָה
ראש נביאי השקר
[96]
וַיַּכֶּה אֶת מִיכָיְהוּ עַל הַלֶּחִי,
וַיֹּאמֶר אֵי זֶה
-באיזה דרך
[97]
ומתי
[98]
עָבַר רוּחַ יְהֹוָה מֵאִתִּי
-ממני
לְדַבֵּר אוֹתָךְ
אִתְּךָ?!:
(כה)
וַיֹּאמֶר מִיכָיְהוּ הִנְּךָ רֹאֶה בַּיּוֹם הַהוּא אֲשֶׁר תָּבֹא חֶדֶר בְּחֶדֶר לְהֵחָבֵה:
וַיֹּאמֶר
לו
מִיכָיְהוּ
דרך מליצה, אתה שואל אחר שצפית ברוח כמוני, מדוע לא ראית המראה אשר ראיתי, דע לך כי רוח השקר הטעתה אותך לראות את העתיד
[99]
שיצליחו ישראל במלחמה
[100]
אך לא את ההווה בו נגזר במרום מיתה על אחאב
[101]
, לכן בנבואתך
הִנְּךָ רֹאֶה בַּיּוֹם הַהוּא
את המלך ברמות גלעד
[102]
, אולם דע לך כי היום הזה הוא היום
אֲשֶׁר
אתה
תָּבֹא חֶדֶר בְּחֶדֶר
פנימי
לְהֵחָבֵה
-ותתחבא לבל יהרגוך, על היותך סיבה למיתת אחאב שהבטחת לו שיצליח במלחמה:
[103]
(כו)
וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל קַח אֶת מִיכָיְהוּ וַהֲשִׁיבֵהוּ אֶל אָמֹן שַׂר הָעִיר וְאֶל יוֹאָשׁ בֶּן הַמֶּלֶךְ:
וַיֹּאמֶר
אחאב
מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל
אל צִדְקִיָּהוּ בֶּן כְּנַעֲנָה,
קַח אֶת מִיכָיְהוּ וַהֲשִׁיבֵהוּ
-והחזר אותו אל העיר
[104]
ותביאוהו שם
אֶל אָמֹן שַׂר הָעִיר
שם היה כלוא בעבר
[105]
וְאֶל יוֹאָשׁ בֶּן הַמֶּלֶךְ:
(כז)
וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ, שִׂימוּ אֶת זֶה בֵּית הַכֶּלֶא וְהַאֲכִילֻהוּ לֶחֶם לַחַץ וּמַיִם לַחַץ עַד בֹּאִי בְשָׁלוֹם:
וְאָמַרְתָּ
להם
כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ,
שִׂימוּ אֶת
הנביא
זֶה
בְּ
בֵּית הַכֶּלֶא
שם נמצאים האסורים,
[106]
וְהַאֲכִילֻהוּ לֶחֶם לַחַץ
-בדוחק, רק כדי שלא ימות,
[107]
וּמַיִם לַחַץ
-בצמצום,
[108]
עַד בֹּאִי
שאחזור מן המלחמה
בְשָׁלוֹם:
(כח)
וַיֹּאמֶר מִיכָיְהוּ אִם שׁוֹב תָּשׁוּב בְּשָׁלוֹם לֹא דִבֶּר יְהֹוָה בִּי וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ עַמִּים כֻּלָּם:
וַיֹּאמֶר מִיכָיְהוּ
לאחאב
אִם שׁוֹב תָּשׁוּב בְּשָׁלוֹם
מן המלחמה כדבריך, אז תוכל לומר כי מה שניבאתי לך היה מליבי
[109]
וְ
לֹא דִבֶּר יְהֹוָה בִּי
-איתי,
וַיֹּאמֶר
מִיכָיָהוּ
שִׁמְעוּ עַמִּים
-כל השבטים
[110]
כֻּלָּם
את דברי אלה, והיווכחו לדעת שדברי נבואתי כן היו אמת:
(כט)
וַיַּעַל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה רָמֹת גִּלְעָד:
וַיַּעַל
וּ אחאב
מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה
להילחם על
רָמֹת גִּלְעָד:
(ל)
וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוֹשָׁפָט הִתְחַפֵּשׂ וָבֹא בַמִּלְחָמָה וְאַתָּה לְבַשׁ בְּגָדֶיךָ וַיִּתְחַפֵּשׂ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיָּבוֹא בַּמִּלְחָמָה:
וַיֹּאמֶר
אחאב
מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוֹשָׁפָט
אני אתחפש ואשנה בגדי מלכותי
[111]
כי לי ראוי
[112]
לְ
הִתְחַפֵּשׂ
שלא יכירוני חיל ארם
[113]
, או שמא יש למלך ארם מרגלים בתוך המחנה ששמעו את דבר הנבואה
[114]
, אולם אתה אין לך ממה לחשוש כמוני
[115]
, כי הנבואה הרעה לא היתה על המלחמה אלא עלי,
[116]
וָבֹא
-ולכן בוא
בַמִּלְחָמָה וְאַתָּה
כן
לְבַשׁ בְּגָדֶיךָ
המלכותיים,
וַיִּתְחַפֵּשׂ
אחאב
מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיָּבוֹא בַּמִּלְחָמָה:
[117]
(לא)
וּמֶלֶךְ אֲרָם צִוָּה אֶת שָׂרֵי הָרֶכֶב אֲשֶׁר לוֹ שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם לֵאמֹר לֹא תִּלָּחֲמוּ אֶת קָטֹן וְאֶת גָּדוֹל כִּי אִם אֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְבַדּוֹ:
והנה שָׂם ה' יתברך הרצון בלב מלך ארם להפיל את אחאב לבדו, ולא רצה ה' שימות מישראל אף אחד במלחמה,
[118]
וּ
משום כך
מֶלֶךְ אֲרָם צִוָּה אֶת שָׂרֵי הָרֶכֶב אֲשֶׁר לוֹ שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם
במספר
לֵאמֹר
-באומרו להם
לֹא תִּלָּחֲמוּ
בשלב ראשון
[119]
אֶת קָטֹן
-לא עם הקטנים שבמחנה ישראל
וְאֶת גָּדוֹל
-ולא עם הגדולים שבו,
כִּי אִם אֶת
אחאב
מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְבַדּוֹ
תחפשו (בעזרת המרגלים שלנו
[120]
) להורגו, ולאחר שתהרגו אותו תילחמו מול שאר העם:
[121]
(לב)
וַיְהִי כִּרְאוֹת שָׂרֵי הָרֶכֶב אֶת יְהוֹשָׁפָט וְהֵמָּה אָמְרוּ אַךְ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא וַיָּסֻרוּ עָלָיו לְהִלָּחֵם וַיִּזְעַק יְהוֹשָׁפָט:
וַיְהִי כִּרְאוֹת שָׂרֵי הָרֶכֶב
של מלך ארם
אֶת יְהוֹשָׁפָט
מלך יהודה,
וְהֵמָּה
-הם
אָמְרוּ
אחד לשני
אַךְ
-אין זה כי
[122]
מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא
שלבוש היה בגדי מלכות,
[123]
וַיָּסֻרוּ עָלָיו לְהִלָּחֵם
בו,
וַיִּזְעַק יְהוֹשָׁפָט
בתפילה להקב"ה
[124]
וקרא לאנשיו לבוא לְעֶזְרוֹ:
[125]
(לג)
וַיְהִי כִּרְאוֹת שָׂרֵי הָרֶכֶב כִּי לֹא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא וַיָּשׁוּבוּ מֵאַחֲרָיו:
וַיְהִי כִּרְאוֹת
-בְּהֲבִין
[126]
שָׂרֵי הָרֶכֶב
של מלך ארם
כִּי לֹא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא
אלא מלך יהודה, שהכירו את קול מלך יהודה
[127]
וראו כי אנשי יהודה לבד באו לְעֶזְרוֹ,
[128]
וַיָּשׁוּבוּ מֵאַחֲרָיו
והניחו לו:
[129]
(לד)
וְאִישׁ מָשַׁךְ בַּקֶּשֶׁת לְתֻמּוֹ וַיַּכֶּה אֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בֵּין הַדְּבָקִים וּבֵין הַשִּׁרְיָן וַיֹּאמֶר לְרַכָּבוֹ הֲפֹךְ יָדְךָ וְהוֹצִיאֵנִי מִן הַמַּחֲנֶה כִּי הָחֳלֵיתִי:
וְאִישׁ
אחד, הוא נעמן,
[130]
מָשַׁךְ בַּקֶּשֶׁת לְתֻמּוֹ
מבלי להבין שהוא מכוון על אחאב
[131]
, שהרי לא היה ניכר אחאב ללא בגדי מלכות,
[132]
וַיַּכֶּה
החץ בדרך נס
[133]
אֶת
אחאב
מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בֵּין הַדְּבָקִים
-הם הקליפים הנופלים על נקבי השריון וסותמים אות לבל יכנס בהם חץ,
[134]
וּבֵין הַשִּׁרְיָן
עצמו אשר היה עשוי מברזל כעין לבוש ועשוי נקבים, ודבוקים בו הקליפים כעין קשקשים,
[135]
וַיֹּאמֶר
אחאב
לְרַכָּבוֹ
שהוליך את רכבו
[136]
הֲפֹךְ יָדְךָ
-שוב לאחור
[137]
וְהוֹצִיאֵנִי מִן הַמַּחֲנֶה כִּי הָחֳלֵיתִי
-נעשיתי חולה, ולא גִּלָּה לְרַכָּבוֹ שהוכה
[138]
, שלא יבעית אותו ויוָדַע לכולם וירך לב ישראל וינוסו מן המלחמה:
[139]
(לה)
וַתַּעֲלֶה הַמִּלְחָמָה בַּיּוֹם הַהוּא וְהַמֶּלֶךְ הָיָה מָעֳמָד בַּמֶּרְכָּבָה נֹכַח אֲרָם וַיָּמָת בָּעֶרֶב וַיִּצֶק דַּם הַמַּכָּה אֶל חֵיק הָרָכֶב:
וַתַּעֲלֶה
-והתחזקה והתגברה מאד
[140]
הַמִּלְחָמָה בַּיּוֹם הַהוּא
וישראל גברו על ארם,
[141]
וְהַמֶּלֶךְ
אחאב
הָיָה
מחוץ למחנה
[142]
מָעֳמָד
-מתחזק לעמוד
[143]
מבלי להטות עצמו
[144]
בַּמֶּרְכָּבָה
שלו
נֹכַח
-מול
[145]
אֲרָם
כשאר הלוחמים
[146]
, שלא ירגישו בו ישראל וימס לבבם ויברחו מן המלחמה,
[147]
וַיָּמָת
אחאב
בָּעֶרֶב
מפציעתו, ומרוב דם
[148]
וַיִּצֶק
-נזל
[149]
דַּם הַמַּכָּה אֶל חֵיק
-אמצע
[150]
הָרָכֶב
-מרכבתו:
(לו)
וַיַּעֲבֹר הָרִנָּה בַּמַּחֲנֶה כְּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ לֵאמֹר אִישׁ אֶל עִירוֹ וְאִישׁ אֶל אַרְצוֹ:
וַיַּעֲבֹר הָרִנָּה
-הַכָּרוֹז
[151]
בַּמַּחֲנֶה כְּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ
-לעת ערב
לֵאמֹר
שמת המלך
[152]
, ומשכך יש לחדול מהמלחמה
[153]
ושישובו בני ישראל
[154]
אִישׁ אֶל עִירוֹ וְ
בני יהודה
[155]
אִישׁ אֶל אַרְצוֹ:
(לז)
וַיָּמָת הַמֶּלֶךְ וַיָּבוֹא שֹׁמְרוֹן, וַיִּקְבְּרוּ אֶת הַמֶּלֶךְ בְּשֹׁמְרוֹן:
וַיָּמָת הַמֶּלֶךְ
אחאב מפציעתו,
וַיָּבוֹא
-ויביאו את גוויותו לְ
שֹׁמְרוֹן,
וַיִּקְבְּרוּ אֶת הַמֶּלֶךְ בְּשֹׁמְרוֹן:
(לח)
וַיִּשְׁטֹף אֶת הָרֶכֶב עַל בְּרֵכַת שֹׁמְרוֹן וַיָּלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת דָּמוֹ וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ כִּדְבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר דִּבֵּר:
וַיִּשְׁטֹף
מוליך הרכב
[156]
אֶת
דמו של אחאב שהיה על
הָרֶכֶב עַל
יְדֵי מֵי
[157]
בְּרֵכַת שֹׁמְרוֹן
[158]
, ודמו של אחאב נתערב במי הברכה
[159]
וַיָּלֹקּוּ
-וילקקו
[160]
הַכְּלָבִים אֶת
מי הבריכה אשר היו מעורבים
[161]
עם
דָּמוֹ
של אחאב,
וְהַזֹּנוֹת
[162]
שהתרחצו במי הבריכה
[163]
רָחָצוּ
את עצמן בפועל במים אשר היו מעורבים עם דמו של אחאב
[164]
, והדבר ארע במקום ששם נהרג נבות
[165]
כִּדְבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר דִּבֵּר
ביד אליהו:
[166]
(לט)
וְיֶתֶר דִּבְרֵי אַחְאָב וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וּבֵית הַשֵּׁן אֲשֶׁר בָּנָה וְכָל הֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנָה, הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל:
וְיֶתֶר דִּבְרֵי אַחְאָב וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וּבֵית
-וּבָתֵּי
[167]
הַשֵּׁן
של פיל
[168]
אֲשֶׁר בָּנָה
אחאב,
וְכָל הֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנָה,
הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל:
(מ)
וַיִּשְׁכַּב אַחְאָב עִם אֲבֹתָיו, וַיִּמְלֹךְ אֲחַזְיָהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו:
וַיִּשְׁכַּב אַחְאָב
המלך
עִם אֲבֹתָיו,
וַיִּמְלֹךְ אֲחַזְיָהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו
על ישראל:
(מא)
וִיהוֹשָׁפָט בֶּן אָסָא מָלַךְ עַל יְהוּדָה בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְאַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל:
וּמִמַּלְכוּת ישראל, הַמִּקְרָא עובר לנעשה במלכוּת יהודה בזמן מלכותו של אחאב. ומספר הכתוב:
וִיהוֹשָׁפָט בֶּן אָסָא מָלַךְ
-התחיל למלוך
עַל
ממלכת
יְהוּדָה בִּשְׁנַת
בשנה
אַרְבַּע
-הרביעית
[169]
לְ
מלכות
אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל:
(מב)
יְהוֹשָׁפָט בֶּן שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה בְּמָלְכוֹ וְעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָ͏ם, וְשֵׁם אִמּוֹ עֲזוּבָה בַּת שִׁלְחִי:
וְ
יְהוֹשָׁפָט
היה
בֶּן שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה בְּמָלְכוֹ
כשהתחיל למלוך על ממלכת יהודה,
וְעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה
מקוטעות
[170]
מָלַךְ
על ממלכת יהודה כאשר מלכותו התנהלה
בִּירוּשָׁלָ͏ם,
וְשֵׁם אִמּוֹ
היה
עֲזוּבָה בַּת שִׁלְחִי:
(מג)
וַיֵּלֶךְ בְּכָל דֶּרֶךְ אָסָא אָבִיו לֹא סָר מִמֶּנּוּ לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהֹוָה:
וַיֵּלֶךְ
יהושפט
בְּכָל דֶּרֶךְ
ישרה של
אָסָא אָבִיו
וְ
לֹא סָר מִמֶּנּוּ
-מאותה הדרך
לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהֹוָה:
(מד)
אַךְ הַבָּמוֹת לֹא סָרוּ עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת:
אַךְ
-אולם בשני דברים עשה יהושפט שלא כהוגן
[171]
, הדבר הראשון היה שבימי מלכותו
הַבָּמוֹת
יחיד שהיו עשויות לה' ושנאסרו מהזמן בו נבנה בית המקדש
[172]
לֹא סָרוּ
-הוסרו על ידו וְ
עוֹד הָעָם
שביהודה היו
מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת
יחיד אלו:
(מה)
וַיַּשְׁלֵם יְהוֹשָׁפָט עִם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל:
והדבר השני שלא עשה כהוגן
[173]
הוא
וַיַּשְׁלֵם
-שעשה
יְהוֹשָׁפָט
שלום
[174]
עִם
אחאב
מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל:
(מו)
וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹשָׁפָט וּגְבוּרָתוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַאֲשֶׁר נִלְחָם, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה:
וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹשָׁפָט וּגְבוּרָתוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַאֲשֶׁר נִלְחָם,
הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה:
(מז)
וְיֶתֶר הַקָּדֵשׁ אֲשֶׁר נִשְׁאַר בִּימֵי אָסָא אָבִיו בִּעֵר מִן הָאָרֶץ:
וְיֶתֶר הַקָּדֵשׁ
-הניאוף בפרהסיא
[175]
אֲשֶׁר נִשְׁאַר בִּימֵי אָסָא אָבִיו בִּעֵר
-פינה
[176]
יהושפט
מִן הָאָרֶץ:
(מח)
וּמֶלֶךְ אֵין בֶּאֱדוֹם נִצָּב מֶלֶךְ:
וּ
מאז שכבש דוד את אדום, הסיר מהם המלכים ושם עליהם נציבים למלוך עליהם ולמשול בם, והתמיד הדבר עד ימי יהושפט שגם בימיו
[177]
מֶלֶךְ אֵין
-לא היה
בֶּאֱדוֹם
[178]
, אלא היה
נִצָּב
במקום
[179]
מֶלֶךְ:
(מט)
יְהוֹשָׁפָט עָשָׂה (עשר) אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ לָלֶכֶת אוֹפִירָה לַזָּהָב וְלֹא הָלָךְ כִּי נִשְׁבְּרוּ (נשברה אֳנִיּוֹת בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר:
יְהוֹשָׁפָט
גם
עָשָׂה (עשר
כתיב
[180]
) אֳנִיּוֹת
עשויות בתבנית אניות
[181]
תַּרְשִׁישׁ לָלֶכֶת אוֹפִירָה לַזָּהָב
להביא זהב כמו שהביא שלמה המלך,
[182]
וְ
אולם בפועל
לֹא הָלָךְ
עד אופיר
[183]
כִּי נִשְׁבְּרוּ (נשברה
כתיב)
הָ
אֳנִיּוֹת
אחת אחת
[184]
בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר
, מפני שעשה אותם יהושפט בשיתוף עם אחזיהו מלך ישראל אשר לא הלך בדרכי ה':
[185]
(נ)
אָז אָמַר אֲחַזְיָהוּ בֶן אַחְאָב אֶל יְהוֹשָׁפָט יֵלְכוּ עֲבָדַי עִם עֲבָדֶיךָ בָּאֳנִיּוֹת וְלֹא אָבָה יְהוֹשָׁפָט:
אחר שראה אחזיהו שע''י שהיה לו שותפות באניות עצמם נשברו כדבר הנביא, ביקש שעל כל פנים ילכו עבדיו עם עבדי יהושפט באניות של יהושפט, שלא יהיה לאחזיה חלק בגוף האניות עצמן, רק עבדיו ילכו,
[186]
אָז אָמַר אֲחַזְיָהוּ בֶן אַחְאָב אֶל יְהוֹשָׁפָט יֵלְכוּ עֲבָדַי עִם עֲבָדֶיךָ בָּאֳנִיּוֹת
שלך להביא זהב,
וְלֹא אָבָה
-רצה
[187]
יְהוֹשָׁפָט
משום שהנביא הוכיחו על מה שנתחבר עם אחזיה:
[188]
(נא)
וַיִּשְׁכַּב יְהוֹשָׁפָט עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד אָבִיו וַיִּמְלֹךְ יְהוֹרָם בְּנוֹ תַּחְתָּיו:
וַיִּשְׁכַּב
-ותשכון נשמת
יְהוֹשָׁפָט עִם אֲבֹתָיו
הצדיקים,
[189]
וַיִּקָּבֵר עִם
-ליד
אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד אָבִיו
-זְקֵנוֹ,
[190]
וַיִּמְלֹךְ יְהוֹרָם בְּנוֹ תַּחְתָּיו
על ממלכת יהודה:
(נב)
אֲחַזְיָהוּ בֶן אַחְאָב מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן בִּשְׁנַת שְׁבַע עֶשְׂרֵה לִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה, וַיִּמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל שְׁנָתָיִם:
וּמִמַּלְכוּת יהודה, הַמִּקְרָא עובר לנעשה במלכוּת ישראל, שם
אֲחַזְיָהוּ בֶן אַחְאָב מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן בִּשְׁנַת
-בסוף שנת
[191]
שְׁבַע עֶשְׂרֵה לִ
תחילת המלכתו של
יהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה,
וַיִּמְלֹךְ
אחזיהו
עַל
ממלכת
יִשְׂרָאֵל שְׁנָתָיִם
מקוטעות:
[192]
(נג)
וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה, וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אָבִיו וּבְדֶרֶךְ אִמּוֹ וּבְדֶרֶךְ יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל:
וַיַּעַשׂ
אחזיהו
הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה,
וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ
אחאב
אָבִיו וּבְדֶרֶךְ
איזבל
[193]
אִמּוֹ וּבְדֶרֶךְ יָרָבְעָם בֶּן נְבָט
מלך ישראל
אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל:
(נד)
וַיַּעֲבֹד אֶת הַבַּעַל וַיִּשְׁתַּחֲוֶה לוֹ, וַיַּכְעֵס אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אָבִיו:
וַיַּעֲבֹד
אחזיהו
אֶת הַבַּעַל וַיִּשְׁתַּחֲוֶה לוֹ,
וַיַּכְעֵס אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה
אחאב
אָבִיו: