(א)
וּלְאַחְאָב שִׁבְעִים בָּנִים בְּשֹׁמְרוֹן, וַיִּכְתֹּב יֵהוּא סְפָרִים וַיִּשְׁלַח שֹׁמְרוֹן אֶל שָׂרֵי יִזְרְעֶאל הַזְּקֵנִים וְאֶל הָאֹמְנִים אַחְאָב, לֵאמֹר:
וּלְאַחְאָב שִׁבְעִים בָּנִים
אשר התגוררו
בְּ
עיר הבירה
שֹׁמְרוֹן,
[1]
וַיִּכְתֹּב יֵהוּא סְפָרִים
-איגרות
וַיִּשְׁלַח
אותן לְ
שֹׁמְרוֹן אֶל שָׂרֵי יִזְרְעֶאל הַזְּקֵנִים
שברחו מיזרעאל
[2]
לשומרון עיר המלוכה כדי להתייעץ בדבר המרד של יהוא,
[3]
וְאֶל הָאֹמְנִים
-גדולי העיר
[4]
אשר היו אומנים
[5]
ומגדלים
[6]
את בני
אַחְאָב,
לֵאמֹר
-וכך נאמר באיגרת:
(ב)
וְעַתָּה כְּבֹא הַסֵּפֶר הַזֶּה אֲלֵיכֶם וְאִתְּכֶם בְּנֵי אֲדֹנֵיכֶם וְאִתְּכֶם הָרֶכֶב וְהַסּוּסִים וְעִיר מִבְצָר וְהַנָּשֶׁק:
וְעַתָּה כְּבֹא הַסֵּפֶר
-האיגרת
הַזֶּה
-הזאת
אֲלֵיכֶם וְאִתְּכֶם
נמצאים
בְּנֵי אֲדֹנֵיכֶם
-אחאב, יורשי המלוכה,
[7]
וְאִתְּכֶם
גם
הָרֶכֶב
-מרכבות
וְהַסּוּסִים וְ
גם
עִיר מִבְצָר וְהַנָּשֶׁק
-כלי המלחמה
[8]
, ואם כן הכח בידכם להילחם:
[9]
(ג)
וּרְאִיתֶם הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר מִבְּנֵי אֲדֹנֵיכֶם, וְשַׂמְתֶּם עַל כִּסֵּא אָבִיו וְהִלָּחֲמוּ עַל בֵּית אֲדֹנֵיכֶם:
וּרְאִיתֶם
מי
הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר מִבְּנֵי אֲדֹנֵיכֶם,
וְשַׂמְתֶּם
אותו מלך
עַל כִּסֵּא אָבִיו
למלוך עליכם,
וְהִלָּחֲמוּ עַל
-בעבור
[10]
בֵּית אֲדֹנֵיכֶם
! ובכדי לבחון אותם שלח אליהם כדברים האלה:
[11]
(ד)
וַיִּרְאוּ מְאֹד מְאֹד וַיֹּאמְרוּ הִנֵּה שְׁנֵי הַמְּלָכִים לֹא עָמְדוּ לְפָנָיו וְאֵיךְ נַעֲמֹד אֲנָחְנוּ:
וַיִּרְאוּ מְאֹד מְאֹד
הזקנים והאומנים,
וַיֹּאמְרוּ הִנֵּה שְׁנֵי הַמְּלָכִים
יורם מלך ישראל ואחזיהו מלך יהודה
[12]
לֹא עָמְדוּ לְפָנָיו
במלחמה,
וְאֵיךְ נַעֲמֹד אֲנָחְנוּ
בפניו?!:
(ה)
וַיִּשְׁלַח אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת וַאֲשֶׁר עַל הָעִיר וְהַזְּקֵנִים וְהָאֹמְנִים אֶל יֵהוּא לֵאמֹר, עֲבָדֶיךָ אֲנַחְנוּ וְכֹל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֵינוּ נַעֲשֶׂה, לֹא נַמְלִיךְ אִישׁ הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה:
וַיִּשְׁלַח אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת
-הממונה על בית המלך
[13]
וַאֲשֶׁר
-והאיש הממונה
[14]
עַל
הנהגת
[15]
הָעִיר וְהַזְּקֵנִים וְהָאֹמְנִים
-גדולי העיר
[16]
מגדלי בני אחאב
[17]
אֶל יֵהוּא לֵאמֹר,
עֲבָדֶיךָ אֲנַחְנוּ וְכֹל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֵינוּ נַעֲשֶׂה,
לֹא נַמְלִיךְ אִישׁ
אחר עלינו, ואתה
הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה
כיון שאנחנו מוכנים למלא דבריך:
[18]
(ו)
וַיִּכְתֹּב אֲלֵיהֶם סֵפֶר שֵׁנִית לֵאמֹר אִם לִי אַתֶּם וּלְקֹלִי אַתֶּם שֹׁמְעִים קְחוּ אֶת רָאשֵׁי אַנְשֵׁי בְנֵי אֲדֹנֵיכֶם וּבֹאוּ אֵלַי כָּעֵת מָחָר יִזְרְעֶאלָה וּבְנֵי הַמֶּלֶךְ שִׁבְעִים אִישׁ אֶת גְּדֹלֵי הָעִיר מְגַדְּלִים אוֹתָם:
וַיִּכְתֹּב אֲלֵיהֶם
יהוא
סֵפֶר
-איגרת
שֵׁנִית
-שניה
לֵאמֹר
-ובה נאמר,
אִם לִי
-מִשֶּׁלִּי
אַתֶּם וּלְקֹלִי אַתֶּם שֹׁמְעִים
ונכנעים לי,
[19]
קְחוּ אֶת רָאשֵׁי אַנְשֵׁי בְנֵי אֲדֹנֵיכֶם
אחאב
וּבֹאוּ אֵלַי כָּעֵת
-בשעה זו
מָחָר יִזְרְעֶאלָה
-ליזרעאל,
וּבְנֵי הַמֶּלֶךְ
המשיך יהוא באיגרת
[20]
, יודע אני שהם
שִׁבְעִים אִישׁ
במספר, ולא תוכלו להעלים ממני את אחד מהם
[21]
, וכן יודע אני
אֶת
אשר
גְּדֹלֵי הָעִיר מְגַדְּלִים אוֹתָם
בביתם:
[22]
(ז)
וַיְהִי כְּבֹא הַסֵּפֶר אֲלֵיהֶם, וַיִּקְחוּ אֶת בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁחֲטוּ שִׁבְעִים אִישׁ וַיָּשִׂימוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם בַּדּוּדִים וַיִּשְׁלְחוּ אֵלָיו יִזְרְעֶאלָה:
וַיְהִי כְּבֹא הַסֵּפֶר
-האיגרת
אֲלֵיהֶם,
וַיִּקְחוּ
אנשי שומרון
אֶת בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁחֲטוּ
את כל
שִׁבְעִים אִישׁ
בני אחאב,
וַיָּשִׂימוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם בַּדּוּדִים
-בסלים עשויים רשתות כדי שהעם יראו את ראשיהם,
[23]
וַיִּשְׁלְחוּ
אותם
אֵלָיו
ליהוא
יִזְרְעֶאלָה
-ליזרעאל:
(ח)
וַיָּבֹא הַמַּלְאָךְ וַיַּגֶּד לוֹ לֵאמֹר, הֵבִיאוּ רָאשֵׁי בְנֵי הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר שִׂימוּ אֹתָם שְׁנֵי צִבֻּרִים פֶּתַח הַשַּׁעַר עַד הַבֹּקֶר:
וַיָּבֹא הַמַּלְאָךְ
-השליח
וַיַּגֶּד לוֹ לֵאמֹר,
הֵבִיאוּ
אנשי שומרון
רָאשֵׁי בְנֵי הַמֶּלֶךְ
לכאן,
וַיֹּאמֶר
יהוא
שִׂימוּ אֹתָם שְׁנֵי צִבֻּרִים
-ערימות
[24]
כמו גלים
[25]
בְּ
פֶּתַח הַשַּׁעַר
של העיר
[26]
עַד הַבֹּקֶר
, בכדי שיראום העם:
[27]
(ט)
וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיֵּצֵא וַיַּעֲמֹד וַיֹּאמֶר אֶל כָּל הָעָם צַדִּקִים אַתֶּם הִנֵּה אֲנִי קָשַׁרְתִּי עַל אֲדֹנִי וָאֶהְרְגֵהוּ וּמִי הִכָּה אֶת כָּל אֵלֶּה:
וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיֵּצֵא
יהוא
וַיַּעֲמֹד וַיֹּאמֶר אֶל כָּל הָעָם
, אתם חושבים כי
צַדִּקִים אַתֶּם
יותר ממני
[28]
ומחזיקים אותי בחזקת רשע על שהרגתי את המלך
[29]
, וחושבים כי משום כך אינכם חייבים בדם בני אחאב שכן אני זה שהתחלתי במרד
[30]
, ועתה ראו,
הִנֵּה
נכון כי
אֲנִי קָשַׁרְתִּי עַל אֲדֹנִי
יהורם מלך ישראל
וָאֶהְרְגֵהוּ
, אך את בני אחאב לא אני הרגתי,
וּמִי הִכָּה
-הרג
אֶת כָּל
בני אחאב
אֵלֶּה
? גדולי שומרון הרגו אותם
[31]
! ולא יתכן כי שארית ישראל יעשו עוולה
[32]
, ותבינו מזה שגזרת המלך היא עליהם, וההורג את בית אחאב צדיק הוא, ומקיים את מצוות המקום
[33]
, ואני ואתם צדיקים בהריגת כל בית אחאב:
[34]
(י)
דְּעוּ אֵפוֹא כִּי לֹא יִפֹּל מִדְּבַר יְהֹוָה אַרְצָה אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה עַל בֵּית אַחְאָב וַיהוָה עָשָׂה אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ אֵלִיָּהוּ:
בזאת
[35]
דְּעוּ אֵפוֹא
עתה
[36]
שהם היו חייבים מיתה על פי דבר ה',
[37]
כִּי לֹא יִפֹּל מִדְּבַר יְהֹוָה אַרְצָה אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה עַל בֵּית אַחְאָב
להכריתם, ולא אני ולא אתם אשמים במיתתם,
[38]
וַיהוָה עָשָׂה אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ אֵלִיָּהוּ
והריגת המלך ובניו באה בהשגחת ה':
[39]
(יא)
וַיַּךְ יֵהוּא אֵת כָּל הַנִּשְׁאָרִים לְבֵית אַחְאָב בְּיִזְרְעֶאל, וְכָל גְּדֹלָיו וּמְיֻדָּעָיו וְכֹהֲנָיו עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד:
וַיַּךְ
-ויהרוג
יֵהוּא אֵת כָּל הַנִּשְׁאָרִים לְבֵית אַחְאָב בְּיִזְרְעֶאל,
וְכָל גְּדֹלָיו וּמְיֻדָּעָיו
-וקרוביו
[40]
וְכֹהֲנָיו
-כוהני הבמות,
[41]
עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד
-שארית:
[42]
(יב)
וַיָּקָם וַיָּבֹא וַיֵּלֶךְ שֹׁמְרוֹן הוּא בֵּית עֵקֶד הָרֹעִים בַּדָּרֶךְ:
וַיָּקָם
יהוא
וַיָּבֹא
לביתו לקחת את הרכב
[43]
וַיֵּלֶךְ
-והלך לְ
שֹׁמְרוֹן
, ובדרכו הגיע
[44]
הוּא
לְ
בֵּית עֵקֶד
[45]
-אסיפת
[46]
הָרֹעִים
אשר היה
[47]
בַּדָּרֶךְ:
(יג)
וְיֵהוּא מָצָא אֶת אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר מִי אַתֶּם? וַיֹּאמְרוּ אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ אֲנַחְנוּ וַנֵּרֶד לִשְׁלוֹם בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּבְנֵי הַגְּבִירָה:
וְיֵהוּא מָצָא
שם
[48]
אֶת אֲחֵי
-בני
[49]
אֲחַזְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה,
וַיֹּאמֶר
להם יהוא
מִי אַתֶּם?
וַיֹּאמְרוּ
לו
אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ אֲנַחְנוּ וַנֵּרֶד לִ
שְׁאֹל בִּ
שְׁלוֹם בְּנֵי הַמֶּלֶךְ
אחאב
[50]
וּבְנֵי
איזבל
[51]
הַגְּבִירָה
, כי לא ידעו שנהרגו:
[52]
(יד)
וַיֹּאמֶר תִּפְשׂוּם חַיִּים, וַיִּתְפְּשׂוּם חַיִּים וַיִּשְׁחָטוּם אֶל בּוֹר בֵּית עֵקֶד אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם אִישׁ, וְלֹא הִשְׁאִיר אִישׁ מֵהֶם:
וַיֹּאמֶר
יהוא לאנשיו
תִּפְשׂוּם
-תפשו אותם
חַיִּים,
[53]
וַיִּתְפְּשׂוּם חַיִּים
, וכיוון שגם הם היו מבית אחאב
[54]
וַיִּשְׁחָטוּם
-שחטו אותם, ולאחר מכן השליכו אותם
[55]
אֶל
תוך הַ
בּוֹר
אשר עמד
[56]
בְּ
בֵּית עֵקֶד
הרועים
אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם אִישׁ,
וְלֹא הִשְׁאִיר אִישׁ מֵהֶם
אפילו אחד:
(טו)
וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם וַיִּמְצָא אֶת יְהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב לִקְרָאתוֹ וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֲיֵשׁ אֶת לְבָבְךָ יָשָׁר כַּאֲשֶׁר לְבָבִי עִם לְבָבֶךָ? וַיֹּאמֶר יְהוֹנָדָב יֵשׁ וָיֵשׁ תְּנָה אֶת יָדֶךָ וַיִּתֵּן יָדוֹ וַיַּעֲלֵהוּ אֵלָיו אֶל הַמֶּרְכָּבָה:
וַיֵּלֶךְ
יהוא
מִשָּׁם וַיִּמְצָא אֶת יְהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב לִקְרָאתוֹ וַיְבָרְכֵהוּ
יהונדב,
[57]
וַיֹּאמֶר אֵלָיו
יהוא
[58]
הֲיֵשׁ אֶת לְבָבְךָ יָשָׁר
ותמים עימי
[59]
, והנך שלם על מה שאני עושה
[60]
כַּאֲשֶׁר לְבָבִי
שלם
[61]
וישר
[62]
עִם לְבָבֶךָ?
וַיֹּאמֶר
לו
יְהוֹנָדָב יֵשׁ וָיֵשׁ
-אכן ליבי שלם, ועל כן
תְּנָה אֶת יָדֶךָ
והעליני אליך אל המרכבה,
[63]
וַיִּתֵּן
לו יהוא את
יָדוֹ וַיַּעֲלֵהוּ אֵלָיו אֶל הַמֶּרְכָּבָה:
(טז)
וַיֹּאמֶר לְכָה אִתִּי וּרְאֵה בְּקִנְאָתִי לַיהוָה וַיַּרְכִּבוּ אֹתוֹ בְּרִכְבּוֹ:
וַיֹּאמֶר
לו יהוא
לְכָה אִתִּי וּרְאֵה בְּקִנְאָתִי לַיהוָה
במה שאקנא קנאת ה', להינקם
[64]
מבית אחאב ועובדי הבעל,
[65]
וַיַּרְכִּבוּ אֹתוֹ בְּרִכְבּוֹ:
(יז)
וַיָּבֹא שֹׁמְרוֹן, וַיַּךְ אֶת כָּל הַנִּשְׁאָרִים לְאַחְאָב בְּשֹׁמְרוֹן עַד הִשְׁמִידוֹ כִּדְבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל אֵלִיָּהוּ:
וַיָּבֹא
יהוא לְ
שֹׁמְרוֹן,
וַיַּךְ
-והרג
אֶת כָּל הַנִּשְׁאָרִים לְ
בית
אַחְאָב
אשר
בְּשֹׁמְרוֹן עַד הִשְׁמִידוֹ
אותם
כִּדְבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל אֵלִיָּהוּ:
(יח)
וַיִּקְבֹּץ יֵהוּא אֶת כָּל הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַחְאָב עָבַד אֶת הַבַּעַל מְעָט יֵהוּא יַעַבְדֶנּוּ הַרְבֵּה:
וַיִּקְבֹּץ יֵהוּא אֶת כָּל הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם
בערמה,
[66]
אַחְאָב עָבַד אֶת הַבַּעַל מְעָט
והנה בעבור זה באה הרעה על ביתו
[67]
, לכן
יֵהוּא יַעַבְדֶנּוּ הַרְבֵּה:
(יט)
וְעַתָּה כָל נְבִיאֵי הַבַּעַל כָּל עֹבְדָיו וְכָל כֹּהֲנָיו קִרְאוּ אֵלַי אִישׁ אַל יִפָּקֵד כִּי זֶבַח גָּדוֹל לִי לַבַּעַל כֹּל אֲשֶׁר יִפָּקֵד לֹא יִחְיֶה וְיֵהוּא עָשָׂה בְעָקְבָּה לְמַעַן הַאֲבִיד אֶת עֹבְדֵי הַבָּעַל:
וְעַתָּה
את
כָל נְבִיאֵי הַבַּעַל כָּל עֹבְדָיו וְכָל כֹּהֲנָיו קִרְאוּ
-הביאו אותם
אֵלַי אִישׁ אַל יִפָּקֵד
-יחסר,
[68]
כִּי זֶבַח גָּדוֹל
יהיה
[69]
לִי לַבַּעַל
, ועל כן
כֹּל אֲשֶׁר יִפָּקֵד
-יהיה חסר
לֹא יִחְיֶה
כי אהרוג אותו,
וְיֵהוּא עָשָׂה
זאת
בְעָקְבָּה
-במרמה
[70]
ובחכמה
[71]
בכדי שיתקבצו כולם,
[72]
לְמַעַן הַאֲבִיד
-יהרוג
אֶת
כל
עֹבְדֵי הַבָּעַל:
(כ)
וַיֹּאמֶר יֵהוּא קַדְּשׁוּ עֲצָרָה לַבַּעַל וַיִּקְרָאוּ:
וַיֹּאמֶר יֵהוּא קַדְּשׁוּ
-הזמינו
[73]
והכריזו
[74]
יום
[75]
עֲצָרָה
-אסיפה
[76]
ועצרת
[77]
לַבַּעַל
, ויהיה היום ההוא מקודש ואסור במלאכה
[78]
, וכן עשו
וַיִּקְרָאוּ
יום חג ועצרה לבעל:
[79]
(כא)
וַיִּשְׁלַח יֵהוּא בְּכָל יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹאוּ כָּל עֹבְדֵי הַבַּעַל וְלֹא נִשְׁאַר אִישׁ אֲשֶׁר לֹא בָא, וַיָּבֹאוּ בֵּית הַבַּעַל וַיִּמָּלֵא בֵית הַבַּעַל פֶּה לָפֶה:
וַיִּשְׁלַח יֵהוּא
לקבץ את עובדי הבעל
[80]
בְּכָל יִשְׂרָאֵל
לבא ליום החג,
[81]
וַיָּבֹאוּ כָּל עֹבְדֵי הַבַּעַל וְלֹא נִשְׁאַר אִישׁ אֲשֶׁר לֹא בָא,
וַיָּבֹאוּ
לְ
בֵּית הַבַּעַל וַיִּמָּלֵא
-והתמלא
בֵית הַבַּעַל פֶּה לָפֶה
-מפתח אחד עד הפתח שממולו:
[82]
(כב)
וַיֹּאמֶר לַאֲשֶׁר עַל הַמֶּלְתָּחָה הוֹצֵא לְבוּשׁ לְכֹל עֹבְדֵי הַבָּעַל וַיֹּצֵא לָהֶם הַמַּלְבּוּשׁ:
וַיֹּאמֶר
יהוא
לַ
ממונה
[83]
אֲשֶׁר עַל הַמֶּלְתָּחָה
הוא מקום שמירת תכשיטי
[84]
ומלבושי כוהני הבעל,
[85]
הוֹצֵא
את הַ
לְבוּשׁ
המיוחד לעבודתם
[86]
לְכֹל
אחד מִ
עֹבְדֵי הַבָּעַל
, ויהוא ציווה כן כדי שיהיו עובדי הבעל ניכרים אם ימלטו,
[87]
וַיֹּצֵא לָהֶם
הממונה את
הַמַּלְבּוּשׁ:
(כג)
וַיָּבֹא יֵהוּא וִיהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב בֵּית הַבָּעַל, וַיֹּאמֶר לְעֹבְדֵי הַבַּעַל חַפְּשׂוּ וּרְאוּ פֶּן יֶשׁ פֹּה עִמָּכֶם מֵעַבְדֵי יְהֹוָה כִּי אִם עֹבְדֵי הַבַּעַל לְבַדָּם:
וַיָּבֹא יֵהוּא וִיהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב
לְ
בֵּית הַבָּעַל,
וַיֹּאמֶר
יהוא
לְעֹבְדֵי הַבַּעַל חַפְּשׂוּ
-חקרו
[88]
וּרְאוּ פֶּן יֶשׁ פֹּה עִמָּכֶם מֵעַבְדֵי יְהֹוָה
ואם ישנם שיצאו, ולא יישארו
[89]
כִּי אִם עֹבְדֵי הַבַּעַל לְבַדָּם
כאן, ויהוא אמר כן מפני שחשש פן יבוא מי מעבדי ה' לראות מה נעשה, ויאבד עמהם:
[90]
(כד)
וַיָּבֹאוּ לַעֲשׂוֹת זְבָחִים וְעֹלוֹת וְיֵהוּא שָׂם לוֹ בַחוּץ שְׁמֹנִים אִישׁ וַיֹּאמֶר הָאִישׁ אֲשֶׁר יִמָּלֵט מִן הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא עַל יְדֵיכֶם נַפְשׁוֹ תַּחַת נַפְשׁוֹ:
וַיָּבֹאוּ
עובדי הבעל
לַעֲשׂוֹת זְבָחִים וְעֹלוֹת
לבעל,
[91]
וְיֵהוּא שָׂם לוֹ בַחוּץ שְׁמֹנִים אִישׁ
לשמור שלא ימלטו,
וַיֹּאמֶר
יהוא לשומרים, אם יברח איש מאנשי הבעל אזי
הָאִישׁ אֲשֶׁר יִמָּלֵט מִן הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא עַל יְדֵיכֶם
לשמור עליהם שלא יברחו,
[92]
נַפְשׁוֹ
של השומר הפושע בשמירתו תהיה
תַּחַת נַפְשׁוֹ
של הנמלט בגלל פשיעתו:
[93]
(כה)
וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ לַעֲשׂוֹת הָעֹלָה וַיֹּאמֶר יֵהוּא לָרָצִים וְלַשָּׁלִשִׁים בֹּאוּ הַכּוּם אִישׁ אַל יֵצֵא וַיַּכּוּם לְפִי חָרֶב, וַיַּשְׁלִכוּ הָרָצִים וְהַשָּׁלִשִׁים וַיֵּלְכוּ עַד עִיר בֵּית הַבָּעַל:
וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ
-כאשר סיים יהוא
לַעֲשׂוֹת
את
הָעֹלָה
על ידי עובדי הבעל ובכך פִּרְסֵם את רשעותם,
[94]
וַיֹּאמֶר יֵהוּא לָרָצִים
רַגְלִי לפני מרכבתו
[95]
וְלַשָּׁלִשִׁים
-ולשרים,
[96]
בֹּאוּ הַכּוּם
-הרגו אותם שֶׁ
אִישׁ אַל יֵצֵא
מכאן לברוח,
וַיַּכּוּם
-ואכן הרגו אותם
לְפִי
-עם
חָרֶב,
וַיַּשְׁלִכוּ הָרָצִים וְהַשָּׁלִשִׁים
את חללי עובדי הבעל
[97]
וַיֵּלְכוּ
לאחר מכן
עַד עִיר בֵּית הַבָּעַל
לנתוץ את המצבות:
[98]
(כו)
וַיֹּצִאוּ אֶת מַצְּבוֹת בֵּית הַבַּעַל וַיִּשְׂרְפוּהָ:
וַיֹּצִאוּ אֶת מַצְּבוֹת בֵּית הַבַּעַל וַיִּשְׂרְפוּהָ
כל אחת ואחת מן המצבות
[99]
שהיו מעץ סביב בית הבעל:
[100]
(כז)
וַיִּתְּצוּ אֵת מַצְּבַת הַבָּעַל וַיִּתְּצוּ אֶת בֵּית הַבַּעַל וַיְשִׂמֻהוּ לְמוֹצָאוֹת (למחראות עַד הַיּוֹם:
וַיִּתְּצוּ
-וישברו
[101]
אֵת מַצְּבַת הַבָּעַל
-מצבה אחת גדולה של אבנים
[102]
עליה עמדה צורת הבעל,
[103]
וַיִּתְּצוּ אֶת בֵּית הַבַּעַל וַיְשִׂמֻהוּ לְמוֹצָאוֹת (למחראות
כתיב)
-לבית כסא
[104]
להפנות שם לגדולים
[105]
לבזות את עבודת הגלולים
[106]
עַד הַיּוֹם:
(כח)
וַיַּשְׁמֵד יֵהוּא אֶת הַבַּעַל מִיִּשְׂרָאֵל:
וַיַּשְׁמֵד יֵהוּא
בפעולות אלו
[107]
אֶת הַבַּעַל מִיִּשְׂרָאֵל:
(כט)
רַק חֲטָאֵי יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא סָר יֵהוּא מֵאַחֲרֵיהֶם עֶגְלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בֵּית אֵל וַאֲשֶׁר בְּדָן:
רַק חֲטָאֵי יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא סָר
-הסיר
יֵהוּא מֵאַחֲרֵיהֶם
, מדאגה שלא תשוב הממלכה לבית דוד, כמו שנתיירא ירבעם
[108]
, הלא הם
עֶגְלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר
בְּ
בֵּית
[109]
אֵל וַאֲשֶׁר בְּדָן
להם עבדו ישראל שלא לשם עבודה זרה:
[110]
(ל)
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל יֵהוּא, יַעַן אֲשֶׁר הֱטִיבֹתָ לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינַי כְּכֹל אֲשֶׁר בִּלְבָבִי עָשִׂיתָ לְבֵית אַחְאָב בְּנֵי רְבִעִים יֵשְׁבוּ לְךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל:
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה
ביד יונה הנביא
[111]
אֶל יֵהוּא,
יַעַן אֲשֶׁר הֱטִיבֹתָ לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינַי כְּכֹל אֲשֶׁר בִּלְבָבִי עָשִׂיתָ לְבֵית אַחְאָב
שֶׁהִכְרַתָּ אותם,
בְּנֵי רְבִעִים
-ארבע דורות מזרעך
[112]
יֵשְׁבוּ לְךָ
-ימלכו
[113]
עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל
תחת שהשמדת את בית אחאב שמלכו ארבע דורות, עמרי, ואחאב, ואחזיה, ויהורם:
[114]
(לא)
וְיֵהוּא לֹא שָׁמַר לָלֶכֶת בְּתוֹרַת יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל לְבָבוֹ לֹא סָר מֵעַל חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל:
וְ
הנה לא נמשכה מלכותו של יהוא לאורך זמן
[115]
, כי
יֵהוּא לֹא שָׁמַר לָלֶכֶת בְּתוֹרַת יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל לְבָבוֹ
, באשר
לֹא סָר מֵעַל חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל
בעגלי הזהב:
[116]
(לב)
בַּיָּמִים הָהֵם הֵחֵל יְהֹוָה לְקַצּוֹת בְּיִשְׂרָאֵל וַיַּכֵּם חֲזָאֵל בְּכָל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל:
ולכן
בַּיָּמִים הָהֵם הֵחֵל
-התחיל
[117]
יְהֹוָה לְקַצּוֹת
-להכרית
[118]
מהעם
בְּיִשְׂרָאֵל
היושבים בגבול, מעבר הירדן מזרחה,
[119]
וַיַּכֵּם חֲזָאֵל
מלך ארם
בְּכָל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל:
(לג)
מִן הַיַּרְדֵּן מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ אֵת כָּל אֶרֶץ הַגִּלְעָד הַגָּדִי וְהָרֻאובֵנִי וְהַמְנַשִּׁי מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל נַחַל אַרְנֹן וְהַגִּלְעָד וְהַבָּשָׁן:
וחזאל היכה את ישראל
מִן הַיַּרְדֵּן מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ
לצד המזרחי של הירדן
[120]
אֵת כָּל אֶרֶץ הַגִּלְעָד
שם היו שבטי
הַגָּדִי וְהָרֻאובֵנִי וְ
חצי שבט
הַמְנַשִּׁי
, והיכה
מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל נַחַל אַרְנֹן
עד סוף הגבול,
[121]
וְ
היכה גם את
הַ
עיר
גִּלְעָד
שהיתה עיר בירה לארץ הגלעד
[122]
וְהַבָּשָׁן:
(לד)
וְיֶתֶר דִּבְרֵי יֵהוּא וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וְכָל גְּבוּרָתוֹ הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל:
וְיֶתֶר דִּבְרֵי יֵהוּא
מלך ישראל
וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וְכָל גְּבוּרָתוֹ הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל:
(לה)
וַיִּשְׁכַּב יֵהוּא עִם אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּשֹׁמְרוֹן וַיִּמְלֹךְ יְהוֹאָחָז בְּנוֹ תַּחְתָּיו:
וַיִּשְׁכַּב יֵהוּא עִם אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּשֹׁמְרוֹן
בירת מלכות ישראל,
וַיִּמְלֹךְ יְהוֹאָחָז בְּנוֹ תַּחְתָּיו:
(לו)
וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ יֵהוּא עַל יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה בְּשֹׁמְרוֹן:
וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ יֵהוּא עַל יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה
והוא מלך
בְּשֹׁמְרוֹן: