(א)
בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה לְיוֹאָשׁ בֶּן אֲחַזְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ יְהוֹאָחָז בֶּן יֵהוּא עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה:
וכעת עובר המקרא לממלכת ישראל ומספר כי
בִּשְׁנַת
-בתחילתה של שנת
[1]
עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה לְיוֹאָשׁ בֶּן אֲחַזְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ יְהוֹאָחָז בֶּן יֵהוּא עַל יִשְׂרָאֵל
כאשר מקום מושב המלכות היה
בְּשֹׁמְרוֹן
, ומלכותו של יהואחז נמשכה
שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה
ומקוטעות היו:
[2]
(ב)
וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה, וַיֵּלֶךְ אַחַר חַטֹּאת יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא סָר מִמֶּנָּה:
וַיַּעַשׂ
יְהוֹאָחָז
הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה,
וַיֵּלֶךְ אַחַר חַטֹּאת יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל
בעגלי הזהב
לֹא סָר מִמֶּנָּה
, ומשום שהיה רשע בן רשע פקד ה' עוון אבות על בנים ולכן:
[3]
(ג)
וַיִּחַר אַף יְהֹוָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנֵם בְּיַד חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וּבְיַד בֶּן הֲדַד בֶּן חֲזָאֵל כָּל הַיָּמִים:
וַיִּחַר אַף יְהֹוָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנֵם בְּיַד חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וּבְיַד בֶּן הֲדַד בֶּן חֲזָאֵל כָּל הַיָּמִים
-ימי יהואחז:
[4]
(ד)
וַיְחַל יְהוֹאָחָז אֶת פְּנֵי יְהֹוָה, וַיִּשְׁמַע אֵלָיו יְהֹוָה כִּי רָאָה אֶת לַחַץ יִשְׂרָאֵל, כִּי לָחַץ אֹתָם מֶלֶךְ אֲרָם:
וַיְחַל
-והתפלל
[5]
יְהוֹאָחָז אֶת פְּנֵי
-לפני
יְהֹוָה,
וַיִּשְׁמַע אֵלָיו יְהֹוָה
ונעתר לתפילתו
[6]
, ובאמת הסיבה שהתפילה התקבלה היתה
[7]
כִּי רָאָה
הקב"ה
אֶת לַחַץ יִשְׂרָאֵל,
כִּי לָחַץ
-דחק
[8]
אֹתָם מֶלֶךְ אֲרָם
, ולולי חמלת ה' על עמו
[9]
לא היתה תפילתו של יהואחז ראויה להתקבל:
[10]
(ה)
וַיִּתֵּן יְהֹוָה לְיִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעַ וַיֵּצְאוּ מִתַּחַת יַד אֲרָם, וַיֵּשְׁבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאָהֳלֵיהֶם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם:
ובסוף ימי מלכות יהואחז
[11]
וַיִּתֵּן
-נתן
יְהֹוָה לְיִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעַ
-את יואש בנו,
[12]
וַיֵּצְאוּ
ישראל
מִתַּחַת יַד
שיעבוד
אֲרָם,
וַיֵּשְׁבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאָהֳלֵיהֶם
במנוחה
כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם
-כמקודם:
(ו)
אַךְ לֹא סָרוּ מֵחַטֹּאות בֵּית יָרָבְעָם אֲשֶׁר הֶחֱטִי אֶת יִשְׂרָאֵל בָּהּ הָלָךְ וְגַם הָאֲשֵׁרָה עָמְדָה בְּשֹׁמְרוֹן:
אַךְ
הישועה לא באה בגלל שעשו ישראל תשובה
[13]
, שכן למרות שחילה יהואחז את פני ה'
[14]
לֹא סָרוּ
הוא ועמו
[15]
מֵחַטֹּאות בֵּית יָרָבְעָם אֲשֶׁר הֶחֱטִי אֶת יִשְׂרָאֵל
והמשיכו ללכת בדרך
בָּהּ הָלָךְ
, והיתה תפילתו עם אחיזת העוון,
[16]
וְגַם הָאֲשֵׁרָה עָמְדָה בְּשֹׁמְרוֹן
להוסיף חטאת על חטאתם
[17]
, ועם כל זאת באה הישועה לישראל כי כך גזרה חכמתו יתברך בימי יהואחז לתת לו בן יושב על כסאו שיושיע את ישראל מידי ארם בעבור שהיה ארם לוחץ מאוד לישראל:
[18]
(ז)
כִּי לֹא הִשְׁאִיר לִיהוֹאָחָז עָם, כִּי אִם חֲמִשִּׁים פָּרָשִׁים וַעֲשָׂרָה רֶכֶב וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים רַגְלִי כִּי אִבְּדָם מֶלֶךְ אֲרָם וַיְשִׂמֵם כֶּעָפָר לָדֻשׁ:
כִּי לֹא הִשְׁאִיר
ארם
לִיהוֹאָחָז עָם,
כִּי אִם חֲמִשִּׁים פָּרָשִׁים וַעֲשָׂרָה רֶכֶב
-מרכבות
וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים
לוחמים
רַגְלִי
ים,
כִּי אִבְּדָם מֶלֶךְ אֲרָם וַיְשִׂמֵם כֶּעָפָר לָדֻשׁ
-הֲנִידַשׁ והנכתש
[19]
ברגלי אדם
[20]
, ובגלל זה ראה ה' יתברך בעוני עמו שאם יעזבם עוד בלי תשועה יושחתו לגמרי
[21]
והושיעם, ואולם כדי שלא יתפארו ישראל שבחרבם ירשו ארץ וזרועם הושיעה להם מארם, גזר ה' יתברך שלא יִשָּׁאֲרוּ למלך ישראל כי אם חמישים פרשים ועשרה רכב ועשרת אלפים רגלי:
[22]
(ח)
וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹאָחָז וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וּגְבוּרָתוֹ הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל:
וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹאָחָז וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וּגְבוּרָתוֹ
בהלחמו ביתר העמים זולת ארם,
[23]
הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים
[24]
לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל:
(ט)
וַיִּשְׁכַּב יְהוֹאָחָז עִם אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּשֹׁמְרוֹן וַיִּמְלֹךְ יוֹאָשׁ בְּנוֹ תַּחְתָּיו:
וַיִּשְׁכַּב יְהוֹאָחָז עִם אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּשֹׁמְרוֹן
בירת ממלכת ישראל,
וַיִּמְלֹךְ יוֹאָשׁ בְּנוֹ תַּחְתָּיו:
(י)
בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְיוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ יְהוֹאָשׁ בֶּן יְהוֹאָחָז עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה:
וממשיך המקרא בממלכת ישראל ומספר כי
בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְיוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ
עוד בחיי אביו
[25]
יְהוֹאָשׁ בֶּן יְהוֹאָחָז עַל יִשְׂרָאֵל
ומקום מושב מלכותו היתה
בְּשֹׁמְרוֹן
בירת ממלכת ישראל, וּמָלַך בחיי אביו שנתיים, ולאחר מות אביו מָלַך עוד
[26]
שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה:
(יא)
וַיַּעֲשֶׂה הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה לֹא סָר מִכָּל חַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל בָּהּ הָלָךְ:
וַיַּעֲשֶׂה
יהואש מלך ישראל
הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה לֹא סָר מִכָּל חַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל
והמשיך ללכת בדרך
בָּהּ הָלָךְ
ירבעם בן נבט:
(יב)
וְיֶתֶר דִּבְרֵי יוֹאָשׁ וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וּגְבוּרָתוֹ אֲשֶׁר נִלְחַם עִם אֲמַצְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל:
וְיֶתֶר דִּבְרֵי
[27]
יוֹאָשׁ וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וּגְבוּרָתוֹ אֲשֶׁר נִלְחַם עִם אֲמַצְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל:
(יג)
וַיִּשְׁכַּב יוֹאָשׁ עִם אֲבֹתָיו, וְיָרָבְעָם יָשַׁב עַל כִּסְאוֹ וַיִּקָּבֵר יוֹאָשׁ בְּשֹׁמְרוֹן עִם מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל:
וַיִּשְׁכַּב יוֹאָשׁ עִם אֲבֹתָיו,
וְיָרָבְעָם
בנו
[28]
יָשַׁב עַל כִּסְאוֹ
והמליכו אביו בחייו,
[29]
וַיִּקָּבֵר יוֹאָשׁ בְּשֹׁמְרוֹן
בירת ממלכת ישראל
עִם מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל:
(יד)
וֶאֱלִישָׁע חֳלָאִים חָלָה אֶת חָלְיוֹ אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ וַיֵּרֶד אֵלָיו יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֵּבְךְּ עַל פָּנָיו וַיֹּאמַר אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו:
וחזר המקרא לספר את אשר ארע בימי יואש,
[30]
וֶאֱלִישָׁע
חלה בשלושה
[31]
חֳלָאִים
וכעת
חָלָה אֶת חָלְיוֹ
השלישי
אֲשֶׁר
היה עתיד
[32]
יָמוּת
-למות
בּוֹ
-ממנו,
וַיֵּרֶד אֵלָיו יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל
לבקרו
וַיֵּבְךְּ
המלך
עַל פָּנָיו
עד שרחם עליו הנביא,
[33]
וַיֹּאמַר
לו יואש המלך
אָבִי אָבִי
-רבי! רבי!
[34]
רֶכֶב יִשְׂרָאֵל
-שעזר בתפילתו
[35]
ובעצותיו
[36]
לישראל יותר טוב
[37]
מאשר מֶרְכַּב מלחמה
וּ
כְ
פָרָשָׁיו:
(טו)
וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלִישָׁע קַח קֶשֶׁת וְחִצִּים, וַיִּקַּח אֵלָיו קֶשֶׁת וְחִצִּים:
וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלִישָׁע קַח קֶשֶׁת וְחִצִּים,
וַיִּקַּח אֵלָיו
יואש
קֶשֶׁת וְחִצִּים
כדבר הנביא:
[38]
(טז)
וַיֹּאמֶר לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הַרְכֵּב יָדְךָ עַל הַקֶּשֶׁת וַיַּרְכֵּב יָדוֹ וַיָּשֶׂם אֱלִישָׁע יָדָיו עַל יְדֵי הַמֶּלֶךְ:
וַיֹּאמֶר
אלישע
לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הַרְכֵּב
-הנח
[39]
יָדְךָ עַל הַקֶּשֶׁת
ותפוש בו,
[40]
וַיַּרְכֵּב
יואש
יָדוֹ
, וכדי לחזק ליבו להאמין לסימן החיצים
[41]
ושיבין כי ידי הנביא יהיו איתו במלחמותיו על ידי המופת
[42]
וַיָּשֶׂם אֱלִישָׁע יָדָיו עַל יְדֵי
-הידיים של
הַמֶּלֶךְ
להשפיע בו כח מידיו לעשות נפלאות:
[43]
(יז)
וַיֹּאמֶר פְּתַח הַחַלּוֹן קֵדְמָה וַיִּפְתָּח וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע יְרֵה וַיּוֹר וַיֹּאמֶר חֵץ תְּשׁוּעָה לַיהוָה, וְחֵץ תְּשׁוּעָה בַאֲרָם וְהִכִּיתָ אֶת אֲרָם בַּאֲפֵק עַד כַּלֵּה:
וַיֹּאמֶר
לו אלישע
פְּתַח הַחַלּוֹן קֵדְמָה
-מול ארץ ארם שהם במזרח,
[44]
וַיִּפְתָּח
יואש את החלון
וַיֹּאמֶר
לו
אֱלִישָׁע יְרֵה
את החץ,
וַיּוֹר
-וירה יואש את החץ,
[45]
וַיֹּאמֶר
אלישע הַ
חֵץ
הזה יהיה סימן
[46]
תְּשׁוּעָה
מיוחדת
[47]
לַיהוָה,
וְחֵץ
-והחץ יפול בארם, ובכך יהיה סימן
[48]
כי תהיה לישראל
[49]
תְּשׁוּעָה בַאֲרָם וְהִכִּיתָ אֶת אֲרָם בַּאֲפֵק
[50]
אשר בערי יהודה
[51]
עַד כַּלֵּה
-שֶׁתְּכַלֵּם:
[52]
(יח)
וַיֹּאמֶר קַח הַחִצִּים וַיִּקָּח וַיֹּאמֶר לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הַךְ אַרְצָה וַיַּךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וַיַּעֲמֹד:
אחר שציין לו הניצחון הראשון שיהיה בדרך פלא כי היו ישראל אז מתי מספר,
[53]
וַיֹּאמֶר
לו אלישע
קַח
את
הַחִצִּים
שיש לך
[54]
ותירה אותם באמצעות קשתך לארץ,
[55]
וַיִּקָּח
אותם יואש,
וַיֹּאמֶר
אלישע
לְ
יואש
מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הַךְ
-תירה אותם
אַרְצָה
, ורצה אלישע שיוסיף להכות את ארם כמספר ההכאות שֶׁיַּכֶּה יואש בחיצים,
[56]
וַיַּךְ
יואש
שָׁלֹשׁ פְּעָמִים
בלבד כי לא הבין את כוונת הנביא שהיה לו להכות חמש או שש פעמים,
[57]
וַיַּעֲמֹד
-ופסק יואש מלירות בחיצים עוד:
[58]
(יט)
וַיִּקְצֹף עָלָיו אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לְהַכּוֹת חָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ פְּעָמִים אָז הִכִּיתָ אֶת אֲרָם עַד כַּלֵּה וְעַתָּה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים תַּכֶּה אֶת אֲרָם:
וַיִּקְצֹף עָלָיו
אלישע
אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיֹּאמֶר
ליואש המלך, היה לך
[59]
לְהַכּוֹת חָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ פְּעָמִים אָז הִכִּיתָ
-היית מכה
אֶת אֲרָם
גם חמש או שש פעמים
[60]
עַד כַּלֵּה
-שהיית מכלה את ארם,
[61]
וְעַתָּה
שֶׁיָּרִיתָ רק שלושה חיצים וּמִעַטְתָּ טובה מעצמך
[62]
שָׁלֹשׁ פְּעָמִים
בלבד
תַּכֶּה אֶת אֲרָם:
(כ)
וַיָּמָת אֱלִישָׁע וַיִּקְבְּרֻהוּ, וּגְדוּדֵי מוֹאָב יָבֹאוּ בָאָרֶץ בָּא שָׁנָה:
וַיָּמָת אֱלִישָׁע
[63]
וַיִּקְבְּרֻהוּ,
וּ
לאחר מותו התחילה הפורענות כאשר
[64]
גְדוּדֵי מוֹאָב יָבֹאוּ
-היו רגילים לבוא לשלול שלל
[65]
בָאָרֶץ בָּא
-בתחילת
[66]
שָׁנָה
שהוא זמן מלחמה, בעוד הארץ מלאה דשאים למאכל בהמתם:
[67]
(כא)
וַיְהִי הֵם קֹבְרִים אִישׁ וְהִנֵּה רָאוּ אֶת הַגְּדוּד וַיַּשְׁלִיכוּ אֶת הָאִישׁ בְּקֶבֶר אֱלִישָׁע וַיֵּלֶךְ וַיִּגַּע הָאִישׁ בְּעַצְמוֹת אֱלִישָׁע וַיְחִי וַיָּקָם עַל רַגְלָיו:
וַיְהִי
-פעם אחת אירע
[68]
שכאשר
הֵם
-אנשים
קֹבְרִים
-היו קוברים
אִישׁ
אחד
[69]
, במהלך קבורתו
וְהִנֵּה רָאוּ
הקוברים
אֶת הַגְּדוּד
של מואב בא
[70]
, וּמִפַּחַד הגדוד
וַיַּשְׁלִיכוּ
-השליכו
אֶת הָאִישׁ בְּקֶבֶר
-במערה
[71]
בה
אֱלִישָׁע
היה קבור, שחשבו כי כיוון שעברו י''ב חדש מיום קבורת אלישע, כבר נתעכל הבשר של אלישע ואין להקפיד בזה,
[72]
וַיֵּלֶךְ
והתגלגל האיש הנקבר
[73]
וַיִּגַּע
-עד שנגע
הָאִישׁ בְּעַצְמוֹת אֱלִישָׁע
, ואלישע לא רצה כי איש זה ייקבר לידו
[74]
לכן
וַיְחִי
האיש תְּחִיָּה שלמה
[75]
וַיָּקָם עַל רַגְלָיו
לכבודו של אלישע
[76]
, וכאשר יצא מן המערה מת ונקבר במקום אחר:
[77]
(כב)
וַחֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם לָחַץ אֶת יִשְׂרָאֵל כֹּל יְמֵי יְהוֹאָחָז:
וַחֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם לָחַץ
-דחק
אֶת יִשְׂרָאֵל כֹּל יְמֵי
מלכות
יְהוֹאָחָז:
(כג)
וַיָּחָן יְהֹוָה אֹתָם וַיְרַחֲמֵם וַיִּפֶן אֲלֵיהֶם לְמַעַן בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְלֹא אָבָה הַשְׁחִיתָם וְלֹא הִשְׁלִיכָם מֵעַל פָּנָיו עַד עָתָּה:
וַיָּחָן יְהֹוָה אֹתָם וַיְרַחֲמֵם
-וחמל עליהם,
[78]
וַיִּפֶן אֲלֵיהֶם
מצד זכות אבותם
[79]
לְמַעַן בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְלֹא אָבָה
-רצה לְ
הַשְׁחִיתָם
, כי אם רצה שישובו בתשובה,
[80]
וְ
לכן
לֹא הִשְׁלִיכָם מֵעַל פָּנָיו עַד עָתָּה
-עד עולם:
[81]
(כד)
וַיָּמָת חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַיִּמְלֹךְ בֶּן הֲדַד בְּנוֹ תַּחְתָּיו:
ובכדי שתבוא תשועה לישראל
[82]
וַיָּמָת
-מת
חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם
שכן בימיו לא יכלה לבוא תשועה לישראל,
[83]
וַיִּמְלֹךְ בֶּן הֲדַד בְּנוֹ תַּחְתָּיו
ובימיו נושעו ישראל:
[84]
(כה)
וַיָּשָׁב יְהוֹאָשׁ בֶּן יְהוֹאָחָז וַיִּקַּח אֶת הֶעָרִים מִיַּד בֶּן הֲדַד בֶּן חֲזָאֵל אֲשֶׁר לָקַח מִיַּד יְהוֹאָחָז אָבִיו בַּמִּלְחָמָה, שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הִכָּהוּ יוֹאָשׁ וַיָּשֶׁב אֶת עָרֵי יִשְׂרָאֵל:
וַיָּשָׁב
-ושב
יְהוֹאָשׁ בֶּן יְהוֹאָחָז
מלך ישראל
וַיִּקַּח אֶת הֶעָרִים מִיַּד בֶּן הֲדַד בֶּן חֲזָאֵל אֲשֶׁר לָקַח
-חזאל מלך ארם
מִיַּד יְהוֹאָחָז אָבִיו בַּמִּלְחָמָה,
שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הִכָּהוּ יוֹאָשׁ
כדבר אלישע,
[85]
וַיָּשֶׁב
-והשיב יואש לידו
אֶת עָרֵי יִשְׂרָאֵל: