(א)
מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי יוֹנֵק שְׁדֵי אִמִּי אֶמְצָאֲךָ בַחוּץ אֶשָּׁקְךָ גַּם לֹא יָבוּזוּ לִי:
וממשיכה החשוקה לשלוח אמריה אל החשוק וכך אומרת לו, הן אתאווה לנשק אותך בשוק בפומבי, אולם בּוֹשָׁה אני לעשות זאת פן אהיה לבוז
[1]
, וּ
מִי יִתֶּנְךָ
שתהיה
[2]
כְּאָח
קטן
[3]
לִי
-למולי שעדיין
[4]
יוֹנֵק שְׁדֵי אִמִּי
שאין בושה לנשקו בשוק, כי לו היה כך
[5]
אֶמְצָאֲךָ
-כאשר הייתי מוצאת אותך
[6]
בַחוּץ
בשווקים
[7]
וברחובות,
[8]
אֶשָּׁקְךָ
-הייתי מנשקת אותך לעיני כל
[9]
, וכך גם הייתי ממלאה את תַּאֲוָתִי
[10]
וְ
גַּם לֹא יָבוּזוּ
-היו מבזים
[11]
לִי
-אותי:
[12]
(ב)
אֶנְהָגֲךָ אֲבִיאֲךָ אֶל בֵּית אִמִּי תְּלַמְּדֵנִי אַשְׁקְךָ מִיַּיִן הָרֶקַח מֵעֲסִיס רִמֹּנִי:
אֶנְהָגֲךָ
-הייתי מוליכתך
[13]
אֲבִיאֲךָ
-להביאך
[14]
אֶל בֵּית אִמִּי
כדי
[15]
שֶׁ
תְּלַמְּדֵנִי
שמה במה אתרצה לך, ושם
[16]
אַשְׁקְךָ
-הייתי משקה אותך
[17]
מִיַּיִן הָרֶקַח
המעורב בבשמים
[18]
מֵעֲסִיס
-מהמיץ הנסחט מן
[19]
רִמֹּנִי
-הרימון שלי:
[20]
(ג)
שְׂמֹאלוֹ תַּחַת רֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי:
וידעתי כי בזה ידבק בי דרך אהבה וישים את יד
[21]
שְׂמֹאלוֹ תַּחַת רֹאשִׁי וִימִינוֹ
-ויד ימינו
[22]
תְּחַבְּקֵנִי:
[23]
(ד)
הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם מַה תָּעִירוּ וּמַה תְּעֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ:
וחזרה לדבר עם הנערות וכך אמרה להן, אותו העונש בגינו
[24]
הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם
-אתכן
בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם
בעבר
[25]
, יחול עליכן בעבור
[26]
מַה
שֶׁ
תָּעִירוּ וּמַה
שֶׁ
תְּעֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה
של החשוק שלי עליכן בהמאיס אותי בעיניו, וכל האיום הזה הוא
[27]
עַד שֶׁתֶּחְפָּץ
האהבה להתעורר מאליה
[28]
, ואהבתינו תשוב מעצמה, כי אז לא תוכלו להמאיס אותי להעיר עליכן אהבתו:
[29]
(ה)
מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר מִתְרַפֶּקֶת עַל דּוֹדָהּ תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ שָׁמָּה חִבְּלַתְךָ אִמֶּךָ שָׁמָּה חִבְּלָה יְלָדַתְךָ:
עתה תשלח אמריה אל החשוק וכה תאמר,
[30]
מִי
עוד
[31]
זֹאת
כמוני
[32]
עֹלָה
-שעלתה
[33]
מִן הַמִּדְבָּר
מקום שממון, ואף שמה היתה
[34]
מִתְרַפֶּקֶת
-מתחברת
[35]
עַל
-עִם
[36]
דּוֹדָהּ
ולא נפרדת ממנו, כי עוד בֶּהֱיוֹתְךָ
[37]
תַּחַת
אילן
[38]
הַתַּפּוּחַ
מיד כשבאת לעולם
[39]
עוֹרַרְתִּיךָ
באהבה אלי,
[40]
שָׁמָּה חִבְּלַתְךָ אִמֶּךָ
-באו לאמך חבלי לידה ממך,
[41]
שָׁמָּה חִבְּלָה
-באו מכאובי הלידה, ושמה היא
[42]
יְלָדַתְךָ:
[43]
(ו)
שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה:
לכן
[44]
, בשביל אותה האהבה,
[45]
שִׂימֵנִי
-הדביקני
[46]
כַחוֹתָם
[47]
עַל לִבֶּךָ
שלא תשכחני
[48]
ולבל תזוז ממנו האהבה לעולם,
[49]
וּ
כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ
-כמו החותם אשר ניתן על היד ואינו זז משם כך תשימני,
[50]
כִּי עַזָּה
-חזקה
[51]
כַמָּוֶת
הָ
אַהֲבָה
שיש לי אליך, ועבורי יותר קלה המיתה מהסרת אהבתנו, כי
[52]
קָשָׁה כִשְׁאוֹל
[53]
היא הָ
קִנְאָה
שלי בראותי את הנערות בנות גילי יושבות תחת בעליהן ומתענגות, ואני אהיה בודדה וגלמודה,
[54]
רְשָׁפֶיהָ
-הגחלים
[55]
של אהבתי אליך הם כמו
[56]
רִשְׁפֵּי
-גחלי
[57]
אֵשׁ
, וכמו
שַׁלְהֶבֶתְיָה
-להבה גדולה
[58]
כך היא אהבתי אליך, גם חמה כגחלת המתקיימת זמן מרובה וגם חזקה כלהבת אש גדולה השורפת בחזקה:
[59]
(ז)
מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ, אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ:
מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ,
[60]
אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן
-ממון
[61]
בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה
להמיר אותה בשנאה, הנה כל בני העולם
[62]
בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ
-יבזו אותו
[63]
וילעגו עליו
[64]
על שלא השכיל לדעת שאי אפשר לבטל את האהבה העזה הזו בשום דבר:
[65]
(ח)
אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲחֹתֵנוּ בַּיּוֹם שֶׁיְּדֻבַּר בָּהּ:
ועל כי שמעה החשוקה אשר לב החשוק טוב עליה וחפץ לשבת עמה, שלחה אמריה אל החשוק וכך אמרה,
[66]
אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ
להניק בנים, ועתה אשאלך והודיעיני
[67]
מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲחֹתֵנוּ בַּיּוֹם שֶׁיְּדֻבַּר בָּהּ
-בעניינה
[68]
להינשא לאיש, הלא אין מי שישאנה בעבור קטנותה והעדר השדיים?:
[69]
(ט)
אִם חוֹמָה הִיא נִבְנֶה עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף וְאִם דֶּלֶת הִיא נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז:
משיב לה החשוק בעצתו,
[70]
אִם
סגורה וסתומה
[71]
כְּ
חוֹמָה הִיא
ולא שכב עימה איש לאבד ולשבר בתוליה, אזי
[72]
נִבְנֶה עָלֶיהָ
-בשבילה
[73]
טִירַת
-ארמון
[74]
כָּסֶף
שתשב בו ותתענג שם במקום להתענג תחת בעלה,
[75]
וְ
אולם
[76]
אִם
לא שמרה בתוליה
[77]
וּכְ
דֶּלֶת
הנפתחת
[78]
הִיא
, אזי
[79]
נָצוּר
-נעשה מבצר
[80]
עָלֶיהָ
-בעבורה
[81]
מִ
לוּחַ
חזק מנסרי
[82]
אָרֶז
לבל יוכל איש להתקרב אליה ותשב בודדה ושוממה:
[83]
(י)
אֲנִי חוֹמָה וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת אָז הָיִיתִי בְעֵינָיו כְּמוֹצְאֵת שָׁלוֹם:
וכיוון שהקרובה לא שמרה על עצמה, ענתה החשוקה לשאלת החשוק כשהיא מדברת על עצמה ולא על קרובתה, ושלחה אמריה לומר הלא,
[84]
אֲנִי
כמו
[85]
חוֹמָה
כי שמרתי על בתולי ולא שכב איש אותי,
[86]
וְ
למרות שֶׁ
שָׁדַי
גדולות
[87]
כַּמִּגְדָּלוֹת
-כמגדלים
[88]
המעוררים תאוות הנואפים, מכל מקום אני שמרתי על עצמי, וראויה אני אם כן לשבת בארמון כסף ותשב הקרובה עמדי, והשתבחה בעיני הנערות באומרה,
[89]
אָז
כשאמרתי זאת
[90]
הָיִיתִי בְעֵינָיו
יקרה ונכבדת
[91]
כְּ
דרך שמייקרים
[92]
מוֹצְאֵת
-מי שמחזרת אחר
[93]
הַ
שָׁלוֹם
ומוצאת אותו, כי הוטב בעיניו מה שהייתי מחזרת אחר שלום הקרובה:
[94]
(יא)
כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה בְּבַעַל הָמוֹן נָתַן אֶת הַכֶּרֶם לַנֹּטְרִים אִישׁ יָבִא בְּפִרְיוֹ אֶלֶף כָּסֶף:
ועתה חזרה החשוקה לספר ולומר, הנה בעבור שהייתי מחזרת אחר שלום הקרובה יקרו דְּבָרַי בעיני חשוקי לקלס את כל מאמרי
[95]
, וְ
כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה
-לחשוק שלי היקר בְּעֵינַי כמלך שלמה,
[96]
בְּבַעַל
-במישור
[97]
שמצויים שם
[98]
הָמוֹן
-עם רב
[99]
, ועל כי חשש מגניבה
[100]
נָתַן
-מסר
[101]
אֶת הַכֶּרֶם לַנֹּטְרִים
-לשומרים המתחלפים בזה אחר זה, באופן ששכרו של כל
[102]
אִישׁ
-שומר
[103]
היה כי
יָבִא
לעצמו בעבור שכרו
[104]
בְּ
שמירת
[105]
פִרְיוֹ
-פירות הכרם,
[106]
אֶלֶף כָּסֶף
שהוא שכר הגבוה מהראוי
[107]
, ושאר הכסף שהיה יוצא ממכירת יין הכרם היה מביא לבעל הכרם:
[108]
(יב)
כַּרְמִי שֶׁלִּי לְפָנָי הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ:
ומוסיפה החשוקה לומר, ושלחתי אמרי לאמר,
[109]
כַּרְמִי שֶׁלִּי
יהיה
[110]
לְפָנָי
ואני אשימה עליו עין לשמרו
[111]
, וְ
הָאֶלֶף
כסף שלקח כל שומר בזמנו שהוא סכום גבוה מהראוי, יהיה
[112]
לְךָ שְׁלֹמֹה
-החשוק שלי
[113]
, כי אתה תקחם,
[114]
וּ
בנוסף לכך, גם
מָאתַיִם
כסף שהוא השכר הראוי לתת
[115]
לְנֹטְרִים
-לשומרים
[116]
אֶת פִּרְיוֹ
-פירות הכרם
[117]
, יהיה לך ולא תוציא כלום על שכר השמירה:
[118]
(יג)
הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִינִי:
עתה מספרת ואומרת שכל כך ישרו דְּבָרַי בעיניו עד שאמר לי, אַתְּ
[119]
הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים
מקום בו נמצאים
[120]
חֲבֵרִים
בעלי כרמים כמוך, אל תרימי את קולך
[121]
כי הנה הם
[122]
מַקְשִׁיבִים
-מאזינים
[123]
לְקוֹלֵךְ
-לדברייך, הזהרי פן יעשו גם הם כמוך ולא תוכלי להתפאר עליהם, לכן
[124]
הַשְׁמִיעִינִי
דברייך בלחש רק לי לבד שלא ישמעו אחרים:
[125]
(יד)
בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים:
וממשיכה לספר שאמרה לו שאם יש חשש בדבר זה שישמעו אחרים,
[126]
בְּרַח
מהר
[127]
דּוֹדִי
מן הגנים
[128]
וּדְמֵה לְךָ
במהירות מרוצתך
[129]
לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים
[130]
, ובוא
[131]
עַל הָרֵי בְשָׂמִים
ואני אבוא אחריך ושם נשב ונדבר דברינו, ולא ימצא שָׁם מי שיאזין לנו:
[132]