(א)
וּפְלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בְּיִשְׂרָאֵל, וַיָּנֻסוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּים וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים בְּהַר הַגִּלְבֹּעַ:
כעת חוזר המקרא למלחמת פלשתים בישראל,
[1]
וּפְלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בְּיִשְׂרָאֵל,
וַיָּנֻסוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּים
, וכיוון שהתחילו לנוס,
[2]
וַיִּפְּלוּ
מישראל
חֲלָלִים בְּהַר הַגִּלְבֹּעַ
, ומפני ששאול ובניו היו גבורי כח הם לא נסו מהמלחמה:
[3]
(ב)
וַיַּדְבְּקוּ פְלִשְׁתִּים אֶת שָׁאוּל וְאֶת בָּנָיו, וַיַּכּוּ פְלִשְׁתִּים אֶת יְהוֹנָתָן וְאֶת אֲבִינָדָב וְאֶת מַלְכִּי שׁוּעַ בְּנֵי שָׁאוּל:
וַיַּדְבְּקוּ
-והשיגו
[4]
פְלִשְׁתִּים אֶת שָׁאוּל וְאֶת בָּנָיו,
וַיַּכּוּ
-והרגו
פְלִשְׁתִּים אֶת יְהוֹנָתָן וְאֶת אֲבִינָדָב וְאֶת מַלְכִּי שׁוּעַ בְּנֵי שָׁאוּל
אשר יצאו איתו למלחמה:
[5]
(ג)
וַתִּכְבַּד הַמִּלְחָמָה אֶל שָׁאוּל וַיִּמְצָאֻהוּ הַמּוֹרִים אֲנָשִׁים בַּקָּשֶׁת וַיָּחֶל מְאֹד מֵהַמּוֹרִים:
ולאחר שמתו בניו, ובהיותו לבדו,
[6]
וַתִּכְבַּד
-כבדה
[7]
הַמִּלְחָמָה אֶל שָׁאוּל
, ונוסף לזה
[8]
בהיות כל פני המלחמה אליו לבדו,
[9]
וַיִּמְצָאֻהוּ
-מצאו את מקומו
[10]
הַמּוֹרִים
-הקשתים
[11]
, הם
אֲנָשִׁים
המומחים לירות
[12]
בַּקָּשֶׁת
והיו רודפים אחריו,
[13]
וַיָּחֶל
-והתחלחל ופחד
[14]
מְאֹד
שאול
מֵהַמּוֹרִים
שיתעללו בו:
[15]
(ד)
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לְנֹשֵׂא כֵלָיו שְׁלֹף חַרְבְּךָ וְדָקְרֵנִי בָהּ פֶּן יָבוֹאוּ הָעֲרֵלִים הָאֵלֶּה וּדְקָרֻנִי וְהִתְעַלְּלוּ בִי וְלֹא אָבָה נֹשֵׂא כֵלָיו כִּי יָרֵא מְאֹד וַיִּקַּח שָׁאוּל אֶת הַחֶרֶב וַיִּפֹּל עָלֶיהָ:
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לְנֹשֵׂא כֵלָיו שְׁלֹף חַרְבְּךָ וְדָקְרֵנִי בָהּ
דקירת מות
[16]
פֶּן יָבוֹאוּ הָעֲרֵלִים הָאֵלֶּה וּדְקָרֻנִי
דקירות מכאיבות, וישאירו אותי חי
[17]
וְהִתְעַלְּלוּ
-ויתעללו
בִי
בלעג ובזיון
[18]
, ולא יהרגוני אלא יניחוני חי וישחקו בי,
[19]
וְלֹא אָבָה
-רצה
[20]
נֹשֵׂא כֵלָיו כִּי יָרֵא
היה
מְאֹד
מה' לשלוח יד במשיחו,
[21]
וַיִּקַּח שָׁאוּל אֶת הַחֶרֶב וַיִּפֹּל עָלֶיהָ
להמית את עצמו:
[22]
(ה)
וַיַּרְא נֹשֵׂא כֵלָיו כִּי מֵת שָׁאוּל וַיִּפֹּל גַּם הוּא עַל חַרְבּוֹ וַיָּמָת עִמּוֹ:
וַיַּרְא נֹשֵׂא כֵלָיו כִּי מֵת
-גסס
[23]
שָׁאוּל
וקרוב הוא למות,
[24]
וַיִּפֹּל גַּם הוּא עַל חַרְבּוֹ וַיָּמָת עִמּוֹ
, וכמו שבחיים ליווהו כך ליווה אותו גם במיתה:
[25]
(ו)
וַיָּמָת שָׁאוּל וּשְׁלֹשֶׁת בָּנָיו וְנֹשֵׂא כֵלָיו, גַּם כָּל אֲנָשָׁיו בַּיּוֹם הַהוּא יַחְדָּו:
וַיָּמָת שָׁאוּל וּשְׁלֹשֶׁת בָּנָיו וְנֹשֵׂא כֵלָיו,
גַּם כָּל אֲנָשָׁיו
-עבדיו עושי רצונו
[26]
אשר היו סמוכים אליו מתו
[27]
בַּיּוֹם הַהוּא יַחְדָּו
, והלך שאול לבית עולמו מלווה עם בניו ואנשיו כאשר היה באמנו אתם:
[28]
(ז)
וַיִּרְאוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הָעֵמֶק וַאֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, כִּי נָסוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל וְכִי מֵתוּ שָׁאוּל וּבָנָיו וַיַּעַזְבוּ אֶת הֶעָרִים וַיָּנֻסוּ, וַיָּבֹאוּ פְלִשְׁתִּים וַיֵּשְׁבוּ בָּהֶן:
וַיִּרְאוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הָעֵמֶק
הוא עמק יזרעאל שהיה סמוך למקום המלחמה,
[29]
וַאֲשֶׁר
-וגם אלה אשר היו בערים הלא מבוצרות
[30]
שהיו סמוכות לארץ פלשתים
[31]
בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן,
[32]
כִּי נָסוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל
ולכן אין עוד תקווה על גבורת העם,
[33]
וְכִי מֵתוּ שָׁאוּל וּבָנָיו
ולכן אין עוד תקווה שהמלך יקבצם שנית,
[34]
וַיַּעַזְבוּ אֶת הֶעָרִים
בהן ישבו,
וַיָּנֻסוּ,
וַיָּבֹאוּ פְלִשְׁתִּים וַיֵּשְׁבוּ בָּהֶן
-באותן הערים:
(ח)
וַיְהִי מִמָּחֳרָת, וַיָּבֹאוּ פְלִשְׁתִּים לְפַשֵּׁט אֶת הַחֲלָלִים וַיִּמְצְאוּ אֶת שָׁאוּל וְאֶת שְׁלֹשֶׁת בָּנָיו נֹפְלִים בְּהַר הַגִּלְבֹּעַ:
וַיְהִי מִמָּחֳרָת,
וַיָּבֹאוּ פְלִשְׁתִּים לְפַשֵּׁט
-להפשיט
[35]
אֶת הַחֲלָלִים
של ישראל מבגדיהם,
[36]
וַיִּמְצְאוּ אֶת שָׁאוּל וְאֶת שְׁלֹשֶׁת בָּנָיו נֹפְלִים
פגרים מתים
[37]
בְּהַר הַגִּלְבֹּעַ:
(ט)
וַיִּכְרְתוּ אֶת רֹאשׁוֹ וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת כֵּלָיו וַיְשַׁלְּחוּ בְאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים סָבִיב לְבַשֵּׂר בֵּית עֲצַבֵּיהֶם וְאֶת הָעָם:
וַיִּכְרְתוּ
הפלשתים
אֶת רֹאשׁוֹ
של שאול,
וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת כֵּלָיו
-מה שמצאו בבגדיו
[38]
, ולקחו את כלי זיינו,
[39]
וַיְשַׁלְּחוּ
את שלוחיהם
[40]
בְאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים סָבִיב לְבַשֵּׂר
-להודות
[41]
לְ
בֵּית עֲצַבֵּיהֶם
-עבודה זרה שלהם
[42]
וְ
לבשר את
אֶת הָעָם
על מות שאול:
(י)
וַיָּשִׂמוּ אֶת כֵּלָיו בֵּית עַשְׁתָּרוֹת וְאֶת גְּוִיָּתוֹ תָּקְעוּ בְּחוֹמַת בֵּית שָׁן:
וַיָּשִׂמוּ
פלשתים
אֶת כֵּלָיו
של שאול בְּ
בֵּית עַשְׁתָּרוֹת
אלהיהם,
[43]
וְאֶת גְּוִיָּתוֹ
וגויות בניו
[44]
תָּקְעוּ
-תלו
[45]
בְּחוֹמַת בֵּית שָׁן
, ואת ראשו של שאול שמו בבית דגון:
[46]
(יא)
וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו יֹשְׁבֵי יָבֵישׁ גִּלְעָד אֵת אֲשֶׁר עָשׂוּ פְלִשְׁתִּים לְשָׁאוּל:
וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו
-עליו
[47]
יֹשְׁבֵי יָבֵישׁ גִּלְעָד
, ושמעו
אֵת
הביזיון
אֲשֶׁר עָשׂוּ פְלִשְׁתִּים לְשָׁאוּל
שביזו את גְּוִיָּתוֹ:
(יב)
וַיָּקוּמוּ כָּל אִישׁ חַיִל וַיֵּלְכוּ כָל הַלַּיְלָה, וַיִּקְחוּ אֶת גְּוִיַּת שָׁאוּל וְאֵת גְּוִיֹּת בָּנָיו מֵחוֹמַת בֵּית שָׁן, וַיָּבֹאוּ יָבֵשָׁה וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם שָׁם:
וַיָּקוּמוּ כָּל אִישׁ חַיִל
מיושבי יבש גלעד
וַיֵּלְכוּ כָל הַלַּיְלָה,
וַיִּקְחוּ אֶת גְּוִיַּת שָׁאוּל וְאֵת גְּוִיֹּת בָּנָיו מֵחוֹמַת בֵּית שָׁן,
וַיָּבֹאוּ
אותן
יָבֵשָׁה
-אל יביש גלעד,
וַיִּשְׂרְפוּ
עליהם את
אֹתָם
הדברים ששורפים על המלכים,
[48]
שָׁם
ביבש גלעד:
(יג)
וַיִּקְחוּ אֶת עַצְמֹתֵיהֶם וַיִּקְבְּרוּ תַחַת הָאֶשֶׁל בְּיָבֵשָׁה וַיָּצֻמוּ שִׁבְעַת יָמִים:
וַיִּקְחוּ
אנשי יבש גלעד
אֶת עַצְמֹתֵיהֶם
של שאול ובניו,
וַיִּקְבְּרוּ
אותם
תַחַת
עץ
[49]
הָאֶשֶׁל
[50]
בְּיָבֵשָׁה
-ביבש גלעד,
וַיָּצֻמוּ
אנשי יבש גלעד
שִׁבְעַת יָמִים
של ימי האבלות
[51]
, מחמת צער ואבל, על כי עזרם שאול במלחמה מול בני עמון
[52]
, וצמו כל שבעת הימים, זכר לאותן שבעת ימים שנתן להם זמן נחש העמוני ובאותו זמן נושעו על ידי שאול, ולפיכך נתעסקו בו אנשי יבש גלעד, כי זכרו את אותה התשועה שנושעו על ידו:
[53]