(א)
וַיְהִי כִּי יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ וַיהֹוָה הֵנִיחַ לוֹ מִסָּבִיב מִכָּל אֹיְבָיו:
וַיְהִי כִּי יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ
הראוי לו לפי מעלתו
[1]
וַיהֹוָה הֵנִיחַ לוֹ
-נתן לו מנוחה
[2]
מִסָּבִיב מִכָּל אֹיְבָיו
, אמר דוד, הרי נתקיים הפסוק "והניח לכם מכל אויביכם וגו'"
[3]
ומה כתיב אחריו? "והיה המקום אשר יבחר וגו'" לכן, מעתה עלינו לבנות את בית הבחירה
[4]
, וכיוון שעל המלך מוטל לעשות ולצוות את ישראל לעשות, לפיכך;
[5]
(ב)
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל נָתָן הַנָּבִיא רְאֵה נָא אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית אֲרָזִים וַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים יֹשֵׁב בְּתוֹךְ הַיְרִיעָה:
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל נָתָן הַנָּבִיא רְאֵה נָא
את הדבר הבלתי הגון אשר אני עושה,
[6]
אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית
מקורה בעצי
[7]
אֲרָזִים וַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים
עם כל כלי המשכן
[8]
יֹשֵׁב בְּתוֹךְ הַיְרִיעָה
-וילון
[9]
, וכי זהו הבית הראוי לארון האלהים?!
[10]
ראה נא בעין הנבואה אם טוב הדבר לפני ה' שאבנה לו בית, ואם כן היכן לבנות אותו
[11]
, ונתן הנביא ענהו בכלליות;
[12]
(ג)
וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל הַמֶּלֶךְ כֹּל אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ לֵךְ עֲשֵׂה כִּי יְהֹוָה עִמָּךְ:
וכיוון שעוד לא הגיע דבר ה' אל נתן אשר ימנעהו מזה, השיב הנביא מדרך הסברא לדוד
[13]
וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל הַמֶּלֶךְ כֹּל אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ לֵךְ עֲשֵׂה כִּי יְהֹוָה עִמָּךְ
, ומחשבת לבבך היא הערת רוח הקודש הנלוה עמך תמיד
[14]
, ואם חפצך לבנות בית לה' עשה כחפצך;
[15]
(ד)
וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיְהִי דְּבַר יְהֹוָה אֶל נָתָן לֵאמֹר:
אך הקב"ה לא רצה שדוד ינדור נדר או שישכור פועלים, ולכן מיד הודיעו שלא הוא יבנה את הבית,
[16]
וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיְהִי דְּבַר יְהֹוָה
בחזון לילה
[17]
אֶל נָתָן לֵאמֹר;
(ה)
לֵךְ וְאָמַרְתָּ אֶל עַבְדִּי אֶל דָּוִד כֹּה אָמַר יְהֹוָה הַאַתָּה תִּבְנֶה לִּי בַיִת לְשִׁבְתִּי:
לֵךְ וְאָמַרְתָּ אֶל עַבְדִּי אֶל דָּוִד כֹּה אָמַר יְהֹוָה הַ
אם
[18]
אַתָּה
סבור כי אתה הוא זה אשר
[19]
תִּבְנֶה לִּי בַיִת לְשִׁבְתִּי
-להשראת שכינתי?!, אין הדבר כך ולא תוכל לבנות
[20]
, הן מצד שאתה לא יכול לבנות, והן מצד שכעת עדיין לא הגיע הזמן לבנותו;
[21]
(ו)
כִּי לֹא יָשַׁבְתִּי בְּבַיִת לְמִיּוֹם הַעֲלֹתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה וָאֶהְיֶה מִתְהַלֵּךְ בְּאֹהֶל וּבְמִשְׁכָּן:
כפי שלא היה עד כה,
כִּי
הנה עד עתה
[22]
לֹא יָשַׁבְתִּי בְּבַיִת לְמִיּוֹם הַעֲלֹתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה וָאֶהְיֶה
-והייתי
מִתְהַלֵּךְ בְּאֹהֶל
במדבר
[23]
וּבְמִשְׁכָּן
ארעי שאינו קבוע
[24]
, בימי שילה ונוב וגבעון
[25]
, ואם תאמר שהיה זה לחטאת השופטים שלא בנו הבית, אין הדבר נכון;
[26]
(ז)
בְּכֹל אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי בְּכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֲדָבָר דִּבַּרְתִּי אֶת אַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר צִוִּיתִי לִרְעוֹת אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר לָמָּה לֹא בְנִיתֶם לִי בֵּית אֲרָזִים:
כי אם היו השופטים חוטאים בדבר כזה, הייתי אני מוכיחם עליו
[27]
, ולא כך עשיתי!
בְּכֹל אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי בְּכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֲ
אם
[28]
דָבָר
כזה
דִּבַּרְתִּי אֶת
-עם
אַחַד שִׁבְטֵי
-שופטי
[29]
יִשְׂרָאֵל
שמשלו על ישראל כמוך
[30]
וַ
אֲשֶׁר צִוִּיתִי
אותם
לִרְעוֹת אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל,
לֵאמֹר
-האם אמרתי להם
לָמָּה לֹא בְנִיתֶם לִי בֵּית אֲרָזִים
?! הלא אם היתה אפשרות לבנות בית ארזים בימי השופטים הייתי מדבר ומזהיר על זה, אך זה לא היה אפשרי בימיהם מפני שלא היו במנוחה והשקט, ומטעם זה עצמו אי אפשר גם כן לבנותו בימיך
[31]
, ועוד דע לך שבנין הבית שמור הוא למי שיבנהו, ולא כל הרוצה לבנות יבוא ויבנה, שאם היה לכל מסור, הייתי מצוה עליו מאז;
[32]
(ח)
וְעַתָּה כֹּה תֹאמַר לְעַבְדִּי לְדָוִד כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֲנִי לְקַחְתִּיךָ מִן הַנָּוֶה מֵאַחַר הַצֹּאן לִהְיוֹת נָגִיד עַל עַמִּי עַל יִשְׂרָאֵל:
וְעַתָּה כֹּה תֹאמַר לְעַבְדִּי לְדָוִד כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת
הרבה טובה עשיתי עמך
[33]
, כי
אֲנִי לְקַחְתִּיךָ מִן הַנָּוֶה
-דיר הרועים
[34]
מֵאַחַר
-מן אחרי
[35]
הַצֹּאן
להביא אותך לבית שאול, והיה זה כדי שבסופו של דבר תבוא
[36]
לִהְיוֹת נָגִיד עַל עַמִּי עַל יִשְׂרָאֵל;
(ט)
וָאֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר הָלַכְתָּ וָאַכְרִתָה אֶת כָּל אֹיְבֶיךָ מִפָּנֶיךָ וְעָשִׂתִי לְךָ שֵׁם גָּדוֹל כְּשֵׁם הַגְּדֹלִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ:
אולם מצד המנוחה של העם מהאויבים, שהינו תנאי למועד בניית הבית, לא תמו עדיין אויבי ה', ואם כעת יש לך שקט מהאויבים זה משום
[37]
וָאֶהְיֶה
-שהייתי
עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר הָלַכְתָּ וָאַכְרִתָה
-וְהִכְרַתִּי
אֶת כָּל אֹיְבֶיךָ מִפָּנֶיךָ
, ולכך עלה על לבך לבנות הבית כמו שכתוב בתורה
[38]
, אולם למרות שתנצח את אויביך המלחמות לא יפסקו בימיך. ולאחר שדיבר ה' איתו תוכחות, והראה לו שמלכותו ומנוחתו עדיין יתנודדו, שב לבשרו כי הגם שראשיתו מצער אחריתו ישגא מאד
[39]
, ואמר לו
וְעָשִׂתִי
-ואעשה
[40]
לְךָ שֵׁם גָּדוֹל כְּשֵׁם
המלכים
[41]
הַגְּדֹלִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ
להתפרסם בכל העולם;
[42]
(י)
וְשַׂמְתִּי מָקוֹם לְעַמִּי לְיִשְׂרָאֵל וּנְטַעְתִּיו וְשָׁכַן תַּחְתָּיו וְלֹא יִרְגַּז עוֹד וְלֹא יֹסִיפוּ בְנֵי עַוְלָה לְעַנּוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשׁוֹנָה:
ועוד אני חפץ שיהא שקט ושלווה בימי הבן שלך,
[43]
וְ
לאחר בניית בית המקדש
[44]
שַׂמְתִּי
-אשים
מָקוֹם לְעַמִּי לְיִשְׂרָאֵל וּנְטַעְתִּיו
על אדמתו,
[45]
וְשָׁכַן תַּחְתָּיו
-במקומו,
[46]
וְלֹא יִרְגַּז
-יחרד
[47]
עוֹד
לגלות ממקומו,
[48]
וְלֹא יֹסִיפוּ בְנֵי עַוְלָה
הרשעים
לְעַנּוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר
היו מענים אותו
[49]
בָּרִאשׁוֹנָה
טרם הקמת השופטים;
[50]
(יא)
וּלְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוִּיתִי שֹׁפְטִים עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל וַהֲנִיחֹתִי לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ, וְהִגִּיד לְךָ יְהֹוָה כִּי בַיִת יַעֲשֶׂה לְּךָ יְהֹוָה:
וּ
כמו שעינו את עמי
[51]
לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוִּיתִי שֹׁפְטִים עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל
ואף לפני כן, לא יעשו עוד בימיך
[52]
וַהֲנִיחֹתִי
-כי אניח
[53]
לְךָ
יותר ויותר, עד שתנוח
[54]
מִכָּל אֹיְבֶיךָ,
וְ
עוד
הִגִּיד לְךָ יְהֹוָה
היום על ידי,
[55]
כִּי בַיִת
-בית מלכות
[56]
יַעֲשֶׂה לְּךָ יְהֹוָה
להושיב בנך על כסאך, ויתקיים לך בית המלכות, והבן הזה שלך הוא יבנה את בית המקדש;
[57]
(יב)
כִּי יִמְלְאוּ יָמֶיךָ וְשָׁכַבְתָּ אֶת אֲבֹתֶיךָ וַהֲקִימֹתִי אֶת זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ, וַהֲכִינֹתִי אֶת מַמְלַכְתּוֹ:
כִּי
כאשר
[58]
יִמְלְאוּ יָמֶיךָ
עד שבעים שנה
[59]
וְשָׁכַבְתָּ אֶת
-עִם
אֲבֹתֶיךָ
ולא תמות במלחמה,
[60]
וַהֲקִימֹתִי אֶת זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ
וימלוך בנך
[61]
אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ,
[62]
וַהֲכִינֹתִי
-ואבסס מיד במולכו
[63]
אֶת מַמְלַכְתּוֹ
עד עולם;
[64]
(יג)
הוּא יִבְנֶה בַּיִת לִשְׁמִי וְכֹנַנְתִּי אֶת כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ עַד עוֹלָם:
ולאחר שאכין ממלכתו באופן שיוכל לבנות הבית, כי יהיה לו עושר גדול ועבדים,
[65]
הוּא יִבְנֶה בַּיִת לִשְׁמִי וְכֹנַנְתִּי אֶת כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ
לו ולזרעו אחריו
[66]
עַד עוֹלָם;
(יד)
אֲנִי אֶהְיֶה לּוֹ לְאָב וְהוּא יִהְיֶה לִּי לְבֵן אֲשֶׁר בְּהַעֲוֹתוֹ וְהֹכַחְתִּיו בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים וּבְנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם:
אֲנִי אֶהְיֶה לּוֹ לְאָב וְהוּא יִהְיֶה לִּי לְבֵן אֲשֶׁר בְּ
עת
הַעֲוֹתוֹ
-שיחטא לי
[67]
בעוונות
[68]
, כדרכו של אב לבנו
[69]
, ומתוך אהבה
[70]
ודאגה שלא יבוא לידי חטאים גדולים יותר, לא אייסרו באכזריות,
[71]
וְ
רק
[72]
הֹכַחְתִּיו
-אוכיח אותו
בְּשֵׁבֶט
-בשרביט
[73]
שמכים בו
[74]
אֲנָשִׁים
, הם הדד ורזון בן אלידע,
[75]
וּבְנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם
זה אשמדאי
[76]
, אולם לא אמאסנו כמו שמאסתי את שאול
[77]
, אלא המלכות תהיה לבניו עד עולם;
[78]
(טו)
וְחַסְדִּי לֹא יָסוּר מִמֶּנּוּ כַּאֲשֶׁר הֲסִרֹתִי מֵעִם שָׁאוּל אֲשֶׁר הֲסִרֹתִי מִלְּפָנֶיךָ:
וְ
אף על פי שאוכיחו
[79]
חַסְדִּי לֹא יָסוּר מִמֶּנּוּ
למאוס בו
[80]
כַּאֲשֶׁר הֲסִרֹתִי
את חסדי
מֵעִם שָׁאוּל
כאשר חטא
[81]
אֲשֶׁר
בעקבות חטאו
הֲסִרֹתִי
אותו
מִלְּפָנֶיךָ
שתירש אתה את מלכותו
[82]
, בהיותך יותר ראוי אל החסד;
[83]
(טז)
וְנֶאְמַן בֵּיתְךָ וּמַמְלַכְתְּךָ עַד עוֹלָם לְפָנֶיךָ כִּסְאֲךָ יִהְיֶה נָכוֹן עַד עוֹלָם:
וְנֶאְמַן
-ויהיו קיימים
[84]
בצורה בלתי פוסקת
[85]
בֵּיתְךָ וּמַמְלַכְתְּךָ עַד עוֹלָם
, וכמו שהיום
[86]
לְפָנֶיךָ
עומד
כִּסְאֲךָ
-כסא מלכותך, כך
יִהְיֶה נָכוֹן
-מוכן וקיים כסא מלכותך
עַד עוֹלָם
לימות המשיח;
[87]
(יז)
כְּכֹל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּכְכֹל הַחִזָּיוֹן הַזֶּה כֵּן דִּבֶּר נָתָן אֶל דָּוִד:
כְּכֹל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּכְכֹל הַחִזָּיוֹן
-ראיית הנבואה
[88]
הַזֶּה כֵּן
-כך
דִּבֶּר נָתָן אֶל דָּוִד
ולמרות שכל הדברים הללו היו בניגוד למה שאמר לו נתן הנביא בתחילה מתוך סברא
[89]
, לא בוש נתן הנביא לחזור בו כדבר ה'
[90]
, וכן לא התבייש לומר לו את דברי התוכחות כפי שהצטווה להגיד;
[91]
(יח)
וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיֵּשֶׁב לִפְנֵי יְהֹוָה וַיֹּאמֶר מִי אָנֹכִי אֲדֹנָי יְהֹוָה וּמִי בֵיתִי כִּי הֲבִיאֹתַנִי עַד הֲלֹם:
וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ דָּוִד
לתת שבח והודאה על זה ולהתפלל על העתיד,
[92]
וַיֵּשֶׁב לִפְנֵי
ארון
[93]
יְהֹוָה וַיֹּאמֶר מִי אָנֹכִי אֲדֹנָי יְהֹוָה
להיות ראוי למלוכה
[94]
וּמִי בֵיתִי
, כי הלא מרות המואביה אני בא
[95]
, ומי אני
כִּי הֲבִיאֹתַנִי
מרועה צאן
[96]
עַד הֲלֹם
-הֵנָּה
[97]
, עד המעלה שאני בה עכשיו
[98]
שהמלכתני;
[99]
(יט)
וַתִּקְטַן עוֹד זֹאת בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנָי יְהֹוָה וַתְּדַבֵּר גַּם אֶל בֵּית עַבְדְּךָ לְמֵרָחוֹק וְזֹאת תּוֹרַת הָאָדָם אֲדֹנָי יְהֹוָה?!:
וַתִּקְטַן עוֹד זֹאת
המלכות שנתת לי
[100]
בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנָי יְהֹוָה
, ולא היה לך די בה אלא
[101]
וַתְּדַבֵּר גַּם אֶל בֵּית עַבְדְּךָ לְמֵרָחוֹק
-לדורות העתידים, בתת המלכות לזרעי עד עולם
[102]
וְ
האם
זֹאת תּוֹרַת הָאָדָם אֲדֹנָי יְהֹוָה?!
[103]
שאף על פי שבניו של אדם יהיו חטאים ופושעים ירשו המלכות?! כפי שאתה ה' אלקים עשית בני נצחיים במעלתם?! אין זה תורת אדם, כי לבני אדם לא יאות נצחיות, כי אם תורת מלאך אלקים
[104]
, ואולם אתה עשית לי טובה שהשגחת בי שלא תאבד טובתך וחיבתך וחסדך מזרעי בגלל הרשעים;
[105]
(כ)
וּמַה יּוֹסִיף דָּוִד עוֹד לְדַבֵּר אֵלֶיךָ וְאַתָּה יָדַעְתָּ אֶת עַבְדְּךָ אֲדֹנָי יְהֹוָה:
וּמַה יּוֹסִיף דָּוִד עוֹד
מעתה
[106]
לְדַבֵּר אֵלֶיךָ
ולבקש ממך
[107]
, ולא אבקש לא עלי ולא על זרעי, הואיל
[108]
וְאַתָּה יָדַעְתָּ
-אהבת ורחמת
[109]
אֶת עַבְדְּךָ אֲדֹנָי יְהֹוָה
לתת לי כל צרכי
[110]
מבלי ששאלתי וביקשתי;
[111]
(כא)
בַּעֲבוּר דְּבָרְךָ וּכְלִבְּךָ עָשִׂיתָ אֵת כָּל הַגְּדוּלָּה הַזֹּאת לְהוֹדִיעַ אֶת עַבְדֶּךָ:
והחסד הזה אשר הודעת על זרעי, אני חושב שנתת אותו שכר על מה שדברתי לבנות את הבית, ואולם לא היה דיבורי ולבבי ראוי והגון לחסד הגדול הזה
[112]
, אבל
בַּעֲבוּר דְּבָרְךָ
-גזרתך
[113]
להקים את מה שאמרת לשמואל להמליכני,
[114]
וּכְלִבְּךָ
-ובגלל רצונך הוא ולא מפני שאני כדאי
[115]
עָשִׂיתָ אֵת כָּל הַגְּדוּלָּה הַזֹּאת
, ואף הגדלת עימי חסד
[116]
לְהוֹדִיעַ אֶת עַבְדֶּךָ
את הבשורה אשר בישרתני
[117]
, עלי ועל זרעי;
[118]
(כב)
עַל כֵּן גָּדַלְתָּ אֲדֹנָי יְהֹוָה כִּי אֵין כָּמוֹךָ וְאֵין אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ בְּכֹל אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ בְּאָזְנֵינוּ:
עַל כֵּן
בעבור שלא נשיג לדעת את עומק מחשבות חסדך, על כן ידענו כי מאוד
[119]
גָּדַלְתָּ אֲדֹנָי יְהֹוָה
ואין בינת אדם משגת תכלית מעשיך
[120]
, שידיעת העתידות היא לך לבדך ואתה קורא הדורות מראש,
[121]
כִּי אֵין כָּמוֹךָ
בכדי להעריך ממנו עומק מחשבותיך
[122]
וְאֵין אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ בְּכֹל
ככל הדברים הנפלאים
[123]
אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ בְּאָזְנֵינוּ
מהקדמונים
[124]
, וככל אשר ידענו מלבינו הכרנו שאין כמוך ואין אלהים זולתך;
[125]
(כג)
וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ אֲשֶׁר הָלְכוּ אֱלֹהִים לִפְדּוֹת לוֹ לְעָם וְלָשׂוּם לוֹ שֵׁם וְלַעֲשׂוֹת לָכֶם הַגְּדוּלָּה וְנֹרָאוֹת לְאַרְצֶךָ מִפְּנֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְּךָ מִמִּצְרַיִם, גּוֹיִם וֵאלֹהָיו:
והואיל ואין זולתך, אם כן מי
[126]
וּמִי
מהגויים מאושר ומשובח
[127]
כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל
שהם לב כל גויי הארצות וכולם כקליפות נגדם
[128]
, והם
גּוֹי אֶחָד
ומיוחד
[129]
לעבודת ה'
[130]
בָּאָרֶץ
, וכמו שאין כמוך באלהים, כך אין כעמך ישראל בעמים
[131]
אֲשֶׁר
בשבילו
הָלְכוּ
-הלך
[132]
אֱלֹהִים לִפְדּוֹת
אותו ממצרים להיות
[133]
לוֹ לְעָם וְ
כן
לָשׂוּם לוֹ
-לפרסם
[134]
את הָ
שֵׁם
שלו בעולם,
[135]
וְ
כן
לַעֲשׂוֹת לָכֶם
לישראל
[136]
הַגְּדוּלָּה וְ
לעשות נפלאות
[137]
נֹרָאוֹת לְאַרְצֶךָ
בעת הכיבוש, ולגרש את הגויים
[138]
מִפְּנֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְּךָ מִמִּצְרַיִם,
גּוֹיִם
-מהמצריים
[139]
וֵאלֹהָיו
-ומאלהיהם, ולא יכלו להחזיק בישראל לא הם ולא אלהיהם;
[140]
(כד)
וַתְּכוֹנֵן לְךָ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְךָ לְעָם עַד עוֹלָם וְאַתָּה יְהֹוָה הָיִיתָ לָהֶם לֵאלֹהִים:
וַתְּכוֹנֵן לְךָ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְךָ לְעָם עַד עוֹלָם
כי לא תחליפם
[141]
וְאַתָּה יְהֹוָה הָיִיתָ לָהֶם לֵאלֹהִים
ורבת את ריבם מכל מי שרצה להרע להם
[142]
, והמשיך דוד להתפלל לה' שכמו שכונן ה' את ישראל עד עולם, כך יכונן את בית דוד עד עולם;
[143]
(כה)
וְעַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהִים הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ עַל עַבְדְּךָ וְעַל בֵּיתוֹ הָקֵם עַד עוֹלָם וַעֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ:
וְעַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהִים
יהי רצון מלפניך
[144]
שֶׁ
הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ עַל עַבְדְּךָ וְעַל בֵּיתוֹ
שיהא קיים עד עולם,
[145]
הָקֵם עַד עוֹלָם
המלכות מזרעו,
[146]
וַעֲשֵׂה
גם כן
[147]
כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ
על ישראל, שתתמיד לָנֶצַח האומה הישראלית;
[148]
(כו)
וְיִגְדַּל שִׁמְךָ עַד עוֹלָם לֵאמֹר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל וּבֵית עַבְדְּךָ דָוִד יִהְיֶה נָכוֹן לְפָנֶיךָ:
וְ
בזה שתקיים את הבטחותיך
[149]
יִגְדַּל שִׁמְךָ
ותתמיד תהילתך
[150]
כי יאמרו הכל
[151]
שֶׁ
עַד עוֹלָם לֵאמֹר יְהֹוָה צְבָאוֹת
הוא
אֱלֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל
שעל ידם הוא אלהים, מנהיג הנהגה מיוחדת כפי חפצו ורצונו,
[152]
וּבֵית עַבְדְּךָ דָוִד
גם הוא
[153]
יִהְיֶה נָכוֹן
-מוכן
לְפָנֶיךָ
למנוחה עד עולם, שאין הקב"ה חלילה חוזר מדבריו;
[154]
(כז)
כִּי אַתָּה יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל גָּלִיתָה אֶת אֹזֶן עַבְדְּךָ לֵאמֹר בַּיִת אֶבְנֶה לָּךְ, עַל כֵּן מָצָא עַבְדְּךָ אֶת לִבּוֹ לְהִתְפַּלֵּל אֵלֶיךָ אֶת הַתְּפִלָּה הַזֹּאת:
ולא מתוך עזות מצח
[155]
או מתוך גאווה אני מתפלל על דברים גדולים אלו,
[156]
כִּי
הואיל וְ
אַתָּה יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל
המשגיח ודבק בם בהנהגה פלאית
[157]
גָּלִיתָה אֶת אֹזֶן עַבְדְּךָ
והודעתני
לֵאמֹר בַּיִת
-בית מלכות
אֶבְנֶה
-אקיים
[158]
לָּךְ,
עַל כֵּן מָצָא עַבְדְּךָ אֶת לִבּוֹ
מזומן
[159]
ומכוון
[160]
לְהִתְפַּלֵּל אֵלֶיךָ אֶת הַתְּפִלָּה הַזֹּאת
, ולולי זאת, לא ערב לבי לגשת להתפלל על דבר גדול כזה;
[161]
(כח)
וְעַתָּה אֲדֹנָי יֱהֹוִה אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים וּדְבָרֶיךָ יִהְיוּ אֱמֶת וַתְּדַבֵּר אֶל עַבְדְּךָ אֶת הַטּוֹבָה הַזֹּאת:
וְעַתָּה אֲדֹנָי יֱהֹוִה אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים
שליט ויש בידך יכולת לקיים דבריך,
[162]
וּ
כמו כן אני יודע כי
דְבָרֶיךָ יִהְיוּ
-הינם
[163]
אֱמֶת
ומצד זה לא ישתנו
[164]
ואני יודע כי תקיים אותם
[165]
, על כן תפילתי אינה כי תקיים דבריך
[166]
וַתְּדַבֵּר
-אשר דיברת
אֶל עַבְדְּךָ אֶת הַטּוֹבָה הַזֹּאת
באמצעות נתן הנביא
[167]
, אלא תפילתי היא כי זרעי יהיו תמיד צדיקים וטובים, באופן שיהיו ראויים לקבל את החסד האלוקי;
[168]
(כט)
וְעַתָּה הוֹאֵל וּבָרֵךְ אֶת בֵּית עַבְדְּךָ לִהְיוֹת לְעוֹלָם לְפָנֶיךָ כִּי אַתָּה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דִּבַּרְתָּ וּמִבִּרְכָתְךָ יְבֹרַךְ בֵּית עַבְדְּךָ לְעוֹלָם:
וְעַתָּה
והואיל וכן הוא, אין צורך מעתה להתפלל עוד על הדבר, אולם שאלתי היא:
[169]
הוֹאֵל
-הסכם נא
[170]
וּבָרֵךְ אֶת בֵּית עַבְדְּךָ
שיהיו תמיד צדיקים
[171]
לִהְיוֹת לְעוֹלָם לְפָנֶיךָ
בכדי שיהיו ראוים לקבל החסד הגדול הזה,
[172]
כִּי אַתָּה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דִּבַּרְתָּ
ויעדת את הטוב ואי אפשר שישתנה מצדך,
[173]
וּ
תפילתי היא כי
מִבִּרְכָתְךָ יְבֹרַךְ בֵּית עַבְדְּךָ לְעוֹלָם
שיהיו תמיד ראוים לקבל ברכה והטוב מאתך;
[174]