/ שופטים פרק יב'

פסוקים

שופטים פרק יב'

(א) וַיִּצָּעֵק אִישׁ אֶפְרַיִם, וַיַּעֲבֹר צָפוֹנָה וַיֹּאמְרוּ לְיִפְתָּח, מַדּוּעַ עָבַרְתָּ לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן וְלָנוּ לֹא קָרָאתָ לָלֶכֶת עִמָּךְ בֵּיתְךָ נִשְׂרֹף עָלֶיךָ בָּאֵשׁ: אחרי שהישועה נעשתה ע"י יפתח שהיה משבט מנשה, חרה לשבט אפרים על שגלעד בחרו ראש וקצין לראש בית יוסף [1] , וברשעותם וכפיות טובתם [2] וַיִּצָּעֵק -נאסף [3] אִישׁ -שבט [4] אֶפְרַיִם, וַיַּעֲבֹר את הירדן [5] צָפוֹנָה אל הגלעד [6] שם היה מקום מגורי יפתח, [7] וַיֹּאמְרוּ לְיִפְתָּח, מַדּוּעַ עָבַרְתָּ לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן וְלָנוּ לֹא קָרָאתָ לָלֶכֶת עִמָּךְ ?! אם חשבת להתכבד ולהתגאות בנצחונך במלחמה שניהלת לבדך בלי לקרוא לנו, עוד מעט תנחל קלון במקום כבוד, כי [8] בֵּיתְךָ נִשְׂרֹף עָלֶיךָ בָּאֵשׁ בשעה שאתה בו, ואז תישרף גם אתה: [9]
(ב) וַיֹּאמֶר יִפְתָּח אֲלֵיהֶם אִישׁ רִיב הָיִיתִי אֲנִי וְעַמִּי וּבְנֵי עַמּוֹן מְאֹד וָאֶזְעַק אֶתְכֶם וְלֹא הוֹשַׁעְתֶּם אוֹתִי מִיָּדָם: וַיֹּאמֶר יִפְתָּח אֲלֵיהֶם , עוד בהיותי בארץ טוב, [10] אִישׁ רִיב -בעל מריבה [11] הָיִיתִי אֲנִי וְעַמִּי וּבְנֵי -עִם בני [12] עַמּוֹן מְאֹד -פעמים רבות [13] , והם הציקו שמונה עשרה שנה לבני גלעד, כאשר המלחמה היתה מוטלת רק עלינו, [14] וָאֶזְעַק -וקראתי [15] אֶתְכֶם הרבה פעמים [16] להושיע לי במשך כל הזמן הזה [17] , ולא שמעתם אלי [18] וְלֹא הוֹשַׁעְתֶּם אוֹתִי מִיָּדָם:
(ג) וָאֶרְאֶה כִּי אֵינְךָ מוֹשִׁיעַ וָאָשִׂימָה נַפְשִׁי בְכַפִּי וָאֶעְבְּרָה אֶל בְּנֵי עַמּוֹן וַיִּתְּנֵם יְהֹוָה בְּיָדִי, וְלָמָה עֲלִיתֶם אֵלַי הַיּוֹם הַזֶּה לְהִלָּחֶם בִּי: וָאֶרְאֶה -וכאשר ראיתי [19] כִּי אֵינְךָ מוֹשִׁיעַ בשום פעם שקראתי לך, אז אמרתי, מה לי לזעוק עוד, [20] וָאָשִׂימָה נַפְשִׁי בְכַפִּי וסיכנתי את נפשי, [21] וָאֶעְבְּרָה אֶל בְּנֵי עַמּוֹן להילחם בם, וַיִּתְּנֵם יְהֹוָה בְּיָדִי, וְ הואיל וה' נתנם בידי [22] לָמָה עֲלִיתֶם אֵלַי הַיּוֹם הַזֶּה ?! הרי לעזור לא עליתם! [23] רק לְהִלָּחֶם בִּי עליתם?! [24] ואילו הייתי מנוצח, יכולתם לומר שאילו קראתי לכם היינו מנצחים, אבל עתה שניצחתי, על מה תתרעמו?! [25] ואם ה' הורישם מפני, איך אתם מעיזים להילחם על ה' ועל משיחו?!: [26]
(ד) וַיִּקְבֹּץ יִפְתָּח אֶת כָּל אַנְשֵׁי גִלְעָד, וַיִּלָּחֶם אֶת אֶפְרָיִם, וַיַּכּוּ אַנְשֵׁי גִלְעָד אֶת אֶפְרַיִם כִּי אָמְרוּ פְּלִיטֵי אֶפְרַיִם אַתֶּם גִּלְעָד בְּתוֹךְ אֶפְרַיִם בְּתוֹךְ מְנַשֶּׁה: וַיִּקְבֹּץ -ואסף יִפְתָּח אֶת כָּל אַנְשֵׁי גִלְעָד, וַיִּלָּחֶם אֶת -נגד שבט אֶפְרָיִם, וַיַּכּוּ -והירבו להכות [27] אַנְשֵׁי גִלְעָד אֶת אנשי אֶפְרַיִם כִּי אָמְרוּ -מפני שהיו מבזים ואומרים [28] פְּלִיטֵי -הפחותים והבזויים של שבט [29] אֶפְרַיִם לאנשי גלעד [30] , מה [31] אַתֶּם גִּלְעָד חשובים [32] בְּתוֹךְ אֶפְרַיִם וּ בְּתוֹךְ מְנַשֶּׁה:
(ה) וַיִּלְכֹּד גִּלְעָד אֶת מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן לְאֶפְרָיִם וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ פְּלִיטֵי אֶפְרַיִם אֶעֱבֹרָה וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי גִלְעָד הַאֶפְרָתִי אַתָּה? וַיֹּאמֶר לֹא: וַיִּלְכֹּד בית [33] גִּלְעָד אֶת מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן והעמידו שומרים במעבר אשר שימש [34] לְ פליטי [35] אֶפְרָיִם שביקשו לעבור את הירדן לברוח ולחזור למקומם, [36] וְהָיָה כִּי -כאשר יֹאמְרוּ -היו אומרים [37] אותם פְּלִיטֵי אֶפְרַיִם אשר ניצלו מחרב יפתח [38] , " אֶעֱבֹרָה " -ברצוני לעבור, וַיֹּאמְרוּ -היו אומרים לוֹ אַנְשֵׁי גִלְעָד לאותו אחד שביקש לעבור, הַאֶפְרָתִי -האם מבני אפרים [39] אַתָּה? וַיֹּאמֶר -וכאשר הוא היה עונה [40] לֹא: [41]
(ו) וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֱמָר נָא שִׁבֹּלֶת וַיֹּאמֶר סִבֹּלֶת וְלֹא יָכִין לְדַבֵּר כֵּן וַיֹּאחֲזוּ אוֹתוֹ וַיִּשְׁחָטוּהוּ אֶל מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן, וַיִּפֹּל בָּעֵת הַהִיא מֵאֶפְרַיִם, אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם אָלֶף: וַיֹּאמְרוּ -היו אומרים לוֹ כדי לבחון אם הוא משבט אפרים או לא, [42] אֱמָר נָא שִׁבֹּלֶת [43] הנהר הזה אעבור, [44] וַיֹּאמֶר -וכאשר היה אומר אותו אחד במקום "שִׁבֹּלֶת" [45] " סִבֹּלֶת " כדרך האפרתים שמבטאים סמ"ך במקום שי"ן, [46] וְלֹא יָכִין -יכול היה לכוון [47] לְדַבֵּר כֵּן -כראוי [48] , כי היו אפרים מגמגמים [49] וכבדי שפה [50] , ואז בהכירם כי הוא משבט אפרים, [51] וַיֹּאחֲזוּ -היו אוחזים אוֹתוֹ אנשי גלעד וַיִּשְׁחָטוּהוּ -ושוחטים אותו אֶל -על יד מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן, וַיִּפֹּל -ומתו במלחמה זו [52] בָּעֵת הַהִיא מֵאֶפְרַיִם, אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם אָלֶף אנשים:
(ז) וַיִּשְׁפֹּט יִפְתָּח אֶת יִשְׂרָאֵל שֵׁשׁ שָׁנִים, וַיָּמָת יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי, וַיִּקָּבֵר בְּעָרֵי גִלְעָד: וַיִּשְׁפֹּט יִפְתָּח אֶת יִשְׂרָאֵל שֵׁשׁ שָׁנִים, וַיָּמָת יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי, וַיִּקָּבֵר בְּ אחת [53] מֵ עָרֵי גִלְעָד:
(ח) וַיִּשְׁפֹּט אַחֲרָיו אֶת יִשְׂרָאֵל אִבְצָן מִבֵּית לָחֶם: וַיִּשְׁפֹּט אַחֲרָיו אֶת יִשְׂרָאֵל אִבְצָן [54] מִבֵּית לָחֶם , והיו בו דברים טובים אשר בשכרם הגיע להצלחה ולמעלה גדולה להיותו שופט ישראל: [55]
(ט) וַיְהִי לוֹ שְׁלֹשִׁים בָּנִים וּשְׁלֹשִׁים בָּנוֹת שִׁלַּח הַחוּצָה וּשְׁלֹשִׁים בָּנוֹת הֵבִיא לְבָנָיו מִן הַחוּץ וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁבַע שָׁנִים: וַיְהִי לוֹ שְׁלֹשִׁים בָּנִים וּשְׁלֹשִׁים בָּנוֹת , ולמרות מספרם הרב השיא את כולם בחייו [56] , את בנותיו שִׁלַּח הַחוּצָה מירושתו [57] דהיינו שהשיאן לאנשים, [58] וּשְׁלֹשִׁים בָּנוֹת הֵבִיא לְבָנָיו מִן הַחוּץ להנשא להם, [59] וַיִּשְׁפֹּט אִבְצָן אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁבַע שָׁנִים:
(י) וַיָּמָת אִבְצָן, וַיִּקָּבֵר בְּבֵית לָחֶם: וַיָּמָת אִבְצָן, וַיִּקָּבֵר בְּבֵית לָחֶם:
(יא) וַיִּשְׁפֹּט אַחֲרָיו אֶת יִשְׂרָאֵל אֵילוֹן הַזְּבוּלֹנִי וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל עֶשֶׂר שָׁנִים: וַיִּשְׁפֹּט אַחֲרָיו אֶת יִשְׂרָאֵל אֵילוֹן הַזְּבוּלֹנִי -מבית זבולון, [60] וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל עֶשֶׂר שָׁנִים:
(יב) וַיָּמָת אֵילוֹן הַזְּבוּלֹנִי וַיִּקָּבֵר בְּאַיָּלוֹן בְּאֶרֶץ זְבוּלֻן: וַיָּמָת אֵילוֹן הַזְּבוּלֹנִי -מבית זבולון [61] וַיִּקָּבֵר בְּאַיָּלוֹן אשר בְּאֶרֶץ זְבוּלֻן:
(יג) וַיִּשְׁפֹּט אַחֲרָיו אֶת יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹן בֶּן הִלֵּל הַפִּרְעָתוֹנִי: וַיִּשְׁפֹּט אַחֲרָיו אֶת יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹן בֶּן הִלֵּל הַפִּרְעָתוֹנִי -מִפִּרְעָתוֹן: [62]
(יד) וַיְהִי לוֹ אַרְבָּעִים בָּנִים וּשְׁלֹשִׁים בְּנֵי בָנִים רֹכְבִים עַל שִׁבְעִים עֲיָרִם וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל שְׁמֹנֶה שָׁנִים: וגם הוא הצליח [63] והיה חשוב, [64] וַיְהִי לוֹ אַרְבָּעִים בָּנִים וּשְׁלֹשִׁים בְּנֵי בָנִים , והיו רֹכְבִים עַל שִׁבְעִים עֲיָרִם -חמורים קטנים [65] , ומרוב עָשְׁרָם וגדולתם לא היו צריכים להתעסק במלאכה אחרת ובעבודת הארץ [66] ומרעה הצאן, אלא היו הולכים רוכבים על עיירים כאנשים נכבדים, ורוכבים כולם אחרי עבדון לכבדו, וַיִּשְׁפֹּט עַבְדּוֹן אֶת יִשְׂרָאֵל שְׁמֹנֶה שָׁנִים:
(טו) וַיָּמָת עַבְדּוֹן בֶּן הִלֵּל הַפִּרְעָתוֹנִי וַיִּקָּבֵר בְּפִרְעָתוֹן בְּאֶרֶץ אֶפְרַיִם, בְּהַר הָעֲמָלֵקִי: וַיָּמָת עַבְדּוֹן בֶּן הִלֵּל הַפִּרְעָתוֹנִי -מִפִּרְעָתוֹן, [67] וַיִּקָּבֵר בְּפִרְעָתוֹן אשר בְּאֶרֶץ אֶפְרַיִם, בְּהַר הָעֲמָלֵקִי:

הערות

1. מלבי"ם.
2. רלב"ג, אברבנאל.
3. תרגום יונתן, מצודת ציון.
4. מצודת דוד.
5. רש"י.
6. רש"י.
7. מצודת דוד.
8. אברבנאל.
9. מצודת דוד. אברבנאל מבאר כי טענתם היתה שלפי שגלעד היה לחצי שבט המנשה, והיות אפרים ומנשה אחים, היה ראוי שיעזרו איש אל אחיו, במיוחד שהיה גבול אפרים סמוך אליהם, ולכן היה ראוי שבני גלעד יקראו אחיהם בני אפרים השכנים אליהם להלוך להלחם עם בני עמון, והנה חשבו בני אפרים שלא היתה בזה אשמה לאנשי גלעד, כי אם ליפתח שהתגאה, ולכן פנו אליו בלבד ואליו אמרו ביתך נשרוף באש, כלומר אם חשבת להינשא בתשועת המלחמה אשר עשית לבדך, עוד מעט תשבע קלון כאשר ביתך נשרוף עליך. ומלבי"ם מבאר כי לא הסכימו על נשיאותו והיתה להם טענה שבבית יוסף נחשבו הם [-שבט אפרים] גדולים ממנשה, כמו שנאמר (בראשית מח, כ) "וַיָּשֶׂם אֶת אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה" ועי"כ העלילו עליו.
10. מצודת דוד.
11. מצודת דוד.
12. מצודת דוד.
13. מצודת דוד.
14. מלבי"ם.
15. רי"ד.
16. אברבנאל.
17. מלבי"ם.
18. מצודת דוד.
19. מצודת דוד.
20. מצודת דוד.
21. מלבי"ם.
22. מצודת דוד.
23. מלבי"ם.
24. מלבי"ם.
25. מצודת דוד.
26. והנה לא ראה יפתח לפייסם בדברים לבני אפרים כמו שעשה גדעון אליהם, והסיבה היא לפי שהם דיברו לגדעון בלשון רכה, אבל ליפתח אמרו מיד בתחילה "ביתך נשרוף עליך באש", ולכן ראה להשיבם דברים קשים מאד (אברבנאל). מלבי"ם מבאר שיפתח השיב להם ג' טענות: א' במשך י"ח שנה עמון הציקו לבני גלעד, ולכן עלינו היתה מוטלת המלחמה עמהם, ב' צעקנו לכם כל הימים שתעזרו לנו ולא באתם, ג' היה לכם הרבה שנים לבוא ולהילחם עמהם ולא עשיתם זאת, ומדוע עכשיו אחרי שניצחתי התעוררתם?.
27. מצודת דוד.
28. רש"י, מצודת דוד.
29. תרגום יונתן, רש"י, מצודת ציון. ויש מרבותינו שביארו כי היו אומרים בני אפרים לאנשי גלעד "פליטי אפרים אתם גלעד בתוך אפרים בתוך מנשה", דהיינו פליטים הם אנשי גלעד בהיותם בתוך אפרים ובתוך מנשה משני עבריהם (אברבנאל). כי אפרים הוא עיקר השבט ועמו חצי מנשה שלקחו נחלתם אצלו חבל וגורל אחד כמו שאמר בספר יהושע, ואתם גלעד שלקחתם מעבר הירדן, פליטים אתם מן השבט, כי היה מקומכם הראוי בתוך אפרים בתוך מנשה, רק הלכתם לפלטה אל עבר הירדן, ואיך תעיזו לבחור קצין שוטר ומושל?! (מלבי"ם).
30. רש"י.
31. תרגום יונתן, רש"י.
32. תרגום יונתן, רש"י.
33. תרגום יונתן.
34. רש"י, מצודת דוד.
35. ר"י קרא.
36. ר"י קרא.
37. מצודת דוד.
38. ר"י קרא. ויתכן לומר הפחותים מאפרים, כי החשובים היו ידועים וניכרים, ולא היו צריכים לשאול אם הוא אפרתי (מצודת דוד).
39. רד"ק, מצודת דוד.
40. מצודת דוד.
41. ולהיותם באים נפוצים כצאן אשר אין להם רועה היו אומרים לא (אברבנאל).
42. מצודת דוד.
43. שבולת היא מרוצת המים (מצודת ציון). והיו מנסים אותם בכל מילה שיש בו שי"ן והאפרתים היו קורין אותה סי"ן ולקח הכתוב אחת מהמילים, ויש מפרשים כי לקח מילת "שבולת" לפי שהיתה שבולת הנהר במקום (רד"ק).
44. רש"י, רי"ד, מצודת דוד.
45. מצודת דוד.
46. מצודת דוד.
47. מצודת דוד.
48. מצודת ציון.
49. רש"י.
50. ר"י קרא. כי היה אוויר ארץ אפרים ומזגיהם גורם להם שלא יוכלו לומר שי"ן כי אם סי"ן, כמו אנשי צרפת שאינם קוראים שי"ן וקוראים אותה תי"ו רפה (רד"ק, אברבנאל).
51. אברבנאל.
52. אברבנאל, כלי יקר.
53. כך פשוטו, ומדרשו שהוכה יפתח בשחין כבד, והיה נופל איברים מעיר לעיר, ובכל עיר שהיה נופל איברו היה נקבר שם, וזה היה לו עונש שהרג בתו ולא נשאל על נדרו (ר"י קרא, רד"ק). רלב"ג ומצודת דוד ביארו כי מפני שלא השאיר אחריו בן או בת שיהיה נקרא בהם שמו, ציוה יפתח שיקברו את עצמותיו בכל ערי גלעד לזכרון שהציל את כולם מיד בני עמון.
54. אמרו רז"ל (בבא בתרא צא.) אבצן זה בועז (רש"י, רלב"ג, מצודת דוד). רד"ק ביאר כי אמרו רז"ל "אבצן זה בועז", בעבור סיפור הכתוב נשואי בניו ובנותיו, וסמך לו דבר מנוח, ללמדך שלא יתגאה אדם לא בעושר ולא בבנים, כי אבצן עשה ששים סעודות בין בניו ובנותיו ובכולן לא זימן את מנוח לפי שהיה עקר והיה אומר "כודנתא עקרתא במאי פרע לי" (פרדה עקרה זו במה תפרע לי), ואירע לו בגלל זה שכולן מתו בחייו, ואילו למנוח היה בן קיים הוא שמשון אשר שפט את ישראל, כי ראה ה' בעלבונו.
55. רד"ק.
56. מצודת דוד.
57. לומר שאין הבנות יורשות (ר"י קרא).
58. מצודת דוד.
59. מצודת דוד. והיה מנהגו שהאיש הנכבד יושיב עמו בביתו כל בניו בהיותם נשואים, והבנות ילכו לבעליהן (אברבנאל).
60. תרגום יונתן.
61. תרגום יונתן.
62. תרגום יונתן.
63. רד"ק.
64. מצודת דוד.
65. מצודת ציון.
66. רד"ק.
67. תרגום יונתן.

ניתן ליצור איתנו קשר
בטלפון 072-390-2392

או להשאיר פרטים בטופס ונחזור אליכם אי"ה