(א)
וְאֵלֶּה דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר שָׁלַח יִרְמְיָה הַנָּבִיא מִירוּשָׁלָם אֶל יֶתֶר זִקְנֵי הַגּוֹלָה, וְאֶל הַכֹּהֲנִים וְאֶל הַנְּבִיאִים וְאֶל כָּל הָעָם אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מִירוּשָׁלַם בָּבֶלָה:
ואחרי שמת חנניה והתפרסמה שִׁקְרוּת נבואתו, כתב ירמיהו אִגֶּרֶת מירושלים אל הגולה אשר הגלה נבוכדנצר,
[1]
וְאֵלֶּה דִּבְרֵי הַסֵּפֶר
-הָאִגֶּרֶת
[2]
אֲשֶׁר שָׁלַח יִרְמְיָה הַנָּבִיא מִירוּשָׁלָם אֶל יֶתֶר זִקְנֵי הַגּוֹלָה,
[3]
וְאֶל הַכֹּהֲנִים וְאֶל הַנְּבִיאִים וְאֶל כָּל הָעָם אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מִירוּשָׁלַם בָּבֶלָה
-לבבל:
[4]
(ב)
אַחֲרֵי צֵאת יְכָנְיָה הַמֶּלֶךְ וְהַגְּבִירָה וְהַסָּרִיסִים שָׂרֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלַם, וְהֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר מִירוּשָׁלִָם:
אַחֲרֵי צֵאת יְכָנְיָה הַמֶּלֶךְ וְהַגְּבִירָה
[5]
וְהַסָּרִיסִים
[6]
, הלא הם
[7]
שָׂרֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלַם,
וְהֶחָרָשׁ
[8]
וְהַמַּסְגֵּר
[9]
, אשר יצאו כולם
מִירוּשָׁלִָם
להיות נמסרים בידי נבוכדנצר מלך בבל:
[10]
(ג)
בְּיַד אֶלְעָשָׂה בֶן שָׁפָן וּגְמַרְיָה בֶּן חִלְקִיָּה, אֲשֶׁר שָׁלַח צִדְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֶל נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בָּבֶלָה לֵאמֹר:
ואת אותה הָאִגֶּרֶת שלח ירמיהו
[11]
בְּיַד אֶלְעָשָׂה בֶן שָׁפָן וּגְמַרְיָה בֶּן חִלְקִיָּה,
אֲשֶׁר שָׁלַח צִדְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֶל נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בָּבֶלָה
-לבבל,
[12]
לֵאמֹר
-וכך נאמר באותה הָאִגֶּרֶת:
[13]
(ד)
כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל; לְכָל הַגּוֹלָה אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי מִירוּשָׁלַם בָּבֶלָה:
כֹּה
-כך
[14]
אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל;
לְכָל הַגּוֹלָה אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי מִירוּשָׁלַם בָּבֶלָה
-לבבל:
[15]
(ה)
בְּנוּ בָתִּים וְשֵׁבוּ וְנִטְעוּ גַנּוֹת וְאִכְלוּ אֶת פִּרְיָן:
בְּנוּ בָתִּים וְשֵׁבוּ
-וּשְׁבוּ בהם בנחת,
[16]
וְ
למרות ששלוש שנים יהיו לכם הפירות ערלים,
[17]
נִטְעוּ
-תִּטְּעוּ
[18]
גַנּוֹת
-גינות
[19]
וְאִכְלוּ
לאחר מכן
[20]
אֶת פִּרְיָן
כי לא תצאו מבבל בזמן הקרוב:
[21]
(ו)
קְחוּ נָשִׁים וְהוֹלִידוּ בָּנִים וּבָנוֹת וּקְחוּ לִבְנֵיכֶם נָשִׁים וְאֶת בְּנוֹתֵיכֶם תְּנוּ לַאֲנָשִׁים, וְתֵלַדְנָה בָּנִים וּבָנוֹת, וּרְבוּ שָׁם וְאַל תִּמְעָטוּ:
קְחוּ נָשִׁים וְהוֹלִידוּ בָּנִים וּבָנוֹת
בְּבָבֶל,
[22]
וּקְחוּ לִבְנֵיכֶם נָשִׁים
ואל תחשבו כי בניכם ישובו וישאו נשים בארץ ישראל,
[23]
וְאֶת בְּנוֹתֵיכֶם תְּנוּ לַאֲנָשִׁים,
[24]
וְתֵלַדְנָה בָּנִים וּבָנוֹת,
וּרְבוּ שָׁם
[25]
וְאַל תִּמְעָטוּ:
[26]
(ז)
וְדִרְשׁוּ אֶת שְׁלוֹם הָעִיר אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם שָׁמָּה, וְהִתְפַּלְלוּ בַעֲדָהּ אֶל יְהֹוָה, כִּי בִשְׁלוֹמָהּ יִהְיֶה לָכֶם שָׁלוֹם:
וְ
כל זמן שתמשך הגלות,
[27]
דִרְשׁוּ
-בקשו
[28]
אֶת שְׁלוֹם הָעִיר אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם שָׁמָּה,
וְהִתְפַּלְלוּ בַעֲדָהּ אֶל יְהֹוָה,
כִּי
להיותכם דרים בתוכה,
[29]
בִשְׁלוֹמָהּ יִהְיֶה
גם
[30]
לָכֶם שָׁלוֹם:
[31]
(ח)
כִּי כֹה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אַל יַשִּׁיאוּ לָכֶם נְבִיאֵיכֶם אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וְקֹסְמֵיכֶם וְאַל תִּשְׁמְעוּ אֶל חֲלֹמֹתֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם מַחְלְמִים:
כִּי כֹה
-כך
[32]
אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת
[33]
אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,
אַל יַשִּׁיאוּ
[34]
לָכֶם נְבִיאֵיכֶם
-נביאי השקר
[35]
אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וְקֹסְמֵיכֶם
[36]
במה שאומרים לכם כי מהר תשובו לירושלים,
[37]
וְאַל תִּשְׁמְעוּ אֶל חֲלֹמֹתֵיכֶם
[38]
אֲשֶׁר אַתֶּם מַחְלְמִים
-שואלים מהם שישאלו לכם שאלת חלום:
[39]
(ט)
כִּי בְשֶׁקֶר הֵם נִבְּאִים לָכֶם בִּשְׁמִי לֹא שְׁלַחְתִּים נְאֻם יְהֹוָה:
כִּי בְשֶׁקֶר
הבל וכזב
[40]
הֵם נִבְּאִים
-מנבאים
[41]
לָכֶם בִּשְׁמִי
, כי
[42]
לֹא שְׁלַחְתִּים
-שלחתי אותם
[43]
נְאֻם
-אמר
[44]
יְהֹוָה:
(י)
כִּי כֹה אָמַר יְהֹוָה, כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם אֶת דְּבָרִי הַטּוֹב לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה:
כִּי כֹה
-כך
[45]
אָמַר יְהֹוָה,
כִּי
רק
[46]
לְפִי
-כאשר
[47]
מְלֹאת
-יושלמו
[48]
לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה
מתחילת התפשטותה על ישראל
[49]
אֶפְקֹד
[50]
אֶתְכֶם
, ולא קודם הזמן הזה,
[51]
וַהֲקִמֹתִי
-ואקיים אז
[52]
עֲלֵיכֶם אֶת דְּבָרִי הַטּוֹב לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה:
[53]
(יא)
כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת הַמַּחֲשָׁבֹת אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב עֲלֵיכֶם נְאֻם יְהֹוָה, מַחְשְׁבוֹת שָׁלוֹם וְלֹא לְרָעָה לָתֵת לָכֶם אַחֲרִית וְתִקְוָה:
כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת הַמַּחֲשָׁבֹת אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב עֲלֵיכֶם נְאֻם
-אמר
[54]
יְהֹוָה,
מַחְשְׁבוֹת שָׁלוֹם וְלֹא לְרָעָה
, ומה שתתעכבו בגולה שבעים שנה לטובה הוא לכם, כי אז יִכָּנַע לבבכם הערל וזו תהיה סיבה
[55]
לָתֵת לָכֶם אַחֲרִית
-סוף
[56]
וְתִקְוָה
טובה כמו שאתם מקווים
[57]
אחר שתשובו הנה
[58]
ותתקיימו בארץ:
[59]
(יב)
וּקְרָאתֶם אֹתִי וַהֲלַכְתֶּם וְהִתְפַּלַּלְתֶּם אֵלָי וְשָׁמַעְתִּי אֲלֵיכֶם:
ואחרי שֶׁיִּכָּנַע לבבכם, תשובו ותהיו במקום המקודש, מקום המוכן ביותר לעבוד את ה',
[60]
וּקְרָאתֶם
-ואז כאשר תקראו
[61]
אֹתִי
-אלי
[62]
וַהֲלַכְתֶּם
-ותלכו בדרכי
[63]
וְהִתְפַּלַּלְתֶּם
-ותתפללו
[64]
אֵלָי
[65]
להשיב את כל בני הגולה מכל המקומות,
[66]
וְשָׁמַעְתִּי
-אז אשמע
[67]
אֲלֵיכֶם:
(יג)
וּבִקַּשְׁתֶּם אֹתִי, וּמְצָאתֶם כִּי תִדְרְשֻׁנִי בְּכָל לְבַבְכֶם:
וּבִקַּשְׁתֶּם
-וכאשר תבקשו
[68]
אֹתִי,
[69]
וּמְצָאתֶם
-אז תמצאו
[70]
שתשוב השגחתי עליכם,
[71]
כִּי
-אם
[72]
תִדְרְשֻׁנִי
-תדרשו אותי
[73]
בְּכָל לְבַבְכֶם:
(יד)
וְנִמְצֵאתִי לָכֶם נְאֻם יְהֹוָה וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּתְכֶם (שביתכם) וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם וּמִכָּל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּי אֶתְכֶם שָׁם נְאֻם יְהֹוָה, וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מִשָּׁם:
וְנִמְצֵאתִי
-אז אהיה נמצא
[74]
לָכֶם נְאֻם
-אמר
[75]
יְהֹוָה
למלאות משאלותיכם,
[76]
וְשַׁבְתִּי
-ואשיב
[77]
אֶת שְׁבוּתְכֶם
[78]
(שביתכם
כתיב
) וְקִבַּצְתִּי
-ואקבץ
[79]
אֶתְכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם וּמִכָּל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּי אֶתְכֶם שָׁם נְאֻם
-אמר
[80]
יְהֹוָה,
וַהֲשִׁבֹתִי
-ואשיב
[81]
אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מִשָּׁם:
[82]
(טו)
כִּי אֲמַרְתֶּם הֵקִים לָנוּ יְהֹוָה נְבִאִים בָּבֶלָה:
כִּי
-ואם
[83]
אֲמַרְתֶּם
-תאמרו, הנה
[84]
הֵקִים
-העמיד
[85]
לָנוּ יְהֹוָה נְבִאִים בָּבֶלָה
-בבבל, והמה מתנבאים שמהר נשוב
[86]
, אל תאמינו להם:
[87]
(טז)
כִּי כֹה אָמַר יְהֹוָה אֶל הַמֶּלֶךְ הַיּוֹשֵׁב אֶל כִּסֵּא דָוִד וְאֶל כָּל הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּעִיר הַזֹּאת אֲחֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָצְאוּ אִתְּכֶם בַּגּוֹלָה:
לא אמת ידברו
[88]
, ואלה שנשארו בירושלים ולא גלו בגלות יהויכין, אל תתפארו על אחיכם הגולים,
[89]
כִּי כֹה
-כך
[90]
אָמַר יְהֹוָה אֶל
-על
[91]
הַמֶּלֶךְ
צדקיהו
[92]
הַיּוֹשֵׁב
עכשיו
[93]
אֶל
-על
[94]
כִּסֵּא דָוִד וְאֶל כָּל הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּעִיר הַזֹּאת
, שהם
אֲחֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָצְאוּ אִתְּכֶם בַּגּוֹלָה:
(יז)
כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת, הִנְנִי מְשַׁלֵּחַ בָּם אֶת הַחֶרֶב אֶת הָרָעָב וְאֶת הַדָּבֶר, וְנָתַתִּי אוֹתָם כַּתְּאֵנִים הַשֹּׁעָרִים אֲשֶׁר לֹא תֵאָכַלְנָה מֵרֹעַ:
כֹּה
-כך
[95]
אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת,
הִנְנִי מְשַׁלֵּחַ בָּם אֶת הַחֶרֶב אֶת הָרָעָב וְאֶת הַדָּבֶר,
וְנָתַתִּי
-ואתן
[96]
אוֹתָם כַּתְּאֵנִים הַשֹּׁעָרִים
-המגונים והמאוסים
[97]
אֲשֶׁר לֹא תֵאָכַלְנָה מֵרֹעַ:
[98]
(יח)
וְרָדַפְתִּי אַחֲרֵיהֶם בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר, וּנְתַתִּים לְזַעֲוָה (לזועה) לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ לְאָלָה וּלְשַׁמָּה וְלִשְׁרֵקָה וּלְחֶרְפָּה בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדַּחְתִּים שָׁם:
וְרָדַפְתִּי
-וארדוף
[99]
אַחֲרֵיהֶם
ואפרע מהם
[100]
בַּחֶרֶב
האויב
[101]
בָּרָעָב וּבַדָּבֶר,
וּנְתַתִּים
-ואתן אותם
[102]
לְזַעֲוָה
-לרעד ורתת
[103]
(לזועה
כתיב
) לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ
[104]
, ואתן אותם
לְאָלָה
-לשבועה
[105]
וּלְשַׁמָּה
-ולתמיהה
[106]
וְלִשְׁרֵקָה
[107]
וּלְחֶרְפָּה
[108]
בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדַּחְתִּים
-אַדִּיחֵם
[109]
שָׁם:
[110]
(יט)
תַּחַת אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֶל דְּבָרַי נְאֻם יְהֹוָה, אֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֲלֵיהֶם אֶת עֲבָדַי הַנְּבִאִים הַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ, וְלֹא שְׁמַעְתֶּם נְאֻם יְהֹוָה:
וכל זה יהיה
[111]
תַּחַת
-בעבור
[112]
אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֶל דְּבָרַי נְאֻם
-אמר
[113]
יְהֹוָה,
אֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֲלֵיהֶם אֶת עֲבָדַי הַנְּבִאִים הַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ,
[114]
וְ
עם כל זה
[115]
לֹא שְׁמַעְתֶּם
[116]
נְאֻם
-אמר
[117]
יְהֹוָה:
(כ)
וְאַתֶּם שִׁמְעוּ דְבַר יְהֹוָה כָּל הַגּוֹלָה אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּי מִירוּשָׁלַם בָּבֶלָה:
וניבא על אלה אשר הלכו בגולה שהיו שומעים אל נביאי השקר באומרו,
[118]
וְאַתֶּם
אחר שכבר קבלתם ענשכם,
[119]
שִׁמְעוּ דְבַר יְהֹוָה כָּל הַגּוֹלָה אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּי מִירוּשָׁלַם בָּבֶלָה
-לבבל:
[120]
(כא)
כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶל אַחְאָב בֶּן קוֹלָיָה, וְאֶל צִדְקִיָּהוּ בֶן מַעֲשֵׂיָה הַנִּבְּאִים לָכֶם בִּשְׁמִי שָׁקֶר הִנְנִי נֹתֵן אֹתָם בְּיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וְהִכָּם לְעֵינֵיכֶם:
כֹּה
-כך
[121]
אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶל
-על
[122]
אַחְאָב בֶּן קוֹלָיָה,
וְאֶל
-ועל
[123]
צִדְקִיָּהוּ בֶן מַעֲשֵׂיָה הַנִּבְּאִים
-המתנבאים
[124]
לָכֶם בִּשְׁמִי
דבר
[125]
שָׁקֶר
אשר לא ציוויתי,
[126]
הִנְנִי נֹתֵן אֹתָם בְּיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר
[127]
מֶלֶךְ בָּבֶל וְהִכָּם
-וימית אותם
[128]
לְעֵינֵיכֶם:
(כב)
וְלֻקַּח מֵהֶם קְלָלָה לְכֹל גָּלוּת יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּבָבֶל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ יְהֹוָה כְּצִדְקִיָּהוּ וּכְאֶחָב אֲשֶׁר קָלָם מֶלֶךְ בָּבֶל בָּאֵשׁ:
וְלֻקַּח
-ותלקח
[129]
מֵהֶם
דוגמה
[130]
לִ
קְלָלָה לְכֹל גָּלוּת יְהוּדָה
[131]
אֲשֶׁר בְּבָבֶל לֵאמֹר
-שיאמרו בקללתם,
[132]
יְשִׂמְךָ יְהֹוָה כְּצִדְקִיָּהוּ וּכְאֶחָב
-וכאחאב
[133]
אֲשֶׁר קָלָם
-שָׂרְפָם
[134]
מֶלֶךְ בָּבֶל בָּאֵשׁ:
(כג)
יַעַן אֲשֶׁר עָשׂוּ נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיְנַאֲפוּ אֶת נְשֵׁי רֵעֵיהֶם וַיְדַבְּרוּ דָבָר בִּשְׁמִי שֶׁקֶר אֲשֶׁר לוֹא צִוִּיתִם, וְאָנֹכִי הַיּוֹדֵעַ (הוידע וָעֵד נְאֻם יְהֹוָה:
וזה יהיה
[135]
יַעַן
-בעבור
[136]
אֲשֶׁר עָשׂוּ נְבָלָה
[137]
בְּיִשְׂרָאֵל וַיְנַאֲפוּ אֶת נְשֵׁי רֵעֵיהֶם
[138]
, ועוד
[139]
וַיְדַבְּרוּ
-דיברו
[140]
דָבָר בִּשְׁמִי שֶׁקֶר אֲשֶׁר לוֹא
-לא
[141]
צִוִּיתִם,
וְאָנֹכִי הַיּוֹדֵעַ (הוידע
כתיב)
אשר דיברו שקר כי לא ציוויתים,
[142]
וָעֵד
[143]
אנכי, כי ראיתי את אשר נאפו,
[144]
נְאֻם
-אמר
[145]
יְהֹוָה:
(כד)
וְאֶל שְׁמַעְיָהוּ הַנֶּחֱלָמִי תֹּאמַר, לֵאמֹר:
ואחרי שניבא עליהם, ניבא גם כן על שמעיהו הנחלמי שהיה גם כן נביא שקר באומרו,
[146]
וְאֶל שְׁמַעְיָהוּ הַנֶּחֱלָמִי
-מֵחֲלַם
[147]
תֹּאמַר,
לֵאמֹר
-וכך תאמר:
[148]
(כה)
כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, יַעַן אֲשֶׁר אַתָּה שָׁלַחְתָּ בְשִׁמְכָה סְפָרִים אֶל כָּל הָעָם אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִַם וְאֶל צְפַנְיָה בֶן מַעֲשֵׂיָה הַכֹּהֵן וְאֶל כָּל הַכֹּהֲנִים, לֵאמֹר:
כֹּה
-כך
[149]
אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר,
יַעַן
-בעבור
[150]
אֲשֶׁר אַתָּה שָׁלַחְתָּ בְשִׁמְכָה
-בשמך
[151]
סְפָרִים
-אגרות
[152]
אֶל כָּל הָעָם אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִַם וְאֶל צְפַנְיָה בֶן מַעֲשֵׂיָה הַכֹּהֵן וְאֶל כָּל הַכֹּהֲנִים,
לֵאמֹר
-וכך דיברת באגרות הללו:
[153]
(כו)
יְהֹוָה נְתָנְךָ כֹהֵן תַּחַת יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן לִהְיוֹת פְּקִדִים בֵּית יְהֹוָה לְכָל אִישׁ מְשֻׁגָּע וּמִתְנַבֵּא וְנָתַתָּה אֹתוֹ אֶל הַמַּהְפֶּכֶת וְאֶל הַצִּינֹק:
אתה צפניה
[154]
, הנה
[155]
יְהֹוָה
[156]
נְתָנְךָ
-העמיד אותך להיות
[157]
כֹהֵן
-שר הכהנים
[158]
תַּחַת
-במקום
[159]
יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן
[160]
, להשגיח
[161]
לִהְיוֹת
-שיהיו
פְּקִדִים
-ממונים
[162]
בֵּית
-בבית
[163]
יְהֹוָה לְכָל
-על כל
[164]
אִישׁ מְשֻׁגָּע
[165]
וּמִתְנַבֵּא
לרעה
[166]
דברי שיגעון מליבו,
[167]
וְנָתַתָּה
-שתתן
[168]
אֹתוֹ אֶל הַמַּהְפֶּכֶת
[169]
וְאֶל הַצִּינֹק
[170]
להיות כלוא שם:
[171]
(כז)
וְעַתָּה לָמָּה לֹא גָעַרְתָּ בְּיִרְמְיָהוּ הָעֲנְּתֹתִי הַמִּתְנַבֵּא לָכֶם:
וְעַתָּה
הואיל וכך
[172]
, אתה צפניה להיותך כהן גדול,
[173]
לָמָּה
אפילו
[174]
לֹא גָעַרְתָּ
[175]
בְּיִרְמְיָהוּ הָעֲנְּתֹתִי
-מענתות
[176]
הַמִּתְנַבֵּא לָכֶם
דברי שיגעון מליבו?!:
(כח)
כִּי עַל כֵּן שָׁלַח אֵלֵינוּ בָּבֶל- לֵאמֹר, אֲרֻכָּה הִיא בְּנוּ בָתִּים וְשֵׁבוּ וְנִטְעוּ גַנּוֹת וְאִכְלוּ אֶת פְּרִיהֶן:
כִּי
נראה בו שמדבר שיגעון מליבו,
[177]
עַל כֵּן
-אשר
[178]
שָׁלַח אֵלֵינוּ
לְ
בָּבֶל-
לֵאמֹר,
אֲרֻכָּה הִיא
תהיה הגלות הזו שאתם בה, לכן
[179]
בְּנוּ בָתִּים
שם,
[180]
וְשֵׁבוּ
-וּשְׁבוּ,
[181]
וְנִטְעוּ גַנּוֹת
-גינות
[182]
וְאִכְלוּ אֶת פְּרִיהֶן
כי לא תצאו משם בזמן קרוב:
[183]
(כט)
וַיִּקְרָא צְפַנְיָה הַכֹּהֵן אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה בְּאָזְנֵי יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא:
ומספר המקרא כי
[184]
וַיִּקְרָא
-בעת שקרא
[185]
צְפַנְיָה הַכֹּהֵן אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה בְּאָזְנֵי יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא:
(ל)
וַיְהִי דְּבַר יְהֹוָה אֶל יִרְמְיָהוּ לֵאמֹר:
וַיְהִי דְּבַר יְהֹוָה אֶל יִרְמְיָהוּ לֵאמֹר:
[186]
(לא)
שְׁלַח עַל כָּל הַגּוֹלָה לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְהֹוָה אֶל שְׁמַעְיָה הַנֶּחֱלָמִי, יַעַן אֲשֶׁר נִבָּא לָכֶם שְׁמַעְיָה וַאֲנִי לֹא שְׁלַחְתִּיו, וַיַּבְטַח אֶתְכֶם עַל שָׁקֶר:
שְׁלַח עַל
-אל
[187]
כָּל הַגּוֹלָה לֵאמֹר,
כֹּה
-כך
[188]
אָמַר יְהֹוָה אֶל
-על
[189]
שְׁמַעְיָה הַנֶּחֱלָמִי,
יַעַן אֲשֶׁר נִבָּא לָכֶם שְׁמַעְיָה
בשמי בשקר
[190]
וַאֲנִי לֹא שְׁלַחְתִּיו,
וַיַּבְטַח אֶתְכֶם עַל
הבטחת
[191]
שָׁקֶר:
(לב)
לָכֵן כֹּה אָמַר יְהֹוָה, הִנְנִי פֹקֵד עַל שְׁמַעְיָה הַנֶּחֱלָמִי וְעַל זַרְעוֹ לֹא יִהְיֶה לוֹ אִישׁ יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ הָעָם הַזֶּה, וְלֹא יִרְאֶה בַטּוֹב אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה לְעַמִּי נְאֻם יְהֹוָה, כִּי סָרָה דִבֶּר עַל יְהֹוָה:
לָכֵן כֹּה אָמַר יְהֹוָה,
הִנְנִי פֹקֵד
[192]
להשיב גמול
[193]
עַל שְׁמַעְיָה הַנֶּחֱלָמִי וְעַל זַרְעוֹ
את העוון הזה
[194]
, לכן
[195]
לֹא יִהְיֶה לוֹ
-מזרעו
[196]
אִישׁ יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ
מושב השרים והזקנים של
[197]
הָעָם הַזֶּה,
וְלֹא יִרְאֶה בַטּוֹב אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה לְעַמִּי
להשיבם מן הגולה
[198]
נְאֻם יְהֹוָה,
כִּי סָרָה דִבֶּר עַל יְהֹוָה
לדבר שקר בשמו אשר לא צִוָּהוּ:
[199]