(א)
הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהֹוָה לֵאמֹר:
הַדָּבָר
-זהו דבר הנבואה
[1]
אֲשֶׁר הָיָה
[2]
אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהֹוָה לֵאמֹר
לו שיעשה כן:
[3]
(ב)
עֲמֹד בְּשַׁעַר בֵּית יְהֹוָה, וְקָרָאתָ שָּׁם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְאָמַרְתָּ שִׁמְעוּ דְבַר יְהֹוָה כָּל יְהוּדָה הַבָּאִים בַּשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה לְהִשְׁתַּחֲוֹת לַיְהֹוָה:
עֲמֹד בְּשַׁעַר בֵּית יְהֹוָה,
[4]
וְקָרָאתָ
-ותתנבא
[5]
שָּׁם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְאָמַרְתָּ
-ותאמר,
[6]
שִׁמְעוּ דְבַר יְהֹוָה כָּל
בית
[7]
יְהוּדָה הַבָּאִים בַּשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה
[8]
לְהִשְׁתַּחֲוֹת לַיְהֹוָה
[9]
, אל תחשבו שבבואכם להשתחוות כאן יכופרו לכם מעשיכם הרעים, שאין הדבר כן:
[10]
(ג)
כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הֵיטִיבוּ דַרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם וַאֲשַׁכְּנָה אֶתְכֶם בַּמָּקוֹם הַזֶּה:
כֹּה
-כך
[11]
אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל
, לא הַבִּיאָה לָעֲזָרָה היא המעשה הטוב והנרצה, אלא המעשים הטובים הם תנאי אל הַבִּיאָה לָעֲזָרָה, לכן
[12]
הֵיטִיבוּ דַרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם
-ומעשיכם,
[13]
וַאֲשַׁכְּנָה
-ואשכין
[14]
אֶתְכֶם בַּמָּקוֹם הַזֶּה
ולא תגלו ממנו:
[15]
(ד)
אַל תִּבְטְחוּ לָכֶם אֶל דִּבְרֵי הַשֶּׁקֶר לֵאמֹר הֵיכַל יְהֹוָה, הֵיכַל יְהֹוָה, הֵיכַל יְהֹוָה הֵמָּה:
אַל תִּבְטְחוּ לָכֶם אֶל דִּבְרֵי
נביאי
[16]
הַשֶּׁקֶר
המתעים אתכם
[17]
ואין בהם ממש
[18]
לֵאמֹר
-שהם אומרים
[19]
הֵיכַל יְהֹוָה,
הֵיכַל יְהֹוָה,
הֵיכַל יְהֹוָה הֵמָּה
בתוכנו ולא יחריב ה' את היכלו:
[20]
(ה)
כִּי אִם הֵיטֵיב תֵּיטִיבוּ אֶת דַּרְכֵיכֶם וְאֶת מַעַלְלֵיכֶם אִם עָשׂוֹ תַעֲשׂוּ מִשְׁפָּט בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ:
כִּי אִם הֵיטֵיב תֵּיטִיבוּ אֶת דַּרְכֵיכֶם וְאֶת מַעַלְלֵיכֶם
, ויהיה זה
[21]
אִם עָשׂוֹ תַעֲשׂוּ מִשְׁפָּט
אמת
[22]
בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ:
(ו)
גֵּר יָתוֹם וְאַלְמָנָה לֹא תַעֲשֹׁקוּ, וְדָם נָקִי אַל תִּשְׁפְּכוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תֵלְכוּ לְרַע לָכֶם:
גֵּר יָתוֹם וְאַלְמָנָה
[23]
לֹא תַעֲשֹׁקוּ,
וְדָם נָקִי אַל תִּשְׁפְּכוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה
שהוא מקום השכינה,
[24]
וְאַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תֵלְכוּ
, שעבודתם
[25]
לְרַע לָכֶם
, כי מעבודתם תמשך אליכם רעה ולא טובה
[26]
, ובזמן שאתם עושים זאת, אתם נופלים לפני אויביכם:
[27]
(ז)
וְשִׁכַּנְתִּי אֶתְכֶם בַּמָּקוֹם הַזֶּה בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם לְמִן עוֹלָם וְעַד עוֹלָם:
כאשר תעשו כן,
[28]
וְשִׁכַּנְתִּי
-אז אשכין
[29]
אֶתְכֶם בַּמָּקוֹם הַזֶּה
, ואשאיר אתכם תמיד
[30]
בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם
לאברהם יצחק ויעקב; היא הארץ אשר היה בדעתי ורצוני לתת אותה לכם
[31]
לְמִן עוֹלָם
-מעת בואכם שמה
[32]
וְעַד עוֹלָם
לנצח נצחים, ולא תגלו ממנה:
[33]
(ח)
הִנֵּה אַתֶּם בֹּטְחִים לָכֶם עַל דִּבְרֵי הַשָּׁקֶר לְבִלְתִּי הוֹעִיל:
הִנֵּה
-אבל
[34]
אַתֶּם בֹּטְחִים לָכֶם עַל דִּבְרֵי הַשָּׁקֶר
הוא ביטחון ההיכל
[35]
, שחשבתם שבעבור היכל ה' יעבור הקב"ה על חטאתיכם
[36]
, ואתם רואים
[37]
לְבִלְתִּי
-שהוא אינו
[38]
הוֹעִיל
-מועיל:
[39]
(ט)
הֲגָנֹב רָצֹחַ וְנָאֹף וְהִשָּׁבֵעַ לַשֶּׁקֶר, וְקַטֵּר לַבָּעַל, וְהָלֹךְ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם:
הֲגָנֹב
-וכי תגנבו,
[40]
רָצֹחַ
-ותרצחו,
[41]
וְנָאֹף
-ותנאפו,
[42]
וְהִשָּׁבֵעַ
-ותשבעו
[43]
לַשֶּׁקֶר,
וְקַטֵּר
-ותקטירו
[44]
לַבָּעַל,
וְהָלֹךְ
-ותלכו
[45]
אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם
ויועיל לכם ההיכל ?!:
[46]
(י)
וּבָאתֶם וַעֲמַדְתֶּם לְפָנַי בַּבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו, וַאֲמַרְתֶּם נִצַּלְנוּ לְמַעַן עֲשׂוֹת אֵת כָּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה:
ואחרי שתעשו את כל התועבות הללו
[47]
וּבָאתֶם
-ותבואו
[48]
וַעֲמַדְתֶּם
-ותעמדו
[49]
להתפלל
[50]
לְפָנַי בַּבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו,
וַאֲמַרְתֶּם
-ותאמרו הנה בזה
[51]
נִצַּלְנוּ
מהעונש הראוי לבוא על מעשים כאלה,
[52]
לְמַעַן
תשובו לחטוא
[53]
וְלַ
עֲשׂוֹת
שוב
[54]
אֵת כָּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה
ויהיה בית ה' סיבה ועזר לעשות התועבות בבוטחכם בו?!:
[55]
(יא)
הַמְעָרַת פָּרִצִים הָיָה הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו בְּעֵינֵיכֶם גַּם אָנֹכִי הִנֵּה רָאִיתִי נְאֻם יְהֹוָה:
הַמְעָרַת
-האם כמו מערת
[56]
פָּרִצִים
[57]
הָיָה הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו
[58]
בְּעֵינֵיכֶם
?! שכאשר יעשו התועבות ילכו להיחבא בה?!,
[59]
גַּם אָנֹכִי הִנֵּה רָאִיתִי
את לבבכם, וראיתי כי בבואכם אלי אין לבבכם פונה אלי, אלא בלבבכם שתעשו עוד את התועבות אשר עשיתם מתחילה
[60]
נְאֻם
-אמר
[61]
יְהֹוָה
, ואני רואה תעלומות, ומי יִסָּתֵר מפני?! ואם תחשבו שעם כל זה לא אחריב את ביתי, זו טעות:
[62]
(יב)
כִּי לְכוּ נָא אֶל מְקוֹמִי אֲשֶׁר בְּשִׁילוֹ אֲשֶׁר שִׁכַּנְתִּי שְׁמִי שָׁם בָּרִאשׁוֹנָה וּרְאוּ אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לוֹ מִפְּנֵי רָעַת עַמִּי יִשְׂרָאֵל:
כִּי לְכוּ
-התבוננו
[63]
נָא
-עתה
[64]
אֶל מְקוֹמִי
[65]
אֲשֶׁר
עמד
[66]
בְּשִׁילוֹ אֲשֶׁר שִׁכַּנְתִּי שְׁמִי שָׁם בָּרִאשׁוֹנָה
לפני שנבחרה ירושלים,
[67]
וּרְאוּ אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לוֹ
שהחרבתי אותו
[68]
מִפְּנֵי רָעַת עַמִּי יִשְׂרָאֵל
בימי עלי הכהן ולא חששתי עליו
[69]
, וכך אעשה בבית הזה:
[70]
(יג)
וְעַתָּה יַעַן עֲשׂוֹתְכֶם אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה נְאֻם יְהֹוָה, וָאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם הַשְׁכֵּם וְדַבֵּר וְלֹא שְׁמַעְתֶּם, וָאֶקְרָא אֶתְכֶם וְלֹא עֲנִיתֶם:
וְעַתָּה יַעַן עֲשׂוֹתְכֶם אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה
[71]
נְאֻם
-אמר
[72]
יְהֹוָה,
וָאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם
על ידי הנביאים
[73]
הַשְׁכֵּם וְדַבֵּר
[74]
וְלֹא שְׁמַעְתֶּם,
וָאֶקְרָא אֶתְכֶם
לשוב אלי בתשובה
[75]
וְלֹא עֲנִיתֶם
-שבתם:
[76]
(יד)
וְעָשִׂיתִי לַבַּיִת אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו אֲשֶׁר אַתֶּם בֹּטְחִים בּוֹ, וְלַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם וְלַאֲבוֹתֵיכֶם, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְשִׁלוֹ:
וְעָשִׂיתִי
-לכן אעשה
[77]
לַבַּיִת אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו אֲשֶׁר אַתֶּם בֹּטְחִים בּוֹ,
[78]
וְלַמָּקוֹם
[79]
אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם וְלַאֲבוֹתֵיכֶם,
כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְשִׁלוֹ
בימי עלי:
[80]
(טו)
וְהִשְׁלַכְתִּי אֶתְכֶם מֵעַל פָּנָי כַּאֲשֶׁר הִשְׁלַכְתִּי אֶת כָּל אֲחֵיכֶם, אֵת כָּל זֶרַע אֶפְרָיִם:
וְ
כאשר אחריב את הבית,
[81]
הִשְׁלַכְתִּי
-אשליך
[82]
אֶתְכֶם מֵעַל פָּנָי
לגולה
[83]
כַּאֲשֶׁר הִשְׁלַכְתִּי אֶת כָּל אֲחֵיכֶם,
אֵת כָּל זֶרַע אֶפְרָיִם:
[84]
(טז)
וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה וְאַל תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה, וְאַל תִּפְגַּע בִּי כִּי אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ אֹתָךְ:
וְאַתָּה
ירמיהו
[85]
, אומר לו השם יתברך, ציוויתי רק שתעמוד בשער בית ה'
[86]
שהם באים להשתחוות ותוכיחם, אבל
[87]
אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה וְאַל תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה
[88]
וּתְפִלָּה,
וְאַל תִּפְגַּע
[89]
בִּי
שאעשה בזכותך
[90]
כִּי אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ אֹתָךְ
-אליך
[91]
כלל:
[92]
(יז)
הַאֵינְךָ רֹאֶה מָה הֵמָּה עֹשִׂים בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִָם:
הַאֵינְךָ
-וכי אין אתה
[93]
רֹאֶה מָה הֵמָּה
-שהם
[94]
עֹשִׂים בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִָם:
[95]
(יח)
הַבָּנִים מְלַקְּטִים עֵצִים, וְהָאָבוֹת מְבַעֲרִים אֶת הָאֵשׁ, וְהַנָּשִׁים לָשׁוֹת בָּצֵק לַעֲשׂוֹת כַּוָּנִים לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם, וְהַסֵּךְ נְסָכִים לֵאלֹהִים אֲחֵרִים לְמַעַן הַכְעִסֵנִי:
כל אחד מבני הבית מסייע לעבירה,
[96]
הַבָּנִים מְלַקְּטִים עֵצִים,
וְהָאָבוֹת מְבַעֲרִים
-מדליקים
[97]
אֶת הָאֵשׁ,
וְהַנָּשִׁים לָשׁוֹת בָּצֵק
[98]
, והכל כדי
לַעֲשׂוֹת כַּוָּנִים
-מיני מאכלים להגיש מנחה
[99]
לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם,
[100]
וְהַסֵּךְ
-ואז לנסך
[101]
נְסָכִים לֵאלֹהִים אֲחֵרִים
, ואין עושים זאת לתיאבון אלא רק
[102]
לְמַעַן הַכְעִסֵנִי:
(יט)
הַאֹתִי הֵם מַכְעִסִים?! נְאֻם יְהֹוָה, הֲלוֹא אֹתָם לְמַעַן בֹּשֶׁת פְּנֵיהֶם:
וכי
הַ
אם באמת הם סבורים כי
[103]
אֹתִי הֵם מַכְעִסִים?!
[104]
נְאֻם
-אמר
[105]
יְהֹוָה,
הֲלוֹא אֹתָם
-את עצמם הם מכעיסים
[106]
, כי הנה אנוכי לא אתפעל משום דבר
[107]
, והכעס והחרון אף יבואו עליהם
[108]
ויזיקו להם,
[109]
לְמַעַן בֹּשֶׁת פְּנֵיהֶם
כי יהיו מעשיהם לבושת ולכלימה עליהם
[110]
שיתביישו במעשיהם הרעים:
[111]
(כ)
לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה, הִנֵּה אַפִּי וַחֲמָתִי נִתֶּכֶת אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה עַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה וְעַל עֵץ הַשָּׂדֶה וְעַל פְּרִי הָאֲדָמָה, וּבָעֲרָה וְלֹא תִכְבֶּה:
לָכֵן
בגלל שהם עשו להכעיסני
[112]
ובעבור המעשים הרעים ההם
[113]
כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה,
הִנֵּה אַפִּי וַחֲמָתִי נִתֶּכֶת
-יורדת ומגעת
[114]
אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה
שהוא ירושלים,
[115]
עַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה וְעַל עֵץ הַשָּׂדֶה וְעַל פְּרִי הָאֲדָמָה,
[116]
וּבָעֲרָה
-ותבער חמתי
[117]
וְלֹא תִכְבֶּה:
[118]
(כא)
כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹלוֹתֵיכֶם סְפוּ עַל זִבְחֵיכֶם וְאִכְלוּ בָשָׂר:
ושב הנביא על דבריו שלא לבטוח בדברי השקר אודות היכל ה' באומרו,
[119]
כֹּה
-כך
[120]
אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל
, עתה מאחר שאינכם עושים רצוני,
[121]
עֹלוֹתֵיכֶם
שאתם מביאים שהמה כולם כָּלִיל
[122]
לגבוה,
[123]
סְפוּ
-הוסיפו אותם
[124]
עַל זִבְחֵיכֶם
-זבחי שלמיכם
[125]
הנאכלים
[126]
וְאִכְלוּ
את הַ
בָשָׂר
, שהואיל ואין העולות לרצון לְפָנַי למה תפסידו את הבשר?!:
[127]
(כב)
כִּי לֹא דִבַּרְתִּי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם וְלֹא צִוִּיתִים בְּיוֹם הוֹצִיאִי (הוציא) אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם עַל דִּבְרֵי עוֹלָה וָזָבַח:
כִּי
-הרי
[128]
לֹא דִבַּרְתִּי אֶת
-עם
[129]
אֲבוֹתֵיכֶם וְלֹא צִוִּיתִים
אז
[130]
בְּיוֹם הוֹצִיאִי (הוציא
כתיב
) אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם עַל דִּבְרֵי
-עניין
[131]
עוֹלָה וָזָבַח:
[132]
(כג)
כִּי אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה צִוִּיתִי אוֹתָם לֵאמֹר, שִׁמְעוּ בְקוֹלִי וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם, וַהֲלַכְתֶּם בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אֶתְכֶם לְמַעַן יִיטַב לָכֶם:
כִּי אִם
-רק
[133]
אֶת הַדָּבָר הַזֶּה צִוִּיתִי אוֹתָם
[134]
לֵאמֹר,
שִׁמְעוּ בְקוֹלִי
[135]
וְהָיִיתִי
-באופן שאהיה
[136]
לָכֶם לֵאלֹהִים
[137]
וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם,
וַהֲלַכְתֶּם
-ותלכו
[138]
בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אֶתְכֶם לְמַעַן יִיטַב לָכֶם:
[139]
(כד)
וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם, וַיֵּלְכוּ בְּמֹעֵצוֹת בִּשְׁרִרוּת לִבָּם הָרָע וַיִּהְיוּ לְאָחוֹר וְלֹא לְפָנִים:
וְ
אותם הדורות שהיו אז
[140]
לֹא שָׁמְעוּ וְלֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם,
וַיֵּלְכוּ בְּמֹעֵצוֹת
-בעצתם
[141]
ולא בעצתי
[142]
, והלכו
[143]
בִּשְׁרִרוּת
[144]
לִבָּם הָרָע
[145]
וַיִּהְיוּ
בעבודת ה'
[146]
לְאָחוֹר וְלֹא לְפָנִים:
[147]
(כה)
לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יָצְאוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה וָאֶשְׁלַח אֲלֵיכֶם אֶת כָּל עֲבָדַי הַנְּבִיאִים יוֹם הַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ:
לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יָצְאוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה
המה פוחתים והולכים,
[148]
וָאֶשְׁלַח אֲלֵיכֶם אֶת כָּל עֲבָדַי הַנְּבִיאִים
, ולא פעם אחת לפרקים
[149]
, אלא מידי
[150]
יוֹם הַשְׁכֵּם
-בוקר בוקר
[151]
, אני משכים
[152]
וְשָׁלֹחַ
-ומשלח את הנביאים להזהירם:
[153]
(כו)
וְלוֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וְלֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם וַיַּקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם הֵרֵעוּ מֵאֲבוֹתָם:
וְ
אף על פי כן
[154]
לוֹא
-לא
[155]
שָׁמְעוּ אֵלַי
אנשי הדור הזה,
[156]
וְ
גם אפילו
[157]
לֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם
, וגם אם הראו להם עונשי ה' ומופתיו
[158]
וַיַּקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם
[159]
, ובזה
[160]
הֵרֵעוּ
-עשו רעות עוד יותר
[161]
מֵאֲבוֹתָם
שעשו את העגל:
[162]
(כז)
וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְלֹא יִשְׁמְעוּ אֵלֶיךָ וְקָרָאתָ אֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲנוּכָה:
ואמר ה' לירמיהו,
[163]
וְדִבַּרְתָּ
-אחר שתדבר
[164]
אֲלֵיהֶם אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה
ידעתי
[165]
וְלֹא
-כי לא
[166]
יִשְׁמְעוּ אֵלֶיךָ
ויתרחקו ממך
[167]
ויברחו להם,
[168]
וְקָרָאתָ
-ואם תקרא
[169]
אֲלֵיהֶם
ידעתי
[170]
וְלֹא
-שלא
[171]
יַעֲנוּכָה
דבר:
[172]
(כח)
וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, זֶה הַגּוֹי אֲשֶׁר לוֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהָיו וְלֹא לָקְחוּ מוּסָר אָבְדָה הָאֱמוּנָה וְנִכְרְתָה מִפִּיהֶם:
וְאָמַרְתָּ
-אז תאמר
[173]
אֲלֵיהֶם,
זֶה הַגּוֹי אֲשֶׁר לוֹא
-לא
[174]
שָׁמְעוּ בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהָיו
[175]
וְלֹא לָקְחוּ מוּסָר
אחר שייסרם בעונשים, אם כן,
[176]
אָבְדָה
מליבם
[177]
הָאֱמוּנָה
באל
[178]
וְנִכְרְתָה מִפִּיהֶם
ולא יזכרו בה:
[179]
(כט)
גָּזִּי נִזְרֵךְ וְהַשְׁלִיכִי וּשְׂאִי עַל שְׁפָיִם קִינָה כִּי מָאַס יְהֹוָה וַיִּטֹּשׁ אֶת דּוֹר עֶבְרָתוֹ:
לכן,
[180]
גָּזִּי
-תלשי
[181]
נִזְרֵךְ
-שערך
[182]
שהיה לך לפאר
[183]
וְהַשְׁלִיכִי
אותו
[184]
בעפר
[185]
בדרך צער ואבלות,
[186]
וּשְׂאִי
-והרימי
[187]
עַל שְׁפָיִם
-מקומות גבוהים
[188]
קִינָה
שתהיה נשמעת מרחוק,
[189]
כִּי מָאַס יְהֹוָה וַיִּטֹּשׁ
-ויעזוב
[190]
אֶת דּוֹר
-הדור הזה ששפך עליהם את
[191]
עֶבְרָתוֹ
וחמתו:
[192]
(ל)
כִּי עָשׂוּ בְנֵי יְהוּדָה הָרַע בְּעֵינַי נְאֻום יְהֹוָה, שָׂמוּ שִׁקּוּצֵיהֶם בַּבַּיִת אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו לְטַמְּאוֹ:
כִּי עָשׂוּ בְנֵי יְהוּדָה
[193]
הָרַע בְּעֵינַי נְאֻום
-אמר
[194]
יְהֹוָה,
שָׂמוּ שִׁקּוּצֵיהֶם
[195]
בַּבַּיִת אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו
[196]
לְטַמְּאוֹ
-לטמא אותו:
[197]
(לא)
וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת" אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי:
וּבָנוּ בָּמוֹת
של"
[198]
הַתֹּפֶת"
[199]
אֲשֶׁר
עמד
[200]
בְּגֵיא
-בעמק
[201]
בֶן הִנֹּם
[202]
לִשְׂרֹף
על הבמות
[203]
אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ
, דבר
אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי
לבקש, אפילו לא בשביל להקריבם לְפָנַי
[204]
, כי היא עבודה משוקצת אצלי:
[205]
(לב)
לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהֹוָה וְלֹא יֵאָמֵר עוֹד הַתֹּפֶת וְגֵיא בֶן הִנֹּם" כִּי אִם" גֵּיא הַהֲרֵגָה וְקָבְרוּ בְתֹפֶת מֵאֵין מָקוֹם:
לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם
-אמר
[206]
יְהֹוָה וְלֹא יֵאָמֵר
-ולא יקראו לבמות
[207]
עוֹד
בשם"
[208]
הַתֹּפֶת וְגֵיא בֶן הִנֹּם"
כִּי אִם"
גֵּיא הַהֲרֵגָה
", כי שמה יפלו הרוגים רבים
[209]
וְקָבְרוּ
-ויקברו אותם
[210]
בְתֹפֶת
עד אשר
[211]
מֵאֵין
-לא ישאר שם
[212]
מָקוֹם
לקבור עוד:
[213]
(לג)
וְהָיְתָה נִבְלַת הָעָם הַזֶּה לְמַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ וְאֵין מַחֲרִיד:
וְהָיְתָה
-ותהיה
[214]
נִבְלַת הָעָם הַזֶּה
אשר לא יקברו
[215]
מחמת חוסר מקום,
[216]
לְמַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ וְאֵין מַחֲרִיד
-מפחיד
[217]
את העופות מעל הפגרים:
[218]
(לד)
וְהִשְׁבַּתִּי מֵעָרֵי יְהוּדָה וּמֵחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה כִּי לְחָרְבָּה תִּהְיֶה הָאָרֶץ:
וְהִשְׁבַּתִּי
-ואבטל
[219]
מֵעָרֵי יְהוּדָה וּמֵחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה
ובמקומם קול יללה קול בכי וצעקה,
[220]
כִּי לְחָרְבָּה תִּהְיֶה הָאָרֶץ
ולא ישאר בה איש:
[221]