(א)
כִּי אֶת כָּל זֶה נָתַתִּי אֶל לִבִּי וְלָבוּר אֶת כָּל זֶה אֲשֶׁר הַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים וַעֲבָדֵיהֶם בְּיַד הָאֱלֹהִים גַּם אַהֲבָה גַם שִׂנְאָה אֵין יוֹדֵעַ הָאָדָם הַכֹּל לִפְנֵיהֶם:
כִּי
הנה כאשר
[1]
אֶת כָּל זֶה
-האמור לעיל
[2]
נָתַתִּי אֶל לִבִּי
להתחכם
[3]
וְלָבוּר
-ולברר
[4]
אֶת כָּל זֶה
, ביררתי והבחנתי
[5]
אֲשֶׁר הַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים וַעֲבָדֵיהֶם
-ומעשיהם
[6]
, כולם
[7]
בְּיַד הָאֱלֹהִים
, הוא עוזרם והוא שופטם כדי להטיבם באחריתם
[8]
, והם אינם שולטים לא בעצמם ולא במעשיהם,
[9]
גַּם אַהֲבָה גַם שִׂנְאָה
שמישהו אוהב או שונא מישהו אחר
[10]
אֵין יוֹדֵעַ הָאָדָם
את הסיבה,
[11]
הַכֹּל לִפְנֵיהֶם
-כל אלה נגזר מן השמיים לפני בואם של בני האדם:
[12]
(ב)
הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל מִקְרֶה אֶחָד לַצַּדִּיק וְלָרָשָׁע, לַטּוֹב וְלַטָּהוֹר וְלַטָּמֵא וְלַזֹּבֵחַ וְלַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ זֹבֵחַ כַּטּוֹב כַּחֹטֶא הַנִּשְׁבָּע כַּאֲשֶׁר שְׁבוּעָה יָרֵא:
שלמה המלך ע"ה הביט בכל הדורות וראה שהדברים שמגיעים לרשעים מגיעים גם לצדיקים, ואמר,
[13]
הַכֹּל
יבוא להם
[14]
לצדיקים
[15]
כַּאֲשֶׁר
-כמו שיבוא
[16]
לַכֹּל
-לרשעים, וכך יקרה להם
[17]
מִקְרֶה אֶחָד
-אותו מקרה
[18]
, אין הבדל ביניהם
[19]
לַצַּדִּיק וְלָרָשָׁע,
[20]
לַטּוֹב
[21]
וְלַטָּהוֹר
[22]
וְלַטָּמֵא
[23]
וְלַזֹּבֵחַ
קרבנות לשמיים
[24]
וְלַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ זֹבֵחַ
, ובעניין המקרה שיקרה להם
[25]
כַּטּוֹב
-כמו שלטוב יקרה
[26]
כַּחֹטֶא
-כך יקרה לחוטא, וכפי שיקרה לחוטא כך יקרה לטוב
[27]
, וכך גם אין הבדל בין
הַנִּשְׁבָּע
-הרגיל בשבועה
[28]
, לבין
כַּאֲשֶׁר
-אשר חדל הוא מן
[29]
הַ
שְׁבוּעָה
כי
יָרֵא
הוא פן לא יוכל לקיימה:
[30]
(ג)
זֶה רָע בְּכֹל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ כִּי מִקְרֶה אֶחָד לַכֹּל וְגַם לֵב בְּנֵי הָאָדָם מָלֵא רָע וְהוֹלֵלוֹת בִּלְבָבָם בְּחַיֵּיהֶם וְאַחֲרָיו אֶל הַמֵּתִים:
זֶה
הדבר הכי
[31]
רָע בְּכֹל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ
-בעולם
[32]
, ואין דבר יותר קשה מזה
[33]
כִּי מִקְרֶה
-שמקרה
[34]
אֶחָד
יקרה
[35]
לַכֹּל
-לכל בני האדם,
[36]
וְגַם
בעבור זה
[37]
שרואים שהצדיק לא תועילנו צדקתו ורשעת הרשע לא תכשילנו רשעתו,
[38]
לֵב בְּנֵי הָאָדָם מָלֵא
מחשבת
[39]
רָע
לחשוב שאין השגחה ואין משפט
[40]
, שאומרים אין דין פורענות לרשעים אלא הכל לפי המקרה פעמים לצדיק ופעמים לרשע,
[41]
וְהוֹלֵלוֹת
-ושיעמום וערבוב הדעת יש
[42]
בִּלְבָבָם בְּ
כל ימי
[43]
חַיֵּיהֶם
ואין משימין על ליבם כי הקב"ה יתן שכר טוב לצדיקים וגמול רע לרשעים,
[44]
וְאַחֲרָיו
-ואחרי השעמום ירדו בקבר
[45]
אֶל הַמֵּתִים
ואין שבים מחייהם ליוצרם, וסופם יורדים לגיהנם:
[46]
(ד)
כִּי מִי אֲשֶׁר יְחֻבַּר (יבחר) אֶל כָּל הַחַיִּים יֵשׁ בִּטָּחוֹן כִּי לְכֶלֶב חַי הוּא טוֹב מִן הָאַרְיֵה הַמֵּת:
כִּי מִי
הוא האדם שיחיה לנצח
[47]
וַ
אֲשֶׁר יְחֻבַּר (יבחר
[48]
כתיב
) אֶל כָּל הַחַיִּים
ולא אל המתים?! ובעוד שהאדם חי
[49]
אפילו הוא רשע
[50]
יֵשׁ
לו
[51]
בִּטָּחוֹן
שישוב לפני מותו
[52]
וְיִרַשׁ עולם הבא
[53]
, אבל משמת אבדה תקוותו,
[54]
כִּי לְכֶלֶב
-כי כלב
[55]
חַי הוּא טוֹב מִן הָאַרְיֵה הַמֵּת
שלאחר מיתתו אין בו יכולת וכח
[56]
, והוא הדין בבני אדם שהחי יותר טוב מן המת
[57]
, כי החי יכול לשוב בתשובה ולקיים מצוות והמת נעשה חופשי מהמצוות:
[58]
(ה)
כִּי הַחַיִּים יוֹדְעִים שֶׁיָּמֻתוּ וְהַמֵּתִים אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה וְאֵין עוֹד לָהֶם שָׂכָר כִּי נִשְׁכַּח זִכְרָם:
כִּי הַחַיִּים
ואפילו הכסילים שבהם
[59]
יוֹדְעִים שֶׁיָּמֻתוּ
ומתפחדים מן הדין ומתחרטים על פשעם
[60]
, ואולי ישיבו לליבם את יום המיתה וישובו מדרכם הרעה,
[61]
וְ
אִלּוּ
הַמֵּתִים
אפילו היו חכמים
[62]
אֵינָם יוֹדְעִים
-חושבים
[63]
מְאוּמָה
על יום המיתה
[64]
, ואין להם מה לדעת כי אין תועלת בידיעתם משום שאחרי המיתה אין מועילה חרטה,
[65]
וְ
משימותו
[66]
אֵין עוֹד לָהֶם שָׂכָר
כי אין מקום לעשות עוד מצוות לקבל שכר פעולה
[67]
כִּי
-אלא
[68]
נִשְׁכַּח זִכְרָם
[69]
, ולכן טוב כלב חי מאריה מת:
[70]
(ו)
גַּם אַהֲבָתָם גַּם שִׂנְאָתָם גַּם קִנְאָתָם כְּבָר אָבָדָה וְחֵלֶק אֵין לָהֶם עוֹד לְעוֹלָם בְּכֹל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ:
וכיוון שמתו,
גַּם אַהֲבָתָם
שהיו אוהבים את הבריות
[71]
בהיותם בחיים,
[72]
גַּם שִׂנְאָתָם
למספר בני אדם,
[73]
גַּם קִנְאָתָם
שקינאו באחרים
[74]
כְּבָר אָבָדָה
כי מתו ונשכח זכרונם
[75]
וכבר אין תועלת בכך,
[76]
וְחֵלֶק אֵין לָהֶם
-לא יהיה להם
[77]
עוֹד לְעוֹלָם
-כל ימי היותם בקבר
[78]
בְּכֹל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ
-בעולם:
[79]
(ז)
לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשֲׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ, כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ:
אבל אתה הצדיק
[80]
אין מהראוי לך להצטער ולסגף עצמך, אלא
[81]
לֵךְ
בזריזות
[82]
אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ
הבא מיגיע כפיך ולא מעושק וגזל,
[83]
וּשֲׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ,
כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ
הרצויים על ידי שעשית הטוב והישר, אז תתענג ותשמח:
[84]
(ח)
בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסָר:
בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים
ונקיים
[85]
וטהורים,
[86]
וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסָר
כי בכל עת תסוך ראשך בשמן למען התענג:
[87]
(ט)
רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ כָּל יְמֵי חַיֵּי הֶבְלֶךָ אֲשֶׁר נָתַן לְךָ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ כֹּל יְמֵי הֶבְלֶךָ כִּי הוּא חֶלְקְךָ בַּחַיִּים וּבַעֲמָלְךָ אֲשֶׁר אַתָּה עָמֵל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ:
רְאֵה
שיהיו חייך
[88]
חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ
להתענג בטוב
[89]
, ולא תהיה עינה צרה בך, לכן עמה תתענג
[90]
כָּל יְמֵי חַיֵּי הֶבְלֶךָ
-חייך
[91]
אֲשֶׁר נָתַן לְךָ
המקום לחיות
[92]
תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ
-בעולם, וכך תתנהג
[93]
כֹּל יְמֵי הֶבְלֶךָ
-חייך,
[94]
כִּי הוּא
-הדבר הזה
[95]
חֶלְקְךָ בַּחַיִּים
-בימי החיים ולא יותר,
[96]
וּבַעֲמָלְךָ אֲשֶׁר אַתָּה עָמֵל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ
-בעולם אין לך עוד חלק פרט לזה:
[97]
(י)
כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ, עֲשֵׂה כִּי אֵין מַעֲשֶׂה וְחֶשְׁבּוֹן וְדַעַת וְחָכְמָה בִּשְׁאוֹל אֲשֶׁר אַתָּה הֹלֵךְ שָׁמָּה:
בעודך חי
[98]
כֹּל
דבר טוב
[99]
אֲשֶׁר תִּמְצָא
-תשיג ותוכל
[100]
יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ,
עֲשֵׂה
! הן מעשה המצוות הן מעשה התענוגים,
[101]
כִּי אֵין מַעֲשֶׂה
התענוג
[102]
וְחֶשְׁבּוֹן
-ומחשבת בינה
[103]
וְדַעַת וְחָכְמָה בִּשְׁאוֹל
-בקבר
[104]
אֲשֶׁר אַתָּה
בסופו של דבר
[105]
הֹלֵךְ שָׁמָּה:
[106]
(יא)
שַׁבְתִּי וְרָאֹה תַחַת הַשֶּׁמֶשׁ כִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה, וְגַם לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם וְגַם לֹא לַנְּבֹנִים עֹשֶׁר, וְגַם לֹא לַיֹּדְעִים חֵן כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם:
שַׁבְתִּי
-חזרתי
[107]
וְרָאֹה
-וראיתי
[108]
תַחַת הַשֶּׁמֶשׁ
-בעולם
[109]
כִּי
הרדיפה
[110]
לֹא
הועילה
[111]
לַקַּלִּים
-לקלי
[112]
הַמֵּרוֹץ
כי לא נמלטו בנוסם מפני הרודף,
[113]
וְ
כן
לֹא
הועילה הגבורה
[114]
לַגִּבּוֹרִים
להיות להם לנצחון
[115]
הַמִּלְחָמָה,
[116]
וְגַם לֹא
הועילה החכמה
[117]
לַחֲכָמִים
להשיג
[118]
לֶחֶם
מאכלם,
[119]
וְגַם לֹא
הועילה התבונה
[120]
לַנְּבֹנִים
להשיג
[121]
עֹשֶׁר,
[122]
וְגַם לֹא
הועילה הידיעה
[123]
לַיֹּדְעִים
-ידיעות רבות למצוא על ידם
[124]
חֵן
בעיני הבריות
[125]
ולרצות בהן את קונם,
[126]
כִּי עֵת
רעה
[127]
וָפֶגַע
-ופגיעות מָוֶת
[128]
יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם
, החכמים והכסילים והגבורים והחלשים:
[129]
(יב)
כִּי גַּם לֹא יֵדַע הָאָדָם אֶת עִתּוֹ כַּדָּגִים שֶׁנֶּאֱחָזִים בִּמְצוֹדָה רָעָה וְכַצִּפֳּרִים הָאֲחֻזוֹת בַּפָּח כָּהֵם יוּקָשִׁים בְּנֵי הָאָדָם לְעֵת רָעָה כְּשֶׁתִּפּוֹל עֲלֵיהֶם פִּתְאֹם:
ואם כן העת והפגע ימנעו מהאדם שיעשה מה שיחפוץ, ועוד דבר אחר קשה, שיתכן שיגיע אליו המוות פתאום והוא לא ידע,
[130]
כִּי גַּם
טרם בוא העת והפגע
[131]
לֹא יֵדַע הָאָדָם אֶת עִתּוֹ
בהם יבואו, כי פתאום יבואו,
[132]
כַּדָּגִים
כמו הדגים
[133]
שֶׁנֶּאֱחָזִים
-שנלכדים
[134]
פתאום
[135]
בִּמְצוֹדָה
-במלכודת
[136]
רָעָה
-מכאיבה,
[137]
וְכַצִּפֳּרִים
-וכמו הציפורים
[138]
הָאֲחֻזוֹת
-שנלכדות
[139]
פתאום
[140]
בַּפָּח
-ברשת,
[141]
כָּהֵם
-כמותם
[142]
יוּקָשִׁים
-בא פתאום מוקש על
[143]
בְּנֵי הָאָדָם לְעֵת
בוא
[144]
הֲ
רָעָה כְּשֶׁתִּפּוֹל עֲלֵיהֶם פִּתְאֹם
והם נכשלים במכשול חלש וקטן:
[145]
(יג)
גַּם זֹה רָאִיתִי חָכְמָה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ וּגְדוֹלָה הִיא אֵלָי:
ואף שאין החכמה מועילה להשיג את הלחם עם כל זה אין להשליך את החכמה מנגד, כי
[146]
גַּם זֹה רָאִיתִי
מדבר
[147]
חָכְמָה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ
-בעולם הזה,
[148]
וּגְדוֹלָה
-וחשובה
[149]
הִיא
-החכמה הזאת
[150]
אֵלָי
-אצלי
[151]
וכל שכן לשאר בני אדם
[152]
, מפני שיכול חכם להציל בחכמתו מה שלא יצילו גבורים בגבורתם:
[153]
(יד)
עִיר קְטַנָּה וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט וּבָא אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל וְסָבַב אֹתָהּ וּבָנָה עָלֶיהָ מְצוֹדִים גְּדֹלִים:
כך ראיתי
[154]
עִיר קְטַנָּה
הנוחה להיכבש,
[155]
וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט
-מעטים כדי להילחם מול האויב הבא עליה,
[156]
וּבָא אֵלֶיהָ
לכובשה
[157]
מֶלֶךְ גָּדוֹל
-בעם רב,
[158]
וְסָבַב אֹתָהּ
במצור,
[159]
וּבָנָה עָלֶיהָ
-ממעל לה
[160]
מְצוֹדִים
-מבצרים
[161]
גְּדֹלִים
-גבוהים, למען יעלו עליהם להשליך למטה לתוך העיר אבנים וכלי משחית, ובהיות כן אין ספק שתלכד העיר
[162]
, כי לא יוכלו אנשי העיר להגן עליה:
[163]
(טו)
וּמָצָא בָהּ אִישׁ מִסְכֵּן חָכָם וּמִלַּט הוּא אֶת הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ, וְאָדָם לֹא זָכַר אֶת הָאִישׁ הַמִּסְכֵּן הַהוּא:
וּמָצָא
-ונמצא
[164]
בָהּ אִישׁ מִסְכֵּן
-עני ורש
[165]
שהיה
[166]
חָכָם
ביותר,
[167]
וּמִלַּט הוּא אֶת הָעִיר
מיד המלך הבא עליה
[168]
בְּחָכְמָתוֹ,
וְ
קודם שמילט את העיר אפילו
[169]
אָדָם
אחד
[170]
לֹא זָכַר
-החשיב
[171]
אֶת הָאִישׁ הַמִּסְכֵּן הַהוּא
לכלום
[172]
, כי בהיותו מסכן
[173]
היה בזוי בעיני כולם ולא עלה זכרונו בפניהם:
[174]
(טז)
וְאָמַרְתִּי אָנִי טוֹבָה חָכְמָה מִגְּבוּרָה וְחָכְמַת הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה וּדְבָרָיו אֵינָם נִשְׁמָעִים:
וְ
כאשר ראיתי כן,
[175]
אָמַרְתִּי אָנִי
שֶׁ
טוֹבָה
הַ
חָכְמָה
יותר
[176]
מִ
ן הַ
גְּבוּרָה
הואיל ועל ידי החכמה נמלטה העיר מיד המלך הגבור,
[177]
וְ
זאת אף על פי
[178]
שֶׁ
חָכְמַת הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה וּדְבָרָיו אֵינָם נִשְׁמָעִים
שהרי החכם המסכן מילט את העיר בחכמתו מה שלא יכלו כל גבורי העיר למלטה:
[179]
(יז)
דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים מִזַּעֲקַת מוֹשֵׁל בַּכְּסִילִים:
וגם כן הנה
[180]
דִּבְרֵי חֲכָמִים
אפילו כשאומרים אותם
[181]
בְּנַחַת
-בשפלות קול
[182]
, הם
נִשְׁמָעִים
ומקובלים לבריות
[183]
יותר
[184]
מִ
דִּבְרֵי
[185]
זַּעֲקַת מוֹשֵׁל
הנחשב
[186]
בַּכְּסִילִים
-בין הכסילים:
[187]
(יח)
טוֹבָה חָכְמָה מִכְּלֵי קְרָב וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה:
טוֹבָה
-יותר תועלת באה מן
[188]
הַ
חָכְמָה
ממה שבא
[189]
מִכְּלֵי קְרָב
, כי על ידי החכמה יוכל להנצל ולהציל מן המיתה יותר ממה שינצל ויציל על ידי כלי קרב
[190]
, כמו שקרה עם אנשי העיר הקטנה,
[191]
וְ
אם
חוֹטֶא אֶחָד
יִמָּצֵא מבין בעלי החכמה הוא
[192]
יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה
כי בגללו הרבה אנשים ימשכו ידיהם מן החכמה המביאה טובה באומרם מה הועילה החכמה לזה החוטא?!:
[193]