(א)
וַיֹּאמֶר יְהֹוָ֗ה אֵלַי אִם יַעֲמֹד מֹשֶׁה וּשְׁמוּאֵל לְפָנַי אֵין נַפְשִׁי אֶל הָעָם הַזֶּה, שַׁלַּח מֵעַל פָּנַי וְיֵצֵאוּ:
וַיֹּאמֶר יְהֹוָ֗ה אֵלַי
, למה תרבה בתפלה לְפָנַי?! כי גם
[1]
אִם יַעֲמֹד מֹשֶׁה וּשְׁמוּאֵל
-או שמואל
[2]
בתפילה ובקשה
[3]
לְפָנַי אֵין נַפְשִׁי
-רצוני
[4]
אֶל הָעָם הַזֶּה,
[5]
שַׁלַּח
-גרש
[6]
מֵעַל פָּנַי
את העם הזה
[7]
וְיֵצֵאוּ
מארצי
[8]
לגולה:
[9]
(ב)
וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ אָנָה נֵצֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר יְהֹוָ֗ה אֲשֶׁר לַמָּוֶת לַמָּוֶת וַאֲשֶׁר לַחֶרֶב לַחֶרֶב וַאֲשֶׁר לָרָעָב לָרָעָב וַאֲשֶׁר לַשְּׁבִי לַשֶּׁבִי:
וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ אָנָה
-להיכן
[10]
נֵצֵא
ולאיזו תכלית?
[11]
וְאָמַרְתָּ
-אז תאמר
[12]
אֲלֵיהֶם כֹּה
-כך
[13]
אָמַר יְהֹוָ֗ה
, מי
[14]
אֲשֶׁר
עשה עוון שראוי בעוונו
לַמָּוֶת
-למות בַּדֶּבֶר,
[15]
לַמָּוֶת
-ימות בַּדֶּבֶר,
[16]
וַאֲשֶׁר
-ומי שעשה עוון שראוי בעוונו למות
[17]
לַחֶרֶב
-במיתת חרב,
[18]
לַחֶרֶב
-ימות במיתת חרב,
[19]
וַאֲשֶׁר
-ומי שעשה עוון שראוי בעוונו למות
לָרָעָב
-במיתת רעב,
לָרָעָב
-ימות ברעב,
וַאֲשֶׁר
-ומי שעשה עוון שראוי בעוונו למות
[20]
לַשְּׁבִי
-במיתת שבי,
[21]
לַשֶּׁבִי
-ימות בשבי, וכל אחד יענש לפי עוונו שעשה:
[22]
(ג)
וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִשְׁפָּחוֹת נְאֻם יְהֹוָ֗ה, אֶת הַחֶרֶב לַהֲרֹג, וְאֶת הַכְּלָבִים לִסְחֹב וְאֶת עוֹף הַשָּׁמַיִם וְאֶת בֶּהֱמַת הָאָרֶץ לֶאֱכֹל וּלְהַשְׁחִית:
וּפָקַדְתִּי
-וַאֲמַנֶּה
[23]
עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִשְׁפָּחוֹת
[24]
נְאֻם
-אמר
[25]
יְהֹוָ֗ה,
אֶת הַחֶרֶב לַהֲרֹג,
וְאֶת הַכְּלָבִים לִסְחֹב
-לגרור,
[26]
וְאֶת עוֹף הַשָּׁמַיִם וְאֶת בֶּהֱמַת הָאָרֶץ לֶאֱכֹל וּלְהַשְׁחִית:
[27]
(ד)
וּנְתַתִּים לְזַעֲוָה (לזועה לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ בִּגְלַל מְנַשֶּׁה בֶן יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, עַל אֲשֶׁר עָשָׂה בִּירוּשָׁלִָם:
וּנְתַתִּים
-וְאֶתֵּן אותם
[28]
לְזַעֲוָה (לזועה
כתיב)
-לרתת וחרדה
[29]
לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ
[30]
בִּגְלַל
-בעבור
[31]
שאחזו במעשה
[32]
מְנַשֶּׁה בֶן יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה,
עַל אֲשֶׁר עָשָׂה
אותם
[33]
בִּירוּשָׁלִָם
בפרסום, לכך למדו ממעשיו ואחזו בהם:
[34]
(ה)
כִּי מִי יַחְמֹל עָלַיִךְ יְרוּשָׁלִַם?! וּמִי יָנוּד לָךְ?! וּמִי יָסוּר לִשְׁאֹל לְשָׁלֹם לָךְ?!:
כִּי
בבוא הצרה עלייך
[35]
מִי
[36]
יַחְמֹל עָלַיִךְ יְרוּשָׁלִַם?!
וּמִי יָנוּד
-יקונן
[37]
לָךְ?!
[38]
וּמִי יָסוּר
לנטות מדרכו כדי
[39]
לִשְׁאֹל לְשָׁלֹם לָךְ?!:
[40]
(ו)
אַתְּ נָטַשְׁתְּ אֹתִי נְאֻם יְהֹוָ֗ה, אָחוֹר תֵּלֵכִי וָאַט אֶת יָדִי עָלַיִךְ וָאַשְׁחִיתֵךְ נִלְאֵיתִי הִנָּחֵם:
אַתְּ
בעצמך הבאת עליך את רעתך, על כי
[41]
נָטַשְׁתְּ אֹתִי נְאֻם
-אמר
[42]
יְהֹוָ֗ה,
אָחוֹר תֵּלֵכִי
-הלכת לפרוש ממני,
[43]
וָאַט
-לכן אַטֶּה
[44]
אֶת יָדִי עָלַיִךְ
להכות בך
[45]
וָאַשְׁחִיתֵךְ
, והנה פעמים רבות גזרתי עליך השחתה ואחרי זה ניחמתי וחזרתי מגזרתי, ואולם עתה
[46]
נִלְאֵיתִי
-עייפתי
[47]
לְ
הִנָּחֵם
על הרעה
[48]
אלא אפרע מהם:
[49]
(ז)
וָאֶזְרֵם בְּמִזְרֶה בְּשַׁעֲרֵי הָאָרֶץ שִׁכַּלְתִּי אִבַּדְתִּי אֶת עַמִּי מִדַּרְכֵיהֶם לוֹא שָׁבוּ:
וָאֶזְרֵם
-ואפזר אותם
[50]
בְּמִזְרֶה
[51]
בְּשַׁעֲרֵי
-בכל ערי
[52]
הָאָרֶץ
[53]
, ואף כי
[54]
שִׁכַּלְתִּי
אותם
[55]
אִבַּדְתִּי
-והאבדתי
[56]
אֶת עַמִּי
, עם כל זה
[57]
מִדַּרְכֵיהֶם לוֹא
-לא
[58]
שָׁבוּ
ולא לקחו מוסר:
[59]
(ח)
עָצְמוּ לִי אַלְמְנוֹתָו מֵחוֹל יַמִּים, הֵבֵאתִי לָהֶם עַל אֵם בָּחוּר שֹׁדֵד בַּצָּהֳרָיִם הִפַּלְתִּי עָלֶיהָ פִּתְאֹם עִיר וּבֶהָלוֹת:
ואין אני חפץ ברעתם
[60]
, אלא אדרבה
[61]
, אני מיצר עליהם עד אשר
[62]
עָצְמוּ
-רבו
[63]
לִי
-בעיני
[64]
אַלְמְנוֹתָו
[65]
יותר
[66]
מֵחוֹל יַמִּים,
[67]
הֵבֵאתִי לָהֶם
-עליהם
[68]
עַל אֵם
-ירושלים,
[69]
בָּחוּר
-קבוצת בחורים
[70]
שֹׁדֵד
-לשדוד אותם
[71]
בַּצָּהֳרָיִם
שאז יוכלו לראות ולמצוא את כל גנזי מטמונם,
[72]
הִפַּלְתִּי
-השכנתי
[73]
עָלֶיהָ פִּתְאֹם עִיר
-קבוצת שונאים
[74]
וּבֶהָלוֹת
רבות:
[75]
(ט)
אֻמְלְלָה יֹלֶדֶת הַשִּׁבְעָה נָפְחָה נַפְשָׁהּ בָּא (באה שִׁמְשָׁהּ בְּעֹד יוֹמָם בּוֹשָׁה וְחָפֵרָה וּשְׁאֵרִיתָם לַחֶרֶב אֶתֵּן לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם, נְאֻם יְהֹוָ֗ה:
אֻמְלְלָה יֹלֶדֶת
-אישה שילדה
[76]
הַשִּׁבְעָה
-שבעת בנים שמתו,
[77]
נָפְחָה נַפְשָׁהּ
-היה לה מפח נפש,
[78]
בָּא (באה
כתיב)
-שקעה
[79]
שִׁמְשָׁהּ בְּעֹד יוֹמָם
-היום גדול,
[80]
בּוֹשָׁה וְחָפֵרָה
-ונכלמת,
[81]
וּשְׁאֵרִיתָם
-והנשאר מעדת ישראל
[82]
שלא ילכו בגלות,
[83]
לַחֶרֶב אֶתֵּן
גם אותם
[84]
לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם,
נְאֻם
-אמר
[85]
יְהֹוָ֗ה:
(י)
אוֹי לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכָל הָאָרֶץ לֹא נָשִׁיתִי וְלֹא נָשׁוּ בִי כֻּלֹּה מְקַלְלַוְנִי:
ומתאונן היה ירמיהו הנביא על עצמו שהיו שונאים אותו בני עירו על דברי תוכחותיו
[86]
, וכאילו פונה הוא לאמו ואומר,
[87]
אוֹי לִי אִמִּי כִּי
-אשר
[88]
יְלִדְתִּנִי
להיות
[89]
אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן
-מריבה
[90]
לְכָל הָאָרֶץ
-לכולם, כי יריבו עימי על שאני מוכיחם,
[91]
לֹא נָשִׁיתִי
[92]
בהם ותבעתי הלוואתי מהם שיקללוני בעבור זה,
[93]
וְ
גם הם
[94]
לֹא נָשׁוּ בִי
שיהיו תובעים הלוואתם ממני ולא ארצה לתת להם ובעבור זה יקללוני, אין שום דבר מכל זה
[95]
, ולמרות זאת
[96]
כֻּלֹּה
-כולם
[97]
מְקַלְלַוְנִי
-מקללים ומבזים אותי
[98]
, וזאת מפני שאני מוכיח אותם לטובתם:
[99]
(יא)
אָמַר יְהֹוָ֗ה אִם לֹא שֵׁרִיתִיךָ (שרותך לְטוֹב אִם לוֹא הִפְגַּעְתִּי בְךָ בְּעֵת רָעָה וּבְעֵת צָרָה, אֶת הָאֹיֵב:
וכאשר הייתי מתרעם עליהם
[100]
אָמַר
לי
[101]
יְהֹוָ֗ה
, מה אתה חושש על קללתם?! הריני נשבע
[102]
אִם לֹא
[103]
שֵׁרִיתִיךָ (שרותך
כתיב)
-אשאיר אותך
[104]
לְטוֹב
, שכל המקללים אותך ימותו וילכו בשבי ואתה תישאר לטובה, הריני נשבע
[105]
אִם לוֹא הִפְגַּעְתִּי
-אעיר לבקש
[106]
בְךָ
-ממך ולחלות פניך,
[107]
בְּעֵת
בוא
[108]
הָ
רָעָה וּבְעֵת
בוא
[109]
הָ
צָרָה,
אֶת
לב
[110]
הָאֹיֵב:
[111]
(יב)
הֲיָרֹעַ בַּרְזֶל בַּרְזֶל מִצָּפוֹן וּנְחֹשֶׁת:
ועתה שב אל העניין ואמר
[112]
, וכי יחשבו שהם יוכלו לעמוד בפני נבוכדנצר?!
[113]
הֲיָרֹעַ
-וכי אפשר שישבור
[114]
ה
בַּרְזֶל
שלך
[115]
את
[116]
ה
בַּרְזֶל
הבא
[117]
מִצָּפוֹן
?! שהברזל שם חזק מאוד
[118]
וּנְחֹשֶׁת
מעורבת בו?!:
[119]
(יג)
חֵילְךָ וְאוֹצְרוֹתֶיךָ לָבַז אֶתֵּן לֹא בִמְחִיר וּבְכָל חַטֹּאותֶיךָ וּבְכָל גְּבוּלֶיךָ:
חֵילְךָ
[120]
וְאוֹצְרוֹתֶיךָ
בית יהודה
[121]
לָבַז
-לשלל
[122]
אֶתֵּן
ביד האויבים
[123]
, וכל כך יהיו בוזזים רבים עד כי
[124]
לֹא בִמְחִיר
יותן השלל, אלא כל אחד ואחד יבוז לעצמו,
[125]
וּבְכָל
-ובעבור כל
[126]
חַטֹּאותֶיךָ
שחטאת לה'
[127]
יהיה זה הדבר,
[128]
וּבְכָל גְּבוּלֶיךָ
היו החטאים:
[129]
(יד)
וְהַעֲבַרְתִּי אֶת אֹיְבֶיךָ בְּאֶרֶץ לֹא יָדָעְתָּ כִּי אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי עֲלֵיכֶם תּוּקָד:
וְהַעֲבַרְתִּי
-ואעביר אותך מארצך ללכת
[130]
אֶת
-אל
[131]
אֹיְבֶיךָ בְּאֶרֶץ
אשר
[132]
לֹא יָדָעְתָּ
-הכרת בעבר
[133]
ותעבדו שם את אויבכם,
[134]
כִּי אֵשׁ
החרון
קָדְחָה
-תבער
[135]
בְאַפִּי
ו
עֲלֵיכֶם תּוּקָד
-תשרוף:
[136]
(טו)
אַתָּה יָדַעְתָּ יְהֹוָ֗ה זָכְרֵנִי וּפָקְדֵנִי וְהִנָּקֶם לִי מֵרֹדְפַי אַל לְאֶרֶךְ אַפְּךָ תִּקָּחֵנִי דַּע שְׂאֵתִי עָלֶיךָ חֶרְפָּה:
ואחרי שהזכיר הנביא תשובת ה' אליו, התפלל על עצמו באומרו,
[137]
אַתָּה יָדַעְתָּ יְהֹוָ֗ה
את הרעה שעושים לי אנשי ענתות
[138]
על כי אני מוכיחם,
[139]
זָכְרֵנִי וּפָקְדֵנִי
-ותשגיח עלי
[140]
וְהִנָּקֶם לִי
-ותעשה לי נקמה
[141]
מֵרֹדְפַי
, והגם שאתה מאריך אף על מה שחטאו נגדך,
[142]
אַל
-תתן
לְאֶרֶךְ אַפְּךָ
-אַרְכָּה
תִּקָּחֵנִי
-לעלבוני
[143]
, אלא מהרה חושה תנקום נקמתי מהם,
[144]
דַּע
-תן לב לדעת
[145]
שְׂאֵתִי
-מה שאני נושא וסובל
[146]
עָלֶיךָ
-בשבילך
[147]
חֶרְפָּה
רבה:
[148]
(טז)
נִמְצְאוּ דְבָרֶיךָ וָאֹכְלֵם וַיְהִי דְבָרְךָ (דבריך) לִי לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחַת לְבָבִי כִּי נִקְרָא שִׁמְךָ עָלַי, יְהֹוָ֗ה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת:
ואף על פי שידעתי שכשאלך בשליחותך אליהם, דבריך יגרמו לי חרפה, אף על פי כן
[149]
כששרתה עלי רוח הנבואה
[150]
וְ
נִמְצְאוּ
לי
[151]
דְבָרֶיךָ
, קיבלתים בשמחה
[152]
וָאֹכְלֵם
כאוכל דבר מה לתאווה,
[153]
וַיְהִי
-והיו
[154]
דְבָרְךָ (דבריך
[155]
כתיב
) לִי לְשָׂשׂוֹן
[156]
וּלְשִׂמְחַת לְבָבִי
על
[157]
כִּי נִקְרָא שִׁמְךָ עָלַי,
[158]
יְהֹוָ֗ה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת:
(יז)
לֹא יָשַׁבְתִּי בְסוֹד מְשַׂחֲקִים וָאֶעְלֹז מִפְּנֵי יָדְךָ בָּדָד יָשַׁבְתִּי, כִּי זַעַם מִלֵּאתָנִי:
ואחר שקיבלתי את הנבואה
[159]
לֹא יָשַׁבְתִּי בְסוֹד
-בקבוצת
[160]
מְשַׂחֲקִים וָאֶעְלֹז
-לשמוח עמהם
[161]
כמו שהיו עושים נביאי השקר,
[162]
מִפְּנֵי
הנבואה הבאה לי
[163]
מִ
יָדְךָ בָּדָד יָשַׁבְתִּי,
[164]
כִּי
נבואות
[165]
זַעַם
מחורבן הבית
[166]
וגלות העם
[167]
מִלֵּאתָנִי
-מִלְּאָה אותי:
[168]
(יח)
לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח וּמַכָּתִי אֲנוּשָׁה מֵאֲנָה הֵרָפֵא הָיוֹ תִהְיֶה לִי כְּמוֹ אַכְזָב מַיִם לֹא נֶאֱמָנוּ:
ולפי שראה הנביא שאנשי דורו היו מחרפים ומגדפים אותו
[169]
, לכן התרעם מזה ואמר,
[170]
לָמָּה הָיָה כְאֵבִי
[171]
נֶצַח
-זמן רב,
[172]
וּמַכָּתִי אֲנוּשָׁה
-חזקה וכבדה
[173]
מֵאֲנָה
-מסרבת
[174]
הֵרָפֵא
-לקבל רפואה
[175]
, והנה אתה
[176]
הָיוֹ תִהְיֶה לִי כְּמוֹ
מקור מים
[177]
אַכְזָב
-הנפסק
[178]
, וכמו
[179]
מַיִם לֹא
-שפסקו
[180]
נֶאֱמָנוּ
-מלהתקיים ולא מתמידים:
[181]
(יט)
לָכֵן כֹּה אָמַר יְהֹוָ֗ה אִם- תָּשׁוּב וַאֲשִׁיבְךָ לְפָנַי תַּעֲמֹד וְאִם- תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה יָשֻׁבוּ הֵמָּה אֵלֶיךָ וְאַתָּה לֹא תָשׁוּב אֲלֵיהֶם:
לָכֵן
, בעבור שאני סובל את הצרות האלה,
[182]
כֹּה
-כך
[183]
אָמַר
לי
[184]
יְהֹוָ֗ה
לומר לך עַם ישראל,
[185]
אִם-
תָּשׁוּב
לה'
[186]
וַאֲשִׁיבְךָ
-ואני ירמיהו אשיבך אליו,
[187]
לְפָנַי תַּעֲמֹד
ירמיהו עד עולם, שלא תפסק הנבואה ממך,
[188]
וְאִם-
תּוֹצִיא
אדם
[189]
יָקָר
-הגון
[190]
מִזּוֹלֵל
-מרשע
[191]
, אזי
[192]
כְּפִי
-כמו הפה שלי
[193]
תִהְיֶה
, כמו שאני גוזר גזירה, כך אתה יכול לבטלה
[194]
, ואולם הישמר לך שלא תשוב לרעתם בהשתדלותך עמהם, התאמץ כי
[195]
יָשֻׁבוּ הֵמָּה אֵלֶיךָ וְאַתָּה
הישמר לך
[196]
שֶׁ
לֹא תָשׁוּב אֲלֵיהֶם:
[197]
(כ)
וּנְתַתִּיךָ לָעָם הַזֶּה לְחוֹמַת נְחֹשֶׁת בְּצוּרָה וְנִלְחֲמוּ אֵלֶיךָ וְלֹא יוּכְלוּ לָךְ כִּי אִתְּךָ אֲנִי לְהוֹשִׁיעֲךָ וּלְהַצִּילֶךָ נְאֻם יְהֹוָ֗ה:
וּנְתַתִּיךָ
-ואתן אותך
[198]
לָעָם
-מול העם
[199]
הַזֶּה לְחוֹמַת
-להיות חזק כמו חומת
[200]
נְחֹשֶׁת בְּצוּרָה
-חזקה,
[201]
וְנִלְחֲמוּ
-ולמרות שילחמו
אֵלֶיךָ
-עליך
וְלֹא
-לא
[202]
יוּכְלוּ לָךְ כִּי אִתְּךָ אֲנִי לְהוֹשִׁיעֲךָ וּלְהַצִּילֶךָ
כמו שהבטחתי לך,
[203]
נְאֻם
-כך אמר
[204]
יְהֹוָ֗ה:
(כא)
וְהִצַּלְתִּיךָ מִיַּד רָעִים, וּפְדִתִיךָ מִכַּף עָרִצִים:
וגם כשיתאספו עליך לעשות לך רעה
[205]
וְהִצַּלְתִּיךָ
-אציל אותך
מִיַּד רָעִים,
[206]
וּפְדִתִיךָ
-ואפדה אותך
[207]
מִכַּף
-מיד
[208]
עָרִצִים
-החזקים
[209]
ממך בכוח הזרוע
[210]
שרוצים להרוג אותך:
[211]