(א)
בְּרֵאשִׁית מַמְלְכוּת יְהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה מֵאֵת יְהֹוָה לֵאמֹר:
עתה יספר הנביא מה שקרהו בתחילת מלכות יהויקים באומרו,
[1]
בְּרֵאשִׁית מַמְלְכוּת יְהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה
אלי
מֵאֵת יְהֹוָה לֵאמֹר:
[2]
(ב)
כֹּה אָמַר יְהֹוָה, עֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית יְהֹוָה וְדִבַּרְתָּ עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבָּאִים לְהִשְׁתַּחֲוֹת בֵּית יְהֹוָה אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, אַל תִּגְרַע דָּבָר:
כֹּה
-כך
[3]
אָמַר יְהֹוָה,
עֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית יְהֹוָה וְדִבַּרְתָּ עַל
-אל
[4]
כָּל
יושבי
[5]
עָרֵי יְהוּדָה הַבָּאִים לְהִשְׁתַּחֲוֹת בֵּית
-בְּבֵית
[6]
יְהֹוָה אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם,
אַל תִּגְרַע
-תפחת מלדבר אפילו
[7]
דָּבָר
אחד מכל הדברים:
[8]
(ג)
אוּלַי יִשְׁמְעוּ וְיָשֻׁבוּ אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה, וְנִחַמְתִּי אֶל הָרָעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת לָהֶם מִפְּנֵי רֹעַ מַעַלְלֵיהֶם:
אוּלַי יִשְׁמְעוּ
-יקבלו את הדברים
[9]
וְיָשֻׁבוּ
כל
[10]
אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה,
וְנִחַמְתִּי
-וְאֶנָּחֵם אז
[11]
אֶל
-על
[12]
הָרָעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת לָהֶם מִפְּנֵי רֹעַ מַעַלְלֵיהֶם:
[13]
(ד)
וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר יְהֹוָה, אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֵלַי לָלֶכֶת בְּתוֹרָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם:
וְאָמַרְתָּ
-ותאמר
[14]
אֲלֵיהֶם כֹּה
-כך
[15]
אָמַר יְהֹוָה,
אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֵלַי לָלֶכֶת בְּתוֹרָתִי
[16]
אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם:
(ה)
לִשְׁמֹעַ עַל דִּבְרֵי עֲבָדַי הַנְּבִאִים אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ אֲלֵיכֶם, וְהַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ וְלֹא שְׁמַעְתֶּם:
לִשְׁמֹעַ עַל
-אל
[17]
דִּבְרֵי עֲבָדַי הַנְּבִאִים אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ אֲלֵיכֶם,
וְהַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ
[18]
וְלֹא שְׁמַעְתֶּם:
(ו)
וְנָתַתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה כְּשִׁלֹה וְאֶת הָעִיר הַזֹּאת (הזאתה) אֶתֵּן לִקְלָלָה לְכֹל גּוֹיֵ הָאָרֶץ:
וְנָתַתִּי
-אז אתן
[19]
אֶת הַבַּיִת הַזֶּה
להיות חרב
[20]
כְּשִׁלֹה
-כמו שחרב משכן שילה בימי עֵלִי,
[21]
וְאֶת הָעִיר הַזֹּאת (הזאתה
כתיב
) אֶתֵּן לִקְלָלָה
[22]
לְכֹל גּוֹיֵ הָאָרֶץ:
(ז)
וַיִּשְׁמְעוּ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִאִים וְכָל הָעָם אֶת יִרְמְיָהוּ מְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּבֵית יְהֹוָה:
וַיִּשְׁמְעוּ הַכֹּהֲנִים
-כהני הבעל
[23]
וְהַנְּבִאִים
-ונביאי השקר
[24]
וְכָל הָעָם אֶת יִרְמְיָהוּ מְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּבֵית יְהֹוָה:
(ח)
וַיְהִי כְּכַלּוֹת יִרְמְיָהוּ לְדַבֵּר אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה לְדַבֵּר אֶל כָּל הָעָם, וַיִּתְפְּשׂוּ אֹתוֹ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִאִים וְכָל הָעָם לֵאמֹר מוֹת תָּמוּת:
וַיְהִי כְּכַלּוֹת יִרְמְיָהוּ לְדַבֵּר אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה לְדַבֵּר אֶל כָּל הָעָם,
וַיִּתְפְּשׂוּ אֹתוֹ
בחוזקה
[25]
הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִאִים
[26]
וְכָל הָעָם לֵאמֹר מוֹת תָּמוּת:
[27]
(ט)
מַדּוּעַ נִבֵּיתָ בְשֵׁם יְהֹוָה לֵאמֹר, כְּשִׁלוֹ יִהְיֶה הַבַּיִת הַזֶּה, וְהָעִיר הַזֹּאת תֶּחֱרַב מֵאֵין יוֹשֵׁב?!, וַיִּקָּהֵל כָּל הָעָם אֶל יִרְמְיָהוּ בְּבֵית יְהֹוָה:
מַדּוּעַ נִבֵּיתָ
-הִתְנַבֵּאתָ
[28]
בְשֵׁם יְהֹוָה לֵאמֹר,
כְּשִׁלוֹ
-כמו שחרב משכן שילה בימי עלי, כך
[29]
יִהְיֶה הַבַּיִת הַזֶּה,
וְהָעִיר הַזֹּאת תֶּחֱרַב מֵאֵין יוֹשֵׁב?!,
[30]
וַיִּקָּהֵל
[31]
כָּל הָעָם אֶל
המקום שעמד שם
[32]
יִרְמְיָהוּ בְּבֵית יְהֹוָה:
(י)
וַיִּשְׁמְעוּ שָׂרֵי יְהוּדָה אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיַּעֲלוּ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ בֵּית יְהֹוָה, וַיֵּשְׁבוּ בְּפֶתַח שַׁעַר יְהֹוָה הֶחָדָשׁ:
ובשל הרעש והצעקות שהיו בבית המקדש,
[33]
וַיִּשְׁמְעוּ
-שמעו
[34]
שָׂרֵי יְהוּדָה אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה,
[35]
וַיַּעֲלוּ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ
אל
[36]
בֵּית יְהֹוָה,
וַיֵּשְׁבוּ בְּפֶתַח
-בחלל
[37]
שַׁעַר יְהֹוָה הֶחָדָשׁ
הוא השער המזרחי:
[38]
(יא)
וַיֹּאמְרוּ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִאִים אֶל הַשָּׂרִים וְאֶל כָּל הָעָם לֵאמֹר מִשְׁפַּט מָוֶת לָאִישׁ הַזֶּה כִּי נִבָּא אֶל הָעִיר הַזֹּאת כַּאֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם בְּאָזְנֵיכֶם:
ועל כי חשדוהו שֶׁמִּלִּבּוֹ ניבא ירמיהו את הדבר,
[39]
וַיֹּאמְרוּ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִאִים
[40]
אֶל הַשָּׂרִים וְאֶל כָּל הָעָם לֵאמֹר
-וכך אמרו,
[41]
מִשְׁפַּט מָוֶת לָאִישׁ הַזֶּה כִּי נִבָּא
מליבו
[42]
אֶל
-על
[43]
הָעִיר הַזֹּאת כַּאֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם
[44]
בְּאָזְנֵיכֶם:
[45]
(יב)
וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל כָּל הַשָּׂרִים וְאֶל כָּל הָעָם לֵאמֹר יְהֹוָה שְׁלָחַנִי לְהִנָּבֵא אֶל הַבַּיִת הַזֶּה וְאֶל הָעִיר הַזֹּאת אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם:
וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל כָּל הַשָּׂרִים וְאֶל כָּל הָעָם לֵאמֹר
-וכך אמר
[46]
, אין אני נביא שקר, כי
[47]
יְהֹוָה שְׁלָחַנִי לְהִנָּבֵא אֶל
-על
[48]
הַבַּיִת הַזֶּה וְאֶל
-ועל
[49]
הָעִיר הַזֹּאת אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם
, ולא מליבי אמרתי את הדברים:
[50]
(יג)
וְעַתָּה הֵיטִיבוּ דַרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם וְשִׁמְעוּ בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וְיִנָּחֵם יְהֹוָה אֶל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר עֲלֵיכֶם:
וְעַתָּה
הואיל ומה' המה
[51]
, במקום לדון אותי משפט מוות על שאני מתנבא על העיר הזאת לרעה, אם רצונכם לבטל הרעה מעליכם
[52]
הֵיטִיבוּ דַרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם וְשִׁמְעוּ בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם
, כי בזה ששלחני ה' להודיעכם זהו הוא סימן שרוצה הקב"ה שתיטיבו דרכיכם,
[53]
וְ
אז
[54]
יִנָּחֵם יְהֹוָה אֶל
-על
[55]
הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר עֲלֵיכֶם:
[56]
(יד)
וַאֲנִי הִנְנִי בְיֶדְכֶם, עֲשׂוּ לִי כַּטּוֹב וְכַיָּשָׁר בְּעֵינֵיכֶם:
וַאֲנִי
, אם תרצו להמית אותי
[57]
הִנְנִי
מסור
[58]
בְיֶדְכֶם,
עֲשׂוּ לִי כַּטּוֹב וְכַיָּשָׁר בְּעֵינֵיכֶם:
[59]
(טו)
אַךְ יָדֹעַ תֵּדְעוּ כִּי אִם מְמִתִים אַתֶּם אֹתִי כִּי דָם נָקִי אַתֶּם נֹתְנִים עֲלֵיכֶם וְאֶל הָעִיר הַזֹּאת וְאֶל יֹשְׁבֶיהָ, כִּי בֶאֱמֶת שְׁלָחַנִי יְהֹוָה עֲלֵיכֶם לְדַבֵּר בְּאָזְנֵיכֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:
אַךְ יָדֹעַ תֵּדְעוּ
שבזה לא תסלקו היזק מעליכם,
[60]
כִּי אִם מְמִתִים אַתֶּם אֹתִי
תוסיפו חרון אף ה' עליכם,
[61]
כִּי
עָוֹן
[62]
דָם נָקִי אַתֶּם נֹתְנִים עֲלֵיכֶם וְאֶל
-ועל
[63]
הָעִיר הַזֹּאת וְאֶל
-ועל
[64]
יֹשְׁבֶיהָ,
כִּי בֶאֱמֶת שְׁלָחַנִי יְהֹוָה עֲלֵיכֶם לְדַבֵּר בְּאָזְנֵיכֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:
(טז)
וַיֹּאמְרוּ הַשָּׂרִים וְכָל הָעָם אֶל הַכֹּהֲנִים וְאֶל הַנְּבִיאִים, אֵין לָאִישׁ הַזֶּה מִשְׁפַּט מָוֶת כִּי בְּשֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ:
אז הסכימו השרים עם העם נגד טענת הכהנים והנביאים,
[65]
וַיֹּאמְרוּ הַשָּׂרִים וְכָל הָעָם
[66]
אֶל הַכֹּהֲנִים וְאֶל הַנְּבִיאִים,
אֵין לָאִישׁ הַזֶּה מִשְׁפַּט מָוֶת כִּי בְּשֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ
ולא אמר מליבו:
[67]
(יז)
וַיָּקֻמוּ אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי הָאָרֶץ וַיֹּאמְרוּ אֶל כָּל קְהַל הָעָם לֵאמֹר:
וַיָּקֻמוּ אֲנָשִׁים
צדיקים
[68]
מִזִּקְנֵי הָאָרֶץ
להשתיק את העם
[69]
ולהביא ראיה לפטור את ירמיהו מן המיתה,
[70]
וַיֹּאמְרוּ אֶל כָּל קְהַל הָעָם לֵאמֹר
-וכך אמרו להם:
[71]
(יח)
מִיכָה (מיכיה) הַמּוֹרַשְׁתִּי הָיָה נִבָּא בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר אֶל כָּל עַם יְהוּדָה לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת, צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ, וִירוּשָׁלַיִם עִיִּים תִּהְיֶה, וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר:
מִיכָה (מיכיה
כתיב
) הַמּוֹרַשְׁתִּי
[72]
הָיָה נִבָּא
-מתנבא
[73]
בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה,
וַיֹּאמֶר אֶל כָּל עַם
בית
[74]
יְהוּדָה לֵאמֹר
-וכך אמר להם,
[75]
כֹּה
-כך
[76]
אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת,
צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ,
[77]
וִירוּשָׁלַיִם
מלאה
[78]
עִיִּים
-גלי אבנים
[79]
תִּהְיֶה,
וְהַר הַבַּיִת
יהיה מלא מגלי אבנים בדומה
[80]
לְבָמוֹת
-לגבשושיות גבוהות
[81]
המצויות
[82]
בַּ
יָעַר:
(יט)
הֶהָמֵת הֱמִתֻהוּ חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְכָל יְהוּדָה הֲלֹא יָרֵא אֶת יְהֹוָה, וַיְחַל אֶת פְּנֵי יְהֹוָה וַיִּנָּחֶם יְהֹוָה אֶל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר עֲלֵיהֶם, וַאֲנַחְנוּ עֹשִׂים רָעָה גְדוֹלָה עַל נַפְשׁוֹתֵינוּ:
וכי
[83]
הֶהָמֵת הֱמִתֻהוּ חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְכָל יְהוּדָה
בעבור שניבא כזאת?!
[84]
לא המיתוהו!,
[85]
הֲלֹא
המלך חזקיהו היה
[86]
יָרֵא אֶת יְהֹוָה,
וַיְחַל
[87]
אֶת פְּנֵי יְהֹוָה
לבטל הגזירה,
[88]
וַיִּנָּחֶם
-ואז נחם ה'
[89]
יְהֹוָה אֶל
-על
[90]
הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר עֲלֵיהֶם,
[91]
וַאֲנַחְנוּ
-אבל אנחנו אם נהרוג אותו
[92]
עֹשִׂים
-נעשה עוד
[93]
רָעָה גְדוֹלָה עַל נַפְשׁוֹתֵינוּ
, שלא די שלא נשוב בתשובה אלא שנהרוג את הנביא המדבר בשם ה' ומזהיר אותנו לטובתינו
[94]
, כך שלא די שלא ינחם על הרעה אלא שיוסיף עוד על הרעה:
[95]
(כ)
וְגַם אִישׁ הָיָה מִתְנַבֵּא בְּשֵׁם יְהֹוָה אוּרִיָּהוּ בֶּן שְׁמַעְיָהוּ מִקִּרְיַת הַיְּעָרִים, וַיִּנָּבֵא עַל הָעִיר הַזֹּאת וְעַל הָאָרֶץ הַזֹּאת כְּכֹל דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ:
וטענת זקני העם לא היתה מועילה להציל את ירמיהו ממוות
[96]
, וכהני הבעל ונביאי השקר אמרו וכי זו עדות וראיה ממיכה שחזקיהו לא הרג אותו?!
[97]
וְ
הנה
[98]
גַם אִישׁ הָיָה מִתְנַבֵּא בְּשֵׁם יְהֹוָה
[99]
כמו שמנבא ירמיהו
[100]
, הלא הוא
אוּרִיָּהוּ בֶּן שְׁמַעְיָהוּ מִקִּרְיַת הַיְּעָרִים,
וַיִּנָּבֵא
-שהיה מתנבא כדרכו בשם ה'
[101]
עַל הָעִיר הַזֹּאת וְעַל הָאָרֶץ הַזֹּאת כְּכֹל דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ
והרגוהו בחרב
[102]
, וכשם שאוריהו נהרג, כך יהרג ירמיהו
[103]
, ולא תאמר שהיה הדבר פתאום בלא ישוב הדעת, כי הלא אוריהו ברח למצרים
[104]
, וכך היה:
(כא)
וַיִּשְׁמַע הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים וְכָל גִּבּוֹרָיו וְכָל הַשָּׂרִים אֶת דְּבָרָיו וַיְבַקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ הֲמִיתוֹ, וַיִּשְׁמַע אוּרִיָּהוּ וַיִּרָא, וַיִּבְרַח וַיָּבֹא מִצְרָיִם:
וַיִּשְׁמַע הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים וְכָל גִּבּוֹרָיו וְכָל הַשָּׂרִים אֶת דְּבָרָיו
של אוריהו,
וַיְבַקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ
לַ
הֲמִיתוֹ,
וַיִּשְׁמַע אוּרִיָּהוּ
אשר המלך חפץ להמיתו,
[105]
וַיִּרָא,
וַיִּבְרַח וַיָּבֹא
לְ
מִצְרָיִם:
(כב)
וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים אֲנָשִׁים מִצְרָיִם, אֵת אֶלְנָתָן בֶּן עַכְבּוֹר וַאֲנָשִׁים אִתּוֹ אֶל מִצְרָיִם:
וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים אֲנָשִׁים
אחריו
[106]
לְ
מִצְרָיִם,
[107]
אֵת אֶלְנָתָן בֶּן עַכְבּוֹר וַאֲנָשִׁים
נוספים שיתלוו
אִתּוֹ אֶל מִצְרָיִם:
(כג)
וַיּוֹצִיאוּ אֶת אוּרִיָּהוּ מִמִּצְרַיִם, וַיְבִאֻהוּ אֶל הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים, וַיַּכֵּהוּ בֶּחָרֶב, וַיַּשְׁלֵךְ אֶת נִבְלָתוֹ אֶל קִבְרֵי בְּנֵי הָעָם:
וַיּוֹצִיאוּ אֶת אוּרִיָּהוּ מִמִּצְרַיִם,
וַיְבִאֻהוּ אֶל הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים,
וַיַּכֵּהוּ
-ויהרגהו
[108]
בֶּחָרֶב,
וַיַּשְׁלֵךְ
דרך ביזיון
[109]
אֶת נִבְלָתוֹ אֶל קִבְרֵי בְּנֵי הָעָם
ולא קבר אותו בקבורת הנביאים
[110]
, והנה גם ירמיהו כמוהו וראוי להמיתו כמוהו:
[111]
(כד)
אַךְ יַד אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן הָיְתָה אֶת יִרְמְיָהוּ לְבִלְתִּי תֵּת אֹתוֹ בְיַד הָעָם לַהֲמִיתוֹ:
כשמעם את דברי כהני הבעל ונביאי השקר, לא אמרו עוד השרים דבר, והעם חזרו להיות נמשכים אחר דעת כהני הבעל ונביאי השקר
[112]
להורגו,
[113]
אַךְ יַד אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן הָיְתָה אֶת
-עם
[114]
יִרְמְיָהוּ לְבִלְתִּי תֵּת אֹתוֹ בְיַד הָעָם לַהֲמִיתוֹ
ובכח ידו גבר על כולם והציל אותו:
[115]