/ ירמיהו פרק לט'

פסוקים

ירמיהו פרק לט'

(א) בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁעִית לְצִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂרִי, בָּא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וְכָל חֵילוֹ אֶל יְרוּשָׁלִַם, וַיָּצֻרוּ עָלֶיהָ: בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁעִית לְצִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂרִי, [1] בָּא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל [2] וְכָל חֵילוֹ אֶל יְרוּשָׁלִַם, וַיָּצֻרוּ [3] עָלֶיהָ כפי שניבא ירמיהו: [4]
(ב) בְּעַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְצִדְקִיָּהוּ, בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי, בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ, הָבְקְעָה הָעִיר: בְּעַשְׁתֵּי -ובאחת [5] עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְ מלכות [6] צִדְקִיָּהוּ, בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי, [7] בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ, [8] הָבְקְעָה חומת [9] הָעִיר: [10]
(ג) וַיָּבֹאוּ כֹּל שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל וַיֵּשְׁבוּ בְּשַׁעַר הַתָּוֶךְ נֵרְגַל שַׂרְאֶצֶר, סַמְגַּר נְבוּ, שַׂר סְכִים רַב סָרִיס, נֵרְגַל שַׂרְאֶצֶר רַב מָג, וְכָל שְׁאֵרִית שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל: וַיָּבֹאוּ מיד באותו לילה [11] כֹּל שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל , ונכנסו לפנים מן החומה, [12] וַיֵּשְׁבוּ בְּשַׁעַר הַתָּוֶךְ -האמצעי [13] , ואלו שמות השרים; [14] נֵרְגַל שַׂרְאֶצֶר, סַמְגַּר נְבוּ, שַׂר סְכִים רַב סָרִיס, [15] נֵרְגַל שַׂרְאֶצֶר [16] רַב מָג, [17] וְכָל שְׁאֵרִית -שאר [18] שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל:
(ד) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָם צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְכֹל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, וַיִּבְרְחוּ וַיֵּצְאוּ לַיְלָה מִן הָעִיר דֶּרֶךְ גַּן הַמֶּלֶךְ בְּשַׁעַר בֵּין הַחֹמֹתָיִם וַיֵּצֵא דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה: וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָם -ראה אותם [19] צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְכֹל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, וַיִּבְרְחוּ וַיֵּצְאוּ בַּ לַיְלָה [20] מִן הָעִיר בַּ דֶּרֶךְ שליד [21] גַּן הַמֶּלֶךְ בְּשַׁעַר העומד [22] בֵּין הַחֹמֹתָיִם -שתי החומות, [23] וַיֵּצֵא דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה -בדרך המובילה אל ערבות יריחו: [24]
(ה) וַיִּרְדְּפוּ חֵיל כַּשְׂדִּים אַחֲרֵיהֶם, וַיַּשִּׂגוּ אֶת צִדְקִיָּהוּ בְּעַרְבוֹת יְרֵחוֹ, וַיִּקְחוּ אוֹתוֹ וַיַּעֲלֻהוּ אֶל נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל רִבְלָתָה בְּאֶרֶץ חֲמָת, וַיְדַבֵּר אִתּוֹ מִשְׁפָּטִים: וַיִּרְדְּפוּ חֵיל כַּשְׂדִּים אַחֲרֵיהֶם, וַיַּשִּׂגוּ אֶת צִדְקִיָּהוּ [25] בְּעַרְבוֹת יְרֵחוֹ, וַיִּקְחוּ אוֹתוֹ וַיַּעֲלֻהוּ אֶל נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל רִבְלָתָה -אל רבלה [26] אשר בְּאֶרֶץ חֲמָת, וַיְדַבֵּר אִתּוֹ נבוכדנצר מִשְׁפָּטִים -דברי תוכחה על שמרד בו והפר בריתו, ועבר על שבועת ה' אשר השביעו באלהים: [27]
(ו) וַיִּשְׁחַט מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ בְּרִבְלָה לְעֵינָיו, וְאֵת כָּל חֹרֵי יְהוּדָה שָׁחַט מֶלֶךְ בָּבֶל: וַיִּשְׁחַט מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ בְּרִבְלָה לְעֵינָיו, וְאֵת כָּל חֹרֵי -קציני [28] יְהוּדָה וְשָׂרָיו [29] שָׁחַט מֶלֶךְ בָּבֶל:
(ז) וְאֶת עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר, וַיַּאַסְרֵהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם לָבִיא אֹתוֹ בָּבֶלָה: וְאֶת עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר, וַיַּאַסְרֵהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם -בשלשלאות נחושת [30] לָבִיא -להביא [31] אֹתוֹ בָּבֶלָה -לבבל: [32]
(ח) וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֶת בֵּית הָעָם שָׂרְפוּ הַכַּשְׂדִּים בָּאֵשׁ, וְאֶת חֹמוֹת יְרוּשָׁלַם נָתָצוּ: וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֶת בֵּית -בתי כל אחד מגדולי [33] הָעָם שָׂרְפוּ הַכַּשְׂדִּים בָּאֵשׁ, וְאֶת חֹמוֹת יְרוּשָׁלַם נָתָצוּ: [34]
(ט) וְאֵת יֶתֶר הָעָם הַנִּשְׁאָרִים בָּעִיר וְאֶת הַנֹּפְלִים אֲשֶׁר נָפְלוּ עָלָיו וְאֵת יֶתֶר הָעָם הַנִּשְׁאָרִים הֶגְלָה נְבוּזַראֲדָן רַב טַבָּחִים בָּבֶל: וְאֵת יֶתֶר הָעָם הַנִּשְׁאָרִים בָּעִיר [35] ירושלים, [36] וְאֶת הַנֹּפְלִים אֲשֶׁר נָפְלוּ עָלָיו להשלים עימו, [37] וְאֵת יֶתֶר הָעָם הַנִּשְׁאָרִים בכל ערי יהודה [38] הֶגְלָה נְבוּזַראֲדָן רַב טַבָּחִים [39] לְ בָּבֶל: [40]
(י) וּמִן הָעָם הַדַּלִּים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם מְאוּמָה הִשְׁאִיר נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים בְּאֶרֶץ יְהוּדָה, וַיִּתֵּן לָהֶם כְּרָמִים וִיגֵבִים בַּיּוֹם הַהוּא: וּמִן הָעָם הַדַּלִּים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם מְאוּמָה הִשְׁאִיר נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים בְּאֶרֶץ יְהוּדָה, וַיִּתֵּן לָהֶם כְּרָמִים וִיגֵבִים -וְיְקָבִים [41] בַּיּוֹם הַהוּא: [42]
(יא) וַיְצַו נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל עַל יִרְמְיָהוּ בְּיַד נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים לֵאמֹר: ולפי שירמיהו התנבא שנבוכדנצר יכבוש את ירושלים, [43] וַיְצַו -ציווה [44] נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל עַל יִרְמְיָהוּ בְּיַד נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים [45] לֵאמֹר:
(יב) קָחֶנּוּ וְעֵינֶיךָ שִׂים עָלָיו וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה רָּע, כִּי (אם) כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אֵלֶיךָ כֵּן עֲשֵׂה עִמּוֹ: קָחֶנּוּ -קח את ירמיהו [46] וְעֵינֶיךָ שִׂים עָלָיו להשגיח בו, [47] וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה רָּע, [48] כִּי (אם כתיב ) כַּאֲשֶׁר -כפי [49] שֶׁ יְדַבֵּר [50] אֵלֶיךָ לעשות עימו [51] כֵּן -כך [52] עֲשֵׂה עִמּוֹ , שאם יהיה רע בעיניו לבוא לבבל אל תביאהו לשם, ואם יהיה רע בעיניו שתשאירו עִם דלת העם אל תשאירהו: [53]
(יג) וַיִּשְׁלַח נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים, וּנְבוּשַׁזְבָּן רַב סָרִיס, וְנֵרְגַל שַׂרְאֶצֶר רַב מָג, וְכֹל רַבֵּי מֶלֶךְ בָּבֶל: וַיִּשְׁלַח [54] נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים, [55] וּנְבוּשַׁזְבָּן רַב סָרִיס, [56] וְנֵרְגַל שַׂרְאֶצֶר רַב מָג, וְכֹל רַבֵּי -שרי [57] מֶלֶךְ בָּבֶל:
(יד) וַיִּשְׁלְחוּ וַיִּקְחוּ אֶת יִרְמְיָהוּ מֵחֲצַר הַמַּטָּרָה וַיִּתְּנוּ אֹתוֹ אֶל גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן לְהוֹצִאֵהוּ אֶל הַבָּיִת וַיֵּשֶׁב בְּתוֹךְ הָעָם: ואחרי ששלחו לבקש כל אחד בפני עצמו על ידי אנשיו את הנביא וידעו היכן הוא, אז, [58] וַיִּשְׁלְחוּ כולם יחד [59] וַיִּקְחוּ אֶת יִרְמְיָהוּ מֵחֲצַר הַמַּטָּרָה וַיִּתְּנוּ אֹתוֹ אֶל גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן [60] לְהוֹצִאֵהוּ מחצר המטרה ללכת לשבת [61] אֶל הַבָּיִת שהיה שם גדליהו, [62] וַיֵּשֶׁב ירמיהו [63] בְּתוֹךְ הָעָם חופשי כרצונו: [64]
(טו) וְאֶל יִרְמְיָהוּ הָיָה דְבַר יְהֹוָה בִּהְיֹתוֹ עָצוּר בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה לֵאמֹר: וסיפר הכתוב שאין הקב"ה מקפח שכר כל בריה ובריה באומרו, [65] וְאֶל יִרְמְיָהוּ הָיָה דְבַר יְהֹוָה בִּהְיֹתוֹ עָצוּר -כלוא במאסר [66] בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה לֵאמֹר: [67]
(טז) הָלוֹךְ וְאָמַרְתָּ לְעֶבֶד מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְהוִָֹה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הִנְנִי מֵבִיא (מבי) אֶת דְּבָרַי אֶל הָעִיר הַזֹּאת לְרָעָה וְלֹא לְטוֹבָה וְהָיוּ לְפָנֶיךָ בַּיּוֹם הַהוּא: הָלוֹךְ -לך [68] וְאָמַרְתָּ -ותאמר [69] לְעֶבֶד מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי [70] לֵאמֹר, כֹּה -כך [71] אָמַר יְהוִָֹה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הִנְנִי מֵבִיא (מבי כתיב ) אֶת דְּבָרַי אֶל הָעִיר הַזֹּאת לְרָעָה וְלֹא לְטוֹבָה הואיל ולא שבו אלי, [72] וְהָיוּ לְפָנֶיךָ הרעות האלה [73] בַּיּוֹם הַהוּא בו יבואו הרעות [74] , ואל תפחד שיהרגוך השרים על כי הצלת את ירמיהו נגד רצונם, ואל תפחד שתמות בחרב האויב: [75]
(יז) וְהִצַּלְתִּיךָ בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְהֹוָה, וְלֹא תִנָּתֵן בְּיַד הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אַתָּה יָגוֹר מִפְּנֵיהֶם: כי עם כל זה שיפול מצידך אלף ורבבה מימינך, אליך לא יגש, [76] וְהִצַּלְתִּיךָ -ואציל אותך [77] בַיּוֹם הַהוּא [78] נְאֻם -אמר [79] יְהֹוָה, וְלֹא תִנָּתֵן בְּיַד הָאֲנָשִׁים [80] אֲשֶׁר אַתָּה יָגוֹר -פוחד [81] מִפְּנֵיהֶם:
(יח) כִּי מַלֵּט אֲמַלֶּטְךָ וּבַחֶרֶב לֹא תִפֹּל וְהָיְתָה לְךָ נַפְשְׁךָ לְשָׁלָל כִּי בָטַחְתָּ בִּי נְאֻם יְהֹוָה: כִּי מַלֵּט אֲמַלֶּטְךָ -אציל אותך [82] וּבַחֶרֶב לֹא תִפֹּל , וגם לא תלך אסור בתוך השבויים [83] וְהָיְתָה -כי תהיה [84] לְךָ נַפְשְׁךָ לְשָׁלָל [85] כִּי בָטַחְתָּ בִּי [86] נְאֻם -אמר [87] יְהֹוָה:

הערות

1. הוא חודש טבת (אברבנאל).
2. ולמרות שלא נבוכדנצר עצמו הגיע אלא נבוזראדן, לפי שבא בשם מלך בבל ומצוותו אמר שבא המלך (אברבנאל).
3. שבנו סביב העיר דָּיֵק [-חומה דקה סביב חומת העיר שלא יוכלו לצאת מן החומה] (מלבי"ם).
4. אברבנאל.
5. אברבנאל.
6. אברבנאל.
7. הוא חודש תמוז (אברבנאל).
8. לפי האמור כאן (ובספר מלכים-ב' פרק כה, פסוקים ג - ד) יוצא לכאורה שחומת העיר ירושלים הובקעה בט' בתמוז, ואילו חז"ל (משנה תענית פ"ד מ"ו) אמרו שבי"ז בתמוז הובקעה העיר, תירצה הגמרא (תענית כח:) שבבית ראשון נבקעה החומה בט' תמוז ובבית שני בי"ז תמוז. והירושלמי (תענית פרק ד, הלכה ה) מבאר מבאר שבשני החורבנות הובקעו החומות בי"ז בתמוז, אלא שבחורבן בית ראשון מתוך טרדתם טעו בחשבון ולא רצה הנביא לשנות מכמו שהיו סבורים [וראה שם באריכות את המפרשים אודות בלבול החשבון ומדוע השאיר ירמיהו את התאריך של תשיעי לחודש].
9. אברבנאל.
10. ולמרות שחיל נבוכדנצר הם שבקעו את החומה נאמר "הבקעה העיר" כאילו בקיעת החומה נעשתה מעצמה, וזאת משום שאנשי ירושלים היו חלושים ברעב ולא עמדו למולם לעכב על ידם (מצודת דוד).
11. אברבנאל.
12. מלבי"ם.
13. מצודת ציון. הוא השער שהיה בחומה האמצעית, כי שלוש חומות היו בירושלים (מצודת דוד). רש"י מבאר כי הוא שער העזרה שהוא שער ניקנור המזרחי, והוא בין שער עזרת נשים ובין שער ההיכל. ובמדרש, "שער התוך" שער שמחתכין בו הלכות, ועליהם הוא אומר (קהלת ג, טז) "מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע" (רש"י). וזה נכתב להודיע שנתקיימה נבואת ירמיהו שניבא (לעיל א, טו) "וְנָתְנוּ אִישׁ כִּסְאוֹ פֶּתַח שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלם" (רש"י, רד"ק).
14. מצודת ציון.
15. ממונה על הסריסים (ראה מצודת דוד בדניאל א,ג).
16. שנים היו נקראים בשם נרגל וכן שראצר (מצודת ציון).
17. נראה לענ"ד כי מדובר על הממונה על החכמים או המכשפים (וראה בספר אוצר רש"י).
18. תרגום יונתן.
19. תרגום יונתן.
20. תרגום יונתן.
21. מצודת דוד.
22. מצודת דוד.
23. מצודת דוד.
24. מצודת דוד. דרשו בו כי מערה אחת היתה מביתו עד ערבות יריחו ודרך המערה ברח שלא יראו אותו, מה עשה הקב"ה לקיים את הנאמר (יחזקאל יב, יג) "וּפָרַשְׂתִּי אֶת רִשְׁתִּי עָלָיו"? זימן צבי אחד וראוהו חיל כשדים ורדפו אחריו, והצבי הלך אל המערה והם אחריו, כשהיו על פתח המערה ראו את צדקיהו יוצא מן המערה ותפסו אותו (רש"י, רד"ק, מצודת דוד בפס' הבא).
25. אותו לבד כי כל חילו נפוצו מעליו (מצודת דוד).
26. כי בהאריך ימי המצור הלך נבוכדנצר מירושלים לרבלה (רד"ק, מצודת דוד).
27. וכל זה לקיים מה שניבא ירמיהו עליו (לעיל לב, ד וכן לד, ג) שלא ימלט מידם ושעיניו יראו את נבוכדנצר ופיו ידבר עם פיו (אברבנאל). ומצודת דוד מבאר שהוא עניין ויכוח. (בעניין השבועה ראה מסכת נדרים סה.).
28. רד"ק.
29. רד"ק. ורש"י מבאר שהם הסנהדרין שהרגם על שהתירו לצדקיהו את שבועתו, והיה זה חטא בעיני ה'.
30. מצודת ציון. מלשון נחושת כי היו מנחושת או מברזל חזק הנקרא נחושה, והם בלשון רבים לפי שהם לשתי הרגלים (רד"ק).
31. רד"ק, מצודת ציון.
32. תרגום יונתן.
33. מצודת דוד. רש"י מבאר שהם בתי כנסיות. ורד"ק מבאר כי הם בתי העם בכלליות. ואברבנאל מבאר שהוא בית המקדש ולא קראו בשמו כי הסתלקה השכינה משם.
34. עניין שבירה והריסה (מצודת ציון). והיה זה בחודש אב כמבואר בספר מלכים ולהלן בפרק נב (מלבי"ם).
35. אשר לא נהרגו (מצודת דוד).
36. אברבנאל.
37. מצודת דוד. כלומר הם אלה שהצליחו למסור את עצמם בידי הכשדים (משבצות זהב).
38. מצודת דוד.
39. שר על ההורגים במצוות המלך (מצודת דוד).
40. מצודת דוד.
41. הם הבורות שהיין נמשך ויורד בהם, וקראם יגבים כי אותיות גיכ"ק מתחלפות (מצודת ציון). רד"ק מבאר שדות וכן תרגם יהונתן.
42. מלבי"ם מבאר כי לאור העובדה שנתן להם כרמים ויגבים ידע שלא ימרדו, ולכן השאיר אותם.
43. חומת אנך.
44. תרגום יונתן.
45. ראה ביאור בפס' ט' לעיל.
46. מצודת דוד.
47. מצודת דוד.
48. כלומר שום רע בעולם (רד"ק). לפי הפשט הסיבה לכך בגלל שירמיהו התנבא לטובתו, ולכן ציווה שיעשה כרצונו, ובמדרש מובא כי בהיותו נער עני, היה נבוכדנצר בידידות עם ירמיהו, ולפי הסוד הסיבה היא כי שלמה המלך עליו השלום גייר את מלכת שבא וילדה ממנו בת ומזרע הבת נולד נבוכדנצר, וירמיהו עליו השלום היה גלגול של שלמה המלך ומשום כך נבוכדנצר כיבד את ירמיהו (חומת אנך).
49. מצודת דוד.
50. מצודת דוד.
51. מצודת דוד.
52. תרגום יונתן.
53. רד"ק. דהיינו מה שרע בעיניו הגם שאתה רוצה לעשותו לטובתו לא תעשה, אלא תעשה רק ככל אשר יאמר (מלבי"ם).
54. כל אחד מהן שלח (מצודת דוד).
55. ראה ביאור בפס' ט' לעיל.
56. ראה ביאור פס' ג' לעיל.
57. רש"י.
58. אברבנאל.
59. אברבנאל.
60. כי הוא נפל אל הכשדים על פי ירמיה וכשנלכדה העיר הפקידו מלך בבל שליט על הנשארים (רש"י, מצודת דוד).
61. מצודת דוד. ורד"ק מבאר שירמיהו לא היה באותה שעה בחצר המטרה אלא אסור בזיקים כשאר הגולים שאסרום הכשדים כשנכנסו לעיר, ומה שאמר מחצר המטרה רוצה לומר כי משם לקחו אותו השובים, כי שם היה עד יום שנלכדה ירושלים כמו שכתוב למעלה, והם לא ידעו את הציווי שציוה עליו נבוכדנצר, כי את נבוזראדן ציוה, ונבוזראדן לקחו מבין הגולים ונתנו אל גדליה.
62. רד"ק. ומלבי"ם מבאר שנתנו לו בית לשבת.
63. מצודת דוד.
64. מלבי"ם.
65. אברבנאל.
66. מצודת ציון. הפסוק חוזר לדבר למה שהיה לפני מה שנאמר בפסוקים האחרונים, בעוד היות ירמיהו עצור בחצר המטרה לפני נפילת ירושלים, שאז הוא נשלח בשליחות הזאת (משבצות זהב).
67. שאחרי שהעלהו עבד מלך הכושי מן הבור אף על פי שהיה עת צרה, בתוך החורבן באה לו הנבואה (אברבנאל).
68. תרגום יונתן.
69. תרגום יונתן.
70. זהו שדיבר עליו טוב לפני צדקיהו והעלהו מן הבור (מצודת דוד).
71. תרגום יונתן.
72. מצודת דוד. מלבי"ם מבאר כי עד עתה היתה הרעה לתכלית הטובה כדי שעל ידי כך ישובו וייטיב עמהם, אבל עתה נגזר גזר הדין והוא רק לרעה, כי אחרי ההתראה האחרונה שהתרה ירמיה בצדקיהו ולא שמע לדבריו מאז היה מוכרח שתחרב העיר.
73. שתראה אותם בעיניך (מצודת דוד), ותראה אותם מתקיימים (רד"ק).
74. מצודת דוד.
75. ואע"פ שאתה מבני ביתו של צדקיהו והם שיברחו עימו ימותו בחרב, אתה תמלט ותראה את כיבוש העיר ותראה שיתקיימו דברי בעיר (רד"ק).
76. אברבנאל.
77. תרגום יונתן.
78. הן מפני השרים והן מפני הכשדים (מלבי"ם).
79. תרגום יונתן.
80. הם הכשדים (רש"י, מצודת דוד) הצרים על העיר (אברבנאל).
81. מצודת ציון.
82. מצודת ציון.
83. אברבנאל.
84. אברבנאל.
85. כאילו שללת נפשך להחזיקה לעצמך (מצודת דוד).
86. כי מה שדיבר טוב על ירמיהו לפני המלך ולא פחד מכל שרי העם אשר היו לו לאויבים היה כי בטח בה' (מצודת דוד).
87. תרגום יונתן.

ניתן ליצור איתנו קשר
בטלפון 072-390-2392

או להשאיר פרטים בטופס ונחזור אליכם אי"ה