(א)
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּמּוּ כָל הַגּוֹי לַעֲבוֹר אֶת הַיַּרְדֵּן, וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר:
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּמּוּ
-סיימו
[1]
כָל הַגּוֹי
-ישראל
[2]
לַעֲבוֹר אֶת הַיַּרְדֵּן, וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר
לבני ישראל:
(ב)
קְחוּ לָכֶם מִן הָעָם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד מִשָּׁבֶט:
קְחוּ לָכֶם מִן הָעָם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים
[3]
אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד מִ
כל
שָּׁבֶט:
(ג)
וְצַוּוּ אוֹתָם לֵאמֹר, שְׂאוּ לָכֶם מִזֶּה מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן, מִמַּצַּב רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים הָכִין שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים, וְהַעֲבַרְתֶּם אוֹתָם עִמָּכֶם וְהִנַּחְתֶּם אוֹתָם בַּמָּלוֹן אֲשֶׁר תָּלִינוּ בוֹ הַלָּיְלָה:
וְצַוּוּ אוֹתָם
[4]
לֵאמֹר, שְׂאוּ
-קחו
לָכֶם מִזֶּה
המקום
[5]
מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן, מִ
מקום
[6]
מַּצַּב
-שניצבים
[7]
רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים
[8]
הָכִין
-והכינו
שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים, וְהַעֲבַרְתֶּם
-ותעבירו
אוֹתָם עִמָּכֶם
להר עיבל לבנות שם מזבח ולכתוב עליהם את התורה
[9]
, ולאחר מכן, פרקו את מזבח האבנים, וקחו אתכם את האבנים מהם בניתם את המזבח, אל הגלגל
[10]
וְהִנַּחְתֶּם
-והניחו
אוֹתָם בַּמָּלוֹן
-במקום לינתכם
אֲשֶׁר תָּלִינוּ בוֹ
באותו
הַלָּיְלָה:
[11]
(ד)
וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ אֶל שְׁנֵים הֶעָשָׂר אִישׁ אֲשֶׁר הֵכִין מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד מִשָּׁבֶט:
ויהושע עבר באחרונה את הירדן והעביר את כל העם לפניו כדי שיהיו בטוחים יותר כשנשאר אחריהם שהמים יעמדו נד אחד עד שיעבור הוא, ולאחר שעברו כולם
[12]
וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ אֶל שְׁנֵים הֶעָשָׂר אִישׁ
-האנשים
אֲשֶׁר הֵכִין מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל
לעמוד קרוב לארון
[13]
אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד מִ
כל
שָּׁבֶט:
(ה)
וַיֹּאמֶר לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ, עִבְרוּ לִפְנֵי אֲרוֹן יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֶל תּוֹךְ הַיַּרְדֵּן וְהָרִימוּ לָכֶם אִישׁ אֶבֶן אַחַת עַל שִׁכְמוֹ לְמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל:
וַיֹּאמֶר לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ, עִבְרוּ לִפְנֵי אֲרוֹן יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֶל תּוֹךְ הַיַּרְדֵּן
[14]
שם הוא נמצא
[15]
וְהָרִימוּ
-והגביהו
[16]
לָכֶם
בדבר ה'
[17]
כל
אִישׁ
מכם
[18]
אֶבֶן אַחַת
ממקום בו ניצבו רגלי הכהנים
[19]
, וישא את האבן
עַל שִׁכְמוֹ
[20]
, וכל איש יקח אבן אחת כנגד השבט שלו
[21]
, וכך יהיו שתים עשרה אבנים
[22]
בדומה
לְמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל:
[23]
(ו)
לְמַעַן תִּהְיֶה זֹאת אוֹת בְּקִרְבְּכֶם, כִּי יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר לֵאמֹר מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לָכֶם:
והוסיף יהושע לבאר תכלית לקיחת האבנים ואמר
[24]
לְמַעַן תִּהְיֶה זֹאת אוֹת
-סימן לזכרון
[25]
בְּקִרְבְּכֶם, כִּי יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר
-לאחר זמן
[26]
לֵאמֹר
-ויאמרו לכם,
מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לָכֶם
אשר נשאתם על שִׁכְמְכֶם כנגד כל שבט ושבט? ודאי דבר גדול הוא!:
[27]
(ז)
וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם, אֲשֶׁר נִכְרְתוּ מֵימֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה בְּעָבְרוֹ בַּיַּרְדֵּן נִכְרְתוּ מֵי הַיַּרְדֵּן, וְהָיוּ הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לְזִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַד עוֹלָם:
וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם,
אנו צריכים לאות
[28]
אֲשֶׁר
ממנו נדע כי
[29]
נִכְרְתוּ מֵימֵי הַיַּרְדֵּן
לא היה זה מפנינו, אלא רק
[30]
מִפְּנֵי אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה
ובכוחו, והראיה, כי
[31]
בְּעָבְרוֹ
של הארון
בַּיַּרְדֵּן נִכְרְתוּ מֵי הַיַּרְדֵּן,
וזה אות כי מפני הארון היה הנס, וחוץ ממה שיהיו בדור הזה לאות
[32]
וְהָיוּ
-יהיו
הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה
שבגלגל
[33]
לְזִכָּרוֹן
זה
[34]
לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַד עוֹלָם
לדורות הבאים שלא ראו את הנס:
[35]
(ח)
וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ, וַיִּשְׂאוּ שְׁתֵּי עֶשְׂרֵה אֲבָנִים מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ לְמִסְפַּר שִׁבְטֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲבִרוּם עִמָּם אֶל הַמָּלוֹן וַיַּנִּחוּם שָׁם:
וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה
עליהם
יְהוֹשֻׁעַ, וַיִּשְׂאוּ שְׁתֵּי
-שתים
עֶשְׂרֵה אֲבָנִים מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ
[36]
לְמִסְפַּר
-כנגד מספר
שִׁבְטֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל
, כשכל איש נשא אבן אחת על שכמו
[37]
ולאחר שהביאום להר עיבל לבנות שם מזבח ולכתוב עליהם את התורה, פרקו את מזבח האבנים
[38]
וַיַּעֲבִרוּם
-והעבירו את האבנים מהם בנו את המזבח
עִמָּם
אל הגלגל,
אֶל הַמָּלוֹן
-מקום לינתם,
וַיַּנִּחוּם
-והניחו אותם
שָׁם:
(ט)
וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן, תַּחַת מַצַּב רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן הַבְּרִית, וַיִּהְיוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה:
וּ
לאחר שלקחו שנים עשר האנשים את שתים עשרה האבנים, ושמטו את האבנים מתחת רגלי הכהנים
[39]
שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים
אחרות
[40]
הֵקִים
בעצמו
[41]
יְהוֹשֻׁעַ
, זו למעלה מזו
[42]
בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן,
ע"פ מצות ה'
[43]
וזאת
תַּחַת
-סמוך למקום
[44]
מַצַּב
-בו ניצבו
רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן הַבְּרִית, וַיִּהְיוּ שָׁם
האבנים
עַד הַיּוֹם הַזֶּה
-עד עולם
[45]
, לאות שבאותו מקום עמד ארון הברית אדון כל הארץ, באופן שכל העובר באותו נהר ידע את הנס שנעשה שם:
[46]
(י)
וְהַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן עֹמְדִים בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן עַד תֹּם כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת יְהוֹשֻׁעַ לְדַבֵּר אֶל הָעָם כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיְמַהֲרוּ הָעָם וַיַּעֲבֹרוּ:
וְהַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן
נשארו
[47]
עֹמְדִים בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן
[48]
עַד תֹּם
-שסיים יהושע לדבר אל העם בעודם בירדן את
[49]
כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת יְהוֹשֻׁעַ לְדַבֵּר אֶל הָעָם
ולומר להם כי הם עוברים את הירדן על מנת להוריש את יושבי הארץ
[50]
כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה אֶת יְהוֹשֻׁעַ
להוריש את יושבי הארץ
[51]
וַיְמַהֲרוּ הָעָם
לעבור בעבור כבוד הארון שעמד עד עָבְרָם
[52]
וַיַּעֲבֹרוּ
העם את נהר הירדן:
(יא)
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּם כָּל הָעָם לַעֲבוֹר וַיַּעֲבֹר אֲרוֹן יְהוָה וְהַכֹּהֲנִים לִפְנֵי הָעָם:
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּם
-סיים
[53]
כָּל הָעָם לַעֲבוֹר
את נהר הירדן, המתינו העם על שפת הירדן המערבית
[54]
וַיַּעֲבֹר
-עד שעבר
[55]
אֲרוֹן יְהוָה וְהַכֹּהֲנִים
מהגדה המזרחית שם עמדו, אל הגדה המערבית
[56]
, כדי ללכת
[57]
לִפְנֵי הָעָם
[58]
, להראותם את הדרך במקום עמוד הענן
[59]
, ואולם לא עברו הכהנים כדרך שעברו כל העם אלא כפי שיסופר בהמשך:
[60]
(יב)
וַיַּעַבְרוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה חֲמֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה:
מכיון שעד עתה היו בני ראובן ובני גד נוסעים כסדר הדגלים, מעתה התחילו לעבור לפני העם בראשם;
וַיַּעַבְרוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה חֲמֻשִׁים
-מזויינים
[61]
לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה:
[62]
(יג)
כְּאַרְבָּעִים אֶלֶף חֲלוּצֵי הַצָּבָא עָבְרוּ לִפְנֵי יְהוָה לַמִּלְחָמָה, אֶל עַרְבוֹת יְרִיחוֹ:
כְּאַרְבָּעִים אֶלֶף חֲלוּצֵי
-מזוייני
[63]
הַצָּבָא
משבטי ראובן גד וחצי מנשה,
עָבְרוּ לִפְנֵי
עַם
יְהוָה
[64]
לַמִּלְחָמָה, אֶל עַרְבוֹת
-מישור
[65]
יְרִיחוֹ:
(יד)
בַּיּוֹם הַהוּא גִּדַּל יְהוָה אֶת יְהוֹשֻׁעַ בְּעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל וַיִּרְאוּ אֹתוֹ כַּאֲשֶׁר יָרְאוּ אֶת מֹשֶׁה כָּל יְמֵי חַיָּיו:
בַּיּוֹם הַהוּא
של בקיעת הירדן,
גִּדַּל
-רומם
[66]
יְהוָה אֶת יְהוֹשֻׁעַ בְּעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל
, שכן בקע את הירדן לפניו כמו שבקע את הים לפני משה
[67]
, וראו ישראל שעיקר הנס היה בשביל יהושע
[68]
וַיִּרְאוּ אֹתוֹ
-וְיָרְאוּ ממנו
[69]
כַּאֲשֶׁר
-כפי שֶׁ
יָרְאוּ אֶת מֹשֶׁה
-ממשה
[70]
כָּל יְמֵי חַיָּיו
של יהושע:
[71]
(טו)
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר:
עתה חוזר הכתוב לספר כיצד עברו הכהנים עם הארון את הירדן
[72]
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר
-וכך אמר לו:
(טז)
צַוֵּה אֶת הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן הָעֵדוּת, וְיַעֲלוּ מִן הַיַּרְדֵּן:
צַוֵּה אֶת הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן הָעֵדוּת, וְיַעֲלוּ מִן הַיַּרְדֵּן
המערבי אל היבשה:
[73]
(יז)
וַיְצַו יְהוֹשֻׁעַ אֶת הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר עֲלוּ מִן הַיַּרְדֵּן:
וַיְצַו יְהוֹשֻׁעַ אֶת הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר
-ואמר להם,
עֲלוּ מִן הַיַּרְדֵּן
אל היבשה:
(יח)
וַיְהִי כַּעֲלוֹת (בעלות הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן, נִתְּקוּ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים אֶל הֶחָרָבָה וַיָּשֻׁבוּ מֵי הַיַּרְדֵּן לִמְקוֹמָם וַיֵּלְכוּ כִתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם עַל כָּל גְּדוֹתָיו:
וַיְהִי כַּעֲלוֹת (בעלות
כתיב) -כאשר עלו
[74]
הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן, נִתְּקוּ
-נעתקו וסרו ממקומם
[75]
כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים אֶל הֶחָרָבָה
ותכף לאחר מכן
[76]
וַיָּשֻׁבוּ
-חזרו
מֵי הַיַּרְדֵּן לִמְקוֹמָם
[77]
וַיֵּלְכוּ
-וחזרו המים לזרום
[78]
כִתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם
-כבעבר
[79]
עַל כָּל גְּדוֹתָיו
של נהר הירדן, נמצאו הכהנים והארון בגדה המזרחית וישראל בגדה המערבית והנחל ביניהם זורם, ונעשה נס ונשא הארון את נושאיו, ועבר לצידו המערבי של הירדן
[80]
להיות בראש העם:
[81]
(יט)
וְהָעָם עָלוּ מִן הַיַּרְדֵּן בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְגָּל בִּקְצֵה מִזְרַח יְרִיחוֹ:
וְהָעָם עָלוּ מִן הַיַּרְדֵּן בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן
הוא חודש ניסן
[82]
וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְגָּל
[83]
בִּקְצֵה מִזְרַח יְרִיחוֹ:
(כ)
וְאֵת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר לָקְחוּ מִן הַיַּרְדֵּן, הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל:
וְאֵת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר לָקְחוּ
הנציגים של השבטים
[84]
מִן הַיַּרְדֵּן, הֵקִים
-העמיד בו ביום
[85]
יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל
[86]
זו על זו בגובה, והרים אותם למצבה
[87]
כדמות מגדל וציון גדול:
[88]
(כא)
וַיֹּאמֶר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, אֲשֶׁר יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר אֶת אֲבוֹתָם לֵאמֹר מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה?:
וַיֹּאמֶר
יהושע
אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר,
כַּ
אֲשֶׁר יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם
הקטנים של היום ואלה אשר יִוָּלְדוּ
[89]
מָחָר
-בעתיד
אֶת אֲבוֹתָם לֵאמֹר מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה?:
(כב)
וְהוֹדַעְתֶּם אֶת בְּנֵיכֶם לֵאמֹר בַּיַּבָּשָׁה עָבַר יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה:
וְהוֹדַעְתֶּם
באמצעות זכרון זה
[90]
אֶת בְּנֵיכֶם לֵאמֹר
-ותאמרו להם,
בַּיַּבָּשָׁה
-במקום יבש,
עָבַר
עם
יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה:
[91]
(כג)
אֲשֶׁר הוֹבִישׁ יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֶת מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵיכֶם עַד עָבְרְכֶם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם לְיַם סוּף אֲשֶׁר הוֹבִישׁ מִפָּנֵינוּ עַד עָבְרֵנוּ:
כַּ
אֲשֶׁר הוֹבִישׁ
-יִבֵּשׁ
[92]
יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֶת מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵיכֶם
באי הארץ
[93]
עַד עָבְרְכֶם
-אשר עברתם אותו,
כַּאֲשֶׁר
-כפי שֶׁ
עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם לְיַם סוּף אֲשֶׁר הוֹבִישׁ
-יִבֵּשׁ
[94]
אותו
מִפָּנֵינוּ
יוצאי מצרים ודור המדבר
[95]
עַד עָבְרֵנוּ
-אשר עברנו אותו, ושניהם היו בדרך פלא:
[96]
(כד)
לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת יַד יְהוָה כִּי חֲזָקָה הִיא, לְמַעַן יְרָאתֶם אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם כָּל הַיָּמִים:
ושניהם היו
[97]
לְמַעַן דַּעַת
-יכירו
[98]
כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ
גם אלה שלא ראו את קריעת ים סוף
[99]
אֶת יַד יְהוָה כִּי חֲזָקָה הִיא,
ויפחדו
[100]
וּ
לְמַעַן
[101]
יְרָאתֶם
-תהיו יראים
[102]
אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם כָּל הַיָּמִים
בידיעת האמת ובהשרשת אמיתת אמונתו:
[103]