(א)
וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם כִּי לָכַד יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָעַי וַיַּחֲרִימָהּ - כַּאֲשֶׁר - עָשָׂה לִירִיחוֹ וּלְמַלְכָּהּ כֵּן עָשָׂה לָעַי וּלְמַלְכָּהּ, וְכִי הִשְׁלִימוּ יֹשְׁבֵי גִבְעוֹן אֶת יִשְׂרָאֵל וַיִּהְיוּ בְּקִרְבָּם:
וַיְהִי כִשְׁמֹעַ
-וכאשר שמע
[1]
אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם כִּי לָכַד
[2]
-כבש
[3]
יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָעַי
ע"י ערמה ותחבולות מלחמה, ושמע שלמרות שכבש אותה שלא בדרך ניסית כפי שהיה ביריחו
[4]
וַיַּחֲרִימָהּ -
החרים אותה,
כַּאֲשֶׁר -
וכמו שֶׁ
עָשָׂה לִירִיחוֹ וּלְמַלְכָּהּ כֵּן
-כך
עָשָׂה
יהושע
לָעַי וּלְמַלְכָּהּ,
אזי סבר אדֹני-צדק שדעתו של יהושע להחרים את כל שאר הערים,
[6]
וְ
עוד שמע
כִי הִשְׁלִימוּ יֹשְׁבֵי גִבְעוֹן אֶת
-עם
[7]
יִשְׂרָאֵל
שלא השאירו אותם מאוחדים לבל ישאו ראש, אלא
[8]
וַיִּהְיוּ
-נהיו
בְּקִרְבָּם
והתחברו עם ישראל להיות להם למס, ובכך הביאו מורך בלב כולם, אזי:
[9]
(ב)
וַיִּירְאוּ מְאֹד כִּי עִיר גְּדוֹלָה גִּבְעוֹן כְּאַחַת עָרֵי הַמַּמְלָכָה, וְכִי הִיא גְדוֹלָה מִן הָעַי, וְכָל אֲנָשֶׁיהָ גִּבֹּרִים,:
וַיִּירְאוּ מְאֹד
אֲדֹנִי-צֶדֶקושאר מלכי הארץ מפני ישראל, וחששו מהנבלה שעשו הגבעונים להשלים עם ישראל שמא יעשו שאר העמים כמותם,ופחדם וחששם היה
[12]
כִּי עִיר גְּדוֹלָה
היתה
גִּבְעוֹן
הן בכמות והן באיכות; גדולה באיכות שהיתה בחשיבות והנהגה
[15]
כְּאַחַת עָרֵי הַמַּמְלָכָה, וְ
גדולה בכמות
[17]
כִי הִיא
היתה
גְדוֹלָה מִן הָעַי, וְ
גםגדולה בגבורה כי
[18]
כָל אֲנָשֶׁיהָ
היו
גִּבֹּרִים,
ועם כל זה לא עצרו כח להילחם, והמסו בזה לב אנשי המלחמה, ועוד שהתחברו עם ישראל והפכו בכך להיות אויבים שיאפשרו לישראל להתארגן למלחמה מתוך שטחם:
[19]
(ג)
וַיִּשְׁלַח אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם אֶל הוֹהָם מֶלֶךְ חֶבְרוֹן, וְאֶל פִּרְאָם מֶלֶךְ יַרְמוּת, וְאֶל יָפִיעַ מֶלֶךְ לָכִישׁ, וְאֶל דְּבִיר מֶלֶךְ עֶגְלוֹן לֵאמֹר:
ומפני כל זה, כדי שכל העמים ישמעו וייראו ולא יזידון עוד לעשות כדבר הרע הזה, וגם כדי שישראל לא יתישבו בעריהם,
[22]
וַיִּשְׁלַח
-שלח
אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם
שליחים
אֶל הוֹהָם מֶלֶךְ חֶבְרוֹן, וְאֶל פִּרְאָם מֶלֶךְ יַרְמוּת, וְאֶל יָפִיעַ מֶלֶךְ לָכִישׁ, וְאֶל דְּבִיר מֶלֶךְ עֶגְלוֹן לֵאמֹר
-שכך יאמרו להם השליחים בשמו:
(ד)
עֲלוּ אֵלַי וְעִזְרֻנִי וְנַכֶּה אֶת גִּבְעוֹן כִּי הִשְׁלִימָה אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְאֶת - בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
עֲלוּ אֵלַי וְעִזְרֻנִי
-ועזרו לי
[23]
וְנַכֶּה אֶת גִּבְעוֹן כִּי הִשְׁלִימָה אֶת
-עם
[24]
יְהוֹשֻׁעַ וְאֶת -
ועם
[25]
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
והרעו לעשות כי הביאו מורך בלב כל, ועוד שאחר שכל המלכים התקבצו להילחם, הנה הפרו את חוק המדינה ומזיקים הם לכלל, שיתנו עזר לאויביהם:
[26]
(ה)
וַיֵּאָסְפוּ - וַיַּעֲלוּ חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי הָאֱמֹרִי, מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם מֶלֶךְ חֶבְרוֹן מֶלֶךְ יַרְמוּת מֶלֶךְ לָכִישׁ מֶלֶךְ עֶגְלוֹן הֵם וְכָל מַחֲנֵיהֶם, וַיַּחֲנוּ עַל גִּבְעוֹן וַיִּלָּחֲמוּ עָלֶיהָ:
וַיֵּאָסְפוּ -
ותחילה נאספו המלכים, ולאחר מכן
[28]
וַיַּעֲלוּ
-עלו
חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי הָאֱמֹרִי,
אֲדֹנִי-צֶדֶק
מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם
, הוֹהָם
מֶלֶךְ חֶבְרוֹן
, פִּרְאָם
מֶלֶךְ יַרְמוּת
, יָפִיעַ
מֶלֶךְ לָכִישׁ
, וּדְבִיר
מֶלֶךְ עֶגְלוֹן
, ולא סמך איש על מחנה חבירו אלא עלו
[29]
הֵם וְכָל מַחֲנֵיהֶם, וַיַּחֲנוּ עַל גִּבְעוֹן וַיִּלָּחֲמוּ עָלֶיהָ:
[30]
(ו)
וַיִּשְׁלְחוּ אַנְשֵׁי גִבְעוֹן אֶל יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַמַּחֲנֶה הַגִּלְגָּלָה לֵאמֹר אַל תֶּרֶף יָדֶיךָ מֵעֲבָדֶיךָ עֲלֵה אֵלֵינוּ מְהֵרָה וְהוֹשִׁיעָה לָּנוּ וְעָזְרֵנוּ כִּי נִקְבְּצוּ אֵלֵינוּ כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי יֹשְׁבֵי הָהָר:
ומאת ה' היתה זאת שנאספו תחילה מלכי האמורי וזאת כדי לתת שהות לגבעונים להודיע ליהושע,
[31]
וַיִּשְׁלְחוּ אַנְשֵׁי גִבְעוֹן
שליחים
אֶל יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַמַּחֲנֶה הַגִּלְגָּלָה
-אל הגלגל
לֵאמֹר
לו;
אַל תֶּרֶף
-תרפה
[32]
יָדֶיךָ מֵעֲבָדֶיךָ
לעזוב אותנו בידם כיון שבעבור היותנו עבדיך רודפים אותנו מלכי הארץ,ואף על פי שאין לנו עזות לבקש עזרה שכן רמאים אנחנו, עשה למען כבודך כי עבדיך אנחנו,
[33]
עֲלֵה אֵלֵינוּ מְהֵרָה
-מהר
וְהוֹשִׁיעָה לָּנוּ וְעָזְרֵנוּ
קצת במלחמתנו, ואנחנו נהיה הלוחמים העיקריים, ואולם אנו זקוקים לעזרתך,
[36]
כִּי נִקְבְּצוּ אֵלֵינוּ
למלחמה
כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי יֹשְׁבֵי הָהָר:
(ז)
וַיַּעַל יְהוֹשֻׁעַ מִן הַגִּלְגָּל הוּא וְכָל עַם הַמִּלְחָמָה עִמּוֹ וְכֹל גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל:
וַיַּעַל יְהוֹשֻׁעַ מִן הַגִּלְגָּל הוּא וְכָל עַם הַמִּלְחָמָה עִמּוֹ וְכֹל גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל:
(ח)
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ, אַל תִּירָא מֵהֶם כִּי בְיָדְךָ נְתַתִּים לֹא יַעֲמֹד אִישׁ מֵהֶם בְּפָנֶיךָ!:
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ, אַל תִּירָא מֵהֶם
, עיקר בואם היא סיבה מאיתי למסרם בידך
[39]
כִּי בְיָדְךָ נְתַתִּים
-מסרתי אותם זה מכבר עוד מימי משה רבך,
[40]
לֹא יַעֲמֹד אִישׁ מֵהֶם בְּפָנֶיךָ!:
(ט)
וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ פִּתְאֹם כָּל הַלַּיְלָה עָלָה מִן הַגִּלְגָּל:
וַיָּבֹא
-והצליח לבוא
[43]
אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ פִּתְאֹם
-בפתאומיות, שכן במשך
[44]
כָּל הַלַּיְלָה עָלָה מִן הַגִּלְגָּל
אליהם, וכך הפתיעם:
[45]
(י)
וַיְהֻמֵּם יְהֹוָה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּכֵּם מַכָּה גְדוֹלָה בְּגִבְעוֹן, וַיִּרְדְּפֵם דֶּרֶךְ מַעֲלֵה - בֵית חוֹרֹן וַיַּכֵּם - עַד עֲזֵקָה וְעַד מַקֵּדָה:
וַיְהֻמֵּם
-וּבִלְבֵּלאותם
[46]
יְהֹוָה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל
על ידי קול גדול,
[47]
וַיַּכֵּם
-והיכה אותם ישראל
[48]
מַכָּה גְדוֹלָה בְּגִבְעוֹן, וַיִּרְדְּפֵם
-ורדפו אחריהם
דֶּרֶךְ מַעֲלֵה -
בדרך העולה לְ
[49]
בֵית חוֹרֹן
דרכה ברחו,
[50]
וַיַּכֵּם -
והרגו בהם בדרך מנוסתם
[51]
עַד עֲזֵקָה וְעַד מַקֵּדָה:
(יא)
וַיְהִי בְּנֻסָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֵם בְּמוֹרַד בֵּית חוֹרֹן, וַיהֹוָה הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם עַד עֲזֵקָה, וַיָּמֻתוּ - רַבִּים אֲשֶׁר מֵתוּ בְּאַבְנֵי הַבָּרָד מֵאֲשֶׁר הָרְגוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בֶּחָרֶב:
וַיְהִי בְּנֻסָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל,
כאשר היו
הֵם
יורדים
[52]
בְּמוֹרַד
ההרשל
[53]
בֵּית חוֹרֹן, וַיהֹוָה הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת
של ברד
[54]
מִן הַשָּׁמַיִם
, ובכל דרך מנוסתם, ממורד בית חורון
[55]
עַד
בואם אל
עֲזֵקָה,
נפלו עליהם אבני הברד
[56]
וַיָּמֻתוּ -
ומתו הם מנפילת האבנים עליהם;
רַבִּים
היו אלה
[57]
אֲשֶׁר מֵתוּ בְּאַבְנֵי הַבָּרָד מֵ
אלה
אֲשֶׁר הָרְגוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בֶּחָרֶב:
(יב)
אָז יְדַבֵּר - יְהוֹשֻׁעַ לַיהֹוָה בְּיוֹם תֵּת יְהֹוָה אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן!:
וכשראה יהושע את חמשת המלכים מתקבצים, נכספה וגם כלתה נפשו להשמידם, וראה את השמש שוקעת בגבעון והלבנה עולה בעמק אילון, וחשש פן תשקע השמש ולא יוכלו לרדוף אויביהם באישון הלילה,
[58]
אָז
בהזכירו את הברית אשר כרת הקב"ה עם משה,
[60]
יְדַבֵּר -
התפלל
[61]
יְהוֹשֻׁעַ לַיהֹוָה
ושיבחו וביקש רחמים מהקב"ה שתעמוד לו השמש, והיה זה
[62]
בְּיוֹם תֵּת
-שנתן
[64]
יְהֹוָה אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר
יהושע
לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם
[65]
-המתן!
[66]
וְיָרֵחַ
המתן במקומך
[67]
בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן!:
[68]
(יג)
וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ - עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ - לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים:
והקב"ה מילא את בקשתו של יהושע וכך היה מיד,
[69]
וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ
במקומו והפסיק לשקוע,
[72]
וְיָרֵחַ -
והירח
עָמָד
אף הוא ופסק מלעלות, וזאת
[74]
עַד
אשר
יִקֹּם
-השלים להתנקם עַם ישראל, שהיה
[76]
גּוֹי
אחד בארץ,מֵ
[77]
אֹיְבָיו
[78]
הם חמשת מלכי האמורי וחייליהם; ונקמה זו של ישראל באויביהם
[79]
הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר
-ספר התורה,
[81]
וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ -
מיהר
[82]
לָבוֹא
-לשקוע כדרכוללא כל עיכוב, והתעכב כעת
[83]
כְּ
שיעור
[85]
יוֹם תָּמִים
-שלם:
[86]
(יד)
וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא לְפָנָיו וְאַחֲרָיו! לִשְׁמֹעַ יְהֹוָה בְּקוֹל אִישׁ כִּי יְהֹוָה נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל:
וְלֹא הָיָה
ניצחון ונס
[87]
כַּיּוֹם הַהוּא
להיות בו פלא כזה, לא
[88]
לְפָנָיו וְ
לא
אַחֲרָיו!
ולא היה ולא יהיה עוד יום בו יסכים
[89]
לִשְׁמֹעַ יְהֹוָה בְּקוֹל אִישׁ
לשנות את סדרי הטבע;ולא שהיה יהושע גדול ממשה, אלא שנעתר ה' לתפילת יהושע
[90]
כִּי יְהֹוָה נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל
ובעבורם העמיד את השמש והירח ברקיע השמים:
[92]
(טו)
וַיָּשָׁב - יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ אֶל הַמַּחֲנֶה הַגִּלְגָּלָה:
ולאחר כל המאורעות הללו, ומשלא מצאו ישראל את חמשת המלכים סבר יהושע כי ברחו לעריהם,ולכן
[93]
וַיָּשָׁב -
חזר
[96]
יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ אֶל הַמַּחֲנֶה הַגִּלְגָּלָה
-אל הגלגל, כדי לנוח מעט לפני היציאה מחדש למלחמה בערי האויב:
[97]
(טז)
וַיָּנֻסוּ - חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה וַיֵּחָבְאוּ בַמְּעָרָה בְּמַקֵּדָה:
וַיָּנֻסוּ -
ונסו
חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה
ביחד, ובהשגחת ה' לא שבו אל עריהםאלא
[98]
וַיֵּחָבְאוּ
-התחבאו
[100]
בַמְּעָרָה בְּ
גבול
[101]
מַקֵּדָה
ליד מחנה יהושע:
[102]
(יז)
וַיֻּגַּד לִיהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר נִמְצְאוּ חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים נֶחְבְּאִים בַּמְּעָרָה בְּמַקֵּדָה:
ובינתיים חיפשו ישראל את המלכים ולא מצאו אותם,
[103]
וַיֻּגַּד לִיהוֹשֻׁעַ
על מציאת מקום מחבואם של המלכים
לֵאמֹר
-וכך אמרו לו,
[104]
נִמְצְאוּ חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים
והם
נֶחְבְּאִים
-מתחבאים
בַּמְּעָרָה
אשר
בְּ
גבולה של
[105]
מַקֵּדָה:
(יח)
וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ גֹּלּוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אֶל פִּי הַמְּעָרָה וְהַפְקִידוּ עָלֶיהָ אֲנָשִׁים לְשָׁמְרָם:
וכשראה יהושע כי לא ברחו לעריהם, הבין כי היה זה בהשגחת האל יתברך שיגמרו את המלחמה עתה אחר שמלכיהם נפלו, ובטרם יקימו להם מלכים אחרים,
[106]
וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ
לחלק מגיבוריו,
[108]
גֹּלּוּ
-גלגלו
[109]
אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אֶל פִּי הַמְּעָרָה וְהַפְקִידוּ עָלֶיהָ
על המערה
אֲנָשִׁים
שיהיו ממונים
[110]
לְשָׁמְרָם
לבל יצאו פתאום וינוסו:
[111]
(יט)
וְאַתֶּם אַל תַּעֲמֹדוּ רִדְפוּ אַחֲרֵי אֹיְבֵיכֶם וְזִנַּבְתֶּם אוֹתָם אַל תִּתְּנוּם לָבוֹא אֶל עָרֵיהֶם כִּי נְתָנָם יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם בְּיֶדְכֶם:
ופנה יהושע לשאר הגיבורים ואמר להם,
[112]
וְאַתֶּם אַל תַּעֲמֹדוּ
להמתין שיגוללו את האבנים,
[113]
רִדְפוּ אַחֲרֵי אֹיְבֵיכֶם וְזִנַּבְתֶּם אוֹתָם
-ותכריתו זנבם, בהורגכם את ההולכים בסוף המחנה,
[114]
אַל תִּתְּנוּם
-אל תתנו להם
לָבוֹא
בחזרה
אֶל עָרֵיהֶם כִּי נְתָנָם יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם בְּיֶדְכֶם:
(כ)
וַיְהִי כְּכַלּוֹת יְהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַכּוֹתָם מַכָּה גְדוֹלָה מְאֹד עַד תֻּמָּם - וְהַשְּׂרִידִים שָׂרְדוּ מֵהֶם וַיָּבֹאוּ - אֶל עָרֵי הַמִּבְצָר,:
וַיְהִי כְּכַלּוֹת
-כאשר סיימומבלי להתעצל
[116]
יְהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַכּוֹתָם מַכָּה גְדוֹלָה מְאֹד עַד תֻּמָּם -
עד אשר הרגו את כולם,
[117]
וְ
נותרו רק
הַשְּׂרִידִים
אשר
[118]
שָׂרְדוּ מֵהֶם
בגזירת הקב"ה
[119]
וַיָּבֹאוּ -
באו
[120]
אֶל עָרֵי הַמִּבְצָר,
ומשלא יכלו עוד ישראל לרדוף אחריהם:
[121]
(כא)
וַיָּשֻׁבוּ כָל הָעָם אֶל הַמַּחֲנֶה אֶל יְהוֹשֻׁעַ מַקֵּדָה בְּשָׁלוֹם, לֹא חָרַץ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, לְאִישׁ אֶת לְשֹׁנוֹ:
וַיָּשֻׁבוּ
-שבו
[122]
כָל הָעָם אֶל הַמַּחֲנֶה אֶל יְהוֹשֻׁעַ
אשר היה בְּ
מַקֵּדָה בְּשָׁלוֹם,
[123]
ומרוב שנפל פחד ישראל על הגויים,
[124]
לֹא חָרַץ
החורץ
[125]
לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל,
ואפילו לא
[126]
לְאִישׁ
אחד מהם,
[127]
אֶת לְשֹׁנוֹ
לדבר עליהם כל דבר רע:
[128]
(כב)
וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ, פִּתְחוּ אֶת פִּי הַמְּעָרָה וְהוֹצִיאוּ אֵלַי אֶת חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה מִן הַמְּעָרָה:
וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ, פִּתְחוּ אֶת פִּי הַמְּעָרָה וְהוֹצִיאוּ אֵלַי אֶת חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה מִן הַמְּעָרָה:
[129]
(כג)
וַיַּעֲשׂוּ כֵן וַיֹּצִיאוּ אֵלָיו אֶת חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה מִן הַמְּעָרָה, אֵת מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם, אֶת מֶלֶךְ חֶבְרוֹן, אֶת מֶלֶךְ יַרְמוּת, אֶת מֶלֶךְ לָכִישׁ אֶת מֶלֶךְ עֶגְלוֹן,:
וַיַּעֲשׂוּ כֵן
כפי שציווה יהושע,
[130]
וַיֹּצִיאוּ אֵלָיו אֶת חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה מִן הַמְּעָרָה, אֵת
אֲדֹנִי-צֶדֶק
מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם, אֶת
הוֹהָם
מֶלֶךְ חֶבְרוֹן, אֶת
פִּרְאָם
מֶלֶךְ יַרְמוּת, אֶת
יָפִיעַ
מֶלֶךְ לָכִישׁ
וְ
אֶת
דְבִיר
מֶלֶךְ עֶגְלוֹן,
וכסדר מעלתם כך היה סדר יציאתם:
[131]
(כד)
וַיְהִי כְּהוֹצִיאָם אֶת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה אֶל יְהוֹשֻׁעַ, וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ אֶל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר אֶל קְצִינֵי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הֶהָלְכוּא - אִתּוֹ, קִרְבוּ שִׂימוּ אֶת רַגְלֵיכֶם עַל צַוְּארֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה וַיִּקְרְבוּ וַיָּשִׂימוּ אֶת רַגְלֵיהֶם עַל צַוְּארֵיהֶם:
וַיְהִי כְּהוֹצִיאָם
-כאשר הוציאומן המערה
אֶת
חמשת
הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה אֶל יְהוֹשֻׁעַ, וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ אֶל כָּל אִישׁ
-אנשי
יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר
יהושע
אֶל קְצִינֵי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה
בעלי השררה
[132]
הֶהָלְכוּא -
אשר הלכו
[133]
אִתּוֹ, קִרְבוּ
-התקרבו,וְ
שִׂימוּ אֶת רַגְלֵיכֶם עַל צַוְּארֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה
למען יפחדו הנשארים להילחם עמנו,
[134]
וַיִּקְרְבוּ
הקצינים
וַיָּשִׂימוּ אֶת רַגְלֵיהֶם עַל צַוְּארֵיהֶם
של המלכים כדבר יהושע:
(כה)
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ, אַל תִּירְאוּ וְאַל תֵּחָתּוּ חִזְקוּ וְאִמְצוּ כִּי כָכָה יַעֲשֶׂה יְהֹוָה לְכָל אֹיְבֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם נִלְחָמִים אוֹתָם:
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ, אַל תִּירְאוּ וְאַל תֵּחָתּוּ
על כי רגליכם על צוואריהם, ואל ירך לבבכם לאמר פן ניפול בידיהם וינקמו את אשר בזינו מלכיהם,
[135]
חִזְקוּ וְאִמְצוּ
! כי לא לכם המלחמה אלא לה',
[136]
כִּי כָכָה יַעֲשֶׂה יְהֹוָה לְכָל אֹיְבֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם נִלְחָמִים אוֹתָם
-בהם:
[137]
(כו)
וַיַּכֵּם - יְהוֹשֻׁעַ אַחֲרֵי כֵן וַיְמִיתֵם - וַיִּתְלֵם עַל חֲמִשָּׁה עֵצִים וַיִּהְיוּ תְּלוּיִם עַל הָעֵצִים עַד הָעָרֶב:
ולא בחר להם יהושע מיתה יפה להמיתם מיד אלא עִכְּבָם שיהיו ישראל רואים אותם;
[138]
וַיַּכֵּם -
והיכה אותם
יְהוֹשֻׁעַ
מכות משונותוְ
[139]
אַחֲרֵי כֵן וַיְמִיתֵם -
המית אותם,
וַיִּתְלֵם
-ותלה אותם
עַל חֲמִשָּׁה עֵצִים
שיראו אותם מרחוק כל עוברי דרך ויפחדו הנשארים מלהילחם עם ישראל,
[140]
וַיִּהְיוּ
-ונשארו
תְּלוּיִם עַל הָעֵצִים עַד הָעָרֶב:
(כז)
וַיְהִי לְעֵת בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּרִידוּם - מֵעַל הָעֵצִים, וַיַּשְׁלִכֻם - אֶל הַמְּעָרָה אֲשֶׁר נֶחְבְּאוּ שָׁם, וַיָּשִׂמוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת עַל פִּי הַמְּעָרָה עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה-:
וַיְהִי לְעֵת בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ
להוריד את הנתלים, שכן כדי לא לטמא את הארץ היו הנתלים נקברים אף על פי שלא היו מבני ישראל,
[142]
וַיֹּרִידוּם -
והורידו אותם
מֵעַל הָעֵצִים, וַיַּשְׁלִכֻם -
והשליכו אותם
אֶל הַמְּעָרָה אֲשֶׁר נֶחְבְּאוּ שָׁם, וַיָּשִׂמוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת עַל פִּי הַמְּעָרָה
[143]
, והמה מונחים שם
[144]
עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה-
עד עולם:
[145]
(כח)
וְאֶת מַקֵּדָה לָכַד יְהוֹשֻׁעַ בַּיּוֹם הַהוּא וַיַּכֶּהָ לְפִי חֶרֶב, וְאֶת מַלְכָּהּ, הֶחֱרִם אוֹתָם וְאֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ, לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד וַיַּעַשׂ לְמֶלֶךְ מַקֵּדָה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְמֶלֶךְ יְרִיחוֹ:
וְ
אחרי הריגת המלכים המשיך יהושע בכיבוש הארץ,
[146]
אֶת מַקֵּדָה לָכַד יְהוֹשֻׁעַ בַּיּוֹם הַהוּא וַיַּכֶּהָ
-והרג יושביה
לְפִי
עם צִדּוֹ החד של הַ
[147]
חֶרֶב, וְ
באותו אופן הרג גם
אֶת מַלְכָּהּ,
[148]
הוא
הֶחֱרִם
-גמר להשמיד
[149]
אוֹתָם וְאֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ
-הנפשות
[150]
אֲשֶׁר
היו
בָּהּ, לֹא הִשְׁאִיר
בה
שָׂרִיד
כי בעזר ה' לא הצליח אף אחד מהם לברוח,
[151]
וַיַּעַשׂ
יהושע
לְמֶלֶךְ מַקֵּדָה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְמֶלֶךְ יְרִיחוֹ
שהרגו יחד עם אנשי העיר:
[152]
(כט)
וַיַּעֲבֹר - יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מִמַּקֵּדָה לִבְנָה, וַיִּלָּחֶם עִם- לִבְנָה:
ומיד משם
[153]
וַיַּעֲבֹר -
עבר
יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מִמַּקֵּדָה
לְ
לִבְנָה, וַיִּלָּחֶם
יהושע
עִם-
נגדאנשי
[154]
לִבְנָה:
(ל)
וַיִּתֵּן יְהֹוָה גַּם אוֹתָהּ בְּיַד יִשְׂרָאֵל וְאֶת מַלְכָּהּ, וַיַּכֶּהָ לְפִי - חֶרֶב וְאֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ, לֹא הִשְׁאִיר בָּהּ שָׂרִיד וַיַּעַשׂ לְמַלְכָּהּ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְמֶלֶךְ יְרִיחוֹ:
וַיִּתֵּן
-ומסר
[155]
יְהֹוָה גַּם אוֹתָהּ
את לבנה
בְּיַד יִשְׂרָאֵל וְ
אף
אֶת מַלְכָּהּ, וַיַּכֶּהָ
-והיכה יהושע את העיר
לְפִי -
בחוד הַ
[156]
חֶרֶב וְ
הרג
אֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ
הנפשות
[157]
אֲשֶׁר
היו
בָּהּ, לֹא הִשְׁאִיר
יהושע
בָּהּ
בְּלִבְנָה
שָׂרִיד
-ניצול,
[158]
וַיַּעַשׂ
יהושע
לְמַלְכָּהּ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְמֶלֶךְ יְרִיחוֹ
שהרגו יחד עם אנשי העיר:
[159]
(לא)
וַיַּעֲבֹר יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מִלִּבְנָה לָכִישָׁה וַיִּחַן עָלֶיהָ וַיִּלָּחֶם בָּהּ:
וַיַּעֲבֹר יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מִלִּבְנָה לָכִישָׁה
-אל לכיש,
וַיִּחַן
-וחנה ישראל
עָלֶיהָ
-סמוך אליה,
וַיִּלָּחֶם בָּהּ:
(לב)
וַיִּתֵּן יְהֹוָה אֶת לָכִישׁ בְּיַד יִשְׂרָאֵל, וַיִּלְכְּדָהּ בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וַיַּכֶּהָ - לְפִי חֶרֶב וְאֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ, כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לְלִבְנָה:
וַיִּתֵּן יְהֹוָה אֶת לָכִישׁ בְּיַד יִשְׂרָאֵל, וַיִּלְכְּדָהּ
-ולכד אותה יהושע
בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי
לחנייתם עליה,
[160]
וַיַּכֶּהָ -
והיכה אותה
לְפִי
-בחוד הַ
[161]
חֶרֶב וְ
הרג
אֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ
-הנפשות
[162]
אֲשֶׁר
היו
בָּהּ,
ועשה להם
כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לְלִבְנָה:
(לג)
אָז עָלָה הֹרָם מֶלֶךְ גֶּזֶר לַעְזֹר אֶת לָכִישׁ וַיַּכֵּהוּ - יְהוֹשֻׁעַ וְאֶת עַמּוֹ עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד:
אָז
בעודם נלחמים,
[163]
עָלָה הֹרָם מֶלֶךְ גֶּזֶר לַעְזֹר אֶת לָכִישׁ
-לאנשי לכיש,
וַיַּכֵּהוּ -
והיכה אותו
יְהוֹשֻׁעַ וְאֶת עַמּוֹ עַד בִּלְתִּי
-שלא
הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד
-ניצול:
[164]
(לד)
וַיַּעֲבֹר יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מִלָּכִישׁ עֶגְלֹנָה וַיַּחֲנוּ עָלֶיהָ וַיִּלָּחֲמוּ עָלֶיהָ:(לה) וַיִּלְכְּדוּהָ בַּיּוֹם הַהוּא, וַיַּכּוּהָ לְפִי חֶרֶב, וְאֵתכָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ בַּיּוֹם הַהוּא הֶחֱרִים כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לְלָכִישׁ:(לו) וַיַּעַל יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מֵעֶגְלוֹנָה חֶבְרוֹנָה וַיִּלָּחֲמוּ - עָלֶיהָ לז) וַיִּלְכְּדוּהָ - וַיַּכּוּהָ לְפִי חֶרֶב וְאֶת מַלְכָּהּ וְאֶת כָּל עָרֶיהָ - וְאֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ - אֲשֶׁר בָּהּ לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לְעֶגְלוֹן וַיַּחֲרֵם - אוֹתָהּ וְאֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ - אֲשֶׁר בָּהּ:(לח) וַיָּשָׁב יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ דְּבִרָה וַיִּלָּחֶם עָלֶיהָ:(לט) וַיִּלְכְּדָהּ - וְאֶת מַלְכָּהּ וְאֶת כָּל עָרֶיהָ וַיַּכּוּם לְפִי חֶרֶב, וַיַּחֲרִימוּ - אֶת כָּל נֶפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ, לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד כַּאֲשֶׁר - עָשָׂה לְחֶבְרוֹן כֵּן עָשָׂה לִדְבִרָה וּלְמַלְכָּהּ וְכַאֲשֶׁר - עָשָׂה לְלִבְנָה וּלְמַלְכָּהּ מ) וַיַּכֶּה - יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הָאָרֶץ, הָהָר וְהַנֶּגֶב וְהַשְּׁפֵלָה וְהָאֲשֵׁדוֹת וְאֵת כָּל מַלְכֵיהֶם, לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד - וְאֵת כָּל הַנְּשָׁמָה הֶחֱרִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:(מא) וַיַּכֵּם - יְהוֹשֻׁעַ מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְעַד עַזָּה וְאֵת כָּל אֶרֶץ גֹּשֶׁן וְעַד גִּבְעוֹן מב) וְאֵת כָּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה וְאֶת אַרְצָםלָכַד יְהוֹשֻׁעַ פַּעַם אֶחָת כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל מג) וַיָּשָׁב יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ אֶל הַמַּחֲנֶה הַגִּלְגָּלָה:
וַיַּעֲבֹר
לאחר מכן
יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מִלָּכִישׁ עֶגְלֹנָה
-אל עגלון,
[165]
וַיַּחֲנוּ עָלֶיהָ
-סמוך אליה
וַיִּלָּחֲמוּ
ישראל
[166]
עָלֶיהָ:(לה) וַיִּלְכְּדוּהָ
-וכבשו אותה
[167]
בַּיּוֹם הַהוּא, וַיַּכּוּהָ
-והיכו את אנשיה
לְפִי
-בחוד הַ
[168]
חֶרֶב, וְאֵתכָּל הַנֶּפֶשׁ
-הנפשות
[169]
אֲשֶׁר
היו
בָּהּ בַּיּוֹם הַהוּא הֶחֱרִים
-גמר יהושע להשמיד, ועשה להם
[170]
כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לְלָכִישׁ:(לו)
ולאחר מכן
וַיַּעַל
-עלה
[171]
יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מֵעֶגְלוֹנָה
-מעגלון
חֶבְרוֹנָה
-לחברון, ולא חנו להתבונן כיצד להילחם כמו שעשו לפני כן, כי סמכו על האבות הקדושים שבמערת המכפלה,
[172]
וַיִּלָּחֲמוּ -
ונלחמו ישראל מיד
[173]
עָלֶיהָ
-על העיר:(
לז) וַיִּלְכְּדוּהָ -
וכבשו אותה,
[174]
וַיַּכּוּהָ
-והיכו אותה
לְפִי
-בחוד הַ
[175]
חֶרֶב וְ
אף
אֶת מַלְכָּהּ וְאֶת כָּל עָרֶיהָ -
[176]
הערים הסמוכות לה,
[177]
וְאֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ -
הנפשות
[178]
אֲשֶׁר
היו
בָּהּ לֹא הִשְׁאִיר
יהושע מהן
שָׂרִיד
-ניצול,
[179]
כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה
יהושע
לְעֶגְלוֹן
עשה לחברון,
וַיַּחֲרֵם -
וגמר להשמיד
[180]
אוֹתָהּ
יהושע
וְאֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ -
הנפשות
[181]
אֲשֶׁר
היו
בָּהּ:(לח)
וכאשר עלה יהושע מעגלון לחברון עבר על דביר ולא נלחם עליה כי ראה להילחם בחברון קודם, ואחר שלכד את חברון
[182]
וַיָּשָׁב
-שב
יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ דְּבִרָה
-לדביר
[183]
וַיִּלָּחֶם
-ונלחם
[184]
עָלֶיהָ:(לט) וַיִּלְכְּדָהּ -
ולכד אותה יהושע,
וְאֶת מַלְכָּהּ וְאֶת כָּל עָרֶיהָ וַיַּכּוּם
-היכו אותם ישראל
לְפִי
-בחוד הַ
[185]
חֶרֶב, וַיַּחֲרִימוּ -
וגמרו להשמיד
[186]
אֶת כָּל נֶפֶשׁ
-הנפשות
[187]
אֲשֶׁר
היו
בָּהּ, לֹא הִשְׁאִיר
יהושע
שָׂרִיד
-ניצול,
[188]
כַּאֲשֶׁר -
כמושֶׁ
[189]
עָשָׂה לְחֶבְרוֹן כֵּן
כך
עָשָׂה לִדְבִרָה
-לדביר
וּלְמַלְכָּהּ
שהחריב אותה,
[190]
וְכַאֲשֶׁר -
וכמו שֶׁ
עָשָׂה לְלִבְנָה וּלְמַלְכָּהּ
שהרג את מלכה בין ההרוגים, כך עשה למלך דביר להרגו בין ההרוגים:(
[191]
מ) וַיַּכֶּה -
והיכה
יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל
יושבי
הָאָרֶץ,
[192]
יושבי
הָהָר וְהַנֶּגֶב
והדרום
[193]
וְהַשְּׁפֵלָה
-והעמק,
[194]
וְ
יושבי
הָאֲשֵׁדוֹת
הם מדרוני ההרים או הגבעות שהמים נשפכים ויורדים שם,
[195]
וְ
כן היכה
אֵת כָּל מַלְכֵיהֶם, לֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד -
ניצול,
[196]
וְאֵת כָּל הַנְּשָׁמָה הֶחֱרִים
-גמר להשמיד יהושע
[197]
כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:(מא)
[198]
ובמלחמה זו
[199]
וַיַּכֵּם -
היכה אותם
יְהוֹשֻׁעַ מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ
בדרום מזרח הארץ
[200]
וְעַד עַזָּה
שבדרום מערב הארץ,
[201]
וְאֵת כָּל
יושבי ההר היכה מִ
[202]
אֶרֶץ גֹּשֶׁן
שהיתה בחלק יהודה בהר
[203]
וְעַד גִּבְעוֹן
שבחלק בנימין:(
[204]
מב) וְאֵת כָּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה
שבשטח הדרומי של הארץ
[205]
וְאֶת אַרְצָםלָכַד יְהוֹשֻׁעַ פַּעַם אֶחָת
-בפעם אחת, ללא צורך במצור ובאריכות המלחמה, והיכן שהיה הולך היה כובש,
[206]
כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל
. ואחר כל התשועות האלה:(
[208]
מג) וַיָּשָׁב
-חזר
[209]
יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ אֶל הַמַּחֲנֶה הַגִּלְגָּלָה
-אל הַגִּלְגָּל: