(א)
וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ יָבִין מֶלֶךְ חָצוֹר וַיִּשְׁלַח אֶל יוֹבָב מֶלֶךְ מָדוֹן וְאֶל מֶלֶךְ שִׁמְרוֹן וְאֶל מֶלֶךְ אַכְשָׁף:
וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ
-וכאשר שמע
יָבִין מֶלֶךְ חָצוֹר
על כיבוש יהושע את חמשת המלכים
[1]
ועל כיבוש הערים שבאיזור הדרומי של הארץ
[2]
, החליט להתקבץ עם מלכים אחרים כדי שישראל לא יפלו על כל אחד ואחד בנפרד
[3]
, ותכנן לבוא בפתאומיות על ישראל בעוד הם נחים במחניהם שבגלגל,
[4]
וַיִּשְׁלַח
יבין שליחים
אֶל יוֹבָב מֶלֶךְ מָדוֹן וְאֶל מֶלֶךְ שִׁמְרוֹן וְאֶל מֶלֶךְ אַכְשָׁף:
(ב)
וְאֶל הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מִצְּפוֹן בָּהָר וּבָעֲרָבָה נֶגֶב כִּנְרוֹת, וּבַשְּׁפֵלָה וּבְנָפוֹת דּוֹר, מִיָּם:
וְ
שלח יבין שליחים גם
אֶל הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מִצְּפוֹן
-מִצָּפוֹן
[5]
שישבו
בָּהָר וּבָעֲרָבָה
-ובמישור,
[6]
נֶגֶב
-בדרומו של מקום בשם
[7]
כִּנְרוֹת,
[8]
וּבַשְּׁפֵלָה
-ובעמק
[9]
וּבְנָפוֹת
-ובמחוזות של
[10]
דּוֹר,
מִיָּם
-בצפון מערב הארץ:
[11]
(ג)
הַכְּנַעֲנִי מִמִּזְרָח וּמִיָּם וְהָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי בָּהָר וְהַחִוִּי תַּחַת חֶרְמוֹן בְּאֶרֶץ הַמִּצְפָּה:
מלכים אשר מלכו על
הַכְּנַעֲנִי מִ
צפון
[12]
מִּזְרָח
הארץ
וּמִיָּם
-וממערב,
[13]
וְ
כן על
הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי
אשר ישבו
בָּהָר
בין מזרח למערב,
[14]
וְ
כן על
הַחִוִּי
אשר ישב בעמק
[15]
תַּחַת
הר
[16]
חֶרְמוֹן בְּאֶרֶץ הַמִּצְפָּה:
[17]
(ד)
וַיֵּצְאוּ הֵם וְכָל מַחֲנֵיהֶם עִמָּם, עַם רָב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם לָרֹב, וְסוּס וָרֶכֶב רַב מְאֹד:
וכיון שלא ערב לבם עוד ללכת יחידים כמו הקודמים,
[18]
וַיֵּצְאוּ הֵם וְכָל מַחֲנֵיהֶם עִמָּם,
עַם רָב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם לָרֹב,
וְ
היה עמם
סוּס
-סוסים
וָרֶכֶב
-ומרכבות
[19]
רַב
-רבות
מְאֹד
, דבר שלא היו לקודמים
[20]
, כי אלה רצו ללחום נגד ישראל על שדה המערכה:
[21]
(ה)
וַיִּוָּעֲדוּ כֹּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה, וַיָּבֹאוּ וַיַּחֲנוּ יַחְדָּו אֶל מֵי מֵרוֹם לְהִלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל:
ולאחר שקבעו מועד לקיבוצם,
[22]
וַיִּוָּעֲדוּ
-נאספו ונועדו
[23]
כֹּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה,
וַיָּבֹאוּ וַיַּחֲנוּ יַחְדָּו אֶל
-על
[24]
מֵי מֵרוֹם
כדי
לְהִלָּחֵם עִם
-נגד
[25]
יִשְׂרָאֵל:
(ו)
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ, אַל תִּירָא מִפְּנֵיהֶם כִּי מָחָר כָּעֵת הַזֹּאת אָנֹכִי נֹתֵן אֶת כֻּלָּם חֲלָלִים לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת סוּסֵיהֶם תְּעַקֵּר וְאֶת מַרְכְּבֹתֵיהֶם תִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ:
ומפני ריבוי מרכבות סוסי האויב הוצרך הקב"ה לאמץ את לב ישראל,
[26]
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ,
אַל תִּירָא מִפְּנֵיהֶם
וּמֵהֲמוֹנָם
[27]
כִּי מָחָר כָּעֵת הַזֹּאת
-באותו זמן
[28]
אָנֹכִי נֹתֵן אֶת כֻּלָּם חֲלָלִים
-הרוגים
[29]
לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל
, וציווה אותו הקב"ה ואמר לו,
[30]
אֶת סוּסֵיהֶם תְּעַקֵּר
-שתכרות רגליהם,
[31]
וְאֶת מַרְכְּבֹתֵיהֶם תִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ
וזאת עוד לפני שתהרוג את בעליהן:
[32]
(ז)
וַיָּבֹא יְהוֹשֻׁעַ וְכָל עַם הַמִּלְחָמָה עִמּוֹ עֲלֵיהֶם עַל מֵי מֵרוֹם פִּתְאֹם וַיִּפְּלוּ בָּהֶם:
וַיָּבֹא יְהוֹשֻׁעַ וְכָל עַם הַמִּלְחָמָה עִמּוֹ עֲלֵיהֶם עַל מֵי מֵרוֹם
, ובאו עליהם
פִּתְאֹם
-בפתאומיות
[33]
וַיִּפְּלוּ
ישראל
בָּהֶם:
(ח)
וַיִּתְּנֵם יְהֹוָה בְּיַד יִשְׂרָאֵל, וַיַּכּוּם וַיִּרְדְּפוּם עַד צִידוֹן רַבָּה וְעַד מִשְׂרְפוֹת מַיִם וְעַד בִּקְעַת מִצְפֶּה מִזְרָחָה וַיַּכֻּם עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לָהֶם שָׂרִיד:
וַיִּתְּנֵם יְהֹוָה בְּיַד יִשְׂרָאֵל,
וַיַּכּוּם
-והיכו אותם ישראל,
וַיִּרְדְּפוּם
-ורדפו אחריהם
עַד צִידוֹן רַבָּה
-הגדולה
[34]
וְעַד מִשְׂרְפוֹת מַיִם
הוא המקום בו היו עושים מלח,
[35]
וְעַד בִּקְעַת מִצְפֶּה מִזְרָחָה
-לצד מזרח,
וַיַּכֻּם
-והיכו בהם
עַד בִּלְתִּי
-שלא
[36]
הִשְׁאִיר לָהֶם שָׂרִיד
-ניצול:
[37]
(ט)
וַיַּעַשׂ לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ יְהֹוָה, אֶת סוּסֵיהֶם עִקֵּר וְאֶת מַרְכְּבֹתֵיהֶם שָׂרַף בָּאֵשׁ:
וַיַּעַשׂ לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ כַּאֲשֶׁר אָמַר
-ציווה
[38]
לוֹ יְהֹוָה,
אֶת סוּסֵיהֶם עִקֵּר
שכרת רגליהם,
[39]
וְאֶת מַרְכְּבֹתֵיהֶם שָׂרַף בָּאֵשׁ:
(י)
וַיָּשָׁב יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא וַיִּלְכֹּד אֶת חָצוֹר, וְאֶת מַלְכָּהּ הִכָּה בֶחָרֶב כִּי חָצוֹר לְפָנִים הִיא רֹאשׁ כָּל הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה:
וַיָּשָׁב
-וחזר
[40]
יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא
ממרדפו אחר האויבים כדי ללכוד עריהם וארצותיהם,
[41]
וַיִּלְכֹּד
יהושע
אֶת חָצוֹר,
וְאֶת מַלְכָּהּ
יבין, ראש המעוררים
[42]
הִכָּה
-הרג
[43]
בֶחָרֶב
לאחר שכבש את ארצו לעיניו
[44]
, והתחיל יהושע בחצור
[45]
כִּי חָצוֹר לְפָנִים
-בימים הקדמונים
[46]
הִיא
היתה
רֹאשׁ כָּל הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה:
(יא)
וַיַּכּוּ אֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ לְפִי חֶרֶב הַחֲרֵם לֹא נוֹתַר כָּל נְשָׁמָה, וְאֶת חָצוֹר שָׂרַף בָּאֵשׁ:
וַיַּכּוּ
-והיכו ישראל
אֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ
-הנפשות
אֲשֶׁר
היו
בָּהּ לְפִי חֶרֶב
-בחוד החרב,
[47]
הַחֲרֵם
-וגמרו להשמידם,
[48]
לֹא נוֹתַר
בעיר
[49]
כָּל נְשָׁמָה,
וְאֶת
העיר
חָצוֹר שָׂרַף
יהושע
בָּאֵשׁ:
[50]
(יב)
וְאֶת כָּל עָרֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה וְאֶת כָּל מַלְכֵיהֶם לָכַד יְהוֹשֻׁעַ וַיַּכֵּם לְפִי חֶרֶב הֶחֱרִים אוֹתָם כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד יְהֹוָה:
וְאֶת כָּל עָרֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה וְאֶת כָּל מַלְכֵיהֶם לָכַד יְהוֹשֻׁעַ
במשך שבע שנות הכיבוש,
[51]
וַיַּכֵּם
-והיכה אותם
לְפִי חֶרֶב
-בחוד החרב,
[52]
הֶחֱרִים
-וגמר להשמיד
[53]
אוֹתָם
, ועשה
כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד יְהֹוָה:
[54]
(יג)
רַק כָּל הֶעָרִים הָעֹמְדוֹת עַל תִּלָּם לֹא שְׂרָפָם יִשְׂרָאֵל, זוּלָתִי אֶת חָצוֹר לְבַדָּהּ שָׂרַף יְהוֹשֻׁעַ:
רַק כָּל הֶעָרִים הָעֹמְדוֹת עַל תִּלָּם
-גובהם
[55]
וחוזקתם
[56]
שלא נפלו חומותיהם בעת הכיבוש
[57]
לֹא שְׂרָפָם יִשְׂרָאֵל,
זוּלָתִי
-חוץ מאשר
אֶת חָצוֹר לְבַדָּהּ
[58]
שֶׁ
שָׂרַף יְהוֹשֻׁעַ
לפי שהיתה עיר בצורה וראש הממלכות
[59]
אשר אספה את כולם נגד ישראל:
[60]
(יד)
וְכֹל שְׁלַל הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְהַבְּהֵמָה בָּזְזוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רַק אֶת כָּל הָאָדָם הִכּוּ לְפִי חֶרֶב עַד הִשְׁמִדָם אוֹתָם, לֹא הִשְׁאִירוּ כָּל נְשָׁמָה:
וְכֹל שְׁלַל הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְהַבְּהֵמָה בָּזְזוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,
רַק אֶת כָּל הָאָדָם
-האנשים
הִכּוּ
-הרגו
לְפִי חֶרֶב
-בחוד החרב
[61]
עַד הִשְׁמִדָם
-אשר השמידו
אוֹתָם,
לֹא הִשְׁאִירוּ
מהם
כָּל נְשָׁמָה:
(טו)
כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת מֹשֶׁה עַבְדּוֹ כֵּן צִוָּה מֹשֶׁה אֶת יְהוֹשֻׁעַ, וְכֵן עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ לֹא הֵסִיר דָּבָר מִכֹּל אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת מֹשֶׁה:
כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת מֹשֶׁה עַבְדּוֹ
שלא להחיות בהן כל נשמה,
[62]
כֵּן צִוָּה מֹשֶׁה אֶת יְהוֹשֻׁעַ,
[63]
וְכֵן עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ
שלא השאיר כל נשמה;
[64]
לֹא הֵסִיר
-ביטל
[65]
יהושע
דָּבָר מִכֹּל אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת מֹשֶׁה:
[66]
(טז)
וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הָאָרֶץ הַזֹּאת הָהָר וְאֶת כָּל הַנֶּגֶב וְאֵת כָּל אֶרֶץ הַגֹּשֶׁן וְאֶת הַשְּׁפֵלָה וְאֶת הָעֲרָבָה וְאֶת הַר יִשְׂרָאֵל וּשְׁפֵלָתֹה:
ולא לקח יהושע רק את ערי המלכים האלה שנקבצו להלחם בו אלא
[67]
וַיִּקַּח
-לקח
יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל
שאר
[68]
הָאָרֶץ הַזֹּאת
, ולקח את
הָהָר וְאֶת כָּל הַנֶּגֶב
-אזור הדרום של הארץ,
[69]
וְאֵת כָּל אֶרֶץ הַגֹּשֶׁן
שבנחלת יהודה,
[70]
וְאֶת הַשְּׁפֵלָה וְאֶת הָעֲרָבָה וְאֶת הַר יִשְׂרָאֵל
[71]
וּשְׁפֵלָתֹה
-העמק שבמורד ההר, ואת העמים שהיו שם השמיד, ואת השלל בזזו להם:
[72]
(יז)
מִן הָהָר הֶחָלָק הָעוֹלֶה שֵׂעִיר וְעַד בַּעַל גָּד בְּבִקְעַת הַלְּבָנוֹן תַּחַת הַר חֶרְמוֹן, וְאֵת כָּל מַלְכֵיהֶם לָכַד וַיַּכֵּם וַיְמִיתֵם:
וכן כבש יהושע את הארץ
מִן הָהָר הֶחָלָק
-המחולק
[73]
לשניים
[74]
, הוא ההר
הָעוֹלֶה
עד
[75]
שֵׂעִיר
בדרום מזרח הארץ,
[76]
וְעַד בַּעַל
-מישור
[77]
גָּד
בצפון מזרח הארץ
[78]
אשר
בְּבִקְעַת הַלְּבָנוֹן תַּחַת
-למרגלות
[79]
הַר חֶרְמוֹן,
וְאֵת כָּל מַלְכֵיהֶם
של מקומות אלו
לָכַד
-כבש יהושע,
[80]
וַיַּכֵּם
-והיכה אותם
וַיְמִיתֵם
-והרגם:
[81]
(יח)
יָמִים רַבִּים עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה מִלְחָמָה:
ובמשך
יָמִים רַבִּים עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ אֶת
-עם
כָּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה
שהיו מלכי הארץ,
[82]
מִלְחָמָה
[83]
, והתמיד בה
[84]
עד שכבש הכל:
[85]
(יט)
לֹא הָיְתָה עִיר אֲשֶׁר הִשְׁלִימָה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּלְתִּי הַחִוִּי יֹשְׁבֵי גִבְעוֹן אֶת הַכֹּל לָקְחוּ בַמִּלְחָמָה:
ומאת ה' היתה זאת שלא נלחם עם יתר מלכי הארץ הפרטיים מיד עם נצחונו את הכלל, כי אז היו מבקשים שלום, וישראל היו צריכים לקבלם
[86]
, ואולם כעת שנלחמו ימים רבים, הכבידו הגויים את ליבם ולא השלימו;
[87]
לֹא הָיְתָה עִיר אֲשֶׁר הִשְׁלִימָה
-רצתה להשלים
[88]
אֶל
-עם
[89]
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
למרות שראו את השמד והכליה העצומה של הגויים שנוצחו,
[90]
בִּלְתִּי
-למעט בני
הַחִוִּי יֹשְׁבֵי גִבְעוֹן
שהשלימו בעורמה
[91]
; וכיון שלא השלימו יתר יושבי הארץ,
[92]
אֶת הַכֹּל לָקְחוּ
ישראל
בַמִּלְחָמָה:
(כ)
כִּי מֵאֵת יְהֹוָה הָיְתָה לְחַזֵּק אֶת לִבָּם לִקְרַאת הַמִּלְחָמָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְמַעַן הַחֲרִימָם לְבִלְתִּי הֱיוֹת לָהֶם תְּחִנָּה כִּי לְמַעַן הַשְׁמִידָם כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת מֹשֶׁה:
וחיזוק ליבם של הגויים הללו לא בא מאיתם,
[93]
כִּי מֵאֵת יְהֹוָה הָיְתָה
זאת
לְחַזֵּק אֶת לִבָּם לִקְרַאת הַמִּלְחָמָה אֶת
-עִם
[94]
יִשְׂרָאֵל
, וזאת
לְמַעַן הַחֲרִימָם
שתיגמר השמדתם
[95]
יען נתמלאה סאתם ורצה ה' להענישם
[96]
לְבִלְתִּי הֱיוֹת לָהֶם
-שלא תהיה להם
תְּחִנָּה
-חנינה ורחמים
[97]
מישראל,
[98]
כִּי
לא היו ראויים לחנינה מאת ה'
[99]
, וכך חיזק הקב"ה את ליבם
[100]
לְמַעַן הַשְׁמִידָם
-יושמדו ע"י ישראל,
[101]
כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת מֹשֶׁה
[102]
, ולא ישארו בארץ פן יחטיאו את ישראל:
[103]
(כא)
וַיָּבֹא יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא וַיַּכְרֵת אֶת הָעֲנָקִים מִן הָהָר, מִן חֶבְרוֹן, מִן דְּבִר, מִן עֲנָב וּמִכֹּל הַר יְהוּדָה, וּמִכֹּל הַר יִשְׂרָאֵל עִם עָרֵיהֶם הֶחֱרִימָם יְהוֹשֻׁעַ:
וַיָּבֹא יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא
בשבע שנות הכיבוש,
[104]
וַיַּכְרֵת
-והכרית
אֶת הָעֲנָקִים
הם בני אדם גבוהי הקומה
[105]
מִן הָהָר,
מִן חֶבְרוֹן,
[106]
מִן דְּבִר,
מִן עֲנָב וּמִכֹּל הַר יְהוּדָה,
[107]
וּמִכֹּל הַר יִשְׂרָאֵל
הוא הר אפרים,
[108]
עִם
-ולמרות היותם בתוך
[109]
עָרֵיהֶם
הבצורות
[110]
הֶחֱרִימָם
-גמר להשמידם
[111]
יְהוֹשֻׁעַ
על אף גבורתם:
[112]
(כב)
לֹא נוֹתַר עֲנָקִים בְּאֶרֶץ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רַק בְּעַזָּה בְּגַת וּבְאַשְׁדּוֹד נִשְׁאָרוּ:
לֹא נוֹתַר
אפילו אחד
[113]
מן הָ
עֲנָקִים בְּאֶרֶץ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,
רַק בְּעַזָּה בְּגַת וּבְאַשְׁדּוֹד נִשְׁאָרוּ
כי לא לחמו ישראל עמם כלל
[114]
, ונשארו עד שלכדם אחרי כן שבט יהודה
[115]
אחרי מות יהושע:
[116]
(כג)
וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הָאָרֶץ כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה, וַיִּתְּנָהּ יְהוֹשֻׁעַ לְנַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל כְּמַחְלְקֹתָם לְשִׁבְטֵיהֶם וְהָאָרֶץ שָׁקְטָה מִמִּלְחָמָה:
וַיִּקַּח
-וכבש
[117]
יְהוֹשֻׁעַ
בשבע שנות הכיבוש
[118]
אֶת כָּל הָאָרֶץ כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה,
וַיִּתְּנָהּ
-נתן אותה
יְהוֹשֻׁעַ לְנַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל
במשך שבע שנות חלוקת הארץ
[119]
כְּמַחְלְקֹתָם
-לפי חלוקתם המתוארת בהמשך
[120]
, וחילק את הארץ
לְשִׁבְטֵיהֶם
לכל שבט ושבט חלק לבד,
[121]
וְ
לאחר כיבוש וחלוקת הארץ,
[122]
הָאָרֶץ שָׁקְטָה
נחה
[123]
מִמִּלְחָמָה
כי לא היו נלחמים עם ישראל, ואף ישראל לא היו נלחמים עימם למרות שעדיין נשאר לרשת הרבה מן הארץ:
[124]