(א)
וַיַּשְׁכֵּם יְרֻבַּעַל הוּא גִדְעוֹן וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ, וַיַּחֲנוּ עַל עֵין חֲרֹד וּמַחֲנֵה מִדְיָן הָיָה לוֹ מִצָּפוֹן מִגִּבְעַת הַמּוֹרֶה בָּעֵמֶק:
לאחר שראה את הנס שהתרחש פעמיים עם הגיזה,
[1]
וַיַּשְׁכֵּם
-השכים
יְרֻבַּעַל הוּא גִדְעוֹן
[2]
, הוא
וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ,
וַיַּחֲנוּ עַל עֵין חֲרֹד
אשר היה בדרום של גבעת המורה,
[3]
וּמַחֲנֵה מִדְיָן הָיָה
עומד
[4]
לוֹ מִצָּפוֹן
למחנה גדעון, והתחלת מקום עמדם היה
[5]
מִגִּבְעַת הַמּוֹרֶה
[6]
אשר היתה
[7]
בָּעֵמֶק:
(ב)
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל גִּדְעוֹן, רַב הָעָם אֲשֶׁר אִתָּךְ, מִתִּתִּי אֶת מִדְיָן בְּיָדָם, פֶּן יִתְפָּאֵר עָלַי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, יָדִי הוֹשִׁיעָה לִּי:
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל גִּדְעוֹן,
רַב
-מרובה
הָעָם אֲשֶׁר
באו
אִתָּךְ,
מִתִּתִּי
-כדי שאתן
אֶת מִדְיָן בְּיָדָם,
פֶּן יִתְפָּאֵר
-יתגאה
[8]
עָלַי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר,
יָדִי הוֹשִׁיעָה לִּי
, כי ניצחנו את מדין בזכות החיל הגדול שלנו
[9]
, ולא יבינו כי ה' הוא זה שגרם להם בנס לניצחון:
[10]
(ג)
וְעַתָּה קְרָא נָא בְּאָזְנֵי הָעָם לֵאמֹר מִי יָרֵא וְחָרֵד יָשֹׁב וְיִצְפֹּר מֵהַר הַגִּלְעָד וַיָּשָׁב מִן הָעָם עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים נִשְׁאָרוּ:
וְעַתָּה קְרָא נָא בְּאָזְנֵי הָעָם לֵאמֹר
-ותאמר להם,
מִי
שֶׁ
יָרֵא וְחָרֵד
[11]
לצאת למלחמה,
יָשֹׁב
-ישוב
[12]
לביתו,
וְיִצְפֹּר
-וישכים בבוקר
[13]
לשוב
[14]
מֵהַר הַגִּלְעָד
שם לן בלילה
[15]
, וְיֵלֵךְ תיכף לביתו,
[16]
וַיָּשָׁב
-ושבו
מִן הָעָם עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף
איש,
וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים
איש
נִשְׁאָרוּ:
[17]
(ד)
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל גִּדְעוֹן, עוֹד - הָעָם רָב הוֹרֵד אוֹתָם אֶל הַמַּיִם וְאֶצְרְפֶנּוּ לְךָ שָׁם וְהָיָה אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ זֶה יֵלֵךְ אִתָּךְ, הוּא יֵלֵךְ אִתָּךְ וְכֹל אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ זֶה לֹא יֵלֵךְ עִמָּךְ, הוּא לֹא יֵלֵךְ:
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל גִּדְעוֹן,
עוֹד -
עדיין
הָעָם
הנותר
רָב
-מרובה,
הוֹרֵד אוֹתָם אֶל הַמַּיִם
המעיין,
[18]
וְאֶצְרְפֶנּוּ
-ואפרידו
לְךָ שָׁם
כמו שמפרידים הכסף מהסיגים,
[19]
וְהָיָה
האיש
אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ זֶה
ראוי שֶׁ
יֵלֵךְ
[20]
אִתָּךְ,
הוּא יֵלֵךְ אִתָּךְ
לפני ה' למלחמה,
[21]
וְכֹל
איש
אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ זֶה לֹא
ראוי שֶׁ
יֵלֵךְ
[22]
עִמָּךְ,
הוּא לֹא יֵלֵךְ
עמך, כי בהיותו בלתי מאמין, גם אם ילך, כאשר יראה מלחמה הוא ישוב לאחור:
[23]
(ה)
וַיּוֹרֶד אֶת הָעָם אֶל הַמָּיִם - וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל גִּדְעוֹן, כֹּל אֲשֶׁר יָלֹק בִּלְשׁוֹנוֹ מִן הַמַּיִם כַּאֲשֶׁר יָלֹק הַכֶּלֶב, תַּצִּיג אוֹתוֹ לְבָד וְכֹל אֲשֶׁר יִכְרַע עַל בִּרְכָּיו לִשְׁתּוֹת:
וַיּוֹרֶד
גדעון
אֶת הָעָם אֶל הַמָּיִם -
הנהר,
[24]
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל גִּדְעוֹן,
כֹּל
איש
אֲשֶׁר
יקח מים בידו
[25]
וְ
יָלֹק
-וילקק
בִּלְשׁוֹנוֹ מִן הַמַּיִם
שבידו
כַּאֲשֶׁר יָלֹק
-ילקק
הַכֶּלֶב,
תַּצִּיג
-תעמיד
[26]
אוֹתוֹ לְבָד
להיות בסיעתך,
וְכֹל אֲשֶׁר יִכְרַע עַל בִּרְכָּיו
כדי
לִשְׁתּוֹת
בדרך רגילה בשפתיו
[27]
, תעמיד אותו בקבוצה אחרת חוץ מסיעתך, כי אנשי קבוצה זו לא ילכו עמך, בהיותם מורגלים לכרוע לפני עבודת גלולים:
[28]
(ו)
וַיְהִי מִסְפַּר הַמְלַקְקִים בְּיָדָם אֶל פִּיהֶם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אִישׁ, וְכֹל יֶתֶר הָעָם כָּרְעוּ עַל בִּרְכֵיהֶם לִשְׁתּוֹת מָיִם:
וַיְהִי מִסְפַּר
האנשים
הַמְלַקְקִים
שליקקו את המים אשר
בְּיָדָם אֶל
תוך
פִּיהֶם
כשהם שותים בעמידה
[29]
מבלי לכרוע,
[30]
שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אִישׁ,
וְכֹל יֶתֶר הָעָם כָּרְעוּ עַל בִּרְכֵיהֶם
כדי
לִשְׁתּוֹת מָיִם:
(ז)
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל גִּדְעוֹן, בִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ הַמְלַקְקִים אוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם, וְנָתַתִּי אֶת מִדְיָן בְּיָדֶךָ וְכָל הָעָם יֵלְכוּ אִישׁ לִמְקֹמוֹ:
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל גִּדְעוֹן,
בִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ הַמְלַקְקִים
ששתו בעמידה,
[31]
אוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם,
וְנָתַתִּי
-ואתן
אֶת מִדְיָן בְּיָדֶךָ
שזכותם עומדת לעד, לפי שלא היה בהם ברכיים אשר כרעו לבעל,
[32]
וְכָל
יתר
הָעָם יֵלְכוּ אִישׁ לִמְקֹמוֹ:
(ח)
וַיִּקְחוּ אֶת צֵדָה הָעָם בְּיָדָם, וְאֵת שׁוֹפְרֹתֵיהֶם וְאֵת כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל שִׁלַּח אִישׁ לְאֹהָלָיו, וּבִשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ הֶחֱזִיק וּמַחֲנֵה מִדְיָן הָיָה לוֹ מִתַּחַת בָּעֵמֶק:
וַיִּקְחוּ
שלוש מאות הנותרים
[33]
אֶת
הַ
צֵדָה
-המזון
[34]
של שאר
[35]
הָעָם בְּיָדָם,
וְ
לקחו גם
[36]
אֵת שׁוֹפְרֹתֵיהֶם
[37]
להריע במלחמה,
[38]
וְאֵת כָּל אִישׁ
-אנשי
יִשְׂרָאֵל
הכורעים
[39]
שִׁלַּח
גדעון
אִישׁ לְאֹהָלָיו,
וּבִשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ
-האנשים הנותרים
הֶחֱזִיק
גדעון ללכת עימו,
[40]
וּמַחֲנֵה מִדְיָן הָיָה לוֹ מִתַּחַת בָּעֵמֶק
וגדעון היה בהר ממעל:
[41]
(ט)
וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא, וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהֹוָה, קוּם רֵד בַּמַּחֲנֶה כִּי נְתַתִּיו בְּיָדֶךָ:
וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא,
וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהֹוָה,
קוּם רֵד בַּמַּחֲנֶה
של האויב
[42]
לכובשו,
[43]
כִּי נְתַתִּיו בְּיָדֶךָ:
(י)
וְאִם יָרֵא אַתָּה לָרֶדֶת רֵד אַתָּה וּפֻרָה נַעַרְךָ אֶל הַמַּחֲנֶה:
וְאִם יָרֵא אַתָּה לָרֶדֶת
להילחם בם,
[44]
רֵד אַתָּה וּפֻרָה נַעַרְךָ אֶל הַמַּחֲנֶה
שלהם לשמוע מה בפיהם:
[45]
(יא)
וְשָׁמַעְתָּ מַה יְדַבֵּרוּ וְאַחַר תֶּחֱזַקְנָה יָדֶיךָ, וְיָרַדְתָּ בַּמַּחֲנֶה וַיֵּרֶד הוּא וּפֻרָה נַעֲרוֹ אֶל קְצֵה הַחֲמֻשִׁים אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה:
וְשָׁמַעְתָּ
-ותשמע
מַה יְדַבֵּרוּ
ביניהם חיילי מדין,
וְאַחַר
שתשמע מה בפיהם,
[46]
תֶּחֱזַקְנָה יָדֶיךָ,
וְ
אז
יָרַדְתָּ
-תרד
בַּמַּחֲנֶה
של האויב להילחם בם,
[47]
וַיֵּרֶד הוּא וּפֻרָה נַעֲרוֹ אֶל קְצֵה
המחנה, שם היו
הַחֲמֻשִׁים
הם החיילים המזוינים,
[48]
אֲשֶׁר
הוצבו
בַּמַּחֲנֶה
לשמירה בלילה:
[49]
(יב)
וּמִדְיָן וַעֲמָלֵק וְכָל בְּנֵי קֶדֶם נֹפְלִים בָּעֵמֶק כָּאַרְבֶּה לָרֹב, וְלִגְמַלֵּיהֶם אֵין מִסְפָּר כַּחוֹל שֶׁעַל שְׂפַת הַיָּם לָרֹב:
וּמִדְיָן וַעֲמָלֵק וְכָל בְּנֵי קֶדֶם נֹפְלִים
-היו חונים
[50]
בָּעֵמֶק
, והיו
כָּאַרְבֶּה לָרֹב,
וְ
אף
לִגְמַלֵּיהֶם אֵין
-לא היה
מִסְפָּר
שהיו
כַּחוֹל שֶׁעַל שְׂפַת הַיָּם לָרֹב:
(יג)
וַיָּבֹא גִדְעוֹן וְהִנֵּה אִישׁ מְסַפֵּר לְרֵעֵהוּ חֲלוֹם, וַיֹּאמֶר הִנֵּה חֲלוֹם חָלַמְתִּי, וְהִנֵּה צְלִיל (צלול לֶחֶם שְׂעֹרִים מִתְהַפֵּךְ בְּמַחֲנֵה מִדְיָן, וַיָּבֹא עַד הָאֹהֶל וַיַּכֵּהוּ, וַיִּפֹּל וַיַּהַפְכֵהוּ לְמַעְלָה, וְנָפַל הָאֹהֶל:
וַיָּבֹא גִדְעוֹן
אל קצה מחנה מדין,
וְהִנֵּה אִישׁ
מאותם החמושים
[51]
מְסַפֵּר לְרֵעֵהוּ חֲלוֹם,
וַיֹּאמֶר
לו,
הִנֵּה חֲלוֹם חָלַמְתִּי,
וְהִנֵּה
בחלומי אני רואה ושומע
[52]
צְלִיל (צלול
[53]
כתיב) -
קול
[54]
של
לֶחֶם שְׂעֹרִים
[55]
קלוי
[56]
על גחלים,
[57]
מִתְהַפֵּךְ
ומתגלגל
[58]
בְּמַחֲנֵה מִדְיָן,
וַיָּבֹא
לחם השעורים
עַד הָאֹהֶל וַיַּכֵּהוּ,
וַיִּפֹּל
הוא אל תוך האהל,
[59]
וַיַּהַפְכֵהוּ
-והיפך תחתית האהל
[60]
מלמטה
[61]
לְמַעְלָה,
וְנָפַל הָאֹהֶל:
(יד)
וַיַּעַן רֵעֵהוּ וַיֹּאמֶר אֵין זֹאת בִּלְתִּי אִם חֶרֶב גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ אִישׁ יִשְׂרָאֵל נָתַן הָאֱלֹהִים בְּיָדוֹ אֶת מִדְיָן וְאֶת כָּל הַמַּחֲנֶה:
והנה שומע החלום, גזר אומר ופתר החלום,
[62]
וַיַּעַן רֵעֵהוּ
ששמע את החלום
[63]
וַיֹּאמֶר
לו, חלום זה אין אדם יכול לפתור אותו לרעתם של ישראל ולטובתם של מדין,
[64]
אֵין
לְ
זֹאת
פתרון אחר,
[65]
בִּלְתִּי
-כי
אִם חֶרֶב גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ אִישׁ יִשְׂרָאֵל
הגדול והחשוב,
[66]
נָתַן הָאֱלֹהִים בְּיָדוֹ אֶת מִדְיָן וְאֶת כָּל הַמַּחֲנֶה
, וכשם שצליל לחם שעורים הבזוי
[67]
הפך את האהל החזק ממנו, כך גדעון החלש ינצח עם רב וחזק ממנו:
[68]
(טו)
וַיְהִי כִשְׁמֹעַ גִּדְעוֹן אֶת מִסְפַּר הַחֲלוֹם וְאֶת שִׁבְרוֹ וַיִּשְׁתָּחוּ וַיָּשָׁב אֶל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר קוּמוּ כִּי נָתַן יְהֹוָה בְּיֶדְכֶם אֶת מַחֲנֵה מִדְיָן:
וַיְהִי כִשְׁמֹעַ גִּדְעוֹן אֶת מִסְפַּר
-סיפור
[69]
הַחֲלוֹם וְאֶת שִׁבְרוֹ
-פתרונו
[70]
וַיִּשְׁתָּחוּ
בהודאה לה׳,
[71]
וַיָּשָׁב
גדעון
אֶל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל,
וַיֹּאמֶר
להם,
קוּמוּ כִּי נָתַן יְהֹוָה בְּיֶדְכֶם אֶת מַחֲנֵה מִדְיָן:
(טז)
וַיַּחַץ אֶת שְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים וַיִּתֵּן שׁוֹפָרוֹת בְּיַד כֻּלָּם, וְכַדִּים רֵיקִים, וְלַפִּדִים בְּתוֹךְ הַכַּדִּים:
וַיַּחַץ
-וחילק גדעון
[72]
אֶת שְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ
-האנשים שנותרו עמו לִ
שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים
-חלקים,
[73]
וַיִּתֵּן שׁוֹפָרוֹת בְּיַד כֻּלָּם,
וְכַדִּים רֵיקִים,
וְ
את הַ
לַפִּדִים
אשר נשאו כדי להאיר להם בחושך, נתנום
[74]
בְּתוֹךְ הַכַּדִּים
כדי שלא יבחינו בהם האויבים
[75]
, ויגלו אותם בפתע פתאום וימס לבב האויבים:
[76]
(יז)
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מִמֶּנִּי תִרְאוּ וְכֵן תַּעֲשׂוּ וְהִנֵּה אָנֹכִי בָא בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה וְהָיָה כַאֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה, כֵּן תַּעֲשׂוּן:
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם
גדעון,
מִמֶּנִּי תִרְאוּ
את אשר אני עושה,
[77]
וְכֵן
-וכך
תַּעֲשׂוּ
גם אתם אחרי,
[78]
וְהִנֵּה אָנֹכִי בָא בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה
של מדין ועמלק,
וְהָיָה כַאֲשֶׁר
-כל אשר
[79]
אֶעֱשֶׂה,
כֵּן
-כך
תַּעֲשׂוּן
-תעשו גם אתם:
(יח)
וְתָקַעְתִּי בַּשּׁוֹפָר אָנֹכִי וְכָל אֲשֶׁר אִתִּי, וּתְקַעְתֶּם בַּשּׁוֹפָרוֹת גַּם אַתֶּם סְבִיבוֹת כָּל הַמַּחֲנֶה וַאֲמַרְתֶּם לַיהֹוָה וּלְגִדְעוֹן:
וְתָקַעְתִּי בַּשּׁוֹפָר אָנֹכִי וְכָל
מאה האנשים
[80]
אֲשֶׁר אִתִּי,
וּתְקַעְתֶּם בַּשּׁוֹפָרוֹת גַּם אַתֶּם סְבִיבוֹת כָּל הַמַּחֲנֶה
של מדין ועמלק
[81]
, כך שיחשבו שיש לנו גדודים רבים,
[82]
וַאֲמַרְתֶּם
, "
לַיהֹוָה וּלְגִדְעוֹן
" -התשועה היא מאת ה' והניצחון הוא על ידי גדעון:
[83]
(יט)
וַיָּבֹא גִדְעוֹן וּמֵאָה אִישׁ אֲשֶׁר אִתּוֹ, בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה רֹאשׁ הָאַשְׁמֹרֶת הַתִּיכוֹנָה אַךְ הָקֵם הֵקִימוּ אֶת הַשֹּׁמְרִים וַיִּתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת, וְנָפוֹץ הַכַּדִּים אֲשֶׁר בְּיָדָם:
וַיָּבֹא גִדְעוֹן וּמֵאָה אִישׁ
-האנשים
אֲשֶׁר
היו
אִתּוֹ,
בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה
של מדין ועמלק, בְּ
רֹאשׁ הָאַשְׁמֹרֶת הַתִּיכוֹנָה
-בתחילת המשמרת האמצעית של הלילה,
[84]
אַךְ הָקֵם
-בעת אשר
[85]
הֵקִימוּ
-העירו
[86]
אֶת הַשֹּׁמְרִים
המחליפים כדי שילכו לשמור,
[87]
וַיִּתְקְעוּ
גדעון ואנשיו
[88]
בַּשּׁוֹפָרוֹת,
וְנָפוֹץ
-וניפצו את
[89]
הַכַּדִּים אֲשֶׁר
היו
בְּיָדָם
, כדי שהלפידים שהיו בתוך הכדים יאירו בפתאומיות, ויבהילו את בני מדין:
[90]
(כ)
וַיִּתְקְעוּ שְׁלֹשֶׁת הָרָאשִׁים בַּשּׁוֹפָרוֹת, וַיִּשְׁבְּרוּ הַכַּדִּים, וַיַּחֲזִיקוּ בְיַד שְׂמאוֹלָם בַּלַּפִּדִים, וּבְיַד יְמִינָם הַשּׁוֹפָרוֹת לִתְקוֹעַ וַיִּקְרְאוּ חֶרֶב לַיהֹוָה וּלְגִדְעוֹן:
וכפי שציווה עליהם גדעון,
[91]
וַיִּתְקְעוּ
כל חיילי
[92]
שְׁלֹשֶׁת הָרָאשִׁים
-המחנות
[93]
בַּשּׁוֹפָרוֹת,
וַיִּשְׁבְּרוּ
את
הַכַּדִּים,
וַיַּחֲזִיקוּ בְיַד שְׂמאוֹלָם בַּלַּפִּדִים,
וּבְיַד יְמִינָם
החזיקו את
הַשּׁוֹפָרוֹת
כדי
לִתְקוֹעַ
בהם, ובעוד היו מכינים עצמם לתקוע,
[94]
וַיִּקְרְאוּ
"
חֶרֶב לַיהֹוָה וּלְגִדְעוֹן
"
[95]
וגרמו למבוכה במחנה האויב:
[96]
(כא)
וַיַּעַמְדוּ אִישׁ תַּחְתָּיו סָבִיב לַמַּחֲנֶה וַיָּרָץ כָּל הַמַּחֲנֶה וַיָּרִיעוּ וַיָּנוּסוּ (ויניסו:
וַיַּעַמְדוּ
כל
[97]
אִישׁ
מישראל
[98]
תַּחְתָּיו
-במקומו,
[99]
סָבִיב לַמַּחֲנֶה
של מדין
[100]
ולא נכנסו ישראל למחנה מדין אלא נתנו להם אפשרות לנוס,
[101]
וַיָּרָץ כָּל הַמַּחֲנֶה
של מדין,
וַיָּרִיעוּ
תרועת פחד וניסה,
[102]
וַיָּנוּסוּ (ויניסו
כתיב)
זה לפה וזה לפה מתוך בהלה, כי נהיתה מבוכה ביניהם:
[103]
(כב)
וַיִּתְקְעוּ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת הַשּׁוֹפָרוֹת וַיָּשֶׂם יְהֹוָה אֵת חֶרֶב אִישׁ בְּרֵעֵהוּ וּבְכָל הַמַּחֲנֶה וַיָּנָס הַמַּחֲנֶה עַד בֵּית הַשִּׁטָּה צְרֵרָתָה - עַד שְׂפַת אָבֵל מְחוֹלָה, עַל טַבָּת:
וַיִּתְקְעוּ
אנשי מחנה גדעון בִּ
שְׁלֹשׁ מֵאוֹת הַשּׁוֹפָרוֹת
אשר היו בידם, מה שגרם לבהלה גדולה במחנה מדין
[104]
בחושבם כי עם רב מישראל בא עליהם,
[105]
וַיָּשֶׂם יְהֹוָה אֵת חֶרֶב אִישׁ בְּרֵעֵהוּ
במחנה מדין, כי ע"י שקצתם הריעו תרועת מלחמה וקצתם נסו, חשבו המריעים שהנסים הם אויביהם,
[106]
וּבְכָל הַמַּחֲנֶה
היתה מהומה
[107]
, וע"י כך
וַיָּנָס
-ברח כל
הַמַּחֲנֶה
ונתפזרו לכל עבר,
[108]
עַד בֵּית הַשִּׁטָּה צְרֵרָתָה -
לכיוון צררת
[109]
, וְ
עַד שְׂפַת אָבֵל מְחוֹלָה,
עַל
-עד מקום שנקרא
[110]
טַבָּת:
(כג)
וַיִּצָּעֵק - אִישׁ יִשְׂרָאֵל מִנַּפְתָּלִי וּמִן אָשֵׁר וּמִן כָּל מְנַשֶּׁה, וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרֵי מִדְיָן:
וַיִּצָּעֵק -
ונאספו
[111]
אִישׁ
-אנשי
יִשְׂרָאֵל מִ
שבט
נַּפְתָּלִי וּמִן
שבט
אָשֵׁר וּמִן כָּל
שבט
מְנַשֶּׁה,
[112]
וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרֵי מִדְיָן
לכלותם בעוד היו מדין נסים בבהלה:
[113]
(כד)
וּמַלְאָכִים - שָׁלַח גִּדְעוֹן בְּכָל הַר אֶפְרַיִם לֵאמֹר רְדוּ לִקְרַאת מִדְיָן וְלִכְדוּ לָהֶם אֶת הַמַּיִם עַד בֵּית בָּרָה וְאֶת הַיַּרְדֵּן וַיִּצָּעֵק - כָּל אִישׁ אֶפְרַיִם, וַיִּלְכְּדוּ אֶת הַמַּיִם עַד בֵּית בָּרָה וְאֶת הַיַּרְדֵּן:
וּמַלְאָכִים -
ושליחים
שָׁלַח גִּדְעוֹן בְּכָל הַר אֶפְרַיִם לֵאמֹר
להם,
רְדוּ
מההר
לִקְרַאת מִדְיָן וְלִכְדוּ לָהֶם אֶת
מעברי
הַמַּיִם
ע"י שתקחו להם את המעברות
[114]
מן הנחל הסמוך
[115]
, וְ
עַד בֵּית בָּרָה
קחו להם את המעברות,
[116]
וְ
אף
אֶת
מעברות
הַיַּרְדֵּן
קחו, שלא יוכלו מדין לברוח מישראל לארם,
[117]
וַיִּצָּעֵק -
ונאספו
כָּל אִישׁ
-אנשי
אֶפְרַיִם,
וַיִּלְכְּדוּ אֶת
מעברי
הַמַּיִם עַד בֵּית בָּרָה וְ
כן
אֶת
מעבר
הַיַּרְדֵּן
כאשר ציווה עליהם גדעון:
(כה)
וַיִּלְכְּדוּ שְׁנֵי שָׂרֵי מִדְיָן, אֶת עֹרֵב וְאֶת זְאֵב, וַיַּהַרְגוּ אֶת עוֹרֵב בְּצוּר עוֹרֵב וְאֶת זְאֵב הָרְגוּ בְיֶקֶב זְאֵב וַיִּרְדְּפוּ אֶל מִדְיָן, וְרֹאשׁ עֹרֵב וּזְאֵב הֵבִיאוּ אֶל גִּדְעוֹן מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן:
וַיִּלְכְּדוּ
בני אפרים
[118]
את
שְׁנֵי שָׂרֵי מִדְיָן,
אֶת עֹרֵב וְאֶת זְאֵב,
וַיַּהַרְגוּ אֶת עוֹרֵב בְּ
צור אשר קראו לו לאחר מכן
[119]
צוּר עוֹרֵב
מפני ששם הוא נהרג,
[120]
וְאֶת זְאֵב הָרְגוּ בְ
יקב אשר קראו לו לאחר מכן
[121]
יֶקֶב זְאֵב
[122]
מפני ששם נהרג זאב,
[123]
וַיִּרְדְּפוּ אֶל
-את
[124]
מִדְיָן,
וְ
כדי להראות גבורתם, את
רֹאשׁ עֹרֵב וּזְאֵב הֵבִיאוּ
בבוקר
[125]
אֶל גִּדְעוֹן מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן
, לשם הגיע ברודפו אחר זבח וצלמונע:
[126]