(א)
וַיְהִי דְבַר שְׁמוּאֵל לְכָל יִשְׂרָאֵל וַיֵּצֵא יִשְׂרָאֵל לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים לַמִּלְחָמָה וַיַּחֲנוּ עַל הָאֶבֶן הָעֵזֶר וּפְלִשְׁתִּים חָנוּ בַאֲפֵק:
כעת הכתוב מספר כיצד התקיימה הנבואה שנאמרה לשמואל שיקרה לכל ישראל,
[1]
וַיְהִי דְבַר שְׁמוּאֵל לְכָל יִשְׂרָאֵל
לצאת בדבר ה' נגד פלשתים,
[2]
וַיֵּצֵא יִשְׂרָאֵל לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים לַמִּלְחָמָה
ובתקופה זו לא משלו פלשתים על ישראל,
[3]
וַיַּחֲנוּ
ישראל
עַל הָ
מקום שנקרא מאוחר יותר
[4]
אֶבֶן הָעֵזֶר
על שם העזרה שה' עזר להם שם,
[5]
וּפְלִשְׁתִּים חָנוּ בַאֲפֵק:
(ב)
וַיַּעַרְכוּ פְלִשְׁתִּים לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל וַתִּטֹּשׁ הַמִּלְחָמָה וַיִּנָּגֶף יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים, וַיַּכּוּ בַמַּעֲרָכָה בַּשָּׂדֶה כְּאַרְבַּעַת אֲלָפִים אִישׁ:
וַיַּעַרְכוּ
-וסידרו אנשי החיל ממחנה
[6]
פְלִשְׁתִּים
את מחניהם
לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל
למלחמה,
[7]
וַתִּטֹּשׁ
-והתפשטה
[8]
הַמִּלְחָמָה
בשדה המערכה
[9]
, שכן אנשי המלחמה התפזרו כדרך הנלחמים,
[10]
וַיִּנָּגֶף
-והוכה
[11]
יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים,
וַיַּכּוּ
פלשתים את ישראל
בַמַּעֲרָכָה בַּשָּׂדֶה
-בשדה המלחמה
[12]
, ונפלו שם
כְּאַרְבַּעַת אֲלָפִים אִישׁ
מישראל, ובכל זאת לא היתה זאת מפלה מוחלטת, כי לא נסו איש לאהליו, אלא שבו אל המחנה:
[13]
(ג)
וַיָּבֹא הָעָם אֶל הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לָמָּה נְגָפָנוּ יְהֹוָה הַיּוֹם לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים? נִקְחָה אֵלֵינוּ מִשִּׁלֹה אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה וְיָבֹא בְקִרְבֵּנוּ, וְיֹשִׁעֵנוּ מִכַּף אֹיְבֵינוּ:
וַיָּבֹא הָעָם אֶל הַמַּחֲנֶה
לאותם שלא הלכו במערכה,
[14]
וַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל
אשר חשבו כי ישראל מנוקים מעוון,
[15]
לָמָּה נְגָפָנוּ
-היכה בנו
יְהֹוָה הַיּוֹם לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים?
[16]
נִקְחָה אֵלֵינוּ מִשִּׁלֹה אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה וְיָבֹא בְקִרְבֵּנוּ,
וְיֹשִׁעֵנוּ
ה' בזכותו
[17]
מִכַּף אֹיְבֵינוּ
, כי אמרו, כאשר ישגיח ה' על ארון בריתו, ישגיח גם עלינו
[18]
כפי שהיה בקרב אבותינו במדבר ובכיבוש הארץ:
[19]
(ד)
וַיִּשְׁלַח הָעָם שִׁלֹה וַיִּשְׂאוּ מִשָּׁם אֵת אֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה צְבָאוֹת יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים וְשָׁם שְׁנֵי בְנֵי עֵלִי עִם אֲרוֹן בְּרִית הָאֱלֹהִים, חָפְנִי וּפִינְחָס:
וַיִּשְׁלַח הָעָם
שליחים אל
שִׁלֹה
להוציא משם את ארון הברית,
[20]
וַיִּשְׂאוּ מִשָּׁם אֵת אֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה צְבָאוֹת יֹשֵׁב
-אשר שוכן על
[21]
הַכְּרֻבִים
אשר על הכפורת,
[22]
וְשָׁם
היו
שְׁנֵי בְנֵי עֵלִי עִם אֲרוֹן בְּרִית הָאֱלֹהִים,
[23]
חָפְנִי וּפִינְחָס
, וכיון שלא קרב לארון מי שלא היה מזרע אהרון הכהן
[24]
, הם אלו אשר נשאו אותו:
[25]
(ה)
וַיְהִי כְּבוֹא אֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה אֶל הַמַּחֲנֶה וַיָּרִעוּ כָל יִשְׂרָאֵל תְּרוּעָה גְדוֹלָה וַתֵּהֹם הָאָרֶץ:
וַיְהִי כְּבוֹא אֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה אֶל הַמַּחֲנֶה וַיָּרִעוּ כָל יִשְׂרָאֵל
לכבוד ביאת הארון,
[26]
תְּרוּעָה גְדוֹלָה
כתרועת המנצחים,
[27]
וַתֵּהֹם
-ותרעש
[28]
הָאָרֶץ
עד שקול התרועה נשמע למרחוק:
[29]
(ו)
וַיִּשְׁמְעוּ פְלִשְׁתִּים אֶת קוֹל הַתְּרוּעָה וַיֹּאמְרוּ מֶה קוֹל הַתְּרוּעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת בְּמַחֲנֵה הָעִבְרִים וַיֵּדְעוּ כִּי אֲרוֹן יְהֹוָה בָּא אֶל הַמַּחֲנֶה:
ועל אף ששני המחנות היו רחוקים זה מזה,
[30]
וַיִּשְׁמְעוּ פְלִשְׁתִּים אֶת קוֹל הַתְּרוּעָה
אשר היה במחנה ישראל,
וַיֹּאמְרוּ
איש לרעהו
[31]
מֶה קוֹל הַתְּרוּעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת בְּמַחֲנֵה הָעִבְרִים
-בני ישראל?
[32]
ולאחר שחקרו בדבר,
[33]
וַיֵּדְעוּ
פלשתים
כִּי אֲרוֹן יְהֹוָה בָּא אֶל הַמַּחֲנֶה
של ישראל, וכי זו היתה הסיבה לתרועה שהיתה שם:
(ז)
וַיִּרְאוּ הַפְּלִשְׁתִּים, כִּי אָמְרוּ בָּא אֱלֹהִים אֶל הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמְרוּ אוֹי לָנוּ! כִּי לֹא הָיְתָה כָּזֹאת אֶתְמוֹל שִׁלְשֹׁם:
וַיִּרְאוּ
-ויפחדו
[34]
הַפְּלִשְׁתִּים,
כִּי אָמְרוּ
, עם הארון
[35]
בָּא אֱלֹהִים
השוכן עליו
[36]
אֶל הַמַּחֲנֶה
שלהם, והוא ילחם בנו,
[37]
וַיֹּאמְרוּ
פלשתים
אוֹי לָנוּ!
כִּי לֹא הָיְתָה כָּזֹאת
להביא את הארון אל המלחמה
[38]
אֶתְמוֹל שִׁלְשֹׁם
כאשר נצחנו אותם
[39]
, כי עד עתה לחמנו עם אנשים, וכעת אנו נלחמים עם האל שלהם שמושיעם:
[40]
(ח)
אוֹי לָנוּ מִי יַצִּילֵנוּ מִיַּד הָאֱלֹהִים הָאַדִּירִים הָאֵלֶּה אֵלֶּה הֵם הָאֱלֹהִים הַמַּכִּים אֶת מִצְרַיִם בְּכָל מַכָּה בַּמִּדְבָּר:
אוֹי לָנוּ
! ולא רק שאין תקוה שאנחנו ננצח, עוד יש פחד שנאבד בידו, כי
[41]
מִי יַצִּילֵנוּ מִיַּד הָאֱלֹהִים הָאַדִּירִים הָאֵלֶּה
! הלא גבורתו נודעת מכבר מימי קדם,
[42]
אֵלֶּה הֵם הָאֱלֹהִים
[43]
הַמַּכִּים אֶת מִצְרַיִם בְּכָל מַכָּה
, וּ
בַּמִּדְבָּר
בקריעת ים סוף
[44]
בו מתו פרעה וחילו:
[45]
(ט)
הִתְחַזְּקוּ וִהְיוּ לַאֲנָשִׁים פְּלִשְׁתִּים! פֶּן תַּעַבְדוּ לָעִבְרִים כַּאֲשֶׁר עָבְדוּ לָכֶם, וִהְיִיתֶם לַאֲנָשִׁים וְנִלְחַמְתֶּם:
והפלשתים אמרו אלו לאלו,
[46]
הִתְחַזְּקוּ וִהְיוּ לַאֲנָשִׁים
גיבורים ואמיצי לב
[47]
אתם
[48]
פְּלִשְׁתִּים!
פֶּן תַּעַבְדוּ
-תשתעבדו
[49]
לָעִבְרִים
-לישראל,
כַּאֲשֶׁר
-כפי שהם אז
[50]
עָבְדוּ
-השתעבדו
[51]
לָכֶם,
וִהְיִיתֶם
-אבל אם תהיו
[52]
לַאֲנָשִׁים
גיבורים
[53]
וְנִלְחַמְתֶּם
, גם אם לא תנצחו, בכל אופן לא תהיו אתם מנוצחים ולא תשתעבדו להם:
[54]
(י)
וַיִּלָּחֲמוּ פְלִשְׁתִּים וַיִּנָּגֶף יִשְׂרָאֵל וַיָּנֻסוּ אִישׁ לְאֹהָלָיו וַתְּהִי הַמַּכָּה גְּדוֹלָה מְאֹד וַיִּפֹּל מִיִּשְׂרָאֵל שְׁלֹשִׁים אֶלֶף רַגְלִי:
וַיִּלָּחֲמוּ פְלִשְׁתִּים
בישראל, ובגלל עוון בני עלי לא עזר ה' לישראל,
[55]
וַיִּנָּגֶף
-והוכה
[56]
יִשְׂרָאֵל
בידי פלשתים ועזבו את המערכה, ואולם הפעם לא שבו כבפעם הראשונה אל המחנה לפי סדר
[57]
אלא
וַיָּנֻסוּ
-נסו ונתפזרו
[58]
אִישׁ לְאֹהָלָיו
, ומשום כך
[59]
וַתְּהִי
-היתה
הַמַּכָּה גְּדוֹלָה מְאֹד
בישראל,
וַיִּפֹּל
-ומתו
מִיִּשְׂרָאֵל
במערכה הזו
שְׁלֹשִׁים אֶלֶף רַגְלִי
-לוחמים רגליים:
[60]
(יא)
וַאֲרוֹן אֱלֹהִים נִלְקָח וּשְׁנֵי בְנֵי עֵלִי מֵתוּ חָפְנִי וּפִינְחָס:
וַאֲרוֹן
הָ
אֱלֹהִים נִלְקָח
לאחר מכן ע"י הפלשתים,
[61]
וּשְׁנֵי בְנֵי עֵלִי
נושאי הארון
[62]
מֵתוּ
, הלא הם
חָפְנִי וּפִינְחָס
, והכול כדבר ה' אשר דיבר ביד איש האלקים וביד שמואל הנביא:
[63]
(יב)
וַיָּרָץ אִישׁ בִּנְיָמִן, מֵהַמַּעֲרָכָה וַיָּבֹא שִׁלֹה בַּיּוֹם הַהוּא, וּמַדָּיו קְרֻעִים וַאֲדָמָה עַל רֹאשׁוֹ:
וַיָּרָץ
-ורץ
[64]
אִישׁ
אחד
[65]
משבט
בִּנְיָמִן,
מֵהַמַּעֲרָכָה
ישר לשילה, כדי לבשר את הדבר כי ראה את הכל בעיניו,
[66]
וַיָּבֹא
לְ
שִׁלֹה בַּיּוֹם הַהוּא,
וּמַדָּיו
-ומלבושיו
[67]
קְרֻעִים
דרך צער ואבלות,
[68]
וַאֲדָמָה
-ועפר
[69]
עַל רֹאשׁוֹ:
(יג)
וַיָּבוֹא וְהִנֵּה עֵלִי יֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא יַד (יך דֶּרֶךְ מְצַפֶּה כִּי הָיָה לִבּוֹ חָרֵד עַל אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וְהָאִישׁ בָּא לְהַגִּיד בָּעִיר וַתִּזְעַק כָּל הָעִיר:
וַיָּבוֹא
-ובעת בואו לשילה,
[70]
וְהִנֵּה עֵלִי יֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא
, על
[71]
יַד (יך
[72]
כתיב)
הַ
דֶּרֶךְ
, בצומת דרכים
[73]
במקום שהיה רואה את הדרך של השבים מהמלחמה
[74]
, והיה
[75]
מְצַפֶּה
ומייחל לשמוע אודות המלחמה
[76]
ומה נעשה עם הארון,
[77]
כִּי הָיָה לִבּוֹ
של עלי
חָרֵד עַל אֲרוֹן הָאֱלֹהִים
אשר יצא
[78]
ולא על בניו ועמו,
[79]
וְ
אולם
הָאִישׁ
המבשר
[80]
בָּא
מדרך אחרת
[81]
לְהַגִּיד בָּעִיר
אודות המלחמה,
וַתִּזְעַק כָּל הָעִיר
זעקת שבר ויללה:
[82]
(יד)
וַיִּשְׁמַע עֵלִי אֶת קוֹל הַצְּעָקָה וַיֹּאמֶר מֶה קוֹל הֶהָמוֹן הַזֶּה וְהָאִישׁ מִהַר וַיָּבֹא וַיַּגֵּד לְעֵלִי:
וַיִּשְׁמַע עֵלִי אֶת קוֹל הַצְּעָקָה וַיֹּאמֶר מֶה קוֹל הֶהָמוֹן
-העם הרב
[83]
הַזֶּה
? ולא רצה שום איש להגיד בשורה רעה כזאת לעלי הזקן, לכן קראו לאיש המבשר שיבוא להגיד לעלי,
[84]
וְהָאִישׁ מִהַר וַיָּבֹא
אל עלי, וכיוון שהיתה כבר צעקה ברחובות חשב שנודע לעלי כלל הדברים ואינו דורש מאיתו רק לדעת פרטיהם
[85]
, לכן
וַיַּגֵּד
האיש
לְעֵלִי
את הכל פתאום:
[86]
(טו)
וְעֵלִי בֶּן תִּשְׁעִים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה, וְעֵינָיו קָמָה וְלֹא יָכוֹל לִרְאוֹת:
וְעֵלִי
היה אז
בֶּן תִּשְׁעִים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה,
וְ
כל אחת
[87]
מֵ
עֵינָיו קָמָה
-כהתה,
[88]
וְלֹא יָכוֹל
היה עלי עוד
לִרְאוֹת:
[89]
(טז)
וַיֹּאמֶר הָאִישׁ אֶל עֵלִי, אָנֹכִי הַבָּא מִן הַמַּעֲרָכָה, וַאֲנִי מִן הַמַּעֲרָכָה נַסְתִּי הַיּוֹם, וַיֹּאמֶר מֶה הָיָה הַדָּבָר בְּנִי?:
וַיֹּאמֶר הָאִישׁ אֶל עֵלִי,
אָנֹכִי הַבָּא
-באתי
[90]
מִן הַמַּעֲרָכָה,
וַאֲנִי מִן הַמַּעֲרָכָה
הזו
נַסְתִּי
-ברחתי
[91]
הַיּוֹם,
[92]
וַיֹּאמֶר
לו עלי,
מֶה הָיָה הַדָּבָר
אשר נעשה במלחמה
[93]
בְּנִי?:
(יז)
וַיַּעַן הַמְבַשֵּׂר וַיֹּאמֶר, נָס יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים, וְגַם מַגֵּפָה גְדוֹלָה הָיְתָה בָעָם וְגַם שְׁנֵי בָנֶיךָ מֵתוּ חָפְנִי וּפִינְחָס, וַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים נִלְקָחָה:
וַיַּעַן הַמְבַשֵּׂר
[94]
וַיֹּאמֶר,
נָס
-ברח
יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים,
וְגַם מַגֵּפָה גְדוֹלָה הָיְתָה בָעָם
כי הפלשתים רדפו אחריהם והיכום,
[95]
וְגַם שְׁנֵי בָנֶיךָ מֵתוּ חָפְנִי וּפִינְחָס,
וַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים נִלְקָחָה
[96]
בידי פלשתים:
[97]
(יח)
וַיְהִי כְּהַזְכִּירוֹ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיִּפֹּל מֵעַל הַכִּסֵּא אֲחֹרַנִּית בְּעַד יַד הַשַּׁעַר, וַתִּשָּׁבֵר מַפְרַקְתּוֹ וַיָּמֹת כִּי זָקֵן הָאִישׁ וְכָבֵד וְהוּא שָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה:
וַיְהִי כְּהַזְכִּירוֹ
-כאשר הזכיר המבשר
[98]
אֶת
לקיחת
אֲרוֹן הָאֱלֹהִים
בידי פלשתים, מרוב כאב לב שאחזו
[99]
וַיִּפֹּל
-נפל עלי
[100]
מֵעַל הַכִּסֵּא אֲחֹרַנִּית
-לאחוריו,
[101]
בְּעַד
-נגד
[102]
יַד
-מקום
[103]
הַשַּׁעַר,
וַתִּשָּׁבֵר מַפְרַקְתּוֹ
-עצם צווארו,
[104]
וַיָּמֹת
עלי,
כִּי זָקֵן
היה
הָאִישׁ
וכוחו תש
[105]
וְ
היה
[106]
כָבֵד
-בעל בשר, ולכן לא היה יכול להתחזק בעת נפילתו להטות עצמו על צידו,
[107]
וְהוּא שָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה:
[108]
(יט)
וְכַלָּתוֹ אֵשֶׁת פִּינְחָס הָרָה לָלַת וַתִּשְׁמַע אֶת הַשְּׁמֻעָה אֶל הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וּמֵת חָמִיהָ וְאִישָׁהּ וַתִּכְרַע וַתֵּלֶד כִּי נֶהֶפְכוּ עָלֶיהָ צִרֶיהָ:
וְכַלָּתוֹ אֵשֶׁת פִּינְחָס הָרָה
-קרבו ימיה
[109]
לָלַת
ללדת,
[110]
וַתִּשְׁמַע אֶת הַשְּׁמֻעָה אֶל
-על
[111]
הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים
[112]
וּמֵת
-ועל כך שמת
חָמִיהָ
עֵלִי,
וְ
כי מת
אִישָׁהּ
-פינחס בעלה, ובגלל שמועות אלו
וַתִּכְרַע
-נפלה על ברכיה
[113]
וַתֵּלֶד
-וילדה,
[114]
כִּי
מחרדת השמועה
[115]
נֶהֶפְכוּ
-נשתנו
[116]
ונתגלגלו
[117]
עָלֶיהָ
פתאום
[118]
צִרֶיהָ
-חבלי הלידה
[119]
, ולא יכלה להתאמץ על דבר הלידה כראוי
[120]
, כי דלתי רחמה נשתנו, והוא סימן המיתה:
[121]
(כ)
וּכְעֵת מוּתָהּ וַתְּדַבֵּרְנָה הַנִּצָּבוֹת עָלֶיהָ, אַל תִּירְאִי כִּי בֵן יָלָדְתְּ, וְלֹא עָנְתָה וְלֹא שָׁתָה לִבָּהּ:
וּכְעֵת
-וכאשר בא עת
[122]
מוּתָהּ
על ידי הלידה הפתאומית,
[123]
וַתְּדַבֵּרְנָה הַנִּצָּבוֹת עָלֶיהָ,
אַל תִּירְאִי כִּי בֵן יָלָדְתְּ,
[124]
וְלֹא עָנְתָה
-השיבה
[125]
להן,
וְלֹא שָׁתָה
-שָׂמָה
[126]
לִבָּהּ
אל דבריהן:
[127]
(כא)
וַתִּקְרָא לַנַּעַר אִי כָבוֹד, לֵאמֹר גָּלָה כָבוֹד מִיִּשְׂרָאֵל אֶל הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וְאֶל חָמִיהָ וְאִישָׁהּ:
וַתִּקְרָא לַנַּעַר אִי
-אין
[128]
כָבוֹד,
לֵאמֹר גָּלָה כָבוֹד מִיִּשְׂרָאֵל אֶל
-על
[129]
הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וְאֶל
-ועל הרעה הזאת שמת
[130]
חָמִיהָ
עֵלִי, אשר היה נביא וכהן גדול,
[131]
וְ
על כי מת
[132]
אִישָׁהּ
-בעלה פינחס אשר היה ראוי לשמש אחריו בכהונה גדולה:
[133]
(כב)
וַתֹּאמֶר גָּלָה כָבוֹד מִיִּשְׂרָאֵל כִּי נִלְקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים:
וַתֹּאמֶר
-וחזרה ואמרה
[134]
גָּלָה כָבוֹד מִיִּשְׂרָאֵל
בעיקר
[135]
כִּי נִלְקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים: