/ שמואל א פרק ה'

פסוקים

שמואל א פרק ה'

(א) וּפְלִשְׁתִּים לָקְחוּ אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, וַיְבִאֻהוּ מֵאֶבֶן הָעֵזֶר אַשְׁדּוֹדָה: וּפְלִשְׁתִּים לָקְחוּ בשבי אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, וַיְבִאֻהוּ מֵאֶבֶן הָעֵזֶר שם התנהל קרב המלחמה, [1] אַשְׁדּוֹדָה -לאשדוד עירם [2] , כדי לשים אותו בבית העבודה זרה שלהם: [3]
(ב) וַיִּקְחוּ פְלִשְׁתִּים אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיָּבִיאוּ אֹתוֹ בֵּית דָּגוֹן וַיַּצִּיגוּ אֹתוֹ אֵצֶל דָּגוֹן: וַיִּקְחוּ פְלִשְׁתִּים אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיָּבִיאוּ אֹתוֹ אל בֵּית דָּגוֹן שהיה בית העבודה זרה שלהם [4] וַיַּצִּיגוּ -והעמידו [5] אֹתוֹ אֵצֶל דָּגוֹן שהיתה דמות עשויה כדמות דג [6] , בחושבם כי דגון אלהיהם ניצח את אלהי ישראל: [7]
(ג) וַיַּשְׁכִּמוּ אַשְׁדּוֹדִים מִמָּחֳרָת, וְהִנֵּה דָגוֹן נֹפֵל לְפָנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן יְהֹוָה וַיִּקְחוּ אֶת דָּגוֹן וַיָּשִׁבוּ אֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ: וַיַּשְׁכִּמוּ אַשְׁדּוֹדִים בבוקר [8] מִמָּחֳרָת, וְהִנֵּה דָגוֹן נֹפֵל לְפָנָיו -על פניו [9] אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן יְהֹוָה כי לא רצה ה' יתברך שיהיה הצלם ליד ארון הקודש [10] , ואולם הם חשבו כי במקרה נפל, ולכן [11] וַיִּקְחוּ -לקחו אֶת דָּגוֹן וַיָּשִׁבוּ אֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ:
(ד) וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר מִמָּחֳרָת, וְהִנֵּה דָגוֹן נֹפֵל לְפָנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן יְהֹוָה, וְרֹאשׁ דָּגוֹן וּשְׁתֵּי כַּפּוֹת יָדָיו כְּרֻתוֹת אֶל הַמִּפְתָּן רַק דָּגוֹן נִשְׁאַר עָלָיו: וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר מִמָּחֳרָת, וְ כדי שלא יחשבו שוב שמדובר במקרה [12] הִנֵּה היה נס כפול [13] , הנס הראשון היה ש דָגוֹן נֹפֵל לְפָנָיו -על פניו [14] אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן יְהֹוָה, וְ הנס השני היה [15] ש רֹאשׁ דָּגוֹן וּשְׁתֵּי כַּפּוֹת יָדָיו כְּרֻתוֹת -חתוכות [16] ומונחות אֶל -על [17] הַמִּפְתָּן -מבוא הכניסה [18] של בית דגון [19] , כך שֶׁ רַק צורת הדג [20] שבגוף [21] דָּגוֹן נִשְׁאַר עָלָיו , כי רק מטבורו ולמטה היתה לו צורת דג, ומטבורו ולמעלה היתה לו צורת אדם: [22]
(ה) עַל כֵּן לֹא יִדְרְכוּ כֹהֲנֵי דָגוֹן וְכָל הַבָּאִים בֵּית דָּגוֹן, עַל מִפְתַּן דָּגוֹן בְּאַשְׁדּוֹד עַד הַיּוֹם הַזֶּה: עַל כֵּן -ולפי שמצאו על המפתן את ראשו וכפות ידיו של דגון, החזיקו את המפתן למקום קדוש [23] , ומשום כך לֹא יִדְרְכוּ כֹהֲנֵי -הכמרים [24] של דָגוֹן וְ כן כָל הַבָּאִים מיתר העם [25] אל בֵּית דָּגוֹן, עַל מִפְתַּן בית [26] דָּגוֹן בְּאַשְׁדּוֹד , אלא היו פוסחים ומדלגים מעל המפתן [27] , וחוק זה שלהם נשאר עַד הַיּוֹם הַזֶּה -בו נכתב הספר: [28]
(ו) וַתִּכְבַּד יַד יְהֹוָה אֶל הָאַשְׁדּוֹדִים וַיְשִׁמֵּם וַיַּךְ אֹתָם בַּטְּחֹרִים (בעפלים אֶת אַשְׁדּוֹד וְאֶת גְּבוּלֶיהָ: ומאחר שלא שתו ליבם למכת אלהיהם הוכו בגופם, [29] וַתִּכְבַּד יַד יְהֹוָה אֶל הָאַשְׁדּוֹדִים -אנשי אשדוד [30] וַיְשִׁמֵּם -ונתן אותם ה' לשממה, [31] וַיַּךְ -בכך שהיכה [32] אֹתָם בַּטְּחֹרִים (בעפלים [33] כתיב) -בחלחולת היא מכת הנקב, שהיו עכברים נכנסים בנקביהם ושומטים את בני מעיהם ויוצאים [34] , והיכה ה' במכה זו אֶת תושבי אַשְׁדּוֹד וְאֶת גְּבוּלֶיהָ -סביבותיה: [35]
(ז) וַיִּרְאוּ אַנְשֵׁי אַשְׁדּוֹד כִּי כֵן וְאָמְרוּ לֹא יֵשֵׁב אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עִמָּנוּ, כִּי קָשְׁתָה יָדוֹ עָלֵינוּ וְעַל דָּגוֹן אֱלֹהֵינוּ: וַיִּרְאוּ -וכאשר ראו [36] אַנְשֵׁי אַשְׁדּוֹד כִּי כֵן -כך, שהימצאות ארון האלהים אצלם עשתה בהם ובאלהיהם שפטים [37] , שנעשה נס ונפל דגון אלהיהם, ונענשו בעפולים, [38] וְאָמְרוּ לֹא יֵשֵׁב אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עִמָּנוּ, כִּי קָשְׁתָה יָדוֹ עָלֵינוּ וְ גם עַל דָּגוֹן אֱלֹהֵינוּ:
(ח) וַיִּשְׁלְחוּ וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים אֲלֵיהֶם, וַיֹּאמְרוּ מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ גַּת יִסֹּב אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּסֵּבּוּ אֶת אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: וַיִּשְׁלְחוּ אנשי אשדוד שליחים, וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים אֲלֵיהֶם, וַיֹּאמְרוּ מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל ? וסרני הפלשתים תלו הדבר במקרה, [39] וַיֹּאמְרוּ סרני פלשתים, לעיר גַּת יִסֹּב -יובא [40] אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל , ונראה אם גם שם הארון יכה! ולא שלחוהו לעיר קרובה כי חשבו שהוא חולי טבעי מדבק שלא יתפשט למקום רחוק, [41] וַיַּסֵּבּוּ -והביאו לגת אֶת אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:
(ט) וַיְהִי אַחֲרֵי הֵסַבּוּ אֹתוֹ וַתְּהִי יַד יְהֹוָה בָּעִיר מְהוּמָה גְּדוֹלָה מְאֹד וַיַּךְ אֶת אַנְשֵׁי הָעִיר מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל וַיִּשָּׂתְרוּ לָהֶם טְחֹרִים (עפלים: וַיְהִי אַחֲרֵי הֵסַבּוּ -שהביאו אֹתוֹ -את ארון האלהים לגת, [42] וַתְּהִי יַד יְהֹוָה בָּעִיר גת [43] , ונהייתה שם מְהוּמָה גְּדוֹלָה מְאֹד בשל הפחד והאימה שנפלו עליהם, [44] וַיַּךְ -והיכה ה' אֶת אַנְשֵׁי הָעִיר מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל עד שלא נשאר שם אחד שלא הוכה במכת הטחורים [45] , ואולם הפעם המכה היתה גדולה יותר שכן, וַיִּשָּׂתְרוּ -מוסתרים [46] היו לָהֶם הַ טְחֹרִים (עפלים כתיב) אשר היו במקום נסתר [47] , בתוך מעיהם, ובזה היתה מכתם פנימית כואבת ואנושה יותר: [48]
(י) וַיְשַׁלְּחוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים עֶקְרוֹן וַיְהִי כְּבוֹא אֲרוֹן הָאֱלֹהִים עֶקְרוֹן, וַיִּזְעֲקוּ הָעֶקְרֹנִים לֵאמֹר הֵסַבּוּ אֵלַי אֶת אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לַהֲמִיתֵנִי וְאֶת עַמִּי: וַיְשַׁלְּחוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים אל עֶקְרוֹן מבלי להתייעץ עם סרני פלשתים, [49] וַיְהִי כְּבוֹא אֲרוֹן הָאֱלֹהִים אל עֶקְרוֹן, וַיִּזְעֲקוּ שרי [50] הָעֶקְרֹנִים לֵאמֹר -ואמרו, הֵסַבּוּ -הֵביאו אֵלַי אֶת אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לַהֲמִיתֵנִי וְאֶת עַמִּי: [51]
(יא) וַיִּשְׁלְחוּ וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים וַיֹּאמְרוּ שַׁלְּחוּ אֶת אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֹׁב לִמְקֹמוֹ וְלֹא יָמִית אֹתִי וְאֶת עַמִּי כִּי הָיְתָה מְהוּמַת מָוֶת בְּכָל הָעִיר כָּבְדָה מְאֹד יַד הָאֱלֹהִים שָׁם: וַיִּשְׁלְחוּ שליחים, וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים , להתייעץ על הדבר הזה, [52] וַיֹּאמְרוּ סרני פלשתים [53] שַׁלְּחוּ אֶת אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֹׁב לִמְקֹמוֹ וְלֹא יָמִית אֹתִי וְאֶת עַמִּי , ואמרו זאת כִּי בנוסף למכת העפולים [54] הָיְתָה מְהוּמַת מָוֶת בְּכָל הָעִיר בגלל מגיפת ה' [55] אשר נתן בהם מהומה ע"י רעם [56] , וְ כָּבְדָה מְאֹד יַד הָאֱלֹהִים שָׁם שלא היה בית אשר אין שם מת: [57]
(יב) וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לֹא מֵתוּ הֻכּוּ בַּטְּחֹרִים (בעפלים וַתַּעַל שַׁוְעַת הָעִיר הַשָּׁמָיִם: וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לֹא מֵתוּ במגיפה [58] הֻכּוּ בַּטְּחֹרִים (בעפלים כתיב), וַתַּעַל שַׁוְעַת -צעקת [59] הָעִיר עד הַשָּׁמָיִם למעלה [60] , שצעקו לישועה כי היתה צרתם רבה מאד: [61]

הערות

1. אברבנאל.
2. אברבנאל.
3. רלב"ג.
4. מצודת ציון.
5. רד"ק, מצודת ציון.
6. רש"י, מהר"י קרא, מצודת דוד בפס' ד'. ורלב"ג בפס' א' מבאר שהיה בצורת אדם. ורד"ק בפס' ד' מבאר שהיה מטבורו ולמטה צורת דג, ומטבורו ולמעלה צורת אדם.
7. מלבי"ם. ובמדרש, ר׳ יוחנן אמר כיבדוהו, אמרו זה אלוה וזה אלוה, יבא אלוה וישרה אצל אלוה, רשב"ל אמר כך יהיה שכרו?! [רוצה לומר ומדוע נענשו, הרי רצו לכבד את הארון?!] אלא אמרו זה נוצח וזה נצוח יבא נצוח ויתעבד לנוצח (אברבנאל, מלבי"ם).
8. אברבנאל.
9. תרגום יונתן, רד"ק, מצודת דוד. והיה זה סימן שהוא לא נפל בדרך המקרה, כי הארון ודגון היו עומדים אחד ליד השני לצד הפתח, ואם היה נופל במקרה על פניו היה נופל לצד הפתח ולא לפני הארון שעמד לצידו, או שהיה נופל על צידו לפני הארון, ובזה שנפל לפני הארון על פניו מוכח שה' הפילו בכוונה (מלבי"ם).
10. אברבנאל.
11. אברבנאל, מצודת דוד. ומלבי"ם מבאר כי ידעו שעל פי נס נפל אולם בכל זאת החזירו אותו.
12. אברבנאל.
13. מלבי"ם.
14. תרגום יונתן.
15. מלבי"ם.
16. מצודת ציון.
17. רד"ק.
18. נקרא בלשון חז"ל אסקופה (רש"י, רד"ק, מצודת ציון).
19. אברבנאל. ובזה ראו שתחילה נפל על המפתן ושם נכרתו איבריו, והיה זה בכדי שלא יטעו שהיתה מלחמה בינו ובין הארון וע"י שהארון ניצח אותו כרת את ראשו וידיו כדרך המנצח, כי זה שראשו וידיו נכרתו על המפתן ולא לצד הארון, הוא הוכחה שתחילה נכרת ראשו מעצמו, ולאחר מכן כרע ונפל לפני הארון (מלבי"ם).
20. רד"ק.
21. אברבנאל.
22. רד"ק.
23. ר"י קרא, מצודת דוד. ומלבי"ם מבאר מפני שחשבו שהאלוהים שלהם כרע על המפתן לפני האלוהים המנצח.
24. מצודת ציון.
25. מצודת דוד.
26. מצודת דוד.
27. מהר"י קרא, אברבנאל.
28. ראה רשב"ם בבראשית (יט, לז) המבאר כיצד לפרש את המונח "עד היום הזה" במקרא, וכן ראה רש"י בבראשית (כב, יד) ולפיו "עד היום הזה" הכוונה שכל הדורות הבאים הקוראים את המקרא הזה אומרים "עד היום הזה", דהיינו שהתורה נצחית, ונאמר "היום" על זמן של כל דור ודור.
29. מלבי"ם.
30. תרגום יונתן.
31. רש"י, מצודת ציון.
32. מצודת דוד.
33. כך שם המכה (מצודת ציון). ושם החולי טחורים, ולכן הקרי בטחורים, והכתיב הוא שם כנוי לתחתוניות כי עפולים לשון גְּבוֹהוּת כמו (ישעיהו לב, יד) "עֹ֣פֶל וָבַ֜חַן" (רד"ק). ומכה זאת היתה שהוכו בטחורים הנולדים בפי הטבעת, והוא חולי מצער מאד ויוצא מהם דם רב, כל שכן אלו שבאו להם מאת הש"י להכאיבם מאד (רלב"ג, אברבנאל).
34. רש"י, מהר"י קרא. ומה היה הפלשתי עושה באותה שעה? כשהיה אחד מהם יוצא להתפנות היה מביא כלי ונותן תחתיו ונפנה, כסבור שיהא הכלי מפריד בינו ובין העכבר, והעכבר היה בא ונוקב הכלי ועולה ושומט לו ראש בני מעיו והולך (ר"י קרא).
35. תרגום יונתן.
36. אברבנאל.
37. מצודת דוד.
38. אברבנאל.
39. מלבי"ם.
40. מצודת ציון.
41. מלבי"ם.
42. רלב"ג.
43. מצודת דוד.
44. מלבי"ם.
45. רלב"ג.
46. כאילו נאמר יסתרו, הסמ"ך הוחלפה בשי"ן (רד"ק, מצודת ציון). וכך הוא במסורת (רש"י).
47. רד"ק.
48. רד"ק, רלב"ג, אברבנאל, מצודת דוד. ומפני שראו בסתרי הבורא לקו במכת בית הסתרים (רי"ד). ומפני שהסבו אותו בערה בם אש ה' יותר, והוסיף מכתו בג' דברים, א' הפחד והאימה שנפלו עליהם, ב' שהוכו כל אנשי העיר מקטן ועד גדול שזה לא היה תחילה, ג' שהיו העפולים נסתרים בתוך מעיהם שבזה היתה מכתם קשה יותר (מלבי"ם).
49. מלבי"ם.
50. רד"ק, מצודת דוד.
51. מכך שאמרו "ואת עמי" נלמד שהעקרונים אשר צעקו היו שרי העיר (רד"ק, מצודת דוד).
52. אברבנאל.
53. אברבנאל.
54. מצודת דוד.
55. מצודת דוד.
56. רש"י.
57. אברבנאל.
58. מצודת דוד.
59. מצודת ציון.
60. והוא בדרך גוזמא, כלומר צעקה גדולה מאד, (מצודת דוד).
61. מלבי"ם.

ניתן ליצור איתנו קשר
בטלפון 072-390-2392

או להשאיר פרטים בטופס ונחזור אליכם אי"ה