(א)
וּפְלִשְׁתִּים לָקְחוּ אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, וַיְבִאֻהוּ מֵאֶבֶן הָעֵזֶר אַשְׁדּוֹדָה:
וּפְלִשְׁתִּים לָקְחוּ
בשבי
אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים,
וַיְבִאֻהוּ מֵאֶבֶן הָעֵזֶר
שם התנהל קרב המלחמה,
[1]
אַשְׁדּוֹדָה
-לאשדוד עירם
[2]
, כדי לשים אותו בבית העבודה זרה שלהם:
[3]
(ב)
וַיִּקְחוּ פְלִשְׁתִּים אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיָּבִיאוּ אֹתוֹ בֵּית דָּגוֹן וַיַּצִּיגוּ אֹתוֹ אֵצֶל דָּגוֹן:
וַיִּקְחוּ פְלִשְׁתִּים אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיָּבִיאוּ אֹתוֹ
אל
בֵּית דָּגוֹן
שהיה בית העבודה זרה שלהם
[4]
וַיַּצִּיגוּ
-והעמידו
[5]
אֹתוֹ אֵצֶל דָּגוֹן
שהיתה דמות עשויה כדמות דג
[6]
, בחושבם כי דגון אלהיהם ניצח את אלהי ישראל:
[7]
(ג)
וַיַּשְׁכִּמוּ אַשְׁדּוֹדִים מִמָּחֳרָת, וְהִנֵּה דָגוֹן נֹפֵל לְפָנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן יְהֹוָה וַיִּקְחוּ אֶת דָּגוֹן וַיָּשִׁבוּ אֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ:
וַיַּשְׁכִּמוּ אַשְׁדּוֹדִים
בבוקר
[8]
מִמָּחֳרָת,
וְהִנֵּה דָגוֹן נֹפֵל לְפָנָיו
-על פניו
[9]
אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן יְהֹוָה
כי לא רצה ה' יתברך שיהיה הצלם ליד ארון הקודש
[10]
, ואולם הם חשבו כי במקרה נפל, ולכן
[11]
וַיִּקְחוּ
-לקחו
אֶת דָּגוֹן וַיָּשִׁבוּ אֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ:
(ד)
וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר מִמָּחֳרָת, וְהִנֵּה דָגוֹן נֹפֵל לְפָנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן יְהֹוָה, וְרֹאשׁ דָּגוֹן וּשְׁתֵּי כַּפּוֹת יָדָיו כְּרֻתוֹת אֶל הַמִּפְתָּן רַק דָּגוֹן נִשְׁאַר עָלָיו:
וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר מִמָּחֳרָת,
וְ
כדי שלא יחשבו שוב שמדובר במקרה
[12]
הִנֵּה
היה נס כפול
[13]
, הנס הראשון היה ש
דָגוֹן נֹפֵל לְפָנָיו
-על פניו
[14]
אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן יְהֹוָה,
וְ
הנס השני היה
[15]
ש
רֹאשׁ דָּגוֹן וּשְׁתֵּי כַּפּוֹת יָדָיו כְּרֻתוֹת
-חתוכות
[16]
ומונחות
אֶל
-על
[17]
הַמִּפְתָּן
-מבוא הכניסה
[18]
של בית דגון
[19]
, כך שֶׁ
רַק
צורת הדג
[20]
שבגוף
[21]
דָּגוֹן נִשְׁאַר עָלָיו
, כי רק מטבורו ולמטה היתה לו צורת דג, ומטבורו ולמעלה היתה לו צורת אדם:
[22]
(ה)
עַל כֵּן לֹא יִדְרְכוּ כֹהֲנֵי דָגוֹן וְכָל הַבָּאִים בֵּית דָּגוֹן, עַל מִפְתַּן דָּגוֹן בְּאַשְׁדּוֹד עַד הַיּוֹם הַזֶּה:
עַל כֵּן
-ולפי שמצאו על המפתן את ראשו וכפות ידיו של דגון, החזיקו את המפתן למקום קדוש
[23]
, ומשום כך
לֹא יִדְרְכוּ כֹהֲנֵי
-הכמרים
[24]
של
דָגוֹן וְ
כן
כָל הַבָּאִים
מיתר העם
[25]
אל
בֵּית דָּגוֹן,
עַל מִפְתַּן
בית
[26]
דָּגוֹן בְּאַשְׁדּוֹד
, אלא היו פוסחים ומדלגים מעל המפתן
[27]
, וחוק זה שלהם נשאר
עַד הַיּוֹם הַזֶּה
-בו נכתב הספר:
[28]
(ו)
וַתִּכְבַּד יַד יְהֹוָה אֶל הָאַשְׁדּוֹדִים וַיְשִׁמֵּם וַיַּךְ אֹתָם בַּטְּחֹרִים (בעפלים אֶת אַשְׁדּוֹד וְאֶת גְּבוּלֶיהָ:
ומאחר שלא שתו ליבם למכת אלהיהם הוכו בגופם,
[29]
וַתִּכְבַּד יַד יְהֹוָה אֶל הָאַשְׁדּוֹדִים
-אנשי אשדוד
[30]
וַיְשִׁמֵּם
-ונתן אותם ה' לשממה,
[31]
וַיַּךְ
-בכך שהיכה
[32]
אֹתָם בַּטְּחֹרִים (בעפלים
[33]
כתיב)
-בחלחולת היא מכת הנקב, שהיו עכברים נכנסים בנקביהם ושומטים את בני מעיהם ויוצאים
[34]
, והיכה ה' במכה זו
אֶת
תושבי
אַשְׁדּוֹד וְאֶת גְּבוּלֶיהָ
-סביבותיה:
[35]
(ז)
וַיִּרְאוּ אַנְשֵׁי אַשְׁדּוֹד כִּי כֵן וְאָמְרוּ לֹא יֵשֵׁב אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עִמָּנוּ, כִּי קָשְׁתָה יָדוֹ עָלֵינוּ וְעַל דָּגוֹן אֱלֹהֵינוּ:
וַיִּרְאוּ
-וכאשר ראו
[36]
אַנְשֵׁי אַשְׁדּוֹד כִּי כֵן
-כך, שהימצאות ארון האלהים אצלם עשתה בהם ובאלהיהם שפטים
[37]
, שנעשה נס ונפל דגון אלהיהם, ונענשו בעפולים,
[38]
וְאָמְרוּ לֹא יֵשֵׁב אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עִמָּנוּ,
כִּי קָשְׁתָה יָדוֹ עָלֵינוּ וְ
גם
עַל דָּגוֹן אֱלֹהֵינוּ:
(ח)
וַיִּשְׁלְחוּ וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים אֲלֵיהֶם, וַיֹּאמְרוּ מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ גַּת יִסֹּב אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּסֵּבּוּ אֶת אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:
וַיִּשְׁלְחוּ
אנשי אשדוד שליחים,
וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים אֲלֵיהֶם,
וַיֹּאמְרוּ מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל
? וסרני הפלשתים תלו הדבר במקרה,
[39]
וַיֹּאמְרוּ
סרני פלשתים, לעיר
גַּת יִסֹּב
-יובא
[40]
אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל
, ונראה אם גם שם הארון יכה! ולא שלחוהו לעיר קרובה כי חשבו שהוא חולי טבעי מדבק שלא יתפשט למקום רחוק,
[41]
וַיַּסֵּבּוּ
-והביאו לגת
אֶת אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:
(ט)
וַיְהִי אַחֲרֵי הֵסַבּוּ אֹתוֹ וַתְּהִי יַד יְהֹוָה בָּעִיר מְהוּמָה גְּדוֹלָה מְאֹד וַיַּךְ אֶת אַנְשֵׁי הָעִיר מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל וַיִּשָּׂתְרוּ לָהֶם טְחֹרִים (עפלים:
וַיְהִי אַחֲרֵי הֵסַבּוּ
-שהביאו
אֹתוֹ
-את ארון האלהים לגת,
[42]
וַתְּהִי יַד יְהֹוָה בָּעִיר
גת
[43]
, ונהייתה שם
מְהוּמָה גְּדוֹלָה מְאֹד
בשל הפחד והאימה שנפלו עליהם,
[44]
וַיַּךְ
-והיכה ה'
אֶת אַנְשֵׁי הָעִיר מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל
עד שלא נשאר שם אחד שלא הוכה במכת הטחורים
[45]
, ואולם הפעם המכה היתה גדולה יותר שכן,
וַיִּשָּׂתְרוּ
-מוסתרים
[46]
היו
לָהֶם
הַ
טְחֹרִים (עפלים
כתיב)
אשר היו במקום נסתר
[47]
, בתוך מעיהם, ובזה היתה מכתם פנימית כואבת ואנושה יותר:
[48]
(י)
וַיְשַׁלְּחוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים עֶקְרוֹן וַיְהִי כְּבוֹא אֲרוֹן הָאֱלֹהִים עֶקְרוֹן, וַיִּזְעֲקוּ הָעֶקְרֹנִים לֵאמֹר הֵסַבּוּ אֵלַי אֶת אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לַהֲמִיתֵנִי וְאֶת עַמִּי:
וַיְשַׁלְּחוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים
אל
עֶקְרוֹן
מבלי להתייעץ עם סרני פלשתים,
[49]
וַיְהִי כְּבוֹא אֲרוֹן הָאֱלֹהִים
אל
עֶקְרוֹן,
וַיִּזְעֲקוּ
שרי
[50]
הָעֶקְרֹנִים לֵאמֹר
-ואמרו,
הֵסַבּוּ
-הֵביאו
אֵלַי אֶת אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לַהֲמִיתֵנִי וְאֶת עַמִּי:
[51]
(יא)
וַיִּשְׁלְחוּ וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים וַיֹּאמְרוּ שַׁלְּחוּ אֶת אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֹׁב לִמְקֹמוֹ וְלֹא יָמִית אֹתִי וְאֶת עַמִּי כִּי הָיְתָה מְהוּמַת מָוֶת בְּכָל הָעִיר כָּבְדָה מְאֹד יַד הָאֱלֹהִים שָׁם:
וַיִּשְׁלְחוּ
שליחים,
וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים
, להתייעץ על הדבר הזה,
[52]
וַיֹּאמְרוּ
סרני פלשתים
[53]
שַׁלְּחוּ אֶת אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֹׁב לִמְקֹמוֹ וְלֹא יָמִית אֹתִי וְאֶת עַמִּי
, ואמרו זאת
כִּי
בנוסף למכת העפולים
[54]
הָיְתָה מְהוּמַת מָוֶת בְּכָל הָעִיר
בגלל מגיפת ה'
[55]
אשר נתן בהם מהומה ע"י רעם
[56]
, וְ
כָּבְדָה מְאֹד יַד הָאֱלֹהִים שָׁם
שלא היה בית אשר אין שם מת:
[57]
(יב)
וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לֹא מֵתוּ הֻכּוּ בַּטְּחֹרִים (בעפלים וַתַּעַל שַׁוְעַת הָעִיר הַשָּׁמָיִם:
וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לֹא מֵתוּ
במגיפה
[58]
הֻכּוּ בַּטְּחֹרִים (בעפלים
כתיב),
וַתַּעַל שַׁוְעַת
-צעקת
[59]
הָעִיר
עד
הַשָּׁמָיִם
למעלה
[60]
, שצעקו לישועה כי היתה צרתם רבה מאד:
[61]