(א)
וַיְדַבֵּר דָּוִד לַיהֹוָה אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּיוֹם הִצִּיל יְהֹוָה אֹתוֹ מִכַּף כָּל אֹיְבָיו וּמִכַּף שָׁאוּל:
בסוף ימיו של דוד המלך כשהניח ה' לו מכל אויביו,
[1]
וַיְדַבֵּר דָּוִד לַיהֹוָה
בנבואה
[2]
אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת
האמורה כאן ובספר תהלים
[3]
, ואמר שירה זו לעת זקנתו
[4]
בְּיוֹם
-לאחר שעברו עליו כל צרותיו
[5]
וְ
הִצִּיל יְהֹוָה אֹתוֹ מִכַּף
-מיד
[6]
כָּל אֹיְבָיו
כולם,
[7]
וּ
כמו כן שיבח דוד את הקב"ה בשירה זו על אשר הצילו אף
מִכַּף
-מיד
[8]
שָׁאוּל
שהיה אויבו ורודפו והיה שקול כנגד כולם;
[9]
(ב)
וַיֹּאמַר יְהֹוָה סַלְעִי וּמְצֻדָתִי וּמְפַלְטִי לִי:
וַיֹּאמַר
דוד בשירתו,
יְהֹוָה
הוא
סַלְעִי
-המחסה שלי
[10]
, כסלע הגדול שאדם עומד שם ואינם יכולין לכובשו
[11]
, שכשם שאדם בורח על שן סלע וניצול כך אני בורח אליו וניצול,
[12]
וּ
כמו כן הוא
מְצֻדָתִי
-מבצרי החזק
[13]
וּמְפַלְטִי
-והמציל
לִי
-אותי מהרעות אשר אני בהן
[14]
, פעמים עם צבא ישראל במלחמה, ופעמים שהוא מפלט לי כשאני לבדי, כמו שהצילני מישבי בנוב;
[15]
(ג)
אֱלֹהֵי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי מֹשִׁעִי מֵחָמָס תֹּשִׁעֵנִי:
אֱלֹהֵי
-אלהים שהוא
צוּרִי
-המחסה שלי, ובדומה למחסה לעוברי דרך המגן עליהם מן המטר והרוחות
[16]
, כך הקב"ה המחסה שלי אשר
[17]
אֶחֱסֶה
-אתכסה
[18]
בּוֹ
לעזרה
[19]
, הוא
מָגִנִּי
-המגן שלי,
וְ
הוא
קֶרֶן יִשְׁעִי
-לישע ועזר, ובדומה לקרן המגינה על בעל הקרנים כך הקב"ה מגן עלי
[20]
, הוא
מִשְׂגַּבִּי
-סומכני
[21]
וּ
מפחד האויב
[22]
מְנוּסִי
-אליו אנוס לעזרה,
[23]
מֹשִׁעִי
-המושיע שלי!
מֵ
אנשי
[24]
חָמָס
-גזל
[25]
תֹּשִׁעֵנִי;
(ד)
מְהֻלָּל אֶקְרָא יְהֹוָה וּמֵאֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ:
כשאני מתפלל
[26]
וקורא לה',
[27]
מְהֻלָּל אֶקְרָא יְהֹוָה
-אני קורא לה' בהלל
[28]
, ומסדר שבחיו תחילה, כי בזה יתכן שתהיה תפילתי נשמעת
[29]
וּמֵאֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ;
(ה)
כִּי אֲפָפֻנִי מִשְׁבְּרֵי מָוֶת נַחֲלֵי בְלִיַּעַל יְבַעֲתֻנִי:
כִּי
-וכאשר
אֲפָפֻנִי
-הקיפוני
[30]
מִשְׁבְּרֵי
-כאבי
[31]
מָוֶת
מהצרות החזקות השוברות את לב האדם
[32]
, וכאשר הייתי בצרה כאשה היושבת על המשבר שהיא בסכנת חיים
[33]
, וכאשר
נַחֲלֵי
חיילים בגייסות שוטפים כנחל
[34]
הבאים מאנשי
[35]
בְלִיַּעַל יְבַעֲתֻנִי
-הפחידוני
[36]
והחרידו אותי;
[37]
(ו)
חֶבְלֵי שְׁאוֹל סַבֻּנִי קִדְּמֻנִי מֹקְשֵׁי מָוֶת:
וכן כאשר
[38]
חֶבְלֵי
-מכאובי
[39]
שְׁאוֹל
-מוות
[40]
, הם הרשעים
[41]
סַבֻּנִי
-סבבוני
[42]
, וכאשר
קִדְּמֻנִי
-באו לפני
[43]
מֹקְשֵׁי
-מוקשים המביאים את
[44]
הַ
מָוֶת
, אשר שמו לי אויבי להכשילני;
[45]
(ז)
בַּצַּר לִי אֶקְרָא יְהֹוָה וְאֶל אֱלֹהַי אֶקְרָא וַיִּשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלִי, וְשַׁוְעָתִי בְּאָזְנָיו:
וכאשר
בַּצַּר לִי
-היה צר לי בעבור הדברים האלה
[46]
אֶקְרָא
-קראתי
[47]
אל
יְהֹוָה
בשם הוי"ה המיוחד,
[48]
וְאֶל אֱלֹהַי אֶקְרָא
-קראתי, ומאותה שעה
[49]
וַיִּשְׁמַע
ה' מן השמים
[50]
מֵהֵיכָלוֹ
-מהיכל קודשו
[51]
את
קוֹלִי,
וְשַׁוְעָתִי
-וצעקתי באה
[52]
בְּאָזְנָיו;
(ח)
וַיִּתְגָּעַשׁ (ותגעש וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ מוֹסְדוֹת הַשָּׁמַיִם יִרְגָּזוּ וַיִּתְגָּעֲשׁוּ כִּי חָרָה לוֹ:
וכאשר עשית ניסים לישראל,
[53]
וַיִּתְגָּעַשׁ (ותגעש
כתיב)
-נעו ונדו
[54]
ורעדו
[55]
אויבי יושבי הארץ מרוב פחד,
[56]
וַתִּרְעַשׁ
-ורעשה
הָאָרֶץ
לכלותם במהרה,
[57]
מוֹסְדוֹת
-מלאכי צבא
[58]
הַשָּׁמַיִם יִרְגָּזוּ
-יחרדו,
[59]
וַיִּתְגָּעֲשׁוּ
-ונעו ונדו
[60]
ורעדו,
[61]
כִּי
-וזה קרה כאשר
[62]
חָרָה לוֹ
להקב"ה, לקחת מאויבי ישראל נקמתו;
[63]
(ט)
עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ וְאֵשׁ מִפִּיו תֹּאכֵל גֶּחָלִים בָּעֲרוּ מִמֶּנּוּ:
ואז, כאשר
[64]
מרוב כעס
[65]
עָלָה עָשָׁן
-הֶבֶל
[66]
בְּאַפּוֹ
, כמשל לאדם הכועס שיוצא עשן מנחיריו,
[67]
וְאֵשׁ
יצאה
[68]
מִפִּיו
, ומגזרת דבר פיו
[69]
תֹּאכֵל
האש את הרשעים
[70]
הקמים עלי
[71]
, וְ
גֶּחָלִים בָּעֲרוּ
לשרוף בשונאי, כאשר גחלים אלו
[72]
באו
מִמֶּנּוּ
-מֵעִמּוֹ;
[73]
(י)
וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד וַעֲרָפֶל תַּחַת רַגְלָיו:
וַיֵּט
-נטה
[74]
את הַ
שָׁמַיִם
למטה לארץ
[75]
להנקם מאויביו, ממצרים ומפרעה,
[76]
וַיֵּרַד
עליהם, להתקרב אל שונאי להכות בהם,
[77]
וַעֲרָפֶל
כעין עב הענן
[78]
תַּחַת רַגְלָיו
, להיות מוכן להפרע מהם בחושך של ערפל;
[79]
(יא)
וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף, וַיֵּרָא עַל כַּנְפֵי רוּחַ:
וַיִּרְכַּב
ה' לבוא
[80]
עַל כְּרוּב
הוא מלאך,
[81]
וַיָּעֹף,
וַיֵּרָא
-והיה נראה בנשיבת הרוח כאילו בא הקב"ה
[82]
עַל כַּנְפֵי רוּחַ;
(יב)
וַיָּשֶׁת חֹשֶׁךְ סְבִיבֹתָיו סֻכּוֹת חַשְׁרַת מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים:
וַיָּשֶׁת
-ושם
[83]
ה'
חֹשֶׁךְ סְבִיבֹתָיו
, ועשה אותו
סֻכּוֹת
-כסוכת הגנה שמפרידה בין ישראל למצרים
[84]
, כאשר החושך היה מחשיך על האויב, וחושך זה נוצר
[85]
מִ
חַשְׁרַת
-ריבוי
[86]
מַיִם
הנקשרים
עָבֵי
-בעננים הפרושים מתחת
[87]
לַ
שְׁחָקִים;
(יג)
מִנֹּגַהּ נֶגְדּוֹ בָּעֲרוּ גַּחֲלֵי אֵשׁ:
ואף על פי שחושך סביבותיו
[88]
, הוא לא שרוי בחושך
[89]
, אלא
מִנֹּגַהּ
-מהאורה השרויה
[90]
נֶגְדּוֹ
-לפנים מן המחיצה
[91]
בָּעֲרוּ גַּחֲלֵי אֵשׁ
לאויביו
[92]
ונשתלחו חצים על מצרים
[93]
, וכך האש שלו מאירה באוהביו ובוערת בשונאיו;
[94]
(יד)
יַרְעֵם מִן שָׁמַיִם יְהֹוָה! וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קוֹלוֹ:
יַרְעֵם
-ישלח נגד אויבי רעמים
[95]
מִן
ה
שָׁמַיִם יְהֹוָה!
וְעֶלְיוֹן
-והקב"ה שהוא עליון
יִתֵּן קוֹלוֹ
, ובקולו שנתן עליהם ירעם ויהומם ונגפם לפני;
[96]
(טו)
וַיִּשְׁלַח חִצִּים וַיְפִיצֵם בָּרָק וַיָּהֹם (ויהמם:
וַיִּשְׁלַח
-וירה
[97]
על אויבי ה'
חִצִּים
של אש
[98]
וַיְפִיצֵם
-וגרם להם להתפזר לכל עבר, ושלח
בָּרָק
-ברקים של אש
[99]
וַיָּהֹם
-וגרם להם למהומה
[100]
(ויהמם
כתיב);
(טז)
וַיֵּרָאוּ אֲפִקֵי יָם יִגָּלוּ מֹסְדוֹת תֵּבֵל בְּגַעֲרַת יְהֹוָה מִנִּשְׁמַת רוּחַ אַפּוֹ:
וכשנבקע ים סוף נבקעו כל מימות שבעולם
[101]
וַיֵּרָאוּ
-והיו נראים
[102]
אֲפִקֵי
-מעמקי
[103]
הַ
יָם
כי נבקעו המים,
[104]
יִגָּלוּ
-נִגְלוּ
מֹסְדוֹת
-מקומות נסתרים
[105]
תֵּבֵל
-של העולם, שכן נבקע התהום
[106]
, וכל זה
בְּ
כוח
גַעֲרַת יְהֹוָה
נגד הקמים עלי,
[107]
מִנִּשְׁמַת
-מכח נשיבת
[108]
רוּחַ אַפּוֹ;
(יז)
יִשְׁלַח מִמָּרוֹם יִקָּחֵנִי יַמְשֵׁנִי מִמַּיִם רַבִּים:
יִשְׁלַח
עזרתו
[109]
מִמָּרוֹם
וְ
יִקָּחֵנִי
מיד האויב,
[110]
יַמְשֵׁנִי
-יוציאני
[111]
מִמַּיִם רַבִּים
-מצרות רבות;
[112]
(יח)
יַצִּילֵנִי מֵאֹיְבִי עָז מִשֹּׂנְאַי, כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי:
יַצִּילֵנִי
-ה' הציל אותי
מֵאֹיְבִי
שאול
[113]
אשר
עָז
-חזק ממני, ובכלל הציל אותי
[114]
מִ
כל
[115]
שֹּׂנְאַי,
כִּי
-כאשר הם
אָמְצוּ
-חזקו
[116]
מִמֶּנִּי
והתגברו עלי;
[117]
(יט)
יְקַדְּמֻנִי בְּיוֹם אֵידִי וַיְהִי יְהֹוָה מִשְׁעָן לִי:
אוֹיְבַי
יְקַדְּמֻנִי
-היו מקדימים אותי ברעותיהם
[118]
בְּיוֹם אֵידִי
-צרתי
[119]
, שחשבו שהשעה רעה לי
[120]
, שכיוון שהחילותי לנפול לא אוסיף לקום, אולם אף כי נפלתי הנה קמתי
[121]
בזכות זה
וַיְהִי
-שהיה
יְהֹוָה מִשְׁעָן
-סעד
[122]
ותמיכה
לִי;
(כ)
וַיֹּצֵא לַמֶּרְחָב אֹתִי יְחַלְּצֵנִי כִּי חָפֵץ בִּי:
וַיֹּצֵא לַמֶּרְחָב אֹתִי
-והוציא ה' אותי מן המיצר למקום רחב,
[123]
יְחַלְּצֵנִי
-ומילט אותי מיד אויבי
[124]
כִּי חָפֵץ בִּי
לצוות אותי לנגיד על עמו ישראל;
[125]
(כא)
יִגְמְלֵנִי יְהֹוָה כְּצִדְקָתִי כְּבֹר יָדַי יָשִׁיב לִי:
יִגְמְלֵנִי
-ישלם לי
יְהֹוָה
שכרי
[126]
כְּ
פי
צִדְקָתִי
, כי לא הרעותי את אחד מהם
[127]
, וכמה פעמים נסגר שאול בידי ולא אביתי לשלוח בו ידי,
[128]
כְּבֹר
-כנקיון
[129]
יָדַי
-כפי
[130]
יָשִׁיב לִי
ה' טובה;
(כב)
כִּי שָׁמַרְתִּי דַּרְכֵי יְהֹוָה וְלֹא רָשַׁעְתִּי מֵאֱלֹהָי:
כִּי שָׁמַרְתִּי דַּרְכֵי יְהֹוָה
שלא לשלוח יד במשיחו,
[131]
וְלֹא רָשַׁעְתִּי
לנטות
[132]
מֵאֱלֹהָי
-מתורת אלוהי
[133]
מדרכיו
[134]
וממצותיו;
[135]
(כג)
כִּי כָל מִשְׁפָּטָו לְנֶגְדִּי וְחֻקֹּתָיו לֹא אָסוּר מִמֶּנָּה:
כִּי כָל מִשְׁפָּטָו
-משפטי התורה
[136]
לְנֶגְדִּי
תמיד
[137]
להתבונן בהם,
[138]
וְ
אף לגבי
חֻקֹּתָיו
של הקב"ה שטעמיהם נעלמים,
[139]
לֹא אָסוּר
אפילו
[140]
מִמֶּנָּה
-מחוקה
[141]
אחת;
[142]
(כד)
וָאֶהְיֶה תָמִים לוֹ וָאֶשְׁתַּמְּרָה מֵעֲוֹנִי:
וָאֶהְיֶה תָמִים
-שלם בלבי
[143]
לוֹ
להשי"ת,
וָאֶשְׁתַּמְּרָה
-ונשמרתי פעמים רבות
[144]
מֵעֲוֹנִי
-מלעשות דבר שהיה גורם לי עָוֹן;
[145]
(כה)
וַיָּשֶׁב יְהֹוָה לִי כְּצִדְקָתִי כְּבֹרִי לְנֶגֶד עֵינָיו:
ולכן
[146]
וַיָּשֶׁב
-החזיר
יְהֹוָה לִי כְּצִדְקָתִי
וכניקיון לבבי,
[147]
כְּבֹרִי
-ניקיון ידי
[148]
לְנֶגֶד עֵינָיו
של הקב"ה, ולא נגד בני אדם להתיהר;
[149]
(כו)
עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד עִם גִּבּוֹר תָּמִים תִּתַּמָּם:
עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד
כי כן דרכך להתנהג בחסד עם אדם שהולך לפניך בחסידות,
[150]
עִם גִּבּוֹר תָּמִים
הוא הצדיק הכובש את יצרו כשבא דבר עבירה לידו שלא לעשותה, שאין גיבור אלא המושל ברוחו,
[151]
תִּתַּמָּם
-תתנהג איתו בתמימות
[152]
, כך לא קיפחת שכרי כאשר בתום לבבי לא פשטתי ידי בשאול;
[153]
(כז)
עִם נָבָר תִּתָּבָר וְעִם עִקֵּשׁ תִּתַּפָּל:
עִם נָבָר
-איש ברור ונקי
[154]
תִּתָּבָר
-תתנהג בברירות לשלם כטוב מעשהו,
[155]
וְעִם עִקֵּשׁ
-איש עקום
[156]
תִּתַּפָּל
-תתנהג עמו כדרכו
[157]
העקומה
[158]
ותביא עליו עונש בדרכים עקלקלות;
[159]
(כח)
וְאֶת עַם עָנִי, תּוֹשִׁיעַ, וְעֵינֶיךָ עַל רָמִים תַּשְׁפִּיל:
וְאֶת עַם
ישראל
[160]
העניו
[161]
, המוכנע
[162]
כְּ
עָנִי,
תּוֹשִׁיעַ,
וְ
תתן
[163]
עֵינֶיךָ עַל רָמִים
-גאוותנים
[164]
, ותוכיח אותם עד אשר
[165]
תַּשְׁפִּיל
אותם;
[166]
(כט)
כִּי אַתָּה נֵירִי יְהֹוָה וַיהֹוָה יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי:
כִּי אַתָּה נֵירִי יְהֹוָה
להאיר לי בהיותי בליל חושך הצרות,
[167]
וַיהֹוָה יַגִּיהַּ
-יאיר
[168]
חָשְׁכִּי
-את החושך בו אני נמצא
[169]
ותוציאני מן הצרה;
[170]
(ל)
כִּי בְכָה אָרוּץ גְּדוּד בֵּאלֹהַי אֲדַלֶּג שׁוּר:
כִּי בְכָה
-בעזרתך
[171]
אָרוּץ
אל
גְּדוּד
אויבי ולא אירא מהם,
[172]
בֵּאלֹהַי
-בדברו
[173]
אֲדַלֶּג
על
שׁוּר
-חומת ערי אויבי לכבשם;
[174]
(לא)
הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ אִמְרַת יְהֹוָה צְרוּפָה מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ:
הָאֵל תָּמִים
-שלמה
[175]
דַּרְכּוֹ
שמשלם לכל איש כמעשהו,
[176]
אִמְרַת יְהֹוָה צְרוּפָה
ככסף צרוף מבלי סיגים
[177]
, שכן אמרת ה' ברורה, שהוא מבטיח ועושה,
[178]
מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים
-הבוטחים
בּוֹ
, והוא מחסה כמגן
[179]
להצילם מן הרעות הנכונות לבא עליהם;
[180]
(לב)
כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי יְהֹוָה וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ?!:
כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי
-זולת
[181]
יְהֹוָה
?! ומי הוא אליל השקר
[182]
אשר יוכל לעמוד כנגדו ולמחות בידו מלקיים את הבטחתו?!
[183]
וּמִי צוּר
-חזק
[184]
מִבַּלְעֲדֵי
-זולת
[185]
אֱלֹהֵינוּ?!;
(לג)
הָאֵל מָעוּזִּי חָיִל וַיַּתֵּר תָּמִים דַּרְכִּי (דרכו:
הָאֵל מָעוּזִּי
-מחזק אותי
[186]
חָיִל
-בכח
[187]
, וכאשר היתה דרכי סגורה לפני ולא יכולתי לברוח אנה ואנה מפני צרי,
[188]
וַיַּתֵּר
-התיר ופתח האל
[189]
תָּמִים
-השלם
[190]
את
דַּרְכִּי (דרכו
[191]
כתיב)
ולא נפקד אחד מאנשי במלחמה;
[192]
(לד)
מְשַׁוֶּה רַגְלַי (רגליו כָּאַיָּלוֹת וְעַל בָּמוֹתַי יַעֲמִדֵנִי:
מְשַׁוֶּה
-משים
[193]
רַגְלַי (רגליו
כתיב)
קלות
[194]
כָּאַיָּלוֹת
לרדוף מהר אחרי האויבים,
[195]
וְעַל בָּמוֹתַי
-גובהי וגדולתי
[196]
יַעֲמִדֵנִי
ולא אתיירא מכל אדם;
[197]
(לה)
מְלַמֵּד יָדַי לַמִּלְחָמָה וְנִחַת קֶשֶׁת נְחוּשָׁה זְרֹעֹתָי:
מְלַמֵּד יָדַי לַמִּלְחָמָה
-להילחם בצורה טובה וכדרך תכסיסי המלחמה,
[198]
וְנִחַת
-ונדרכה
[199]
קֶשֶׁת נְחוּשָׁה
-חזקה
[200]
על
זְרֹעֹתָי
, שנתת לי כוח לדורכה;
[201]
(לו)
וַתִּתֶּן לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ וַעֲנֹתְךָ תַּרְבֵּנִי:
וַתִּתֶּן לִי מָגֵן
על ידי זה שנתת לי את
[202]
יִשְׁעֶךָ
, כאשר הגנת עלי שלא נפלתי ביד גלית הפלשתי,
[203]
וַעֲנֹתְךָ
-ומהענווה שבך להשגיח עלי
[204]
תַּרְבֵּנִי
-הרבת עלי;
[205]
(לז)
תַּרְחִיב צַעֲדִי תַּחְתֵּנִי וְלֹא מָעֲדוּ קַרְסֻלָּי:
בברחי מפני שאול כשחשב להכותי בחניתו ביום היותי מנגן לפניו
[206]
תַּרְחִיב
-הרחבת
[207]
צַעֲדִי
-פסיעותי
[208]
תַּחְתֵּנִי
-תחתי
[209]
, ולא כאדם שמדבק רגליו זו בזו ונוח ליפול,
[210]
וְ
לכן
לֹא מָעֲדוּ קַרְסֻלָּי
-עקבי
[211]
, ואם הייתי נופל היה הורג אותי;
[212]
(לח)
אֶרְדְּפָה אֹיְבַי וָאַשְׁמִידֵם, וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם:
בזכות הכוח שנתת בי
[213]
אֶרְדְּפָה אֹיְבַי וָאַשְׁמִידֵם,
וְלֹא אָשׁוּב
מהמלחמה
עַד כַּלּוֹתָם
-שאכלה אותם
[214]
, וזה היה בימי שאול שהיכה דוד מכה רבה בפלשתים, ובעת רדפו אחר גדוד עמלק כששרפו צקלג
[215]
, ובמלחמת דוד נגד בני עמון;
[216]
(לט)
וָאֲכַלֵּם וָאֶמְחָצֵם וְלֹא יְקוּמוּן וַיִּפְּלוּ תַּחַת רַגְלָי:
וָאֲכַלֵּם
-ואכלה אותם
וָאֶמְחָצֵם
להכות ולפצוע בהם,
[217]
וְ
מיום נופלם
[218]
לֹא יְקוּמוּן
עוד ולא יוסיפו לשאת ראשם,
[219]
וַיִּפְּלוּ
וְיִפְּלוּ
[220]
תַּחַת רַגְלָי;
(מ)
וַתַּזְרֵנִי חַיִל לַמִּלְחָמָה, תַּכְרִיעַ קָמַי תַּחְתֵּנִי:
ואחר זה כשמלך איש בשת
[221]
וַתַּזְרֵנִי
-חגרת אותי
[222]
חַיִל
-כוח
[223]
בכל איברי
[224]
לַמִּלְחָמָה,
תַּכְרִיעַ
-הכרעת את
קָמַי
-אויבי הקמים עלי
[225]
תַּחְתֵּנִי;
(מא)
וְאֹיְבַי תַּתָּה לִּי עֹרֶף מְשַׂנְאַי וָאַצְמִיתֵם:
וְ
במלחמה נגד אבנר ואיש בשת,
[226]
אֹיְבַי תַּתָּה
-נתת
[227]
לִּי עֹרֶף
שהפכו פניהם לנוס מפני,
[228]
מְשַׂנְאַי
אף הם נסו ממני
[229]
וָאַצְמִיתֵם
-ואכרות אותם;
[230]
(מב)
יִשְׁעוּ וְאֵין מֹשִׁיעַ אֶל יְהֹוָה וְלֹא עָנָם:
יִשְׁעוּ
-יצעקו
[231]
אויבי אל ה'
[232]
וְ
יצפו שיצילם, אולם
[233]
אֵין מֹשִׁיעַ
להם, התפללו
[234]
אֶל יְהֹוָה וְלֹא עָנָם
-ענה להם;
[235]
(מג)
וְאֶשְׁחָקֵם כַּעֲפַר אָרֶץ, כְּטִיט חוּצוֹת אֲדִקֵּם אֶרְקָעֵם:
וְאֶשְׁחָקֵם
-ואכתוש את אויבי
[236]
להיות דק
[237]
כַּעֲפַר אָרֶץ,
כְּטִיט
המושלך
[238]
בַּ
חוּצוֹת אֲדִקֵּם
-אעשה אותם דק דק,
[239]
אֶרְקָעֵם
-וארדד אותם על פני האדמה
[240]
וארמסם ברגלי;
[241]
(מד)
וַתְּפַלְּטֵנִי מֵרִיבֵי עַמִּי תִּשְׁמְרֵנִי לְרֹאשׁ גּוֹיִם עַם לֹא יָדַעְתִּי יַעַבְדֻנִי:
וַתְּפַלְּטֵנִי
-והצלת אותי
[242]
מֵרִיבֵי
-מאנשי מלחמתי אשר בבני
[243]
עַמִּי
, מדואג, אחיתופל, שאול, הזיפים
[244]
, איש בשת, אבשלום ושבע בן בכרי,
[245]
תִּשְׁמְרֵנִי
-שמרתני מיד כולם, עד הביאתני להיות
[246]
לְרֹאשׁ גּוֹיִם
שניצחתי במלחמה
[247]
, ו
עַם
שמארץ רחוקה
[248]
אשר
לֹא יָדַעְתִּי
והם מואב וארם ואדום
[249]
יַעַבְדֻנִי
-נהיו לי לעבדים;
[250]
(מה)
בְּנֵי נֵכָר יִתְכַּחֲשׁוּ לִי לִשְׁמוֹעַ אֹזֶן יִשָּׁמְעוּ לִי:
בְּנֵי נֵכָר
-אומות העולם
[251]
, מרוב יראתם ממני,
[252]
יִתְכַּחֲשׁוּ
-היו משקרים
[253]
לִי
ואומרים לי כזבים
[254]
כדרך הירא המתנצל בפני מי אשר ירא ממנו אף בדברי כזב בגלל הפחד
[255]
, שאם הייתי אומר להם כך וכך עשיתם הם היו מכחשים ואומרים לא עשינו זאת
[256]
, ואף שלא בפני,
[257]
לִשְׁמוֹעַ אֹזֶן
-למשמע אזניהם
[258]
על רב כוחי ואומץ ידי,
[259]
יִשָּׁמְעוּ לִי
-היו סרים למשמעתי;
[260]
(מו)
בְּנֵי נֵכָר יִבֹּלוּ וְיַחְגְּרוּ מִמִּסְגְּרוֹתָם:
בְּנֵי נֵכָר
-אומות העולם,
[261]
יִבֹּלוּ
-יהיו בלויים
[262]
ומיוסרים ואבודים
[263]
ויפלו,
[264]
וְיַחְגְּרוּ
-ויהיו פסחים
[265]
מִ
קושי ייסורי
[266]
מִּסְגְּרוֹתָם
-כבלי הברזל
[267]
שאני מייסרן בהם;
[268]
(מז)
חַי יְהֹוָה וּבָרוּךְ צוּרִי וְיָרֻם אֱלֹהֵי צוּר יִשְׁעִי:
הלא
[269]
חַי יְהֹוָה
לעולם
[270]
העושה לי את כל אלה
[271]
ועוזר לי
[272]
, וכזאת יעשה כל הימים,
[273]
וּבָרוּךְ
יהיה
[274]
ה' שהוא
צוּרִי
-חוזקי,
[275]
וְיָרֻם
-ויתרומם ויתנשא
[276]
אֱלֹהֵי צוּר יִשְׁעִי
שכן עושה הוא נקמות בגויים;
[277]
(מח)
הָאֵל הַנֹּתֵן נְקָמֹת לִי וּמוֹרִיד עַמִּים תַּחְתֵּנִי:
הָאֵל הַנֹּתֵן נְקָמֹת לִי
-הנוקם את נקמתי
[278]
מאויבי,
[279]
וּמוֹרִיד עַמִּים תַּחְתֵּנִי
-תחת ממשלתי;
[280]
(מט)
וּמוֹצִיאִי מֵאֹיְבָי וּמִקָּמַי תְּרוֹמְמֵנִי מֵאִישׁ חֲמָסִים תַּצִּילֵנִי:
וּמוֹצִיאִי
-הוא המוציא אותי
[281]
מֵאֹיְבָי
שלא אפול בידם,
[282]
וּמִקָּמַי
-ומאויבי
[283]
הקמים עלי
[284]
תְּרוֹמְמֵנִי
-תרומם אותי
[285]
בממשלה יותר מהם,
[286]
מֵאִישׁ
-מאנשי
חֲמָסִים
-חמס וגזל
תַּצִּילֵנִי;
(נ)
עַל כֵּן אוֹדְךָ יְהֹוָה בַּגּוֹיִם וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּר:
עַל כֵּן אוֹדְךָ יְהֹוָה בַּגּוֹיִם
לפני כל עם ועם
[287]
, שהצלתני מאנשי חמס ורוממתני מאויבי ונתת לי נקמות מהם,
[288]
וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּר
ואשבח;
[289]
(נא)
מִגְדּוֹל (מגדיל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם:
מִגְדּוֹל (מגדיל
כתיב)
-מגדיל ה'
יְשׁוּעוֹת
לְ
מַלְכּוֹ
לי, והתשועה זו חשובה כמגדל עוז אשר ינוס בה הנס ונמלט,
[290]
וְעֹשֶׂה חֶסֶד
שלא בעבור תשלום גמול
[291]
לִמְשִׁיחוֹ
שנתן את המלוכה
[292]
לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם
שכן הבטיחני, "והקימותי את זרעך אחריך אשר יצא ממעיך וכוננתי את כסא ממלכתו עד עולם וחסדי לא יסור ממנו";
[293]