/ מלכים א פרק ד'

פסוקים

מלכים א פרק ד'

(א) וַיְהִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל: משראו בחכמתו, שמחו העם [1] וקיבלוהו באהבה [2] ובלא רצון למרוד, [3] וַיְהִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כבר בתחילת מלכותו מֶלֶךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל להבדיל משאול [4] ומדוד אביו שתחילת מלכותם לא היתה על כל העם: [5]
(ב) וְאֵלֶּה הַשָּׂרִים אֲשֶׁר לוֹ, עֲזַרְיָהוּ בֶן צָדוֹק הַכֹּהֵן: וְאֵלֶּה הַשָּׂרִים אֲשֶׁר היו לוֹ, עֲזַרְיָהוּ בֶן -נכדו של צָדוֹק [6] הַכֹּהֵן: [7]
(ג) אֱלִיחֹרֶף וַאֲחִיָּה בְּנֵי שִׁישָׁא סֹפְרִים יְהוֹשָׁפָט בֶּן אֲחִילוּד הַמַּזְכִּיר: אֱלִיחֹרֶף וַאֲחִיָּה בְּנֵי שִׁישָׁא סֹפְרִים לכתוב דברי הימים, [8] יְהוֹשָׁפָט בֶּן אֲחִילוּד הַמַּזְכִּיר -הממונה על סדר המתדיינים למשפט: [9]
(ד) וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע עַל הַצָּבָא, וְצָדוֹק וְאֶבְיָתָר כֹּהֲנִים: וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע עַל הַצָּבָא, וְצָדוֹק כהן גדול [10] וְאֶבְיָתָר סגנו [11] שניהם כֹּהֲנִים -היו שרי הכהונה: [12]
(ה) וַעֲזַרְיָהוּ בֶן נָתָן עַל הַנִּצָּבִים וְזָבוּד בֶּן נָתָן כֹּהֵן רֵעֶה הַמֶּלֶךְ: וַעֲזַרְיָהוּ בֶן נָתָן היה ממונה [13] עַל הַנִּצָּבִים -הנציבים [14] שהיו ממונים [15] לכלכלת המלך וביתו [16] וְזָבוּד בֶּן נָתָן היה כֹּהֵן רֵעֶה -שושבין [17] הַמֶּלֶךְ היושב עימו בתמידות להשתעשע עמו: [18]
(ו) וַאֲחִישָׁר עַל הַבָּיִת וַאֲדֹנִירָם בֶּן עַבְדָּא עַל הַמַּס: וַאֲחִישָׁר היה ממונה להשגיח [19] עַל הַבָּיִת -ארמון המלך וכל צרכי הבית נעשו על פיו, [20] וַאֲדֹנִירָם [21] בֶּן עַבְדָּא היה ממונה עַל הַמַּס שהטיל שלמה על ישראל [22] ועל יתר העמים: [23]
(ז) וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים עָשָׂר נִצָּבִים עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְכִלְכְּלוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת בֵּיתוֹ חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה יִהְיֶה עַל הָאֶחָד (אחד לְכַלְכֵּל: וְלִשְׁלֹמֹה היו שְׁנֵים עָשָׂר נִצָּבִים שהיו ממונים יחדיו עַל כָּל יִשְׂרָאֵל , כל אחד לפי מחוזו [24] , לגבות מהם את פרנסת בית המלך [25] וְכִלְכְּלוּ -וסיפקו אֶת צרכי [26] סעודות המלך ומאכל סוסי [27] הַמֶּלֶךְ וְאֶת כל הוצאות [28] בֵּיתוֹ , וכדי להקל על העם [29] חילקם [30] כך שרק חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה יִהְיֶה עַל הָאֶחָד (אחד כתיב) -על כל אחד מן הנציבים הללו לְכַלְכֵּל לפי תורו ומחוזו: [31]
(ח) וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם בֶּן חוּר בְּהַר אֶפְרָיִם: וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם של הנציבים [32] שהיו ממונים לפי נחלות [33] , הראשון: בֶּן חוּר ממונה [34] בְּהַר אֶפְרָיִם:
(ט) בֶּן דֶּקֶר בְּמָקַץ וּבְשַׁעַלְבִים וּבֵית שָׁמֶשׁ וְאֵילוֹן בֵּית חָנָן: השני: בֶּן דֶּקֶר ממונה בְּמָקַץ וּבְשַׁעַלְבִים וּבֵית שָׁמֶשׁ וְאֵילוֹן בֵּית חָנָן:
(י) בֶּן חֶסֶד בָּאֲרֻבּוֹת לוֹ שֹׂכֹה וְכָל אֶרֶץ חֵפֶר: השלישי: בֶּן חֶסֶד ממונה בָּאֲרֻבּוֹת והיה לוֹ גם המינוי על [35] שֹׂכֹה וְכָל אֶרֶץ חֵפֶר:
(יא) בֶּן אֲבִינָדָב כָּל נָפַת דֹּאר טָפַת בַּת שְׁלֹמֹה הָיְתָה לּוֹ לְאִשָּׁה: הרביעי: בֶּן אֲבִינָדָב ממונה על כָּל נָפַת מחוז [36] דֹּאר והיה חתן המלך שכן טָפַת בַּת שְׁלֹמֹה הָיְתָה לּוֹ לְאִשָּׁה:
(יב) בַּעֲנָא בֶּן אֲחִילוּד תַּעְנַךְ וּמְגִדּוֹ וְכָל בֵּית שְׁאָן אֲשֶׁר אֵצֶל צָרְתַנָה מִתַּחַת לְיִזְרְעֶאל, מִבֵּית שְׁאָן עַד אָבֵל מְחוֹלָה עַד מֵעֵבֶר לְיָקְמֳעָם: החמישי: בַּעֲנָא בֶּן אֲחִילוּד ממונה על תַּעְנַךְ וּמְגִדּוֹ וְכָל בֵּית שְׁאָן אֲשֶׁר אֵצֶל -ליד צָרְתַנָה מִתַּחַת לְיִזְרְעֶאל, מִבֵּית שְׁאָן עַד אָבֵל מְחוֹלָה מצד אחד, ומהצד השני [37] עַד מֵעֵבֶר -מצד [38] לְיָקְמֳעָם:
(יג) בֶּן גֶּבֶר בְּרָמֹת גִּלְעָד, לוֹ חַוֹּת יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה אֲשֶׁר בַּגִּלְעָד לוֹ חֶבֶל אַרְגֹּב אֲשֶׁר בַּבָּשָׁן שִׁשִּׁים עָרִים גְּדֹלוֹת חוֹמָה וּבְרִיחַ נְחֹשֶׁת: השישי: בֶּן גֶּבֶר בְּרָמֹת גִּלְעָד, לוֹ -אשר היה ממונה על חַוֹּת יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה אֲשֶׁר עמדו [39] בַּגִּלְעָד -בארץ הגלעד, [40] לוֹ היה מינוי גם על [41] חֶבֶל -מחוז [42] אַרְגֹּב הנקרא כך על שם ארגוב הוא האדם אשר משל במחוז מאז [43] אֲשֶׁר בַּבָּשָׁן שם היו [44] שִׁשִּׁים עָרִים גְּדֹלוֹת מוקפות חוֹמָה וּ סגורות ב בְרִיחַ עשוי [45] נְחֹשֶׁת:
(יד) אֲחִינָדָב בֶּן עִדֹּא מַחֲנָיְמָה: השביעי: אֲחִינָדָב בֶּן עִדֹּא ממונה מַחֲנָיְמָה:
(טו) אֲחִימַעַץ בְּנַפְתָּלִי גַּם הוּא לָקַח אֶת בָּשְׂמַת בַּת שְׁלֹמֹה לְאִשָּׁה: השמיני: אֲחִימַעַץ ממונה בְּ נחלת [46] נַפְתָּלִי גַּם הוּא היה חתן המלך שכן לָקַח אֶת בָּשְׂמַת בַּת שְׁלֹמֹה לְאִשָּׁה:
(טז) בַּעֲנָא בֶּן חוּשָׁי בְּאָשֵׁר וּבְעָלוֹת: התשיעי: בַּעֲנָא בֶּן חוּשָׁי ממונה בְּאָשֵׁר וּבְעָלוֹת מנחלת יהודה: [47]
(יז) יְהוֹשָׁפָט בֶּן פָּרוּחַ בְּיִשָׂשכָר: העשירי: יְהוֹשָׁפָט בֶּן פָּרוּחַ ממונה בְּיִשָׂשכָר:
(יח) שִׁמְעִי בֶן אֵלָא בְּבִנְיָמִן: האחד עשר: שִׁמְעִי בֶן אֵלָא ממונה בְּבִנְיָמִן:
(יט) גֶּבֶר בֶּן אֻרִי בְּאֶרֶץ גִּלְעָד אֶרֶץ סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וְעֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, וּנְצִיב אֶחָד אֲשֶׁר בָּאָרֶץ: השנים עשר: גֶּבֶר בֶּן אֻרִי ממונה בְּאֶרֶץ גִּלְעָד למעט חות יאיר שם היה ממונה אחר [48] , וארץ גלעד היתה חצי על [49] אֶרֶץ סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וְ חצי על ארץ [50] עֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, וּנְצִיב אֶחָד נוסף ממונה על כולם [51] אֲשֶׁר בָּאָרֶץ והוא עזריה בן נתן: [52]
(כ) יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל הַיָּם לָרֹב אֹכְלִים וְשֹׁתִים וּשְׂמֵחִים: יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל היו מבורכים בפרי בטנם ובפרי בהמתם ולכן היו [53] רַבִּים כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שפת [54] הַיָּם לָרֹב ועדיין היה שפע לכולם [55] כיוון שהיו מבורכים בפרי אדמתם והיו [56] אֹכְלִים וְשֹׁתִים בשפע וּשְׂמֵחִים כי לא היה להם פחד מאויב: [57]

הערות

1. רש"י.
2. מצודת דוד.
3. רלב"ג.
4. מלבי"ם.
5. רד"ק, מלבי"ם.
6. בנו של אחימעץ בן צדוק היה (רד"ק, מלבי"ם).
7. אשר ככל הנראה מונה לכהן משוח מלחמה (מצודת דוד).
8. רש"י. ובתלמוד (סוכה נג.) מסופר שפעם אחת פגש שלמה המלך את מלאך המוות וראהו עצוב, וככשאלו על כך השיב שנתבקש לקחת לשמים את שני הסופרים הללו, מסרם שלמה לשדים שיביאום במהרה לפתח העיר לוז שאין בה שליטה למלאך המות, וכשהגיעו לפתח העיר מתו, למחרת פגש שלמה את מלאך המות שמח, לשאלתו השיב מלאך המות שהוא שמח מפני שנתבקש לקחתם מהמקום אליו הם נשלחו, אמר שלמה המלך "רגליו של אדם ערבים לו ולמקום שבו הוא מתבקש הם מביאים אותו".
9. רש"י, מלבי"ם. וי"א ממונה על ספר הזכרונות (מצודת דוד).
10. מצודת דוד.
11. מצודת דוד. ואע"פ שגירשו לענתות, הוכרח לעבוד כאשר צדוק לא היה ראוי לעבודה, רלב"ג. וי"א שזה היה כהן אחר בשם אביתר (רד"ק).
12. רד"ק.
13. מצודת דוד.
14. רלב"ג.
15. מצודת ציון.
16. רש"י. אלה הניצבים האמורים בפסוק ז' להלן (רד"ק).
17. תרגום. שהיה עימו תמיד (רד"ק).
18. מצודת דוד.
19. רלב"ג
20. מצודת דוד.
21. נקרא גם אדורם (רד"ק).
22. רש"י, רד"ק, מצודת דוד. וראה להלן בפרק ה' פס' כז.
23. רלב"ג.
24. רלב"ג, מצודת דוד.
25. מצודת דוד.
26. מצודת ציון.
27. רש"י.
28. רש"י.
29. מלבי"ם.
30. מצודת דוד.
31. ובכך להקל על העם (מלבי"ם).
32. מצודת דוד. וכל אלו שנקראו בשם אביהם לא היו ידועים מעצמם כי אם בשם אביהם (רד"ק, מצודת דוד).
33. רד"ק.
34. מצודת דוד.
35. מצודת דוד.
36. מצודת ציון.
37. מצודת דוד.
38. מצודת ציון.
39. מצודת דוד.
40. מצודת דוד.
41. ראה הסבר בפסוק י'.
42. מצודת ציון.
43. מצודת ציון.
44. מצודת דוד.
45. רד"ק.
46. מצודת דוד.
47. רד"ק, מצודת דוד.
48. מצודת דוד.
49. מצודת דוד.
50. מצודת דוד.
51. רש"י, רלב"ג, רד"ק. ויש מרבותינו שפירשו (סנהדרין יב.) שהיה ממונה על החודש הנוסף בשנה מעוברת (וראה רלב"ג על הסבר זה).
52. מצודת דוד.
53. רד"ק.
54. מצודת דוד.
55. מלבי"ם. ובמדרש, א"ר מנחמיא בר חייא הגדול בשם ראב"י, נמשלו ישראל כחול, מה עסקו של חול הזה אתה חופר בו גומץ בערב ובשחרית אתה מוצא שנתמלאה, כך ישראל מה שנחסרו בימי דוד נתמלאו בימי שלמה, דבר אחר ישראל נמשלו בחול ועובדי אלילים בסיד, שנאמר (ישעיהו לג, יב) "וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת שִׂיד", אם אין אתה נותן חול בסיד אינו עומד, כך אם אין ישראל אין עובדי אלילים יכולים לעמוד, אילולא יוסף המצריים היו מתים ברעב, אילולא דניאל חכמי בבל אבודים (ילקוט שמעוני).
56. רד"ק.
57. רד"ק.

ניתן ליצור איתנו קשר
בטלפון 072-390-2392

או להשאיר פרטים בטופס ונחזור אליכם אי"ה