(א)
וַיְהִי כְּכַלּוֹת שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית יְהֹוָה וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת כָּל חֵשֶׁק שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר חָפֵץ לַעֲשׂוֹת:
וַיְהִי כְּכַלּוֹת
-וכשסיים
שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת
בהצלחה
[1]
אֶת בֵּית יְהֹוָה וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת כָּל חֵשֶׁק
-אשר היה בלב
שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר חָפֵץ לַעֲשׂוֹת
בבית ה' ובביתו
[2]
על אף שלא היה חייב:
[3]
(ב)
וַיֵּרָא יְהֹוָה אֶל שְׁלֹמֹה שֵׁנִית כַּאֲשֶׁר נִרְאָה אֵלָיו בְּגִבְעוֹן:
וַיֵּרָא יְהֹוָה אֶל שְׁלֹמֹה שֵׁנִית
-בפעם שניה בנבואה
[4]
כַּאֲשֶׁר
-באותו מראה נבואה
[5]
אשר
נִרְאָה אֵלָיו בְּגִבְעוֹן:
(ג)
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֵלָיו שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתְךָ וְאֶת תְּחִנָּתְךָ אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתָּה לְפָנַי הִקְדַּשְׁתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִתָה לָשׂוּם שְׁמִי שָׁם עַד עוֹלָם וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים:
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֵלָיו שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתְךָ וְאֶת תְּחִנָּתְךָ אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתָּה לְפָנַי
ולכן
הִקְדַּשְׁתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִתָה לָשׂוּם שְׁמִי שָׁם
שיקרא בית ה'
[6]
עַד עוֹלָם
אפילו אם ייחרב הבית,
[7]
וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי
-השגחתי
[8]
שָׁם כָּל הַיָּמִים
שישראל יעשו רצוני
[9]
והמקדש יהיה בנוי:
[10]
(ד)
וְאַתָּה אִם תֵּלֵךְ לְפָנַי כַּאֲשֶׁר הָלַךְ דָּוִד אָבִיךָ בְּתָם לֵבָב וּבְיֹשֶׁר לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ חֻקַּי וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמֹר:
ובאשר להתמדת מלכות בית דוד שביקשת, זה יהיה תלוי במעשיך
[11]
וְאַתָּה אִם תֵּלֵךְ לְפָנַי כַּאֲשֶׁר הָלַךְ דָּוִד אָבִיךָ בְּתָם לֵבָב
-ללא פניות חיצוניות
[12]
וּבְיֹשֶׁר
באמונות ודעות
[13]
לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ
במצוות עשה
[14]
וגם את
חֻקַּי וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמֹר
שלא לעבור על מצוות לא תעשה:
[15]
(ה)
וַהֲקִמֹתִי אֶת כִּסֵּא מַמְלַכְתְּךָ עַל יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עַל דָּוִד אָבִיךָ לֵאמֹר לֹא יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ מֵעַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל:
אז אקיים הבטחתי
[16]
וַהֲקִמֹתִי אֶת כִּסֵּא מַמְלַכְתְּךָ עַל יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עַל דָּוִד אָבִיךָ לֵאמֹר
שאם ישמרו תורת ה'
[17]
לֹא יִכָּרֵת לְךָ
מזרעך
אִישׁ מֵעַל כִּסֵּא
מלכות
יִשְׂרָאֵל:
(ו)
אִם שׁוֹב תְּשֻׁבוּן אַתֶּם וּבְנֵיכֶם מֵאַחֲרַי וְלֹא תִשְׁמְרוּ מִצְוֹתַי חֻקֹּתַי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם וַהֲלַכְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם:
אבל למרות שהבטחתי לאביך כי אתה תמלוך ללא תנאי, באשר לדור השלישי ואילך אין הבטחת מלכות ללא תנאי
[18]
, ולכן
אִם שׁוֹב תְּשֻׁבוּן
-תסטו מן הדרך הטובה
אַתֶּם
-אתה וישראל
[19]
שבדור הזה,
[20]
וּבְנֵיכֶם
לאחר מכן
מֵאַחֲרַי
-מאחרי עבודתי
[21]
וְלֹא תִשְׁמְרוּ מִצְוֹתַי חֻקֹּתַי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם וַהֲלַכְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם:
(ז)
וְהִכְרַתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם וְאֶת הַבַּיִת אֲשֶׁר הִקְדַּשְׁתִּי לִשְׁמִי אֲשַׁלַּח מֵעַל פָּנָי וְהָיָה יִשְׂרָאֵל לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה בְּכָל הָעַמִּים:
וְהִכְרַתִּי
-אשמיד
אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם
וממילא המלוכה תתבטל,
[22]
וְאֶת הַבַּיִת אֲשֶׁר הִקְדַּשְׁתִּי לִשְׁמִי אֲשַׁלַּח
-אחריב
[23]
מֵעַל פָּנָי
ולא תהיה השגחתי עליהם, וממילא
[24]
וְהָיָה
-יהיו
יִשְׂרָאֵל לְמָשָׁל
מרוב מפלתם
[25]
וְלִשְׁנִינָה
-דיבור
[26]
לועג
[27]
בְּכָל הָעַמִּים:
(ח)
וְהַבַּיִת הַזֶּה יִהְיֶה עֶלְיוֹן כָּל עֹבֵר עָלָיו יִשֹּׁם וְשָׁרָק וְאָמְרוּ עַל מֶה עָשָׂה יְהֹוָה כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת וְלַבַּיִת הַזֶּה:
וְהַבַּיִת הַזֶּה יִהְיֶה
-שהיה
[28]
כל זמן שלא חטאתם
[29]
עֶלְיוֹן
-חשוב
[30]
אפילו לעובדי כוכבים
[31]
, כאשר ייחרב
[32]
כָּל עֹבֵר עָלָיו
מהנכרים
[33]
יִשֹּׁם
-יהיה תמה
[34]
מרוב התפעלות
[35]
, ומכיוון שהיה הבית גדול כך תהיה התמיהה גדולה
[36]
וְשָׁרָק
-עד שישרוק העובר מתמיהה,
[37]
וְאָמְרוּ
-ויאמרו אלו לאלו
[38]
עַל מֶה
-באיזו סיבה
עָשָׂה יְהֹוָה כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת וְלַבַּיִת הַזֶּה:
(ט)
וְאָמְרוּ עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצִיא אֶת אֲבֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיַּחֲזִקוּ בֵּאלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחֲווּ (וישתחו) לָהֶם וַיַּעַבְדֻם, עַל כֵּן הֵבִיא יְהֹוָה עֲלֵיהֶם אֵת כָּל הָרָעָה הַזֹּאת:
וְאָמְרוּ
-וענו
עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר
הפלה אותם לטובה מהגויים שלא יהיו תחת משטר הכוכבים והמזלות
[39]
, ו
הוֹצִיא אֶת אֲבֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם
, ותחת זאת
וַיַּחֲזִקוּ
-החזיקו
בֵּאלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחֲווּ (וישתחו
כתיב
) לָהֶם וַיַּעַבְדֻם,
עַל כֵּן הֵבִיא יְהֹוָה עֲלֵיהֶם אֵת כָּל הָרָעָה הַזֹּאת
מה שלא עשה לגויים שכן לא הפלה אותם להיות תחת השגחתו:
[40]
(י)
וַיְהִי מִקְצֵה עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת שְׁנֵי הַבָּתִּים, אֶת בֵּית יְהֹוָה וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ:
וַיְהִי מִקְצֵה
-בסוף
[41]
עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲשֶׁר
בהם
בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת שְׁנֵי הַבָּתִּים,
אֶת בֵּית יְהֹוָה
בשבע שנים
[42]
וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ
בשלוש עשרה שנה:
[43]
(יא)
( )חִירָם מֶלֶךְ צֹר נִשָּׂא אֶת שְׁלֹמֹה בַּעֲצֵי אֲרָזִים וּבַעֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבַזָּהָב לְכָל חֶפְצוֹ אָז יִתֵּן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְחִירָם עֶשְׂרִים עִיר בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל:
ולצורך בנייתם
[44]
( )חִירָם מֶלֶךְ צֹר נִשָּׂא
-סִיֵּעַ
[45]
, סָבַל אֶת הַמַּשָּׂא
[46]
וְכִלְכֵּל
[47]
אֶת שְׁלֹמֹה בַּעֲצֵי אֲרָזִים וּבַעֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבַזָּהָב לְכָל חֶפְצוֹ
-ככל ששלמה רצה,
אָז
וכתגמול
[48]
יִתֵּן
[49]
-נתן
הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְחִירָם
את החיטים והשמן מהשדות והכרמים
[50]
שֶׁבְּ
עֶשְׂרִים עִיר
-ערים
בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל
בהיותה ארץ מבורכת:
[51]
(יב)
וַיֵּצֵא חִירָם מִצֹּר לִרְאוֹת אֶת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָתַן לוֹ שְׁלֹמֹה וְלֹא יָשְׁרוּ בְּעֵינָיו, ( ):
וַיֵּצֵא חִירָם מִצֹּר לִרְאוֹת אֶת
טיב
הֶעָרִים אֲשֶׁר נָתַן לוֹ שְׁלֹמֹה
אם יוכל להוציא משם החטים והשמן
[52]
וְלֹא יָשְׁרוּ
-מצאו חן
בְּעֵינָיו,
( )
שהקרקע בהן הייתה חולית ולא נותנת פירות
[53]
וחיטה ושמן כפי שציפה:
[54]
(יג)
וַיֹּאמֶר מָה הֶעָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי אָחִי וַיִּקְרָא לָהֶם אֶרֶץ כָּבוּל עַד הַיּוֹם הַזֶּה:
וַיֹּאמֶר
חירם לשלמה
מָה הֶעָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי אָחִי
-אוהבי ורעי
[55]
, הלוא אינן ראויות לזריעה,
וַיִּקְרָא לָהֶם
חירם
אֶרֶץ כָּבוּל
[56]
-טיט
[57]
וחול
[58]
עַד הַיּוֹם הַזֶּה:
[59]
(יד)
וַיִּשְׁלַח חִירָם לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב:
וכדי להמשיך את ההתקשרות ביניהם
[60]
וַיִּשְׁלַח
-שלח
חִירָם לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב:
(טו)
וְזֶה דְבַר הַמַּס אֲשֶׁר הֶעֱלָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית יְהֹוָה וְאֶת בֵּיתוֹ וְאֶת הַמִּלּוֹא וְאֵת חוֹמַת יְרוּשָׁלִָם וְאֶת חָצֹר וְאֶת מְגִדּוֹ וְאֶת גָּזֶר:
וְזֶה דְבַר
-סיבה ומטרת
[61]
הַמַּס אֲשֶׁר הֶעֱלָה
-הטיל
הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה
על ישראל
[62]
, מפני שהיה צריך
[63]
לִבְנוֹת אֶת בֵּית יְהֹוָה
-בית המקדש,
וְאֶת בֵּיתוֹ
הוא ארמון המלוכה,
וְאֶת הַמִּלּוֹא
-מקום פנוי לאנשים להתאסף בו
[64]
המוקף חומה נמוכה,
[65]
וְאֵת חוֹמַת יְרוּשָׁלִָם וְאֶת חָצֹר וְאֶת מְגִדּוֹ וְאֶת גָּזֶר:
(טז)
פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם עָלָה וַיִּלְכֹּד אֶת גֶּזֶר וַיִּשְׂרְפָהּ בָּאֵשׁ וְאֶת הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעִיר הָרָג וַיִּתְּנָהּ שִׁלֻּחִים לְבִתּוֹ אֵשֶׁת שְׁלֹמֹה:
את גזר בנה שלמה לאחר ש
פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם עָלָה
למלחמה
וַיִּלְכֹּד אֶת גֶּזֶר וַיִּשְׂרְפָהּ בָּאֵשׁ וְאֶת הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעִיר הָרָג
, ולאחר מכן
וַיִּתְּנָהּ
-נתן את העיר
שִׁלֻּחִים
-נדוניא
[66]
לְבִתּוֹ
שהיתה
אֵשֶׁת שְׁלֹמֹה:
(יז)
וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת גָּזֶר וְאֶת בֵּית חֹרֹן תַּחְתּוֹן:
וכיוון שפרעה שרף את העיר,
[67]
וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת גָּזֶר וְ
כן בנה
אֶת בֵּית חֹרֹן תַּחְתּוֹן
לעיר מושב:
[68]
(יח)
וְאֶת בַּעֲלָת וְאֶת תַּדְמֹר (תמר בַּמִּדְבָּר בָּאָרֶץ( ):
וְאֶת בַּעֲלָת וְאֶת תַּדְמֹר (תמר
[69]
כתיב)
בנה שלמה
בַּמִּדְבָּר
[70]
סמוך לישוב
[71]
בָּאָרֶץ( )
-בארץ ישראל:
[72]
(יט)
וְאֵת כָּל עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת אֲשֶׁר הָיוּ לִשְׁלֹמֹה, וְאֵת עָרֵי הָרֶכֶב וְאֵת עָרֵי הַפָּרָשִׁים, וְאֵת חֵשֶׁק שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר חָשַׁק לִבְנוֹת בִּירוּשָׁלִַם וּבַלְּבָנוֹן וּבְכֹל אֶרֶץ מֶמְשַׁלְתּוֹ:
וְ
בנה גם כן
אֵת כָּל עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת
-האוצרות
[73]
אֲשֶׁר הָיוּ
מיוחדים
[74]
לִשְׁלֹמֹה,
וְאֵת עָרֵי הָרֶכֶב
להניח בהן המרכבות,
[75]
וְאֵת עָרֵי הַפָּרָשִׁים,
וְאֵת חֵשֶׁק
-כל מה שהיה בלבו של
שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר חָשַׁק
-חפץ
לִבְנוֹת בִּירוּשָׁלִַם וּבַלְּבָנוֹן וּבְכֹל אֶרֶץ מֶמְשַׁלְתּוֹ:
(כ)
כָּל הָעָם הַנּוֹתָר מִן הָאֱמֹרִי הַחִתִּי הַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה:
כָּל הָעָם הַנּוֹתָר מִן הָאֱמֹרִי הַחִתִּי הַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר
לא התגיירו
[76]
ולכן
לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה
נחשבו:
(כא)
בְּנֵיהֶם אֲשֶׁר נֹתְרוּ אַחֲרֵיהֶם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יָכְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַחֲרִימָם וַיַּעֲלֵם שְׁלֹמֹה לְמַס עֹבֵד עַד הַיּוֹם הַזֶּה:
בְּנֵיהֶם
של הגויים הללו
אֲשֶׁר נֹתְרוּ אַחֲרֵיהֶם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יָכְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַחֲרִימָם
-להכריתם
[77]
וַיַּעֲלֵם
-העלה אותם
שְׁלֹמֹה לְמַס עֹבֵד
שעבדו בגופם את עבודת בניית הבניינים
[78]
ועבודתם נחשבה למס ולא לקח ממונם
[79]
עַד הַיּוֹם הַזֶּה:
(כב)
וּמִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא נָתַן שְׁלֹמֹה עָבֶד כִּי הֵם אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה וַעֲבָדָיו וְשָׂרָיו וְשָׁלִשָׁיו וְשָׂרֵי רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו:
וּמִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא נָתַן שְׁלֹמֹה
לאיש לעבוד בגופו עבודת
[80]
עָבֶד
, וגם כשעבדו בגופם (בכריתת עצים וכד') לא היו עבודות אלו עבודות עבדות,
[81]
כִּי הֵם
בני ישראל היו
אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה
[82]
וַעֲבָדָיו וְשָׂרָיו וְשָׁלִשָׁיו
-גיבוריו ונכבדיו
[83]
וְשָׂרֵי רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו
של שלמה:
(כג)
אֵלֶּה שָׂרֵי הַנִּצָּבִים אֲשֶׁר עַל הַמְּלָאכָה לִשְׁלֹמֹה חֲמִשִּׁים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת הָרֹדִים בָּעָם, הָעֹשִׂים בַּמְּלָאכָה:
אֵלֶּה שָׂרֵי הַנִּצָּבִים
שהיו תחת הנציבים
[84]
אשר היו ממונים על הממונים
[85]
אֲשֶׁר עַל הַמְּלָאכָה לִשְׁלֹמֹה
, מספרם היה
חֲמִשִּׁים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת
[86]
הָרֹדִים
-מושלים ונוגשים
[87]
בָּעָם,
הָעֹשִׂים
-העוסקים
בַּמְּלָאכָה:
(כד)
אַךְ בַּת פַּרְעֹה עָלְתָה מֵעִיר דָּוִד אֶל בֵּיתָהּ אֲשֶׁר בָּנָה לָהּ אָז בָּנָה אֶת הַמִּלּוֹא:
אַךְ
מיד כאשר
[88]
בַּת פַּרְעֹה עָלְתָה מֵעִיר דָּוִד
שכן שלמה לא רצה שתשב שם בשל קדושת העיר
[89]
אֶל בֵּיתָהּ אֲשֶׁר בָּנָה לָהּ
שלמה,
[90]
אָז
לכבודה
[91]
בָּנָה
גם כן
אֶת הַמִּלּוֹא
בבתים לעבדיה ולשפחותיה
[92]
, כי מקום זה היה סמוך לביתה:
[93]
(כה)
וְהֶעֱלָה שְׁלֹמֹה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה עֹלוֹת וּשְׁלָמִים עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בָּנָה לַיהֹוָה, וְהַקְטֵיר אִתּוֹ אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהֹוָה וְשִׁלַּם אֶת הַבָּיִת:
וְ
מקופת המלך
[94]
הֶעֱלָה
-התנדב
[95]
שְׁלֹמֹה
עבור כל ישראל
[96]
שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה
-בשלושת הרגלים
[97]
עֹלוֹת וּשְׁלָמִים
אותם הקריב
עַל הַמִּזְבֵּחַ
הנחושת
[98]
אֲשֶׁר בָּנָה לַיהֹוָה,
וְהַקְטֵיר אִתּוֹ
-על מזבח הזהב
[99]
אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהֹוָה
קטורת,
[100]
וְשִׁלַּם
-והשלים שלמה
[101]
אֶת
עבודת
[102]
הַבָּיִת
לכל משפטו:
[103]
(כו)
וָאֳנִי עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בְּעֶצְיוֹן גֶּבֶר אֲשֶׁר אֶת אֵלוֹת עַל שְׂפַת יַם סוּף בְּאֶרֶץ אֱדוֹם:
וָאֳנִי
-וְצִי אֳנִיּוֹת
[104]
עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בְּעֶצְיוֹן גֶּבֶר אֲשֶׁר אֶת
-סמוך
[105]
ל
אֵלוֹת
אשר
עַל שְׂפַת יַם סוּף בְּאֶרֶץ אֱדוֹם
לאחר שכבש אותם:
[106]
(כז)
וַיִּשְׁלַח חִירָם בָּאֳנִי אֶת עֲבָדָיו אַנְשֵׁי אֳנִיּוֹת יֹדְעֵי הַיָּם עִם עַבְדֵי שְׁלֹמֹה:
וַיִּשְׁלַח חִירָם בָּאֳנִי
-בצי הָאֳנִיּוֹת
אֶת עֲבָדָיו אַנְשֵׁי אֳנִיּוֹת
-מלחים וחובלים
[107]
יֹדְעֵי
-מאומנים
[108]
בהנהגת הָאֳנִיּוֹת
[109]
ונתיבי
[110]
הַיָּם עִם עַבְדֵי שְׁלֹמֹה:
(כח)
וַיָּבֹאוּ אוֹפִירָה וַיִּקְחוּ מִשָּׁם זָהָב אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים כִּכָּר וַיָּבִאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה:
וַיָּבֹאוּ אוֹפִירָה
שם היה מקום מחצב הזה,
[111]
וַיִּקְחוּ מִשָּׁם זָהָב אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים
[112]
כִּכָּר
-כיכרות זהב
וַיָּבִאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה: