(א)
וּמַלְכַּת שְׁבָא שֹׁמַעַת אֶת שֵׁמַע שְׁלֹמֹה לְשֵׁם יְהֹוָה וַתָּבֹא לְנַסֹּתוֹ בְּחִידוֹת:
וּמַלְכַּת שְׁבָא
תמיד
[1]
היתה
[2]
שֹׁמַעַת אֶת שֵׁמַע
חכמת
שְׁלֹמֹה
שהיתה לו מאת ה' מעל הטבע האנושי
[3]
והשתמש בה רק
[4]
לְשֵׁם יְהֹוָה
לעשות צדקה ומשפט,
[5]
וַתָּבֹא לְנַסֹּתוֹ
-לבחון חכמתו
[6]
אם אכן היא מאת ה'
[7]
בְּחִידוֹת
קשות וסתומות:
[8]
(ב)
וַתָּבֹא יְרוּשָׁלְַמָה בְּחַיִל כָּבֵד מְאֹד, גְּמַלִּים נֹשְׂאִים בְּשָׂמִים וְזָהָב רַב מְאֹד, וְאֶבֶן יְקָרָה וַתָּבֹא אֶל שְׁלֹמֹה וַתְּדַבֵּר אֵלָיו אֵת כָּל אֲשֶׁר הָיָה עִם לְבָבָהּ:
וַתָּבֹא יְרוּשָׁלְַמָה
דרך המדבר
[9]
בְּחַיִל
-עושר
[10]
ונכסים
[11]
כָּבֵד
-רבים
[12]
מְאֹד,
גְּמַלִּים נֹשְׂאִים בְּשָׂמִים וְזָהָב רַב מְאֹד,
וְאֶבֶן
-ואבנים
יְקָרָה
-יקרות וחשובות
[13]
וַתָּבֹא אֶל שְׁלֹמֹה
לירושלים
וַתְּדַבֵּר
[14]
אֵלָיו
-ושאלה אותו
[15]
אֵת כָּל אֲשֶׁר הָיָה עִם לְבָבָהּ
-בליבה והסתירה מכל אדם:
[16]
(ג)
וַיַּגֶּד לָהּ שְׁלֹמֹה אֶת כָּל דְּבָרֶיהָ לֹא הָיָה דָּבָר נֶעְלָם מִן הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא הִגִּיד לָהּ:
וַיַּגֶּד
-ענה
[17]
לָהּ שְׁלֹמֹה אֶת
-על
כָּל
כוונת
[18]
דְּבָרֶיהָ
-שאלותיה וחידותיה,
[19]
לֹא הָיָה דָּבָר
אשר
נֶעְלָם מִן הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא
הבין כוונות ליבה
[20]
ולא
הִגִּיד לָהּ:
(ד)
וַתֵּרֶא מַלְכַּת שְׁבָא אֵת כָּל חָכְמַת שְׁלֹמֹה וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה:
וַתֵּרֶא מַלְכַּת שְׁבָא אֵת כָּל חָכְמַת שְׁלֹמֹה
בכל סוגי החכמות,
[21]
וְהַבַּיִת
-והבתים
[22]
אֲשֶׁר בָּנָה
ובכלל זה ביתו אשר נבנה בחכמה נפלאה ואת כל התנהלות ארמונו:
[23]
(ה)
וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנוֹ וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו וּמַעֲמַד מְשָׁרְתָו וּמַלְבֻּשֵׁיהֶם וּמַשְׁקָיו וְעֹלָתוֹ אֲשֶׁר יַעֲלֶה בֵּית יְהֹוָה, וְלֹא הָיָה בָהּ עוֹד רוּחַ:
וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנוֹ
שהיה נעלה משולחן כל המלכים בכמות ובאיכות,
[24]
וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו
אוכלי שולחנו
[25]
במקום הראוי לכל אחד לפי משרתו,
[26]
וּמַעֲמַד מְשָׁרְתָו
המשרתים אותו בשולחנו,
[27]
וּמַלְבֻּשֵׁיהֶם
הראוי לכל אחד לפי מעלתו
[28]
ותפקידו,
[29]
וּמַשְׁקָיו
שהיו מסוגים רבים וממדינות שונות,
[30]
וְעֹלָתוֹ
-ודרך עלייתו
[31]
אֲשֶׁר יַעֲלֶה
דרך מבוא
[32]
במדרגות מעצי אלמוגים
[33]
שעשה בחכמה
[34]
מביתו ל
בֵּית יְהֹוָה,
וְ
כשראתה כל זאת מרוב תמיהתה
[35]
לֹא הָיָה בָהּ עוֹד רוּחַ:
[36]
(ו)
וַתֹּאמֶר אֶל הַמֶּלֶךְ אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּאַרְצִי עַל דְּבָרֶיךָ וְעַל חָכְמָתֶךָ:
וַתֹּאמֶר אֶל הַמֶּלֶךְ אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּאַרְצִי עַל דְּבָרֶיךָ
-הנהגת ביתך ומדינתך
[37]
וְעַל חָכְמָתֶךָ
בדברים השכליים:
[38]
(ז)
וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי לַדְּבָרִים עַד אֲשֶׁר בָּאתִי וַתִּרְאֶינָה עֵינַי וְהִנֵּה לֹא הֻגַּד לִי הַחֵצִי הוֹסַפְתָּ חָכְמָה וָטוֹב אֶל הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי:
וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי לַדְּבָרִים
ששמעתי עליך
[39]
עַד אֲשֶׁר בָּאתִי
לכאן
וַתִּרְאֶינָה עֵינַי
-ונוכחתי לראות
וְהִנֵּה
מתברר ש
לֹא הֻגַּד לִי הַחֵצִי
ממה שאתה,
הוֹסַפְתָּ
[40]
חָכְמָה
-השכלה
[41]
וָטוֹב
-והנהגה טובה
[42]
אֶל
-על
[43]
הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי
עליך:
(ח)
אַשְׁרֵי אֲנָשֶׁיךָ אַשְׁרֵי עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה הָעֹמְדִים לְפָנֶיךָ תָּמִיד הַשֹּׁמְעִים אֶת חָכְמָתֶךָ:
אַשְׁרֵי אֲנָשֶׁיךָ
המונהגים על ידך,
[44]
אַשְׁרֵי עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה הָעֹמְדִים לְפָנֶיךָ תָּמִיד
ובשל קרבתם אליך
[45]
הם אלה
הַשֹּׁמְעִים אֶת חָכְמָתֶךָ
בכל יום:
(ט)
יְהִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בָּרוּךְ אֲשֶׁר חָפֵץ בְּךָ לְתִתְּךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבַת יְהֹוָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם וַיְשִׂימְךָ לְמֶלֶךְ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה:
יְהִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בָּרוּךְ אֲשֶׁר חָפֵץ בְּךָ לְתִתְּךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל בְּ
של
[46]
אַהֲבַת יְהֹוָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם
באופן תמידי,
וַיְשִׂימְךָ לְמֶלֶךְ
ופרנס טוב
[47]
לַעֲשׂוֹת
כרוב חכמתך
[48]
מִשְׁפָּט וּצְדָקָה:
(י)
וַתִּתֵּן לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב, וּבְשָׂמִים הַרְבֵּה מְאֹד, וְאֶבֶן יְקָרָה לֹא בָא כַבֹּשֶׂם הַהוּא עוֹד לָרֹב אֲשֶׁר נָתְנָה מַלְכַּת שְׁבָא לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה:
וַתִּתֵּן
מלכת שבא
לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר
-ככרות
זָהָב,
וּבְשָׂמִים הַרְבֵּה מְאֹד,
וְאֶבֶן
-ואבנים
יְקָרָה
-יקרות,
לֹא בָא
-הגיע
כַבֹּשֶׂם הַהוּא עוֹד לָרֹב
-בכמות כזו
[49]
אֲשֶׁר נָתְנָה מַלְכַּת שְׁבָא לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה:
(יא)
וְגַם אֳנִי חִירָם אֲשֶׁר נָשָׂא זָהָב מֵאוֹפִיר הֵבִיא מֵאֹפִיר עֲצֵי אַלְמֻגִּים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה:
וְגַם
בנוסף,
אֳנִי
-צִי הָאֳנִיּוֹת של
חִירָם אֲשֶׁר נָשָׂא
והביא
זָהָב מֵאוֹפִיר הֵבִיא
עוד
מֵאֹפִיר
עצים יקרים וחשובים
[50]
הגדלים בים
[51]
הם
עֲצֵי אַלְמֻגִּים הַרְבֵּה מְאֹד
-בכמות גדולה
[52]
וְאֶבֶן יְקָרָה
-ואבנים יקרות:
(יב)
וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ אֶת עֲצֵי הָאַלְמֻגִּים מִסְעָד לְבֵית יְהֹוָה וּלְבֵית הַמֶּלֶךְ, וְכִנֹּרוֹת וּנְבָלִים לַשָּׁרִים לֹא בָא כֵן עֲצֵי אַלְמֻגִּים וְלֹא נִרְאָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה:
וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ אֶת
-עם
עֲצֵי הָאַלְמֻגִּים מִסְעָד
[53]
-מעקות
[54]
ועמודי תמיכה
[55]
וכן רצפה
[56]
לעליה
[57]
לְבֵית יְהֹוָה וּלְבֵית הַמֶּלֶךְ,
וְכִנֹּרוֹת וּנְבָלִים לַ
לויים
[58]
ה
שָּׁרִים
-המשוררים
[59]
בכלי זמר,
[60]
לֹא בָא כֵן
מעולם בכמות כזו
[61]
עֲצֵי אַלְמֻגִּים
גדולים כאלה
[62]
וְלֹא נִרְאָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה:
(יג)
וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה נָתַן לְמַלְכַּת שְׁבָא אֶת כָּל חֶפְצָהּ אֲשֶׁר שָׁאָלָה מִלְּבַד אֲשֶׁר נָתַן לָהּ כְּיַד הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַתֵּפֶן וַתֵּלֶךְ לְאַרְצָהּ הִיא וַעֲבָדֶיהָ:
בתמורה למה שהיא הביאה לו,
[63]
וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה נָתַן לְמַלְכַּת שְׁבָא אֶת כָּל חֶפְצָהּ
מהדברים היקרים שראתה בבית שלמה
[64]
וחפצה בהם
[65]
, ואת
אֲשֶׁר שָׁאָלָה
בדברי חכמה
[66]
ועצה,
[67]
מִלְּבַד אֲשֶׁר נָתַן לָהּ
מזמרת הארץ
[68]
בנדיבות
[69]
כְּיַד הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה
, ולאחר מכן
וַתֵּפֶן וַתֵּלֶךְ
-וחזרה
לְאַרְצָהּ הִיא וַעֲבָדֶיהָ:
(יד)
וַיְהִי מִשְׁקַל הַזָּהָב אֲשֶׁר בָּא לִשְׁלֹמֹה בְּשָׁנָה אֶחָת שֵׁשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ כִּכַּר זָהָב:
והקב"ה קיים את הבטחתו לשלמה במתן חכמה כבוד ועושר,
[70]
וַיְהִי מִשְׁקַל הַזָּהָב אֲשֶׁר בָּא
-הגיע
לִשְׁלֹמֹה
מחירם וממלכת שבא ומאניות תרשיש
[71]
בְּשָׁנָה אֶחָת
-מידי שנה
[72]
שֵׁשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ כִּכַּר זָהָב:
[73]
(טו)
לְבַד מֵאַנְשֵׁי הַתָּרִים וּמִסְחַר הָרֹכְלִים וְכָל מַלְכֵי הָעֶרֶב וּפַחוֹת הָאָרֶץ:
לְבַד
-חוץ מהזהב שהגיע אליו
[74]
מֵאַנְשֵׁי הַתָּרִים
הם הסוחרים הקטנים,
[75]
וּמִסְחַר הָרֹכְלִים
-הם מוכרי הבשמים,
[76]
וְכָל
-ומכל
מַלְכֵי הָעֶרֶב
-המלכים הערביים
[77]
אשר היו תחת חסותו,
[78]
וּפַחוֹת
-ומהפחות, הם שליטי
[79]
הָאָרֶץ
אשר הביאו לו אף הם מנחה:
[80]
(טז)
וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מָאתַיִם צִנָּה זָהָב שָׁחוּט שֵׁשׁ מֵאוֹת זָהָב יַעֲלֶה עַל הַצִּנָּה הָאֶחָת:
וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מָאתַיִם צִנָּה
הוא מעין מגן
[81]
העשוי מתכת להגנה מחרבות
[82]
המקיף את האדם משלוש כיוונים
[83]
, ועשאם מִ
זָהָב שָׁחוּט
-טוב
[84]
שנמשך כשעווה
[85]
, כאשר
שֵׁשׁ מֵאוֹת
מטבעות
[86]
דינרי
[87]
זָהָב יַעֲלֶה עַל
-הֵכִילָה
[88]
הַצִּנָּה הָאֶחָת
-כל צינה:
(יז)
וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת מָגִנִּים זָהָב שָׁחוּט שְׁלֹשֶׁת מָנִים זָהָב יַעֲלֶה עַל הַמָּגֵן הָאֶחָת וַיִּתְּנֵם הַמֶּלֶךְ בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן:
וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת מָגִנִּים
[89]
נוספים עשה שלמה מ
זָהָב שָׁחוּט
-משוך
[90]
רך ונוח לרקוע בו
[91]
, כאשר
שְׁלֹשֶׁת מָנִים
שהם שלוש מאות דינרי
[92]
זָהָב יַעֲלֶה
-הכיל
עַל הַמָּגֵן הָאֶחָת
-כל מגן,
וַיִּתְּנֵם הַמֶּלֶךְ
ב
בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן:
(יח)
וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּסֵּא שֵׁן גָּדוֹל וַיְצַפֵּהוּ זָהָב מוּפָז:
וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּסֵּא
מלוכה
[93]
עשוי מ
שֵׁן
הפיל
[94]
, והכיסא היה
גָּדוֹל וַיְצַפֵּהוּ
המלך שלמה
זָהָב מוּפָז
-מבהיק
[95]
טוב
[96]
ומזוקק:
[97]
(יט)
שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּה וְרֹאשׁ עָגֹל לַכִּסֵּה מֵאַחֲרָיו וְיָדֹת מִזֶּה וּמִזֶּה אֶל מְקוֹם הַשָּׁבֶת וּשְׁנַיִם אֲרָיוֹת עֹמְדִים אֵצֶל הַיָּדוֹת:
שֵׁשׁ מַעֲלוֹת
-מדרגות
[98]
לַכִּסֵּה
-לכיסא
[99]
וְרֹאשׁ עָגֹל לַכִּסֵּה
-לכיסא
[100]
במקום מושב המלך
[101]
, ועל פי מידות גופו
[102]
מֵאַחֲרָיו
כעין כיפת כובע
[103]
וְיָדֹת
-וכעין זרועות
[104]
מִזֶּה וּמִזֶּה
להניח זרועות המלך
[105]
אֶל מְקוֹם הַשָּׁבֶת
-הישיבה להשען בהם,
[106]
וּשְׁנַיִם
-ושני צורות
[107]
אֲרָיוֹת
עשויים מזהב
[108]
עֹמְדִים
לצד פני הכיסא
[109]
אֵצֶל
-ליד
הַיָּדוֹת:
(כ)
וּשְׁנֵים עָשָׂר אֲרָיִים עֹמְדִים שָׁם עַל שֵׁשׁ הַמַּעֲלוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה, לֹא נַעֲשָׂה כֵן לְכָל מַמְלָכוֹת:
וּשְׁנֵים עָשָׂר
[110]
אֲרָיִים
-אריות
עֹמְדִים שָׁם עַל שֵׁשׁ הַמַּעֲלוֹת
עליהן עלו לשבת על הכיסא
[111]
, שישה
מִזֶּה וּ
שישה
[112]
מִזֶּה,
לֹא נַעֲשָׂה כֵן לְכָל מַמְלָכוֹת:
(כא)
וְכֹל כְּלֵי מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה זָהָב, וְכֹל כְּלֵי בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן זָהָב סָגוּר אֵין כֶּסֶף לֹא נֶחְשָׁב בִּימֵי שְׁלֹמֹה לִמְאוּמָה:
וְכֹל כְּלֵי מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה
היו עשויים
זָהָב,
וְכֹל כְּלֵי בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן
גם היו עשויים
זָהָב סָגוּר
-נקי מסיגים,
[113]
אֵין
-לא היה בהם
[114]
כֶּסֶף
כי הכסף
לֹא נֶחְשָׁב בִּימֵי שְׁלֹמֹה לִמְאוּמָה
-לכלום:
[115]
(כב)
כִּי אֳנִי תַרְשִׁישׁ לַמֶּלֶךְ בַּיָּם עִם אֳנִי חִירָם אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ נֹשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף, שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים וְתֻכִּיִּים:
והסיבה שהכסף בימי שלמה לא נחשב, היתה
[116]
כִּי אֳנִי תַרְשִׁישׁ
-ספינה אפריקנית
[117]
היתה
[118]
לַמֶּלֶךְ
שלמה אשר הפליגה
[119]
בַּיָּם עִם אֳנִי
-הַצִּי של
חִירָם
, וְ
אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא
-היתה מגיעה
אֳנִי
-הָאֳנִיָּה מ
תַרְשִׁישׁ
[120]
כשהיא
נֹשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף,
שֶׁנְהַבִּים
-שן הפיל
[121]
וְקֹפִים וְתֻכִּיִּים
-הם הטווסים:
[122]
(כג)
וַיִּגְדַּל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מִכֹּל מַלְכֵי הָאָרֶץ לְעֹשֶׁר וּלְחָכְמָה:
וַיִּגְדַּל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מִכֹּל מַלְכֵי הָאָרֶץ
-העולם, בין
לְעֹשֶׁר וּ
בין
לְחָכְמָה
שהיתה סיבת עושרו:
[123]
(כד)
וְכָל הָאָרֶץ מְבַקְשִׁים אֶת פְּנֵי שְׁלֹמֹה לִשְׁמֹעַ אֶת חָכְמָתוֹ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים בְּלִבּוֹ:
וְכָל הָאָרֶץ
-העולם היו
מְבַקְשִׁים
-חפצים לראות
[124]
אֶת פְּנֵי שְׁלֹמֹה
כדי
לִשְׁמֹעַ אֶת חָכְמָתוֹ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים בְּלִבּוֹ
וממנה התעשר:
[125]
(כה)
וְהֵמָּה מְבִאִים אִישׁ מִנְחָתוֹ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂלָמוֹת וְנֵשֶׁק וּבְשָׂמִים סוּסִים וּפְרָדִים דְּבַר שָׁנָה בְּשָׁנָה:
וְהֵמָּה מְבִאִים
כפי שהיה המנהג כשבאים לראות פני מלך גדול
[126]
כל
אִישׁ
את
מִנְחָתוֹ
שהיתה
כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂלָמוֹת
-מלבושים
[127]
וְנֵשֶׁק
-כלי זיין
[128]
וּבְשָׂמִים סוּסִים וּפְרָדִים דְּבַר
-מידי
[129]
שָׁנָה בְּשָׁנָה
בעת ביקורם:
[130]
(כו)
וַיֶּאֱסֹף שְׁלֹמֹה רֶכֶב וּפָרָשִׁים, וַיְהִי לוֹ אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת רֶכֶב וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים, וַיַּנְחֵם בְּעָרֵי הָרֶכֶב וְעִם הַמֶּלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם:
וַיֶּאֱסֹף שְׁלֹמֹה
מהמנחות שהביאו לו
[131]
רֶכֶב
-מרכבים
וּפָרָשִׁים,
וַיְהִי לוֹ אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת רֶכֶב
-מרכבים מובחרים
[132]
בערי הרכב (לבד משלוש מאות רכב שהיו עימו בירושלים),
[133]
וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים,
וַיַּנְחֵם
-והניח
[134]
שלמה את אלף וארבע המאות מרכבים כאמור
בְּעָרֵי הָרֶכֶב
לאחר שאספם לירושלים,
[135]
וְעִם הַמֶּלֶךְ
השאיר
בִּירוּשָׁלִָם
שלוש מאות:
[136]
(כז)
וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת הַכֶּסֶף בִּירוּשָׁלִַם כָּאֲבָנִים וְאֵת הָאֲרָזִים נָתַן כַּשִּׁקְמִים אֲשֶׁר בַּשְּׁפֵלָה לָרֹב:
ומרוב העושר
וַיִּתֵּן
-היה מניח
[137]
הַמֶּלֶךְ אֶת הַכֶּסֶף בִּ
רחובות
[138]
ירוּשָׁלִַם כָּאֲבָנִים
[139]
-כפי שמשאירים אבנים,
[140]
וְאֵת הָאֲרָזִים נָתַן
הרבה
[141]
כַּשִּׁקְמִים
-כעצים פשוטים
[142]
אֲשֶׁר בַּשְּׁפֵלָה
-בעמק
[143]
לָרֹב
, עד שכל אחד מעשירי ירושלים היה בונה לו בית ארזים:
[144]
(כח)
וּמוֹצָא הַסּוּסִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה מִמִּצְרָיִם, וּמִקְוֵה, סֹחֲרֵי הַמֶּלֶךְ יִקְחוּ מִקְוֵה בִּמְחִיר:
וּ
מקום
[145]
מוֹצָא הַסּוּסִים אֲשֶׁר
היו
לִשְׁלֹמֹה
היה
[146]
מִמִּצְרָיִם,
[147]
וּמִ
מחוז בשם
[148]
קְוֵה,
סֹחֲרֵי הַמֶּלֶךְ יִקְחוּ
-קנו
[149]
את הסוסים
מִ
מחוז
[150]
קְוֵה בִּמְחִיר
יקר:
[151]
(כט)
וַתַּעֲלֶה וַתֵּצֵא מֶרְכָּבָה מִמִּצְרַיִם בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף, וְסוּס בַּחֲמִשִּׁים וּמֵאָה וְכֵן לְכָל מַלְכֵי הַחִתִּים וּלְמַלְכֵי אֲרָם בְּיָדָם יֹצִאוּ:
וכה יקר היה עד
[152]
שהמקח הקצוב היה
[153]
וַתַּעֲלֶה
-שכאשר עלתה
[154]
וַתֵּצֵא
-ויצאה
[155]
מֶרְכָּבָה
של ארבעה סוסים
[156]
מִמִּצְרַיִם
לארץ ישראל, נעשה המקח ביוקר
[157]
בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף,
וְ
יצא אם כך שהמקח של
סוּס
אחד היה
בַּחֲמִשִּׁים וּמֵאָה
כסף,
וְכֵן
היה המקח
לְכָל מַלְכֵי הַחִתִּים וּלְמַלְכֵי אֲרָם
, ורק
בְּיָדָם
-ברשותם
[158]
של סוחרי שלמה
יֹצִאוּ
אותם ממצרים:
[159]