/ מלכים א פרק י'

פסוקים

מלכים א פרק י'

(א) וּמַלְכַּת שְׁבָא שֹׁמַעַת אֶת שֵׁמַע שְׁלֹמֹה לְשֵׁם יְהֹוָה וַתָּבֹא לְנַסֹּתוֹ בְּחִידוֹת: וּמַלְכַּת שְׁבָא תמיד [1] היתה [2] שֹׁמַעַת אֶת שֵׁמַע חכמת שְׁלֹמֹה שהיתה לו מאת ה' מעל הטבע האנושי [3] והשתמש בה רק [4] לְשֵׁם יְהֹוָה לעשות צדקה ומשפט, [5] וַתָּבֹא לְנַסֹּתוֹ -לבחון חכמתו [6] אם אכן היא מאת ה' [7] בְּחִידוֹת קשות וסתומות: [8]
(ב) וַתָּבֹא יְרוּשָׁלְַמָה בְּחַיִל כָּבֵד מְאֹד, גְּמַלִּים נֹשְׂאִים בְּשָׂמִים וְזָהָב רַב מְאֹד, וְאֶבֶן יְקָרָה וַתָּבֹא אֶל שְׁלֹמֹה וַתְּדַבֵּר אֵלָיו אֵת כָּל אֲשֶׁר הָיָה עִם לְבָבָהּ: וַתָּבֹא יְרוּשָׁלְַמָה דרך המדבר [9] בְּחַיִל -עושר [10] ונכסים [11] כָּבֵד -רבים [12] מְאֹד, גְּמַלִּים נֹשְׂאִים בְּשָׂמִים וְזָהָב רַב מְאֹד, וְאֶבֶן -ואבנים יְקָרָה -יקרות וחשובות [13] וַתָּבֹא אֶל שְׁלֹמֹה לירושלים וַתְּדַבֵּר [14] אֵלָיו -ושאלה אותו [15] אֵת כָּל אֲשֶׁר הָיָה עִם לְבָבָהּ -בליבה והסתירה מכל אדם: [16]
(ג) וַיַּגֶּד לָהּ שְׁלֹמֹה אֶת כָּל דְּבָרֶיהָ לֹא הָיָה דָּבָר נֶעְלָם מִן הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא הִגִּיד לָהּ: וַיַּגֶּד -ענה [17] לָהּ שְׁלֹמֹה אֶת -על כָּל כוונת [18] דְּבָרֶיהָ -שאלותיה וחידותיה, [19] לֹא הָיָה דָּבָר אשר נֶעְלָם מִן הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא הבין כוונות ליבה [20] ולא הִגִּיד לָהּ:
(ד) וַתֵּרֶא מַלְכַּת שְׁבָא אֵת כָּל חָכְמַת שְׁלֹמֹה וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה: וַתֵּרֶא מַלְכַּת שְׁבָא אֵת כָּל חָכְמַת שְׁלֹמֹה בכל סוגי החכמות, [21] וְהַבַּיִת -והבתים [22] אֲשֶׁר בָּנָה ובכלל זה ביתו אשר נבנה בחכמה נפלאה ואת כל התנהלות ארמונו: [23]
(ה) וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנוֹ וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו וּמַעֲמַד מְשָׁרְתָו וּמַלְבֻּשֵׁיהֶם וּמַשְׁקָיו וְעֹלָתוֹ אֲשֶׁר יַעֲלֶה בֵּית יְהֹוָה, וְלֹא הָיָה בָהּ עוֹד רוּחַ: וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנוֹ שהיה נעלה משולחן כל המלכים בכמות ובאיכות, [24] וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו אוכלי שולחנו [25] במקום הראוי לכל אחד לפי משרתו, [26] וּמַעֲמַד מְשָׁרְתָו המשרתים אותו בשולחנו, [27] וּמַלְבֻּשֵׁיהֶם הראוי לכל אחד לפי מעלתו [28] ותפקידו, [29] וּמַשְׁקָיו שהיו מסוגים רבים וממדינות שונות, [30] וְעֹלָתוֹ -ודרך עלייתו [31] אֲשֶׁר יַעֲלֶה דרך מבוא [32] במדרגות מעצי אלמוגים [33] שעשה בחכמה [34] מביתו ל בֵּית יְהֹוָה, וְ כשראתה כל זאת מרוב תמיהתה [35] לֹא הָיָה בָהּ עוֹד רוּחַ: [36]
(ו) וַתֹּאמֶר אֶל הַמֶּלֶךְ אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּאַרְצִי עַל דְּבָרֶיךָ וְעַל חָכְמָתֶךָ: וַתֹּאמֶר אֶל הַמֶּלֶךְ אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּאַרְצִי עַל דְּבָרֶיךָ -הנהגת ביתך ומדינתך [37] וְעַל חָכְמָתֶךָ בדברים השכליים: [38]
(ז) וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי לַדְּבָרִים עַד אֲשֶׁר בָּאתִי וַתִּרְאֶינָה עֵינַי וְהִנֵּה לֹא הֻגַּד לִי הַחֵצִי הוֹסַפְתָּ חָכְמָה וָטוֹב אֶל הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי: וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי לַדְּבָרִים ששמעתי עליך [39] עַד אֲשֶׁר בָּאתִי לכאן וַתִּרְאֶינָה עֵינַי -ונוכחתי לראות וְהִנֵּה מתברר ש לֹא הֻגַּד לִי הַחֵצִי ממה שאתה, הוֹסַפְתָּ [40] חָכְמָה -השכלה [41] וָטוֹב -והנהגה טובה [42] אֶל -על [43] הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי עליך:
(ח) אַשְׁרֵי אֲנָשֶׁיךָ אַשְׁרֵי עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה הָעֹמְדִים לְפָנֶיךָ תָּמִיד הַשֹּׁמְעִים אֶת חָכְמָתֶךָ: אַשְׁרֵי אֲנָשֶׁיךָ המונהגים על ידך, [44] אַשְׁרֵי עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה הָעֹמְדִים לְפָנֶיךָ תָּמִיד ובשל קרבתם אליך [45] הם אלה הַשֹּׁמְעִים אֶת חָכְמָתֶךָ בכל יום:
(ט) יְהִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בָּרוּךְ אֲשֶׁר חָפֵץ בְּךָ לְתִתְּךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבַת יְהֹוָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם וַיְשִׂימְךָ לְמֶלֶךְ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה: יְהִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בָּרוּךְ אֲשֶׁר חָפֵץ בְּךָ לְתִתְּךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל בְּ של [46] אַהֲבַת יְהֹוָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם באופן תמידי, וַיְשִׂימְךָ לְמֶלֶךְ ופרנס טוב [47] לַעֲשׂוֹת כרוב חכמתך [48] מִשְׁפָּט וּצְדָקָה:
(י) וַתִּתֵּן לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב, וּבְשָׂמִים הַרְבֵּה מְאֹד, וְאֶבֶן יְקָרָה לֹא בָא כַבֹּשֶׂם הַהוּא עוֹד לָרֹב אֲשֶׁר נָתְנָה מַלְכַּת שְׁבָא לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה: וַתִּתֵּן מלכת שבא לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר -ככרות זָהָב, וּבְשָׂמִים הַרְבֵּה מְאֹד, וְאֶבֶן -ואבנים יְקָרָה -יקרות, לֹא בָא -הגיע כַבֹּשֶׂם הַהוּא עוֹד לָרֹב -בכמות כזו [49] אֲשֶׁר נָתְנָה מַלְכַּת שְׁבָא לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה:
(יא) וְגַם אֳנִי חִירָם אֲשֶׁר נָשָׂא זָהָב מֵאוֹפִיר הֵבִיא מֵאֹפִיר עֲצֵי אַלְמֻגִּים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה: וְגַם בנוסף, אֳנִי -צִי הָאֳנִיּוֹת של חִירָם אֲשֶׁר נָשָׂא והביא זָהָב מֵאוֹפִיר הֵבִיא עוד מֵאֹפִיר עצים יקרים וחשובים [50] הגדלים בים [51] הם עֲצֵי אַלְמֻגִּים הַרְבֵּה מְאֹד -בכמות גדולה [52] וְאֶבֶן יְקָרָה -ואבנים יקרות:
(יב) וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ אֶת עֲצֵי הָאַלְמֻגִּים מִסְעָד לְבֵית יְהֹוָה וּלְבֵית הַמֶּלֶךְ, וְכִנֹּרוֹת וּנְבָלִים לַשָּׁרִים לֹא בָא כֵן עֲצֵי אַלְמֻגִּים וְלֹא נִרְאָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה: וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ אֶת -עם עֲצֵי הָאַלְמֻגִּים מִסְעָד [53] -מעקות [54] ועמודי תמיכה [55] וכן רצפה [56] לעליה [57] לְבֵית יְהֹוָה וּלְבֵית הַמֶּלֶךְ, וְכִנֹּרוֹת וּנְבָלִים לַ לויים [58] ה שָּׁרִים -המשוררים [59] בכלי זמר, [60] לֹא בָא כֵן מעולם בכמות כזו [61] עֲצֵי אַלְמֻגִּים גדולים כאלה [62] וְלֹא נִרְאָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה:
(יג) וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה נָתַן לְמַלְכַּת שְׁבָא אֶת כָּל חֶפְצָהּ אֲשֶׁר שָׁאָלָה מִלְּבַד אֲשֶׁר נָתַן לָהּ כְּיַד הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַתֵּפֶן וַתֵּלֶךְ לְאַרְצָהּ הִיא וַעֲבָדֶיהָ: בתמורה למה שהיא הביאה לו, [63] וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה נָתַן לְמַלְכַּת שְׁבָא אֶת כָּל חֶפְצָהּ מהדברים היקרים שראתה בבית שלמה [64] וחפצה בהם [65] , ואת אֲשֶׁר שָׁאָלָה בדברי חכמה [66] ועצה, [67] מִלְּבַד אֲשֶׁר נָתַן לָהּ מזמרת הארץ [68] בנדיבות [69] כְּיַד הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה , ולאחר מכן וַתֵּפֶן וַתֵּלֶךְ -וחזרה לְאַרְצָהּ הִיא וַעֲבָדֶיהָ:
(יד) וַיְהִי מִשְׁקַל הַזָּהָב אֲשֶׁר בָּא לִשְׁלֹמֹה בְּשָׁנָה אֶחָת שֵׁשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ כִּכַּר זָהָב: והקב"ה קיים את הבטחתו לשלמה במתן חכמה כבוד ועושר, [70] וַיְהִי מִשְׁקַל הַזָּהָב אֲשֶׁר בָּא -הגיע לִשְׁלֹמֹה מחירם וממלכת שבא ומאניות תרשיש [71] בְּשָׁנָה אֶחָת -מידי שנה [72] שֵׁשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ כִּכַּר זָהָב: [73]
(טו) לְבַד מֵאַנְשֵׁי הַתָּרִים וּמִסְחַר הָרֹכְלִים וְכָל מַלְכֵי הָעֶרֶב וּפַחוֹת הָאָרֶץ: לְבַד -חוץ מהזהב שהגיע אליו [74] מֵאַנְשֵׁי הַתָּרִים הם הסוחרים הקטנים, [75] וּמִסְחַר הָרֹכְלִים -הם מוכרי הבשמים, [76] וְכָל -ומכל מַלְכֵי הָעֶרֶב -המלכים הערביים [77] אשר היו תחת חסותו, [78] וּפַחוֹת -ומהפחות, הם שליטי [79] הָאָרֶץ אשר הביאו לו אף הם מנחה: [80]
(טז) וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מָאתַיִם צִנָּה זָהָב שָׁחוּט שֵׁשׁ מֵאוֹת זָהָב יַעֲלֶה עַל הַצִּנָּה הָאֶחָת: וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מָאתַיִם צִנָּה הוא מעין מגן [81] העשוי מתכת להגנה מחרבות [82] המקיף את האדם משלוש כיוונים [83] , ועשאם מִ זָהָב שָׁחוּט -טוב [84] שנמשך כשעווה [85] , כאשר שֵׁשׁ מֵאוֹת מטבעות [86] דינרי [87] זָהָב יַעֲלֶה עַל -הֵכִילָה [88] הַצִּנָּה הָאֶחָת -כל צינה:
(יז) וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת מָגִנִּים זָהָב שָׁחוּט שְׁלֹשֶׁת מָנִים זָהָב יַעֲלֶה עַל הַמָּגֵן הָאֶחָת וַיִּתְּנֵם הַמֶּלֶךְ בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן: וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת מָגִנִּים [89] נוספים עשה שלמה מ זָהָב שָׁחוּט -משוך [90] רך ונוח לרקוע בו [91] , כאשר שְׁלֹשֶׁת מָנִים שהם שלוש מאות דינרי [92] זָהָב יַעֲלֶה -הכיל עַל הַמָּגֵן הָאֶחָת -כל מגן, וַיִּתְּנֵם הַמֶּלֶךְ ב בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן:
(יח) וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּסֵּא שֵׁן גָּדוֹל וַיְצַפֵּהוּ זָהָב מוּפָז: וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּסֵּא מלוכה [93] עשוי מ שֵׁן הפיל [94] , והכיסא היה גָּדוֹל וַיְצַפֵּהוּ המלך שלמה זָהָב מוּפָז -מבהיק [95] טוב [96] ומזוקק: [97]
(יט) שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּה וְרֹאשׁ עָגֹל לַכִּסֵּה מֵאַחֲרָיו וְיָדֹת מִזֶּה וּמִזֶּה אֶל מְקוֹם הַשָּׁבֶת וּשְׁנַיִם אֲרָיוֹת עֹמְדִים אֵצֶל הַיָּדוֹת: שֵׁשׁ מַעֲלוֹת -מדרגות [98] לַכִּסֵּה -לכיסא [99] וְרֹאשׁ עָגֹל לַכִּסֵּה -לכיסא [100] במקום מושב המלך [101] , ועל פי מידות גופו [102] מֵאַחֲרָיו כעין כיפת כובע [103] וְיָדֹת -וכעין זרועות [104] מִזֶּה וּמִזֶּה להניח זרועות המלך [105] אֶל מְקוֹם הַשָּׁבֶת -הישיבה להשען בהם, [106] וּשְׁנַיִם -ושני צורות [107] אֲרָיוֹת עשויים מזהב [108] עֹמְדִים לצד פני הכיסא [109] אֵצֶל -ליד הַיָּדוֹת:
(כ) וּשְׁנֵים עָשָׂר אֲרָיִים עֹמְדִים שָׁם עַל שֵׁשׁ הַמַּעֲלוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה, לֹא נַעֲשָׂה כֵן לְכָל מַמְלָכוֹת: וּשְׁנֵים עָשָׂר [110] אֲרָיִים -אריות עֹמְדִים שָׁם עַל שֵׁשׁ הַמַּעֲלוֹת עליהן עלו לשבת על הכיסא [111] , שישה מִזֶּה וּ שישה [112] מִזֶּה, לֹא נַעֲשָׂה כֵן לְכָל מַמְלָכוֹת:
(כא) וְכֹל כְּלֵי מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה זָהָב, וְכֹל כְּלֵי בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן זָהָב סָגוּר אֵין כֶּסֶף לֹא נֶחְשָׁב בִּימֵי שְׁלֹמֹה לִמְאוּמָה: וְכֹל כְּלֵי מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה היו עשויים זָהָב, וְכֹל כְּלֵי בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן גם היו עשויים זָהָב סָגוּר -נקי מסיגים, [113] אֵין -לא היה בהם [114] כֶּסֶף כי הכסף לֹא נֶחְשָׁב בִּימֵי שְׁלֹמֹה לִמְאוּמָה -לכלום: [115]
(כב) כִּי אֳנִי תַרְשִׁישׁ לַמֶּלֶךְ בַּיָּם עִם אֳנִי חִירָם אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ נֹשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף, שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים וְתֻכִּיִּים: והסיבה שהכסף בימי שלמה לא נחשב, היתה [116] כִּי אֳנִי תַרְשִׁישׁ -ספינה אפריקנית [117] היתה [118] לַמֶּלֶךְ שלמה אשר הפליגה [119] בַּיָּם עִם אֳנִי -הַצִּי של חִירָם , וְ אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא -היתה מגיעה אֳנִי -הָאֳנִיָּה מ תַרְשִׁישׁ [120] כשהיא נֹשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף, שֶׁנְהַבִּים -שן הפיל [121] וְקֹפִים וְתֻכִּיִּים -הם הטווסים: [122]
(כג) וַיִּגְדַּל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מִכֹּל מַלְכֵי הָאָרֶץ לְעֹשֶׁר וּלְחָכְמָה: וַיִּגְדַּל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מִכֹּל מַלְכֵי הָאָרֶץ -העולם, בין לְעֹשֶׁר וּ בין לְחָכְמָה שהיתה סיבת עושרו: [123]
(כד) וְכָל הָאָרֶץ מְבַקְשִׁים אֶת פְּנֵי שְׁלֹמֹה לִשְׁמֹעַ אֶת חָכְמָתוֹ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים בְּלִבּוֹ: וְכָל הָאָרֶץ -העולם היו מְבַקְשִׁים -חפצים לראות [124] אֶת פְּנֵי שְׁלֹמֹה כדי לִשְׁמֹעַ אֶת חָכְמָתוֹ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים בְּלִבּוֹ וממנה התעשר: [125]
(כה) וְהֵמָּה מְבִאִים אִישׁ מִנְחָתוֹ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂלָמוֹת וְנֵשֶׁק וּבְשָׂמִים סוּסִים וּפְרָדִים דְּבַר שָׁנָה בְּשָׁנָה: וְהֵמָּה מְבִאִים כפי שהיה המנהג כשבאים לראות פני מלך גדול [126] כל אִישׁ את מִנְחָתוֹ שהיתה כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂלָמוֹת -מלבושים [127] וְנֵשֶׁק -כלי זיין [128] וּבְשָׂמִים סוּסִים וּפְרָדִים דְּבַר -מידי [129] שָׁנָה בְּשָׁנָה בעת ביקורם: [130]
(כו) וַיֶּאֱסֹף שְׁלֹמֹה רֶכֶב וּפָרָשִׁים, וַיְהִי לוֹ אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת רֶכֶב וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים, וַיַּנְחֵם בְּעָרֵי הָרֶכֶב וְעִם הַמֶּלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם: וַיֶּאֱסֹף שְׁלֹמֹה מהמנחות שהביאו לו [131] רֶכֶב -מרכבים וּפָרָשִׁים, וַיְהִי לוֹ אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת רֶכֶב -מרכבים מובחרים [132] בערי הרכב (לבד משלוש מאות רכב שהיו עימו בירושלים), [133] וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים, וַיַּנְחֵם -והניח [134] שלמה את אלף וארבע המאות מרכבים כאמור בְּעָרֵי הָרֶכֶב לאחר שאספם לירושלים, [135] וְעִם הַמֶּלֶךְ השאיר בִּירוּשָׁלִָם שלוש מאות: [136]
(כז) וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת הַכֶּסֶף בִּירוּשָׁלִַם כָּאֲבָנִים וְאֵת הָאֲרָזִים נָתַן כַּשִּׁקְמִים אֲשֶׁר בַּשְּׁפֵלָה לָרֹב: ומרוב העושר וַיִּתֵּן -היה מניח [137] הַמֶּלֶךְ אֶת הַכֶּסֶף בִּ רחובות [138] ירוּשָׁלִַם כָּאֲבָנִים [139] -כפי שמשאירים אבנים, [140] וְאֵת הָאֲרָזִים נָתַן הרבה [141] כַּשִּׁקְמִים -כעצים פשוטים [142] אֲשֶׁר בַּשְּׁפֵלָה -בעמק [143] לָרֹב , עד שכל אחד מעשירי ירושלים היה בונה לו בית ארזים: [144]
(כח) וּמוֹצָא הַסּוּסִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה מִמִּצְרָיִם, וּמִקְוֵה, סֹחֲרֵי הַמֶּלֶךְ יִקְחוּ מִקְוֵה בִּמְחִיר: וּ מקום [145] מוֹצָא הַסּוּסִים אֲשֶׁר היו לִשְׁלֹמֹה היה [146] מִמִּצְרָיִם, [147] וּמִ מחוז בשם [148] קְוֵה, סֹחֲרֵי הַמֶּלֶךְ יִקְחוּ -קנו [149] את הסוסים מִ מחוז [150] קְוֵה בִּמְחִיר יקר: [151]
(כט) וַתַּעֲלֶה וַתֵּצֵא מֶרְכָּבָה מִמִּצְרַיִם בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף, וְסוּס בַּחֲמִשִּׁים וּמֵאָה וְכֵן לְכָל מַלְכֵי הַחִתִּים וּלְמַלְכֵי אֲרָם בְּיָדָם יֹצִאוּ: וכה יקר היה עד [152] שהמקח הקצוב היה [153] וַתַּעֲלֶה -שכאשר עלתה [154] וַתֵּצֵא -ויצאה [155] מֶרְכָּבָה של ארבעה סוסים [156] מִמִּצְרַיִם לארץ ישראל, נעשה המקח ביוקר [157] בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף, וְ יצא אם כך שהמקח של סוּס אחד היה בַּחֲמִשִּׁים וּמֵאָה כסף, וְכֵן היה המקח לְכָל מַלְכֵי הַחִתִּים וּלְמַלְכֵי אֲרָם , ורק בְּיָדָם -ברשותם [158] של סוחרי שלמה יֹצִאוּ אותם ממצרים: [159]

הערות

1. רד"ק.
2. רלב"ג. ומלבי"ם מסביר בשם מהרי"א כי שמעה על חכמת שלמה מעבדי שלמה שהלכו באניות אופירה ועברו דרך ארץ שבא.
3. מצודת דוד, מלבי"ם.
4. רלב"ג.
5. רלב"ג.
6. רלב"ג.
7. רלב"ג, מצודת דוד, מלבי"ם.
8. מצודת דוד. ושימצא את הפתרון שהיא התכוונה אליו למרות שיש להם הרבה פתרונות, דבר שאפשרי רק אם החכמה הינה מאת ה' (רלב"ג).
9. ולא דרך הים משום כבודה (מלבי"ם).
10. מצודת ציון. ומלבי"ם מפרש חיל ממש לשומרה מהליסטים המצויים במדבר.
11. רלב"ג, מצודת ציון.
12. מצודת ציון.
13. מצודת ציון.
14. למרות שהדיבור הוא מצד השכל ולא מצד הלב הבין שלמה את מה שהיה בליבה (מלבי"ם).
15. כך משמע מהמלבי"ם. וראה במדרש מעם לעז את כל השאלות של מלכת שבא והתשובות שהשיב לה שלמה.
16. מצודת דוד.
17. מצודת דוד.
18. רלב"ג.
19. מצודת דוד.
20. מלבי"ם.
21. מלבי"ם.
22. מלבי"ם.
23. רלב"ג.
24. מלבי"ם.
25. מלבי"ם.
26. מצודת דוד.
27. מלבי"ם.
28. מצודת דוד.
29. מלבי"ם.
30. מלבי"ם.
31. מצודת דוד.
32. רש"י.
33. מלבי"ם.
34. רד"ק.
35. רד"ק.
36. לשון גוזמא (מצודת דוד).
37. מלבי"ם.
38. מלבי"ם מסביר כי שני החכמות הללו, המעשית (בעניינים חומריים כהנהגת הבית והמדינה) והעיונית (המופשטת) לא נמצאות אצל אדם אחד בהיותן ניגודיות, ואולם אצל שלמה שתיהן נמצאו.
39. הן מצד שהפליגו הרבה לדבר עליך והן מצד שלא יימצאו החכמות ביחד אצל אדם אחד (מלבי"ם).
40. החכמה נמצאת בך, מצודת דוד.
41. מלבי"ם.
42. מלבי"ם.
43. רלב"ג.
44. מלבי"ם.
45. מלבי"ם.
46. מצודת דוד.
47. מלבי"ם.
48. מצודת דוד.
49. רלב"ג.
50. מצודת ציון.
51. רלב"ג בפסוק י.
52. ומרוב הכמות, שלמה השתמש בעצים אלו לבנות מדרגות לעלייתו לבית המקדש (מלבי"ם).
53. מלשון משען, מצודת ציון.
54. רלב"ג.
55. רד"ק.
56. רש"י.
57. מצודת דוד.
58. רש"י.
59. מצודת דוד.
60. רלב"ג.
61. מצודת דוד.
62. רלב"ג.
63. מלבי"ם.
64. מצודת דוד.
65. מלבי"ם.
66. רש"י, רד"ק.
67. רלב"ג.
68. מדברים הנמצאים בישראל ולא בארצה (רד"ק).
69. מצודת דוד.
70. מלבי"ם.
71. רש"י. וראה את דברי רש"י המפרט כמה כל אחד נתן.
72. רלב"ג.
73. המלבי"ם מסביר בשם הרי"א כי משקל כיכר הוא 12,300 דוקאט כך ששלמה קיבל מידי שנה מעל ל- 8,000,000 דוקאטי זהב.
74. מצודת דוד.
75. רד"ק, מצודת ציון. ורלב"ג ומלבי"ם מבארים שהם סוחרים גדולים.
76. רש"י, רד"ק, רלב"ג, מצודת ציון. ומלבי"ם מבאר שהם הסוחרים הקטנים.
77. מצודת ציון.
78. רש"י.
79. מצודת ציון, פחה בלשון יחיד.
80. מלבי"ם.
81. רלב"ג.
82. מצודת ציון.
83. רש"י. ומלבי"ם מסביר כי "מגן" מקיף מרוח אחת ו"צינה" משלוש רוחות.
84. מצודת דוד.
85. מצודת ציון.
86. רד"ק.
87. מצודת דוד. ורלב"ג מפרש שקלי זהב.
88. רד"ק, מצודת דוד.
89. כאמור לעיל, מגנים מקיפים מרוח אחת (מלבי"ם בפסוק טז).
90. רד"ק.
91. רש"י.
92. מצודת דוד. ולרלב"ג שקלי זהב.
93. רלב"ג.
94. רלב"ג.
95. רש"י.
96. תרגום יונתן.
97. רד"ק, רלב"ג, מצודת ציון בפסוק יז. וי"א שהוא שם מקום (רד"ק).
98. רש"י, מצודת ציון.
99. רד"ק.
100. רד"ק.
101. רש"י.
102. מלבי"ם.
103. מצודת דוד.
104. מצודת דוד.
105. רד"ק.
106. מצודת דוד.
107. רד"ק.
108. מצודת דוד.
109. רלב"ג.
110. ראה את הסברו של המלבי"ם על משמעות המספר שתים עשרה.
111. מצודת דוד.
112. מצודת דוד.
113. מצודת ציון.
114. רש"י, רד"ק, מצודת דוד.
115. מצודת ציון.
116. מלבי"ם.
117. תרגום יונתן, רש"י, רד"ק.
118. מצודת דוד.
119. מצודת דוד.
120. ראה את דברי המלבי"ם המביא את המחלוקת על מיקומה של תרשיש.
121. רלב"ג, מצודת ציון.
122. מצודת ציון.
123. מלבי"ם.
124. מצודת דוד.
125. מלבי"ם.
126. מלבי"ם.
127. מצודת ציון.
128. רש"י, רלב"ג, מצודת ציון.
129. מצודת דוד.
130. מצודת דוד.
131. מצודת דוד.
132. רלב"ג.
133. רש"י, רלב"ג.
134. מצודת דוד.
135. רד"ק.
136. רש"י.
137. מצודת דוד.
138. מצודת דוד.
139. ואף שנאמר בפס' כ"א "אין כסף נחשב בימי שלמה למאומה", רבותינו פירשו כאן קודם שנשא שלמה את בת פרעה כאן לאחר שנשא שלמה את בת פרעה (רש"י, סנהדרין כא ע"ב).
140. דרך גוזמא (רד"ק). ומצודת דוד ביאר כי לא היו נגנבים מרוב משקלם. ובמדרש, אבנים שלמות של חמש ושל עשר אמות היו, תני רשב"י אפילו משקלות שהיו בימי שלמה של זהב היו (ילקוט שמעוני).
141. מלבי"ם.
142. מצודת ציון.
143. מצודת ציון.
144. מלבי"ם.
145. מצודת דוד.
146. רש"י.
147. שם היו הסוסים מובחרים (מלבי"ם).
148. אברבנאל.
149. מלבי"ם.
150. אברבנאל.
151. אברבנאל.
152. מלבי"ם.
153. מצודת דוד.
154. רלב"ג.
155. רלב"ג.
156. רש"י, מצודת דוד.
157. מלבי"ם.
158. רד"ק.
159. רש"י, מלבי"ם.

ניתן ליצור איתנו קשר
בטלפון 072-390-2392

או להשאיר פרטים בטופס ונחזור אליכם אי"ה