(א)
וְהִנֵּה אִישׁ אֱלֹהִים בָּא מִיהוּדָה בִּדְבַר יְהֹוָה אֶל בֵּית אֵל, וְיָרָבְעָם עֹמֵד עַל הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר:
וְהִנֵּה
בהשגחת ה', באותו רגע ממש שירבעם הקטיר,
[1]
אִישׁ אֱלֹהִים
הוא עידו הנביא
[2]
בָּא מִיהוּדָה בִּדְבַר
-בשליחות
[3]
יְהֹוָה אֶל בֵּית אֵל,
וְיָרָבְעָם עֹמֵד
כאמור
עַל הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר
קטורת:
(ב)
וַיִּקְרָא עַל הַמִּזְבֵּחַ בִּדְבַר יְהֹוָה וַיֹּאמֶר מִזְבֵּחַ מִזְבֵּחַ כֹּה אָמַר יְהֹוָה הִנֵּה בֵן נוֹלָד לְבֵית דָּוִד יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמוֹ, וְזָבַח עָלֶיךָ אֶת כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת הַמַּקְטִרִים עָלֶיךָ וְעַצְמוֹת אָדָם יִשְׂרְפוּ עָלֶיךָ:
וַיִּקְרָא
הנביא
עַל הַמִּזְבֵּחַ בִּדְבַר יְהֹוָה וַיֹּאמֶר מִזְבֵּחַ
שבבית אל
[4]
מִזְבֵּחַ
שבדן
[5]
כֹּה אָמַר יְהֹוָה הִנֵּה בֵן נוֹלָד
-יִוָּלֵד
[6]
לְ
מלכות
[7]
בֵית דָּוִד יֹאשִׁיָּהוּ
בן אמון
שְׁמוֹ,
[8]
וְזָבַח עָלֶיךָ
(אתה המזבח שכעת מקריבים עליך עבודה זרה)
אֶת כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת
אשר יהיו באותה עת
[9]
הַמַּקְטִרִים
-אשר יקטירו
עָלֶיךָ
ע"ז,
וְ
גם
עַצְמוֹת אָדָם
[10]
אותם האנשים שמקריבים היום לפניך, בהתגשם הנבואה יהיו מתים
[11]
(ויישארו מהם רק עצמות), וכן את העצמות שֶׁלְּךָ ירבעם
[12]
יִשְׂרְפוּ עָלֶיךָ
מזבח:
[13]
(ג)
וְנָתַן בַּיּוֹם הַהוּא מוֹפֵת לֵאמֹר, זֶה הַמּוֹפֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה הִנֵּה הַמִּזְבֵּחַ נִקְרָע וְנִשְׁפַּךְ הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר עָלָיו:
וְנָתַן
הנביא
[14]
בַּיּוֹם הַהוּא מוֹפֵת
-אות
[15]
לְאַמֵּת דבריו
[16]
לֵאמֹר,
זֶה הַמּוֹפֵת
-הסימן
אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה
אֵלַי;
הִנֵּה הַמִּזְבֵּחַ נִקְרָע
-נסדק לסימן שיוחרב,
[17]
וְנִשְׁפַּךְ הַדֶּשֶׁן
-הָאֵפֶר
אֲשֶׁר עָלָיו
לאות שישפכו את אֵפֶר עצמות הכהנים הנשרפים עליו ולא יֵאָסְפוּ וְלֹא יִקָּבְרוּ:
[18]
(ד)
וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת דְּבַר אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר קָרָא עַל הַמִּזְבֵּחַ בְּבֵית אֵל, וַיִּשְׁלַח יָרָבְעָם אֶת יָדוֹ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ לֵאמֹר תִּפְשֻׂהוּ וַתִּיבַשׁ יָדוֹ אֲשֶׁר שָׁלַח עָלָיו, וְלֹא יָכֹל לַהֲשִׁיבָהּ אֵלָיו:
וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ
ירבעם
אֶת דְּבַר אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר קָרָא עַל הַמִּזְבֵּחַ בְּבֵית אֵל,
[19]
וַיִּשְׁלַח
-והושיט
[20]
יָרָבְעָם אֶת יָדוֹ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ לֵאמֹר
-לרמוז לעבדיו
[21]
תִּפְשֻׂהוּ
-לְתָפְשׂוֹ, וכעונש על ביזיון הנביא
[22]
וַתִּיבַשׁ
-השתתקה
יָדוֹ
של ירבעם
אֲשֶׁר שָׁלַח עָלָיו,
וְלֹא יָכֹל
היה
לַהֲשִׁיבָהּ אֵלָיו:
[23]
(ה)
וְהַמִּזְבֵּחַ נִקְרָע וַיִּשָּׁפֵךְ הַדֶּשֶׁן מִן הַמִּזְבֵּחַ כַּמּוֹפֵת אֲשֶׁר נָתַן אִישׁ הָאֱלֹהִים בִּדְבַר יְהֹוָה:
וְ
לאחר מכן
הַמִּזְבֵּחַ נִקְרָע
-נסדק,
וַיִּשָּׁפֵךְ
-ונשפך
הַדֶּשֶׁן מִן הַמִּזְבֵּחַ
, וזה היה
[24]
כַּמּוֹפֵת אֲשֶׁר נָתַן
-נִבָּא
אִישׁ הָאֱלֹהִים
-הנביא עידו
בִּדְבַר
-בשליחות
יְהֹוָה:
[25]
(ו)
וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים חַל נָא אֶת פְּנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ וְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדִי וְתָשֹׁב יָדִי אֵלָי, וַיְחַל אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶת פְּנֵי יְהֹוָה וַתָּשָׁב יַד הַמֶּלֶךְ אֵלָיו וַתְּהִי כְּבָרִאשֹׁנָה:
וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ
כמעין תשובה על נבואת קריעת המזבח ועל שיתוק היד
[26]
וַיֹּאמֶר אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים
אמיתות דבריך יוכרעו באם תוכל להפוך את המצב
[27]
, ולכן
חַל
-בקש
[28]
נָא אֶת פְּנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ
[29]
שׁוֹלַחֲךָ
[30]
וְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדִי וְתָשֹׁב
-ואוכל להשיב
[31]
יָדִי אֵלָי,
וַיְחַל
-והתפלל
אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶת פְּנֵי יְהֹוָה וַתָּשָׁב יַד הַמֶּלֶךְ אֵלָיו
-המלך יכל להשיב אותה אליו
[32]
וַתְּהִי כְּבָרִאשֹׁנָה
ובאופן פלאי
[33]
התרפאה
[34]
, ובכל זאת המשיך כבראשנה להקטיר לעבודת כוכבים:
[35]
(ז)
וַיְדַבֵּר הַמֶּלֶךְ אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים, בֹּאָה אִתִּי הַבַּיְתָה וּסְעָדָה וְאֶתְּנָה לְךָ מַתָּת:
וַיְדַבֵּר הַמֶּלֶךְ אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים,
בֹּאָה אִתִּי הַבַּיְתָה וּסְעָדָה
-ואכול
[36]
סעודה
[37]
וְאֶתְּנָה לְךָ מַתָּת
מתנה:
[38]
(ח)
וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶל הַמֶּלֶךְ אִם תִּתֶּן לִי אֶת חֲצִי בֵיתֶךָ לֹא אָבֹא עִמָּךְ וְלֹא אֹכַל לֶחֶם וְלֹא אֶשְׁתֶּה מַּיִם בַּמָּקוֹם הַזֶּה:
וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶל הַמֶּלֶךְ
ירבעם, אפילו
אִם תִּתֶּן לִי
במתנה
אֶת חֲצִי בֵיתֶךָ לֹא אָבֹא עִמָּךְ
לביתך אף אם לא אֹכַל,
[39]
וְלֹא אֹכַל לֶחֶם וְלֹא אֶשְׁתֶּה מַּיִם בַּמָּקוֹם הַזֶּה
-אצלך פה בעיר:
[40]
(ט)
כִּי כֵן צִוָּה אֹתִי בִּדְבַר יְהֹוָה לֵאמֹר, לֹא תֹאכַל לֶחֶם וְלֹא תִשְׁתֶּה מָּיִם וְלֹא תָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתָּ:
כִּי כֵן צִוָּה אֹתִי
המלאך שדיבר עִמִּי
[41]
בִּדְבַר יְהֹוָה לֵאמֹר,
לֹא תֹאכַל לֶחֶם וְלֹא תִשְׁתֶּה מָּיִם
בעיר הזו, שאין להיכנס לעיר עובדי ע"ז אלא להתרות בהם
[42]
, לפי שאין בהם תועלת והנאה, כי כֻּלָּם יֹאבְדוּ בסוף בעבור חטאם,
[43]
וְלֹא תָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתָּ
שלא תזכור את הדרך לחזור לעיר הזאת
[44]
ושאפילו לא יֵרָאֶה שאתה מעוניין לדעת את מבוא העיר לחזור לשם:
[45]
(י)
וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אַחֵר וְלֹא שָׁב בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּא בָהּ אֶל בֵּית אֵל:
וַיֵּלֶךְ
-ויחזור הנביא
בְּדֶרֶךְ אַחֵר וְלֹא שָׁב
-חזר
בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּא בָהּ
-אשר לקח כדי להגיע
אֶל בֵּית אֵל:
(יא)
וְנָבִיא אֶחָד זָקֵן יֹשֵׁב בְּבֵית אֵל וַיָּבוֹא בְנוֹ וַיְסַפֶּר לוֹ אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה אִישׁ הָאֱלֹהִים הַיּוֹם בְּבֵית אֵל אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל הַמֶּלֶךְ וַיְסַפְּרוּם לַאֲבִיהֶם:
וְנָבִיא אֶחָד זָקֵן
הוא נביא השקר אשר בא משומרון
[46]
, היה
יֹשֵׁב
באותה עת
בְּבֵית אֵל וַיָּבוֹא
אליו
בְנוֹ וַיְסַפֶּר לוֹ אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה אִישׁ הָאֱלֹהִים
באותו
הַיּוֹם בְּבֵית אֵל
מקריעת המזבח ויבושת היד של ירבעם ורפואתה
[47]
, וכן
אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר
-התנבא הנביא
אֶל הַמֶּלֶךְ
אודות קריעת המזבח, ודבר ה' שלא ישוב הנביא בדרך אשר בא וכו'
[48]
, ואח"כ באו יתר בניו
[49]
וַיְסַפְּרוּם
-וסיפרו את אותם הדברים
[50]
לַאֲבִיהֶם:
(יב)
וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם אֲבִיהֶם אֵי זֶה הַדֶּרֶךְ הָלָךְ וַיִּרְאוּ בָנָיו אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַךְ אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּא מִיהוּדָה:
וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם אֲבִיהֶם
ושאל אותם
אֵי זֶה הַדֶּרֶךְ
-באיזו דרך
הָלָךְ
-חזר הנביא,
[51]
וַיִּרְאוּ
-והראו לו
[52]
בָנָיו אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַךְ אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּא מִיהוּדָה:
(יג)
וַיֹּאמֶר אֶל בָּנָיו חִבְשׁוּ לִי הַחֲמוֹר, וַיַּחְבְּשׁוּ לוֹ הַחֲמוֹר וַיִּרְכַּב עָלָיו:
וַיֹּאמֶר אֶל בָּנָיו חִבְשׁוּ
-התקינו
לִי
את אוכף
[53]
הַחֲמוֹר,
וַיַּחְבְּשׁוּ
-והתקינו
לוֹ
בניו את אוכף
הַחֲמוֹר וַיִּרְכַּב
נביא השקר
עָלָיו:
(יד)
וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיִּמְצָאֵהוּ יֹשֵׁב תַּחַת הָאֵלָה, וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַאַתָּה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּאתָ מִיהוּדָה? וַיֹּאמֶר אָנִי:
וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיִּמְצָאֵהוּ יֹשֵׁב תַּחַת
הַצֵּל
[54]
של עץ
הָאֵלָה,
[55]
וַיֹּאמֶר אֵלָיו
נביא השקר לעידו הנביא
הַ
אם
[56]
אַתָּה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּאתָ מִיהוּדָה?
וַיֹּאמֶר
אליו, אכן זה
אָנִי:
(טו)
וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֵךְ אִתִּי הַבָּיְתָה וֶאֱכֹל לָחֶם:
וַיֹּאמֶר
נביא השקר
אֵלָיו
-לעידו
לֵךְ
-בוא
אִתִּי הַבָּיְתָה וֶאֱכֹל לָחֶם:
(טז)
וַיֹּאמֶר לֹא אוּכַל לָשׁוּב אִתָּךְ וְלָבוֹא אִתָּךְ וְלֹא אֹכַל לֶחֶם וְלֹא אֶשְׁתֶּה אִתְּךָ מַיִם בַּמָּקוֹם הַזֶּה:
וַיֹּאמֶר
לו עידו
לֹא אוּכַל לָשׁוּב אִתָּךְ וְלָבוֹא אִתָּךְ
שכן אצטרך לעבור בדרך אשר הלכתי בניגוד לציווי שקיבלתי,
[57]
וְלֹא אֹכַל לֶחֶם וְלֹא אֶשְׁתֶּה אִתְּךָ מַיִם בַּמָּקוֹם הַזֶּה
כפי שציווני המלאך:
[58]
(יז)
כִּי דָבָר אֵלַי בִּדְבַר יְהֹוָה לֹא תֹאכַל לֶחֶם וְלֹא תִשְׁתֶּה שָׁם מָיִם לֹא תָשׁוּב לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַכְתָּ בָּהּ:
כִּי דָבָר
-דבר נבואה בא
[59]
אֵלַי
ע"י מלאך שאמר לי
[60]
בִּדְבַר יְהֹוָה לֹא תֹאכַל לֶחֶם וְלֹא תִשְׁתֶּה שָׁם מָיִם לֹא תָשׁוּב לָלֶכֶת
בין לפנים ובין לאחור
[61]
בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַכְתָּ בָּהּ:
(יח)
וַיֹּאמֶר לוֹ גַּם אֲנִי נָבִיא כָּמוֹךָ וּמַלְאָךְ דִּבֶּר אֵלַי בִּדְבַר יְהֹוָה לֵאמֹר הֲשִׁבֵהוּ אִתְּךָ אֶל בֵּיתֶךָ וְיֹאכַל לֶחֶם וְיֵשְׁתְּ מָיִם כִּחֵשׁ לוֹ:
וַיֹּאמֶר לוֹ
נביא השקר לעידו הנביא
גַּם אֲנִי נָבִיא כָּמוֹךָ וּמַלְאָךְ דִּבֶּר אֵלַי בִּדְבַר יְהֹוָה לֵאמֹר הֲשִׁבֵהוּ
[62]
אִתְּךָ אֶל בֵּיתֶךָ וְיֹאכַל לֶחֶם וְיֵשְׁתְּ מָיִם
, והאמת היא
[63]
שנביא השקר
כִּחֵשׁ
-שיקר
לוֹ
לעידו:
[64]
(יט)
וַיָּשָׁב אִתּוֹ וַיֹּאכַל לֶחֶם בְּבֵיתוֹ וַיֵּשְׁתְּ מָיִם:
וַיָּשָׁב
עידו הנביא
אִתּוֹ וַיֹּאכַל לֶחֶם בְּבֵיתוֹ וַיֵּשְׁתְּ מָיִם:
(כ)
וַיְהִי הֵם יֹשְׁבִים אֶל הַשֻּׁלְחָן, וַיְהִי דְּבַר יְהֹוָה אֶל הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבוֹ:
וַיְהִי הֵם יֹשְׁבִים אֶל הַשֻּׁלְחָן,
וַיְהִי דְּבַר יְהֹוָה
[65]
אֶל הַנָּבִיא
הזקן
[66]
נביא השקר
[67]
אֲשֶׁר הֱשִׁיבוֹ
[68]
לאיש האלהים:
[69]
(כא)
וַיִּקְרָא אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּא מִיהוּדָה לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְהֹוָה יַעַן כִּי מָרִיתָ פִּי יְהֹוָה וְלֹא שָׁמַרְתָּ אֶת הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ:
וַיִּקְרָא
הנביא הזקן
[70]
אֶל אִישׁ הָאֱלֹהִים
-נביא ה'
[71]
אֲשֶׁר בָּא מִיהוּדָה לֵאמֹר,
כֹּה אָמַר יְהֹוָה יַעַן כִּי מָרִיתָ
-מרדת
[72]
ב
פִּי יְהֹוָה
ואפילו היה לך ספק בדבר היית צריך לנהוג לחומרה,
[73]
וְ
עוד ש
לֹא שָׁמַרְתָּ אֶת הַמִּצְוָה
-הציווי
אֲשֶׁר צִוְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ
בפירוש, ורק הוא היה יכול לבטלו ולא שליח:
[74]
(כב)
וַתָּשָׁב וַתֹּאכַל לֶחֶם וַתֵּשְׁתְּ מַיִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ אַל תֹּאכַל לֶחֶם וְאַל תֵּשְׁתְּ מָיִם לֹא תָבוֹא נִבְלָתְךָ אֶל קֶבֶר אֲבֹתֶיךָ:
וַתָּשָׁב וַתֹּאכַל לֶחֶם וַתֵּשְׁתְּ מַיִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ אַל תֹּאכַל לֶחֶם וְאַל תֵּשְׁתְּ מָיִם
שָׁם לעולם
[75]
, לכן כעונש
לֹא תָבוֹא נִבְלָתְךָ
-גופתך
[76]
אֶל קֶבֶר אֲבֹתֶיךָ
[77]
שבארץ יהודה:
[78]
(כג)
וַיְהִי אַחֲרֵי אָכְלוֹ לֶחֶם וְאַחֲרֵי שְׁתוֹתוֹ וַיַּחֲבָשׁ לוֹ הַחֲמוֹר לַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבוֹ:
וַיְהִי אַחֲרֵי אָכְלוֹ לֶחֶם וְאַחֲרֵי שְׁתוֹתוֹ וַיַּחֲבָשׁ לוֹ
הנביא הזקן
[79]
את
הַחֲמוֹר
[80]
(לרכוב עליו)
[81]
לַנָּבִיא
מיהודה
[82]
אֲשֶׁר הֱשִׁיבוֹ
מן הדרך:
[83]
(כד)
וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָאֵהוּ אַרְיֵה בַּדֶּרֶךְ וַיְמִיתֵהוּ, וַתְּהִי נִבְלָתוֹ מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וְהַחֲמוֹר עֹמֵד אֶצְלָהּ וְהָאַרְיֵה עֹמֵד אֵצֶל הַנְּבֵלָה:
וַיֵּלֶךְ
הנביא לדרכו
וַיִּמְצָאֵהוּ אַרְיֵה בַּדֶּרֶךְ וַיְמִיתֵהוּ,
וַתְּהִי נִבְלָתוֹ
של הנביא
מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וְהַחֲמוֹר עֹמֵד אֶצְלָהּ
-לְיָדָה,
וְהָאַרְיֵה עֹמֵד אֵצֶל
-ליד
הַנְּבֵלָה
ובאופן פלאי לא טרף האריה את הנבלה ולא הרג את החמור:
[84]
(כה)
וְהִנֵּה אֲנָשִׁים עֹבְרִים וַיִּרְאוּ אֶת הַנְּבֵלָה מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וְאֶת הָאַרְיֵה עֹמֵד אֵצֶל הַנְּבֵלָה וַיָּבֹאוּ וַיְדַבְּרוּ בָעִיר אֲשֶׁר הַנָּבִיא הַזָּקֵן יֹשֵׁב בָּהּ:
וְהִנֵּה אֲנָשִׁים עֹבְרִים
-עברו ליד המחזה הפלאי הזה
וַיִּרְאוּ אֶת הַנְּבֵלָה מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וְאֶת הָאַרְיֵה
[85]
עֹמֵד אֵצֶל
-ליד
הַנְּבֵלָה
ולא טורף אותה,
וַיָּבֹאוּ וַיְדַבְּרוּ בָעִיר
בית אל
אֲשֶׁר הַנָּבִיא הַזָּקֵן יֹשֵׁב בָּהּ:
[86]
(כו)
וַיִּשְׁמַע הַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבוֹ מִן הַדֶּרֶךְ וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים הוּא אֲשֶׁר מָרָה אֶת פִּי יְהֹוָה וַיִּתְּנֵהוּ יְהֹוָה לָאַרְיֵה וַיִּשְׁבְּרֵהוּ וַיְמִתֵהוּ כִּדְבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ:
וַיִּשְׁמַע
על המקרה
הַנָּבִיא
שקר
אֲשֶׁר הֱשִׁיבוֹ
לנביא ה'
מִן הַדֶּרֶךְ
, והבין שמדובר בנביא ה',
[87]
וַיֹּאמֶר
נביא השקר
אִישׁ הָאֱלֹהִים הוּא אֲשֶׁר מָרָה אֶת פִּי יְהֹוָה
על שחזר לעיר ואכל שם
וַיִּתְּנֵהוּ יְהֹוָה לָאַרְיֵה וַיִּשְׁבְּרֵהוּ וַיְמִתֵהוּ
, ולא לרעבון אלא
[88]
כִּדְבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ
-עליו:
[89]
(כז)
וַיְדַבֵּר אֶל בָּנָיו לֵאמֹר, חִבְשׁוּ לִי אֶת הַחֲמוֹר, וַיַּחֲבֹשׁוּ:
וַיְדַבֵּר
נביא השקר
אֶל בָּנָיו לֵאמֹר,
חִבְשׁוּ
-התקינו
לִי
את אוכף
אֶת הַחֲמוֹר,
וַיַּחֲבֹשׁוּ
-והתקינו לו את האוכף:
(כח)
וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָא אֶת נִבְלָתוֹ מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וַחֲמוֹר וְהָאַרְיֵה עֹמְדִים אֵצֶל הַנְּבֵלָה לֹא אָכַל הָאַרְיֵה אֶת הַנְּבֵלָה וְלֹא שָׁבַר אֶת הַחֲמוֹר:
וַיֵּלֶךְ וַיִּמְצָא אֶת נִבְלָתוֹ מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ וַחֲמוֹר וְהָאַרְיֵה עֹמְדִים אֵצֶל
-ליד
הַנְּבֵלָה
, ומאת ה' היה כך להראות כי האריה לא המית את הנביא מתוך רעב או כעס כי
לֹא אָכַל הָאַרְיֵה אֶת הַנְּבֵלָה
והבין אז הזקן שלא מתוך רעב הרג האריה את איש האלוהיםֹ,
[90]
וְלֹא שָׁבַר אֶת הַחֲמוֹר
-ובזה הבין כי גם לא הרגו מתוך כעס אלא עשה זאת בהשגחת ה' להעניש את איש האלהים על חטאו
[91]
, והנה הראה לנו בזה גם את גמול הצדיק ועונשו כאחד וכן מתן גמול לחמור (שלא נהרג) באשר הנביא רכב עליו:
[92]
(כט)
וַיִּשָּׂא הַנָּבִיא אֶת נִבְלַת אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיַּנִּחֵהוּ אֶל הַחֲמוֹר וַיְשִׁיבֵהוּ וַיָּבֹא אֶל עִיר הַנָּבִיא הַזָּקֵן לִסְפֹּד וּלְקָבְרוֹ:
וַיִּשָּׂא הַנָּבִיא
הזקן
אֶת נִבְלַת אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיַּנִּחֵהוּ אֶל
-על
[93]
הַחֲמוֹר וַיְשִׁיבֵהוּ וַיָּבֹא אֶל עִיר הַנָּבִיא הַזָּקֵן
בבית אל
לִסְפֹּד
לנביא
וּלְקָבְרוֹ
שם:
(ל)
וַיַּנַּח אֶת נִבְלָתוֹ בְּקִבְרוֹ וַיִּסְפְּדוּ עָלָיו הוֹי אָחִי:
וַיַּנַּח
הנביא הזקן
אֶת נִבְלָתוֹ בְּקִבְרוֹ
-בבית קבורה שהיה לנביא השקר בעיר
[94]
אשר כָּרָה לעצמו,
[95]
וַיִּסְפְּדוּ עָלָיו
הנביא הזקן ובניו
[96]
באומרם
הוֹי
[97]
-צר לי עליך
[98]
אָחִי
-רְעִי:
[99]
(לא)
וַיְהִי אַחֲרֵי קָבְרוֹ אֹתוֹ וַיֹּאמֶר אֶל בָּנָיו לֵאמֹר, בְּמוֹתִי וּקְבַרְתֶּם אֹתִי בַּקֶּבֶר אֲשֶׁר אִישׁ הָאֱלֹהִים קָבוּר בּוֹ אֵצֶל עַצְמֹתָיו הַנִּיחוּ אֶת עַצְמֹתָי:
וַיְהִי אַחֲרֵי קָבְרוֹ אֹתוֹ וַיֹּאמֶר אֶל בָּנָיו לֵאמֹר,
בְּמוֹתִי וּקְבַרְתֶּם אֹתִי בַּקֶּבֶר אֲשֶׁר אִישׁ הָאֱלֹהִים קָבוּר בּוֹ
, וגם לאחר הקבורה בעת ליקוט עצמותי,
[100]
אֵצֶל עַצְמֹתָיו
[101]
של הנביא
הַנִּיחוּ אֶת עַצְמֹתָי:
[102]
(לב)
כִּי הָיֹה יִהְיֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר קָרָא בִּדְבַר יְהֹוָה עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּבֵית אֵל, וְעַל כָּל בָּתֵּי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן:
כִּי הָיֹה יִהְיֶה הַדָּבָר
-תתקיים הנבואה
[103]
אֲשֶׁר קָרָא
-התנבא הנביא
בִּדְבַר יְהֹוָה
על שריפת כהני השקר
[104]
ע"י יאשיהו
[105]
עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּבֵית אֵל,
וְ
גם
[106]
עַל כָּל בָּתֵּי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן
, ואולי לכבודו של הנביא
[107]
ימלטו עצמותיו את עצמותי:
[108]
(לג)
אַחַר הַדָּבָר הַזֶּה לֹא שָׁב יָרָבְעָם מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וַיָּשָׁב וַיַּעַשׂ מִקְצוֹת הָעָם כֹּהֲנֵי בָמוֹת, הֶחָפֵץ יְמַלֵּא אֶת יָדוֹ וִיהִי כֹּהֲנֵי בָמוֹת:
אַחַר
-למרות
[109]
הַדָּבָר
-המופת
[110]
הַזֶּה
ונפלאות ה'
[111]
, והגם ששלח ה' נביא להחזירו בתשובה,
[112]
לֹא שָׁב יָרָבְעָם מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה
[113]
וַיָּשָׁב וַיַּעַשׂ
-פעם אחר פעם
[114]
מִקְצוֹת הָעָם כֹּהֲנֵי בָמוֹת,
הֶחָפֵץ
-כל הרוצה
[115]
יְמַלֵּא אֶת יָדוֹ
-היה מחנך עצמו
[116]
וִיהִי
-והיה מִ
כֹּהֲנֵי בָמוֹת
להקריב קורבנות
[117]
, ולא חששו מנבואת הנביא עידו על שריפתם:
[118]
(לד)
וַיְהִי בַּדָּבָר הַזֶּה לְחַטַּאת בֵּית יָרָבְעָם וּלְהַכְחִיד וּלְהַשְׁמִיד מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה:
וַיְהִי בַּדָּבָר הַזֶּה
-ובשל הדבר הזה, עבודת הבמות
[119]
נהיו
לְחַטַּאת
-לחסרון
[120]
ולא נשאר לירבעם זרע
[121]
בֵּית יָרָבְעָם וּלְהַכְחִיד
-ולהכחדה
וּלְהַשְׁמִיד
-וּלְכִלְיוֹן
[122]
מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה: