/ מלכים ב פרק א'

פסוקים

מלכים ב פרק א'

(א) וַיִּפְשַׁע מוֹאָב בְּיִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי מוֹת אַחְאָב: הכתוב מספר איך החל ה' להעניש את בית אחאב [1] , שבתחילה מואב היה משלם מס למלך ישראל [2] , אולם אח"כ וַיִּפְשַׁע מָרַד מוֹאָב בְּיִשְׂרָאֵל , וזה התחיל אַחֲרֵי מוֹת אַחְאָב בימי אחזיה בנו, אשר פשע יותר מאביו: [3]
(ב) וַיִּפֹּל אֲחַזְיָה בְּעַד הַשְּׂבָכָה בַּעֲלִיָּתוֹ אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן, וַיָּחַל וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם לְכוּ דִרְשׁוּ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן אִם אֶחְיֶה מֵחֳלִי זֶה: וַיִּפֹּל אֲחַזְיָה בהליכתו בְּעַד על הַשְּׂבָכָה -הרשת [4] שכיסתה את הארובה שהיתה בַּעֲלִיָּתוֹ -בעליית ביתו [5] של אחזיה אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן, וַיָּחַל -וְחָלָה [6] מנפילה זו, ובכל זאת לא חזר בתשובה [7] אלא וַיִּשְׁלַח -שלח מַלְאָכִים שליחים וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם לְכוּ דִרְשׁוּ -תשאלו בְּבַעַל זְבוּב [8] אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן [9] אִם -האם אֶחְיֶה אני אבריא, ולא אמות מֵחֳלִי זֶה:
(ג) וּמַלְאַךְ יְהֹוָה דִּבֶּר אֶל אֵלִיָּה הַתִּשְׁבִּי, קוּם עֲלֵה לִקְרַאת מַלְאֲכֵי מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן וְדַבֵּר אֲלֵהֶם הַמִבְּלִי אֵין אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל אַתֶּם הֹלְכִים לִדְרֹשׁ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן?!: וּמַלְאַךְ יְהֹוָה דִּבֶּר -ציווה [10] אֶל אֵלִיָּה הַתִּשְׁבִּי, קוּם עֲלֵה לִקְרַאת מַלְאֲכֵי -שלוחי [11] מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן שנשלחו ע"י אחזיה לשאול בבעל זבוב וְדַבֵּר אֲלֵהֶם כך: הַמִבְּלִי -האם בגלל [12] ש אֵין אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל [13] אַתֶּם הֹלְכִים לִדְרֹשׁ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן?!:
(ד) וְלָכֵן כֹּה אָמַר יְהֹוָה הַמִּטָּה אֲשֶׁר עָלִיתָ שָּׁם לֹא תֵרֵד מִמֶּנָּה כִּי מוֹת תָּמוּת, וַיֵּלֶךְ אֵלִיָּה: וְלָכֵן בגלל פנייתך לבעל זבוב, [14] כֹּה אָמַר יְהֹוָה הַמִּטָּה אֲשֶׁר עָלִיתָ שָּׁם לֹא תֵרֵד מִמֶּנָּה כִּי מוֹת תָּמוּת, וַיֵּלֶךְ אֵלִיָּה לדרכו [15] לפגוש במלאכי אחזיה לומר להם את הנבואה כדבר ה': [16]
(ה) וַיָּשׁוּבוּ הַמַּלְאָכִים אֵלָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מַה זֶּה שַׁבְתֶּם: וַיָּשׁוּבוּ הַמַּלְאָכִים -השליחים אֵלָיו -אל אחזיה מבלי ללכת לבעל זבוב, וזאת משום ששמעו לתוכחת הנביא, [17] וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אחזיה מַה זֶּה שַׁבְתֶּם אֵלַי מבלי לדרוש בבעל זבוב כפי שציויתי?:
(ו) וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אִישׁ עָלָה לִקְרָאתֵנוּ וַיֹּאמֶר אֵלֵינוּ לְכוּ שׁוּבוּ אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר שָׁלַח אֶתְכֶם וְדִבַּרְתֶּם אֵלָיו כֹּה אָמַר יְהֹוָה הַמִבְּלִי אֵין אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל אַתָּה שֹׁלֵחַ לִדְרֹשׁ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן?! לָכֵן הַמִּטָּה אֲשֶׁר עָלִיתָ שָּׁם לֹא תֵרֵד מִמֶּנָּה כִּי מוֹת תָּמוּת: וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו השליחים, אִישׁ עָלָה לִקְרָאתֵנוּ וַיֹּאמֶר אֵלֵינוּ לְכוּ שׁוּבוּ אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר שָׁלַח אֶתְכֶם וְדִבַּרְתֶּם אֵלָיו כֹּה אָמַר יְהֹוָה הַמִבְּלִי -האם בגלל [18] ש אֵין אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל [19] אַתָּה שֹׁלֵחַ לִדְרֹשׁ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן?! לָכֵן כיוון שפנית לעבודה זרה במקום לפנות לה' הַמִּטָּה אֲשֶׁר עָלִיתָ עליה לשכב שָּׁם בגלל הפציעה שלך לֹא תֵרֵד מִמֶּנָּה כִּי מוֹת תָּמוּת עליה:
(ז) וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם מֶה מִשְׁפַּט הָאִישׁ אֲשֶׁר עָלָה לִקְרַאתְכֶם וַיְדַבֵּר אֲלֵיכֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה?: וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם אחזיה מֶה מִשְׁפַּט -מה תארו [20] ומלבושיו [21] והנהגותיו [22] של הָאִישׁ אֲשֶׁר עָלָה לִקְרַאתְכֶם ולא עלה אלי [23] וַיְדַבֵּר -ודיבר אֲלֵיכֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה?:
(ח) וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אִישׁ בַּעַל שֵׂעָר וְאֵזוֹר עוֹר אָזוּר בְּמָתְנָיו וַיֹּאמַר אֵלִיָּה הַתִּשְׁבִּי הוּא: וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו השליחים שלא ידעו כי אליהו הנביא הוא זה שדיבר איתם, [24] אִישׁ בַּעַל הרבה [25] שֵׂעָר וְאֵזוֹר עוֹר -וחגורת עור [26] אָזוּר -חגור [27] הוא בְּמָתְנָיו , ולכן בשל הופעתו החיצונית לא בא כך למלך, [28] וַיֹּאמַר אחזיה שידע כי אליהו בעל שיער וחגור חגורת עור, [29] אֵלִיָּה הַתִּשְׁבִּי הוּא זה אשר אינו מתבייש לבוא כך למלך, אלא משנאתו את בית אחאב לא רוצה לבוא אלי:
(ט) וַיִּשְׁלַח אֵלָיו שַׂר חֲמִשִּׁים וַחֲמִשָּׁיו וַיַּעַל אֵלָיו וְהִנֵּה יֹשֵׁב עַל רֹאשׁ הָהָר, וַיְדַבֵּר אֵלָיו אִישׁ הָאֱלֹהִים! הַמֶּלֶךְ דִּבֶּר רֵדָה: וַיִּשְׁלַח אחזיה אֵלָיו -אל אליהו לכבודו [30] שַׂר הממונה על חֲמִשִּׁים אנשים, וַחֲמִשָּׁיו -ואת החמישים האנשים שהיו תחת פיקודו ביחד איתו, [31] וַיַּעַל השר אֵלָיו וְהִנֵּה אליהו יֹשֵׁב עַל רֹאשׁ הָהָר, וַיְדַבֵּר אֵלָיו שר החמישים, וכך אמר לו: אִישׁ הָאֱלֹהִים! הַמֶּלֶךְ דִּבֶּר -ציווה [33] רֵדָה -רד אלינו ואל תמרה את פיו: [34]
(י) וַיַּעֲנֶה אֵלִיָּהוּ וַיְדַבֵּר אֶל שַׂר הַחֲמִשִּׁים וְאִם אִישׁ אֱלֹהִים אָנִי תֵּרֶד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְתֹאכַל אֹתְךָ וְאֶת חֲמִשֶּׁיךָ וַתֵּרֶד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל אֹתוֹ וְאֶת חֲמִשָּׁיו: וַיַּעֲנֶה אֵלִיָּהוּ וַיְדַבֵּר אֶל שַׂר הַחֲמִשִּׁים לבדו, כי אנשיו עמדו מרחוק, [35] וְאִם אכן אִישׁ אֱלֹהִים אָנִי איך העזת פניך נגדי?! [36] לכן תֵּרֶד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְתֹאכַל -ותשרוף אֹתְךָ וְאֶת חֲמִשֶּׁיךָ -חמישים האנשים שאיתך, וַתֵּרֶד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל -ותשרוף אֹתוֹ -את שר החמישים וְאֶת חֲמִשָּׁיו -ואת חמישים האנשים שהיו איתו:
(יא) וַיָּשָׁב וַיִּשְׁלַח אֵלָיו שַׂר חֲמִשִּׁים אַחֵר, וַחֲמִשָּׁיו וַיַּעַן וַיְדַבֵּר אֵלָיו אִישׁ הָאֱלֹהִים! כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ מְהֵרָה רֵדָה: וַיָּשָׁב אחזיה וַיִּשְׁלַח אֵלָיו -אל אליהו שַׂר חֲמִשִּׁים אַחֵר, וַחֲמִשָּׁיו -וחמישים האנשים שהיו תחת פיקודו איתו [37] , ואולם שר זה התיירא לעלות להר, [38] וַיַּעַן -ויצעק [39] בקול [40] וַיְדַבֵּר אֵלָיו שר החמישים, וכך אמר: אִישׁ הָאֱלֹהִים! כֹּה אָמַר אחזיה הַמֶּלֶךְ [41] מְהֵרָה רֵדָה -רד מהר לבוא איתי למלך:
(יב) וַיַּעַן אֵלִיָּה וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם אִם אִישׁ הָאֱלֹהִים אָנִי תֵּרֶד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם, וְתֹאכַל אֹתְךָ וְאֶת חֲמִשֶּׁיךָ וַתֵּרֶד אֵשׁ אֱלֹהִים מִן הַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל אֹתוֹ וְאֶת חֲמִשָּׁיו: וַיַּעַן -ויצעק [42] בקול [43] אֵלִיָּה וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם -אל כולם [44] אִם אכן אִישׁ הָאֱלֹהִים אָנִי איך העזת פניך נגדי?! [45] , לכן תֵּרֶד אֵשׁ חזקה השורפת מרחוק [46] מִן הַשָּׁמַיִם, וְתֹאכַל -ותשרוף אֹתְךָ וְאֶת חֲמִשֶּׁיךָ -חמישים האנשים שאיתך, וַתֵּרֶד אֵשׁ אֱלֹהִים חזקה [47] מִן הַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל -ותשרוף אֹתוֹ וְאֶת חֲמִשָּׁיו -וחמישים האנשים שהיו איתו: [48]
(יג) וַיָּשָׁב וַיִּשְׁלַח שַׂר חֲמִשִּׁים שְׁלִשִׁים וַחֲמִשָּׁיו וַיַּעַל וַיָּבֹא שַׂר הַחֲמִשִּׁים הַשְּׁלִישִׁי וַיִּכְרַע עַל בִּרְכָּיו לְנֶגֶד אֵלִיָּהוּ וַיִּתְחַנֵּן אֵלָיו וַיְדַבֵּר אֵלָיו אִישׁ הָאֱלֹהִים! תִּיקַר נָא נַפְשִׁי וְנֶפֶשׁ עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה חֲמִשִּׁים בְּעֵינֶיךָ: וַיָּשָׁב אחזיה וַיִּשְׁלַח שַׂר חֲמִשִּׁים אחר שְׁלִשִׁים -בפעם השלישית, [49] וַחֲמִשָּׁיו -וחמישים האנשים שהיו תחת פיקודו איתו, [50] וַיַּעַל השר לבדו לאליהו, ללא צבאו בדרך ענווה כדי לפייסו, [51] וַיָּבֹא שַׂר הַחֲמִשִּׁים הַשְּׁלִישִׁי וַיִּכְרַע עַל בִּרְכָּיו לְנֶגֶד אֵלִיָּהוּ וַיִּתְחַנֵּן אֵלָיו וַיְדַבֵּר אֵלָיו אִישׁ הָאֱלֹהִים! תִּיקַר נָא -יהיו נא יקרות [52] נַפְשִׁי וְנֶפֶשׁ עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה חֲמִשִּׁים האנשים שאיתי בְּעֵינֶיךָ , ולא תמית אותנו: [53]
(יד) הִנֵּה יָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל אֶת שְׁנֵי שָׂרֵי הַחֲמִשִּׁים הָרִאשֹׁנִים וְאֶת חֲמִשֵּׁיהֶם וְעַתָּה תִּיקַר נַפְשִׁי בְּעֵינֶיךָ: הִנֵּה יָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל אֶת שְׁנֵי שָׂרֵי הַחֲמִשִּׁים הָרִאשֹׁנִים וְאֶת חֲמִשֵּׁיהֶם על שדיברו אליך בזדון, [54] וְעַתָּה הואיל ואני באתי בהכנעה [55] תִּיקַר נַפְשִׁי בְּעֵינֶיךָ ולא תמית אותנו: [56]
(טו) וַיְדַבֵּר מַלְאַךְ יְהֹוָה אֶל אֵלִיָּהוּ, רֵד אוֹתוֹ אַל תִּירָא מִפָּנָיו וַיָּקָם וַיֵּרֶד אוֹתוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ: וַיְדַבֵּר מַלְאַךְ יְהֹוָה אֶל אֵלִיָּהוּ, רֵד [57] אוֹתוֹ -עימו [58] ולך לאחזיה ו אַל תִּירָא מִפָּנָיו של אחזיה המלך מפני הנבואה הרעה שניבאת לו, וגם אל תירא מפני איזבל אימו, [59] וַיָּקָם אליהו וַיֵּרֶד אוֹתוֹ -עימו [60] אֶל הַמֶּלֶךְ אחזיה: [61]
(טז) וַיְדַבֵּר אֵלָיו כֹּה אָמַר יְהֹוָה יַעַן אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ מַלְאָכִים לִדְרֹשׁ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן הַמִבְּלִי אֵין אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל לִדְרֹשׁ בִּדְבָרוֹ לָכֵן הַמִּטָּה אֲשֶׁר עָלִיתָ שָּׁם לֹא תֵרֵד מִמֶּנָּה, כִּי מוֹת תָּמוּת: וַיְדַבֵּר אליהו אֵלָיו -אל אחזיה, כֹּה אָמַר יְהֹוָה יַעַן -בגלל אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ מַלְאָכִים לִדְרֹשׁ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן אתה תיענש, [62] הַמִבְּלִי -וכי אֵין אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל לִדְרֹשׁ בִּדְבָרוֹ שאתה צריך לשלוח לשאול את הע"ז?! לָכֵן על התנהגותך זו הַמִּטָּה אֲשֶׁר עָלִיתָ שָּׁם בגלל פציעתך לֹא תֵרֵד מִמֶּנָּה, כִּי מוֹת תָּמוּת עליה:
(יז) וַיָּמָת כִּדְבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלִיָּהוּ וַיִּמְלֹךְ יְהוֹרָם תַּחְתָּיו בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לִיהוֹרָם בֶּן יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה כִּי לֹא הָיָה לוֹ בֵּן: וַיָּמָת אחזיה כִּדְבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלִיָּהוּ וַיִּמְלֹךְ על ישראל יְהוֹרָם אחיו [63] תַּחְתָּיו , וזה היה בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לִיהוֹרָם בֶּן יְהוֹשָׁפָט [64] מֶלֶךְ יְהוּדָה , ואחיו יהורם מלך אחריו כִּי לֹא הָיָה לוֹ לאחזיה [65] בֵּן שימלוך תחתיו:
(יח) וְיֶתֶר דִּבְרֵי אֲחַזְיָהוּ אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלוֹא הֵמָּה כְתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל: וְיֶתֶר דִּבְרֵי אֲחַזְיָהוּ מלך ישראל אֲשֶׁר עָשָׂה במלכותו הֲלוֹא הֵמָּה כְתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל:

הערות

1. מלבי"ם.
2. רד"ק, מלבי"ם.
3. רלב"ג.
4. רש"י, רד"ק, רלב"ג, מצודת ציון.
5. ארובה היתה ברצפת העליה, והיתה סגורה מעצים דקים עשויה כעין שבכה, ובעברו דָּרַךְ עליה, נשברה ונפל (מצודת דוד).
6. מצודת דוד.
7. מלבי"ם.
8. כך שם עבודת הגלולים הזו (מצודת ציון).
9. בגלל שראה שהבעל לא ענה לו בחר אלהים חדשים, ובחר את בעל זבוב משום שכמרי העבודה זרה הזו היו מנבאים מי יחיה ומי ימות (מלבי"ם).
10. מלבי"ם.
11. מצודת ציון.
12. מצודת דוד.
13. בתמיהה, מצודת דוד ולדעת המלבי"ם התוספת של המילים המבלי אין וכו'. נאמרה על דעת אליהו.
14. מלבי"ם.
15. מצודת דוד.
16. רלב"ג.
17. מלבי"ם.
18. ראה הערה בפס' ג'.
19. אע"פ שה' ציוה את אליהו להוכיח את השליחים שהלכו ולא את המלך, הם אמרו שגם התוכחה "המבלי אין אלהים בישראל" הנביא אמר בשם ה' למלך, כי פחדו לומר לו שהוכיחם אליהו על ששמעו לפקודת המלך, לכן אמרו שהכל נבואה למלך ושליחות אליו ושהם שבו להודיע לו דבר הנביא שבעבור שליחות זו ימות (מלבי"ם).
20. רד"ק.
21. מצודת דוד.
22. כך משמע מרלב"ג ומצודת ציון.
23. כיוון שלא בא אליו חשב אולי הוא נביא שאינו מוחזק כנביא, או שהוא לבוש בגדי עניים שמתבייש להגיע כך למלך, לכן שאל מה ששאל (מלבי"ם).
24. ולא הכירוהו מפני שלא היה מגיע לשומרון מאז שרצתה איזבל להרגו (רד"ק).
25. מצודת דוד.
26. מצודת דוד. ובמדרש, ר' חנינא בן דוסא אומר, אותו איל שנברא בין השמשות לא יצא ממנו דבר לבטלה, "אפרו" של איל הוא יסוד של מזבח הפנימי, "גידים" שלו היה לעשרה נבלים של כנור שהיה דוד מנגן בו, "עורו" הוא אזור עור במתניו של אליהו ז"ל (ילקוט שמעוני).
27. מצודת דוד.
28. שרצו לדון אותו השליחים לכף זכות (מלבי"ם).
29. רד"ק.
30. רלב"ג.
31. רלב"ג, מצודת דוד.
32. ובמדרש, אליהו אחד מעשרה בני אדם שנקראו איש האלהים, ואלו הן: משה, אלקנה, עלי, דוד, שמעיה, עדו, אליהו, אלישע, מיכה, אמוץ (ילקוט שמעוני).
33. מלבי"ם.
34. מלבי"ם.
35. מלבי"ם.
36. מלבי"ם. שהרגיש אליהו שהם רוצים להביאו בכח לקיים מצות המלך (רלב"ג).
37. ראה הערה בפס' ט'.
38. מלבי"ם.
39. רד"ק.
40. ויען הוא לשון הרמת קול (מלבי"ם).
41. ושר זה שינה מדיבורו של השר הראשון ואמר שהמלך ציוה שירד מהר (מלבי"ם).
42. ראה רד"ק בפס' יא.
43. ראה מלבי"ם בפס' יב.
44. אל כולם שהיו כולם למטה ביחד, שהשר השני לא עלה אל ההר, כי חשב שאם יעמוד מרחוק אליהו לא יוכל לפגוע בו (מלבי"ם).
45. ראה מלבי"ם פס' י'.
46. מלבי"ם. ולפי שגם השר הזה דיבר באופן שדיבר השר הראשון עשה אליהו שתשרפנו האש (רלב"ג).
47. מלבי"ם.
48. מה הכוכבים יכול אחד לשרוף את כל העולם כולו כך הם הצדיקים, כגון אליהו שירדה אש בדיבורו שנאמר "ותרד אש אלהים מן השמים ותאכל אותו ואת חמשיו" (מדרש רבה פ' במדבר פ"ב).
49. כוונתו לומר 'שר חמישים וחמישיו שלישים', דהיינו בפעם השלישית שר וחמישים אנשים נוספים (מצודת ציון).
50. ראה רלב"ג ומצודת דוד בפס' ט'.
51. מלבי"ם.
52. מצודת דוד.
53. מצודת דוד.
54. מצודת דוד.
55. מצודת דוד.
56. ראה מצודת דוד בפס' יג'. ואם תכלית ירידת האש היא להפיל מוראך עליהם, הנה כבר ירדה האש פעמיים וראו את כוחך בפעמים אלה, ואם בגלל שהראשונים דיברו אליך בחוצפה, אני מדבר אליך בתחנונים (מלבי"ם).
57. כי השר עלה אל קצה ההר ואליהו היה בראש ההר (רד"ק).
58. רד"ק, מצודת דוד.
59. רד"ק.
60. רד"ק, מצודת דוד.
61. ולאחר שנצטווה מאת ה' נעשה שליח מצווה ולא התיירא (מלבי"ם).
62. והקדים לומר שהעונש הוא על כך ששלח לשאול בבעל זבוב, ולא מפני "המבלי אין אלהים" כדי שלא ישיב שלא ידע היכן נמצא הנביא (שהרי אליהו הסתתר מפניו) (מלבי"ם).
63. רד"ק.
64. ואע"פ שמלך בשנת י"ט ליהושפט, שהרי אחזיה מלך בי"ז ומלך שנתיים, ובפרק ג' פסוק א' כתוב "בשנת י"ח ליהושפט מלך יהורם", ויהושפט מלך עשרים וחמש שנים קודם שמלך יהורם בנו, אלא אמרו רבותינו ז"ל (תוספתא סוטה יב, ב) מאותו זמן שהלך יהושפט מלך יהודה אל רמות גלעד לעזור לאחאב, מונין המלכות גם לבנו, שכן היה ראוי יהושפט ליהרג אז על שעזר לרשע (רש"י, רד"ק, רלב"ג, מצודת דוד).
65. רד"ק.

ניתן ליצור איתנו קשר
בטלפון 072-390-2392

או להשאיר פרטים בטופס ונחזור אליכם אי"ה