(א)
וַעֲתַלְיָה אֵם אֲחַזְיָהוּ רָאֲתָה (וראתה) כִּי מֵת בְּנָהּ וַתָּקָם וַתְּאַבֵּד אֵת כָּל זֶרַע הַמַּמְלָכָה:
וַעֲתַלְיָה אֵם אֲחַזְיָהוּ רָאֲתָה (וראתה
כתיב
) כִּי מֵת בְּנָהּ
ע"י יהוא,
וַתָּקָם וַתְּאַבֵּד
-ותהרוג
אֵת כָּל זֶרַע הַמַּמְלָכָה
ממלכת יהודה
[1]
בכדי שתמלוך היא מבלי מערער
[2]
, וזה היה מאת השי"ת לכלות את כל זרע בית אחאב, והנותרים שלא המית יהוא הרגה עתליה:
[3]
(ב)
וַתִּקַּח יְהוֹשֶׁבַע בַּת הַמֶּלֶךְ יוֹרָם אֲחוֹת אֲחַזְיָהוּ אֶת יוֹאָשׁ בֶּן אֲחַזְיָה וַתִּגְנֹב אֹתוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַמּוּמָתִים (הממותתים אֹתוֹ וְאֶת מֵינִקְתּוֹ בַּחֲדַר הַמִּטּוֹת וַיַּסְתִּרוּ אֹתוֹ מִפְּנֵי עֲתַלְיָהוּ וְלֹא הוּמָת:
ומתוך חמלה על זרע אביה ואחיה
[4]
ולמען יוותר המשך זרע למלכות יהודה,
וַתִּקַּח יְהוֹשֶׁבַע בַּת הַמֶּלֶךְ יוֹרָם
מלך יהודה ובת עתליה
[5]
אֲחוֹת אֲחַזְיָהוּ אֶת יוֹאָשׁ בֶּן
אָחִיהָ
אֲחַזְיָה
המלך, נכדו של עתליה,
וַתִּגְנֹב אֹתוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַמּוּמָתִים (הממותתים
כתיב)
, שהמיתה אותם עתליה על ידי סם המוות
[6]
, והחביאה
אֹתוֹ וְאֶת מֵינִקְתּוֹ בַּחֲדַר הַמִּטּוֹת
שהיה בבית המקדש
[7]
בעליית בית קודשי הקדשים,
[8]
וַיַּסְתִּרוּ אֹתוֹ
כל יודעי הדבר
[9]
מִפְּנֵי עֲתַלְיָהוּ וְ
לכן
[10]
לֹא הוּמָת:
[11]
(ג)
וַיְהִי אִתָּהּ בֵּית יְהֹוָה מִתְחַבֵּא שֵׁשׁ שָׁנִים וַעֲתַלְיָה מֹלֶכֶת עַל הָאָרֶץ:
וַיְהִי
יואש
אִתָּהּ
בְּ
בֵּית יְהֹוָה מִתְחַבֵּא שֵׁשׁ שָׁנִים
מפני עתליה, ויהושבע היתה שם כי בהיותה אשת יהוידע
[12]
הכהן הגדול התמידה לשבת בבית המקדש,
[13]
וַעֲתַלְיָה
בזמן הזה היתה
מֹלֶכֶת עַל הָאָרֶץ
-ממלכת יהודה, ובסך הכל מלכה שש שנים מקוטעות:
[14]
(ד)
וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית שָׁלַח יְהוֹיָדָע וַיִּקַּח אֶת שָׂרֵי הַמֵּאוֹת (המאיות) לַכָּרִי וְלָרָצִים וַיָּבֵא אֹתָם אֵלָיו בֵּית יְהֹוָה וַיִּכְרֹת לָהֶם בְּרִית וַיַּשְׁבַּע אֹתָם בְּבֵית יְהֹוָה וַיַּרְא אֹתָם אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ:
וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית שָׁלַח יְהוֹיָדָע
הכהן הגדול
[15]
שליחים,
וַיִּקַּח
מן
[16]
הכהנים והלווים
[17]
אֶת שָׂרֵי הַמֵּאוֹת (המאיות
כתיב
) לַכָּרִי
-של הכרים
[18]
, הם הגיבורים,
[19]
וְ
שרי המאות
[20]
לָרָצִים
-של הרצים,
וַיָּבֵא אֹתָם אֵלָיו
בְּ
בֵּית יְהֹוָה וַיִּכְרֹת לָהֶם בְּרִית
שיהיו בעזרתו להמליך את בן המלך,
[21]
וַיַּשְׁבַּע אֹתָם בְּבֵית יְהֹוָה
בדבר הזה שיהיו נאמנים לו,
[22]
וַיַּרְא
-והראה
אֹתָם
-להם
אֶת
יואש
בֶּן הַמֶּלֶךְ
אחזיה שאמור היה להיות מלך על ממלכת יהודה:
(ה)
וַיְצַוֵּם לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן הַשְּׁלִשִׁית מִכֶּם בָּאֵי הַשַּׁבָּת וְשֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ:
ומשום שהמשמרות היו מתחדשות ובאות בשבת, משמרות כהונה ולוויה, אחת נכנסת ואחת יוצאת,
[23]
וַיְצַוֵּם
יהוידע
לֵאמֹר
-ואמר להם כך,
זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן
, תתחלקו לשלשה קבוצות
[24]
הַשְּׁלִשִׁית
-שליש
[25]
מִכֶּם בָּאֵי
-אשר באים
הַשַּׁבָּת
-בשבת יגיעו
וְ
יהיו
שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ
מבפנים
[26]
לשמור שלא יעמוד איש מעוזרי עתליה
[27]
על המלך להרגו:
[28]
(ו)
וְהַשְּׁלִשִׁית בְּשַׁעַר סוּר וְהַשְּׁלִשִׁית בַּשַּׁעַר אַחַר הָרָצִים וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת הַבַּיִת מַסָּח:
וְהַשְּׁלִשִׁית
-והשליש השני יהיה
בְּשַׁעַר סוּר
[29]
הוא השער המזרחי שבעזרה
[30]
הנקרא שער הסירה,
[31]
וְהַשְּׁלִשִׁית
-והשליש השלישי יהיה
בַּשַּׁעַר אַחַר הָרָצִים
הוא השער שנקרא שער הספים והיה בדרום העזרה, ומכונה כך משום שבאותו זמן היו רצי המלך שם,
[32]
וּשְׁמַרְתֶּם
בפרט
[33]
אֶת מִשְׁמֶרֶת הַבַּיִת
-בית המקדש מהמקום אשר היה פרוץ
[34]
מַסָּח
-מבלי היסח הדעת:
[35]
(ז)
וּשְׁתֵּי הַיָּדוֹת בָּכֶם כֹּל יֹצְאֵי הַשַּׁבָּת וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת בֵּית יְהֹוָה אֶל הַמֶּלֶךְ:
וּשְׁתֵּי הַיָּדוֹת
-החלקים
[36]
בָּכֶם
שאמרתי שיהיו בשער סור ובשער הרצים, ועמהם
[37]
כֹּל יֹצְאֵי הַשַּׁבָּת
-כל אנשי משמר היוצא מבית המקדש,
[38]
וְשָׁמְרוּ
-ישמרו
אֶת מִשְׁמֶרֶת בֵּית יְהֹוָה אֶל
-בעבור
[39]
הַמֶּלֶךְ
-שלא יבוא נזק למלך
[40]
מתוך בית ה', ולא הוצרך לכל זאת אלא לשבת הראשונה:
[41]
(ח)
וְהִקַּפְתֶּם עַל הַמֶּלֶךְ סָבִיב אִישׁ וְכֵלָיו בְּיָדוֹ, וְהַבָּא אֶל הַשְּׂדֵרוֹת יוּמָת וִהְיוּ אֶת הַמֶּלֶךְ בְּצֵאתוֹ וּבְבֹאוֹ:
וְהִקַּפְתֶּם
-וסבבתם
[42]
עַל הַמֶּלֶךְ סָבִיב אִישׁ וְכֵלָיו
-וכלי נשקו
[43]
בְּיָדוֹ,
וְהַבָּא
-ואיש זר שיכנס
[44]
בתוך סדר משמרותיכם
[45]
אֶל
-לתוך
הַשְּׂדֵרוֹת
-המבוא בו המלך הולך מביתו לבית ה'
[46]
יוּמָת
מחשש שהוא מאנשי עתליה ומבקש להרוג את המלך,
[47]
וִהְיוּ
אתם תמיד
[48]
אֶת
-עִם
[49]
הַמֶּלֶךְ בְּצֵאתוֹ
מביתו
[50]
וּבְבֹאוֹ
אליו:
[51]
(ט)
וַיַּעֲשׂוּ שָׂרֵי הַמֵּאוֹת (המאיות) כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן, וַיִּקְחוּ אִישׁ אֶת אֲנָשָׁיו בָּאֵי הַשַּׁבָּת עִם יֹצְאֵי הַשַּׁבָּת וַיָּבֹאוּ אֶל יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן:
וַיַּעֲשׂוּ שָׂרֵי הַמֵּאוֹת (המאיות
כתיב
) כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן,
וַיִּקְחוּ
כל
אִישׁ
אחד משרי המאות
[52]
אֶת אֲנָשָׁיו
מאה במספר
[53]
בָּאֵי
-מאנשי
הַשַּׁבָּת
-המשמר הנכנס
עִם יֹצְאֵי הַשַּׁבָּת
-אנשי המשמר היוצא
וַיָּבֹאוּ אֶל יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן:
(י)
וַיִּתֵּן הַכֹּהֵן לְשָׂרֵי הַמֵּאוֹת (המאיות) אֶת הַחֲנִית וְאֶת הַשְּׁלָטִים אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ דָּוִד אֲשֶׁר בְּבֵית יְהֹוָה:
וַיִּתֵּן
יהוידע
הַכֹּהֵן לְשָׂרֵי הַמֵּאוֹת (המאיות
כתיב
) אֶת הַחֲנִית
-החניתות
[54]
וְאֶת הַשְּׁלָטִים
-המגינים
[55]
אֲשֶׁר
היו השלל
לַמֶּלֶךְ
-של המלך
דָּוִד
ממלחמותיו
[56]
והקדישם לה'
[57]
, וַ
אֲשֶׁר
היו מונחים
[58]
בְּבֵית יְהֹוָה:
(יא)
וַיַּעַמְדוּ הָרָצִים אִישׁ וְכֵלָיו בְּיָדוֹ מִכֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית עַד כֶּתֶף הַבַּיִת הַשְּׂמָאלִית לַמִּזְבֵּחַ וְלַבָּיִת עַל הַמֶּלֶךְ סָבִיב:
ומלבד אנשי המשמר היוצא והנכנס
[59]
וַיַּעַמְדוּ
-עמדו
הָרָצִים
על פני רוחב הבית
[60]
אִישׁ וְכֵלָיו
-וכלי מלחמתו
בְּיָדוֹ
, ועמדו
מִכֶּתֶף
-מצד
[61]
הַבַּיִת הַיְמָנִית עַד כֶּתֶף
-צד
הַבַּיִת הַשְּׂמָאלִית
לפני
לַמִּזְבֵּחַ וְלַבָּיִת
-המזבח והבית
[62]
עַל
-סמוך
[63]
הַמֶּלֶךְ
-למלך
סָבִיב
-וסביבו
[64]
, וכך יצרו שמירה חיצונית ופנימית:
[65]
(יב)
וַיּוֹצִא אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת הַנֵּזֶר וְאֶת הָעֵדוּת וַיַּמְלִכוּ אֹתוֹ וַיִּמְשָׁחֻהוּ וַיַּכּוּ כָף וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ:
וַיּוֹצִא
יהוידע הכהן
אֶת
יואש
בֶּן הַמֶּלֶךְ
אחזיה ממקום מחבואו
[66]
וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת הַנֵּזֶר
-כתר
[67]
המלכות
[68]
וְאֶת הָעֵדוּת
-ספר התורה
[69]
, ורבותינו אמרו שהכתר עצמו הוא העדות, שכל הראוי למלכות הולמתו, ושאינו ראוי למלכות אינה הולמתו
[70]
וַיַּמְלִכוּ אֹתוֹ וַיִּמְשָׁחֻהוּ
יהוידע ובניו
[71]
, ולמרות שמלך בן מלך אין צריך משיחה, כאן משחוהו מפני מחלוקת עתליה,
[72]
וַיַּכּוּ כָף
-ומשמחה מחו כפיים
[73]
וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ:
(יג)
וַתִּשְׁמַע עֲתַלְיָה אֶת קוֹל הָרָצִין הָעָם וַתָּבֹא אֶל הָעָם בֵּית יְהֹוָה:
וַתִּשְׁמַע עֲתַלְיָה אֶת קוֹל הָרָצִין
-מרוצת העם
[74]
וגם
[75]
את קול
הָעָם
המהללים את המלך,
[76]
וַתָּבֹא אֶל הָעָם
אשר היה בְּ
בֵּית יְהֹוָה
לדעת מה זה ועל מה זה:
[77]
(יד)
וַתֵּרֶא וְהִנֵּה הַמֶּלֶךְ עֹמֵד עַל הָעַמּוּד כַּמִּשְׁפָּט וְהַשָּׂרִים וְהַחֲצֹצְרוֹת אֶל הַמֶּלֶךְ וְכָל עַם הָאָרֶץ שָׂמֵחַ וְתֹקֵעַ בַּחֲצֹצְרוֹת וַתִּקְרַע עֲתַלְיָה אֶת בְּגָדֶיהָ וַתִּקְרָא קֶשֶׁר קָשֶׁר:
וַתֵּרֶא
עתליה
וְהִנֵּה הַמֶּלֶךְ
יואש
עֹמֵד עַל
-ליד
[78]
הָעַמּוּד
מעמד המלך בבית ה'
[79]
כַּמִּשְׁפָּט
-כמנהג המלך
[80]
וְהַשָּׂרִים
-והעם אשר סביב המלך,
[81]
וְהַחֲצֹצְרוֹת
מריעים
אֶל הַמֶּלֶךְ וְכָל עַם הָאָרֶץ שָׂמֵחַ וְתֹקֵעַ בַּחֲצֹצְרוֹת
מרוב שמחה,
וַתִּקְרַע עֲתַלְיָה אֶת בְּגָדֶיהָ וַתִּקְרָא
-ותצעק בחרדה
[82]
קֶשֶׁר קָשֶׁר
-מרד! מרד יש כאן:
[83]
(טו)
וַיְצַו יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֶת שָׂרֵי הַמֵּאוֹת (המיאות) פְּקֻדֵי הַחַיִל, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הוֹצִיאוּ אֹתָהּ אֶל מִבֵּית לַשְּׂדֵרֹת וְהַבָּא אַחֲרֶיהָ הָמֵת בֶּחָרֶב כִּי אָמַר הַכֹּהֵן אַל תּוּמַת בֵּית יְהֹוָה:
וַיְצַו יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֶת שָׂרֵי הַמֵּאוֹת (המיאות
כתיב
) פְּקֻדֵי
-הממונים על
[84]
הַחַיִל,
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הוֹצִיאוּ אֹתָהּ
מחוץ לבית המקדש
[85]
והביאו אותה לבית המלך
אֶל מִבֵּית לַשְּׂדֵרֹת
-דרך בית השדרות, שהוא מקום שורות החיילים
[86]
, ואל תניחוה לצאת דרך מוצא העזרה אל העיר פן תמצא עוזרים שיסייעו לה
[87]
או פן תימלט,
[88]
וְהַבָּא אַחֲרֶיהָ
להיות בעזרתה
[89]
הָמֵת
-דינו לְהֵהָרֵג
[90]
בֶּחָרֶב
ותהרגו אותו
[91]
, ויהוידע לא הרג אותה מיד וביקש להוציא אותה
[92]
כִּי אָמַר
יהוידע
הַכֹּהֵן אַל תּוּמַת
בְּ
בֵּית יְהֹוָה:
(טז)
וַיָּשִׂמוּ לָהּ יָדַיִם וַתָּבוֹא דֶּרֶךְ מְבוֹא הַסּוּסִים בֵּית הַמֶּלֶךְ וַתּוּמַת שָׁם:
וַיָּשִׂמוּ
-ועשו
לָהּ יָדַיִם
-מעבר,
[93]
וַתָּבוֹא
-והיא בחרה ללכת
[94]
דֶּרֶךְ מְבוֹא הַסּוּסִים
לְ
בֵּית הַמֶּלֶךְ
והניחוה לצאת בדרך זו,
[95]
וַתּוּמַת
עתליה
שָׁם
בבית המלך:
(יז)
וַיִּכְרֹת יְהוֹיָדָע אֶת הַבְּרִית בֵּין יְהֹוָה וּבֵין הַמֶּלֶךְ וּבֵין הָעָם לִהְיוֹת לְעָם לַיהוָה וּבֵין הַמֶּלֶךְ וּבֵין הָעָם:
וַיִּכְרֹת יְהוֹיָדָע אֶת הַבְּרִית בֵּין יְהֹוָה וּבֵין הַמֶּלֶךְ וּבֵין הָעָם לִהְיוֹת לְעָם לַיהוָה
-שילכו המלך והעם אחרי ה'
[96]
, להסיר הבעלים,
[97]
וּ
ברית נוספת כרת לאחר מכן
בֵין הַמֶּלֶךְ וּבֵין הָעָם
שהמלך ילחום את מלחמות העם וישים נפשו בכפו על שמירתם
[98]
, והם יהיו לו לעבדים נאמנים:
[99]
(יח)
וַיָּבֹאוּ כָל עַם הָאָרֶץ בֵּית הַבַּעַל וַיִּתְּצֻהוּ אֶת מִזְבְּחֹתָו, וְאֶת צְלָמָיו שִׁבְּרוּ הֵיטֵב וְאֵת מַתָּן כֹּהֵן הַבַּעַל הָרְגוּ לִפְנֵי הַמִּזְבְּחוֹת, וַיָּשֶׂם הַכֹּהֵן פְּקֻדּוֹת עַל בֵּית יְהֹוָה:
וכן עשו בפועל, וקיימו תחילה דברי הברית הראשונה
[100]
וַיָּבֹאוּ כָל עַם הָאָרֶץ
אל
בֵּית הַבַּעַל וַיִּתְּצֻהוּ
-ושברו
[101]
אֶת מִזְבְּחֹתָו,
וְאֶת צְלָמָיו שִׁבְּרוּ הֵיטֵב
-בחוזק,
[102]
וְאֵת מַתָּן
[103]
כֹּהֵן הַבַּעַל הָרְגוּ לִפְנֵי הַמִּזְבְּחוֹת,
וַיָּשֶׂם
יהוידע
הַכֹּהֵן פְּקֻדּוֹת
-ממונים כפי שהתקין דוד המלך
[104]
לשמור
עַל בֵּית יְהֹוָה
שיקריבו את התמידים
[105]
במקום משמרתם כהלכתן, כי עתליהו ביטלה את סדר משמרות הבית:
[106]
(יט)
וַיִּקַּח אֶת שָׂרֵי הַמֵּאוֹת וְאֶת הַכָּרִי וְאֶת הָרָצִים וְאֵת כָּל עַם הָאָרֶץ, וַיֹּרִידוּ אֶת הַמֶּלֶךְ מִבֵּית יְהֹוָה וַיָּבוֹאוּ דֶּרֶך שַׁעַר הָרָצִים בֵּית הַמֶּלֶךְ, וַיֵּשֶׁב עַל כִּסֵּא הַמְּלָכִים:
לאחר מכן קיימו את הברית השניה בין המלך ובין העם
[107]
וַיִּקַּח
יהוידע
אֶת שָׂרֵי הַמֵּאוֹת
האדירים
[108]
וְאֶת הַכָּרִי
-המושלים
[109]
וְאֶת הָרָצִים וְאֵת כָּל עַם הָאָרֶץ,
וַיֹּרִידוּ אֶת הַמֶּלֶךְ
יואש
מִבֵּית יְהֹוָה
שם היה מוחבא,
וַיָּבוֹאוּ דֶּרֶך שַׁעַר הָרָצִים
אל
[110]
בֵּית הַמֶּלֶךְ,
וַיֵּשֶׁב
יואש
עַל כִּסֵּא הַמְּלָכִים:
(כ)
וַיִּשְׂמַח כָּל עַם הָאָרֶץ וְהָעִיר שָׁקָטָה וְאֶת עֲתַלְיָהוּ הֵמִיתוּ בַחֶרֶב בֵּית הַמֶּלֶךְ (מלך:
וַיִּשְׂמַח כָּל עַם הָאָרֶץ וְהָעִיר שָׁקָטָה
-נחה,
[111]
וְ
הסיבה לכך היתה כי
אֶת עֲתַלְיָהוּ הֵמִיתוּ בַחֶרֶב
של
בֵּית הַמֶּלֶךְ (מלך
כתיב)
כדין המתחייב למלך שמיתתו בסייף
[112]
, ולא היה עוד מי שיעורר מלחמה:
[113]