/ מלכים ב פרק יא'

פסוקים

מלכים ב פרק יא'

(א) וַעֲתַלְיָה אֵם אֲחַזְיָהוּ רָאֲתָה (וראתה) כִּי מֵת בְּנָהּ וַתָּקָם וַתְּאַבֵּד אֵת כָּל זֶרַע הַמַּמְלָכָה: וַעֲתַלְיָה אֵם אֲחַזְיָהוּ רָאֲתָה (וראתה כתיב ) כִּי מֵת בְּנָהּ ע"י יהוא, וַתָּקָם וַתְּאַבֵּד -ותהרוג אֵת כָּל זֶרַע הַמַּמְלָכָה ממלכת יהודה [1] בכדי שתמלוך היא מבלי מערער [2] , וזה היה מאת השי"ת לכלות את כל זרע בית אחאב, והנותרים שלא המית יהוא הרגה עתליה: [3]
(ב) וַתִּקַּח יְהוֹשֶׁבַע בַּת הַמֶּלֶךְ יוֹרָם אֲחוֹת אֲחַזְיָהוּ אֶת יוֹאָשׁ בֶּן אֲחַזְיָה וַתִּגְנֹב אֹתוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַמּוּמָתִים (הממותתים אֹתוֹ וְאֶת מֵינִקְתּוֹ בַּחֲדַר הַמִּטּוֹת וַיַּסְתִּרוּ אֹתוֹ מִפְּנֵי עֲתַלְיָהוּ וְלֹא הוּמָת: ומתוך חמלה על זרע אביה ואחיה [4] ולמען יוותר המשך זרע למלכות יהודה, וַתִּקַּח יְהוֹשֶׁבַע בַּת הַמֶּלֶךְ יוֹרָם מלך יהודה ובת עתליה [5] אֲחוֹת אֲחַזְיָהוּ אֶת יוֹאָשׁ בֶּן אָחִיהָ אֲחַזְיָה המלך, נכדו של עתליה, וַתִּגְנֹב אֹתוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַמּוּמָתִים (הממותתים כתיב) , שהמיתה אותם עתליה על ידי סם המוות [6] , והחביאה אֹתוֹ וְאֶת מֵינִקְתּוֹ בַּחֲדַר הַמִּטּוֹת שהיה בבית המקדש [7] בעליית בית קודשי הקדשים, [8] וַיַּסְתִּרוּ אֹתוֹ כל יודעי הדבר [9] מִפְּנֵי עֲתַלְיָהוּ וְ לכן [10] לֹא הוּמָת: [11]
(ג) וַיְהִי אִתָּהּ בֵּית יְהֹוָה מִתְחַבֵּא שֵׁשׁ שָׁנִים וַעֲתַלְיָה מֹלֶכֶת עַל הָאָרֶץ: וַיְהִי יואש אִתָּהּ בְּ בֵּית יְהֹוָה מִתְחַבֵּא שֵׁשׁ שָׁנִים מפני עתליה, ויהושבע היתה שם כי בהיותה אשת יהוידע [12] הכהן הגדול התמידה לשבת בבית המקדש, [13] וַעֲתַלְיָה בזמן הזה היתה מֹלֶכֶת עַל הָאָרֶץ -ממלכת יהודה, ובסך הכל מלכה שש שנים מקוטעות: [14]
(ד) וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית שָׁלַח יְהוֹיָדָע וַיִּקַּח אֶת שָׂרֵי הַמֵּאוֹת (המאיות) לַכָּרִי וְלָרָצִים וַיָּבֵא אֹתָם אֵלָיו בֵּית יְהֹוָה וַיִּכְרֹת לָהֶם בְּרִית וַיַּשְׁבַּע אֹתָם בְּבֵית יְהֹוָה וַיַּרְא אֹתָם אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ: וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית שָׁלַח יְהוֹיָדָע הכהן הגדול [15] שליחים, וַיִּקַּח מן [16] הכהנים והלווים [17] אֶת שָׂרֵי הַמֵּאוֹת (המאיות כתיב ) לַכָּרִי -של הכרים [18] , הם הגיבורים, [19] וְ שרי המאות [20] לָרָצִים -של הרצים, וַיָּבֵא אֹתָם אֵלָיו בְּ בֵּית יְהֹוָה וַיִּכְרֹת לָהֶם בְּרִית שיהיו בעזרתו להמליך את בן המלך, [21] וַיַּשְׁבַּע אֹתָם בְּבֵית יְהֹוָה בדבר הזה שיהיו נאמנים לו, [22] וַיַּרְא -והראה אֹתָם -להם אֶת יואש בֶּן הַמֶּלֶךְ אחזיה שאמור היה להיות מלך על ממלכת יהודה:
(ה) וַיְצַוֵּם לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן הַשְּׁלִשִׁית מִכֶּם בָּאֵי הַשַּׁבָּת וְשֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ: ומשום שהמשמרות היו מתחדשות ובאות בשבת, משמרות כהונה ולוויה, אחת נכנסת ואחת יוצאת, [23] וַיְצַוֵּם יהוידע לֵאמֹר -ואמר להם כך, זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן , תתחלקו לשלשה קבוצות [24] הַשְּׁלִשִׁית -שליש [25] מִכֶּם בָּאֵי -אשר באים הַשַּׁבָּת -בשבת יגיעו וְ יהיו שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ מבפנים [26] לשמור שלא יעמוד איש מעוזרי עתליה [27] על המלך להרגו: [28]
(ו) וְהַשְּׁלִשִׁית בְּשַׁעַר סוּר וְהַשְּׁלִשִׁית בַּשַּׁעַר אַחַר הָרָצִים וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת הַבַּיִת מַסָּח: וְהַשְּׁלִשִׁית -והשליש השני יהיה בְּשַׁעַר סוּר [29] הוא השער המזרחי שבעזרה [30] הנקרא שער הסירה, [31] וְהַשְּׁלִשִׁית -והשליש השלישי יהיה בַּשַּׁעַר אַחַר הָרָצִים הוא השער שנקרא שער הספים והיה בדרום העזרה, ומכונה כך משום שבאותו זמן היו רצי המלך שם, [32] וּשְׁמַרְתֶּם בפרט [33] אֶת מִשְׁמֶרֶת הַבַּיִת -בית המקדש מהמקום אשר היה פרוץ [34] מַסָּח -מבלי היסח הדעת: [35]
(ז) וּשְׁתֵּי הַיָּדוֹת בָּכֶם כֹּל יֹצְאֵי הַשַּׁבָּת וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת בֵּית יְהֹוָה אֶל הַמֶּלֶךְ: וּשְׁתֵּי הַיָּדוֹת -החלקים [36] בָּכֶם שאמרתי שיהיו בשער סור ובשער הרצים, ועמהם [37] כֹּל יֹצְאֵי הַשַּׁבָּת -כל אנשי משמר היוצא מבית המקדש, [38] וְשָׁמְרוּ -ישמרו אֶת מִשְׁמֶרֶת בֵּית יְהֹוָה אֶל -בעבור [39] הַמֶּלֶךְ -שלא יבוא נזק למלך [40] מתוך בית ה', ולא הוצרך לכל זאת אלא לשבת הראשונה: [41]
(ח) וְהִקַּפְתֶּם עַל הַמֶּלֶךְ סָבִיב אִישׁ וְכֵלָיו בְּיָדוֹ, וְהַבָּא אֶל הַשְּׂדֵרוֹת יוּמָת וִהְיוּ אֶת הַמֶּלֶךְ בְּצֵאתוֹ וּבְבֹאוֹ: וְהִקַּפְתֶּם -וסבבתם [42] עַל הַמֶּלֶךְ סָבִיב אִישׁ וְכֵלָיו -וכלי נשקו [43] בְּיָדוֹ, וְהַבָּא -ואיש זר שיכנס [44] בתוך סדר משמרותיכם [45] אֶל -לתוך הַשְּׂדֵרוֹת -המבוא בו המלך הולך מביתו לבית ה' [46] יוּמָת מחשש שהוא מאנשי עתליה ומבקש להרוג את המלך, [47] וִהְיוּ אתם תמיד [48] אֶת -עִם [49] הַמֶּלֶךְ בְּצֵאתוֹ מביתו [50] וּבְבֹאוֹ אליו: [51]
(ט) וַיַּעֲשׂוּ שָׂרֵי הַמֵּאוֹת (המאיות) כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן, וַיִּקְחוּ אִישׁ אֶת אֲנָשָׁיו בָּאֵי הַשַּׁבָּת עִם יֹצְאֵי הַשַּׁבָּת וַיָּבֹאוּ אֶל יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן: וַיַּעֲשׂוּ שָׂרֵי הַמֵּאוֹת (המאיות כתיב ) כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן, וַיִּקְחוּ כל אִישׁ אחד משרי המאות [52] אֶת אֲנָשָׁיו מאה במספר [53] בָּאֵי -מאנשי הַשַּׁבָּת -המשמר הנכנס עִם יֹצְאֵי הַשַּׁבָּת -אנשי המשמר היוצא וַיָּבֹאוּ אֶל יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן:
(י) וַיִּתֵּן הַכֹּהֵן לְשָׂרֵי הַמֵּאוֹת (המאיות) אֶת הַחֲנִית וְאֶת הַשְּׁלָטִים אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ דָּוִד אֲשֶׁר בְּבֵית יְהֹוָה: וַיִּתֵּן יהוידע הַכֹּהֵן לְשָׂרֵי הַמֵּאוֹת (המאיות כתיב ) אֶת הַחֲנִית -החניתות [54] וְאֶת הַשְּׁלָטִים -המגינים [55] אֲשֶׁר היו השלל לַמֶּלֶךְ -של המלך דָּוִד ממלחמותיו [56] והקדישם לה' [57] , וַ אֲשֶׁר היו מונחים [58] בְּבֵית יְהֹוָה:
(יא) וַיַּעַמְדוּ הָרָצִים אִישׁ וְכֵלָיו בְּיָדוֹ מִכֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית עַד כֶּתֶף הַבַּיִת הַשְּׂמָאלִית לַמִּזְבֵּחַ וְלַבָּיִת עַל הַמֶּלֶךְ סָבִיב: ומלבד אנשי המשמר היוצא והנכנס [59] וַיַּעַמְדוּ -עמדו הָרָצִים על פני רוחב הבית [60] אִישׁ וְכֵלָיו -וכלי מלחמתו בְּיָדוֹ , ועמדו מִכֶּתֶף -מצד [61] הַבַּיִת הַיְמָנִית עַד כֶּתֶף -צד הַבַּיִת הַשְּׂמָאלִית לפני לַמִּזְבֵּחַ וְלַבָּיִת -המזבח והבית [62] עַל -סמוך [63] הַמֶּלֶךְ -למלך סָבִיב -וסביבו [64] , וכך יצרו שמירה חיצונית ופנימית: [65]
(יב) וַיּוֹצִא אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת הַנֵּזֶר וְאֶת הָעֵדוּת וַיַּמְלִכוּ אֹתוֹ וַיִּמְשָׁחֻהוּ וַיַּכּוּ כָף וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ: וַיּוֹצִא יהוידע הכהן אֶת יואש בֶּן הַמֶּלֶךְ אחזיה ממקום מחבואו [66] וַיִּתֵּן עָלָיו אֶת הַנֵּזֶר -כתר [67] המלכות [68] וְאֶת הָעֵדוּת -ספר התורה [69] , ורבותינו אמרו שהכתר עצמו הוא העדות, שכל הראוי למלכות הולמתו, ושאינו ראוי למלכות אינה הולמתו [70] וַיַּמְלִכוּ אֹתוֹ וַיִּמְשָׁחֻהוּ יהוידע ובניו [71] , ולמרות שמלך בן מלך אין צריך משיחה, כאן משחוהו מפני מחלוקת עתליה, [72] וַיַּכּוּ כָף -ומשמחה מחו כפיים [73] וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ:
(יג) וַתִּשְׁמַע עֲתַלְיָה אֶת קוֹל הָרָצִין הָעָם וַתָּבֹא אֶל הָעָם בֵּית יְהֹוָה: וַתִּשְׁמַע עֲתַלְיָה אֶת קוֹל הָרָצִין -מרוצת העם [74] וגם [75] את קול הָעָם המהללים את המלך, [76] וַתָּבֹא אֶל הָעָם אשר היה בְּ בֵּית יְהֹוָה לדעת מה זה ועל מה זה: [77]
(יד) וַתֵּרֶא וְהִנֵּה הַמֶּלֶךְ עֹמֵד עַל הָעַמּוּד כַּמִּשְׁפָּט וְהַשָּׂרִים וְהַחֲצֹצְרוֹת אֶל הַמֶּלֶךְ וְכָל עַם הָאָרֶץ שָׂמֵחַ וְתֹקֵעַ בַּחֲצֹצְרוֹת וַתִּקְרַע עֲתַלְיָה אֶת בְּגָדֶיהָ וַתִּקְרָא קֶשֶׁר קָשֶׁר: וַתֵּרֶא עתליה וְהִנֵּה הַמֶּלֶךְ יואש עֹמֵד עַל -ליד [78] הָעַמּוּד מעמד המלך בבית ה' [79] כַּמִּשְׁפָּט -כמנהג המלך [80] וְהַשָּׂרִים -והעם אשר סביב המלך, [81] וְהַחֲצֹצְרוֹת מריעים אֶל הַמֶּלֶךְ וְכָל עַם הָאָרֶץ שָׂמֵחַ וְתֹקֵעַ בַּחֲצֹצְרוֹת מרוב שמחה, וַתִּקְרַע עֲתַלְיָה אֶת בְּגָדֶיהָ וַתִּקְרָא -ותצעק בחרדה [82] קֶשֶׁר קָשֶׁר -מרד! מרד יש כאן: [83]
(טו) וַיְצַו יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֶת שָׂרֵי הַמֵּאוֹת (המיאות) פְּקֻדֵי הַחַיִל, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הוֹצִיאוּ אֹתָהּ אֶל מִבֵּית לַשְּׂדֵרֹת וְהַבָּא אַחֲרֶיהָ הָמֵת בֶּחָרֶב כִּי אָמַר הַכֹּהֵן אַל תּוּמַת בֵּית יְהֹוָה: וַיְצַו יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֶת שָׂרֵי הַמֵּאוֹת (המיאות כתיב ) פְּקֻדֵי -הממונים על [84] הַחַיִל, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הוֹצִיאוּ אֹתָהּ מחוץ לבית המקדש [85] והביאו אותה לבית המלך אֶל מִבֵּית לַשְּׂדֵרֹת -דרך בית השדרות, שהוא מקום שורות החיילים [86] , ואל תניחוה לצאת דרך מוצא העזרה אל העיר פן תמצא עוזרים שיסייעו לה [87] או פן תימלט, [88] וְהַבָּא אַחֲרֶיהָ להיות בעזרתה [89] הָמֵת -דינו לְהֵהָרֵג [90] בֶּחָרֶב ותהרגו אותו [91] , ויהוידע לא הרג אותה מיד וביקש להוציא אותה [92] כִּי אָמַר יהוידע הַכֹּהֵן אַל תּוּמַת בְּ בֵּית יְהֹוָה:
(טז) וַיָּשִׂמוּ לָהּ יָדַיִם וַתָּבוֹא דֶּרֶךְ מְבוֹא הַסּוּסִים בֵּית הַמֶּלֶךְ וַתּוּמַת שָׁם: וַיָּשִׂמוּ -ועשו לָהּ יָדַיִם -מעבר, [93] וַתָּבוֹא -והיא בחרה ללכת [94] דֶּרֶךְ מְבוֹא הַסּוּסִים לְ בֵּית הַמֶּלֶךְ והניחוה לצאת בדרך זו, [95] וַתּוּמַת עתליה שָׁם בבית המלך:
(יז) וַיִּכְרֹת יְהוֹיָדָע אֶת הַבְּרִית בֵּין יְהֹוָה וּבֵין הַמֶּלֶךְ וּבֵין הָעָם לִהְיוֹת לְעָם לַיהוָה וּבֵין הַמֶּלֶךְ וּבֵין הָעָם: וַיִּכְרֹת יְהוֹיָדָע אֶת הַבְּרִית בֵּין יְהֹוָה וּבֵין הַמֶּלֶךְ וּבֵין הָעָם לִהְיוֹת לְעָם לַיהוָה -שילכו המלך והעם אחרי ה' [96] , להסיר הבעלים, [97] וּ ברית נוספת כרת לאחר מכן בֵין הַמֶּלֶךְ וּבֵין הָעָם שהמלך ילחום את מלחמות העם וישים נפשו בכפו על שמירתם [98] , והם יהיו לו לעבדים נאמנים: [99]
(יח) וַיָּבֹאוּ כָל עַם הָאָרֶץ בֵּית הַבַּעַל וַיִּתְּצֻהוּ אֶת מִזְבְּחֹתָו, וְאֶת צְלָמָיו שִׁבְּרוּ הֵיטֵב וְאֵת מַתָּן כֹּהֵן הַבַּעַל הָרְגוּ לִפְנֵי הַמִּזְבְּחוֹת, וַיָּשֶׂם הַכֹּהֵן פְּקֻדּוֹת עַל בֵּית יְהֹוָה: וכן עשו בפועל, וקיימו תחילה דברי הברית הראשונה [100] וַיָּבֹאוּ כָל עַם הָאָרֶץ אל בֵּית הַבַּעַל וַיִּתְּצֻהוּ -ושברו [101] אֶת מִזְבְּחֹתָו, וְאֶת צְלָמָיו שִׁבְּרוּ הֵיטֵב -בחוזק, [102] וְאֵת מַתָּן [103] כֹּהֵן הַבַּעַל הָרְגוּ לִפְנֵי הַמִּזְבְּחוֹת, וַיָּשֶׂם יהוידע הַכֹּהֵן פְּקֻדּוֹת -ממונים כפי שהתקין דוד המלך [104] לשמור עַל בֵּית יְהֹוָה שיקריבו את התמידים [105] במקום משמרתם כהלכתן, כי עתליהו ביטלה את סדר משמרות הבית: [106]
(יט) וַיִּקַּח אֶת שָׂרֵי הַמֵּאוֹת וְאֶת הַכָּרִי וְאֶת הָרָצִים וְאֵת כָּל עַם הָאָרֶץ, וַיֹּרִידוּ אֶת הַמֶּלֶךְ מִבֵּית יְהֹוָה וַיָּבוֹאוּ דֶּרֶך שַׁעַר הָרָצִים בֵּית הַמֶּלֶךְ, וַיֵּשֶׁב עַל כִּסֵּא הַמְּלָכִים: לאחר מכן קיימו את הברית השניה בין המלך ובין העם [107] וַיִּקַּח יהוידע אֶת שָׂרֵי הַמֵּאוֹת האדירים [108] וְאֶת הַכָּרִי -המושלים [109] וְאֶת הָרָצִים וְאֵת כָּל עַם הָאָרֶץ, וַיֹּרִידוּ אֶת הַמֶּלֶךְ יואש מִבֵּית יְהֹוָה שם היה מוחבא, וַיָּבוֹאוּ דֶּרֶך שַׁעַר הָרָצִים אל [110] בֵּית הַמֶּלֶךְ, וַיֵּשֶׁב יואש עַל כִּסֵּא הַמְּלָכִים:
(כ) וַיִּשְׂמַח כָּל עַם הָאָרֶץ וְהָעִיר שָׁקָטָה וְאֶת עֲתַלְיָהוּ הֵמִיתוּ בַחֶרֶב בֵּית הַמֶּלֶךְ (מלך: וַיִּשְׂמַח כָּל עַם הָאָרֶץ וְהָעִיר שָׁקָטָה -נחה, [111] וְ הסיבה לכך היתה כי אֶת עֲתַלְיָהוּ הֵמִיתוּ בַחֶרֶב של בֵּית הַמֶּלֶךְ (מלך כתיב) כדין המתחייב למלך שמיתתו בסייף [112] , ולא היה עוד מי שיעורר מלחמה: [113]

הערות

1. רד"ק.
2. מצודת דוד.
3. רלב"ג.
4. אברבנאל.
5. אברבנאל.
6. כיון שיואש היה יונק חלב, רצו לתת סם המוות למניקתו כדי שיתקלקל החלב, ומשם גנבה אותו ואת מניקתו (מלבי"ם).
7. מצודת דוד. ורד"ק מפרש שהיה בעזרת כהנים או לויים. ובמדרש נחלקו רבותינו מהו חדר המטות, רבי אלעזר אמר בתאים, ורבי שמואל בר נחמן אמר בעליות, ולא פליגי, מאן דאמר בתאים בימות הגשמים, מאן דאמר בעליות בימות החמה (מדרש רבה שה"ש פ"א, רד"ק). ונקרא "חדר המיטות" ע"ש הכתוב (שה"ש א, יג) "בֵּין שָׁדַי יָלִין" (רש"י). ומלבי"ם ביאר שהחדר ששכבו שם בני המלך החולים על מטות דוי נקרא חדר המטות, ועל שם המאורע קראו כך גם למקום שהסתירה אותו בבית המקדש.
8. רש"י, ונקרא כך על פי המדרש על שם "בין שדי ילין" הכתוב בשיר השירים (רש"י, רד"ק).
9. רד"ק, מצודת דוד.
10. מצודת דוד.
11. ובמדרש, אלמלי ברית שכרת הקב"ה עם דוד נהרג יואש באותה שעה ובטלה מלכות בית דוד (תנא דבי אליהו פרשה ג').
12. אברבנאל.
13. מצודת דוד.
14. מצודת דוד.
15. והיה בעלה של יהושבע (דה"י-ב' כב, יא).
16. רד"ק ומצודת דוד מבארים כי לקח את הכהנים והלוים ובנוסף את הגיבורים והרצים.
17. מצודת דוד.
18. רד"ק.
19. רש"י, מלבי"ם.
20. רש"י.
21. רש"י.
22. מצודת דוד.
23. רש"י.
24. רש"י.
25. מצודת דוד.
26. מלבי"ם.
27. רד"ק.
28. רש"י.
29. ובדברי הימים כתוב בשער היסוד, ובדברי רז"ל הוא שער המזרחי ושבע שמות נקראו לו: שער סור ששם היו טמאים פורשים, כמו שכתוב 'סורו טמא קראו למו', שער היסוד ששם היו מייסדים את ההלכה, שער חרסית שהיה מכוון כנגד זריחת החמה כמו שכתוב 'האומר לחרס ולא יזרח', שער האיתון שהוא משמש כניסה ויציאה, שער התוך שהוא ממוצע בין שני שערים, שער חדש ששם חדשו סופרים את ההלכה, שער עליון שהוא למעלה מעזרת ישראל.
30. רש"י, מלבי"ם.
31. רש"י.
32. רד"ק.
33. אברבנאל.
34. שפרצו אותו בני עתליה המרשעת, שהיו לה בנים מאיש אחר והיו פורצים המקדש, והזהירם שישמרו על אותו הפרץ פן יכנס בו אדם להזיק את המלך (אברבנאל).
35. רש"י, מצודת דוד, מצודת ציון.
36. מצודת ציון.
37. רש"י.
38. רש"י.
39. רד"ק.
40. אברבנאל.
41. כי לאחר מכן הומתה עתליה, ועוזריה ברחו מן העיר (רש"י).
42. מצודת ציון.
43. מצודת דוד.
44. רש"י.
45. רד"ק.
46. רש"י.
47. מצודת דוד.
48. אברבנאל.
49. אברבנאל.
50. מצודת דוד.
51. מצודת דוד.
52. רד"ק, מצודת דוד.
53. מצודת דוד.
54. רד"ק, מצודת דוד.
55. מצודת ציון, ולמעשה שלמה עשה את שלטי הזהב כנזכר למעלה (א, י) ויחסם הכתוב לדוד המלך כי נעשו מן הזהב שהניח דוד (מלבי"ם).
56. רד"ק.
57. רלב"ג, רד"ק.
58. מצודת דוד.
59. מצודת דוד.
60. מצודת דוד.
61. מצודת ציון.
62. מצודת דוד.
63. רלב"ג, מצודת דוד.
64. מצודת דוד.
65. מלבי"ם.
66. מצודת דוד.
67. מצודת ציון.
68. מצודת דוד.
69. כמו שכתוב (דברים יז, יט) "וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו" (רש"י, רלב"ג). ורד"ק מבאר בגדי מלכות.
70. עבודה זרה מד., רש"י.
71. רד"ק, אברבנאל.
72. רד"ק, מלבי"ם.
73. מצודת דוד.
74. מצודת דוד.
75. רד"ק, רלב"ג, מלבי"ם. ומצודת דוד מבאר קול העם הרצים.
76. מלבי"ם.
77. אברבנאל.
78. רד"ק, רלב"ג.
79. רש"י, והוא מקום מיוחד למלך לעמוד שם, מצודת דוד.
80. מצודת דוד.
81. אברבנאל.
82. מצודת דוד.
83. רש"י.
84. מצודת דוד.
85. רש"י, מצודת דוד.
86. רד"ק, אברבנאל, מלבי"ם.
87. רש"י.
88. מצודת דוד.
89. רש"י, מצודת דוד.
90. מצודת דוד.
91. רלב"ג.
92. מצודת דוד.
93. רש"י, רד"ק, מצודת דוד.
94. אברבנאל.
95. אברבנאל.
96. רש"י.
97. רד"ק.
98. אברבנאל.
99. רש"י, רלב"ג, מצודת דוד, מלבי"ם.
100. מלבי"ם.
101. מצודת ציון.
102. מצודת ציון.
103. כך היה שמו (רד"ק, מצודת ציון).
104. מצודת דוד.
105. מלבי"ם.
106. רש"י.
107. מלבי"ם.
108. מלבי"ם.
109. מלבי"ם.
110. רש"י.
111. מצודת ציון.
112. מלבי"ם.
113. מצודת דוד.

ניתן ליצור איתנו קשר
בטלפון 072-390-2392

או להשאיר פרטים בטופס ונחזור אליכם אי"ה