/ מלכים ב פרק יב'

פסוקים

מלכים ב פרק יב'

(א) בֶּן שֶׁבַע שָׁנִים יְהוֹאָשׁ בְּמָלְכוֹ: בֶּן שֶׁבַע שָׁנִים היה יְהוֹאָשׁ בְּמָלְכוֹ:
(ב) בִּשְׁנַת שֶׁבַע לְיֵהוּא מָלַךְ יְהוֹאָשׁ וְאַרְבָּעִים שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם, וְשֵׁם אִמּוֹ צִבְיָה מִבְּאֵר שָׁבַע: בִּשְׁנַת שֶׁבַע לְיֵהוּא [1] מלך ישראל מָלַךְ יְהוֹאָשׁ על ממלכת יהודה, וְאַרְבָּעִים שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם, וְשֵׁם אִמּוֹ צִבְיָה מִבְּאֵר שָׁבַע והיתה אישה טובה במעשיה ויהואש הלך בעקבותיה: [2]
(ג) וַיַּעַשׂ יְהוֹאָשׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהֹוָה כָּל יָמָיו אֲשֶׁר הוֹרָהוּ יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן: וַיַּעַשׂ יְהוֹאָשׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהֹוָה כָּל יָמָיו -הימים [3] אֲשֶׁר הוֹרָהוּ -לימד אותו [4] יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן , אולם אחרי מות יהוידע כשלא היה בעולם ללמדו, השחית דרכו: [5]
(ד) רַק הַבָּמוֹת לֹא סָרוּ עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת: רַק הַבָּמוֹת יחיד שנעשו לשמיים [6] לֹא סָרוּ -הסיר יהואש על אף שנאסרו משנבנה בית המקדש [7] , ולכן בימיו היו עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת האלו:
(ה) וַיֹּאמֶר יְהוֹאָשׁ אֶל הַכֹּהֲנִים כֹּל כֶּסֶף הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יוּבָא בֵית יְהֹוָה כֶּסֶף עוֹבֵר אִישׁ כֶּסֶף נַפְשׁוֹת עֶרְכּוֹ כָּל כֶּסֶף אֲשֶׁר יַעֲלֶה עַל לֶב אִישׁ לְהָבִיא בֵּית יְהֹוָה: ויהואש רצה לחדש ולחזק את בית המקדש מאחר ועתליה המרשעת ובניה [8] הפקירו אותו, [9] וַיֹּאמֶר יְהוֹאָשׁ אֶל הַכֹּהֲנִים כך תעשו: כֹּל כֶּסֶף הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יוּבָא לְ בֵית יְהֹוָה הכולל שני סוגי כספים [10] כֶּסֶף עוֹבֵר [11] הוא כסף מחצית השקל [12] וגם כספי נדבה כאשר אִישׁ יתרום כֶּסֶף לפי נַפְשׁוֹת עֶרְכּוֹ -ערכת נפשו [13] , וגם כָּל כֶּסֶף אֲשֶׁר יַעֲלֶה עַל לֶב אִישׁ לְהָבִיא בנדבה לבדק [14] בֵּית יְהֹוָה:
(ו) יִקְחוּ לָהֶם הַכֹּהֲנִים אִישׁ מֵאֵת מַכָּרוֹ וְהֵם יְחַזְּקוּ אֶת בֶּדֶק הַבַּיִת לְכֹל אֲשֶׁר יִמָּצֵא שָׁם בָּדֶק: ואת כל הכספים האלה יִקְחוּ לָהֶם -עבורם [15] הַכֹּהֲנִים אִישׁ -כל כהן יקח מֵאֵת מַכָּרוֹ -מיודעו [16] הרגיל אצלו, [17] וְ תמורת זה [18] הֵם הכהנים יְחַזְּקוּ אֶת בֶּדֶק הַבַּיִת מהכסף שלהם [19] לְכֹל -בכל מקום [20] הדרוש בדיקה [21] אֲשֶׁר יִמָּצֵא שָׁם בָּדֶק -בקיעה וסדק החומה: [22]
(ז) וַיְהִי בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה לַמֶּלֶךְ יְהוֹאָשׁ לֹא חִזְּקוּ הַכֹּהֲנִים אֶת בֶּדֶק הַבָּיִת: וַיְהִי בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה לַמֶּלֶךְ יְהוֹאָשׁ והנה עברו שנים רבות [23] ועדיין לֹא חִזְּקוּ הַכֹּהֲנִים אֶת בֶּדֶק -המקומות השבורים של [24] הַבָּיִת , כי שמרו את הכספים עד שיהיה להם כסף רב לחיזוק הבית [25] , אולם יהואש המלך חשדם שלקחו את הכספים לעצמם: [26]
(ח) וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ יְהוֹאָשׁ לִיהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וְלַכֹּהֲנִים וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, מַדּוּעַ אֵינְכֶם מְחַזְּקִים אֶת בֶּדֶק הַבָּיִת וְעַתָּה אַל תִּקְחוּ כֶסֶף מֵאֵת מַכָּרֵיכֶם כִּי לְבֶדֶק הַבַּיִת תִּתְּנֻהוּ: וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ יְהוֹאָשׁ לִיהוֹיָדָע הַכֹּהֵן הגדול וְלַכֹּהֲנִים האחרים וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, מַדּוּעַ אֵינְכֶם מְחַזְּקִים אֶת בֶּדֶק הַבָּיִת כפי שאמרתי לכם? [27] וְעַתָּה אַל תִּקְחוּ כֶסֶף מֵאֵת מַכָּרֵיכֶם עוד, ואל תחזקו הבית משלכם, [28] כִּי הכסף אשר תקבלו לְבֶדֶק הַבַּיִת תִּתְּנֻהוּ ישירות לאוצר בית ה' [29] , ואם יהיה מעט כסף חזקו במעט הכסף שיהיה, ואם הרבה, בהרבה: [30]
(ט) וַיֵּאֹתוּ הַכֹּהֲנִים לְבִלְתִּי קְחַת כֶּסֶף מֵאֵת הָעָם וּלְבִלְתִּי חַזֵּק אֶת בֶּדֶק הַבָּיִת: וַיֵּאֹתוּ -ונתרצו [31] הַכֹּהֲנִים והוטב הדבר בעיניהם [32] לְבִלְתִּי -לא קְחַת -לקחת כֶּסֶף מֵאֵת הָעָם לעצמם, וּ מנגד לְבִלְתִּי -שלא יצטרכו לְ חַזֵּק אֶת בֶּדֶק הַבָּיִת מכספם [33] , וכך לא יהיו נחשדים יותר בלקיחת הכסף לעצמם: [34]
(י) וַיִּקַּח יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֲרוֹן אֶחָד וַיִּקֹּב חֹר בְּדַלְתּוֹ וַיִּתֵּן אֹתוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ מִיָּמִין (בימין בְּבוֹא אִישׁ בֵּית יְהֹוָה, וְנָתְנוּ שָׁמָּה הַכֹּהֲנִים שֹׁמְרֵי הַסַּף אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַמּוּבָא בֵית יְהֹוָה: ולהסיר הספק [35] וַיִּקַּח -לקח יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֲרוֹן -ארגז [36] אֶחָד וַיִּקֹּב חֹר -נקב צר [37] בְּדַלְתּוֹ לזרוק דרכו את הכסף, [38] וַיִּתֵּן -ושם אֹתוֹ אֵצֶל -ליד הַמִּזְבֵּחַ בעזרה [39] מִיָּמִין (בימין כתיב) -לצד ימין בְּבוֹא אִישׁ -של מי שנכנס [40] לְ בֵּית יְהֹוָה, וְנָתְנוּ שָׁמָּה הַכֹּהֲנִים שֹׁמְרֵי הַסַּף (-כלי בית המקדש [41] ) הממונים על מפתחות העזרה [42] אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַמּוּבָא לְ בֵית יְהֹוָה מבלי שיוכלו לפתוח את הארון ללא פתיחת הדלת: [43]
(יא) וַיְהִי כִּרְאוֹתָם כִּי רַב הַכֶּסֶף בָּאָרוֹן, וַיַּעַל סֹפֵר הַמֶּלֶךְ וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וַיָּצֻרוּ וַיִּמְנוּ אֶת הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בֵית יְהֹוָה: וַיְהִי בכל עת כִּרְאוֹתָם -אשר היו רואים [44] כִּי רַב הַכֶּסֶף בָּאָרוֹן, וַיַּעַל סֹפֵר הַמֶּלֶךְ וְ פקידו של [45] הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וַיָּצֻרוּ את הכסף בצורת [46] מטבעות [47] וצררו אותו בצרורות, [48] וַיִּמְנוּ אֶת הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בְּ בֵית יְהֹוָה:
(יב) וְנָתְנוּ אֶת הַכֶּסֶף הַמְתֻכָּן עַל יְדֵי (יד עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה הַמֻּפְקָדִים (הפקדים בֵּית יְהֹוָה, וַיּוֹצִיאֻהוּ לְחָרָשֵׁי הָעֵץ וְלַבֹּנִים הָעֹשִׂים בֵּית יְהֹוָה: וְ לאחר שהוציא את הכסף מן הארון ושקלוהו ומנו אותו [49] נָתְנוּ -היו נותנים הכהנים אֶת הַכֶּסֶף הַמְתֻכָּן -הספור [50] עַל יְדֵי (יד כתיב) -לידי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה הַמֻּפְקָדִים (הפקדים כתיב) -הממונים [51] בְּ בֵּית יְהֹוָה, וַיּוֹצִיאֻהוּ -והם היו משתמשים בכסף לתשלום שָׂכָר [52] לְחָרָשֵׁי -לכורתי [53] הָעֵץ -העצים וְלַבֹּנִים הם האדריכלים חרשי האבן [54] הָעֹשִׂים -אשר היו מחזקים את בֵּית יְהֹוָה:
(יג) וְלַגֹּדְרִים וּלְחֹצְבֵי הָאֶבֶן וְלִקְנוֹת עֵצִים וְאַבְנֵי מַחְצֵב לְחַזֵּק אֶת בֶּדֶק בֵּית יְהֹוָה, וּלְכֹל אֲשֶׁר יֵצֵא עַל הַבַּיִת לְחָזְקָה: וְ היו משתמשים בכסף גם לתשלום שָׂכָר לַגֹּדְרִים -לתלמידי האדריכלים [55] שהיו הבונים של חומת [56] החצר הגדולה והעזרה, [57] וּלְחֹצְבֵי -ולכורתי [58] הָאֶבֶן מן ההר, [59] וְלִקְנוֹת עֵצִים וְאַבְנֵי -ואבנים מַחְצֵב -חצובות [60] לְחַזֵּק אֶת בֶּדֶק בֵּית יְהֹוָה, וּ בנוסף השתמשו בכסף לְכֹל אֲשֶׁר -שאר הדברים הנצרכים יֵצֵא -להוציא עַל הַבַּיִת לְחָזְקָה -לאחזקתו: [61]
(יד) אַךְ לֹא יֵעָשֶׂה בֵּית יְהֹוָה סִפּוֹת כֶּסֶף מְזַמְּרוֹת מִזְרָקוֹת חֲצֹצְרוֹת כָּל כְּלִי זָהָב וּכְלִי כָסֶף מִן הַכֶּסֶף הַמּוּבָא בֵית יְהֹוָה: אַךְ מהכסף הזה [62] לֹא יֵעָשֶׂה -עשו לצורך [63] בֵּית יְהֹוָה סִפּוֹת כֶּסֶף -כלים לקבלת הדם או יין הנסכים, [64] מְזַמְּרוֹת -כלי זמר, [65] מִזְרָקוֹת -ספלים לזרוק מהם דם הקרבנות, [66] חֲצֹצְרוֹת לתקוע על המזבחות [67] , וְ כָּל כְּלִי זָהָב וּכְלִי כָסֶף שבמקדש לא נעשו מִן הַכֶּסֶף הַמּוּבָא בֵית יְהֹוָה , אלא שימש הכסף קודם כל לבדק הבית, ואם לאחר שנעשה הבדק נותר כסף עשו ממנו את כלי השרת: [68]
(טו) כִּי לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה יִתְּנֻהוּ וְחִזְּקוּ בוֹ אֶת בֵּית יְהֹוָה: ובטרם הסתיימו עבודות בדק הבית לא השתמשו בכסף לכלי השרת כִּי לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה יִתְּנֻהוּ -נתנו את הכסף וְחִזְּקוּ בוֹ אֶת -בדק בֵּית יְהֹוָה:
(טז) וְלֹא יְחַשְּׁבוּ אֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יִתְּנוּ אֶת הַכֶּסֶף עַל יָדָם לָתֵת לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה כִּי בֶאֱמֻנָה הֵם עֹשִׂים: וְלֹא יְחַשְּׁבוּ -היו הממונים [69] עושים חשבון [70] אֶת -עם הָאֲנָשִׁים -הגזברים [71] אֲשֶׁר יִתְּנוּ -היו נותנים הממונים [72] אֶת הַכֶּסֶף תמיד [73] עַל יָדָם לָתֵת אותו לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה , לפי שלא היו חשודים בעיניהם [74] כִּי היו ידועים כאנשים נאמנים [75] שְׁ בֶאֱמֻנָה הֵם עֹשִׂים שליחותם:
(יז) כֶּסֶף אָשָׁם וְכֶסֶף חַטָּאוֹת לֹא יוּבָא בֵּית יְהֹוָה לַכֹּהֲנִים יִהְיוּ: ומי שהיה מפריש [76] כֶּסֶף אָשָׁם לַאֲשָׁמוֹ וְ -או מי שהיה מפריש [77] כֶסֶף חַטָּאוֹת לחטאתו וקנה את הקרבן ונותר כסף [78] , אז הניחו את הכסף בארון מיוחד, [79] לֹא יוּבָא -ולא הובא הכסף הנותר [80] לבדק [81] בֵּית יְהֹוָה כי אם לַכֹּהֲנִים יִהְיוּ , והם היו לוקחים מכסף זה וקונים עולות לקיץ המזבח [82] , הבשר היה לעולה והעורות לכהנים: [83]
(יח) אָז יַעֲלֶה חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַיִּלָּחֶם עַל גַּת וַיִּלְכְּדָהּ וַיָּשֶׂם חֲזָאֵל פָּנָיו לַעֲלוֹת עַל יְרוּשָׁלִָם: אחרי מות יהוידע הכהן עשה יהואש את עצמו אלוה וסר מדרכי ה' [84] , ושלח הקב"ה נביאים ובהם עידו הנביא להוכיחו ולא שמע אליהם, אָז כשעשו הרע בעיני ה' [85] יַעֲלֶה -עשה ה' שיעלה [86] חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַיִּלָּחֶם עַל גַּת שהיתה שייכת לממלכת יהודה [87] וַיִּלְכְּדָהּ חֲזָאֵל מלך ארם, וַיָּשֶׂם חֲזָאֵל פָּנָיו לַעֲלוֹת למלחמה עַל יְרוּשָׁלִָם:
(יט) וַיִּקַּח יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה אֵת כָּל הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר הִקְדִּישׁוּ יְהוֹשָׁפָט וִיהוֹרָם וַאֲחַזְיָהוּ אֲבֹתָיו מַלְכֵי יְהוּדָה, וְאֶת קֳדָשָׁיו וְאֵת כָּל הַזָּהָב הַנִּמְצָא בְּאֹצְרוֹת בֵּית יְהֹוָה וּבֵית הַמֶּלֶךְ, וַיִּשְׁלַח לַחֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַיַּעַל מֵעַל יְרוּשָׁלִָם: ועל אף שהיה ליהואש זכות במה שהשתדל להרבות קדשי הבית, עבירה מכבה מצווה, והוצרך יואש לבזבז כל אוצרות ההקדש וגם אוצרות אבותיו ולתתם שוחד למלך ארם, [88] וַיִּקַּח -ולקח יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה אֵת כָּל הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר הִקְדִּישׁוּ יְהוֹשָׁפָט וִיהוֹרָם וַאֲחַזְיָהוּ אֲבֹתָיו מַלְכֵי יְהוּדָה, וְאֶת קֳדָשָׁיו אשר הקדיש הוא בעצמו, וְאֵת כָּל הַזָּהָב הַנִּמְצָא בְּאֹצְרוֹת בֵּית יְהֹוָה וּבֵית הַמֶּלֶךְ, וַיִּשְׁלַח אותם לַחֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם כשוחד שלא יעלה למלחמה נגדו, ואכן וַיַּעַל -נמנע חזאל מלך ארם מלעלות [89] למלחמה והסתלק מֵעַל יְרוּשָׁלִָם:
(כ) וְיֶתֶר דִּבְרֵי יוֹאָשׁ וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה: וְיֶתֶר דִּבְרֵי יוֹאָשׁ וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה: [90]
(כא) וַיָּקֻמוּ עֲבָדָיו וַיִּקְשְׁרוּ קָשֶׁר וַיַּכּוּ אֶת יוֹאָשׁ בֵּית מִלֹּא הַיּוֹרֵד סִלָּא: וַיָּקֻמוּ עֲבָדָיו של יהואש וַיִּקְשְׁרוּ קָשֶׁר וַיַּכּוּ -והרגו אֶת יוֹאָשׁ בְּ בֵּית מִלֹּא -העומדת בדרך [91] הַיּוֹרֵד אל סִלָּא:
(כב) וְיוֹזָבָד בֶּן שִׁמְעָת וִיהוֹזָבָד בֶּן שֹׁמֵר עֲבָדָיו הִכֻּהוּ וַיָּמֹת, וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד וַיִּמְלֹךְ אֲמַצְיָה בְנוֹ תַּחְתָּיו: וְיוֹזָבָד בֶּן שִׁמְעָת העמונית [92] וִיהוֹזָבָד בֶּן שֹׁמֵר המואבית [93] עֲבָדָיו הִכֻּהוּ וַיָּמֹת, [94] וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד היא עיר ציון ששם שוכבים אבותיו, אבל לא נקבר במערה שהמלכים שוכבים שם כמו שכתוב בדברי הימים, ששם קברו רק את הצדיקים [95] וַיִּמְלֹךְ אֲמַצְיָה בְנוֹ תַּחְתָּיו:

הערות

1. כי כשמלך יהוא, הרג את אחזיה, ועתליה לא קבלה את המלוכה עד השנה השניה ליהוא, והומתה בשנה הששית, והיא תחילת השנה השביעית ליהוא, ואז מלך יהואש (מצודת דוד).
2. אברבנאל.
3. מצודת דוד.
4. מצודת ציון.
5. שבאו שרי יהודה להשתחוות למלך ועשאוהו אלוה, אמרו לו: הנכנס לבית קדש הקדשים שעה אחת מסוכן למות, ואתה נחבאת בו שש שנים, כדאי אתה להיות אלוה, אז שמע המלך אליהם (דברי הימים-ב' כד, יז, שמות רבה ח' ב', רש"י, רד"ק, רלב"ג, מצודת דוד, מלבי"ם).
6. מצודת דוד.
7. מצודת דוד.
8. מאיש אחר (רד"ק).
9. רד"ק.
10. רש"י.
11. הנאמר בו (שמות ל, יג) "כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים" (רש"י).
12. רש"י, רלב"ג, מצודת דוד.
13. רש"י, רלב"ג, מצודת דוד.
14. רד"ק.
15. רש"י.
16. רלב"ג.
17. רש"י.
18. מצודת דוד.
19. רש"י.
20. מצודת דוד.
21. רד"ק, רלב"ג.
22. רש"י.
23. אברבנאל. קנ"ה שנים חלפו משבנאו שלמה עד שבדקו יואש (ילקוט שמעוני).
24. מצודת ציון.
25. רד"ק.
26. מלבי"ם.
27. לעיל בפס' ו'.
28. רש"י.
29. מצודת דוד, מלבי"ם.
30. רש"י.
31. מצודת ציון.
32. מצודת דוד.
33. מצודת דוד.
34. רד"ק.
35. אברבנאל.
36. מצודת ציון.
37. מצודת דוד.
38. מצודת דוד.
39. רש"י.
40. רש"י, מצודת דוד.
41. רד"ק, רלב"ג.
42. רש"י.
43. אברבנאל, מצודת דוד.
44. רש"י, מצודת דוד.
45. מצודת דוד.
46. מצודת ציון.
47. מצודת דוד.
48. רד"ק. ובתלמוד (ב"ב ט.), א"ר אלעזר, אע"פ שיש לו לאדם גזבר נאמן בתוך ביתו יצור וימנה, שנאמר "ויצורו וימנו".
49. רש"י.
50. רש"י, מצודת ציון.
51. רש"י.
52. רש"י, מצודת דוד.
53. רד"ק, רלב"ג, מצודת דוד.
54. רש"י. ומצודת דוד מבאר הבונים את העצים בקירות הבית.
55. רש"י.
56. רש"י, רד"ק, מצודת דוד.
57. אברבנאל.
58. מצודת ציון.
59. רש"י, רד"ק, מצודת דוד.
60. ואף ששכרו חוצבי אבן, הוצרכו עוד לקנות אבנים חצובות (רלב"ג, מצודת דוד).
61. מצודת דוד.
62. מצודת דוד.
63. מצודת דוד.
64. רלב"ג.
65. רש"י, מצודת ציון.
66. מצודת ציון.
67. רלב"ג.
68. רד"ק, מלבי"ם. ולדעת אברבנאל המלך והשרים תרמו את הכסף לעשיית כלי השרת.
69. שבעת שומרי הסף, מצודת ציון פס' י' לעיל ולדעת רלב"ג התורמים עצמם לא עשו חשבון, ומכאן אמרו רבותינו ז"ל שאין מחשבים עם גבאי צדקה (רד"ק).
70. רש"י.
71. רש"י.
72. רש"י.
73. רש"י.
74. רש"י.
75. רד"ק.
76. רש"י, מצודת דוד.
77. רלב"ג.
78. מצודת דוד.
79. מלבי"ם.
80. מצודת דוד.
81. רש"י.
82. כשלא היו באותו יום קורבנות כדי לא להשאיר את המזבח שומם היו מקריבית עולות נדבה הנקראות עולות קיץ (רש"י במסכת מנחות צ.).
83. רש"י, רד"ק, רלב"ג, אברבנאל.
84. רש"י, דברי הימים-ב' פרק כד.
85. רד"ק.
86. רד"ק.
87. לאחר שדוד המלך כבש אותה (רד"ק).
88. מלבי"ם.
89. רד"ק.
90. ובספר דברי הימים שבתנ"ך נזכר שאחר כך הוכיחם זכריה בן יהוידע הכהן והרגוהו בחצר בית ה' במצוות המלך, ולתקופת השנה עלו עליו חיל ארם במתי מספר והשחיתו את כל שריו, וביהואש עשו שפטים ועזבו אותו בחליים רבים, וזה היה הפעם השניה שבאו עליו חיל ארם בלא חזאל, וזה היה עונש מיוחד על הריגת זכריה (וירמיה שחיבר את ספר מלכים לא הזכיר סיפור זה כי היה נודע בימיו) ודם זכריה היה תוסס ומעלה קצף (מלבי"ם).
91. מצודת דוד.
92. רש"י.
93. רש"י.
94. וציין הכתוב (בדברי הימים-ב' כד, כו) את המוצא של העבדים ללמד שנפרע ממנו הקב"ה על ידי אנשים מֵעַמִּים כפויי טובה כמוהו, יבאו עמונים ומואבים כפויי טובה שכפו בטובתו של אברהם אבינו שעשה ללוט שנלחם עם המלכים להצילו, והם שכרו את בלעם לקלל את בניו, ויפרע מיואש שכפה בטובתו של יהוידע והרג את זכריהו בנו (רש"י).
95. רד"ק, מלבי"ם.

ניתן ליצור איתנו קשר
בטלפון 072-390-2392

או להשאיר פרטים בטופס ונחזור אליכם אי"ה