(א)
וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ וַיַּאַסְפוּ אֵלָיו כָּל זִקְנֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם:
וכאשר שמע המלך את הדבר הרע העתיד לבוא על יהודה וירושלים, אפילו שהובטח לו שלא יהיה זה בימיו,
[1]
וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ
יאשיהו לקבוץ אליו את כל הזקנים כדי שיחרד לבבם וישובו אל ה' וירחמם,
[2]
וַיַּאַסְפוּ אֵלָיו כָּל זִקְנֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם:
(ב)
וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ בֵּית יְהֹוָה וְכָל אִישׁ יְהוּדָה וְכָל יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם אִתּוֹ וְהַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִיאִים וְכָל הָעָם לְמִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל, וַיִּקְרָא בְאָזְנֵיהֶם אֶת כָּל דִּבְרֵי סֵפֶר הַבְּרִית הַנִּמְצָא בְּבֵית יְהֹוָה:
וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ
יאשיהו לְ
בֵּית יְהֹוָה וְכָל אִישׁ
-אנשי ממלכת
יְהוּדָה וְכָל יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם אִתּוֹ וְהַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִיאִים
ירמיהו וצפניהו
[3]
וְכָל הָעָם לְמִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל,
וַיִּקְרָא
המלך בעצמו
[4]
בְאָזְנֵיהֶם
של כל העם
אֶת כָּל דִּבְרֵי סֵפֶר הַבְּרִית
[5]
-התוכחות הנאמרות בברית והכתובות בספר
[6]
הַנִּמְצָא בְּבֵית יְהֹוָה
כשהוא מגולל בפרשת התוכחות הכתובה בידי משה מפי ה', ואלו היו סיבות עצומות להחריד את העם לשוב לה':
[7]
(ג)
וַיַּעֲמֹד הַמֶּלֶךְ עַל הָעַמּוּד וַיִּכְרֹת אֶת הַבְּרִית לִפְנֵי יְהֹוָה לָלֶכֶת אַחַר יְהֹוָה וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְאֶת עֵדְוֹתָיו וְאֶת חֻקֹּתָיו בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ, לְהָקִים אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת הַכְּתֻבִים עַל הַסֵּפֶר הַזֶּה, וַיַּעֲמֹד כָּל הָעָם בַּבְּרִית:
וַיַּעֲמֹד הַמֶּלֶךְ
יאשיהו
עַל הָעַמּוּד
מקום מעמד המלך
[8]
בבית המקדש
[9]
כשהיה קורא בתורה,
[10]
וַיִּכְרֹת אֶת הַבְּרִית
בין העם ובין ה'
[11]
לִפְנֵי יְהֹוָה לָלֶכֶת אַחַר יְהֹוָה וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו
אלו המצוות שטעמיהם ידועים
[12]
וְאֶת עֵדְוֹתָיו
הם המצוות המעידות על הנסים
[13]
וְאֶת חֻקֹּתָיו
שאין טעמם מושג לנו
[14]
בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ,
לְהָקִים
-לקיים
[15]
אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת
אלו דברי התורה הנתונה בברית
[16]
הַכְּתֻבִים עַל הַסֵּפֶר
תורה
הַזֶּה,
וַיַּעֲמֹד
-ועמדו
כָּל הָעָם
והתחזקו בפיהם ובלבם
[17]
בַּבְּרִית:
(ד)
וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְאֶת כֹּהֲנֵי הַמִּשְׁנֶה וְאֶת שֹׁמְרֵי הַסַּף לְהוֹצִיא מֵהֵיכַל יְהֹוָה אֵת כָּל הַכֵּלִים הָעֲשׂוּיִם לַבַּעַל וְלָאֲשֵׁרָה וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמָיִם וַיִּשְׂרְפֵם מִחוּץ לִירוּשָׁלִַם בְּשַׁדְמוֹת קִדְרוֹן, וְנָשָׂא אֶת עֲפָרָם בֵּית אֵל:
ומפני שכתוב בתורה אזהרה על עבודה זרה, התאמץ המלך יאשיהו בכל כוחו לבער תיכף את כל מיני העבודה זרה, והתחיל מן הכלים בהיכל,
[18]
וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְאֶת כֹּהֲנֵי הַמִּשְׁנֶה
שהיו שניים לכהן גדול
[19]
(כסגן ומשוח מלחמה)
[20]
וְאֶת שֹׁמְרֵי הַסַּף
-האמרכלים הממונים על כל צרכי הבית ומפתחות העזרה היו בידם,
[21]
לְהוֹצִיא מֵהֵיכַל יְהֹוָה אֵת כָּל הַכֵּלִים הָעֲשׂוּיִם לַבַּעַל וְלָאֲשֵׁרָה וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמָיִם
, ולמרות שמנשה מלך יהודה הוציא הכל כשעשה תשובה, אמון בנו החזירם,
[22]
וַיִּשְׂרְפֵם
המלך יאשיהו
מִחוּץ לִירוּשָׁלִַם בְּשַׁדְמוֹת
-במישור
[23]
הסמוך לנחל
[24]
קִדְרוֹן,
וְנָשָׂא אֶת עֲפָרָם
לְ
בֵּית אֵל
כי שם היה מקום טומאה, באשר העמיד בעיר זו ירבעם עגל הזהב
[25]
, וכן שרף עליו המלך יאשיהו את כהני הבמות
[26]
כדי לטמא את אותו מקום ולערבו עם עפר שאר הע"ז:
[27]
(ה)
וְהִשְׁבִּית אֶת הַכְּמָרִים אֲשֶׁר נָתְנוּ מַלְכֵי יְהוּדָה, וַיְקַטֵּר בַּבָּמוֹת בְּעָרֵי יְהוּדָה וּמְסִבֵּי יְרוּשָׁלִָם, וְאֶת הַמְקַטְּרִים לַבַּעַל לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וְלַמַּזָּלוֹת וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמָיִם:
וְ
בכך שהרס את הכלים לעבודה זרה
[28]
הִשְׁבִּית
-ביטל
[29]
למעשה המלך יאשיהו
אֶת הַכְּמָרִים
-הם כהני העבודה זרה הלובשים שחורים
[30]
אֲשֶׁר נָתְנוּ מַלְכֵי יְהוּדָה,
וַיְקַטֵּר
-והשבית גם כן את אותם הכהנים שהקטירו
[31]
בַּבָּמוֹת בְּעָרֵי יְהוּדָה וּמְסִבֵּי
-וסביבות
[32]
יְרוּשָׁלִָם,
וְ
השבית גם כן
[33]
אֶת הַמְקַטְּרִים לַבַּעַל לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וְלַמַּזָּלוֹת וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמָיִם
והחזירם למוטב, ובטל העבודה ההיא שהיו עושים לעבודת הגילולים:
[34]
(ו)
וַיֹּצֵא אֶת הָאֲשֵׁרָה מִבֵּית יְהֹוָה מִחוּץ לִירוּשָׁלִַם אֶל נַחַל קִדְרוֹן, וַיִּשְׂרֹף אֹתָהּ בְּנַחַל קִדְרוֹן, וַיָּדֶק לְעָפָר וַיַּשְׁלֵךְ אֶת עֲפָרָהּ עַל קֶבֶר בְּנֵי הָעָם:
אחר כך ביער המלך יאשיהו את עבודת האלילים מן העזרות,
[35]
וַיֹּצֵא
המלך יאשיהו
אֶת הָאֲשֵׁרָה
שעמדה ליד המזבח בעזרה
[36]
מִבֵּית יְהֹוָה
אל
מִחוּץ לִירוּשָׁלִַם אֶל נַחַל קִדְרוֹן,
וַיִּשְׂרֹף אֹתָהּ בְּנַחַל
-סמוך לנחל
[37]
קִדְרוֹן,
וַיָּדֶק לְעָפָר
-ושרף אותה עד שהיתה דקה כעפר,
[38]
וַיַּשְׁלֵךְ אֶת עֲפָרָהּ עַל קֶבֶר בְּנֵי הָעָם
אותם האנשים שהיו עובדים לעבודה הזרה בחייהם, ועשה זאת כדי לבזותם:
[39]
(ז)
וַיִּתֹּץ אֶת בָּתֵּי הַקְּדֵשִׁים אֲשֶׁר בְּבֵית יְהֹוָה אֲשֶׁר הַנָּשִׁים אֹרְגוֹת שָׁם בָּתִּים לָאֲשֵׁרָה:
וַיִּתֹּץ
המלך יאשיהו
אֶת בָּתֵּי הַקְּדֵשִׁים
-הזימה
[40]
העשויים לשבת בהם, והמיוחדים לעבודת האשרה
[41]
אֲשֶׁר בְּבֵית יְהֹוָה אֲשֶׁר הַנָּשִׁים
היו
אֹרְגוֹת שָׁם בָּתִּים
-יריעות
[42]
לתלות מסביב
[43]
לָאֲשֵׁרָה
ולכבודה:
[44]
(ח)
וַיָּבֵא אֶת כָּל הַכֹּהֲנִים מֵעָרֵי יְהוּדָה וַיְטַמֵּא אֶת הַבָּמוֹת אֲשֶׁר קִטְּרוּ שָׁמָּה הַכֹּהֲנִים מִגֶּבַע עַד בְּאֵר שָׁבַע, וְנָתַץ אֶת בָּמוֹת הַשְּׁעָרִים אֲשֶׁר פֶּתַח שַׁעַר יְהוֹשֻׁעַ שַׂר הָעִיר אֲשֶׁר עַל שְׂמֹאול אִישׁ בְּשַׁעַר הָעִיר:
לאחר מכן כך התחיל לבער הבמות,
[45]
וַיָּבֵא
המלך יאשיהו
אֶת כָּל הַכֹּהֲנִים מֵעָרֵי יְהוּדָה
שהם היו מזרע אהרן ונעשו כמרים לעבודת כוכבים ומזלות, והביאם המלך יאשיהו לירושלים כדי להחזירם בתשובה
[46]
וכדי להרחיק את עבודת הגילולים מלב העם,
[47]
וַיְטַמֵּא
ע"י הכהנים עצמם
[48]
באמצעות השלכת נבלות וכדו'
[49]
אֶת הַבָּמוֹת אֲשֶׁר קִטְּרוּ שָׁמָּה הַכֹּהֲנִים
אשר היו ממוקמות
[50]
מִגֶּבַע עַד בְּאֵר שָׁבַע,
וְנָתַץ
המלך יאשיהו
אֶת בָּמוֹת הַשְּׁעָרִים
אלו היו במות שעמדו מול השערים
[51]
, וניתץ את הבמה
אֲשֶׁר
היתה בְּ
פֶּתַח שַׁעַר יְהוֹשֻׁעַ שַׂר הָעִיר
[52]
וַ
אֲשֶׁר
[53]
היתה ממוקמת
עַל
צד
שְׂמֹאול
של
אִישׁ בְּ
בואו
[54]
אל
שַׁעַר הָעִיר:
(ט)
אַךְ לֹא יַעֲלוּ כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֶל מִזְבַּח יְהֹוָה בִּירוּשָׁלִָם, כִּי אִם אָכְלוּ מַצּוֹת בְּתוֹךְ אֲחֵיהֶם:
אַךְ
למרות שהחזירם המלך למוטב
[55]
לֹא יַעֲלוּ
-הוכשרו לעלות
[56]
כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת
שהקטירו לעבודה זרה
[57]
לשרת
אֶל
-על
[58]
מִזְבַּח יְהֹוָה בִּירוּשָׁלִָם,
כִּי אִם
-רק
אָכְלוּ מַצּוֹת
מִשְּׁיָרֵי
[59]
מנחות
[60]
שהיו נאפות מצות
[61]
בְּתוֹךְ אֲחֵיהֶם
הכהנים
[62]
, שבדבר זה לא יצאו מכהונתם:
[63]
(י)
וְטִמֵּא אֶת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵי בֶן (בני) הִנֹּם לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת בְּנוֹ וְאֶת בִּתּוֹ בָּאֵשׁ לַמֹּלֶךְ:
וְטִמֵּא
המלך יאשיהו
אֶת הַתֹּפֶת
הוא המקום מחוץ לירושלים
[64]
שהיו מעבירים שם בניהם למולך
[65]
אֲשֶׁר בְּגֵי בֶן (בני
כתיב
) הִנֹּם
[66]
, וזאת עשה
לְבִלְתִּי
כדי שלא יעלה על דעתם עוד
[67]
לְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת בְּנוֹ וְאֶת בִּתּוֹ בָּאֵשׁ לַמֹּלֶךְ:
[68]
(יא)
וַיַּשְׁבֵּת אֶת הַסּוּסִים אֲשֶׁר נָתְנוּ מַלְכֵי יְהוּדָה לַשֶּׁמֶשׁ מִבֹּא בֵית יְהֹוָה אֶל לִשְׁכַּת נְתַן מֶלֶךְ הַסָּרִיס אֲשֶׁר בַּפַּרְוָרִים וְאֶת מַרְכְּבוֹת הַשֶּׁמֶשׁ שָׂרַף בָּאֵשׁ:
ומלכי יהודה נתנו סוסים עבור עבודה זרה שהיו עובדים לַשֶּׁמֶשׁ, ועל אף שעל פי דין בעלי חיים אינן נאסרים
[69]
, מכל מקום
וַיַּשְׁבֵּת
-השבית וביטל
[70]
המלך יאשיהו
אֶת הַסּוּסִים
הללו
אֲשֶׁר נָתְנוּ מַלְכֵי יְהוּדָה לַ
עבודת
[71]
הַ
שֶּׁמֶשׁ
שהיו רוכבים עליהם והולכים לקראת השמש בבוקר בזריחה ממקום שהיה
[72]
מִבֹּא
-ממבוא
[73]
בֵית יְהֹוָה
עד
אֶל לִשְׁכַּת נְתַן מֶלֶךְ
כך היה שמו של
[74]
הַסָּרִיס
-הפקיד
אֲשֶׁר
היה ממונה
בַּפַּרְוָרִים
-על מגרשי העיר,
[75]
וְ
גם
אֶת מַרְכְּבוֹת
הסוסים שהיו הולכים בהן לקראת
[76]
הַשֶּׁמֶשׁ שָׂרַף
המלך יאשיהו
בָּאֵשׁ:
(יב)
וְאֶת הַמִּזְבְּחוֹת אֲשֶׁר עַל הַגָּג עֲלִיַּת אָחָז אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי יְהוּדָה, וְאֶת הַמִּזְבְּחוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה בִּשְׁתֵּי חַצְרוֹת בֵּית יְהֹוָה נָתַץ הַמֶּלֶךְ וַיָּרָץ מִשָּׁם, וְהִשְׁלִיךְ אֶת עֲפָרָם אֶל נַחַל קִדְרוֹן:
וְאֶת הַמִּזְבְּחוֹת אֲשֶׁר עַל הַגָּג
שעל
[77]
עֲלִיַּת אָחָז אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי יְהוּדָה,
וְאֶת הַמִּזְבְּחוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה בִּשְׁתֵּי חַצְרוֹת
של הכהנים ושל ישראל
[78]
שהיו בְּ
בֵּית יְהֹוָה
, ולמרות שאחר שעשה תשובה ביטל מנשה את עבודתם,
[79]
נָתַץ
-שבר
[80]
וכתת
[81]
אותם
הַמֶּלֶךְ
יאשיהו
וַיָּרָץ
-וּבִעֲרָם
[82]
והוציאם במרוצה ובמהירות
[83]
מִשָּׁם,
וְהִשְׁלִיךְ אֶת עֲפָרָם אֶל
מישור
[84]
נַחַל קִדְרוֹן:
(יג)
וְאֶת הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר מִימִין לְהַר הַמַּשְׁחִית אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְעַשְׁתֹּרֶת שִׁקֻּץ צִידֹנִים, וְלִכְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב, וּלְמִלְכֹּם תּוֹעֲבַת בְּנֵי עַמּוֹן, טִמֵּא הַמֶּלֶךְ:
וְאֶת הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר מִימִין לְהַר הַמַּשְׁחִית
הוא הר הזיתים
[85]
אֲשֶׁר בָּנָה
-העלים עיניו מנשותיו והניחן לבנות
[86]
שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל
במות
לְעַשְׁתֹּרֶת
האליל
שִׁקֻּץ
-המשוקץ של הַ
צִידֹנִים,
וְלִכְמוֹשׁ
האליל
שִׁקֻּץ
-המשוקץ של
מוֹאָב,
וּלְמִלְכֹּם
האליל
תּוֹעֲבַת
-המתועב של
בְּנֵי עַמּוֹן,
טִמֵּא הַמֶּלֶךְ
יאשיהו:
[87]
(יד)
וְשִׁבַּר אֶת הַמַּצֵּבוֹת וַיִּכְרֹת אֶת הָאֲשֵׁרִים וַיְמַלֵּא אֶת מְקוֹמָם עַצְמוֹת אָדָם:
וְשִׁבַּר
המלך יאשיהו
אֶת הַמַּצֵּבוֹת וַיִּכְרֹת אֶת הָאֲשֵׁרִים
, וכדי לטמא אותם
[88]
וַיְמַלֵּא אֶת מְקוֹמָם עַצְמוֹת אָדָם
עובדי עבודה זרה
[89]
, ולא הסתפק המלך יאשיהו במה שטמא אותם
[90]
אלא גם הניחם בביזיון ושרף אותם:
[91]
(טו)
וְגַם אֶת הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּבֵית אֵל הַבָּמָה אֲשֶׁר עָשָׂה יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל גַּם אֶת הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא וְאֶת הַבָּמָה נָתָץ, וַיִּשְׂרֹף אֶת הַבָּמָה הֵדַק לְעָפָר, וְשָׂרַף אֲשֵׁרָה:
וְגַם אֶת הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּבֵית אֵל
ואת
הַבָּמָה אֲשֶׁר עָשָׂה יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל
הגם שהיו חוץ לגבול יהודה, נתץ וביער המלך יאשיהו שביקש לבער העבודה זרה מכל ארץ ישראל
[92]
, ולכן
גַּם אֶת הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא וְאֶת הַבָּמָה
ההיא
נָתָץ,
וַיִּשְׂרֹף
המלך יאשיהו
אֶת הַבָּמָה הֵדַק
-ומָעַךְ אותה, עד שהפכה
לְעָפָר,
וְ
כן
שָׂרַף
את הָ
אֲשֵׁרָה:
(טז)
וַיִּפֶן יֹאשִׁיָּהוּ וַיַּרְא אֶת הַקְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁם בָּהָר וַיִּשְׁלַח וַיִּקַּח אֶת הָעֲצָמוֹת מִן הַקְּבָרִים וַיִּשְׂרֹף עַל הַמִּזְבֵּחַ וַיְטַמְּאֵהוּ כִּדְבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר קָרָא אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר קָרָא אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:
וַיִּפֶן יֹאשִׁיָּהוּ וַיַּרְא אֶת הַקְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁם בָּהָר
של בית אל
[93]
, וכיוון שהיה דרך עובדי האלילים לעשות את בית הקברות סמוך למזבח ולבמות אליליהם, ידע המלך יאשיהו שהיו קברים אלו של עובדי העגלים, לכן
[94]
וַיִּשְׁלַח
המלך
וַיִּקַּח אֶת הָעֲצָמוֹת מִן הַקְּבָרִים וַיִּשְׂרֹף
אותם
עַל הַמִּזְבֵּחַ
כי היו כאמור של עובדי כוכבים
[95]
וַיְטַמְּאֵהוּ
, ובזה נתקיימה נבואת הנביא עידו
[96]
כִּדְבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר קָרָא
-התנבא
[97]
אִישׁ הָאֱלֹהִים
בימי ירבעם
[98]
אֲשֶׁר קָרָא
-ניבא
אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה
שריפת העצמות:
(יז)
וַיֹּאמֶר מָה הַצִּיּוּן הַלָּז אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַנְשֵׁי הָעִיר הַקֶּבֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּא מִיהוּדָה וַיִּקְרָא אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עַל הַמִּזְבַּח בֵּית אֵל:
וראה המלך יאשיהו קבר משונה בגודלו
[99]
, מצדו אחד עלו קמשונים וחרולים, ומצדו האחר הדסים ובשמים, והתפעל ממנו מאוד
[100]
וְתָמַהּ עליו,
[101]
וַיֹּאמֶר
המלך
מָה הַצִּיּוּן
-המצבה
[102]
הַלָּז
-הזו
אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה
האם הוא צדיק או רשע?
[103]
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַנְשֵׁי הָעִיר
קבלה בידינו מאב לבן
[104]
כי זהו
הַקֶּבֶר
של עידו
אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּא מִיהוּדָה וַיִּקְרָא
-וניבא
אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עַל הַמִּזְבַּח
בְּ
בֵּית אֵל
, (ולכן גדלו ליד קבר אותו צדיק הדסים ובשמים), ואולם בסמוך לו (היכן שגדלו הקמשונים והחרולים) קבור נביא השקר אשר ביקש מבניו כי יקברו אותו בסמוך לקבר עידו:
[105]
(יח)
וַיֹּאמֶר הַנִּיחוּ לוֹ! אִישׁ אַל יָנַע עַצְמֹתָיו וַיְמַלְּטוּ עַצְמֹתָיו אֵת עַצְמוֹת הַנָּבִיא אֲשֶׁר בָּא מִשֹּׁמְרוֹן:
וַיֹּאמֶר
המלך יאשיהו
הַנִּיחוּ לוֹ!
אִישׁ אַל יָנַע
-יזיז
[106]
את
עַצְמֹתָיו
של הנביא עידו, ומחשש שיזיזו בטעות את עצמות הנביא עידו, לא לקח המלך את עצמות הנביא הזקן הסמוכות
[107]
לשריפה כשאר כל עובדי האלילים,
וַיְמַלְּטוּ
-והצילו אם כן
עַצְמֹתָיו
של עידו הנביא
אֵת עַצְמוֹת הַנָּבִיא
הזקן (נביא השקר)
אֲשֶׁר בָּא מִשֹּׁמְרוֹן
להשיב עימו את איש האלהים:
[108]
(יט)
וְגַם אֶת כָּל בָּתֵּי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל לְהַכְעִיס הֵסִיר יֹאשִׁיָּהוּ וַיַּעַשׂ לָהֶם כְּכָל הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר עָשָׂה בְּבֵית אֵל:
וְגַם אֶת כָּל בָּתֵּי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל לְהַכְעִיס
את ה'
הֵסִיר
המלך
יֹאשִׁיָּהוּ
שֶׁמָּלַךְ אז על כל ישראל, שכן מָלַךְ גם על יהודי עשרת השבטים שהחזיר ירמיהו לישראל
[109]
, ועל המעט מישראל שלא גלו והיו עדיין עובדי עבודת גילולים,
[110]
וַיַּעַשׂ לָהֶם
המלך יאשיהו
כְּכָל הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר עָשָׂה בְּבֵית אֵל:
[111]
(כ)
וַיִּזְבַּח אֶת כָּל כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר שָׁם עַל הַמִּזְבְּחוֹת, וַיִּשְׂרֹף אֶת עַצְמוֹת אָדָם עֲלֵיהֶם וַיָּשָׁב יְרוּשָׁלִָם:
וַיִּזְבַּח
המלך יאשיהו
אֶת כָּל כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר
נותרו
שָׁם
, ואף שכבר גלו משומרון עם כל זאת המעט אשר נשארו המשיכו לעבוד עבודת כוכבים ומזלות
[112]
, ולכן זבח אותם המלך
[113]
עַל הַמִּזְבְּחוֹת,
וַיִּשְׂרֹף אֶת עַצְמוֹת אָדָם
של המתים
[114]
עֲלֵיהֶם
-על המזבחות עצמם,
וַיָּשָׁב
המלך אל
יְרוּשָׁלִָם
עיר מלכותו, כי לא רצה לקחת מארצות ממלכת ישראל דבר, כי רק רצה להדריכם במעגלי צדק לעבוד את ה':
[115]
(כא)
וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת כָּל הָעָם לֵאמֹר, עֲשׂוּ פֶסַח לַיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם כַּכָּתוּב עַל סֵפֶר הַבְּרִית הַזֶּה:
אחר שביער המלך יאשיהו את הבמות
[116]
ואת כל בתי העבודה זרה וכליה וכהניה מן הארץ,
[117]
וַיְצַו הַמֶּלֶךְ
יאשיהו
אֶת כָּל הָעָם לֵאמֹר,
עֲשׂוּ
קרבן
פֶסַח לַיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם כַּכָּתוּב עַל סֵפֶר הַבְּרִית הַזֶּה
היא תורת משה:
[118]
(כב)
כִּי לֹא נַעֲשָׂה כַּפֶּסַח הַזֶּה מִימֵי הַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר שָׁפְטוּ אֶת יִשְׂרָאֵל, וְכֹל יְמֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וּמַלְכֵי יְהוּדָה:
והוכרח לצוות לעשות ככתוב, בטהרה גדולה
[119]
, וישראל קיימו דבריו,
[120]
כִּי לֹא נַעֲשָׂה כַּפֶּסַח הַזֶּה
בלב אחד
[121]
בטהרה
[122]
בביעור העבודה זרה
[123]
וברוב עם
[124]
מִימֵי
סוף
[125]
הַשֹּׁפְטִים
בזמנו של שמואל
[126]
אֲשֶׁר שָׁפְטוּ אֶת יִשְׂרָאֵל,
וְ
כן לא נעשה כפסח הזה
כֹל יְמֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וּמַלְכֵי יְהוּדָה
לפי שנחלקה המלכות לשניים מימי ירבעם, והיו הולכים לעגל שבבית אל ובדן, וזה נמשך עד תקופה זו כאשר החזיר ירמיהו מעשרת השבטים ומלך עליהם יאשיהו, ובאו כולם לירושלים:
[127]
(כג)
כִּי אִם בִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ נַעֲשָׂה הַפֶּסַח הַזֶּה לַיהֹוָה בִּירוּשָׁלִָם:
וכל זה לא נעשה
כִּי אִם בִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ
שאז
נַעֲשָׂה הַפֶּסַח הַזֶּה לַיהֹוָה
ברוב עם
בִּירוּשָׁלִָם:
(כד)
וְגַם אֶת הָאֹבוֹת וְאֶת הַיִּדְּעֹנִים וְאֶת הַתְּרָפִים וְאֶת הַגִּלֻּלִים וְאֵת כָּל הַשִּׁקֻּצִים אֲשֶׁר נִרְאוּ בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וּבִירוּשָׁלִַם בִּעֵר יֹאשִׁיָּהוּ לְמַעַן הָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַכְּתֻבִים עַל הַסֵּפֶר אֲשֶׁר מָצָא חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן בֵּית יְהֹוָה:
וְגַם אֶת הָאֹבוֹת
הם סוגי מכשפים המעלים את המת מן הארץ ומושיבים אותו תחת זרועותיהם ונשמע קול המת,
[128]
וְאֶת הַיִּדְּעֹנִים
הם סוג מכשפים המכניסים עצם חיה (ששמה 'יַדּוּעַ') לתוך פיהם והעצם מדברת,
[129]
וְאֶת הַתְּרָפִים
הם צורות שמדברות על ידי כשפים
[130]
העשויות בצורת אדם ומגידות עתידות על ידי כישוף,
[131]
וְאֶת הַגִּלֻּלִים
היא עבודה זרה המאוסה כגללים וצואה,
[132]
וְאֵת כָּל הַשִּׁקֻּצִים
-הדברים המשוקצים
אֲשֶׁר נִרְאוּ בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וּבִירוּשָׁלִַם
, את כל אלו
בִּעֵר
-פינה מן הארץ
[133]
יֹאשִׁיָּהוּ
מלך יהודה
לְמַעַן הָקִים
-יקיים
[134]
אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַכְּתֻבִים עַל הַסֵּפֶר
תורה
אֲשֶׁר מָצָא חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן
בְּ
בֵּית
[135]
יְהֹוָה
, הוא הספר תורה אשר גרם למלך יאשיהו לבער את העבודה זרה ולהשיב את העם לה':
[136]
(כה)
וְכָמֹהוּ לֹא הָיָה לְפָנָיו מֶלֶךְ אֲשֶׁר שָׁב אֶל יְהֹוָה בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ וּבְכָל מְאֹדוֹ כְּכֹל תּוֹרַת מֹשֶׁה, וְאַחֲרָיו לֹא קָם כָּמֹהוּ:
וְכָמֹהוּ לֹא הָיָה לְפָנָיו מֶלֶךְ
[137]
אֲשֶׁר שָׁב
בתשובה
[138]
אֶל יְהֹוָה בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ וּבְכָל מְאֹדוֹ
-עושרו
[139]
, ובמה הוא שב אל ה' בתשובה? הרי מקטנותו החל לעבוד את השם יתברך?! אלא שלא ביער בשלמות את האלילים ממלכותו, והיו חוטאים עדיין ישראל בהם, ולאחר ראותו את הכתוב בספר התורה שיביא ה' את הרע למי שלא יקיים את התורה, התעורר בכל עוז להשיב ישראל לעבודת ה' שלא יוסיפו לחטוא עוד
[140]
, ועוד עניין שחזר בו בתשובה, שהחזיר מכספו כל פסק דין שחייב בו ממון מהיותו בן שמונה עד שמונה עשרה
[141]
, ועשה
כְּכֹל
הכתוב בְּ
תּוֹרַת מֹשֶׁה,
וְאַחֲרָיו לֹא קָם
מלך
כָּמֹהוּ
בגדר השלמות והדבקות האלוקית:
[142]
(כו)
אַךְ לֹא שָׁב יְהֹוָה מֵחֲרוֹן אַפּוֹ הַגָּדוֹל אֲשֶׁר חָרָה אַפּוֹ בִּיהוּדָה עַל כָּל הַכְּעָסִים אֲשֶׁר הִכְעִיסוֹ מְנַשֶּׁה:
אַךְ
למרות שיאשיה עשה תשובה בכל לבבו והורה לעם את דרכי ה',
[143]
לֹא שָׁב יְהֹוָה מֵחֲרוֹן אַפּוֹ הַגָּדוֹל אֲשֶׁר חָרָה אַפּוֹ בִּיהוּדָה עַל כָּל הַכְּעָסִים אֲשֶׁר הִכְעִיסוֹ מְנַשֶּׁה
, כי על אף שבאותה שנה חזר העם בתשובה
[144]
, לאחר מכן המשיכו בסתר לעבוד עבודת כוכבים כמו מנשה:
[145]
(כז)
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה גַּם אֶת יְהוּדָה אָסִיר מֵעַל פָּנַי כַּאֲשֶׁר הֲסִרֹתִי אֶת יִשְׂרָאֵל וּמָאַסְתִּי אֶת הָעִיר הַזֹּאת אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי אֶת יְרוּשָׁלִַם, וְאֶת הַבַּיִת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי יִהְיֶה שְׁמִי שָׁם:
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה גַּם אֶת
ממלכת
יְהוּדָה אָסִיר
-אגלה
[146]
מֵעַל פָּנַי כַּאֲשֶׁר הֲסִרֹתִי
-הגלתי
[147]
אֶת יִשְׂרָאֵל
מארצם בגלות עשרת השבטים בימי סנחריב,
וּמָאַסְתִּי
-וכן ארחיק
[148]
אֶת הָעִיר הַזֹּאת אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי אֶת יְרוּשָׁלִַם,
וְאֶת הַבַּיִת
הוא בית המקדש
אֲשֶׁר אָמַרְתִּי יִהְיֶה שְׁמִי
שוכן
שָׁם:
(כח)
וְיֶתֶר דִּבְרֵי יֹאשִׁיָּהוּ וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה, הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה:
וְיֶתֶר דִּבְרֵי יֹאשִׁיָּהוּ וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה,
הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה:
(כט)
בְּיָמָיו עָלָה פַרְעֹה נְכֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל נְהַר פְּרָת וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ לִקְרָאתוֹ וַיְמִיתֵהוּ בִּמְגִדּוֹ כִּרְאֹתוֹ אֹתוֹ:
בְּיָמָיו עָלָה פַרְעֹה נְכֹה
[149]
מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל
-סמוך
[150]
לִ
נְהַר פְּרָת
, ויאשיהו שלא ידע כי חלק מהעם עזבו את דרך ה', חשב כי כאשר ישראל עושים רצונו של ה' אין עם זר יכול אפילו דרך שלום להיכנס לישראל
[151]
, לכן
וַיֵּלֶךְ
-הלך
הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ לִקְרָאתוֹ
למנוע ממנו ללכת דרך ארצו
[152]
, אבל כיוון שהובטח לו על ידי נביא שלא תראינה עיניו בכל הרעה לכן נאסף לפני הרעה
[153]
וַיְמִיתֵהוּ
פרעה נכה בהילחמו עימו
[154]
בִּמְגִדּוֹ כִּרְאֹתוֹ אֹתוֹ
שבא יאשיהו לבוש בגדי מלחמה כדי להילחם עימו:
[155]
(ל)
וַיַּרְכִּבֻהוּ עֲבָדָיו מֵת מִמְּגִדּוֹ וַיְבִאֻהוּ יְרוּשָׁלִַם וַיִּקְבְּרֻהוּ בִּקְבֻרָתוֹ וַיִּקַּח עַם הָאָרֶץ אֶת יְהוֹאָחָז בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ וַיִּמְשְׁחוּ אֹתוֹ וַיַּמְלִיכוּ אֹתוֹ תַּחַת אָבִיו:
וַיַּרְכִּבֻהוּ עֲבָדָיו מֵת מִמְּגִדּוֹ וַיְבִאֻהוּ
אל
יְרוּשָׁלִַם וַיִּקְבְּרֻהוּ בִּקְבֻרָתוֹ
אשר כרה לעצמו בחייו,
[156]
וַיִּקַּח עַם הָאָרֶץ
בחוזקה
[157]
אֶת יְהוֹאָחָז בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ וַיִּמְשְׁחוּ אֹתוֹ
בשמן המשחה, וכיון שהיה מלך בן מלך לא היה צריך משיחה, אלא מפני שהיה יהויקים אחיו גדול ממנו בשנתיים
[158]
משחו אותו למלך מפני המחלוקת,
[159]
וַיַּמְלִיכוּ אֹתוֹ תַּחַת
יאשיהו
אָבִיו:
(לא)
בֶּן עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה יְהוֹאָחָז בְּמָלְכוֹ, וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם, וְשֵׁם אִמּוֹ חֲמוּטַל בַּת יִרְמְיָהוּ מִלִּבְנָה:
בֶּן עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה יְהוֹאָחָז בְּמָלְכוֹ,
וּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים מָלַךְ
על ממלכת יהודה כאשר מקום מושב ממלכתו היה
בִּירוּשָׁלִָם,
וְשֵׁם אִמּוֹ חֲמוּטַל בַּת יִרְמְיָהוּ מִלִּבְנָה:
(לב)
וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה כְּכֹל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָיו:
וַיַּעַשׂ
יהואחז
הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה כְּכֹל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָיו
אחז
[160]
מנשה ואמון
[161]
והדומים להם:
[162]
(לג)
וַיַּאַסְרֵהוּ פַרְעֹה נְכֹה בְרִבְלָה בְּאֶרֶץ חֲמָת מִמְּלֹךְ (במלך) בִּירוּשָׁלִָם וַיִּתֶּן עֹנֶשׁ עַל הָאָרֶץ מֵאָה כִכַּר כֶּסֶף וְכִכַּר זָהָב:
ויהואחז במלכו חשב לנקום נקמת אביו מפרעה נכה והלך ופשט בארץ מצרים והכה בהם מכה גדולה
[163]
, ובשובו פגע בו פרעה נכה והסיר אותו תחילה ממלכותו ולקח אותו עימו לְרִבְלָה,
[164]
וַיַּאַסְרֵהוּ פַרְעֹה נְכֹה
בנחושתיים
[165]
בְרִבְלָה בְּאֶרֶץ חֲמָת
להסירו
[166]
מִמְּלֹךְ (במלך
כתיב
) בִּירוּשָׁלִָם
שנית,
[167]
וַיִּתֶּן עֹנֶשׁ עַל הָאָרֶץ
על שהמליכוהו לפני יהויקים אחיו הגדול ממנו אשר לו משפט המלוכה
[168]
, שיתנו המס הזה מדי שנה בשנה
[169]
מֵאָה כִכַּר כֶּסֶף וְכִכַּר
-ומאה כיכרות
[170]
זָהָב:
(לד)
וַיַּמְלֵךְ פַּרְעֹה נְכֹה אֶת אֶלְיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ תַּחַת יֹאשִׁיָּהוּ אָבִיו, וַיַּסֵּב אֶת שְׁמוֹ יְהוֹיָקִים וְאֶת יְהוֹאָחָז לָקָח וַיָּבֹא מִצְרַיִם וַיָּמָת שָׁם:
וַיַּמְלֵךְ
-והמליך
פַּרְעֹה נְכֹה אֶת אֶלְיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ
שהיה גדול האחים
[171]
תַּחַת
-במקום
יֹאשִׁיָּהוּ אָבִיו,
וַיַּסֵּב
-ושינה
[172]
אֶת שְׁמוֹ
לְ
יְהוֹיָקִים
כדי שידמה שברשותו הוא והמלוכה לו מאתו כי השם לא מאסו,
[173]
וְאֶת יְהוֹאָחָז לָקָח וַיָּבֹא
לְ
מִצְרַיִם וַיָּמָת שָׁם:
(לה)
וְהַכֶּסֶף וְהַזָּהָב נָתַן יְהוֹיָקִים לְפַרְעֹה אַךְ הֶעֱרִיךְ אֶת הָאָרֶץ לָתֵת אֶת הַכֶּסֶף עַל פִּי פַרְעֹה אִישׁ כְּעֶרְכּוֹ נָגַשׂ אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב אֶת עַם הָאָרֶץ לָתֵת לְפַרְעֹה נְכֹה:
וְהַכֶּסֶף וְהַזָּהָב
אשר הטיל פרעה נכה כעונש
נָתַן יְהוֹיָקִים לְפַרְעֹה
אך לא גבה אותו מהעם לפי הישר בעיניו,
[174]
אַךְ הֶעֱרִיךְ אֶת הָאָרֶץ לָתֵת אֶת הַכֶּסֶף עַל פִּי
ציווי
פַרְעֹה אִישׁ כְּעֶרְכּוֹ
-כפי עשרו
[175]
, וכך
נָגַשׂ
בחוזק וכפיה
[176]
יהויקים מהעם
אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב
, ונגש
אֶת עַם הָאָרֶץ לָתֵת
אותו
לְפַרְעֹה נְכֹה:
(לו)
בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה יְהוֹיָקִים בְּמָלְכוֹ, וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם, וְשֵׁם אִמּוֹ זְבוּדָּה (זבידה) בַת פְּדָיָה מִן רוּמָה:
בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה יְהוֹיָקִים בְּמָלְכוֹ,
וְאַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם,
וְשֵׁם אִמּוֹ זְבוּדָּה (זבידה
כתיב
) בַת פְּדָיָה מִן רוּמָה:
(לז)
וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה כְּכֹל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָיו:
וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה כְּכֹל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָיו
אמון ומנשה:
[177]