(א)
בֶּן שְׁמֹנֶה שָׁנָה יֹאשִׁיָּהוּ בְמָלְכוֹ וּשְׁלֹשִׁים וְאַחַת שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם, וְשֵׁם אִמּוֹ יְדִידָה בַת עֲדָיָה מִבָּצְקַת:
בֶּן שְׁמֹנֶה שָׁנָה
היה
יֹאשִׁיָּהוּ בְמָלְכוֹ
כאשר המליכו אותו
[1]
על ממלכת יהודה,
וּשְׁלֹשִׁים וְאַחַת שָׁנָה מָלַךְ
על הממלכה, ומקום מושב ממלכתו היה
בִּירוּשָׁלִָם,
וְשֵׁם אִמּוֹ יְדִידָה בַת עֲדָיָה מִבָּצְקַת:
(ב)
וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהֹוָה וַיֵּלֶךְ בְּכָל דֶּרֶךְ דָּוִד אָבִיו וְלֹא סָר יָמִין וּשְׂמֹאול:
וַיַּעַשׂ
יאשיהו את
הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהֹוָה
מילדותו,
[2]
וַיֵּלֶךְ בְּכָל דֶּרֶךְ דָּוִד אָבִיו
-זְקֵנוֹ
[3]
וְלֹא סָר
מן הדרך הישרה
יָמִין וּשְׂמֹאול
, ואף השתדל יאשיה להשיב את עם ישראל לה' כדי שיסור מהם הרע, ולבער בשלמות את כל הנעשה לעבודת הגילולים:
[4]
(ג)
וַיְהִי בִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶת שָׁפָן בֶּן אֲצַלְיָהוּ בֶן מְשֻׁלָּם הַסֹּפֵר בֵּית יְהֹוָה לֵאמֹר:
וַיְהִי בִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ
נתנו האלוקים לחזק את בדק בית המקדש, כי היה הבית צריך חיזוק ותיקון, שכן מימי יהואש שחזק את בדק הבית עד היום ההוא עברו מאתיים עשרים וארבע שנים
[5]
, ולכן
שָׁלַח הַמֶּלֶךְ
יאשיהו
אֶת שָׁפָן בֶּן אֲצַלְיָהוּ בֶן מְשֻׁלָּם הַסֹּפֵר
אל
בֵּית יְהֹוָה לֵאמֹר
-וכך אמר לו:
(ד)
עֲלֵה אֶל חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, וְיַתֵּם אֶת הַכֶּסֶף הַמּוּבָא בֵּית יְהֹוָה אֲשֶׁר אָסְפוּ שֹׁמְרֵי הַסַּף מֵאֵת הָעָם:
עֲלֵה אֶל חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל,
וְיַתֵּם
-ויספור
[6]
וְיֶאֱסֹף בשלימות
[7]
אֶת הַכֶּסֶף הַמּוּבָא
לְ
בֵּית יְהֹוָה אֲשֶׁר אָסְפוּ
לתוך ארון המיועד לכך
[8]
שֹׁמְרֵי הַסַּף
, הם השוערים
[9]
שומרי כלי בית המקדש
[10]
מֵאֵת הָעָם
, וגם את הכסף שאספו הלוים:
[11]
(ה)
וְיִתְּנֻהוּ (ויתנה עַל יַד עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה הַמֻּפְקָדִים בֵּית (בבית) יְהֹוָה, וְיִתְּנוּ אֹתוֹ לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר בְּבֵית יְהֹוָה לְחַזֵּק בֶּדֶק הַבָּיִת:
וְיִתְּנֻהוּ (ויתנה
כתיב)
את הכסף
[12]
עַל יַד
-ביד
[13]
עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה
-האדריכלים
[14]
הַמֻּפְקָדִים
-הממונים
[15]
בְּ
בֵּית
[16]
(בבית
כתיב
) יְהֹוָה,
וְיִתְּנוּ אֹתוֹ
-(את הכסף) האדריכלים
[17]
לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה
אלו היו האומנים הפועלים בשכרם
[18]
אֲשֶׁר בְּבֵית יְהֹוָה לְחַזֵּק בֶּדֶק
-רִעוּעַ
[19]
הַבָּיִת:
(ו)
לֶחָרָשִׁים וְלַבֹּנִים וְלַגֹּדְרִים וְלִקְנוֹת עֵצִים וְאַבְנֵי מַחְצֵב לְחַזֵּק אֶת הַבָּיִת:
ונתנו את הכסף גם
לֶחָרָשִׁים
הם כורתי העצים,
[20]
וְלַבֹּנִים
הם הבונים את הקירות בעצי הבית,
[21]
וְלַגֹּדְרִים
-הבונים את קירות האבנים,
[22]
וְ
כן שימש הכסף ההוא
[23]
לִקְנוֹת עֵצִים וְאַבְנֵי מַחְצֵב
הנכרתים ממקום גידולם
[24]
לְחַזֵּק אֶת הַבָּיִת:
(ז)
אַךְ לֹא יֵחָשֵׁב אִתָּם הַכֶּסֶף הַנִּתָּן עַל יָדָם כִּי בֶאֱמוּנָה הֵם עֹשִׂים:
אַךְ לֹא יֵחָשֵׁב
-לא עשו חשבון
[25]
אִתָּם
-עם הממונים על
הַכֶּסֶף הַנִּתָּן עַל יָדָם
לעושי המלאכה,
כִּי
ידעו שֶׁ
בֶאֱמוּנָה הֵם עֹשִׂים
מלאכתם, ולשם כך נבחרו אנשים אלו
[26]
ולא חשדו בכשרים:
[27]
(ח)
וַיֹּאמֶר חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עַל שָׁפָן הַסֹּפֵר, סֵפֶר הַתּוֹרָה מָצָאתִי בְּבֵית יְהֹוָה וַיִּתֵּן חִלְקִיָּה אֶת הַסֵּפֶר אֶל שָׁפָן וַיִּקְרָאֵהוּ:
וַיֹּאמֶר חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עַל
-אל
[28]
שָׁפָן הַסֹּפֵר,
[29]
סֵפֶר הַתּוֹרָה
הזה שכתב משה רבינו מפי ה'
[30]
מָצָאתִי בְּבֵית יְהֹוָה
טמון תחת הנדבך
[31]
תוך כדי חיפוש אחרי בדקי הבית
[32]
, ואמרו רבותינו ז''ל שמצא אותו מגולגל בפרשת תוכחות, והיה התחלת הדף "יולך ה' אותך ואת מלכך...",
[33]
וַיִּתֵּן
-והראה
[34]
חִלְקִיָּה אֶת
אשר נמצא כתוב בתחילת הדף
[35]
של
הַסֵּפֶר אֶל שָׁפָן
-לשפן הסופר, כי חשב את הדבר לאות ורמז להחריד את העם,
[36]
וַיִּקְרָאֵהוּ
-וקרא את מה שכתוב בו בתמיהה והשתוממות:
[37]
(ט)
וַיָּבֹא שָׁפָן הַסֹּפֵר אֶל הַמֶּלֶךְ וַיָּשֶׁב אֶת הַמֶּלֶךְ דָּבָר וַיֹּאמֶר הִתִּיכוּ עֲבָדֶיךָ אֶת הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בַבַּיִת וַיִּתְּנֻהוּ עַל יַד עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה הַמֻּפְקָדִים בֵּית יְהֹוָה:
וַיָּבֹא שָׁפָן הַסֹּפֵר אֶל הַמֶּלֶךְ
יאשיהו
וַיָּשֶׁב
-והודיע
אֶת הַמֶּלֶךְ דָּבָר
-על דברי חלקיה הכהן,
וַיֹּאמֶר
שפן
הִתִּיכוּ
באמצעות אש ויצקו
[38]
עֲבָדֶיךָ אֶת הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בַבַּיִת
לעשות מטבעות
[39]
וַיִּתְּנֻהוּ עַל יַד
-ביד
עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה הַמֻּפְקָדִים
בְּ
בֵּית יְהֹוָה:
(י)
וַיַּגֵּד שָׁפָן הַסֹּפֵר לַמֶּלֶךְ לֵאמֹר, סֵפֶר נָתַן לִי חִלְקִיָּה הַכֹּהֵן וַיִּקְרָאֵהוּ שָׁפָן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ:
ולקח שפן הסופר את ספר התורה למלך
[40]
וַיַּגֵּד שָׁפָן הַסֹּפֵר לַמֶּלֶךְ
יאשיהו
לֵאמֹר,
סֵפֶר
תורה שנאבד
[41]
נָתַן לִי חִלְקִיָּה הַכֹּהֵן
כשהוא מגולל (פתוח) בדף הזה,
[42]
וַיִּקְרָאֵהוּ שָׁפָן
באותו דף
[43]
לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ:
(יא)
וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת דִּבְרֵי סֵפֶר הַתּוֹרָה וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו:
וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ
יאשיהו
אֶת דִּבְרֵי סֵפֶר הַתּוֹרָה וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו
בעבור החרדה, כי גם הוא הבין זאת כאות וסימן
[44]
על קיום הנבואה (שבספר דברים) על גלות יהודה עם מלך יהודה:
[45]
(יב)
וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת חִלְקִיָּה הַכֹּהֵן וְאֶת אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן וְאֶת עַכְבּוֹר בֶּן מִיכָיָה וְאֵת שָׁפָן הַסֹּפֵר וְאֵת עֲשָׂיָה עֶבֶד הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר:
וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת חִלְקִיָּה הַכֹּהֵן וְאֶת אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן וְאֶת עַכְבּוֹר
[46]
בֶּן מִיכָיָה וְאֵת שָׁפָן הַסֹּפֵר וְאֵת עֲשָׂיָה עֶבֶד הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר
-ואמר להם:
(יג)
לְכוּ דִרְשׁוּ אֶת יְהֹוָה בַּעֲדִי וּבְעַד הָעָם וּבְעַד כָּל יְהוּדָה, עַל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַנִּמְצָא הַזֶּה, כִּי גְדוֹלָה חֲמַת יְהֹוָה אֲשֶׁר הִיא נִצְּתָה בָנוּ עַל אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֲבֹתֵינוּ עַל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב עָלֵינוּ:
לְכוּ דִרְשׁוּ
-תשאלו
[47]
אֶת יְהֹוָה
ע"י הנביאים
[48]
בַּעֲדִי
שכן כתוב בנבואה שמלך יהודה יגלה,
[49]
וּבְעַד הָעָם
הנמצא פה,
[50]
וּבְעַד כָּל יְהוּדָה,
עַל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַנִּמְצָא הַזֶּה,
כִּי גְדוֹלָה חֲמַת יְהֹוָה אֲשֶׁר הִיא נִצְּתָה
-הובערה
[51]
ונדלקה
[52]
בָנוּ עַל אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֲבֹתֵינוּ עַל
-אל
[53]
דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה
, וכעת ה' רוצה
[54]
לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב עָלֵינוּ
בתחילת הדף בו נמצא הספר תורה פתוח:
[55]
(יד)
וַיֵּלֶךְ חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן וַאֲחִיקָם וְעַכְבּוֹר וְשָׁפָן וַעֲשָׂיָה אֶל חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה אֵשֶׁת שַׁלֻּם בֶּן תִּקְוָה בֶּן חַרְחַס שֹׁמֵר הַבְּגָדִים וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה וַיְדַבְּרוּ אֵלֶיהָ:
וַיֵּלֶךְ חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן
הגדול
וַאֲחִיקָם וְעַכְבּוֹר וְשָׁפָן וַעֲשָׂיָה אֶל חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה
מבנות בניה של רחב
[56]
אֵשֶׁת שַׁלֻּם בֶּן תִּקְוָה בֶּן חַרְחַס
מגדולי אותו הדור
[57]
שֹׁמֵר הַבְּגָדִים
של המלך
[58]
יאשיהו, ולא הלכו אל ירמיהו הנביא כי האישה מרחמת יותר מן האיש,
[59]
וְהִיא
היתה
יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה
-בבית המדרש,
[60]
וַיְדַבְּרוּ אֵלֶיהָ
את דברי המלך:
[61]
(טו)
וַתֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אִמְרוּ לָאִישׁ אֲשֶׁר שָׁלַח אֶתְכֶם אֵלָי:
וַתֹּאמֶר אֲלֵיהֶם
חולדה הנביאה
כֹּה אָמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,
אִמְרוּ לָאִישׁ
-למלך יאשיהו
[62]
אֲשֶׁר שָׁלַח אֶתְכֶם אֵלָי:
(טז)
כֹּה אָמַר יְהֹוָה הִנְנִי מֵבִיא רָעָה אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְעַל יֹשְׁבָיו אֵת כָּל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר קָרָא מֶלֶךְ יְהוּדָה:
כֹּה אָמַר יְהֹוָה
האות הזאת (שספר התורה היה פתוח בקללות של פרשת כי תבוא) לא במקרה באה כי אם מה', וזה מראה כאילו ה' אמר
[63]
הִנְנִי מֵבִיא רָעָה אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה
-על ירושלים
[64]
וְעַל יֹשְׁבָיו
, ותקבלו כעונש
אֵת כָּל דִּבְרֵי
תוכחות
הַסֵּפֶר
(תורה)
אֲשֶׁר קָרָא
-צִוָּה לקרות בו
[65]
מֶלֶךְ יְהוּדָה
לפניו
[66]
, והעונש הזה יהיה מידה כנגד מידה:
[67]
(יז)
תַּחַת אֲשֶׁר עֲזָבוּנִי וַיְקַטְּרוּ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים לְמַעַן הַכְעִיסֵנִי בְּכֹל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם, וְנִצְּתָה חֲמָתִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְלֹא תִכְבֶּה:
תַּחַת
-על
אֲשֶׁר עֲזָבוּנִי
אנשי יהודה
וַיְקַטְּרוּ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים
ואפילו לא עבדו אותי בשותפות אלא עזבו אותי לגמרי
[68]
לְמַעַן הַכְעִיסֵנִי בְּכֹל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם,
וְ
לכן
נִצְּתָה
-תִּבְעַר
[69]
חֲמָתִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה
-בירושלים
[70]
וְלֹא תִכְבֶּה
עד שאעניש אותם:
(יח)
וְאֶל מֶלֶךְ יְהוּדָה הַשֹּׁלֵחַ אֶתְכֶם לִדְרֹשׁ אֶת יְהֹוָה כֹּה תֹאמְרוּ אֵלָיו כֹּה אָמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמָעְתָּ:
וְאֶל
יאשיהו
מֶלֶךְ יְהוּדָה הַשֹּׁלֵחַ אֶתְכֶם לִדְרֹשׁ אֶת יְהֹוָה כֹּה תֹאמְרוּ אֵלָיו
בכל מה שנוגע לך אישית,
[71]
כֹּה אָמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,
הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמָעְתָּ
אכן נגזרו עליך
[72]
, ולמרות זאת אתה לא תהיה כלול בקללה
[73]
, ולא אתה הוא המלך שיגלה כדברי הנבואה:
[74]
(יט)
יַעַן רַךְ לְבָבְךָ וַתִּכָּנַע מִפְּנֵי יְהֹוָה בְּשָׁמְעֲךָ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְעַל יֹשְׁבָיו לִהְיוֹת לְשַׁמָּה וְלִקְלָלָה, וַתִּקְרַע אֶת בְּגָדֶיךָ וַתִּבְכֶּה לְפָנָי, וְגַם אָנֹכִי שָׁמַעְתִּי נְאֻם יְהֹוָה:
יַעַן
-וזאת בגלל
רַךְ לְבָבְךָ
-שלא הקשת ליבך
[75]
וַתִּכָּנַע מִפְּנֵי יְהֹוָה בְּשָׁמְעֲךָ
-בעת השכלת להבין
[76]
אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי
באמצעות האות של פתיחת ספר התורה בפרשת התוכחות
[77]
עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה
ירושלים
וְעַל יֹשְׁבָיו לִהְיוֹת לְשַׁמָּה
-לשממה
[78]
וְלִקְלָלָה,
וַתִּקְרַע אֶת בְּגָדֶיךָ וַתִּבְכֶּה לְפָנָי,
וְגַם אָנֹכִי שָׁמַעְתִּי
את תפילתך
נְאֻם
-כך אמר
יְהֹוָה:
(כ)
לָכֵן הִנְנִי אֹסִפְךָ עַל אֲבֹתֶיךָ, וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל קִבְרֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם וְלֹא תִרְאֶינָה עֵינֶיךָ בְּכֹל הָרָעָה אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיָּשִׁיבוּ אֶת הַמֶּלֶךְ דָּבָר:
לָכֵן
לאחר פטירתך מן העולם
הִנְנִי אֹסִפְךָ
-אאסוף אותך בכבודי ובעצמי אל תחת כסא הכבוד
[79]
עַל
-יותר ממה שהיו בו
[80]
אֲבֹתֶיךָ,
וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל קִבְרֹתֶיךָ
-קברות אבותיך
[81]
בְּשָׁלוֹם
[82]
, ולא תקבר בארץ עובדי הגלולים
[83]
ולא תראינה עיניך בחורבן הבית
[84]
ובחורבן ירושלים,
[85]
וְלֹא תִרְאֶינָה עֵינֶיךָ בְּכֹל הָרָעָה אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה
-ירושלים,
וַיָּשִׁיבוּ
חלקיה וחבריו
[86]
אֶת הַמֶּלֶךְ דָּבָר
-את דברי נבואת חולדה הנביאה: