/ מלכים א פרק ו'

פסוקים

מלכים א פרק ו'

(א) וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן הַבַּיִת לַיהֹוָה: וַיְהִי בִ תחילת [1] שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם [2] בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו -אייר [3] ש הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי למניין החודשים [4] לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן -התחיל שלמה לבנות [5] הַבַּיִת -ההיכל [6] לַיהֹוָה:
(ב) וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לַיהֹוָה שִׁשִּׁים אַמָּה אָרְכּוֹ וְעֶשְׂרִים רָחְבּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ: וְהַבַּיִת -וההיכל עם קודש הקדשים [7] אֲשֶׁר בָּנָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לַיהֹוָה שִׁשִּׁים אַמָּה אָרְכּוֹ ממזרח למערב [8] וְעֶשְׂרִים רָחְבּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ -גובהו, למעט המדרגות [9] וההיכל שהיו גבוהים מזה: [10]
(ג) וְהָאוּלָם עַל פְּנֵי הֵיכַל הַבַּיִת עֶשְׂרִים אַמָּה אָרְכּוֹ עַל פְּנֵי רֹחַב הַבָּיִת עֶשֶׂר בָּאַמָּה רָחְבּוֹ עַל פְּנֵי הַבָּיִת: וְהָאוּלָם -מעין בית שער [11] שהיה ממוקם עַל פְּנֵי -לפני [12] הֵיכַל בצד המזרחי של [13] הַבַּיִת היה עֶשְׂרִים אַמָּה אָרְכּוֹ , ואורכו זה היה עַל פְּנֵי -בכיוון רֹחַב הַבָּיִת שהיה מצפון לדרום [14] , ובאשר לרוחבו של האולם עֶשֶׂר בָּאַמָּה -אמות היה רָחְבּוֹ של האולם שהיה ממוקם עַל פְּנֵי -לפני [15] הַבָּיִת לצד מזרח: [16]
(ד) וַיַּעַשׂ לַבָּיִת חַלּוֹנֵי שְׁקֻפִים אֲטֻמִים: וַיַּעַשׂ שלמה לַבָּיִת חַלּוֹנֵי -חלונות [17] שְׁקֻפִים -רחבים מבחוץ [18] אֲטֻמִים -וצרים מבפנים [19] , סתומים [20] במחיצה בהירה כזכוכית [21] , והכול להראות שאינו צריך לאור [22] , ואור ה' מאיר בכבודו: [23]
(ה) וַיִּבֶן עַל קִיר, הַבַּיִת יָצִיעַ (יצוע סָבִיב אֶת קִירוֹת הַבַּיִת סָבִיב לַהֵיכָל וְלַדְּבִיר וַיַּעַשׂ צְלָעוֹת סָבִיב: וַיִּבֶן -ובנה עַל -סמוך [24] לְ קִיר, הַבַּיִת ונשען עליו [25] יָצִיעַ (יצוע כתיב) -תא [26] , ובנה אותו מִ סָבִיב אֶת קִירוֹת הַבַּיִת שהיו מ סָבִיב לַהֵיכָל וְלַדְּבִיר -לקודש הקודשים, [27] וַיַּעַשׂ בתא [28] צְלָעוֹת -חדרים מ סָבִיב והיציעים ההם אשר היו סביב היו מחולקים לשלוש קומות: [29]
(ו) הַיָּצִיעַ (היצוע) הַתַּחְתֹּנָה חָמֵשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ, וְהַתִּיכֹנָה שֵׁשׁ בָּאַמָּה רָחְבָּהּ, וְהַשְּׁלִישִׁית שֶׁבַע בָּאַמָּה רָחְבָּהּ כִּי מִגְרָעוֹת נָתַן לַבַּיִת סָבִיב חוּצָה לְבִלְתִּי אֲחֹז בְּקִירוֹת הַבָּיִת: הַיָּצִיעַ (היצוע כתיב ) הַתַּחְתֹּנָה חָמֵשׁ בָּאַמָּה -אמות רָחְבָּהּ, וְהַתִּיכֹנָה -והאמצעית [30] שֵׁשׁ בָּאַמָּה -אמות רָחְבָּהּ, וְהַשְּׁלִישִׁית הגבוהה שֶׁבַע בָּאַמָּה -אמות רָחְבָּהּ , וההבדל ברוחב ביניהם נוצר כִּי מִגְרָעוֹת -מעין מדרגות נָתַן -עשה בכותל מסביב לַבַּיִת סָבִיב חוּצָה -מבחוץ לְבִלְתִּי -כדי לא אֲחֹז -לעשות נקבים [31] בְּקִירוֹת הַבָּיִת כשמניחים את התקרות (הרצפות) של קומות היציעים: [32]
(ז) וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה, וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן כָּל כְּלִי בַרְזֶל לֹא נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ: והטעם שעשה שלמה מגרעות ולא חורים בקיר [33] הוא מפני שלא רצה להביא אל מקום הבית דבר בלתי נשלם, [34] וְ לכן הַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ -כשנבנה, [35] אֶבֶן שְׁלֵמָה -מאבנים שלמות שנחצבו בהר ע"י השמיר [36] במידה הנדרשת, [37] מַסָּע -ומוסעות ישירות מההר הוא נִבְנָה, וּ משום כך מַקָּבוֹת -פטישי פיסול [38] וְהַגַּרְזֶן [39] ו כָּל כְּלִי בַרְזֶל לֹא נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ:
(ח) פֶּתַח הַצֵּלָע הַתִּיכֹנָה אֶל כֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית וּבְלוּלִּים יַעֲלוּ עַל הַתִּיכֹנָה וּמִן הַתִּיכֹנָה אֶל הַשְּׁלִשִׁים: פֶּתַח הַצֵּלָע -התא הַתִּיכֹנָה -התחתון [40] היה אֶל כֶּתֶף -בחלקו הַבַּיִת הַיְמָנִית -הימני (הדרומי [41] ) של הבית מבחוץ, [42] וּ באמצעות בְלוּלִּים -מדרגות מעוגלות [43] יַעֲלוּ -היו עולים עַל הַתִּיכֹנָה -לתא האמצעי, [44] וּמִן הַתִּיכֹנָה -ומן האמצעי היו עולים במדרגות אלו אֶל הַשְּׁלִשִׁים -היציע השלישית שבקומה העליונה: [45]
(ט) וַיִּבֶן אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ וַיִּסְפֹּן אֶת הַבַּיִת גֵּבִים וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים: וַיִּבֶן אֶת הַבַּיִת -קירות ההיכל [46] החיצוניים, [47] וַיְכַלֵּהוּ -ולאחר שסיים [48] וַיִּסְפֹּן -כיסה [49] אֶת התקרה התחתונה [50] של הַבַּיִת בתקרת ברושים [51] חקוקה [52] גֵּבִים -גומות [53] מקושטות לנוי [54] מלמטה, [55] וּ מלמעלה היתה תקרה עליונה, תקרת שְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים -לוחות [56] ארזים סדורות: [57]
(י) וַיִּבֶן אֶת הַיָּצִיעַ (היצוע) עַל כָּל הַבַּיִת חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ וַיֶּאֱחֹז אֶת הַבַּיִת בַּעֲצֵי אֲרָזִים: לאחר שבנה את התקרה [58] וַיִּבֶן -בנה אֶת הַיָּצִיעַ (היצוע כתיב ) עַל -מסביב ונשען על [59] כָּל הַבַּיִת -ההיכל בשלוש כיוונים, [60] חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ -גובהו של כל יציע [61] לבד מעובי התקרה, [62] וַיֶּאֱחֹז אֶת היציע עם [63] הַבַּיִת -ההיכל בַּעֲצֵי אֲרָזִים באופן שהניח תקרת היציע על המגרעות של קירות הבית: [64]
(יא) וַיְהִי דְּבַר יְהֹוָה אֶל שְׁלֹמֹה לֵאמֹר: בעודו בונה את הבית [65] כשסיים את החלק החיצוני [66] וַיְהִי דְּבַר יְהֹוָה ע"י הנביא [67] אחיה השילוני [68] אֶל שְׁלֹמֹה לֵאמֹר:
(יב) הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה בֹנֶה אִם תֵּלֵךְ בְּחֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשֶׂה וְשָׁמַרְתָּ אֶת כָּל מִצְוֹתַי לָלֶכֶת בָּהֶם וַהֲקִמֹתִי אֶת דְּבָרִי אִתָּךְ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל דָּוִד אָבִיךָ: הַבַּיִת היפה [69] הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה בֹנֶה אַשְׁרֶה בו שכינתי רק [70] אִם תֵּלֵךְ בְּחֻקֹּתַי חוקי השמים [71] וְאֶת מִשְׁפָּטַי חוקי הארץ [72] תַּעֲשֶׂה וְשָׁמַרְתָּ אֶת כָּל מִצְוֹתַי לָלֶכֶת בָּהֶם וַהֲקִמֹתִי אֶת דְּבָרִי אִתָּךְ להשרות שכינתי בבית [73] אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי -כפי שהבטחתי אֶל דָּוִד אָבִיךָ:
(יג) וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא אֶעֱזֹב אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל: וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ומשום כך [74] וְלֹא אֶעֱזֹב אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל:
(יד) וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ: אחר דיבור זה [75] ואחר שבנה את הבית מבחוץ [76] וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת מבפנים [77] וַיְכַלֵּהוּ -וסיים ההיכל [78] והתקרה: [79]
(טו) וַיִּבֶן אֶת קִירוֹת הַבַּיִת מִבַּיְתָה בְּצַלְעוֹת אֲרָזִים מִקַּרְקַע הַבַּיִת עַד קִירוֹת הַסִּפֻּן צִפָּה עֵץ מִבָּיִת וַיְצַף אֶת קַרְקַע הַבַּיִת בְּצַלְעוֹת בְּרוֹשִׁים: וכדי שלא תיראה אבן הקיר [80] וַיִּבֶן -חיפה אֶת קִירוֹת הַבַּיִת -ההיכל מִבַּיְתָה -מבפנים בְּצַלְעוֹת -בלוחות אֲרָזִים (כדי לטוח עליהם זהב), [81] מִקַּרְקַע -מרצפת [82] הַבַּיִת עַד ראשי ה קִירוֹת הסמוכים [83] הַסִּפֻּן -לתקרה [84] שהיתה עשויה גבים גבים [85] אותם צִפָּה כאמור עֵץ מִבָּיִת -מבפנים וַיְצַף -וריצף [86] אֶת קַרְקַע כל רצפת [87] הַבַּיִת -ההיכל בְּצַלְעוֹת -בלוחות [88] בְּרוֹשִׁים:
(טז) וַיִּבֶן אֶת עֶשְׂרִים אַמָּה מִיַּרְכְּתֵי (מירכותי הַבַּיִת בְּצַלְעוֹת אֲרָזִים מִן הַקַּרְקַע עַד הַקִּירוֹת וַיִּבֶן לוֹ מִבַּיִת לִדְבִיר לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים: וַיִּבֶן -וחיפה גם אֶת החלל [89] שב עֶשְׂרִים ה אַמָּה מִיַּרְכְּתֵי (מירכותי כתיב) -מסוף [90] הַבַּיִת -ההיכל, לכיוון מערב [91] בְּצַלְעוֹת -בלוחות אֲרָזִים מִן הַקַּרְקַע עַד הַקִּירוֹת -התקרה [92] לחפותם זהב, [93] וַיִּבֶן לוֹ -וזה שימש מִבַּיִת -מבפנים לִדְבִיר למחיצה [94] לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים: [95]
(יז) וְאַרְבָּעִים בָּאַמָּה הָיָה הַבָּיִת הוּא הַהֵיכָל לִפְנָי: וְאַרְבָּעִים בָּאַמָּה הָיָה הַבָּיִת הוּא הַהֵיכָל לִפְנָי -מלפני הדביר [96] למזרחו של בית קודש הקדשים: [97]
(יח) וְאֶרֶז אֶל הַבַּיִת פְּנִימָה מִקְלַעַת פְּקָעִים וּפְטוּרֵי צִצִּים הַכֹּל אֶרֶז אֵין אֶבֶן נִרְאָה: וְ קירות ה אֶרֶז שהיו מחפים [98] אֶל -את הַבַּיִת -ההיכל פְּנִימָה -מבפנים [99] מִקְלַעַת -היו מגולפים [100] פְּקָעִים -בציורי פירות [101] וּ ציורי פְטוּרֵי -פתיחת צִצִּים -הפרחים, [102] הַכֹּל היה מכוסה מעץ אֶרֶז עד ש אֵין קיר [103] ה אֶבֶן נִרְאָה:
(יט) וּדְבִיר בְּתוֹךְ הַבַּיִת מִפְּנִימָה הֵכִין לְתִתֵּן שָׁם אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה: וּדְבִיר -ועשה מחיצה [104] הוא הדביר [105] , ויש מפרשים שעשה את קודש הקדשים [106] בְּתוֹךְ הַבַּיִת בחלל [107] ההיכל [108] מִפְּנִימָה -מבפנים [109] הֵכִין -שיהיה ערוך לְתִתֵּן -לשים שָׁם אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה: [110]
(כ) וְלִפְנֵי הַדְּבִיר עֶשְׂרִים אַמָּה אֹרֶךְ וְעֶשְׂרִים אַמָּה רֹחַב וְעֶשְׂרִים אַמָּה קוֹמָתוֹ וַיְצַפֵּהוּ זָהָב סָגוּר וַיְצַף מִזְבֵּחַ אָרֶז: וְ רחבת בית קודש הקדשים שהיתה [111] לִפְנֵי מחיצת הַדְּבִיר לצד המערבי [112] היתה בשטח של עֶשְׂרִים אַמָּה אֹרֶךְ וְעֶשְׂרִים אַמָּה רֹחַב וְעֶשְׂרִים אַמָּה קוֹמָתוֹ -גובה של עליית בית קודש הקדשים, [113] וַיְצַפֵּהוּ זָהָב סָגוּר -איכותי וטוב [114] טהור [115] נקי מסיגין [116] וַיְצַף -וציפה [117] את ה מִזְבֵּחַ אָרֶז ומעל הארז ציפה זהב: [118]
(כא) וַיְצַף שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת מִפְּנִימָה זָהָב סָגוּר וַיְעַבֵּר בְּרַתּוּקוֹת (ברתיקות זָהָב לִפְנֵי הַדְּבִיר וַיְצַפֵּהוּ זָהָב: וַיְצַף -וציפה שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת -בית קודש הקדשים [119] מִפְּנִימָה -מבפנים זָהָב סָגוּר [120] , ובאשר למחיצה אשר היתה עשויה אבנים עליהן לא ניתן לצפות ישירות זהב, [121] וַיְעַבֵּר -עשה [122] בְּרַתּוּקוֹת (ברתיקות כתיב) -בריחים משלשלאות [123] זָהָב אשר הרכיבם לִפְנֵי הַדְּבִיר -המחיצה וַיְצַפֵּהוּ -וכך צופתה כל המחיצה [124] זָהָב:
(כב) וְאֶת כָּל הַבַּיִת צִפָּה זָהָב עַד תֹּם כָּל הַבָּיִת, וְכָל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לַדְּבִיר צִפָּה זָהָב: וְאֶת כָּל הַבַּיִת -ההיכל [125] ואף התקרה [126] והדלתות [127] צִפָּה זָהָב עַד תֹּם -שנשלם [128] כָּל הַבָּיִת, וְכָל הַמִּזְבֵּחַ בכל ששת כיווניו [129] אֲשֶׁר סמוך [130] לַדְּבִיר צִפָּה זָהָב:
(כג) וַיַּעַשׂ בַּדְּבִיר שְׁנֵי כְרוּבִים עֲצֵי שָׁמֶן עֶשֶׂר אַמּוֹת קוֹמָתוֹ: וַיַּעַשׂ בַּדְּבִיר -בחלל בית קודש הקדשים [131] שְׁנֵי כְרוּבִים בצורת תינוק [132] שווים במידותיהם, אחד זכר ואחד נקבה [133] , עשויים מ עֲצֵי שָׁמֶן -עצי זית [134] עֶשֶׂר אַמּוֹת קוֹמָתוֹ -גובהו של כל אחד [135] מהקרקע [136] סוככים על הארון: [137]
(כד) וְחָמֵשׁ אַמּוֹת כְּנַף הַכְּרוּב הָאֶחָת וְחָמֵשׁ אַמּוֹת כְּנַף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִית עֶשֶׂר אַמּוֹת מִקְצוֹת כְּנָפָיו וְעַד קְצוֹת כְּנָפָיו: וְחָמֵשׁ אַמּוֹת אורך כְּנַף הַכְּרוּב הָאֶחָת וְחָמֵשׁ אַמּוֹת אורך כְּנַף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִית , וכשהכנפיים היו פרושות [138] היה עֶשֶׂר אַמּוֹת מִקְצוֹת כְּנָפָיו וְעַד קְצוֹת כְּנָפָיו , וגוף הכרוב לא נחשב בעשר אמות שכן עמד בנס: [139]
(כה) וְעֶשֶׂר בָּאַמָּה הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי מִדָּה אַחַת וְקֶצֶב אֶחָד לִשְׁנֵי הַכְּרֻבִים: וְעֶשֶׂר בָּאַמָּה הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי מִדָּה אַחַת וְקֶצֶב -וחיתוך [140] ומשקל [141] אֶחָד שווה לִשְׁנֵי הַכְּרֻבִים ולכנפיהם [142] אשר מילאו ביחד את כל חלל בית קודשי הקדשים: [143]
(כו) קוֹמַת הַכְּרוּב הָאֶחָד עֶשֶׂר בָּאַמָּה וְכֵן הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי: כשם [144] ש קוֹמַת -גובה הַכְּרוּב הָאֶחָד היה עֶשֶׂר בָּאַמָּה -אמות וְכֵן -כך היה שווה [145] גובהו של הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי:
(כז) וַיִּתֵּן אֶת הַכְּרוּבִים בְּתוֹךְ הַבַּיִת הַפְּנִימִי וַיִּפְרְשׂוּ אֶת כַּנְפֵי הַכְּרֻבִים וַתִּגַּע כְּנַף הָאֶחָד בַּקִּיר וּכְנַף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי נֹגַעַת בַּקִּיר הַשֵּׁנִי וְכַנְפֵיהֶם אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת נֹגְעֹת כָּנָף אֶל כָּנָף: וַיִּתֵּן אֶת הַכְּרוּבִים בְּתוֹךְ הַבַּיִת הַפְּנִימִי -בית קודש הקדשים [146] וַיִּפְרְשׂוּ אֶת כַּנְפֵי הַכְּרֻבִים -עשאום פרושים [147] ויכלו להתקבץ ולהתפשט [148] , וי"א שהם בעצמן פרשו את כנפיהן, [149] וַתִּגַּע כְּנַף הָאֶחָד בַּקִּיר הצפוני [150] וּכְנַף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי נֹגַעַת בַּקִּיר הַשֵּׁנִי הדרומי [151] וְ ראשי [152] כַנְפֵיהֶם אֶל תּוֹךְ -אשר באמצע [153] חלל [154] הַבַּיִת נֹגְעֹת כָּנָף אֶל כָּנָף: [155]
(כח) וַיְצַף אֶת הַכְּרוּבִים זָהָב: וַיְצַף -וציפה אֶת הַכְּרוּבִים זָהָב:
(כט) וְאֵת כָּל קִירוֹת הַבַּיִת מֵסַב קָלַע פִּתּוּחֵי מִקְלְעוֹת כְּרוּבִים, וְתִמֹרֹת וּפְטוּרֵי צִצִּים מִלִּפְנִים וְלַחִיצוֹן: וְאֵת כָּל קִירוֹת העץ [156] הפנימיים [157] של הַבַּיִת מֵסַב -מוקפות קָלַע -ציורים [158] פִּתּוּחֵי מִקְלְעוֹת -חיקוקי [159] כְּרוּבִים, [160] וְתִמֹרֹת -וציורי דקלים, [161] וּפְטוּרֵי - צִצִּים וציורי פתיחת פרחים [162] מִלִּפְנִים -לבית הכפורת הפנימי [163] וְלַחִיצוֹן -ולהיכל: [164]
(ל) וְאֶת קַרְקַע הַבַּיִת צִפָּה זָהָב לִפְנִימָה וְלַחִיצוֹן: ולאחר שסיים את מלאכת הכרובים [165] עסק ברצפה, וְאֶת קַרְקַע הַבַּיִת -רצפת כל הבית [166] צִפָּה זָהָב מעל עצי ברושים [167] לִפְנִימָה של בית קודש הקודשים [168] וְלַחִיצוֹן -ולהיכל: [169]
(לא) וְאֵת פֶּתַח הַדְּבִיר עָשָׂה דַּלְתוֹת עֲצֵי שָׁמֶן הָאַיִל מְזוּזוֹת חֲמִשִׁית: וְאֵת פֶּתַח -ולפתח [170] הַדְּבִיר -המחיצה שבין ההיכל לקודש הקודשים [171] עָשָׂה אותו מ דַּלְתוֹת עֲצֵי שָׁמֶן -עצי זית, [172] הָאַיִל -ועמודי [173] ה מְזוּזוֹת חֲמִשִׁית -היו מחומשות: [174]
(לב) וּשְׁתֵּי דַּלְתוֹת עֲצֵי שֶׁמֶן וְקָלַע עֲלֵיהֶם מִקְלְעוֹת כְּרוּבִים, וְתִמֹרוֹת וּפְטוּרֵי צִצִּים וְצִפָּה זָהָב, וַיָּרֶד עַל הַכְּרוּבִים וְעַל הַתִּמֹרוֹת אֶת הַזָּהָב: וּשְׁתֵּי דַּלְתוֹת הנזכרות לעיל [175] , שהיו עשויות עֲצֵי שֶׁמֶן גם אותם קישט, וְקָלַע -וצייר עֲלֵיהֶם מִקְלְעוֹת -ציורי כְּרוּבִים, וְתִמֹרוֹת וציורי דקלים, [176] וּפְטוּרֵי צִצִּים וציורי פתיחת פרחים, [177] וְצִפָּה אותם זָהָב, וַיָּרֶד -והיה מרדד [178] עַל הַכְּרוּבִים וְעַל הַתִּמֹרוֹת אֶת הַזָּהָב באופן שהיה שומר את צורת הבליטה או השקע: [179]
(לג) וְכֵן עָשָׂה לְפֶתַח הַהֵיכָל מְזוּזוֹת עֲצֵי שָׁמֶן מֵאֵת רְבִעִית: וְ וכמו שעשה מזוזות לפתח הדביר [180] כֵן עָשָׂה לְפֶתַח הַהֵיכָל מְזוּזוֹת עשויות עֲצֵי שָׁמֶן -עצי זית, ואולם אלו היו מֵאֵת רְבִעִית -מרובעות ולא מחומשות: [181]
(לד) וּשְׁתֵּי דַלְתוֹת עֲצֵי בְרוֹשִׁים שְׁנֵי צְלָעִים הַדֶּלֶת הָאַחַת גְּלִילִים וּשְׁנֵי קְלָעִים הַדֶּלֶת הַשֵּׁנִית גְּלִילִים: וּשְׁתֵּי דַלְתוֹת ברוחב חצי הפתח כל אחת [182] היו עשויות [183] עֲצֵי בְרוֹשִׁים , ו שְׁנֵי צְלָעִים -צדדי [184] הַדֶּלֶת הָאַחַת היה מצויר בהם מעשה [185] גְּלִילִים -אופנים [186] וּשְׁנֵי קְלָעִים -ציורי צורות קלועות [187] היו על הַדֶּלֶת הַשֵּׁנִית גְּלִילִים -של גלילים:
(לה) וְקָלַע כְּרוּבִים, וְתִמֹרוֹת וּפְטֻרֵי צִצִּים וְצִפָּה זָהָב מְיֻשָּׁר עַל הַמְּחֻקֶּה: וְקָלַע -וצייר [188] על הדלתות [189] כְּרוּבִים, וְתִמֹרוֹת -ודקלים, [190] וּפְטֻרֵי צִצִּים -וציורי פתיחת פרחים, [191] וְצִפָּה זָהָב מְיֻשָּׁר -מכוון [192] עַל הַמְּחֻקֶּה -על הצורות החקוקות: [193]
(לו) וַיִּבֶן אֶת הֶחָצֵר הַפְּנִימִית שְׁלֹשָׁה טוּרֵי גָזִית וְטוּר כְּרֻתֹת אֲרָזִים: וַיִּבֶן אֶת הֶחָצֵר הַפְּנִימִית להר הבית [194] היא עזרת הכהנים ועזרת ישראל [195] שְׁלֹשָׁה טוּרֵי -שורות [196] אבני [197] גָזִית וְ עליהם [198] טוּר -שורה רביעית [199] כְּרֻתֹת -נדבך של קורות [200] אֲרָזִים חתוכים [201] ביושר [202] לחיזוק הקירות: [203]
(לז) בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית יֻסַּד בֵּית יְהֹוָה בְּיֶרַח זִו: בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית למלכות שלמה [204] יֻסַּד -הוחל בניית היסודות [205] של בֵּית יְהֹוָה בְּיֶרַח -בחודש [206] זִו -אייר: [207]
(לח) וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי כָּלָה הַבַּיִת לְכָל דְּבָרָיו וּלְכָל מִשְׁפָּטָו וַיִּבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים: וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה למלכות שלמה בְּיֶרַח בּוּל -מרחשון [208] הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי כָּלָה -סיים והשלים [209] שלמה את בניית הַבַּיִת לְכָל דְּבָרָיו -הדברים הנצרכים בו [210] וּלְכָל מִשְׁפָּטָו וַיִּבְנֵהוּ במשך כ שֶׁבַע שָׁנִים [211] בזריזות וללא הפסקה: [212]

הערות

1. ביאורי הגר"א.
2. ראה מלבי"ם המביא בשם מהרי"א כי גם בין תחילת בית ראשון לתחילת בניית בית שני עברו 480 שנה.
3. ונקרא זיו [-זוהר] על שם זוהר הפרחים בתקופתו (רש"י, רד"ק, מצודת ציון).
4. רש"י. ומלכים מניינם מחודש ניסן (מלבי"ם).
5. רד"ק, מצודת דוד.
6. ביאורי הגר"א.
7. רש"י, רד"ק, רלב"ג, מצודת דוד.
8. מצודת דוד.
9. מלבי"ם בשם מהרי"א.
10. רד"ק.
11. רד"ק, מצודת ציון.
12. רש"י.
13. מצודת דוד, מלבי"ם.
14. רש"י.
15. רש"י.
16. רש"י, מצודת דוד.
17. מצודת ציון.
18. רד"ק.
19. רלב"ג, מלבי"ם.
20. מצודת דוד.
21. מצודת דוד
22. רש"י, רד"ק, מלבי"ם.
23. מלבי"ם.
24. רש"י.
25. מצודת דוד.
26. רש"י.
27. שהדיבור יוצא משם, מצודת ציון.
28. מלבי"ם.
29. רש"י, מצודת דוד.
30. מצודת ציון.
31. מצודת דוד.
32. וכיוון שהתקרות (רצפות) של הקומות הונחו על הקיר הבנוי בצורת מדרגה, נוצר הפער של אמה בכל קומה כאמור בפסוק (רש"י, מצודת דוד, מלבי"ם). וראה הבהרה במסכת מידות משנה ד, ובמהדורת שוטנשטיין שם.
33. רד"ק, מצודת דוד.
34. מצודת דוד.
35. ראה פירושו של הגר"א המסביר שהאבנים הניחו את עצמם על הבניין, וגם הרוחות והשדים עזרו לבנותו, ובכל זאת נמשכה בנייתו שבע שנים, ומכאן רואים כמה היה הבניין מפואר ונכבד.
36. רש"י, רד"ק. ונחלקו בזה, רבי יהודה אומר שהאבנים נחצבו ע"י השמיר, ורבי נחמיה אומר שסיתתו אותם בברזל מחוץ לבית המקדש (ילקוט שמעוני, סוטה מח:). וראה בגמרא גיטין סח ע"א את המעשה כיצד השיג שלמה המלך את תולעת השמיר.
37. מצודת דוד.
38. והוא הצד החד של הפטיש שיש לו ב' ראשין, האחד רחב והשני חד. (מצודת ציון).
39. הזכיר את הכלים האלו משום שהם הכלים העיקרים, אבל כוונתו שלא נשמע שום כלי ברזל (ביאורי הגר"א).
40. תרגום, רש"י, מצודת דוד.
41. מצודת דוד.
42. רש"י.
43. רש"י, רד"ק, מצודת ציון. וראה ציור להמחשה בספר בית המקדש בירושלים, הרב ישראל אריאל עמ' 132.
44. תרגום, רש"י.
45. ואומר השלישים בלשון רבים כי רבים היו היציעים סביב כל הבית מחוץ משלש רוחות דרום ומערב וצפון (רד"ק).
46. מצודת דוד.
47. מלבי"ם.
48. רד"ק.
49. מצודת דוד.
50. רש"י, ר"י קרא, מצודת ציון.
51. רד"ק.
52. מצודת דוד.
53. מצודת ציון.
54. רש"י, מצודת דוד.
55. רש"י.
56. רש"י.
57. מצודת דוד.
58. מלבי"ם.
59. מצודת ציון.
60. מצודת דוד.
61. רד"ק, מצודת דוד.
62. רש"י.
63. מצודת ציון.
64. מלבי"ם.
65. רד"ק.
66. מלבי"ם.
67. רלב"ג.
68. רד"ק.
69. מצודת דוד.
70. מצודת דוד, מלבי"ם.
71. ביאורי הגר"א, ולענ"ד אולי הכוונה ל"חוקים" אשר את טעמם אנחנו לא יודעים כגון פרה אדומה וכו' אותם אנו מקיימים בשל הציווי השמימי של הקב"ה, ולכן הגר"א ייחס אותם לשמים.
72. ביאורי הגר"א, ולענ"ד אולי הכוונה ל"משפטים", אלה הציוויים אשר טעמם מובן לבני אדם, כגון לא תגזול וכו', ולכן הגר"א ייחס אותם לארץ.
73. מצודת דוד.
74. מלבי"ם.
75. מלבי"ם.
76. רלב"ג.
77. מצודת דוד, מלבי"ם.
78. רד"ק.
79. מצודת דוד.
80. רד"ק.
81. שכן לא ניתן להטיח את הזהב על האבן ישירות ללא חיפוי (רש"י, מצודת דוד).
82. ביאורי הגר"א.
83. רד"ק.
84. מצודת ציון.
85. מצודת דוד. מעין תקרת נסרים (לעז רש"י).
86. מצודת דוד.
87. רש"י.
88. מצודת ציון.
89. מצודת דוד.
90. מצודת ציון.
91. מצודת דוד.
92. מצודת דוד.
93. רש"י.
94. רש"י, מצודת ציון.
95. שהוא מקודש מההיכל ומהאוהל (רד"ק).
96. לצד החיצוני, רש"י.
97. מצודת דוד.
98. רש"י, מצודת דוד.
99. רש"י, רד"ק, רלב"ג, מצודת דוד.
100. מצודת ציון.
101. מצודת ציון, כמו פקועות בשדה (רד"ק). והגר"א מפרש צורת חיות ובהמות.
102. מצודת ציון, ביאור הגר"א.
103. רש"י, מצודת דוד.
104. רש"י, מצודת דוד.
105. ביאורי הגר"א.
106. רד"ק.
107. מצודת דוד.
108. ביאורי הגר"א.
109. מצודת דוד.
110. וראה את המדרש המובא ביומא נב ע"ב אודות המקום שעשה שלמה לגנוז את ההיכל המובא ע"י רד"ק ורלב"ג.
111. רש"י, רד"ק.
112. מצודת דוד. ובתלמוד, א"ר לוי דבר זה מסורת בידינו מאבותינו מקום ארון וכרובים אינו מן המדה, נאמר כאן "ולפני הדביר עשרים אמה אורך", ונאמר כנף הכרוב האחד עשר אמות וכנף הכרוב האחד עשר אמות, הארון עצמו היכן עמד?! אלא שבנס היה עומד (בבא בתרא צט.).
113. רש"י.
114. תרגום.
115. רלב"ג.
116. הנסגר בכור הצורף (מצודת ציון).
117. מלבי"ם.
118. מצודת דוד.
119. רש"י, ביאור הגר"א.
120. ראה הסבר בפסוק דלעיל, וראה את הרלב"ג המסביר על הקשר עם ציפוי זהב הכלים אשר היו שם.
121. מלבי"ם.
122. רד"ק.
123. רש"י, מצודת דוד, מצודת ציון.
124. רש"י, מצודת דוד, מלבי"ם.
125. רש"י.
126. מצודת דוד.
127. מלבי"ם.
128. מצודת ציון.
129. מצודת דוד.
130. רד"ק, מצודת דוד.
131. מצודת דוד.
132. מצודת ציון.
133. מלבי"ם.
134. תרגום, רש"י, מצודת ציון. ורלב"ג אומר שהוא סוג ארז. וי"א שאפשר שזה עץ אפרסמון (ביאורי הגר"א). ובאשר לשאלה איך השחית עצי מאכל ראה רד"ק.
135. מצודת דוד, מלבי"ם.
136. סוכה ה:, רש"י, מצודת דוד.
137. רש"י.
138. רש"י.
139. בבא בתרא צט., רש"י. וי"א שכשהכנפיים נפרשו נגעו זו בזו (ר"י קרא, מלבי"ם).
140. מצודת ציון.
141. ביאורי הגר"א.
142. מלבי"ם.
143. מצודת דוד.
144. מצודת דוד.
145. מלבי"ם.
146. מצודת דוד.
147. מצודת דוד.
148. כדרך כנפי העופות, וכשהכניסום בפנים פרשו אותם (מלבי"ם).
149. ביאורי הגר"א.
150. רש"י, רד"ק.
151. רש"י, רד"ק.
152. רש"י.
153. רש"י.
154. מצודת דוד.
155. לכל כרוב היו ב' כנפיים, הכנף החיצונית נגעה בקיר, והכנף הפנימית נגעה בכנף של הכרוב האחר (רד"ק).
156. רש"י.
157. מצודת דוד.
158. רש"י, מצודת דוד.
159. רש"י, רלב"ג.
160. כיוון שהכרובים היו בפנים עשה אותם גם על הקירות (מלבי"ם).
161. מצודת ציון.
162. ראה מצודת ציון בפסוק יח.
163. רש"י, רלב"ג, מצודת דוד.
164. רש"י, רד"ק, רלב"ג, מצודת דוד.
165. שאז יכול היה לעסוק ברצפה מבלי שידרכו עליה הפועלים (מלבי"ם).
166. רש"י.
167. מצודת דוד.
168. רש"י, רד"ק, מצודת דוד.
169. רש"י, רד"ק, מצודת דוד.
170. רד"ק.
171. מצודת דוד.
172. רש"י.
173. רש"י, מצודת ציון. ורד"ק מפרש הסף העליון.
174. עשויות מחמש צלעות, רש"י, מצודת דוד.
175. רד"ק, רלב"ג.
176. ראה הערה בפסוק כט.
177. ראה מצודת ציון בפסוק יח.
178. מצודת דוד.
179. וע"י כך הזהב לא היה מבטל את הצורה (רש"י, רד"ק, מלבי"ם).
180. רד"ק.
181. מצודת דוד.
182. רש"י, מצודת דוד, ביאורי הגר"א.
183. מצודת דוד.
184. רד"ק, מצודת דוד.
185. מצודת דוד.
186. רלב"ג, מצודת דוד, שהם גלגלים, מצודת ציון.
187. מלבי"ם.
188. מצודת דוד.
189. רש"י.
190. ראה הערה פסוק כט.
191. ראה מצודת ציון בפסוק יח.
192. רש"י.
193. רש"י, רלב"ג, מצודת ציון, מלבי"ם. באופן שמפורט בפסוקים לא, לב, רד"ק, ביאורי הגר"א.
194. רד"ק.
195. רש"י, מצודת דוד.
196. מצודת ציון.
197. מצודת דוד.
198. מצודת דוד.
199. רלב"ג, מצודת דוד
200. רש"י
201. רלב"ג
202. מצודת דוד.
203. לפי שלא היה להם תקרה (ביאורי הגר"א).
204. רש"י, רד"ק, מצודת דוד.
205. רש"י, רד"ק, מצודת דוד.
206. מצודת ציון.
207. ראה הערה פסוק א.
208. רש"י, רד"ק, רלב"ג, מצודת ציון. ונקרא כך על שם שהעשב בלה בשדה, ובוללין לבהמה מן הבית (רש"י). והרד"ק הוסיף על שם המבול שהיה בחשון.
209. מצודת ציון.
210. מצודת דוד.
211. וקצת מהחודשים שבשנה הרביעית בה התחיל לבנות את הבית (ביאורי הגר"א). ולא הקפיד הכתוב בחודשים העודפים, רלב"ג.
212. רד"ק.

ניתן ליצור איתנו קשר
בטלפון 072-390-2392

או להשאיר פרטים בטופס ונחזור אליכם אי"ה