/ מלכים א פרק ז'

פסוקים

מלכים א פרק ז'

(א) וְאֶת בֵּיתוֹ בָּנָה שְׁלֹמֹה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַיְכַל אֶת כָּל בֵּיתוֹ: הכתוב מספר בשבחו של שלמה שאת בית ה' הזדרז לסיים בשבע שנים אפילו שהיה גדול ומפואר יותר מביתו, [1] וְאֶת בֵּיתוֹ בָּנָה שְׁלֹמֹה לאחר שסיים לבנות את בית המקדש [2] , ובנייתו נמשכה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה ועל אף הזמן הרב לא נתעצל, [3] וַיְכַל -עד שסיים לבנות אֶת כָּל בֵּיתוֹ:
(ב) וַיִּבֶן אֶת בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן מֵאָה אַמָּה אָרְכּוֹ וַחֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ עַל אַרְבָּעָה טוּרֵי עַמּוּדֵי אֲרָזִים וּכְרֻתוֹת אֲרָזִים עַל הָעַמּוּדִים: וַיִּבֶן ביער [4] סמוך לירושלים [5] אֶת בֵּית הקיץ שלו [6] המאוורר בחלונות רבים [7] שנקרא בית יַעַר הַלְּבָנוֹן ע"ש היער [8] שהיה מרובה בארזים, [9] מֵאָה אַמָּה אָרְכּוֹ וַחֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ , והחזיק את הבניין עַל אַרְבָּעָה טוּרֵי עַמּוּדֵי אֲרָזִים שחילקו את אורך הבית לשלושה חלקים שווים, [10] וּכְרֻתוֹת -ולוחות אֲרָזִים מחוטבים [11] עַל הָעַמּוּדִים לחברם זה לזה [12] ולהניח עליהם את התקרה: [13]
(ג) וְסָפֻן בָּאֶרֶז מִמַּעַל עַל הַצְּלָעֹת אֲשֶׁר עַל הָעַמּוּדִים אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה עָשָׂר הַטּוּר: וְסָפֻן -וחיפה [14] תקרה זו בָּאֶרֶז מִמַּעַל -מלמעלה [15] באופן ש עַל הַצְּלָעֹת של הנסרים [16] אֲשֶׁר היו עַל הָעַמּוּדִים הניח אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה נסרים, [17] חֲמִשָּׁה עָשָׂר נסרים הַטּוּר -בכל טור: [18]
(ד) וּשְׁקֻפִים שְׁלֹשָׁה טוּרִים וּמֶחֱזָה אֶל מֶחֱזָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים: וּשְׁקֻפִים -וחלונות [19] עשה בקירות הבית ב שְׁלֹשָׁה טוּרִים -שורות, [20] וּמֶחֱזָה -ושורת [21] חלונות [22] אֶל מול מֶחֱזָה -שורת חלונות שבכותל ממולו [23] שָׁלֹשׁ פְּעָמִים -בכל שלושת הטורים: [24]
(ה) וְכָל הַפְּתָחִים וְהַמְּזוּזוֹת רְבֻעִים שָׁקֶף וּמוּל מֶחֱזָה אֶל מֶחֱזָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים: וְכָל חללי [25] הַפְּתָחִים וְ עמודי [26] הַמְּזוּזוֹת רְבֻעִים שָׁקֶף -היו בצורת מרובעים ולא היו מעוגלים בצורת כיפה [27] ממשקופם [28] למעלה, וּמוּל מֶחֱזָה -ושורת חלונות אֶל מֶחֱזָה -החלון שבעבר הזה אל מול החלון שבעבר מזה [29] שָׁלֹשׁ פְּעָמִים -בכל שלושת הטורים: [30]
(ו) וְאֵת אוּלָם הָעַמּוּדִים עָשָׂה חֲמִשִּׁים אַמָּה אָרְכּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה רָחְבּוֹ, וְאוּלָם עַל פְּנֵיהֶם וְעַמֻּדִים וְעָב עַל פְּנֵיהֶם: וְ כמבוא לבית [31] עשה אֵת אוּלָם הָעַמּוּדִים שהיה ממוקם לפני העמודים [32] , ו עָשָׂה אותו חֲמִשִּׁים אַמָּה אָרְכּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה רָחְבּוֹ, וְ בנוסף עשה אוּלָם עַל פְּנֵיהֶם גבוה על כל הבית, [33] וְ עוד עַמֻּדִים אחרים [34] וְעָב -ועץ עבה בשם מריש [35] עַל פְּנֵיהֶם -עליהם: [36]
(ז) וְאוּלָם הַכִּסֵּא אֲשֶׁר יִשְׁפָּט שָׁם אֻלָם הַמִּשְׁפָּט עָשָׂה וְסָפוּן בָּאֶרֶז מֵהַקַּרְקַע עַד הַקַּרְקָע: וְ לפני העמודים [37] היה אוּלָם בו היה הַכִּסֵּא עליו ישב שלמה אֲשֶׁר יִשְׁפָּט שָׁם המלך בעצמו בדברים גדולים [38] , ולפניו היה אֻלָם הַמִּשְׁפָּט ש עָשָׂה ושם ישבו בעלי הדין והסנהדרין, [39] וְסָפוּן -וחיפה [40] בָּאֶרֶז מֵהַקַּרְקַע עַד הַקַּרְקָע -את כל הרצפה: [41]
(ח) וּבֵיתוֹ אֲשֶׁר יֵשֶׁב שָׁם חָצֵר הָאַחֶרֶת מִבֵּית לָאוּלָם כַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה הָיָה וּבַיִת יַעֲשֶׂה לְבַת פַּרְעֹה אֲשֶׁר לָקַח שְׁלֹמֹה כָּאוּלָם הַזֶּה: וּבֵיתוֹ הקבוע [42] אֲשֶׁר יֵשֶׁב -יאכל וישן [43] שָׁם עמד ב חָצֵר הָאַחֶרֶת [44] מִבֵּית -מבפנים [45] לָאוּלָם בית היער [46] כַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה שחיפה את הרצפה בארזים [47] הָיָה בביתו, וּ כמו כן ה בַיִת אשר יַעֲשֶׂה לְבַת פַּרְעֹה אֲשֶׁר לָקַח שְׁלֹמֹה נעשה כָּאוּלָם הַזֶּה -בתבנית דומה [48] ומחופה ארז: [49]
(ט) כָּל אֵלֶּה אֲבָנִים יְקָרֹת כְּמִדֹּת גָּזִית מְגֹרָרוֹת בַּמְּגֵרָה מִבַּיִת וּמִחוּץ וּמִמַּסָּד עַד הַטְּפָחוֹת וּמִחוּץ עַד הֶחָצֵר הַגְּדוֹלָה: כָּל הבתים [50] ה אֵלֶּה שבנה, בנה אותם מ אֲבָנִים יְקָרֹת -באיכות טובה [51] וכבדות [52] , מידת האבנים היתה כְּמִדֹּת האחידות של אבני ה גָּזִית [53] , והן היו מְגֹרָרוֹת -חתוכות [54] ומיושרות [55] בַּמְּגֵרָה -בכלי ברזל מיוחד [56] מִבַּיִת וּמִחוּץ -משני כיווני האבן כדי להחליקה, [57] וּמִמַּסָּד -ומן היסוד [58] וְ עַד הַטְּפָחוֹת -שמי הקורה [59] וּמִחוּץ לבית [60] עַד הֶחָצֵר הַגְּדוֹלָה היו כל האבנים עשויות באופן זה: [61]
(י) וּמְיֻסָּד אֲבָנִים יְקָרוֹת אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אַבְנֵי עֶשֶׂר אַמּוֹת וְאַבְנֵי שְׁמֹנֶה אַמּוֹת: וּמְיֻסָּד אֲבָנִים -ואבני היסוד שבתוך הקרקע [62] היו יְקָרוֹת -כבדות כאבני הגזית [63] אולם היו אֲבָנִים גְּדֹלוֹת יותר [64] , שכן היו אַבְנֵי עֶשֶׂר אַמּוֹת בגודלם וְאַבְנֵי שְׁמֹנֶה אַמּוֹת בגודלם:
(יא) וּמִלְמַעְלָה אֲבָנִים יְקָרוֹת כְּמִדּוֹת גָּזִית וָאָרֶז: כאמור, בקירות וּמִלְמַעְלָה ליסודות [65] היו אֲבָנִים יְקָרוֹת -כבדות [66] כְּמִדּוֹת אבני גָּזִית כך שהבניין היה מעורב [67] אבן וָאָרֶז , קירות אבן ותקרה ארז: [68]
(יב) וְחָצֵר הַגְּדוֹלָה סָבִיב שְׁלֹשָׁה טוּרִים גָּזִית, וְטוּר כְּרֻתֹת אֲרָזִים וְלַחֲצַר בֵּית יְהֹוָה הַפְּנִימִית וּלְאֻלָם הַבָּיִת: וְחָצֵר הַגְּדוֹלָה שהיתה מ סָבִיב לכל בית המלך [69] היתה מוקפת חומה [70] שהיתה עשויה שְׁלֹשָׁה טוּרִים -נדבכים (שורות) של אבני [71] גָּזִית, וְטוּר -ונדבך מעליהם [72] כְּרֻתֹת אֲרָזִים -מארזים כרותות ומחוטבות ביושר, [73] וְ כך גם [74] לַחֲצַר בֵּית יְהֹוָה הַפְּנִימִית וּלְאֻלָם הַבָּיִת:
(יג) וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַיִּקַּח אֶת חִירָם מִצֹּר: וכשגמר את בניין בית המקדש [75] וַיִּשְׁלַח -שלח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַיִּקַּח -להביא אֶת האומן ששמו היה [76] חִירָם מִ עיר צֹּר , שזכר שלמה שאביו של חירם היה חרש נחושת והיה בקיא מאד במלאכה: [77]
(יד) בֶּן אִשָּׁה אַלְמָנָה הוּא מִמַּטֵּה נַפְתָּלִי וְאָבִיו אִישׁ צֹרִי חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת, וַיִּמָּלֵא אֶת הַחָכְמָה וְאֶת הַתְּבוּנָה וְאֶת הַדַּעַת לַעֲשׂוֹת כָּל מְלָאכָה בַּנְּחֹשֶׁת, וַיָּבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַיַּעַשׂ אֶת כָּל מְלַאכְתּוֹ( ): וחירם זה בֶּן אִשָּׁה אַלְמָנָה הוּא -היה, ואביו היה מִמַּטֵּה -משבט נַפְתָּלִי אבל אימו היתה משבט דן, [78] וְאָבִיו שגם נקרא חירם [79] אִישׁ צֹרִי -התגורר הרבה זמן בצור [80] והיה חֹרֵשׁ -אומן [81] נְחֹשֶׁת, וַיִּמָּלֵא -ולכן היה חירם מלא בחכמת אומנות הנחושת [82] , והיה לו אֶת הַחָכְמָה וְאֶת הַתְּבוּנָה וְאֶת הַדַּעַת שהם שלושה כלי אומנות שהעולם נברא בהם [83] לַעֲשׂוֹת כָּל מְלָאכָה בַּנְּחֹשֶׁת, וַיָּבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַיַּעַשׂ אֶת כָּל מְלַאכְתּוֹ( ) שהתבקש לעשותה:
(טו) וַיָּצַר אֶת שְׁנֵי הָעַמּוּדִים נְחֹשֶׁת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמָּה קוֹמַת הָעַמּוּד הָאֶחָד, וְחוּט שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה יָסֹב אֶת הָעַמּוּד הַשֵּׁנִי: וַיָּצַר -צייר [84] ויצק [85] בקרקע [86] אֶת צורת [87] שְׁנֵי הָעַמּוּדִים נְחֹשֶׁת שהיו בבית המקדש באולם ונקראו יכין ובועז, [88] שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמָּה קוֹמַת הָעַמּוּד הָאֶחָד, [89] וְחוּט -וקו [90] היקפי של שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה יָסֹב -מסובב אֶת הָעַמּוּד הראשון וכן את העמוד [91] הַשֵּׁנִי [92] , ועמודים אלו היו חלולים [93] ועוביים היה ארבע אצבעות נבוב: [94]
(טז) וּשְׁתֵּי כֹתָרֹת עָשָׂה לָתֵת עַל רָאשֵׁי הָעַמּוּדִים מֻצַק נְחֹשֶׁת חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמַת הַכֹּתֶרֶת הָאֶחָת וְחָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמַת הַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית: וּשְׁתֵּי כֹתָרֹת -עטרות [95] שהן מעין כתרים עָשָׂה לָתֵת עַל רָאשֵׁי הָעַמּוּדִים מֻצַק נְחֹשֶׁת -יצוקות נחושת, [96] חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמַת -גובה של הַכֹּתֶרֶת -העטרה הָאֶחָת וְחָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמַת -גובה של הַכֹּתֶרֶת -העטרה הַשֵּׁנִית , והכתר נחלק לשתי גולות [97] באופן שמתוך חמש האמות שתי אמות התחתונות לא היו מצוירות והיו דומות לעמוד [98] ואף היו מחוברות לו, ושלוש העליונות היו מצוירות ורחבות יותר מהעמוד: [99]
(יז) שְׂבָכִים מַעֲשֵׂה שְׂבָכָה גְּדִלִים מַעֲשֵׂה שַׁרְשְׁרוֹת לַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים שִׁבְעָה לַכֹּתֶרֶת הָאֶחָת וְשִׁבְעָה לַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית: על חלקו העליון של הכתר היו [100] שְׂבָכִים -כעין ענפי [101] דקל [102] אשר היו בצורת חצי עיגול (כיפה) [103] , הם היו עשויים מַעֲשֵׂה שְׂבָכָה -מעין רשת [104] מקיפה בצורת לולבי דקל [105] גְּדִלִים -קלועים ושזורים [106] מַעֲשֵׂה שַׁרְשְׁרוֹת -חוטי עיטור, עליהם תלו את הרימונים [107] בצורת שלשלאות [108] , וזה היה מעל לַכֹּתָרֹת -לעטרה אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים , וכן ציורי [109] שִׁבְעָה ענפים היו מסביב לַכֹּתֶרֶת הָאֶחָת וְשִׁבְעָה נוספים מסביב לַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית:
(יח) וַיַּעַשׂ אֶת הָעַמּוּדִים וּשְׁנֵי טוּרִים סָבִיב עַל הַשְּׂבָכָה הָאֶחָת לְכַסּוֹת אֶת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָרִמֹּנִים וְכֵן עָשָׂה לַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית: ולאחר ציורם בגלופה [110] וַיַּעַשׂ -הקים אֶת הָעַמּוּדִים באופן ששפך את הנחושת לאחר שהותכה לתוך החפירה של העמודים, [111] וּשְׁנֵי טוּרִים של רימונים זה למעלה מזה [112] מ סָבִיב ומ עַל הַשְּׂבָכָה שהיא החלק העליון של הכותרת, [113] הָאֶחָת לְכַסּוֹת אֶת הַכֹּתָרֹת התחתונות הנקראות גולת הכותרת [114] אֲשֶׁר היו עַל רֹאשׁ -סמוך לראש [115] הָרִמֹּנִים וְכֵן עָשָׂה לַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית:
(יט) וְכֹתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים מַעֲשֵׂה שׁוּשַׁן בָּאוּלָם אַרְבַּע אַמּוֹת: וְ על ה כֹתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים היה מצויר [116] מַעֲשֵׂה שׁוּשַׁן -שושנים [117] בָּ חלק של הכותרת שהיה כנגד [118] ה אוּלָם [119] , והציור היה בשטח [120] אַרְבַּע אַמּוֹת:
(כ) וְכֹתָרֹת עַל שְׁנֵי הָעַמּוּדִים גַּם מִמַּעַל מִלְּעֻמַּת הַבֶּטֶן אֲשֶׁר לְעֵבֶר (שבכה) הַשְּׂבָכָה, וְהָרִמּוֹנִים מָאתַיִם טֻרִים סָבִיב עַל הַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית: וְכֹתָרֹת קטנות [121] עַל שְׁנֵי ראשי הכותרות שהיו על [122] הָעַמּוּדִים גַּם מִמַּעַל מִלְּעֻמַּת הַבֶּטֶן -כנגד המקום האמצעי [123] אֲשֶׁר בחלק העליון שהיה לְעֵבֶר (שבכה כתיב ) הַשְּׂבָכָה, וְ מספר [124] הָרִמּוֹנִים היה מָאתַיִם , חרוזים היו בשני [125] טֻרִים מ סָבִיב עַל הַכֹּתֶרֶת האחת וגם על הכותרת [126] הַשֵּׁנִית:
(כא) וַיָּקֶם אֶת הָעַמֻּדִים לְאֻלָם הַהֵיכָל, וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַיְמָנִי וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יָכִין וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַשְּׂמָאלִי וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ בֹּעַז: וַיָּקֶם -והציב אֶת הָעַמֻּדִים לְאֻלָם -באולם שלפני [127] הַהֵיכָל, וַיָּקֶם -והציב אֶת הָעַמּוּד הַיְמָנִי בדרום ההיכל [128] וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יָכִין לסימן טוב, [129] וַיָּקֶם -והציב אֶת הָעַמּוּד הַשְּׂמָאלִי בצפון ההיכל [130] וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ בֹּעַז -מלשון עוז: [131]
(כב) וְעַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים מַעֲשֵׂה שׁוֹשָׁן וַתִּתֹּם מְלֶאכֶת הָעַמּוּדִים: וְ לאחר הקמת העמודים [132] הניח את הכותרת שהיתה [133] עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים מַעֲשֵׂה שבכה מצוירת [134] שׁוֹשָׁן -בשושנים וַתִּתֹּם -ובכך הושלמה [135] מְלֶאכֶת הָעַמּוּדִים:
(כג) וַיַּעַשׂ אֶת הַיָּם מוּצָק עֶשֶׂר בָּאַמָּה מִשְּׂפָתוֹ עַד שְׂפָתוֹ עָגֹל סָבִיב וְחָמֵשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתוֹ וְקָו (וקוה שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה יָסֹב אֹתוֹ סָבִיב: וַיַּעַשׂ אֶת הַיָּם -גיגית גדולה לטבילת הכהנים מטומאתם [136] מוּצָק -ביציקה, [137] עֶשֶׂר בָּאַמָּה -אמות היה מִשְּׂפָתוֹ עַד שְׂפָתוֹ -קוטרו [138] , וצורת הים היה עָגֹל סָבִיב -בכל סביבו [139] וְחָמֵשׁ בָּאַמָּה -אמות קוֹמָתוֹ -גובהו, וְקָו (וקוה כתיב) -ואורך כ שְׁלֹשִׁים [140] בָּאַמָּה -אמות יָסֹב אֹתוֹ סָבִיב ההיקף: [141]
(כד) וּפְקָעִים מִתַּחַת לִשְׂפָתוֹ סָבִיב סֹבְבִים אֹתוֹ עֶשֶׂר בָּאַמָּה מַקִּפִים אֶת הַיָּם סָבִיב שְׁנֵי טוּרִים הַפְּקָעִים יְצֻקִים בִּיצֻקָתוֹ: שתי האמות העליונות היו מעוגלות ושלוש האמות התחתונות היו מרובעות, [142] וּפְקָעִים -וצורות ביצים [143] שתי אמות [144] מִתַּחַת לִשְׂפָתוֹ -בשלוש האמות התחתונות [145] מ סָבִיב לאמות המרובעות מ סֹבְבִים אֹתוֹ כשבכל צד [146] עֶשֶׂר בָּאַמָּה -אמות פקעים מַקִּפִים אֶת הַיָּם סָבִיב ב שְׁנֵי טוּרִים כאשר הַפְּקָעִים יְצֻקִים בִּיצֻקָתוֹ -ביציקה אחת עם הים: [147]
(כה) עֹמֵד עַל שְׁנֵי עָשָׂר בָּקָר שְׁלֹשָׁה פֹנִים צָפוֹנָה וּשְׁלֹשָׁה פֹנִים יָמָּה וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים נֶגְבָּה וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים מִזְרָחָה, וְהַיָּם עֲלֵיהֶם מִלְמָעְלָה וְכָל אֲחֹרֵיהֶם בָּיְתָה: והים הזה [148] היה עֹמֵד -מונח בחלקו התחתון המרובע [149] עַל שְׁנֵי -שנים עָשָׂר בָּקָר עשויים נחושת, [150] שְׁלֹשָׁה פֹנִים צָפוֹנָה וּשְׁלֹשָׁה פֹנִים יָמָּה -מערבה וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים נֶגְבָּה -דרומה וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים מִזְרָחָה, וְ כאמור [151] היה הַיָּם מונח עֲלֵיהֶם מִלְמָעְלָה וְכָל אֲחֹרֵיהֶם של הבקר [152] בָּיְתָה -לכיוון הצד הפנימי של הים [153] מוסתרים [154] מתחתיו: [155]
(כו) וְעָבְיוֹ טֶפַח וּשְׂפָתוֹ כְּמַעֲשֵׂה שְׂפַת כּוֹס פֶּרַח שׁוֹשָׁן אַלְפַּיִם בַּת יָכִיל: וְעָבְיוֹ -עובי השוליים והדפנות [156] טֶפַח וּשְׂפָתוֹ דק ומרודד ממעל [157] כְּמַעֲשֵׂה שְׂפַת כּוֹס -מצויר [158] פֶּרַח שׁוֹשָׁן , מידת הנפח של הים היה אַלְפַּיִם בַּת (-מידת נוזלים) [159] יָכִיל –היה מכיל:
(כז) וַיַּעַשׂ אֶת הַמְּכֹנוֹת עֶשֶׂר נְחֹשֶׁת אַרְבַּע בָּאַמָּה אֹרֶךְ הַמְּכוֹנָה הָאֶחָת, וְאַרְבַּע בָּאַמָּה רָחְבָּהּ, וְשָׁלֹשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתָהּ: וַיַּעַשׂ אֶת הַמְּכֹנוֹת -מקום מושב הכיורים [160] באמצעותם התרחצו הכהנים, [161] עֶשֶׂר מכונות נְחֹשֶׁת עשה, אַרְבַּע בָּאַמָּה -אמות אֹרֶךְ של הַמְּכוֹנָה הָאֶחָת, וְאַרְבַּע בָּאַמָּה -אמות רָחְבָּהּ, וְשָׁלֹשׁ בָּאַמָּה -אמות קוֹמָתָהּ -גובהה כולל גובה הגלגלים: [162]
(כח) וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּכוֹנָה מִסְגְּרֹת לָהֶם וּמִסְגְּרֹת בֵּין הַשְׁלַבִּים: וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּכוֹנָה מִסְגְּרֹת -לוחות [163] ובתוכן היה סגור הכיור [164] עשה לָהֶם למכונות מארבע [165] צדדי המוטות שבין הגלגלים, [166] וּמִסְגְּרֹת אחרות [167] לחבר [168] בֵּין הַשְׁלַבִּים -יתדות [169] הזקופות על המסגרת התחתונה [170] , מעין שלבי סולם עשויים נחושת: [171]
(כט) וְעַל הַמִּסְגְּרוֹת אֲשֶׁר בֵּין הַשְׁלַבִּים אֲרָיוֹת בָּקָר וּכְרוּבִים, וְעַל הַשְׁלַבִּים כֵּן מִמָּעַל וּמִתַּחַת לַאֲרָיוֹת וְלַבָּקָר לֹיוֹת מַעֲשֵׂה מוֹרָד: וְעַל הַמִּסְגְּרוֹת האמורות אֲשֶׁר בֵּין הַשְׁלַבִּים עשה צורות [172] אֲרָיוֹת בָּקָר וּכְרוּבִים, וְעַל הַשְׁלַבִּים עצמם כיסוי (מעין מכסה) ובתוכו היה נקב [173] ששימש להנחת ה כֵּן שהיה הבסיס [174] להנחת הכיור מִמָּעַל -מלמעלה, [175] וּמִתַּחַת לַאֲרָיוֹת וְלַבָּקָר המרוקמין על המסגרות [176] לֹיוֹת -צורות כרובים (מין זכר ונקבה מחוברים זה בזה) [177] מַעֲשֵׂה מוֹרָד -מרודדין לא בולט ולא שקוע [178] , בקורנס [179] (פטיש), ולא מותכים ביציקה: [180]
(ל) וְאַרְבָּעָה אוֹפַנֵּי נְחֹשֶׁת לַמְּכוֹנָה הָאַחַת וְסַרְנֵי נְחֹשֶׁת וְאַרְבָּעָה פַעֲמֹתָיו כְּתֵפֹת לָהֶם מִתַּחַת לַכִּיֹּר הַכְּתֵפֹת יְצֻקוֹת מֵעֵבֶר אִישׁ לֹיוֹת: וְאַרְבָּעָה אוֹפַנֵּי -גלגלי נְחֹשֶׁת היו מתחת [181] לַמְּכוֹנָה הָאַחַת לכל מכונה [182] , שניים קדימה ושניים אחורה, [183] וְסַרְנֵי -ולוחות [184] כמעין רצפת [185] נְחֹשֶׁת בדופן העליונה של המכונה, וְ באשר לְ אַרְבָּעָה פַעֲמֹתָיו -זוויותיו [186] של הכן [187] היו כְּתֵפֹת -מעין תומכים [188] לָהֶם בולטות למעלה, [189] מִתַּחַת לַכִּיֹּר הַכְּתֵפֹת הנזכרות, והיו יְצֻקוֹת ביציקה אחת [190] מֵעֵבֶר אִישׁ לֹיוֹת [191] -מצד כל אחד מן הכתפות היה ציורי כרובים: [192]
(לא) וּפִיהוּ מִבֵּית לַכֹּתֶרֶת וָמַעְלָה בָּאַמָּה וּפִיהָ עָגֹל מַעֲשֵׂה כֵן אַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה וְגַם עַל פִּיהָ מִקְלָעוֹת וּמִסְגְּרֹתֵיהֶם מְרֻבָּעוֹת לֹא עֲגֻלּוֹת: וּפִיהוּ של הכן [193] (הכן היה תחוב בתוך המכונה [194] ) היה עולה מִבֵּית לַכֹּתֶרֶת וָמַעְלָה בָּאַמָּה -גבוה באמה מבית הכותרת (גג המכונה) [195] וּפִיהָ של בית הכותרת (המחיצה שעולה מנקב הכותרת) [196] היה עָגֹל כ מַעֲשֵׂה תחתית [197] ה כֵן עצמו בקוטר אַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה [198] -אמה וחצי, וְגַם עַל פִּיהָ מִקְלָעוֹת -פי מחיצת נקב הכותרת [199] היה צורת פרחים [200] מצוירים, [201] וּמִסְגְּרֹתֵיהֶם של המכונות [202] היו מְרֻבָּעוֹת לֹא עֲגֻלּוֹת:
(לב) וְאַרְבַּעַת הָאוֹפַנִּים לְמִתַּחַת לַמִּסְגְּרוֹת וִידוֹת הָאוֹפַנִּים בַּמְּכוֹנָה, וְקוֹמַת הָאוֹפַן הָאֶחָד אַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה: וְאַרְבַּעַת הָאוֹפַנִּים היו ממוקמים לְמִתַּחַת -מתחת לַמִּסְגְּרוֹת -לכל המסגרות, [203] וִידוֹת -הבליטות התחובות בנקבי [204] הָאוֹפַנִּים ועליהם יתגלגלו הגלגלים [205] דבוקים ביציקה אחת [206] בַּמְּכוֹנָה, וְקוֹמַת -וגובה הָאוֹפַן הָאֶחָד -כל גלגל אַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה -אמה וחצי:
(לג) וּמַעֲשֵׂה הָאוֹפַנִּים כְּמַעֲשֵׂה אוֹפַן הַמֶּרְכָּבָה יְדוֹתָם וְגַבֵּיהֶם וְחִשֻּׁקֵיהֶם וְחִשֻּׁרֵיהֶם הַכֹּל מוּצָק: וּמַעֲשֵׂה הָאוֹפַנִּים כְּמַעֲשֵׂה אוֹפַן הַמֶּרְכָּבָה העליונה שראה יחזקאל בנבואתו, [207] יְדוֹתָם -העץ (או הברזל) התקוע בחלל האופן הקטן האמצעי שעליו יתגלגל הגלגל [208] וְגַבֵּיהֶם -האופן הקטן עצמו [209] וְחִשֻּׁקֵיהֶם -הגלגל הגדול החיצון שהוא הסובב על הארץ [210] וְחִשֻּׁרֵיהֶם -הקנים שמחברים האופן הקטן הפנימי עם האופן החיצון [211] הַכֹּל מוּצָק -ביציקה אחת נעשו: [212]
(לד) וְאַרְבַּע כְּתֵפוֹת אֶל אַרְבַּע פִּנּוֹת הַמְּכֹנָה הָאֶחָת מִן הַמְּכֹנָה כְּתֵפֶיהָ: וְאַרְבַּע ת ה כְּתֵפוֹת -הזויות [213] שהיו אֶל אַרְבַּע פִּנּוֹת של הַמְּכֹנָה הָאֶחָת -כל מכונה, יצאו מִן הַמְּכֹנָה כְּתֵפֶיהָ [214] -והיו יצוקות לה: [215]
(לה) וּבְרֹאשׁ הַמְּכוֹנָה חֲצִי הָאַמָּה קוֹמָה עָגֹל סָבִיב וְעַל רֹאשׁ הַמְּכֹנָה יְדֹתֶיהָ וּמִסְגְּרֹתֶיהָ מִמֶּנָּה: וּ מידת המחיצה העגולה שהיתה [216] בְרֹאשׁ הַמְּכוֹנָה סביב הנקב [217] היתה של חֲצִי הָאַמָּה קוֹמָה -גובה עָגֹל -בצורת עיגול סָבִיב -סביב הנקב המעוגל, [218] וְעַל רֹאשׁ הַמְּכֹנָה נמצאו יְדֹתֶיהָ -סרני הנחושת שלה, [219] וּמִסְגְּרֹתֶיהָ התחתונות של המכונה [220] מִמֶּנָּה -היו יצוקים עמה: [221]
(לו) וַיְפַתַּח עַל הַלֻּחֹת יְדֹתֶיהָ וְעַל מִסְגְּרֹתֶיהָ (ומסגרתיה כְּרוּבִים אֲרָיוֹת וְתִמֹרֹת כְּמַעַר אִישׁ וְלֹיוֹת סָבִיב: וַיְפַתַּח -וחקק [222] עַל הַלֻּחֹת יְדֹתֶיהָ -של הידות [223] וְ כן עַל מִסְגְּרֹתֶיהָ (ומסגרתיה כתיב) של כלל המכונה [224] צורות של כְּרוּבִים אֲרָיוֹת וְתִמֹרֹת -דקלים [225] כְּמַעַר אִישׁ -כזכר המעורה בנקבה [226] וְלֹיוֹת [227] סָבִיב -היו מחוברים בצד כל אחד מהמסגרות סביב: [228]
(לז) כָּזֹאת עָשָׂה אֵת עֶשֶׂר הַמְּכֹנוֹת מוּצָק אֶחָד מִדָּה אַחַת קֶצֶב אֶחָד לְכֻלָּהְנָה: כָּזֹאת -כך עָשָׂה אֵת כל עֶשֶׂר הַמְּכֹנוֹת עשויות כל אחת מוּצָק אֶחָד -יציקה אחת [229] עם ידותיה ומסגרותיה, [230] מִדָּה אַחַת שווה לכל מכונה הן באורך הן ברוחב והן בגובה, [231] קֶצֶב -צורת תמונה [232] ומראה אֶחָד שווה לְכֻלָּהְנָה -לכולן:
(לח) וַיַּעַשׂ עֲשָׂרָה כִיֹּרוֹת נְחֹשֶׁת אַרְבָּעִים בַּת יָכִיל הַכִּיּוֹר הָאֶחָד אַרְבַּע בָּאַמָּה הַכִּיּוֹר הָאֶחָד כִּיּוֹר אֶחָד עַל הַמְּכוֹנָה הָאַחַת לְעֶשֶׂר הַמְּכֹנוֹת: וַיַּעַשׂ עֲשָׂרָה כִיֹּרוֹת נְחֹשֶׁת להדחת קרבנות העולה [233] ולכהנים לקדש בהם ידיהם ורגליהם, [234] אַרְבָּעִים בַּת [235] שהם מאה ועשרים סאין [236] יָכִיל -היה מכיל הַכִּיּוֹר הָאֶחָד -כל כיור, ו אַרְבַּע בָּאַמָּה -אמות היה גובהו [237] הַכִּיּוֹר הָאֶחָד -של כל כיור, ו כִּיּוֹר אֶחָד היה עַל הכן שעל [238] הַמְּכוֹנָה הָאַחַת -כל מכונה לְעֶשֶׂר -בעשר הַמְּכֹנוֹת:
(לט) וַיִּתֵּן אֶת הַמְּכֹנוֹת חָמֵשׁ עַל כֶּתֶף הַבַּיִת מִיָּמִין, וְחָמֵשׁ עַל כֶּתֶף הַבַּיִת מִשְּׂמֹאלוֹ, וְאֶת הַיָּם נָתַן מִכֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית קֵדְמָה מִמּוּל נֶגֶב: וַיִּתֵּן -והניח אֶת הַמְּכֹנוֹת כך: חָמֵשׁ מכונות עַל -כנגד [239] כֶּתֶף הַבַּיִת -עזרת הכהנים [240] מִיָּמִין, וְחָמֵשׁ מכונות עַל -כנגד כֶּתֶף הַבַּיִת -עזרת הכהנים מִשְּׂמֹאלוֹ, וְאֶת הַיָּם נָתַן -הניח מִכֶּתֶף הַבַּיִת הַיְמָנִית -בצד הימני של עזרת הכהנים קֵדְמָה מִמּוּל נֶגֶב -בכיוון דרום מזרח: [241]
(מ) וַיַּעַשׂ חִירוֹם אֶת הַכִּיֹּרוֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמִּזְרָקוֹת וַיְכַל חִירָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית יְהֹוָה: וַיַּעַשׂ חִירוֹם -אביו של חירם [242] אֶת הַכִּיֹּרוֹת נחושת, הן הסירות [243] שנתנו בהן את הדשן שגרפו מהמזבח, [244] וְאֶת הַיָּעִים -מגרפות הנחושת לדישון המזבח, [245] וְאֶת הַמִּזְרָקוֹת -הספלים לקבלת דם הקורבנות, [246] וַיְכַל -וסיים חִירָם הבן [247] לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לצורך [248] בֵּית יְהֹוָה:
(מא) עַמֻּדִים שְׁנַיִם וְגֻלֹּת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמֻּדִים, שְׁתָּיִם וְהַשְּׂבָכוֹת שְׁתַּיִם לְכַסּוֹת אֶת שְׁתֵּי גֻּלֹּת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים: וכן סיים חירם הבן [249] לעשות את ה עַמֻּדִים שְׁנַיִם -הזוגיים (יכין ובועז), וְגֻלֹּת הַכֹּתָרֹת -החלקים התחתונים [250] מהכתר [251] אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמֻּדִים, שְׁתָּיִם במספר, וְהַשְּׂבָכוֹת -הגולות העליונות [252] שְׁתַּיִם במספר, שהיו שם לְכַסּוֹת אֶת שְׁתֵּי גֻּלֹּת הַכֹּתָרֹת התחתונות אֲשֶׁר היו עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים:
(מב) וְאֶת הָרִמֹּנִים, אַרְבַּע מֵאוֹת לִשְׁתֵּי הַשְּׂבָכוֹת, שְׁנֵי טוּרִים רִמֹּנִים לַשְּׂבָכָה הָאֶחָת לְכַסּוֹת אֶת שְׁתֵּי גֻּלֹּת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָעַמּוּדִים: וְ עשה גם אֶת הָרִמֹּנִים, אַרְבַּע מֵאוֹת במספר לִשְׁתֵּי הַשְּׂבָכוֹת, שְׁנֵי טוּרִים כאשר בכל טור מאה [253] רִמֹּנִים חרוזים בשרשראות [254] לַשְּׂבָכָה הָאֶחָת -לכל שבכה, ועשה אותם לְכַסּוֹת אֶת שְׁתֵּי גֻּלֹּת הַכֹּתָרֹת -התחתונות [255] אֲשֶׁר עַל פְּנֵי -בגובה [256] הָעַמּוּדִים:
(מג) וְאֶת הַמְּכֹנוֹת עָשֶׂר, וְאֶת הַכִּיֹּרֹת עֲשָׂרָה עַל הַמְּכֹנוֹת: וְאֶת הַמְּכֹנוֹת האמורות שעשה לבסיס הכיורים עשה עָשֶׂר, וְ אף אֶת הַכִּיֹּרֹת עצמן עשה עֲשָׂרָה , והיו מונחים עַל הַמְּכֹנוֹת:
(מד) וְאֶת הַיָּם הָאֶחָד וְאֶת הַבָּקָר שְׁנֵים עָשָׂר תַּחַת הַיָּם: וְאֶת הַיָּם לטהרת הכהנים הָאֶחָד -עשה אחד, וְאֶת הַבָּקָר עשה שְׁנֵים עָשָׂר , והיו מונחים תַּחַת הַיָּם:
(מה) וְאֶת הַסִּירוֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמִּזְרָקוֹת וְאֵת כָּל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה (האהל) אֲשֶׁר עָשָׂה חִירָם לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית יְהֹוָה נְחֹשֶׁת מְמֹרָט: וְאֶת הַסִּירוֹת -הכיורים האמורים לעיל [257] וְאֶת הַיָּעִים -מגרפות הנחושת לדישון המזבח [258] וְאֶת הַמִּזְרָקוֹת -לקבלת הדם [259] וְאֵת כָּל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה (האהל כתיב [260] ) אֲשֶׁר עָשָׂה חִירָם הראשון [261] לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לצורך [262] בֵּית יְהֹוָה , עשה אותם נְחֹשֶׁת מְמֹרָט -צרוף מזוקק [263] נקי מכל סיג [264] וחלודה [265] ובהיר: [266]
(מו) בְּכִכַּר הַיַּרְדֵּן יְצָקָם הַמֶּלֶךְ בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה בֵּין סֻכּוֹת וּבֵין צָרְתָן: בְּכִכַּר -במישור [267] הַיַּרְדֵּן נעשו יציקות הנחושת של כלים אלו [268] ושם התיכם [269] ו יְצָקָם הַמֶּלֶךְ כתבניתם [270] באופן ש בְּמַעֲבֵה -בעובי [271] הָאֲדָמָה בעפרה הטוב [272] חפר את הגלופה בה יצק את הנחושת המותכת [273] בֵּין סֻכּוֹת וּבֵין צָרְתָן [274] (שם מקומות):
(מז) וַיַּנַּח שְׁלֹמֹה אֶת כָּל הַכֵּלִים מֵרֹב מְאֹד מְאֹד לֹא נֶחְקַר מִשְׁקַל הַנְּחֹשֶׁת: וַיַּנַּח -והפסיק שְׁלֹמֹה מלשקול [275] אֶת כָּל הַכֵּלִים מֵרֹב -שהיו מרובים [276] מְאֹד מְאֹד , ולכן לֹא נֶחְקַר -נבדק כמה היה [277] מִשְׁקַל הַנְּחֹשֶׁת:
(מח) וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית יְהֹוָה אֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֶת הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר עָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים זָהָב: וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל הַכֵּלִים אֲשֶׁר ל בֵּית [278] יְהֹוָה לצורכי הבית עצמו, [279] אֵת מִזְבַּח קטורת [280] הַזָּהָב וְאֶת הַשֻּׁלְחָן -עשר השולחנות [281] אֲשֶׁר עָלָיו -עליהם לֶחֶם הַפָּנִים גם עשה [282] זָהָב:
(מט) וְאֶת הַמְּנֹרוֹת חָמֵשׁ מִיָּמִין וְחָמֵשׁ מִשְּׂמֹאול לִפְנֵי הַדְּבִיר זָהָב סָגוּר וְהַפֶּרַח וְהַנֵּרֹת וְהַמֶּלְקַחַיִם זָהָב: וְאֶת עשר הַמְּנֹרוֹת הניח אותן חָמֵשׁ מִיָּמִין המנורה שעשה משה [283] וְחָמֵשׁ מִשְּׂמֹאול המנורה, והניחם בהיכל [284] לִפְנֵי הַדְּבִיר [285] , והן היו עשויות זָהָב סָגוּר -נקי ומזוקק, [286] וְהַפֶּרַח של המנורה [287] וְהַנֵּרֹת העשויות כעין בזיכין בהן היה השמן והפתילות [288] וְהַמֶּלְקַחַיִם -הצבתים [289] להרמת הפתילה מהשמן [290] אף הם היו עשויים זָהָב:
(נ) וְהַסִּפּוֹת וְהַמְזַמְּרוֹת וְהַמִּזְרָקוֹת וְהַכַּפּוֹת וְהַמַּחְתּוֹת זָהָב סָגוּר וְהַפֹּתוֹת לְדַלְתוֹת הַבַּיִת הַפְּנִימִי לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים לְדַלְתֵי הַבַּיִת לַהֵיכָל זָהָב: וְהַסִּפּוֹת -כלים בצורת כדים [291] לשים בהם יין [292] וְהַמְזַמְּרוֹת -כלי זמר [293] וְהַמִּזְרָקוֹת לקבלת הדם [294] וְהַכַּפּוֹת לבזיכי הלבונה [295] וְהַמַּחְתּוֹת לחתות את תרומת הדשן ואת הגחלים [296] היו עשויות זָהָב סָגוּר -נקי, וְהַפֹּתוֹת -והמפתחות [297] לְדַלְתוֹת הַבַּיִת הַפְּנִימִי דהיינו [298] לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים והמפתחות לְדַלְתֵי הַבַּיִת דהיינו [299] לַהֵיכָל כל המפתחות האלו [300] היו עשויים זָהָב:
(נא) וַתִּשְׁלַם כָּל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית יְהֹוָה וַיָּבֵא שְׁלֹמֹה אֶת קָדְשֵׁי דָּוִד אָבִיו אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכֵּלִים נָתַן בְּאֹצְרוֹת בֵּית יְהֹוָה: וַתִּשְׁלַם -והושלמה כָּל הַמְּלָאכָה [301] אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מכספו עבור בניית [302] בֵּית יְהֹוָה -בית המקדש, ולא השתמש שלמה באוצרות שדוד אביו הקדיש (למעט הנחושת [303] ) שכן לא היה זקוק להם, [304] וַיָּבֵא -והניח שְׁלֹמֹה אֶת קָדְשֵׁי -מה שהקדיש דָּוִד אָבִיו לביהמ"ק אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכֵּלִים הכל נָתַן -הניח בְּאֹצְרוֹת בֵּית יְהֹוָה:

הערות

1. רש"י, מצודת דוד.
2. רד"ק, מלבי"ם.
3. מצודת דוד, מלבי"ם. ובמדרש, "חזית איש מהיר במלאכתו" זה שלמה בן דוד, "לפני מלכים יתיצב" שהיה זריז בבנין בית המקדש... כך אמרו בבנין ביתו נתעצל בבנין בית המקדש היה זריז ולא נתעצל, רב הונא בשם רב יוסף אמר שהכל מסייעין את המלך וכל שכן שהכל מסייעים בשביל כבוד מלך מלכי המלכים הקב"ה, ואפילו רוחות ואפילו שדים ואפילו מלאכי השרת סייעו בבנין בית המקדש (מדרש רבה שיר השירים פרשה א).
4. רד"ק, מצודת דוד, מלבי"ם.
5. מלבי"ם. וקרוב לבית המקדש (רלב"ג).
6. רד"ק, רלב"ג, מצודת דוד, מלבי"ם.
7. רלב"ג, מצודת דוד, מלבי"ם.
8. מצודת ציון. ויש מפרשים מפני שהיה בו הרבה עמודים היה דומה ליער, מצודת דוד (הגר"א). ובמדרש, בית יער הלבנון זה בית המקדש, ולמה נקרא כך? לומר לך מה יער עושה פירות אף בית המקדש הצורות שהיו בקירותיו של זהב שהיו מצוירין שם כל מיני אילנות היו עושים פירות (מדרש רבה במדבר פרשה יא).
9. מלבי"ם, מצודת דוד.
10. מצודת דוד, ביאור הגר"א, מלבי"ם, ורד"ק פירש על ארבע פינות הבית.
11. מצודת דוד.
12. מצודת דוד, מלבי"ם.
13. רלב"ג, מלבי"ם.
14. ביאורי הגר"א.
15. רש"י.
16. רד"ק, רלב"ג, מצודת ציון, מלבי"ם.
17. מצודת דוד.
18. רד"ק.
19. רד"ק, מצודת ציון, מלבי"ם, ביאור הגר"א. ורש"י ורלב"ג מפרשים כעין משקוף.
20. מצודת דוד. ורד"ק מפרש שלושה טורי נסרים בין חלון לחלון.
21. מלבי"ם.
22. מצודת ציון.
23. דהיינו חלון כנגד חלון, מצודת דוד, רד"ק.
24. מצודת דוד.
25. מצודת דוד.
26. מצודת דוד.
27. רש"י.
28. רד"ק.
29. מצודת דוד, וראה הערות בפסוק הקודם.
30. רד"ק.
31. רש"י.
32. רש"י, מלבי"ם. ומצודת דוד מפרש עומד על עמודי ארזים.
33. רש"י.
34. רש"י.
35. מלבי"ם. דהיינו קורה רחבה.
36. רש"י.
37. מצודת דוד רד"ק ורש"י מפרשים שהיה אולם לפני האולם של הכסא והוא נקרא "אולם הכסא", ובו היו ממתינים המוזמנים למשפט, והיה את אולם המשפט שבו היה הכסא ושם התקיים המשפט. והמלבי"ם סובר שהיה אולם הכסא שבו היה הכסא והמלך היה דן בדברים גדולים, ולפניו היה אולם המשפט שבו היו הסנהדרין שופטים את העם.
38. מלבי"ם.
39. מלבי"ם. ומצודת דוד פירש שהאולם שימש כאולם המתנה למתדיינים.
40. רש"י.
41. רש"י, רד"ק, רלב"ג.
42. מצודת דוד, הנזכר בראש הפרק (רד"ק, מלבי"ם).
43. רש"י, רלב"ג, מלבי"ם.
44. מצודת דוד ורד"ק מפרש שלבית הזה היה חצר אחרת.
45. רש"י, רד"ק, מצודת דוד, ביאורי הגר"א.
46. רש"י. וי"א אולם המשפט (רלב"ג, מצודת דוד, ביאורי הגר"א). והמלבי"ם מסביר את החלוקה שהיתה כדלקמן: אולם המשפט ואחריו כסא המשפט ואחריו עמודים ואחריהם אולם ואחריו אולם העמודים ואחריו בית יער הלבנון ואחריו חצר הגדולה ואחריה בית המלך ובסה"כ שמונה חלקים.
47. רש"י, רלב"ג, מצודת דוד.
48. מלבי"ם.
49. רלב"ג.
50. רד"ק, מצודת דוד, מלבי"ם.
51. רד"ק, מלבי"ם.
52. רש"י, מצודת ציון.
53. שהיתה מידה קבועה לכל האבני גזית במדינה (רש"י, רלב"ג).
54. מצודת ציון.
55. רד"ק.
56. מצודת ציון. והוא נקרא "מסור".
57. מצודת דוד.
58. רש"י, רלב"ג, מצודת דוד, ביאורי הגר"א.
59. רש"י, ר"י קרא, רד"ק, רי"ד, אברבנאל, מלבי"ם. ונקראו טפחות, לפי שבטור העליון מהכותל אשר עליו תושם התקרה יוציאו האבנים יותר מהשאר כמדת טפח לתפארת המלאכה, וישימו אותם נוספות מבפנים, וזה מבואר בבנינים היפים והשלמים (אברבנאל).
60. רלב"ג.
61. רלב"ג.
62. רש"י, ביאורי הגר"א.
63. מצודת דוד.
64. רש"י, רד"ק, רלב"ג, מצודת דוד.
65. רש"י.
66. ראה הערה בפסוק ט.
67. מלבי"ם.
68. מצודת דוד.
69. מצודת דוד. וביאור הגר"א מפרש עזרת הנשים כולה.
70. רלב"ג.
71. רש"י.
72. רש"י.
73. מצודת דוד.
74. מצודת דוד, מלבי"ם.
75. מלבי"ם.
76. מצודת דוד.
77. רד"ק, רלב"ג.
78. מצודת דוד, ביאורי הגר"א, מלבי"ם.
79. מלבי"ם.
80. מצודת דוד.
81. רש"י, מצודת ציון.
82. מצודת דוד.
83. רש"י.
84. מלבי"ם.
85. ביאורי הגר"א.
86. רד"ק.
87. רלב"ג, מצודת דוד.
88. רש"י.
89. רש"י. ועל הבדלי המידות שבין אלה לבין המוזכרים בספר דברי הימים ראה את רש"י, רד"ק, רלב"ג ומלבי"ם המסבירים את ההפרש הנ"ל שכאן פירט את אורך העמודים עצמם 36 אמות, ובד"ה פירט את גובהם מעל הקרקע.
90. מצודת ציון.
91. ביאור הגר"א.
92. רש"י, רד"ק, מלבי"ם ומכן שקוטר העמוד היה בערך ארבע אמות (רש"י, רלב"ג).
93. רד"ק, רלב"ג.
94. רש"י, מלבי"ם.
95. רד"ק.
96. מצודת דוד.
97. מלבי"ם.
98. רד"ק, מצודת דוד.
99. רש"י, רלב"ג.
100. מלבי"ם.
101. מצודת ציון.
102. רד"ק.
103. רש"י.
104. רלב"ג, מצודת ציון.
105. רש"י.
106. מצודת ציון.
107. ביאורי הגר"א.
108. מצודת ציון.
109. מצודת דוד.
110. מלבי"ם.
111. מצודת דוד. וביאורי הגר"א מפרש שנתן את הכתרים על העמודים.
112. מצודת דוד.
113. מצודת דוד.
114. הכותרות היו בגובה חמש אמות, עשויות כמין שני כדורים, כדור תחתון (מחולק לשתיים) בגובה ארבע אמות וכדור עליון בגובה אמה, הכדור התחתון היה כאמור מחולק לשני אגנים, האגן התחתון (גולת הכותרת) גובהו שתי אמות ותחוב בעמוד, האגן העליון (השבכה) למעלה ממנו וגובהו אף הוא שתי אמות ועל הכדור הזה היה הכדור העליון (לא מחולק) בגובה אמה, יוצא שחלק הכותרת שיצא מן העמוד היה שלוש אמות (רש"י, מצודת דוד).
115. מצודת ציון.
116. מלבי"ם.
117. מצודת ציון.
118. רד"ק, מצודת דוד.
119. וראה פירוש נוסף של מצודת דוד המסביר כי ההרכבה של הציורים שהיו מנחושת נעשתה כשהעמודים היו כבר מותקנים באולם.
120. מצודת דוד. ויש מפרשים גובה ארבע אמות (רד"ק). ויש מפרשים שהציורים היו על הכותל (מלבי"ם).
121. ביאורי הגר"א.
122. ביאורי הגר"א.
123. רד"ק.
124. מצודת דוד.
125. מצודת דוד.
126. רש"י.
127. רש"י.
128. רש"י.
129. לשון שֶׁיִּכּוֹן הבית לעולם (מצודת דוד, רד"ק).
130. רש"י.
131. רד"ק.
132. מצודת דוד.
133. ביאורי הגר"א.
134. ביאורי הגר"א.
135. מצודת ציון.
136. רש"י, רלב"ג, מצודת דוד.
137. מצודת דוד.
138. רש"י.
139. מצודת דוד.
140. רלב"ג.
141. רד"ק. ובתלמוד, תניא רבי חייא, ים שעשה שלמה היה מחזיק מאה וחמשים מקוה טהרה (עירובין יד.).
142. עירובין יד:, רש"י, מצודת דוד.
143. רש"י, רד"ק, רלב"ג, מלבי"ם. ונקראו כך על שם הפרי (מצודת ציון). וביאורי הגר"א מפרש שנקראו כך מלשון "בקע" דהיינו "חצי" שרק החצי שלא דבוק לקיר נראה. וראה גם בפירושו בפרק ו פסוק יח. ופניהם היו בדמות בקר (רד"ק). וברלב"ג פירש שהיו כמו צורות ביצים עם ראש בדמות שור ומהם יצאו המים.
144. רד"ק.
145. כי שתי האמות העליונות היו עגולות, והפקעים היו במקום ריבועו (מצודת דוד, רש"י).
146. שהיה הקיפו במקום ריבועו ארבעים אמה, עשר אמות לכל צד (רש"י, רד"ק).
147. רש"י, רד"ק.
148. מצודת דוד.
149. רד"ק.
150. מצודת דוד.
151. מצודת דוד.
152. מצודת דוד.
153. מצודת דוד.
154. ופניהם היו נראים מבחוץ (רלב"ג).
155. מלבי"ם.
156. רש"י, מצודת דוד.
157. רש"י, מצודת דוד.
158. רש"י, מצודת דוד.
159. שהיא שלוש סאין, ובסך הכל ששת אלפים סאים, וזוהי כמות של מאה וחמישים מקוואות טהרה שבכל אחת ארבעים סאה (מצודת ציון).
160. מצודת ציון, רד"ק. למצוות "כן הנחושת" להושבת הכיור (מלבי"ם).
161. רלב"ג.
162. רש"י. גובה המכונה אמה וחצי וגובה הגלגלים אמה וחצי, ובסה"כ שלוש אמות לא כולל הכיור והכן בו היה מונח הכיור (ראה גם ר"י קרא).
163. טבלאות בלשון (רש"י). והמצודת דוד פירש שבתחתית כל מכונה היה מחיצה נמוכה שהקיפה וסגרה את המכונה מכל צדדיה.
164. רד"ק.
165. מצודת דוד.
166. רש"י.
167. רש"י.
168. מצודת דוד.
169. מצודת ציון.
170. רש"י.
171. רש"י, מצודת דוד.
172. רש"י, רד"ק.
173. מצודת דוד.
174. מצודת ציון.
175. רלב"ג.
176. רש"י, מצודת דוד.
177. רש"י. ובתלמוד, אמר ריש לקיש, בשעה שנכנסו נכרים להיכל ראו כרובים המעורין זה בזה, הוציאון לשוק ואמרו, ישראל הללו שברכתן ברכה וקללתן קללה יעסקו בדברים הללו?! מיד הזילום, שנאמר (איכה א, ח) "כָּל מְכַבְּדֶיהָ הִזִּילוּהָ כִּי רָאוּ עֶרְוָתָהּ" (יומא נד:).
178. רש"י.
179. מצודת דוד, מלבי"ם.
180. מלבי"ם.
181. רלב"ג.
182. מלבי"ם.
183. רש"י, מצודת דוד, מלבי"ם.
184. רד"ק, מצודת ציון.
185. מלבי"ם.
186. מצודת ציון.
187. מצודת דוד.
188. רש"י.
189. רש"י.
190. רש"י.
191. פירוש "מעבר איש" כמו "איש אל אחיו" האמורים בכרובים (רש"י). ופירוש "לויות" מחובר כמו "ילוה אישי" (רש"י, רלב"ג).
192. רש"י, מצודת דוד. והרד"ק פירש שמעבר כל איש מן הלויות היו הכתפות.
193. רש"י, מצודת דוד.
194. מלבי"ם.
195. רש"י.
196. מצודת דוד.
197. לנוחות כדי לתחוב בו טוב את הכן (מצודת דוד). שבאמצע הגג של המכונה היה נקב עגול אמה וחצי רוחב, וסביב הנקב היתה מחיצה בגובה חצי אמה והוא פי הכותרת, והכן היה מונח על המחיצה, ונמצא שהוא בולט ממנה אמה (רש"י).
198. רש"י.
199. מצודת דוד.
200. רש"י.
201. מצודת דוד.
202. מצודת דוד.
203. רלב"ג.
204. מצודת דוד.
205. מצודת ציון.
206. רש"י.
207. וראה שלמה בחכמתו מה שראה יחזקאל בנבואתו (רד"ק). וביאור הגר"א פירש כמו מרכבה שלנו.
208. מלבי"ם. וביאורי הגר"א מפרש שהם הסרנים המוזכרים לעיל בפסוק ל.
209. מלבי"ם. הוא האופן האמצעי (ביאורי הגר"א).
210. מלבי"ם. וביאורי הגר"א מפרש שהם הקנים המחברים בין הגלגל הגדול לקטן (החישוקים לפי המלבי"ם).
211. מלבי"ם. וביאורי הגר"א מפרש שזה האופן הגדול החיצוני (החישוקים לפי המלבי"ם).
212. מצודת דוד. ורש"י מפרש שכל גלגל היה עשוי מגלגל גדול וגלגל קטן בצורת שתי וערב כך שהמכונה יכלה לנסוע לכל כיוון ללא צורך בסיבוב המכונה עצמה.
213. מצודת ציון.
214. דהינו הכתפיים יצאו מהמכונה (מצודת דוד).
215. מצודת דוד.
216. מצודת דוד.
217. רש"י, מצודת דוד.
218. מלבי"ם.
219. רש"י. הידות היו מונחות ודבוקות על ראש המכונה, ומשם יורדות כלפי מטה למתחת המסגרות ומשם התפשטו לצדדים ונתחבו בנקבי האופנים (מצודת דוד).
220. רש"י, מצודת דוד.
221. רש"י, מצודת דוד.
222. מצודת ציון.
223. מלבי"ם.
224. מלבי"ם.
225. רד"ק, מצודת דוד.
226. רש"י, ר"י קרא. מער מלשון מעורה (רש"י, רד"ק, מצודת ציון).
227. מחובר, וראה הערה בפס' ל'.
228. רלב"ג.
229. מצודת דוד.
230. מלבי"ם.
231. מלבי"ם.
232. רלב"ג.
233. רש"י.
234. רלב"ג.
235. שם מידה. וראה עוד בפס' כו.
236. מלבי"ם.
237. מצודת דוד, מלבי"ם.
238. מצודת דוד.
239. רש"י.
240. רד"ק, מצודת דוד.
241. רד"ק, מצודת דוד.
242. מלבי"ם.
243. רש"י.
244. רלב"ג, מצודת ציון.
245. רש"י, מצודת ציון.
246. מצודת ציון.
247. ראה את כלל הפירוש של המלבי"ם לפיו אם שם נכפל באותו פסוק ללא צורך מדובר בשני אנשים שונים. וראה עוד בפס' יד שהיה שמו כשם אביו.
248. רש"י.
249. מלבי"ם.
250. רש"י.
251. רש"י.
252. מלבי"ם.
253. מצודת דוד.
254. רש"י.
255. מלבי"ם.
256. מצודת ציון.
257. מצודת ציון.
258. רלב"ג.
259. רלב"ג.
260. דומים לכלים שהיו באהל מועד (רד"ק).
261. מלבי"ם.
262. רש"י.
263. מצודת דוד.
264. רלב"ג.
265. רד"ק.
266. מצודת ציון.
267. מצודת ציון.
268. ונבחר מקום לזה בככר הירדן ששם היתה האדמה עבה ומוכשרת למלאכה זו (מלבי"ם).
269. רש"י.
270. רש"י.
271. מצודת דוד.
272. רד"ק.
273. מצודת דוד.
274. בדברי הימים נקרא המקום צרדתה (רד"ק).
275. רש"י, רד"ק, רלב"ג, מצודת דוד. ומלבי"ם מפרש שעשה כלים יותר מן הכמות הנדרשת אשר הניח בבית המקדש לעת הצורך בזמן העתיד.
276. מצודת דוד.
277. רלב"ג.
278. רש"י. ורלב"ג מפרש בבית ה'.
279. מלבי"ם.
280. רלב"ג.
281. רש"י, רד"ק. ומלבי"ם מסביר שנאמר בלשון יחיד "השולחן" אע"פ שהיו עשרה שולחנות, מפני שרק אחד הוא מחיוב המצווה. ובמדרש, שנו רבותינו עשר שלחנות עשה שלמה ולא היו מסדרין אלא על של משה... עשר מנורות עשה שלמה ולא היו מדליקין אלא בשל משה... ראב"ש אומר על כולם היו מסדרין שנאמר ואת השלחנות ועליהם לחם הפנים, ובכולם היו מדליקין שנאמר ואת המנורות ונרותיה לבערם כמשפט לפני הדביר זהב סגור (מנחות צט., ילקוט שמעוני).
282. רש"י.
283. רש"י, רד"ק, מצודת דוד, מלבי"ם.
284. מצודת דוד.
285. בביאור מהו הדביר ראה פרק ו' פס' יט.
286. רלב"ג.
287. רש"י, מלבי"ם. ומצודת ציון מפרש קבוצת הפרחים.
288. מצודת דוד.
289. מצודת ציון.
290. רש"י.
291. רד"ק, מצודת דוד.
292. רלב"ג. סוג של כלי זמר (רש"י, רלב"ג).
293. רד"ק, מצודת ציון.
294. רש"י.
295. רש"י.
296. רש"י.
297. רש"י. וי"מ צירי הדלתות (רד"ק, מלבי"ם).
298. רש"י.
299. רש"י.
300. רש"י, מצודת דוד.
301. ובמדרש, לא נאמר "ותשלם המלאכה" אלא נאמר "כל המלאכה", כיון שבא שלמה ובנה את בית המקדש אמר הקב"ה עכשיו שלמה מלאכת שמים וארץ שנבראו בששת ימי בראשית, לכך נקרא שמו "שלמה" שהשלים הקב"ה מלאכת ששת ימי בראשית לתוך מעשה ידיו. דבר אחר, "ותשלם" ותהי שלום, מלמד שכל האומנים שהם בונים בו לא מת אחד מהם ולא חלה אחד מהם ולא נשבר מגרופית ולא קרדום ולא חש בעיניו ולא נפסק כלי המלאכה ולא נשבר אחד מהם (ילקוט שמעוני).
302. רש"י מפרש כי הטעם הוא שידע שלמה שהבית יחרב ואז היו אומרים הגויים שזאת נקמת האלילים בדוד שבנה את הבית מכספי שלל מלחמותיו. רלב"ג לעומתו מפרש את הטעם כי לא רצה שהבית יבנה מכספי מלחמות אביו אלא מכספי שלום שאסף שלמה אחרי ארבע שנות מלכותו. וראה רד"ק המביא טעמים נוספים.
303. מצודת דוד.
304. מלבי"ם.

ניתן ליצור איתנו קשר
בטלפון 072-390-2392

או להשאיר פרטים בטופס ונחזור אליכם אי"ה