(א)
בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לְאָחָז מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה בְשֹׁמְרוֹן עַל יִשְׂרָאֵל תֵּשַׁע שָׁנִים:
כעת עובר המקרא למלכות ישראל, ומספר כי
בִּשְׁנַת
-לאחר שעברו
[1]
שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה
שנה
לְ
מלכות
אָחָז מֶלֶךְ יְהוּדָה
, מָרַד הושע בן-אלה במלך אשור
[2]
, וּ
מָלַךְ הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה
באופן עצמאי
[3]
בְשֹׁמְרוֹן עַל יִשְׂרָאֵל תֵּשַׁע שָׁנִים
(מקוטעות), וזאת לאחר שהיה תשע שנים (מקוטעות) קודם לכן נציב מֶלֶךְ תחת יד מלך אשור:
[4]
(ב)
וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה רַק לֹא כְּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו:
וַיַּעַשׂ
הושע בן-אֵלַה
הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה רַק לֹא
עשה
כְּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו
שהציבו שומרים שלא יעלו לירושלים לרגל, כי ביטל הושע בן אלה בט"ו באב
[5]
שומרים אלו, שאז כבר הוגלו עגלי הזהב ובוטלה עבודת העגלים:
[6]
(ג)
עָלָיו עָלָה שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיְהִי לוֹ הוֹשֵׁעַ עֶבֶד, וַיָּשֶׁב לוֹ מִנְחָה:
ובתחילה היה כאמור עבד לְתִגְלַת-פַּלְאֶסֶר מלך אשור, ולאחר מכן מָלַךְ בפני עצמו
[7]
, ואז
עָלָיו עָלָה שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר
הוא סנחריב
[8]
וַיְהִי לוֹ הוֹשֵׁעַ עֶבֶד,
וַיָּשֶׁב
[9]
-והיה נותן
לוֹ
מידי שנה
[10]
מִנְחָה:
(ד)
וַיִּמְצָא מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּהוֹשֵׁעַ קֶשֶׁר אֲשֶׁר שָׁלַח מַלְאָכִים אֶל סוֹא מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְלֹא הֶעֱלָה מִנְחָה לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר כְּשָׁנָה בְשָׁנָה וַיַּעַצְרֵהוּ מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיַּאַסְרֵהוּ בֵּית כֶּלֶא:
וַיִּמְצָא
-ונודע
[11]
לְ
מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּהוֹשֵׁעַ
-כי הושע בן-אלה קשר נגדו
קֶשֶׁר
למרוד בו, ונודע לו
אֲשֶׁר שָׁלַח
הושע בן-אלה
מַלְאָכִים
-שליחים
אֶל סוֹא מֶלֶךְ מִצְרַיִם
להשלים עימו
[12]
ולעזור לו במרד
[13]
נגד שַׁלְמַנְאֶסֶר,
וְלֹא הֶעֱלָה
הושע בן-אלה
מִנְחָה לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר כְּ
מידי
שָׁנָה בְשָׁנָה
, וכאשר נודע לו על המרד היה הושע עמו,
[14]
וַיַּעַצְרֵהוּ
-ומנע ממנו
[15]
מֶלֶךְ אַשּׁוּר
מלחזור לארצו,
[16]
וַיַּאַסְרֵהוּ
-ואסר אותו בְּ
בֵּית
הַ
כֶּלֶא:
(ה)
וַיַּעַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּכָל הָאָרֶץ וַיַּעַל שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ שָׁנִים:
וַיַּעַל
סנחריב
מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּכָל הָאָרֶץ
-ארץ ישראל לכבוש את כל הארץ
[17]
, ולאחר מכן
[18]
כשהושע בן-אלה היה בידו
[19]
וַיַּעַל
-עלה לְ
שֹׁמְרוֹן
בירת ממלכת ישראל
וַיָּצַר
-ועשה מצור
[20]
עָלֶיהָ
אשר נמשך
שָׁלֹשׁ שָׁנִים:
(ו)
בִּשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְהוֹשֵׁעַ לָכַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֶּגֶל אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיֹּשֶׁב אֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן, וְעָרֵי מָדָי:
בִּשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְ
מִרְדּוֹ של
[21]
הוֹשֵׁעַ
בן-אלה
לָכַד
סנחריב
מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שֹׁמְרוֹן
ואת כל שאר ערי ישראל,
[22]
וַיֶּגֶל
-וְהִגְלָה
[23]
אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה
-לאשור
וַיֹּשֶׁב
-והושיב
[24]
אֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר
העומדות על
[25]
נְהַר גּוֹזָן,
וְ
הִגְלָה אותם אף לְ
עָרֵי מָדָי
, וזו היתה הגלות השלישית שגלו בה ישראל, בה גלו יתרת עשרת השבטים על ידי שלמנאסר (הוא סנחריב):
[26]
(ז)
וַיְהִי כִּי חָטְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַיהוָה אֱלֹהֵיהֶם הַמַּעֲלֶה אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִתַּחַת יַד פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַיִּירְאוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים:
וגלות זו היתה על שחטאו בני ישראל, כי עד מלכות הושע בן אלה היו קצת אנוסים, כי המלכים החטיאו אותם ולא הניחו להם לעלות לירושלים, אבל כאשר הושע ביטל את השומרים וניתנה האפשרות, ובכל זאת לא עלו לירושלים והמשיכו בעבודת עגלי הזהב, נחשב להם לחטא גמור,
[27]
וַיְהִי כִּי חָטְאוּ
כאמור
בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַיהוָה אֱלֹהֵיהֶם הַמַּעֲלֶה אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִתַּחַת יַד פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם
[28]
וַיִּירְאוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים:
(ח)
וַיֵּלְכוּ בְּחֻקּוֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְהֹוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָשׂוּ:
והוסיפו ישראל
[29]
וַיֵּלְכוּ
-ללכת
בְּחֻקּוֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ
-גירש
[30]
יְהֹוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,
וּ
בחוקות
[31]
מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָשׂוּ
כמו ירבעם בן נבט וחבריו אשר עזבו את ברית ה'
[32]
לעבוד עבודת גלולים:
[33]
(ט)
וַיְחַפְּאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל דְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא כֵן עַל יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם וַיִּבְנוּ לָהֶם בָּמוֹת בְּכָל עָרֵיהֶם, מִמִּגְדַּל נוֹצְרִים עַד עִיר מִבְצָר:
והוסיפו פשע לְחַפּוֹת ענייני מינות באלוהות,
[34]
וַיְחַפְּאוּ
-בָּדְאוּ
[35]
בְנֵי יִשְׂרָאֵל
ואמרו בסתר
[36]
דְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא כֵן
-ראויים
[37]
לאומרם
[38]
עַל יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם
, כי כחשו בידיעתו והשגחתו של הקב"ה
[39]
, וחשבו שאין הָאֵל מבין את מעשיהם
[40]
, ואין הוא רואה אותם כי עזב את הארץ,
[41]
וַיִּבְנוּ לָהֶם בָּמוֹת בְּכָל עָרֵיהֶם,
מִמִּגְדַּל נוֹצְרִים
שהוא מגדל קטן שיכול להכיל צופה אחד לשמירה
[42]
עַד עִיר מִבְצָר
גדולה, ובכל מקום קטן כגדול היו בונים במות לעבוד עבודה זרה:
[43]
(י)
וַיַּצִּבוּ לָהֶם מַצֵּבוֹת וַאֲשֵׁרִים עַל כָּל גִּבְעָה גְבֹהָה וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן:
ואח"כ הוסיפו בְּמֵרְיָם
[44]
, ולא די במה שהיו עושים בתוך הערים, המשיכו גם מחוץ להן בשדות,
[45]
וַיַּצִּבוּ
-והיו מציבים
לָהֶם מַצֵּבוֹת וַאֲשֵׁרִים עַל כָּל גִּבְעָה גְבֹהָה וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן
והיו מקטרים שם כמו הגוים, ועשו את כל הדברים הרעים האלה כדי להכעיס את ריבונם בכוונה למרוד בו:
[46]
(יא)
וַיְקַטְּרוּ שָׁם בְּכָל בָּמוֹת כַּגּוֹיִם אֲשֶׁר הֶגְלָה יְהֹוָה מִפְּנֵיהֶם וַיַּעֲשׂוּ דְּבָרִים רָעִים לְהַכְעִיס אֶת יְהֹוָה:
וַיְקַטְּרוּ שָׁם בְּכָל
הַ
בָּמוֹת
לעבודה זרה
[47]
כַּגּוֹיִם אֲשֶׁר הֶגְלָה יְהֹוָה מִפְּנֵיהֶם
שהקטירו לעבודה זרה ממש, וזאת אף שראו ישראל שלא הועילה לגויים העבודה זרה, שכן ה' הגלה את הגויים האלה מפני בני ישראל
[48]
, ובכל זאת המשיכו ישראל בדרך זו, ואף הוסיפו ישראל
וַיַּעֲשׂוּ
-ועשו
דְּבָרִים
יותר
רָעִים
ועשו כן
[49]
לְהַכְעִיס אֶת יְהֹוָה:
(יב)
וַיַּעַבְדוּ הַגִּלֻּלִים אֲשֶׁר אָמַר יְהֹוָה לָהֶם לֹא תַעֲשׂוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה:
והוסיפו יותר
[50]
וַיַּעַבְדוּ
ישראל את עבודת
[51]
הַגִּלֻּלִים
היא העבודה של דמות חיות ובהמות המגועלים, ולמרות שידעו בעצמם שהם גילולים ושיקוצים עבדו את העבודה הזו כדי להכעיס את ה', כי היא העבודה
[52]
אֲשֶׁר
עליה
אָמַר יְהֹוָה לָהֶם
לישראל
לֹא תַעֲשׂוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה:
(יג)
וַיָּעַד יְהֹוָה בְּיִשְׂרָאֵל וּבִיהוּדָה בְּיַד כָּל נְבִיאֵי (נביאו כָל חֹזֶה לֵאמֹר שֻׁבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וְשִׁמְרוּ מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבֹתֵיכֶם, וַאֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֲלֵיכֶם בְּיַד עֲבָדַי הַנְּבִיאִים:
וַיָּעַד
-וְהִתְרָה
[53]
יְהֹוָה בְּיִשְׂרָאֵל וּבִיהוּדָה בְּיַד
-על ידי
כָּל נְבִיאֵי (נביאו
[54]
כתיב)
-הנביאים
[55]
ועל ידי
כָל חֹזֶה
-החוזים
[56]
לֵאמֹר
להם,
שֻׁבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וְשִׁמְרוּ מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבֹתֵיכֶם,
וַאֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֲלֵיכֶם בְּיַד עֲבָדַי הַנְּבִיאִים
שימרו
[57]
, והתרה בם בעונשים העתידים לבוא עליהם:
[58]
(יד)
וְלֹא שָׁמֵעוּ וַיַּקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם כְּעֹרֶף אֲבוֹתָם אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִינוּ בַּיהוָה אֱלֹהֵיהֶם:
וְלֹא שָׁמֵעוּ
[59]
לנביאים אלו בגלל חוסר אמונתם,
[60]
וַיַּקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם
כאילו נתקשה העורף ולא יוכלו להחזירו לאחור לפנות מול הנביא
[61]
כְּעֹרֶף
-כפי שהיקשו את עָרְפָּם
אֲבוֹתָם
עובדי העגל במדבר
[62]
אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִינוּ בַּיהוָה אֱלֹהֵיהֶם:
(טו)
וַיִּמְאֲסוּ אֶת חֻקָּיו וְאֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אֲבוֹתָם וְאֵת עֵדְוֹתָיו אֲשֶׁר הֵעִיד בָּם וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל וַיֶּהְבָּלוּ וְאַחֲרֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָם אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֹתָם לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת כָּהֶם:
ולאחר מכן הגיעו ישראל לתכלית הרוע
[63]
וַיִּמְאֲסוּ אֶת חֻקָּיו
של הקב"ה
וְאֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר כָּרַת אֶת
-עם
אֲבוֹתָם
על קיום התורה,
[64]
וְאֵת עֵדְוֹתָיו אֲשֶׁר הֵעִיד
-התרה
בָּם
מאסו ולא היו חוששין להם,
[65]
וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל
כי בְּמָאֲסָם את תורת ה' בחרו באמונת הֶבֶל
[66]
, וזבחו לשדים במקום לזבוח לה',
[67]
וַיֶּהְבָּלוּ
-ונהיו גם הם מושפלים כדבר הֶבֶל שאין בו ממש,
[68]
וְ
הלכו
אַחֲרֵי
תועבות
הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָם אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֹתָם
-את ישראל
לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת
תועבות
כָּהֶם
-כמוהם:
[69]
(טז)
וַיַּעַזְבוּ אֶת כָּל מִצְוֹת יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם מַסֵּכָה שְׁנֵי (שנים) עֲגָלִים וַיַּעֲשׂוּ אֲשֵׁירָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם וַיַּעַבְדוּ אֶת הַבָּעַל:
והכפירה לא היתה רק מצד היחידים אלא היתה בעם כולו,
[70]
וַיַּעַזְבוּ אֶת כָּל מִצְוֹת יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם
ויצאו מן הדת,
[71]
וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם מַסֵּכָה
שיצקו
[72]
לעצמם
[73]
שְׁנֵי (שנים
כתיב
) עֲגָלִים
בבית אל ובדן
[74]
בימי ירבעם בן נבט, וזו היתה תחילת הכפירה,
[75]
וַיַּעֲשׂוּ
לאחר מכן
אֲשֵׁירָה
לעבודת הירח
[76]
וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם
-לשמש לירח לכוכבים ולמזלות,
[77]
וַיַּעַבְדוּ אֶת הַבָּעַל
-עבודה זרה ששמה בעל
[78]
שהיא עבודה זרה לשמש, וזה היה בזמן אחאב:
[79]
(יז)
וַיַּעֲבִירוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ וַיִּקְסְמוּ קְסָמִים וַיְנַחֵשׁוּ וַיִּתְמַכְּרוּ לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה לְהַכְעִיסוֹ:
והוסיפו לעשות את יתר התועבות האמורות בתורה,
[80]
וַיַּעֲבִירוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ
שֶׁיִּשָּׂרְפוּ לעבודת המולך,
[81]
וַיִּקְסְמוּ קְסָמִים
ע"י כישופים
[82]
וַיְנַחֵשׁוּ
את העתידות כמעשי הגויים,
[83]
וַיִּתְמַכְּרוּ
-ומכרו את עצמם
[84]
לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה
והכל כדי
לְהַכְעִיסוֹ:
(יח)
וַיִּתְאַנַּף יְהֹוָה מְאֹד בְּיִשְׂרָאֵל וַיְסִרֵם מֵעַל פָּנָיו לֹא נִשְׁאַר רַק שֵׁבֶט יְהוּדָה לְבַדּוֹ:
ובעבור כל זאת
[85]
וַיִּתְאַנַּף יְהֹוָה מְאֹד
-התמלא ה' כעס וְחֵמָה
[86]
בְּיִשְׂרָאֵל
-על ישראל,
וַיְסִרֵם
ה'
מֵעַל פָּנָיו
-מארצו
[87]
, וגלו עם הושע בן אלה
[88]
, והסתיר ה' פניו מהם כאילו אינו מביט על ענייניהם
[89]
, ו
לֹא נִשְׁאַר
בארצם
[90]
תחת השגחת ה'
[91]
רַק שֵׁבֶט יְהוּדָה לְבַדּוֹ
ושבט בנימין אשר היה טפל לו ונכלל עמו
[92]
, ואנשים מבני שמעון שבאה נחלתם עם שבט יהודה:
[93]
(יט)
גַּם יְהוּדָה לֹא שָׁמַר אֶת מִצְוֹת יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם וַיֵּלְכוּ בְּחֻקּוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָשׂוּ:
ואף
[94]
שֶׁ
גַּם יְהוּדָה לֹא שָׁמַר אֶת מִצְוֹת יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם וַיֵּלְכוּ בְּחֻקּוֹת
-לפי חוקי
[95]
יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָשׂוּ
, לא גלו יהודה עם ישראל, בעבור בית המקדש שהיה בתוכם והיה מגן בעדם, וגם לפי שמלכי יהודה לא היו רשעים כל כך כמלכי ישראל, וכן בזכות חזקיהו מלך יהודה שמלך באותה עת על ממלכת יהודה וזכותו הגנה על ירושלים, וגם עשה הקדוש ברוך הוא כל זה כדי שיראו בני יהודה בחורבן ארץ ישראל ואולי יתנו את לבם לשוב אל ה'
[96]
, וכשראה ה' שאם יניח את ישראל על אדמתם יושחתו גם יהודה עמם, הגלה את ישראל:
[97]
(כ)
וַיִּמְאַס יְהֹוָה בְּכָל זֶרַע יִשְׂרָאֵל וַיְעַנֵּם וַיִּתְּנֵם בְּיַד שֹׁסִים עַד אֲשֶׁר הִשְׁלִיכָם מִפָּנָיו:
לכן ראה הקב"ה להעניש את ישראל בהשגחתו כדי שיראו יהודה ויקחו מוסר ולא ימשכו אחרי מעשיהם,
[98]
וַיִּמְאַס יְהֹוָה בְּכָל זֶרַע יִשְׂרָאֵל
והיה זה קודם החורבן
[99]
בהדרגה
[100]
, תחילה
וַיְעַנֵּם
ברעב
[101]
ועוני
[102]
, ואחר כך
וַיִּתְּנֵם בְּיַד שֹׁסִים
-בוזזים
[103]
, כמו שהיה בימי יהואחז שאבדם מלך ארם,
[104]
עַד אֲשֶׁר הִשְׁלִיכָם
לגמרי
[105]
מִפָּנָיו
-מארצו
[106]
והגלה אותם לארץ אחרת:
[107]
(כא)
כִּי קָרַע יִשְׂרָאֵל מֵעַל בֵּית דָּוִד וַיַּמְלִיכוּ אֶת יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וַיַּדַּח (וידא יָרָבְעָם אֶת יִשְׂרָאֵל מֵאַחֲרֵי יְהֹוָה וְהֶחֱטִיאָם חֲטָאָה גְדוֹלָה:
והטעם שהשליך זרע ישראל לבדו ולא השליך גם את יהודה עמהם
[108]
, מפני שישראל התחילו בעבירה,
[109]
כִּי קָרַע
-התנתק מעצמו
[110]
יִשְׂרָאֵל מֵעַל
-מִמַּלְכוּת
[111]
בֵּית דָּוִד וַיַּמְלִיכוּ
-והמליכו
אֶת יָרָבְעָם בֶּן נְבָט
על ישראל, מבלי לשאול את פי ה', ובראות ירבעם שמרדו ישראל במלכות בית דוד, חשש ירבעם פן ימרדו גם בו כאשר יבואו לירושלים
[112]
ולכן
וַיַּדַּח (וידא
כתיב)
-הרחיק
[113]
יָרָבְעָם אֶת יִשְׂרָאֵל מֵאַחֲרֵי יְהֹוָה
ועשה את העגלים למנוע מהם מלעלות לירושלים
[114]
כדי להתחזק במלכותו
[115]
וְהֶחֱטִיאָם חֲטָאָה גְדוֹלָה
, אבל אם היו שואלים בדבר ה', והיה מולך ירבעם על פי נביא ה', לא היה בא לכלל זה:
[116]
(כב)
וַיֵּלְכוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר עָשָׂה לֹא סָרוּ מִמֶּנָּה:
וַיֵּלְכוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר עָשָׂה
, ואף לאחר שביטל הושע את השומרים עם כל זאת
[117]
לֹא סָרוּ מִמֶּנָּה
והמשיכו לעבוד לעגלים במקום לעלות לירושלים:
(כג)
עַד אֲשֶׁר הֵסִיר יְהֹוָה אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַל פָּנָיו כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד כָּל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים, וַיִּגֶל יִשְׂרָאֵל מֵעַל אַדְמָתוֹ אַשּׁוּרָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה:
וכל כך הרשיעו
[118]
עַד אֲשֶׁר הֵסִיר יְהֹוָה אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַל פָּנָיו כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד כָּל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים,
וַיִּגֶל
-וְגָלָה
[119]
יִשְׂרָאֵל מֵעַל אַדְמָתוֹ אַשּׁוּרָה
-לאשור
עַד הַיּוֹם הַזֶּה
-בו נכתב ספר זה
[120]
, ולא חזרו בבית השני כפי שיהודה חזרו, כי אנשי יהודה לא באה התקלה על ידם כדרך שבאה על ידי כל ישראל, כי אם על ידי המלכים אשר הכריחו אותם, ובסור אותם המלכים אשר הכריחו אותם, אחזו עדיין אנשי יהודה בדרך ה':
[121]
(כד)
וַיָּבֵא מֶלֶךְ אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת וּסְפַרְוַיִם וַיֹּשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְשׁוּ אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֵּשְׁבוּ בְּעָרֶיהָ:
וַיָּבֵא
-והביא סנחריב
מֶלֶךְ אַשּׁוּר
אנשים
[122]
רבים
[123]
מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה
מקום מושב הכותים
וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת וּסְפַרְוַיִם
שאר ארצותיו,
[124]
וַיֹּשֶׁב
-והושיב את האנשים הללו
בְּעָרֵי
-בערים הסמוכות
[125]
לְ
שֹׁמְרוֹן
(כי שומרון עצמה נחרבה כליל
[126]
כנבואת מיכה
[127]
) וזאת
תַּחַת
-במקום
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
אשר הגלה,
[128]
וַיִּרְשׁוּ
אנשים אלו
אֶת
השדות והכרמים
[129]
של
שֹׁמְרוֹן וַיֵּשְׁבוּ
-והתיישבו אנשי העם
[130]
בְּעָרֶיהָ:
(כה)
וַיְהִי בִּתְחִלַּת שִׁבְתָּם שָׁם לֹא יָרְאוּ אֶת יְהֹוָה וַיְשַׁלַּח יְהֹוָה בָּהֶם אֶת הָאֲרָיוֹת וַיִּהְיוּ הֹרְגִים בָּהֶם:
וַיְהִי בִּתְחִלַּת שִׁבְתָּם
של הכותים
[131]
שָׁם
בערי שומרון
לֹא יָרְאוּ אֶת יְהֹוָה
כלל, כי אמרו אם יש בו איזה כח איך לא הציל את עמו מגלות?!
[132]
והתנהגו בצורה גרועה יותר מעובדי עבודה זרה, אשר היו יראים את ה' וקוראים לו אלהי האלוהים
[133]
, וחושבים את עבודת הצלמים והכוכבים שלהם רק לאמצעי בינם ובין האל
[134]
, ולכן
וַיְשַׁלַּח יְהֹוָה בָּהֶם
-בכותים
אֶת הָאֲרָיוֹת
, ומשום שֶׁסָּרה מהם יראת ה' לגמרי, סָרה מהם תבנית בני אדם וּמוֹרָאָם וְחִתָּתָם על בעלי חיים,
[135]
וַיִּהְיוּ
האריות
הֹרְגִים בָּהֶם:
(כו)
וַיֹּאמְרוּ לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר לֵאמֹר, הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִגְלִיתָ וַתּוֹשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן לֹא יָדְעוּ אֶת מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ וַיְשַׁלַּח בָּם אֶת הָאֲרָיוֹת וְהִנָּם מְמִיתִים אוֹתָם כַּאֲשֶׁר אֵינָם יֹדְעִים אֶת מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ:
וַיֹּאמְרוּ
עבדי המלך
[136]
לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר לֵאמֹר,
הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִגְלִיתָ
מבבל וּמִכּוּתָה ומשאר הארצות
[137]
וַתּוֹשֶׁב
-ואשר הושבת
בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן לֹא יָדְעוּ
-אינם מכירים
אֶת מִשְׁפַּט
-חוק
אֱלֹהֵי הָאָרֶץ
-האלהים השוכן בארץ זו
[138]
וַיְשַׁלַּח בָּם
האלהים
אֶת הָאֲרָיוֹת וְ
האריות
הִנָּם מְמִיתִים אוֹתָם
שכן סָר צִלָּם וְצֶלֶם אנוש מעליהם, ונחשבים כבהמה בעיני האריות,
[139]
כַּאֲשֶׁר
-וזאת משום שֶׁ
אֵינָם יֹדְעִים אֶת מִשְׁפַּט
-חוק
אֱלֹהֵי הָאָרֶץ
ונענשים על כך, ולמרות שבארצם גם לא ידעו משפט ה', מכל מקום לא הקפיד ה' על עבודת הגלולים כי אם בהיותם בארצו:
[140]
(כז)
וַיְצַו מֶלֶךְ אַשּׁוּר לֵאמֹר, הֹלִיכוּ שָׁמָּה אֶחָד מֵהַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר הִגְלִיתֶם מִשָּׁם וְיֵלְכוּ וְיֵשְׁבוּ שָׁם וְיֹרֵם אֶת מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ:
וַיְצַו
סנחריב
מֶלֶךְ אַשּׁוּר
אל עבדיו
לֵאמֹר,
הֹלִיכוּ שָׁמָּה
לערי שומרון
אֶחָד מֵהַכֹּהֲנִים
שהם מורי התורה
[141]
אֲשֶׁר הִגְלִיתֶם מִשָּׁם
-משומרון לאשור,
וְיֵלְכוּ
-והכותים שהלכו לשומרון
[142]
וְיֵשְׁבוּ
-ימשיכו להתיישב
[143]
שָׁם
בערי שומרון,
וְיֹרֵם
-וילמד אותם
[144]
הכהן
[145]
אֶת מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ:
(כח)
וַיָּבֹא אֶחָד מֵהַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר הִגְלוּ מִשֹּׁמְרוֹן וַיֵּשֶׁב בְּבֵית אֵל וַיְהִי מוֹרֶה אֹתָם אֵיךְ יִירְאוּ אֶת יְהֹוָה:
וַיָּבֹא אֶחָד מֵהַכֹּהֲנִים
שהיה כהן מן השומרונים
[146]
ועובד עבודה זרה בשיתוף
[147]
אֲשֶׁר הִגְלוּ
אותו
מִשֹּׁמְרוֹן וַיֵּשֶׁב בְּבֵית אֵל
וגייר את הכותים,
[148]
וַיְהִי מוֹרֶה
-והיה מלמד
אֹתָם אֵיךְ יִירְאוּ אֶת יְהֹוָה
וליבם יהיה אליו, ועדיין ימשיכו להיות עובדים איש איש את אלהיו בשיתוף
[149]
, שמבחינת הכותים היה זה מספיק כדי להיקרא יראי ה':
[150]
(כט)
וַיִּהְיוּ עֹשִׂים גּוֹי גּוֹי אֱלֹהָיו וַיַּנִּיחוּ בְּבֵית הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עָשׂוּ הַשֹּׁמְרֹנִים גּוֹי גּוֹי בְּעָרֵיהֶם אֲשֶׁר הֵם יֹשְׁבִים שָׁם:
וַיִּהְיוּ עֹשִׂים
-עובדים
גּוֹי גּוֹי
-כל אומה ואומה אשר הושיב סנחריב בישראל
[151]
את
אֱלֹהָיו
-עבודת הגילולים שעבדה בארצה
[152]
, ולא היה הכהן מונע מהם עבודת הגלולים מכל וכל, כי הוא היה מכהני הבמות ועובד עבודת גלולים כמותם,
[153]
וַיַּנִּיחוּ
-והיו האומות הללו מניחות את העבודה זרה שלהם
[154]
באותם
[155]
בְּבֵית
-בתי
הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עָשׂוּ
בני ישראל
[156]
הַשֹּׁמְרֹנִים
בהיותם על אדמתם בערי שומרון
[157]
, וכעת כל
גּוֹי גּוֹי
-אומה ואומה היתה מניחה את העבודה זרה שלה כמנהגה בארצה
[158]
בְּעָרֵיהֶם
-בתוך עריהם שבישראל
[159]
אֲשֶׁר הֵם יֹשְׁבִים שָׁם
-בהן התיישבו:
(ל)
וְאַנְשֵׁי בָבֶל עָשׂוּ אֶת סֻכּוֹת בְּנוֹת וְאַנְשֵׁי כוּת עָשׂוּ אֶת נֵרְגַל וְאַנְשֵׁי חֲמָת עָשׂוּ אֶת אֲשִׁימָא:
וְאַנְשֵׁי בָבֶל עָשׂוּ אֶת
עבודת הגילולים אשר היו עובדים בארצם
[160]
ואשר נקראה אצלם
[161]
סֻכּוֹת בְּנוֹת
והיא דמות של תרנגול עם אפרוחיה,
[162]
וְאַנְשֵׁי כוּת עָשׂוּ אֶת
עבודת הגילולים שלהם הנקראת אצלם
נֵרְגַל
והיא דמות של תרנגול הבר,
[163]
וְאַנְשֵׁי חֲמָת עָשׂוּ אֶת
עבודת הגילולים שלהם הנקראת אצלם
אֲשִׁימָא
והיא דמות של תַּיִשׁ:
[164]
(לא)
וְהָעַוִּים עָשׂוּ נִבְחַז וְאֶת תַּרְתָּק וְהַסְפַרְוִים שֹׂרְפִים אֶת בְּנֵיהֶם בָּאֵשׁ לְאַדְרַמֶּלֶךְ וַעֲנַמֶּלֶךְ אֱלֹהֵי (אלה סְפַרְוָיִם (ספרים:
וְהָעַוִּים עָשׂוּ
את עבודות הגילולים שלהם הנקראת אצלם
נִבְחַז
והיא דמות כלב
[165]
וְאֶת תַּרְתָּק
היא דמות חמור,
[166]
וְהַסְפַרְוִים
היו
שֹׂרְפִים אֶת בְּנֵיהֶם בָּאֵשׁ לְ
עבודת הגילולים שלהם הנקראת
אַדְרַמֶּלֶךְ
והיא דמות פרד
[167]
וַעֲנַמֶּלֶךְ
היא דמות סוס
[168]
אשר היו
אֱלֹהֵי (אלה
כתיב)
הַ
סְפַרְוָיִם (ספרים
כתיב):
(לב)
וַיִּהְיוּ יְרֵאִים אֶת יְהֹוָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם מִקְצוֹתָם כֹּהֲנֵי בָמוֹת וַיִּהְיוּ עֹשִׂים לָהֶם בְּבֵית הַבָּמוֹת:
וַיִּהְיוּ
הגויים האלה
[169]
יְרֵאִים אֶת יְהֹוָה
ויחד עם זאת עובדים עבודת גילולים בשיתוף,
[170]
וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם מִקְצוֹתָם
-חלק מן האנשים הללו
[171]
כֹּהֲנֵי בָמוֹת וַיִּהְיוּ עֹשִׂים
-שיעשו
לָהֶם
עבודתם
[172]
בְּבֵית הַבָּמוֹת:
(לג)
אֶת יְהֹוָה הָיוּ יְרֵאִים וְאֶת אֱלֹהֵיהֶם הָיוּ עֹבְדִים כְּמִשְׁפַּט הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִגְלוּ אֹתָם מִשָּׁם:
וכך, כפי שישראל עשו בטרם גלותם
[173]
כן היו האנשים אלו פֹּסְחִים על שתי הַסְּעִפִּים,
[174]
אֶת יְהֹוָה הָיוּ יְרֵאִים
מצד אחד
וְ
אף על פי כן
אֶת
העבודה הזרה
[175]
של
אֱלֹהֵיהֶם הָיוּ עֹבְדִים
כל אחד
כְּמִשְׁפַּט הַגּוֹיִם
שהיה בארצו
[176]
אֲשֶׁר הִגְלוּ אֹתָם
סנחריב ואנשיו
[177]
מִשָּׁם
-לשומרון שבישראל:
(לד)
עַד הַיּוֹם הַזֶּה הֵם עֹשִׂים כַּמִּשְׁפָּטִים הָרִאשֹׁנִים אֵינָם יְרֵאִים אֶת יְהֹוָה וְאֵינָם עֹשִׂים כְּחֻקֹּתָם וּכְמִשְׁפָּטָם וְכַתּוֹרָה וְכַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת בְּנֵי יַעֲקֹב אֲשֶׁר שָׂם שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל:
עַד הַיּוֹם
בו נכתב הספר
הַזֶּה
[178]
הֵם
הכותים הללו
[179]
עֹשִׂים כַּמִּשְׁפָּטִים הָרִאשֹׁנִים
כפי שהורה להם הכהן מהשומרונים בעת שהתיישבו בשומרון,
[180]
אֵינָם יְרֵאִים אֶת יְהֹוָה
יראה שלימה כמשפט ישראל, ואף על פי שהתגיירו, מיראת האריות התגיירו ולא מיראת ה',
[181]
וְאֵינָם עֹשִׂים כְּחֻקֹּתָם וּכְמִשְׁפָּטָם
אשר היה עליהם לעשות לאחר שנתגיירו,
[182]
וְ
אינם עושים
כַתּוֹרָה וְכַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת בְּנֵי יַעֲקֹב אֲשֶׁר שָׂם
-החליף הקב"ה את
שְׁמוֹ
לְ
יִשְׂרָאֵל
כאשר גבר על השר של מעלה, ומזה היה להם להבין שאין לעבוד לשרי מעלה, כי הלא בעזר הקב"ה גבר על השר של מעלה:
[183]
(לה)
וַיִּכְרֹת יְהֹוָה אִתָּם בְּרִית וַיְצַוֵּם לֵאמֹר, לֹא תִירְאוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְלֹא תִשְׁתַּחֲווּ לָהֶם וְלֹא תַעַבְדוּם וְלֹא תִזְבְּחוּ לָהֶם:
וַיִּכְרֹת יְהֹוָה אִתָּם בְּרִית
כשנתן להם תורה בהר סיני
[184]
והזהירם על עבודת גלולים
[185]
וַיְצַוֵּם לֵאמֹר,
לֹא תִירְאוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְלֹא תִשְׁתַּחֲווּ לָהֶם וְלֹא תַעַבְדוּם וְלֹא תִזְבְּחוּ לָהֶם:
(לו)
כִּי אִם אֶת יְהֹוָה אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה אֹתוֹ תִירָאוּ וְלוֹ תִשְׁתַּחֲווּ וְלוֹ תִזְבָּחוּ:
כִּי אִם אֶת יְהֹוָה אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה
כגיבור הנוטה זרועו במלחמה
[186]
אֹתוֹ תִירָאוּ וְלוֹ
בלבד
תִשְׁתַּחֲווּ וְלוֹ
בלבד
תִזְבָּחוּ
, כי מצד יציאתם ממצרים בכח נעלה מן הטבע הפלה אותם הקב"ה מכל העמים אשר על פני האדמה, ואינם נתונים עוד תחת שום ממשלת מזל, וראוי שייחדו עבודתם ויראתם רק לו לבדו:
[187]
(לז)
וְאֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַב לָכֶם תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת כָּל הַיָּמִים וְלֹא תִירְאוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים:
וְ
ציווה גם שֶׁ
אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַב לָכֶם תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת כָּל הַיָּמִים
ולא תשתנה חלילה,
[188]
וְ
גם מצד זה
לֹא תִירְאוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים
שהשומר חוקיה ומצוותיה של התורה מושגח מה' לבדו:
[189]
(לח)
וְהַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתְּכֶם לֹא תִשְׁכָּחוּ וְלֹא תִירְאוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים:
וְ
ציווה גם שֶׁ
הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתְּכֶם
ובכלל זה ברית שבת וברית המילה
[190]
לֹא תִשְׁכָּחוּ
, וזה מעיד כי ישראל יהיו תחת השגחתו של הקב"ה כי הוא אוהבם ובעל בריתם,
[191]
וְ
גם מצד זה
[192]
לֹא תִירְאוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים:
(לט)
כִּי אִם אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם תִּירָאוּ וְהוּא יַצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד כָּל אֹיְבֵיכֶם:
כִּי אִם אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם תִּירָאוּ
כי אתם תחת השגחתו והנהגתו לבד,
[193]
וְהוּא
לבדו
יַצִּיל אֶתְכֶם
בהשגחתו המופלאה
[194]
מִיַּד כָּל אֹיְבֵיכֶם:
(מ)
וְלֹא שָׁמֵעוּ כִּי אִם כְּמִשְׁפָּטָם הָרִאשׁוֹן הֵם עֹשִׂים:
אבל עובדי הגלולים ההם לא השגיחו על כל הדברים האלה אף שהתגיירו
[195]
וְלֹא שָׁמֵעוּ
לנביאים המוכיחים אותם,
[196]
כִּי אִם כְּמִשְׁפָּטָם הָרִאשׁוֹן הֵם עֹשִׂים
לעבוד עבודת כוכבים כאשר עבדו מאז:
[197]
(מא)
וַיִּהְיוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה יְרֵאִים אֶת יְהֹוָה וְאֶת פְּסִילֵיהֶם הָיוּ עֹבְדִים גַּם בְּנֵיהֶם וּבְנֵי בְנֵיהֶם כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָם הֵם עֹשִׂים עַד הַיּוֹם הַזֶּה:
וַיִּהְיוּ הַגּוֹיִם
-הכותים
[198]
הָאֵלֶּה יְרֵאִים אֶת יְהֹוָה
אפילו שעבדו עבודה זרה בשיתוף,
[199]
וְאֶת פְּסִילֵיהֶם הָיוּ עֹבְדִים
כאשר עשו בעת בואם, כן עשו כל ימיהם
[200]
גַּם בְּנֵיהֶם וּבְנֵי בְנֵיהֶם
המשיכו בדרך זו וְ
כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָם
המשיכו
הֵם עֹשִׂים
-לעשות
עַד הַיּוֹם הַזֶּה: