(א)
וַיְהִי בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ לְהוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ חִזְקִיָּה בֶן אָחָז מֶלֶךְ יְהוּדָה:
כעת עובר המקרא לממלכת יהודה:
וַיְהִי בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ לְ
מרדו של
[1]
הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל
במלך אשור,
מָלַךְ חִזְקִיָּה בֶן אָחָז מֶלֶךְ יְהוּדָה
על ממלכת יהודה:
(ב)
בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה הָיָה בְמָלְכוֹ וְעֶשְׂרִים וָתֵשַׁע שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם, וְשֵׁם אִמּוֹ אֲבִי בַּת זְכַרְיָה:
בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה הָיָה
חזקיה
בְמָלְכוֹ וְעֶשְׂרִים וָתֵשַׁע שָׁנָה
ומקוטעות היו
[2]
מָלַךְ
על ממלכת יהודה, ומקום מושב ממלכתו היה
בִּירוּשָׁלִָם,
וְשֵׁם אִמּוֹ אֲבִי בַּת זְכַרְיָה:
(ג)
וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהֹוָה כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה דָּוִד אָבִיו:
וַיַּעַשׂ
חזקיה
הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהֹוָה
לאורך כל חייו
כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה דָּוִד אָבִיו:
[3]
(ד)
הוּא הֵסִיר אֶת הַבָּמוֹת וְשִׁבַּר אֶת הַמַּצֵּבֹת וְכָרַת אֶת הָאֲשֵׁרָה וְכִתַּת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה כִּי עַד הַיָּמִים הָהֵמָּה הָיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַטְּרִים לוֹ וַיִּקְרָא לוֹ נְחֻשְׁתָּן:
הוּא הֵסִיר אֶת הַבָּמוֹת
אשר נעשו באיסור
[4]
אף אם נועדו להקריב בהן לה',
[5]
וְשִׁבַּר אֶת הַמַּצֵּבֹת
שנאסרו אפילו אם היו לשם ה',
[6]
וְכָרַת אֶת הָאֲשֵׁרָה
-אילן הנעבד לעבודה זרה,
וְכִתַּת
-וְכִתֵּשׁ
[7]
את
נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת
[8]
אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה
בציווי ה' לרפא את העם,
[9]
כִּי
מימות משה
[10]
עַד הַיָּמִים הָהֵמָּה
היה מונח הנחש הזה לזיכרון הנס כמו צנצנת המן
[11]
וְ
הָיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַטְּרִים לוֹ
בחשבם שכיוון שנתרפא הנשוך בימי משה כאשר הביט בו
[12]
יש בנחש הזה אלוהות, וטוב הוא להיות אמצעי לעבוד אותו,
[13]
וַיִּקְרָא לוֹ
חזקיה בלשון בזיון
[14]
נְחֻשְׁתָּן
[15]
כלומר נחש מנחושת ללא תועלת ואינו שונה מכל נחושת
[16]
ומה יש צורך בו?!:
[17]
(ה)
בַּיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּטָח וְאַחֲרָיו לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּכֹל מַלְכֵי יְהוּדָה וַאֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו:
בַּיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּטָח
חזקיה,
וְאַחֲרָיו לֹא הָיָה כָמֹהוּ
במידת הביטחון
[18]
בְּכֹל מַלְכֵי יְהוּדָה וַאֲשֶׁר
-וגם במלכי יהודה אשר
[19]
הָיוּ לְפָנָיו
לא היו שעשו הישר בעיני ה' כמוהו, חוץ מדוד ושלמה:
[20]
(ו)
וַיִּדְבַּק בַּיהוָה לֹא סָר מֵאַחֲרָיו וַיִּשְׁמֹר מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת מֹשֶׁה:
וַיִּדְבַּק
חזקיה
בַּיהוָה
והלך בדרכיו
[21]
לֹא סָר מֵאַחֲרָיו
שלא חטא בְּדָבָר
[22]
וַיִּשְׁמֹר מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת מֹשֶׁה:
(ז)
וְהָיָה יְהֹוָה עִמּוֹ בְּכֹל אֲשֶׁר יֵצֵא יַשְׂכִּיל וַיִּמְרֹד בְּמֶלֶךְ אַשּׁוּר וְלֹא עֲבָדוֹ:
וְ
בעבור שהיה דבק בה' יתברך
[23]
הָיָה יְהֹוָה עִמּוֹ
וּ
בְּכֹל
מקום
אֲשֶׁר יֵצֵא
-היה יוצא
יַשְׂכִּיל
-היה מצליח,
[24]
וַיִּמְרֹד
חזקיה
בְּמֶלֶךְ אַשּׁוּר וְ
המרד שלו היה
[25]
בכך שֶׁ
לֹא עֲבָדוֹ
, לפי שחזקיהו לא שם ביטחונו במלך אשור כפי שבטח אחז אביו
[26]
, אלא בטח בה' לבדו:
[27]
(ח)
הוּא הִכָּה אֶת פְּלִשְׁתִּים עַד עַזָּה, וְאֶת גְּבוּלֶיהָ מִמִּגְדַּל נוֹצְרִים עַד עִיר מִבְצָר:
וחסידותו לא פגעה בגבורתו
[28]
שכן
הוּא הִכָּה אֶת
הַ
פְּלִשְׁתִּים עַד עַזָּה,
וְ
כָבַשׁ
אֶת גְּבוּלֶיהָ
-שטחה
מִ
הקטן שבמגדלים הוא
[29]
מִּגְדַּל
הַ
נוֹצְרִים
שעומדים בו השומרים
[30]
עַד עִיר מִבְצָר
הגדולה
[31]
, ועם כל זאת לא עלה עליו מלך אשור למלחמה כיוון שהיו בני הדור שלו והוא עצמו צדיקים
[32]
, אלא רק על ממלכת ישראל בשומרון שלא שמעו בקול ה':
(ט)
וַיְהִי בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ הִיא הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית לְהוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, עָלָה שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ:
ולכן
[33]
וַיְהִי בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ
מלך יהודה
הִיא הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית לְ
מלכות
הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל,
עָלָה שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר
הוא סנחריב
[34]
עַל שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר
-ועשה מצור
[35]
עָלֶיהָ:
(י)
וַיִּלְכְּדֻהָ מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים בִּשְׁנַת שֵׁשׁ לְחִזְקִיָּה הִיא שְׁנַת תֵּשַׁע לְהוֹשֵׁעַ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל נִלְכְּדָה שֹׁמְרוֹן:
וַיִּלְכְּדֻהָ מִקְצֵה
-לאחר
[36]
שָׁלֹשׁ שָׁנִים
של מצור
בִּשְׁנַת שֵׁשׁ לְחִזְקִיָּה הִיא שְׁנַת תֵּשַׁע לְ
מלכות
הוֹשֵׁעַ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל
אזי
נִלְכְּדָה שֹׁמְרוֹן:
(יא)
וַיֶּגֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיַּנְחֵם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי:
וַיֶּגֶל
-והגלה
מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה
-לאשור,
וַיַּנְחֵם
-והניחם
[37]
בַּחְלַח וּבְחָבוֹר
היושבות על
נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי:
(יב)
עַל אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם וַיַּעַבְרוּ אֶת בְּרִיתוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד יְהֹוָה, וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא עָשׂוּ:
וזאת לא משום כוח סנחריב
[38]
, אלא שנענשו ישראל וגלו מאדמתם
עַל אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם וַיַּעַבְרוּ אֶת
חוקי
בְּרִיתוֹ
-תורתו אשר נתן להם בברית
[39]
, ולא קיימו
אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד יְהֹוָה,
וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא עָשׂוּ
את דברי התורה:
(יג)
וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתְפְּשֵׂם:
וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה עָלָה
בזדון גדול
[40]
סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר
שראה בחזקיה כמורד
[41]
עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת
-המבוצרות
[42]
בחושבו לעשות שמה כמו שעשה בשמרון,
[43]
וַיִּתְפְּשֵׂם
-ולכד אותם:
[44]
(יד)
וַיִּשְׁלַח חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר לָכִישָׁה לֵאמֹר חָטָאתִי שׁוּב מֵעָלַי אֵת אֲשֶׁר תִּתֵּן עָלַי אֶשָּׂא וַיָּשֶׂם מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כִּכַּר כֶּסֶף וּשְׁלֹשִׁים כִּכַּר זָהָב:
ואחר שתפש את ערי יהודה הבצורות, שם סנחריב פניו לכיוון ירושלים,
[45]
וַיִּשְׁלַח חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה
שליחים
אֶל
סנחריב
מֶלֶךְ אַשּׁוּר לָכִישָׁה
-ללכיש, שם היה נמצא סנחריב
[46]
לֵאמֹר
-שיאמרו לו בשמו,
חָטָאתִי
לך במה שמרדתי בך
[47]
ולא שלחתי אליך מנחה
[48]
, אך עכשיו
שׁוּב
הסתלק
מֵעָלַי
ואל תעלה למלחמה על ירושלים, ובעבור שמרדתי בך
אֵת
העונש
[49]
או המס
[50]
אֲשֶׁר תִּתֵּן
-תטיל
עָלַי אֶשָּׂא
ואסבול,
[51]
וַיָּשֶׂם
סנחריב
מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה
קנס לשלם לו
שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כִּכַּר כֶּסֶף וּשְׁלֹשִׁים כִּכַּר זָהָב:
[52]
(טו)
וַיִּתֵּן חִזְקִיָּה אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בֵית יְהֹוָה וּבְאֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ:
ולצורך תשלום הקנס
וַיִּתֵּן
-נתן
חִזְקִיָּה
לסנחריב
אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא
בְּ
בֵית יְהֹוָה
[53]
-המקדש
וּבְאֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ:
(טז)
בָּעֵת הַהִיא קִצַּץ חִזְקִיָּה אֶת דַּלְתוֹת הֵיכַל יְהֹוָה, וְאֶת הָאֹמְנוֹת אֲשֶׁר צִפָּה חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה, וַיִּתְּנֵם לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר:
והקנס היה כל כך גבוה עד
[54]
שֶׁ
בָּעֵת הַהִיא קִצַּץ
-כרת וקילף
[55]
חִזְקִיָּה אֶת
הזהב מן הַ
דַּלְתוֹת
של
הֵיכַל יְהֹוָה,
וְ
כרת וקילף
אֶת
הזהב מן
הָאֹמְנוֹת
-מפתני הבית
[56]
אֲשֶׁר צִפָּה
זהב
חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה,
[57]
וַיִּתְּנֵם לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר
כדי להשלים את תשלום הקנס:
(יז)
וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת תַּרְתָּן וְאֶת רַב סָרִיס וְאֶת רַבְשָׁקֵה מִן לָכִישׁ אֶל הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ בְּחֵיל כָּבֵד יְרוּשָׁלִָם, וַיַּעֲלוּ וַיָּבֹאוּ יְרוּשָׁלִַם וַיַּעֲלוּ וַיָּבֹאוּ וַיַּעַמְדוּ בִּתְעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה אֲשֶׁר בִּמְסִלַּת שְׂדֵה כוֹבֵס:
ואף על פי שחזקיה שילם לו את הקנס, בכל זאת
[58]
בהיותו נלחם בלכיש
[59]
וַיִּשְׁלַח
-שלח סנחריב
מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת תַּרְתָּן וְאֶת רַב סָרִיס וְאֶת רַבְשָׁקֵה
[60]
שהיה ישראל מומר
[61]
מִן לָכִישׁ אֶל הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ בְּחֵיל כָּבֵד
-גדול
[62]
לְ
יְרוּשָׁלִָם,
וַיַּעֲלוּ וַיָּבֹאוּ
לְ
יְרוּשָׁלִַם וַיַּעֲלוּ וַיָּבֹאוּ וַיַּעַמְדוּ בִּתְעָלַת
-בתעלה הנמשכת
[63]
מֵ
הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה אֲשֶׁר
נמצאת
בִּמְסִלַּת
-בדרך הכבושה
[64]
ההולכת לְ
שְׂדֵה כוֹבֵס
-השדה אשר שם ישטחו בגדיהם אחר שכבסו אותם:
[65]
(יח)
וַיִּקְרְאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ וַיֵּצֵא אֲלֵהֶם אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת וְשֶׁבְנָה הַסֹּפֵר, וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר:
וַיִּקְרְאוּ
למי שמצאו על חומת ירושלים
[66]
שיפנה
אֶל הַמֶּלֶךְ
חזקיה שיצא אליהם
[67]
, ולפי שבאו מסנחריב שלשה שרים, שלח המלך חזקיה לדבר עמהם שלשה ראשים מבני יהודה,
[68]
וַיֵּצֵא
-ויצאו
אֲלֵהֶם
בציווי המלך חזקיה
[69]
אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת
של המלך,
[70]
וְשֶׁבְנָה הַסֹּפֵר,
וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר
-הוא האחראי על סדרי הדיונים של המשפטים הבאים לפני המלך:
[71]
(יט)
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רַבְשָׁקֵה, אִמְרוּ נָא אֶל חִזְקִיָּהוּ כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל מֶלֶךְ אַשּׁוּר! מָה הַבִּטָּחוֹן הַזֶּה אֲשֶׁר בָּטָחְתָּ:
ואף על פי שבאו אחרים עמו, מי שדיבר היה רַב-שָׁקֵה,
[72]
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רַבְשָׁקֵה,
אִמְרוּ נָא אֶל חִזְקִיָּהוּ
ולא אמר המלך חזקיה כדי לזלזל בו ולהגיד בזה שלא ימלוך עוד בירושלים,
[73]
כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל
סנחריב
מֶלֶךְ אַשּׁוּר!
מָה הַבִּטָּחוֹן הַזֶּה אֲשֶׁר
בעבורו
[74]
בָּטָחְתָּ
כי מרדת בי?:
[75]
(כ)
אָמַרְתָּ אַךְ דְּבַר שְׂפָתַיִם עֵצָה וּגְבוּרָה לַמִּלְחָמָה עַתָּה עַל מִי בָטַחְתָּ כִּי מָרַדְתָּ בִּי:
אָמַרְתָּ
-חשבת
[76]
אַךְ דְּבַר שְׂפָתַיִם
-שרק דיבור הוא
עֵצָה וּגְבוּרָה לַמִּלְחָמָה
אם ע"י תפילותיך
[77]
אם ע"י הונאת הדברים שלך
[78]
, אבל
עַתָּה
שיצאתי למלחמה עליך ואתה צריך גבורה אמיתית ואיננה נמצאת בך,
[79]
עַל מִי בָטַחְתָּ כִּי מָרַדְתָּ בִּי
שהפסקת לתת לי מידי שנה את מה שהטלתי עליך?:
[80]
(כא)
עַתָּה הִנֵּה בָטַחְתָּ לְּךָ עַל מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה עַל מִצְרַיִם אֲשֶׁר יִסָּמֵךְ אִישׁ עָלָיו וּבָא בְכַפּוֹ וּנְקָבָהּ כֵּן פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְכָל הַבֹּטְחִים עָלָיו:
עַתָּה
הואיל ואין בך גבורה מעצמך,
[81]
הִנֵּה בָטַחְתָּ לְּךָ עַל
מצרים למרוד נגדי, כי אין מלך אחר שיסכים לעזור לך נגדי אלא רק מלך מצרים שהוא אויבי
[82]
, וזה כאילו נשענת על
מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה
-הַמַּטֶּה
[83]
הָרָצוּץ
-השבור והמרוסס
[84]
הַזֶּה
בראשו
[85]
, וּכְשֶׁנִּשְׁעַנְתָּ
עַל מִצְרַיִם
הנך נשען על קנה רצוץ
אֲשֶׁר
-שכאשר
[86]
יִסָּמֵךְ אִישׁ עָלָיו
לא רק שלא יעזור לו אלא
וּבָא
ראש הקנה והקוצים שנשארו משבירתו ונכנסים
[87]
בְכַפּוֹ
-בתוך כף ידו
[88]
וּנְקָבָהּ
-ונוקבין אותה ועושים בה חור,
[89]
כֵּן
-כך היא עזרת
פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְכָל הַבֹּטְחִים עָלָיו
-בו, שעזרה זו נהפכת להם בסופו של דבר לרעתם:
[90]
(כב)
וְכִי תֹאמְרוּן אֵלַי אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בָּטָחְנוּ הֲלוֹא הוּא אֲשֶׁר הֵסִיר חִזְקִיָּהוּ אֶת בָּמֹתָיו וְאֶת מִזְבְּחֹתָיו וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה וְלִירוּשָׁלִַם לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ הַזֶּה תִּשְׁתַּחֲווּ בִּירוּשָׁלִָם:
וְכִי
-ואם
תֹאמְרוּן אֵלַי אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ
[91]
בָּטָחְנוּ
איך יתכן הדבר?!
הֲלוֹא הוּא
האלהים
אֲשֶׁר הֵסִיר חִזְקִיָּהוּ אֶת בָּמֹתָיו וְאֶת מִזְבְּחֹתָיו
אשר היו בכל הארץ
[92]
, וחילל בכך את שמו
[93]
, ולגביו
וַיֹּאמֶר
-אמר חזקיה
לִיהוּדָה
-לאנשי יהודה
[94]
וְלִירוּשָׁלִַם
-וליושבי ירושלים
[95]
לא תעבדו את ה' בכל הבמות והמזבחות שבארץ אלא רק
לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ הַזֶּה תִּשְׁתַּחֲווּ
הוא המזבח אשר
בִּירוּשָׁלִָם
ומיעט אם כן בעבודתו ונבאש בעיניו
[96]
, ואיך תחשבו כי ה' יעזור לו ואיך תבטחו עליו?!:
[97]
(כג)
וְעַתָּה הִתְעָרֶב נָא אֶת אֲדֹנִי אֶת מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְאֶתְּנָה לְךָ אַלְפַּיִם סוּסִים אִם תּוּכַל לָתֶת לְךָ רֹכְבִים עֲלֵיהֶם:
ואם ה' לא ירצה לעזור, אולי אתם סומכים על גבורתכם?
[98]
וְעַתָּה
התפאר עלי
[99]
וְ
הִתְעָרֶב
[100]
נָא אֶת
-עם
אֲדֹנִי אֶת
-עם
מֶלֶךְ אַשּׁוּר
ותן לו ערבון שלא תמרוד בו,
[101]
וְ
ההתערבות תהיה כך:
אֶתְּנָה לְךָ אַלְפַּיִם סוּסִים
ותראה
אִם
בכלל
תּוּכַל לָתֶת לְךָ
מאנשיך
[102]
רֹכְבִים
שיהיו פרשים
[103]
עֲלֵיהֶם
, ואמר זאת על דרך הבוז והלעג כאילו אמר שלא ימצאו לחזקיה אלפיים אנשים ראויים לרכוב על סוסים:
[104]
(כד)
וְאֵיךְ תָּשִׁיב אֵת פְּנֵי פַחַת אַחַד עַבְדֵי אֲדֹנִי הַקְּטַנִּים וַתִּבְטַח לְךָ עַל מִצְרַיִם לְרֶכֶב וּלְפָרָשִׁים:
וְאֵיךְ
אתה חזקיהו
[105]
תָּשִׁיב אֵת
פניך להילחם
[106]
עִם
פְּנֵי פַחַת
-שַׂר
[107]
אַחַד
מֵ
עַבְדֵי אֲדֹנִי
? הלא אף
הַקְּטַנִּים
-הקטן שבהם ממונה על אלפיים אנשים?!
[108]
ואתה אפילו לא תוכל להשיג לוחמים כמספר הלוחמים של השר הקטן מעבדי סנחריב
[109]
, אם כן בוודאי שכמו שאמרתי
[110]
וַתִּבְטַח לְךָ
-שכל ביטחונך נשען
[111]
עַל מִצְרַיִם לְ
עניין
רֶכֶב
-מרכבות
וּלְ
עניין
פָרָשִׁים
וסבור אתה כי יעזרו לך במלחמה נגד מלך אשור בהיותו האויב שלהם
[112]
, והלא כבר אמרתי לך כי מצרים הינה כקנה רצוץ:
[113]
(כה)
עַתָּה הֲמִבַּלְעֲדֵי יְהֹוָה עָלִיתִי עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה לְהַשְׁחִתוֹ יְהֹוָה אָמַר אֵלַי עֲלֵה עַל הָאָרֶץ הַזֹּאת וְהַשְׁחִיתָהּ:
עַתָּה
שהקב"ה נתן בידי את כל הארצות,
[114]
הֲמִבַּלְעֲדֵי
-האם ללא
[115]
גזרתו של
[116]
יְהֹוָה עָלִיתִי עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה לְהַשְׁחִתוֹ
?! הלא
יְהֹוָה אָמַר אֵלַי
[117]
עֲלֵה עַל הָאָרֶץ הַזֹּאת וְהַשְׁחִיתָהּ
[118]
, כפי שהתנבא ישעיה בימי אביך אחז
[119]
, ואם אתה חזקיהו אומר שבמצות ה' הרסת וניתצת את הבמות ואת המזבחות, גם אני אומר שבמצוותו באתי על הארץ הזאת לְשַׁחֲתָהּ
[120]
, ואיך אם כן תבטח על ה' שיצילך והוא אמר אלי להשחיתך?:
[121]
(כו)
וַיֹּאמֶר אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ וְשֶׁבְנָה וְיוֹאָח אֶל רַבְשָׁקֵה, דַּבֶּר נָא אֶל עֲבָדֶיךָ אֲרָמִית כִּי שֹׁמְעִים אֲנָחְנוּ וְאַל תְּדַבֵּר עִמָּנוּ יְהוּדִית בְּאָזְנֵי הָעָם אֲשֶׁר עַל הַחֹמָה:
וַיֹּאמֶר
-ואמרו
אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ וְשֶׁבְנָה וְיוֹאָח
שליחי המלך חזקיה
אֶל רַבְשָׁקֵה,
דַּבֶּר נָא אֶל עֲבָדֶיךָ
בשפה
[122]
אֲרָמִית כִּי שֹׁמְעִים
-מבינים
[123]
אֲנָחְנוּ
ארמית ושאר לשונות,
[124]
וְאַל תְּדַבֵּר עִמָּנוּ
בשפה
יְהוּדִית בְּאָזְנֵי הָעָם אֲשֶׁר עַל הַחֹמָה
שכל העם מבינים את השפה, ואין אנו רוצים שישמעו
[125]
לפי שאין מהדרך לפרסם דברי מלחמה בפני המון העם
[126]
, והאמת היא שלא רצו שישמע העם אשר על החומה את אלו הדברים כדי שלא ירפו ידיהם משמירת החומה:
[127]
(כז)
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רַבְשָׁקֵה הַעַל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ שְׁלָחַנִי אֲדֹנִי לְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֲלֹא עַל הָאֲנָשִׁים הַיֹּשְׁבִים עַל הַחֹמָה לֶאֱכֹל אֶת צוֹאָתָם (חריהם) וְלִשְׁתּוֹת אֶת מֵימֵי (שניהם) רַגְלֵיהֶם עִמָּכֶם:
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רַבְשָׁקֵה
וכי
הַ
אִם רק
[128]
עַל
-אל
[129]
אֲדֹנֶיךָ
חזקיה מלך יהודה
וְאֵלֶיךָ
אליקים
[130]
שְׁלָחַנִי אֲדֹנִי
מלך אשור
[131]
לְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה
?! הרי אין מדובר בעניינים סודיים שנאמרים רק בין מלכים,
[132]
הֲלֹא
דווקא
עַל
-אל
הָאֲנָשִׁים הַיֹּשְׁבִים עַל הַחֹמָה
באתי לדבר, ובאתי להזהירם
[133]
שאם ישמרו את החומה שלא יכנסו חיל מלך אשור הנה, יבנה עליה מלך אשור מצור, עד שמרוב רעב המצור
[134]
יוכרחו
[135]
לֶאֱכֹל אֶת צוֹאָתָם (חריהם
[136]
כתיב
) וְלִשְׁתּוֹת אֶת מֵימֵי (שניהם
כתיב
) רַגְלֵיהֶם
, ויעשו זאת
עִמָּכֶם
שגם גורלכם יהיה כך:
[137]
(כח)
וַיַּעֲמֹד רַבְשָׁקֵה וַיִּקְרָא בְקוֹל גָּדוֹל יְהוּדִית וַיְדַבֵּר וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ דְּבַר הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל מֶלֶךְ אַשּׁוּר:
וַיַּעֲמֹד רַבְשָׁקֵה וַיִּקְרָא בְקוֹל גָּדוֹל
[138]
בשפה
יְהוּדִית וַיְדַבֵּר וַיֹּאמֶר
שנית את דבריו לחזק אותם
[139]
, ואמר
שִׁמְעוּ
את
דְּבַר הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל
סנחריב
מֶלֶךְ אַשּׁוּר:
(כט)
כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ אַל יַשִּׁיא לָכֶם חִזְקִיָּהוּ כִּי לֹא יוּכַל לְהַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדוֹ:
כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ
סנחריב,
אַל יַשִּׁיא
-יסית ויפתה
[140]
לָכֶם
-אתכם
חִזְקִיָּהוּ
מלך יהודה בגבורתו,
[141]
כִּי לֹא יוּכַל לְהַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדוֹ
של מלך אשור:
(ל)
וְאַל יַבְטַח אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ אֶל יְהֹוָה לֵאמֹר הַצֵּל יַצִּילֵנוּ יְהֹוָה וְלֹא תִנָּתֵן אֶת הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר:
וְ
גם בכוח האלוהי
[142]
אַל יַבְטַח
-יַשְׁלֶה
אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ
ויגרום לכם לשים ביטחונכם
אֶל יְהֹוָה לֵאמֹר
-באומרו
הַצֵּל יַצִּילֵנוּ יְהֹוָה
מיד אשור,
וְלֹא תִנָּתֵן
-יתן ה'
אֶת הָעִיר הַזֹּאת
ליפול
בְּיַד
סנחריב
מֶלֶךְ אַשּׁוּר:
(לא)
אַל תִּשְׁמְעוּ אֶל חִזְקִיָּהוּ כִּי כֹה אָמַר מֶלֶךְ אַשּׁוּר, עֲשׂוּ אִתִּי בְרָכָה וּצְאוּ אֵלַי וְאִכְלוּ אִישׁ גַּפְנוֹ וְאִישׁ תְּאֵנָתוֹ וּשְׁתוּ אִישׁ מֵי בוֹרוֹ:
אַל תִּשְׁמְעוּ אֶל חִזְקִיָּהוּ
מלך יהודה,
כִּי כֹה אָמַר
סנחריב
מֶלֶךְ אַשּׁוּר,
עֲשׂוּ אִתִּי בְרָכָה
-שלום
[143]
והביאו אלי מנחה
[144]
ויהיה ברכה בביתכם,
[145]
וּצְאוּ
מן העיר
אֵלַי
, ולא תהיו עוד כלואים בתוך העיר מבלי יכולת לצאת ללקוט פירות האילנות ולשאוב מי הבורות
[146]
, ועבדו את אדמותיכם
[147]
וְ
אז
אִכְלוּ
כל
אִישׁ
מִ
גַּפְנוֹ וְ
כל
אִישׁ
מִ
תְּאֵנָתוֹ וּשְׁתוּ
כל
אִישׁ
מִ
מֵי בוֹרוֹ:
(לב)
עַד בֹּאִי וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ אֶרֶץ לֶחֶם וּכְרָמִים, אֶרֶץ זֵית יִצְהָר וּדְבַשׁ, וִחְיוּ וְלֹא תָמֻתוּ וְאַל תִּשְׁמְעוּ אֶל חִזְקִיָּהוּ כִּי יַסִּית אֶתְכֶם לֵאמֹר יְהֹוָה יַצִּילֵנוּ:
וכך תחיו בשלווה
עַד בֹּאִי
אליכם,
וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ
טובה
כְּאַרְצְכֶם
[148]
(כי כך היתה דרכו, להעביר את האומות שכבש מארצם לארץ אחרת
[149]
), ולא תינזקו כי אקח אתכם אל
[150]
אֶרֶץ
אפריקה שהיא ארץ
[151]
דָּגָן וְתִירוֹשׁ
-וענבי יין,
[152]
אֶרֶץ
אשר ממנה יוצא
[153]
לֶחֶם וּ
מצויים בה
[154]
כְרָמִים,
אֶרֶץ
אשר יש בה
זֵית יִצְהָר
-זיתים המוציאים שמן
[155]
וּדְבַשׁ,
וִחְיוּ
-ותחיו
וְלֹא תָמֻתוּ
, מה שאין כן אם תעמדו במרד,
[156]
וְאַל תִּשְׁמְעוּ אֶל חִזְקִיָּהוּ
מַלְכְּכֶם
כִּי
אשר
[157]
יַסִּית
-מסית ומפתה
[158]
אֶתְכֶם לֵאמֹר
-באומרו לכם
יְהֹוָה יַצִּילֵנוּ
מיד מלך אשור:
(לג)
הַהַצֵּל הִצִּילוּ אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם אִישׁ אֶת אַרְצוֹ מִיַּד מֶלֶךְ אַשּׁוּר:
הַהַצֵּל הִצִּילוּ
-האם הצילו
אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם אִישׁ
כל אלוה
[159]
אֶת אַרְצוֹ מִיַּד מֶלֶךְ אַשּׁוּר
?! הרי כוחות האלהות כבר נפסדו ולא יעצרו כח בהנהגת הארץ:
[160]
(לד)
אַיֵּה אֱלֹהֵי חֲמָת וְאַרְפָּד אַיֵּה אֱלֹהֵי סְפַרְוַיִם הֵנַע וְעִוָּה כִּי הִצִּילוּ אֶת שֹׁמְרוֹן מִיָּדִי?!:
אַיֵּה
-היכן הם
אֱלֹהֵי
מדינות
[161]
חֲמָת וְאַרְפָּד
שבארם?!
אַיֵּה
-היכן הם
אֱלֹהֵי
מדינת
סְפַרְוַיִם הֵנַע וְעִוָּה
[162]
שבארם אשר החרבתי והגלתי?!
[163]
כִּי
-וכי אלילים אלו אשר עבדתם
[164]
או אלהיכם
[165]
הִצִּילוּ אֶת שֹׁמְרוֹן מִיָּדִי?!:
(לה)
מִי בְּכָל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִצִּילוּ אֶת אַרְצָם מִיָּדִי כִּי יַצִּיל יְהֹוָה אֶת יְרוּשָׁלִַם מִיָּדִי?:
מִי בְּכָל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִצִּילוּ אֶת אַרְצָם מִיָּדִי
?! הרי אין כזה אלוה, ומדוע אם כן אתם חושבים
כִּי יַצִּיל יְהֹוָה אֶת יְרוּשָׁלִַם מִיָּדִי?:
[166]
(לו)
וְהֶחֱרִישׁוּ הָעָם וְלֹא עָנוּ אֹתוֹ דָּבָר, כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר לֹא תַעֲנֻהוּ:
וְהֶחֱרִישׁוּ
-ושתקו
[167]
הָעָם
אשר שמעו דברים אלו
וְלֹא עָנוּ אֹתוֹ
-לו שום
דָּבָר,
כִּי מִצְוַת
-ציווי
הַמֶּלֶךְ הִיא
-כך היה
לֵאמֹר
-שאמר לעם
לֹא תַעֲנֻהוּ
-תענו לו:
(לז)
וַיָּבֹא אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּה אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר אֶל חִזְקִיָּהוּ קְרוּעֵי בְגָדִים וַיַּגִּדוּ לוֹ דִּבְרֵי רַבְשָׁקֵה:
וַיָּבֹא אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּה אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר
[168]
וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר אֶל חִזְקִיָּהוּ קְרוּעֵי בְגָדִים
על ששמעו את גידופי ה'
[169]
מפי רבשקה המחרף ומגדף כלפי מעלה, לדמותו לאלוהי עמי הארצות,
[170]
וַיַּגִּדוּ לוֹ
את
דִּבְרֵי רַבְשָׁקֵה: