(א)
אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים:
כעת החשוקה מספרת בשבחה כדי להאהיב עצמה על החשוק, וכך תאמר, דומה
[1]
אֲנִי
לַ
חֲבַצֶּלֶת
-לורד ריחני
[2]
הַ
גדל
[3]
בַּ
שָּׁרוֹן
שהוא מקום דשן ושמן
[4]
, והוא ורד יפה מאד
[5]
, וּלְ
שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים
[6]
הגדלה בעמקים
[7]
, והיא השושנה הנאה ביותר בעולם
[8]
העומדת בלחותה ולא תשתנה לעולם, כי כך אני עומדת ביופיי מבלי להשתנות:
[9]
(ב)
כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת:
משיב החשוק ואומר לה, הן אמת דומה את לשושנה, ועוד אוסיף על שבחך לומר כי את
[10]
כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים
-בין הקוצים
[11]
, שאי אפשר להתקרב אליה ולהשחיתה,
[12]
כֵּן
-כך היא
רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת
חביבה מכולם מרוב יופיה
[13]
, ואת למרות רוב יופיך שהיא סיבה להלהיב לב אנשים לרדוף אחר אהבתך, עם כל זה לא תִּתְּנִי לאיש להתקרב אלייך:
[14]
(ג)
כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי:
משיבה החשוקה בדברי קילוס לחשוק ותאמר לו, משול אתה
[15]
כְּתַפּוּחַ
-כעץ תפוחים
[16]
בַּעֲצֵי
-בין אילני סרק
[17]
אשר בתוך
[18]
הַיַּעַר
, שאף שצל אילן התפוח הוא קטן מצל כל אילני הסרק, עם כל זה טוב עץ זה מכולם כי הוא עושה פרי,
[19]
כֵּן
-כך הוא
דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים
-הבחורים
[20]
, שלמרות שאצלו מצאתי פחות הון, מצאתי אצלו חכמה
[21]
, ומשום שעץ התפוח עושה פרי,
[22]
בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי
-חמדתי לשבת,
[23]
וְיָשַׁבְתִּי
תחתיו למרות שהוא הצל הקטן ביותר כי נהנתי מפריו,
[24]
וּפִרְיוֹ
היה
מָתוֹק לְחִכִּי
-לַחֵךְ שלי:
[25]
(ד)
הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה:
והיא ממשיכה בדבריה כאילו עומד הוא למולה, ואומרת,
[26]
הֱבִיאַנִי
-מתאווה אני כי תביא אותי
[27]
אֶל בֵּית הַיָּיִן
לפרסם חיבתך אלי לעיני כל,
[28]
וְדִגְלוֹ
אשר ירים
[29]
עָלַי
להראות לכולם שאני שלו וסרה למשמעתו, תחשב לי שהוא מראה בזה
[30]
אַהֲבָה
וחיבה יתירה:
[31]
(ה)
סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי:
ומרוב הגעגוגים שבאו אליה אמרה לבני ביתה
[32]
שחלש ליבה וביקשה מהם
[33]
כדרך החולים,
[34]
סַמְּכוּנִי
-עִזְרוּנִי
[35]
בָּאֲשִׁישׁוֹת
-בגביעי יין
[36]
להשיב נפשי,
[37]
רַפְּדוּנִי
-חזקוני
[38]
והציעו מיטתי
[39]
בַּתַּפּוּחִים
המעלים ריח טוב להבריא אותי,
[40]
כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי
על כי כלתה נפשי לאהבת החשוק שלי:
[41]
(ו)
שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי, וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי:
כי מתאווה אני להיות דבוקה בו כמאז, וְשֶׁיַּרְאֶה אהבתו אלי בפרהסיא
[42]
, וְשֶׁיָּשִׂים
[43]
דודי
[44]
את יד
[45]
שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי,
וִימִינוֹ
-וְשֶׁיָּד ימינו
[46]
תְּחַבְּקֵנִי
דרך אהבה וחיבה:
[47]
(ז)
הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם, בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ:
ומחזירה היא את פניה כלפי הנערות ואומרת להן,
[48]
הִשְׁבַּעְתִּי
-אני משביעה
[49]
אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם,
בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה
-שתהיו הפקר ומאכל כצביים ואיילים
[50]
שאין להם כוח להימלט מיד מתקומם זולת בנוסם מפניו,
[51]
אִם תָּעִירוּ
-אם תַּשְׂנִיאוּ
[52]
ותמאיסו אותי בעיניו
[53]
וְאִם תְּעוֹרְרוּ
-ואם תערערו
[54]
אֶת הָאַהֲבָה
שביני לדודי לשנותה ולהחליפה ולעורר אותה אליכם,
[55]
עַד שֶׁתֶּחְפָּץ
-בעוד הוא חפץ בי ואהבתו תקועה בליבי:
[56]
(ח)
קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים, מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת:
והנה מהר תשוב האהבה למקומה וכאילו כבר נשמעים קול צעדיו,
[57]
קוֹל דּוֹדִי
שלא השתנה
[58]
הִנֵּה זֶה בָּא
במהירות,
[59]
מְדַלֵּג
הוא בריקוד
[60]
עַל הֶהָרִים,
מְקַפֵּץ
הוא
עַל הַגְּבָעוֹת
כאילו הוא רץ בבקעה ובמישור
[61]
, למהר ביאתו:
[62]
(ט)
דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן הַחֲלֹּנוֹת, מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים:
בקלות מרוצתו
[63]
דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים
[64]
שהם קלי המרוץ וכאילו
[65]
הִנֵּה זֶה
הוא אשר
עוֹמֵד אַחַר
-מאחורי
כָּתְלֵנוּ
-כותל בתינו,
[66]
מַשְׁגִּיחַ
-מביט בי בהתבוננות רבה
[67]
מִן הַחֲלֹּנוֹת,
מֵצִיץ
ומגלה עצמו אלי
[68]
מִן
-מדרך
[69]
הַחֲרַכִּים
-החלונות:
[70]
(י)
עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי, קוּמִי לָךְ רַעְיָתִי יָפָתִי, וּלְכִי לָךְ:
בתחילה כאשר בא אלי בראשונה,
[71]
עָנָה
-הרים קולו
[72]
דוֹדִי וְאָמַר לִי,
קוּמִי לָךְ
ממקומך להנאתך את
[73]
רַעְיָתִי יָפָתִי,
וּלְכִי לָךְ
לטובתך
[74]
, ובואי עימי:
[75]
(יא)
כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ:
כִּי הִנֵּה הַסְּתָו
-החורף
[76]
עָבָר
, זמן
[77]
הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ
ואין טורח להולכי דרכים:
[78]
(יב)
הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ, וְקוֹל הַתּוֹר, נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ:
הַנִּצָּנִים
-ניצני פרחי
[79]
האילנות
[80]
נִרְאוּ
-כבר נראים
[81]
בָאָרֶץ
והולכי הדרכים מתעדנים לראותם,
[82]
עֵת הַזָּמִיר
-עת האביב
[83]
, בו מזמרים העופות ומצפצפים ומשוררים בקול ערב
[84]
הִגִּיעַ,
וְקוֹל הַתּוֹר,
[85]
נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ
כדרכן בימי ניסן
[86]
עת הולכי דרכים מתענגים בהן:
[87]
(יג)
הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ קוּמִי לָךְ (לכי רַעְיָתִי יָפָתִי, וּלְכִי לָךְ:
עצי
[88]
הַתְּאֵנָה חָנְטָה
-הוציאו קודם גמר בישולם את
[89]
פַגֶּיהָ
-פירות הבוסר שלהם,
[90]
וְהַגְּפָנִים סְמָדַר
-הענבים הדקים הניכרים אחר שנפל הפרח
[91]
נָתְנוּ רֵיחַ
טוב באפם של הולכי דרכים, והואיל וכל כך תתענגי בדרך,
[92]
קוּמִי לָךְ (לכי
כתיב)
להנאתך
[93]
רַעְיָתִי יָפָתִי,
וּלְכִי לָךְ
לטובתך, ובואי עימי
[94]
לטייל
[95]
, ונשמחה שנינו יחד בכרמים כדרך האוהבים:
[96]
(יד)
יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה:
ומוסיפה היא לספר על החיבה שהראה לה החשוק בעבר באומרו לה,
[97]
יוֹנָתִי
-רעייתי
[98]
, דומה את ליונה
[99]
, בבקשה ממך כאשר נהיה
[100]
בְּחַגְוֵי
-בביקועי
[101]
הַסֶּלַע
, או
[102]
בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה
-במקום נסתר שבין המדרגות
[103]
, שם
[104]
הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ
ושם
[105]
הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ
לדבר בי דברי חשק ואהבה,
[106]
כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב
-נעים,
[107]
וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה
-נאה ויפה
[108]
, ולזה אתאווה להקשיב לקולך וּלְהַשְׂבִּיעַ עיני ממראך:
[109]
(טו)
אֶחֱזוּ לָנוּ שׁוּעָלִים שׁוּעָלִים קְטַנִּים מְחַבְּלִים כְּרָמִים וּכְרָמֵינוּ סְמָדַר:
ואז בתחילת האהבה נפרדנו כי
[110]
אֶחֱזוּ לָנוּ
-אחזו אותנו בני אדם ערומים
[111]
כְּ
שׁוּעָלִים
והסיתו אותנו להיות נפרדים זה מזו
[112]
, כי אף
שׁוּעָלִים קְטַנִּים מְחַבְּלִים
-משחיתים את
[113]
הַ
כְּרָמִים
בהיותם סמדר שקל להשחיתם,
[114]
וּכְרָמֵינוּ
הרי
סְמָדַר
[115]
, ולכן הצליחו האנשים הללו לחבלם ולהשחיתם:
[116]
(טז)
דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים:
אך עם כל זה, לא נפסקה האהבה בינינו מכל וכל, ועדיין
[117]
דּוֹדִי
מיוחד
[118]
לִי
, ולא געל בי לחשוק באחרת,
[119]
וַאֲנִי
גם כן הייתי מיוחדת
[120]
לוֹ
, ולא געלתי בו לחשוק באחר
[121]
, אלא חשקתי בדודי
הָרֹעֶה
-שהלך לרעות את עצמו ולטייל
[122]
בַּשּׁוֹשַׁנִּים
-בין השושנים עד יעבור זעם וישוב אלי:
[123]
(יז)
עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים סֹב דְּמֵה לְךָ דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בָתֶר:
ואז מיד חזרתי ופייסתי אותו וביקשתי ממנו שישוב
[124]
עַד
-קודם
[125]
שֶׁיָּפוּחַ
-שתנשב
[126]
רוח
[127]
הַיּוֹם
ותשקע השמש,
[128]
וְנָסוּ
-ויברחו להם
[129]
הַצְּלָלִים
[130]
, וכך אמרתי לו, כל עוד העת הזו טרם הגיעה,
[131]
סֹב
-תסתובב
[132]
דְּמֵה לְךָ
-ותהיה דומה
[133]
דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים
[134]
כאשר הם רצים
[135]
עַל הָרֵי בָתֶר
-הרים שמופרדים זה מזה:
[136]