(א)
בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה, אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים:
החשוק שלח דברו וכך אמר,
[1]
בָּאתִי
-אמהר
[2]
לבוא
[3]
לְגַנִּי
שהכנת לי
[4]
כאשר תאב וערג ליבי
[5]
אֲחֹתִי כַלָּה,
אָרִיתִי
-אלקוט
[6]
מוֹרִי
-את המור שלי
[7]
עִם
שאר מיני
[8]
בְּשָׂמִי
-הבשמים שהכנת לי,
[9]
אָכַלְתִּי
-אוכל לתאווה את הדבש עד שגם את
[10]
יַעְרִי
-הקנה
[11]
אוכל
[12]
עִם דִּבְשִׁי
כי אף מהם אמצוץ דבש,
[13]
שָׁתִיתִי
-אשתה את
[14]
יֵינִי עִם חֲלָבִי
-החלב
[15]
שהזמנת לי
[16]
, ולרוב השמחה אזמין אורחים ואפייסם לאכול, וכך אומר להם,
[17]
אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים
-אהובים
[18]
בשמחת ליבי ובאהבת אחותי כלה:
[19]
(ב)
אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי, יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל קְוֻּצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה:
ולאחר כל דברי האהבה שנאמרו ביניהם, חוזרת החשוקה לספר לנערות את הסיבה שהחשוק נפרד ממנה כל כך הרבה זמן, וכך אמרה,
[20]
אֲנִי יְשֵׁנָה
-כאשר הלכתי לישון,
[21]
וְ
עדיין
[22]
לִבִּי
היה
[23]
עֵר
כי לא שקעתי בשינה, שמעתי את
[24]
קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק
-נוקש בדלת, וכך אמר לי,
[25]
פִּתְחִי לִי
את הדלת
[26]
אֲחֹתִי רַעְיָתִי,
יוֹנָתִי
-הדבוקה בי כיונה בבן זוגה,
[27]
תַמָּתִי
-התמימה באהבתה אלי
[28]
,פתחי מהר
[29]
שֶׁרֹּאשִׁי
-כי ראשי
[30]
נִמְלָא טָל
שירד עלי,
[31]
קְוֻּצּוֹתַי
-קְצָווֹת שערותי
[32]
המתולתלות
[33]
רְסִיסֵי
-נתמלאו מזלוף הגשמים שירדו
[34]
בַּ
לָיְלָה
[35]
, כי כל הלילה הזה רכבתי במרוצה לבוא אליך:
[36]
(ג)
פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי, אֵיכָכָה אֶלְבָּשֶׁנָּה רָחַצְתִּי אֶת רַגְלַי אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם:
ואני השבתי לו, כבר
[37]
פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי,
אֵיכָכָה
-איך אטרח כעת
[38]
אֶלְבָּשֶׁנָּה
-ואלבש אותה בחזרה?!,
[39]
רָחַצְתִּי אֶת רַגְלַי אֵיכָכָה
-איך
[40]
אֲטַנְּפֵם
-אלכלך אותם בדריכה על הרצפה לפתוח לך את הדלת?!:
[41]
(ד)
דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחֹר וּמֵעַי הָמוּ עָלָיו:
ולאחר שאמרתי לו כך
[42]
דּוֹדִי שָׁלַח
-הושיט
[43]
יָדוֹ מִן הַחֹר
שבדלת
[44]
כדי לגרום לי לגעגועים,
[45]
וּ
לאחר שעשה זאת אכן
[46]
מֵעַי הָמוּ
-הצטערתי ונכמרו רַחֲמַי
[47]
עָלָיו
לאהוב אותו שוב, ולפתוח לו את הדלת:
[48]
(ה)
קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי וְיָדַי נָטְפוּ מוֹר, וְאֶצְבְּעֹתַי מוֹר עֹבֵר עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל:
קַמְתִּי אֲנִי
ממיטתי
[49]
בלב שלם ובנפש חפצה
[50]
לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי
את הדלת, ובכדי להתאהב עליו התבשמתי שיהיה ריחי נודף
[51]
וְ
מרוב בישום
[52]
יָדַי נָטְפוּ מוֹר,
[53]
וְאֶצְבְּעֹתַי
נטפו
[54]
מוֹר
אשר היה
עֹבֵר
-מתפשט
[55]
ויורד
[56]
עַל כַּפּוֹת
-ידיות
[57]
הַמַּנְעוּל
של הדלת:
[58]
(ו)
פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי חָמַק עָבָר נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי:
וכאשר
[59]
פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדוֹדִי
את הדלת,
[60]
וְ
הנה
דוֹדִי חָמַק
-הסתובב
[61]
, הסתתר ממני
[62]
וְ
עָבָר
משם, וכשפנה ממני דיבר עימי קשות לאמר לא אשוב עוד אליך
[63]
ולא אבוא אל ביתך, כי מתחילה לא רצית לפתוח
[64]
, ומרוב הגעגועים אליו כמעט
[65]
שֶׁ
נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ
אלי דברים אלו, ולאחר מכן
[66]
בִּקַּשְׁתִּיהוּ
-חפשתי אחריו
[67]
וְ
אולם
לֹא מְצָאתִיהוּ
-מצאתי אותו,
[68]
קְרָאתִיו
-קראתי לו בחושבי שהוא במקום סתר ויגלה עצמו אלי בשמעו את קולי,
[69]
וְ
אולם הוא
[70]
לֹא עָנָנִי
-ענה לי:
[71]
(ז)
מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר הִכּוּנִי פְצָעוּנִי נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי מֵעָלַי שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת:
וכאשר הסתובבתי בעיר לחפש אחריו,
[72]
מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים
-שומרי העיר
[73]
הַסֹּבְבִים בָּעִיר
בלילה לשומרה
[74]
ולתפוס גנבים בלילות
[75]
, וְ
הִכּוּנִי
וּ
פְצָעוּנִי
בחרבם
[76]
מכה המוציאה דם,
[77]
נָשְׂאוּ
-לקחו
[78]
אֶת רְדִידִי
[79]
מֵעָלַי שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת
כדרך שעושים להולך יחידי באישון לילה שמכים ופוגעים בו ומפשיטים בגדיו באומרם שהולך הוא לגנוב או לנאף:
[80]
(ח)
הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם, אִם תִּמְצְאוּ אֶת דּוֹדִי מַה תַּגִּידוּ לוֹ שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי:
וככלותה לספר אמרה לנערותיה כך,
[81]
הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם
-אני משביעה אתכן
[82]
בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם,
אִם תִּמְצְאוּ אֶת דּוֹדִי מַה תַּגִּידוּ לוֹ
? תגידו לו
שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי
מרוב הגעגועים לאהבתו
[83]
, ולא חולה מהפצעים שהיכוני השומרים, כי צער הפצעים הם כְּאַיִן לעומת הצער על שנפרד ממני:
[84]
(ט)
מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד הַיָּפָה בַּנָּשִׁים? מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד שֶׁכָּכָה הִשְׁבַּעְתָּנוּ:
והנערות משיבות אותה
[85]
מַה
ההבדל בין
[86]
דּוֹדֵךְ מִדּוֹד
אחר? מה זה שאת מתרפקת ומתגעגעת אליו
[87]
, אַתְּ
הַיָּפָה בַּנָּשִׁים?
מַה דּוֹדֵךְ
שונה
[88]
מִדּוֹד
שלנו
[89]
שֶׁכָּכָה הִשְׁבַּעְתָּנוּ
להעיד לו על אהבתך אליו
[90]
, אמרי נא מה הם הטובות הנמצאות בו שאינם בזולתו:
[91]
(י)
דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה:
וכך היא משיבה להן, אין דודי כשאר הדודים, כי
[92]
דּוֹדִי צַח
-בהיר,
[93]
וְ
יחד עם זאת מראה פניו
[94]
אָדוֹם
-אדמדם הנחמד לעין,
[95]
דָּגוּל
-מוקף
[96]
דגלים הוא
[97]
מֵרְבָבָה
-מרבבות
[98]
חיילים המקיפים אותו
[99]
, וניכר הוא ביניהם:
[100]
(יא)
רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז קְוּצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב:
אין להניח בראשו עטרת זהב, כי,
[101]
רֹאשׁוֹ
יפה ומבהיק כמו
[102]
כֶּתֶם פָּז
-זהב טוב ויקר
[103]
שמלכים נוהגים לשמור בבית גנזיהם,
[104]
קְוּצּוֹתָיו
-קצוות שערות ראשו
[105]
תַּלְתַּלִּים
-מסולסלים
[106]
והן
שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב
-כצבע העורב:
[107]
(יב)
עֵינָיו כְּיוֹנִים עַל אֲפִיקֵי מָיִם רֹחֲצוֹת בֶּחָלָב יֹשְׁבוֹת עַל מִלֵּאת:
הבטת
[108]
עֵינָיו
של דודי נאה מאוד ויפה
[109]
כְּ
הבטת
[110]
יוֹנִים
בהתייצבם
[111]
עַל אֲפִיקֵי מָיִם
הערבים למראה
[112]
ומביטים לרוות שם צמאונם, ולובן עיניו צח ונקי ללא אדמימות
[113]
כאילו עיניו
[114]
רֹחֲצוֹת
תמיד
[115]
בֶּחָלָב
, והן
יֹשְׁבוֹת
-קבועות
[116]
עַל מִלֵּאת
-על גלגל העין שלהם לְמַלֵּא אותה:
[117]
(יג)
לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם מִגְדְּלוֹת מֶרְקָחִים שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים נֹטְפוֹת מוֹר עֹבֵר:
לְחָיָו
מתוקים וערבים
[118]
בתכלית ההידור,
[119]
כַּעֲרוּגַת
[120]
הַבֹּשֶׂם
ששם צומחים צמחי הבושם שמייפים אותן ביותר וגורמות להם להפוך להיות
[121]
מִגְדְּלוֹת
-גידולי
[122]
מֶרְקָחִים
של בשמים
[123]
שמפטמים מהם מעשה רוקח
[124]
, מבין
[125]
שִׂפְתוֹתָיו
עולה ריח טוב כריח
[126]
שׁוֹשַׁנִּים
אשר
נֹטְפוֹת
מהן שמן
[127]
הַ
מוֹר
שריחו
[128]
עֹבֵר
-מתפשט:
[129]
(יד)
יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ מֵעָיו עֶשֶׁת שֵׁן מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים:
ולמרות שבדרך כלל האצבעות הן כלי השימוש ודרכן להיות מלוכלות, אצבעות
[130]
יָדָיו
של דודי כשהן פרודות נראים נקיים כמו
[131]
גְּלִילֵי
-זרועות של גלגלי
[132]
זָהָב
, ציפרני אצבעותיו שווים
[133]
וּ
מְמֻלָּאִים בַּ
אֶבֶן
[134]
תַּרְשִׁישׁ
[135]
היקרה
[136]
, יושבים הם לפי מידות הגומות, לא בולטים ולא שוקעים,
[137]
מֵעָיו
-הבטן שלו
[138]
עֶשֶׁת
-מבהיק כמו
[139]
שֵׁן
הפיל כשהיא
[140]
מְעֻלֶּפֶת
-מעוטפת
[141]
ומקושטת
[142]
בָּ
סַפִּירִים
[143]
, שאז נופל זוהר הספירים על השן ומבהיק ביותר:
[144]
(טו)
שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָז, מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן בָּחוּר כָּאֲרָזִים:
שׁוֹקָיו
נאים בלובן וביושר כמו
[145]
עַמּוּדֵי שֵׁשׁ
-שַׁיִשׁ,
[146]
מְיֻסָּדִים
-מבוססים
[147]
הם על כפות הרגלים, ולמרות שכפות הרגלים דרכן להיות מלוכלכות, אצל דודי מרוב נקיותן נראה כי שוקיו מונחים
[148]
עַל אַדְנֵי פָז,
[149]
מַרְאֵהוּ
-מראה קומתו
[150]
גבוה
[151]
כַּלְּבָנוֹן
-כארזי
[152]
הר הלבנון,
[153]
בָּחוּר
-ונבחר הוא בין שאר הדודים
[154]
כָּאֲרָזִים
הנבחרים מכל עצי היער
[155]
בשל חוזקם וגובהם:
[156]
(טז)
חִכּוֹ מַמְתַקִּים וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם:
כל דברי
[157]
חִכּוֹ
-הַחֵךְ שלו
[158]
מַמְתַקִּים
-מתוק
[159]
ודבריו ערבים
[160]
ונאמרים במליצה,
[161]
וְכֻלּוֹ
-וכל מעשיו ותנועותיו
[162]
מַחֲמַדִּים
-נחמדים, עשויים הם בהשכל רב, הנה זה מי שיש בו השבחים הללו,
[163]
זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם
ובהיות כן איך לא אשתוקק אליו?!:
[164]