(א)
וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל הִנֵּה שָׁמַעְתִּי בְקֹלְכֶם לְכֹל אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לִי וָאַמְלִיךְ עֲלֵיכֶם מֶלֶךְ:
וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל
עד שלא המלכתי מלך לא יכולתי להוכיח אתכם פן תחשבו שתכלית דברי הם למנוע את המלכת המלך
[1]
, אבל עכשיו
הִנֵּה
[2]
שָׁמַעְתִּי בְקֹלְכֶם לְכֹל אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לִי
ומילאתי את בקשתכם
[3]
וָאַמְלִיךְ עֲלֵיכֶם מֶלֶךְ:
(ב)
וְעַתָּה הִנֵּה הַמֶּלֶךְ מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵיכֶם וַאֲנִי זָקַנְתִּי וָשַׂבְתִּי וּבָנַי הִנָּם אִתְּכֶם וַאֲנִי הִתְהַלַּכְתִּי לִפְנֵיכֶם מִנְּעֻרַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה:
וְ
אולם
[4]
עַתָּה
, הואיל
[5]
וְ
הִנֵּה הַמֶּלֶךְ מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵיכֶם
והוחזק במלוכה, ואין מי שיעז להעבירו ממלכותו,
[6]
וַאֲנִי
גם כן מרוב עבודה ועול הציבור
[7]
זָקַנְתִּי
[8]
וָשַׂבְתִּי
[9]
וכוחי תש להחזיק עוד בממשלה,
[10]
וּבָנַי הִנָּם
-הנה הם
[11]
אִתְּכֶם
לאשר תצטרכו להם בדברי התורות והדינים שקיבלו ממני
[12]
, והינם נכונים לעבודת המלך וחפצים בו כמותכם, ואם כן שוב אין מקום לומר שרוח אחרת איתי, ולכן עתה אדבר דברי,
[13]
וַאֲנִי הִתְהַלַּכְתִּי לִפְנֵיכֶם
מעיר לעיר לשפוט אתכם, ולא יום ולא יומיים, כי אם
[14]
מִנְּעֻרַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה
, וכולכם מכירים אותי שאינני הולך בתחבולות וערמומיות:
[15]
(ג)
הִנְנִי עֲנוּ בִי נֶגֶד יְהֹוָה וְנֶגֶד מְשִׁיחוֹ אֶת שׁוֹר מִי לָקַחְתִּי וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי וְאֶת מִי עָשַׁקְתִּי אֶת מִי רַצּוֹתִי וּמִיַּד מִי לָקַחְתִּי כֹפֶר וְאַעְלִים עֵינַי בּוֹ וְאָשִׁיב לָכֶם:
ובעוד
הִנְנִי
-שאני פה,
[16]
עֲנוּ
-העידו
[17]
בִי נֶגֶד יְהֹוָה
ליד הארון,
[18]
וְנֶגֶד מְשִׁיחוֹ
-שאול המלך הנמשח מה',
[19]
אֶת
הַ
שׁוֹר
של
[20]
מִי לָקַחְתִּי
לעבודתי
[21]
וְלִמְלַאכְתִּי?!
[22]
וַחֲמוֹר
של
מִי לָקַחְתִּי
במסעותי?!
[23]
וְאֶת מִי עָשַׁקְתִּי
בממון?!
[24]
אֶת מִי רַצּוֹתִי
-חמסתי?!
[25]
וּמִיַּד מִי לָקַחְתִּי כֹפֶר
-פדיון על פשעו
[26]
וְ
בעבור זאת
אַעְלִים
-העלמתי
[27]
עֵינַי בּוֹ
להטות את הדין
[28]
, מבלי לעונשו עונש הראוי?!
[29]
וְ
כאשר תעידו בי דבר מה, הנה בעודי פה
[30]
אָשִׁיב לָכֶם
על כל דבריכם שתאמרו:
[31]
(ד)
וַיֹּאמְרוּ לֹא עֲשַׁקְתָּנוּ וְלֹא רַצּוֹתָנוּ וְלֹא לָקַחְתָּ מִיַּד אִישׁ מְאוּמָה:
וַיֹּאמְרוּ
-והשיבו לו ישראל,
[32]
לֹא עֲשַׁקְתָּנוּ וְלֹא רַצּוֹתָנוּ וְלֹא לָקַחְתָּ מִיַּד אִישׁ מְאוּמָה
-שום דבר
[33]
ואף לא בדרך מתנה:
[34]
(ה)
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם עֵד יְהֹוָה בָּכֶם וְעֵד מְשִׁיחוֹ הַיּוֹם הַזֶּה כִּי לֹא מְצָאתֶם בְּיָדִי מְאוּמָה, וַיֹּאמֶר עֵד:
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם
שמואל,
עֵד
יהיה
[35]
יְהֹוָה בָּכֶם
שלא לקחתי מאומה מקופת הציבור,
[36]
וְעֵד
יהיה גם שאול
מְשִׁיחוֹ הַיּוֹם הַזֶּה
שהודיתם לי
[37]
כִּי לֹא מְצָאתֶם בְּיָדִי מְאוּמָה,
וַיֹּאמֶר
כל אחד מהם
[38]
"
עֵד
":
(ו)
וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל הָעָם יְהֹוָה אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן וַאֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת אֲבֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:
ואחרי שאמרו שלא מצאו בידו מאומה, חזר שמואל לדבר דבריו להוכיחם,
[39]
וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל הָעָם
הלא כולכם ידעתם את מעשה
[40]
יְהֹוָה אֲשֶׁר עָשָׂה
שמונים שנה לפני הגאולה
[41]
אֶת
-עִם
[42]
מֹשֶׁה וְאֶת
-ועִם
[43]
אַהֲרֹן
אשר הגדילם ולימדם
[44]
להיות נכונים לשליחותו להוציא את אבותיכם ממצרים
[45]
, וידעתם את הנפלאות שעשה על ידם ועמהם,
[46]
וַאֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת אֲבֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם
ע"י הנפלאות הללו
[47]
, הוא, הקב"ה יהיה עד ביני וביניכם:
[48]
(ז)
וְעַתָּה הִתְיַצְּבוּ וְאִשָּׁפְטָה אִתְּכֶם לִפְנֵי יְהֹוָה אֵת כָּל צִדְקוֹת יְהֹוָה אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּכֶם וְאֶת אֲבוֹתֵיכֶם:
וְעַתָּה הִתְיַצְּבוּ וְאִשָּׁפְטָה
-ואתווכח
[49]
אִתְּכֶם
-עמכם
[50]
לִפְנֵי יְהֹוָה
להוכיח אתכם שפשעתם בי בבקשתכם לשאול מלך
[51]
, ומה מצאתם בו עוול כי מאסתם במלכותו של הקב"ה? זכרו
[52]
אֵת כָּל צִדְקוֹת יְהֹוָה אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּכֶם
בלא מלך
[53]
וְאֶת
-ועִם
[54]
אֲבוֹתֵיכֶם
, ואעפ"כ אתם עשיתם רעות!:
[55]
(ח)
כַּאֲשֶׁר בָּא יַעֲקֹב מִצְרָיִם וַיִּזְעֲקוּ אֲבוֹתֵיכֶם אֶל יְהֹוָה וַיִּשְׁלַח יְהֹוָה אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן וַיּוֹצִיאוּ אֶת אֲבֹתֵיכֶם מִמִּצְרַיִם וַיֹּשִׁבוּם בַּמָּקוֹם הַזֶּה:
כַּאֲשֶׁר בָּא יַעֲקֹב
לְ
מִצְרָיִם
וארכו שם הימים לבניו ובני בניו, וקם עליהם מלך חדש וגזר גזירות על ישראל
[56]
והעבידם בפרך
[57]
, לא ביקשו ישראל מלך להושיעם, אלא
[58]
וַיִּזְעֲקוּ
-זעקו
[59]
אֲבוֹתֵיכֶם אֶל יְהֹוָה
מקושי השיעבוד
[60]
, ותעל שועתם לפניו,
[61]
וַיִּשְׁלַח יְהֹוָה אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן וַיּוֹצִיאוּ אֶת אֲבֹתֵיכֶם מִמִּצְרַיִם
ולא היה להם אז מלך ללחום את מלחמתם
[62]
, ולא מצינו שאמרו אבותינו אין רצונינו לצאת על ידיכם אם לא יוסיף שלוח אלינו נכבדים מכם,
[63]
וַיֹּשִׁבוּם
-והושיבו אותם משה ואהרון
[64]
בַּמָּקוֹם הַזֶּה
[65]
, ולא הושיעם הקב"ה ע"י מלך, אלא כאשר התפללו לפניו הושיעם על ידי נביאיו:
[66]
(ט)
וַיִּשְׁכְּחוּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם, וַיִּמְכֹּר אֹתָם בְּיַד סִיסְרָא שַׂר צְבָא חָצוֹר וּבְיַד פְּלִשְׁתִּים וּבְיַד מֶלֶךְ מוֹאָב וַיִּלָּחֲמוּ בָּם:
ועיניכם הרואות כי לא סרה השגחת ה' מאתכם, הן להענישכם והן להושיעכם, שכאשר חטאתם ייסר אתכם, וכששבתם אליו מיד הושיעכם
[67]
, כי בבואם לארץ,
[68]
וַיִּשְׁכְּחוּ
אבותיכם
אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם,
וַיִּמְכֹּר
-ומסר
[69]
אֹתָם
ה' תיכף
[70]
בְּיַד סִיסְרָא שַׂר צְבָא חָצוֹר וּבְיַד פְּלִשְׁתִּים
בימי שמשון,
[71]
וּבְיַד מֶלֶךְ מוֹאָב
בימי יפתח,
[72]
וַיִּלָּחֲמוּ בָּם
ישראל בהתחלה, ולאחר זמן מסרם ה' בידם:
[73]
(י)
וַיִּזְעֲקוּ אֶל יְהֹוָה וַיֹּאמְרוּ (ויאמר) חָטָאנוּ כִּי עָזַבְנוּ אֶת יְהֹוָה וַנַּעֲבֹד אֶת הַבְּעָלִים וְאֶת הָעַשְׁתָּרוֹת, וְעַתָּה הַצִּילֵנוּ מִיַּד אֹיְבֵינוּ וְנַעַבְדֶךָּ:
וגם לא סרה השגחת ה' להושיעכם
[74]
, כי כאשר
וַיִּזְעֲקוּ
-התפללו
[75]
אבותיכם
אֶל יְהֹוָה
ולא ביקשו להם מלך ללחום מלחמתם
[76]
, אלא
וַיֹּאמְרוּ (ויאמר
[77]
כתיב
) חָטָאנוּ כִּי עָזַבְנוּ אֶת יְהֹוָה וַנַּעֲבֹד אֶת הַבְּעָלִים
[78]
וְאֶת הָעַשְׁתָּרוֹת,
[79]
וְעַתָּה הַצִּילֵנוּ
ה'
מִיַּד אֹיְבֵינוּ וְנַעַבְדֶךָּ:
(יא)
וַיִּשְׁלַח יְהֹוָה אֶת יְרֻבַּעַל וְאֶת בְּדָן וְאֶת יִפְתָּח וְאֶת שְׁמוּאֵל, וַיַּצֵּל אֶתְכֶם מִיַּד אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב וַתֵּשְׁבוּ בֶּטַח:
ואף שלא היו מלכים אז בישראל, הציל ה' אתכם מיד אויביכם היושבים מסביב,
[80]
וַיִּשְׁלַח יְהֹוָה אֶת יְרֻבַּעַל
הוא גדעון,
[81]
וְאֶת בְּדָן
הוא שמשון שבא משבט דן,
[82]
וְאֶת יִפְתָּח
[83]
וְאֶת שְׁמוּאֵל,
[84]
וַיַּצֵּל אֶתְכֶם
ה'
מִיַּד אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב וַתֵּשְׁבוּ בֶּטַח
-בְּבִטְחָה:
(יב)
וַתִּרְאוּ כִּי נָחָשׁ מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן בָּא עֲלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ לִי, לֹא כִּי מֶלֶךְ יִמְלֹךְ עָלֵינוּ וַיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם מַלְכְּכֶם:
ואחר שראיתם שהשגחת ה' עליכם כל היום, הן למכור אתכם ביד אויב בעת מֶרְיֶכֶם, והן להושיעכם כאשר תשובו אליו,
[85]
וַתִּרְאוּ
-כאשר ראיתם
[86]
כִּי נָחָשׁ מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן בָּא עֲלֵיכֶם
למלחמה,
[87]
וַתֹּאמְרוּ
-אמרתם
[88]
לִי,
לֹא
נהיה כאבותינו אשר היה השופט יוצא לפניהם במלחמה, אלא
[89]
כִּי מֶלֶךְ יִמְלֹךְ עָלֵינוּ
והוא ילחם מלחמתינו!
[90]
וַיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם מַלְכְּכֶם
והוא הלוחם מלחמותיכם, ואם כן עשיתם מעשה כסילות בשאלת המלך:
[91]
(יג)
וְעַתָּה הִנֵּה הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם אֲשֶׁר שְׁאֶלְתֶּם וְהִנֵּה נָתַן יְהֹוָה עֲלֵיכֶם מֶלֶךְ:
וְ
אולם
עַתָּה
את הנעשה אין להשיב, כי הלא
[92]
הִנֵּה הַמֶּלֶךְ
מוֹלֵךְ ועומד, והוא המלך
[93]
אֲשֶׁר
לאחר שה' המליך אותו גם אתם חזרתם
[94]
וּ
בְּחַרְתֶּם
בו בגלל התשועה אשר עשה לכם
[95]
, והוא המלך
[96]
אֲשֶׁר שְׁאֶלְתֶּם
מאת ה' כי ימליך מלך עליכם והסכים על ידכם והמליכו,
[97]
וְהִנֵּה
אפילו שחטאתם בבקשתכם
[98]
, הסכים לכם ה'
[99]
וְ
נָתַן יְהֹוָה עֲלֵיכֶם מֶלֶךְ
להושיעכם
[100]
, ואם כן מלוך ימלוך:
[101]
(יד)
אִם תִּירְאוּ אֶת יְהֹוָה וַעֲבַדְתֶּם אֹתוֹ וּשְׁמַעְתֶּם בְּקֹלוֹ וְלֹא תַמְרוּ אֶת פִּי יְהֹוָה וִהְיִתֶם גַּם אַתֶּם וְגַם הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר מָלַךְ עֲלֵיכֶם אַחַר יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם:
ולכן יש שתי אפשרויות,
[102]
אִם תִּירְאוּ אֶת יְהֹוָה וַעֲבַדְתֶּם אֹתוֹ וּשְׁמַעְתֶּם בְּקֹלוֹ
במצוות עשה
[103]
וְלֹא תַמְרוּ אֶת פִּי יְהֹוָה
במצוות לא תעשה
[104]
, אזי המלך יתייחס לבחירת ה'
[105]
וִהְיִתֶם
-ותתקיימו לאורך ימים
[106]
גַּם אַתֶּם וְגַם הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר מָלַךְ עֲלֵיכֶם
, וכולכם תהיו
[107]
אַחַר יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם
כי הוא ילך לפניכם למלחמה, ואתם תלכו אחריו
[108]
, כי המלך יהיה כשר צבאו ההולך בפקודתו, והוא יהיה אמצעי בין ה' וביניכם:
[109]
(טו)
וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ בְּקוֹל יְהֹוָה וּמְרִיתֶם אֶת פִּי יְהֹוָה וְהָיְתָה יַד יְהֹוָה בָּכֶם, וּבַאֲבֹתֵיכֶם:
וְ
אולם
אִם לֹא תִשְׁמְעוּ בְּקוֹל יְהֹוָה
במצוות עשה
[110]
וּמְרִיתֶם אֶת פִּי יְהֹוָה
במצוות לא תעשה, אז ה' יסיר את השגחתו מכם,
[111]
וְהָיְתָה
-ותהיה
יַד יְהֹוָה בָּכֶם,
וּ
כמו
[112]
שהיתה
[113]
בַאֲבֹתֵיכֶם
[114]
שהכה אותם בכל עת שמרדו בו
[115]
, גם בכם תהיה מכת יד ה':
[116]
(טז)
גַּם עַתָּה הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת הַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה אֲשֶׁר יְהֹוָה עֹשֶׂה לְעֵינֵיכֶם:
ואם תשיבו לומר, אם שאלת המלך היתה רעה בעיני ה' למה הסכים על ידינו? אשיב לכם על כך
[117]
גַּם עַתָּה הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ
כי השגחתו דבקה בכם לעשות לעיניכם נפלאות
[118]
, וראו
אֶת הַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה
[119]
אֲשֶׁר יְהֹוָה עֹשֶׂה לְעֵינֵיכֶם
על ידי תפילתי
[120]
, שהקב"ה ישנה סדרי בראשית
[121]
ומזה תדעו כי על אף שלעיתים הבקשה רעה בעיני ה', וגם לשואל היא איננה טובה, הקב"ה ממלא אחריה:
[122]
(יז)
הֲלוֹא קְצִיר חִטִּים הַיּוֹם אֶקְרָא אֶל יְהֹוָה, וְיִתֵּן קֹלוֹת וּמָטָר וּדְעוּ וּרְאוּ כִּי רָעַתְכֶם רַבָּה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם בְּעֵינֵי יְהֹוָה לִשְׁאוֹל לָכֶם מֶלֶךְ:
הֲלוֹא קְצִיר חִטִּים הַיּוֹם
תקופת חג השבועות, שלפי הטבע לא יתכן שירדו גשמים
[123]
, ואם יורדים גשמים סימן קללה הם, וקשה בעיני הקב"ה להביא פורענות בחינם, ולמרות זאת
[124]
אֶקְרָא אֶל יְהֹוָה,
וְיִתֵּן
ה'
קֹלוֹת וּמָטָר
, וזו הוכחה כי ה' ימלא את שאלת המבקש בין אם היא טובה או רעה,
[125]
וּ
בזה
[126]
דְעוּ וּרְאוּ כִּי רָעַתְכֶם רַבָּה
-גדולה
[127]
אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם בְּעֵינֵי יְהֹוָה לִשְׁאוֹל לָכֶם מֶלֶךְ
ולא הייתם צריכים לשאול מלך לזלזל בי:
[128]
(יח)
וַיִּקְרָא שְׁמוּאֵל אֶל יְהֹוָה וַיִּתֵּן יְהֹוָה קֹלֹת וּמָטָר בַּיּוֹם הַהוּא, וַיִּירָא כָל הָעָם מְאֹד אֶת יְהֹוָה וְאֶת שְׁמוּאֵל:
וַיִּקְרָא שְׁמוּאֵל אֶל יְהֹוָה
על המטר,
[129]
וַיִּתֵּן יְהֹוָה
מיד
[130]
קֹלֹת וּמָטָר בַּיּוֹם הַהוּא,
וַיִּירָא כָל הָעָם מְאֹד אֶת יְהֹוָה
בעבור חטא שאלת המלך,
[131]
וְ
גם
אֶת שְׁמוּאֵל
על שהמליכו מלך בחייו וכאילו מאסו בו
[132]
, והבינו שחטאו לה' ובגדו בנביאו:
[133]
(יט)
וַיֹּאמְרוּ כָל הָעָם אֶל שְׁמוּאֵל הִתְפַּלֵּל בְּעַד עֲבָדֶיךָ אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ וְאַל נָמוּת כִּי יָסַפְנוּ עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ רָעָה לִשְׁאֹל לָנוּ מֶלֶךְ:
וַיֹּאמְרוּ כָל הָעָם אֶל שְׁמוּאֵל הִתְפַּלֵּל בְּעַד עֲבָדֶיךָ אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ וְאַל נָמוּת כִּי יָסַפְנוּ
-הוספנו עוד
[134]
עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ רָעָה לִשְׁאֹל
-כאשר ביקשנו להמליך
[135]
לָנוּ מֶלֶךְ:
(כ)
וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ אַתֶּם עֲשִׂיתֶם אֵת כָּל הָרָעָה הַזֹּאת אַךְ אַל תָּסוּרוּ מֵאַחֲרֵי יְהֹוָה וַעֲבַדְתֶּם אֶת יְהֹוָה בְּכָל לְבַבְכֶם:
וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל הָעָם
, היות והסיבה שה' כועס עליכם תלויה במעשיכם, לכן
[136]
אַל תִּירָאוּ
-תפחדו
[137]
, כי לא נשתנה רצון ה' להיטיב עמכם אם תטיבו מעשיכם
[138]
, הלא
[139]
אַתֶּם עֲשִׂיתֶם
כבר
[140]
אֵת כָּל הָרָעָה הַזֹּאת
בבקשתכם מלך
[141]
וזאת אין להשיב,
[142]
אַךְ אַל תָּסוּרוּ מֵאַחֲרֵי יְהֹוָה וַעֲבַדְתֶּם אֶת יְהֹוָה בְּכָל לְבַבְכֶם
ללא כל פניה חיצונית של גמול ועונש
[143]
, ואז יכופר העוון:
[144]
(כא)
וְלֹא תָּסוּרוּ כִּי אַחֲרֵי הַתֹּהוּ אֲשֶׁר לֹא יוֹעִילוּ וְלֹא יַצִּילוּ כִּי תֹהוּ הֵמָּה:
וְלֹא תָּסוּרוּ
מה' ללכת אחרי עבודה זרה,
[145]
כִּי
ההליכה ההיא היא הליכה
[146]
אַחֲרֵי הַתֹּהוּ
[147]
הם האלילים,
[148]
אֲשֶׁר לֹא יוֹעִילוּ וְלֹא יַצִּילוּ כִּי תֹהוּ הֵמָּה
, שאין בהם ממש:
[149]
(כב)
כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְהֹוָה אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, כִּי הוֹאִיל יְהֹוָה לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם:
ואל תיראו
[150]
כִּי
אף על פי שאתם חוטאים לפניו
[151]
לֹא יִטֹּשׁ
-יעזוב
[152]
יְהֹוָה אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר
-למען לא יתמעט
[153]
שְׁמוֹ הַגָּדוֹל,
כִּי הוֹאִיל
-נשבע
[154]
יְהֹוָה לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם
סגולה, ויצא שמו עליכם שהוא מושיעכם, ואם ישחיתכם הרי כאילו נתמעט שמו בגויים ויאמרו שלא יכול להצילם:
[155]
(כג)
גַּם אָנֹכִי חָלִילָה לִּי מֵחֲטֹא לַיהֹוָה מֵחֲדֹל לְהִתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם וְהוֹרֵיתִי אֶתְכֶם בְּדֶרֶךְ הַטּוֹבָה וְהַיְשָׁרָה:
ובאשר למה שפחדתם כי אחדל מלהגן עליכם בזכותי
[156]
, דעו כי כמו שה' יכפר לכם את העוון הזה
[157]
, כך
גַּם אָנֹכִי
אמחול על עלבוני
[158]
, אם אתם תעשו את שלכם לשוב אל ה' בכל לבבכם
[159]
, כי
חָלִילָה לִּי מֵחֲטֹא לַיהֹוָה
ולהיות אכזרי שלא למחול,
[160]
מֵחֲדֹל
-ולחדול
[161]
מִ
לְהִתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם
[162]
, ובאמת אתפלל כאשר אמרתם,
[163]
וְ
אף
[164]
הוֹרֵיתִי
-אלמד
[165]
אֶתְכֶם בְּדֶרֶךְ הַטּוֹבָה וְהַיְשָׁרָה:
(כד)
אַךְ יְראוּ אֶת יְהֹוָה וַעֲבַדְתֶּם אֹתוֹ בֶּאֱמֶת בְּכָל לְבַבְכֶם כִּי רְאוּ אֵת אֲשֶׁר הִגְדִּל עִמָּכֶם:
אַךְ
גם זאת שאעמוד לימינכם תלוי בזה, אם
[166]
תהיו
יְראוּ
-יְרֵאִים
אֶת יְהֹוָה וַעֲבַדְתֶּם אֹתוֹ בֶּאֱמֶת בְּכָל לְבַבְכֶם
כי אז תועיל תפילתי,
[167]
כִּי רְאוּ אֵת אֲשֶׁר הִגְדִּל עִמָּכֶם
חסדו, למחול לכם העוון הזה
[168]
, ומנגד גם נתן קולות ומטר ביום קציר, ותראו כי אשר יחפוץ יעשה בכם לטובה או לרעה כפי מעשיכם, ולא תחשבו כי אין רואה ומשגיח במעשיכם:
[169]
(כה)
וְאִם הָרֵעַ תָּרֵעוּ גַּם אַתֶּם גַּם מַלְכְּכֶם תִּסָּפוּ:
וְ
אולם
אִם הָרֵעַ תָּרֵעוּ
מַעַלְלֵיכֶם
[170]
, לא תועיל תפילתי
[171]
וְ
גַּם אַתֶּם
וְ
גַּם מַלְכְּכֶם
שלא הוכיח אתכם,
[172]
תִּסָּפוּ
-תכלו:
[173]