(א)
בֶּן שָׁנָה שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ וּשְׁתֵּי שָׁנִים מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל:
בֶּן שָׁנָה
-בשנה הראשונה
[1]
שֶׁ
שָׁאוּל
היה
בְּמָלְכוֹ
-במלכותו, בחר לו מיד אנשים גיבורים
[2]
מישראל להילחם בפלשתים,
[3]
וּשְׁתֵּי שָׁנִים מָלַךְ
שאול בסך הכל
[4]
עַל יִשְׂרָאֵל:
(ב)
וַיִּבְחַר לוֹ שָׁאוּל שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מִיִּשְׂרָאֵל וַיִּהְיוּ עִם שָׁאוּל אַלְפַּיִם בְּמִכְמָשׂ וּבְהַר בֵּית אֵל, וְאֶלֶף הָיוּ עִם יוֹנָתָן בְּגִבְעַת בִּנְיָמִין, וְיֶתֶר הָעָם שִׁלַּח אִישׁ לְאֹהָלָיו:
ובעודו בגלגל, בעת חידוש המלוכה,
[5]
וַיִּבְחַר לוֹ שָׁאוּל שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים
גיבורים
[6]
מִיִּשְׂרָאֵל
להיות מוכנים לשמשו בעת הצורך
[7]
, וחילקם שאול לשני ראשים,
[8]
וַיִּהְיוּ עִם שָׁאוּל
עצמו
אַלְפַּיִם
גיבורים
בְּמִכְמָשׂ וּבְהַר בֵּית אֵל,
וְאֶלֶף
גיבורים
הָיוּ עִם יוֹנָתָן
בנו
בְּגִבְעַת בִּנְיָמִין,
וְ
את
יֶתֶר הָעָם
שהיו תשושי כח,
[9]
שִׁלַּח
שאול
אִישׁ לְאֹהָלָיו
כי לא רצה להכביד על ישראל:
[10]
(ג)
וַיַּךְ יוֹנָתָן אֵת נְצִיב פְּלִשְׁתִּים אֲשֶׁר בְּגֶבַע וַיִּשְׁמְעוּ פְּלִשְׁתִּים, וְשָׁאוּל תָּקַע בַּשּׁוֹפָר בְּכָל הָאָרֶץ לֵאמֹר יִשְׁמְעוּ הָעִבְרִים:
והיו אז ישראל תחת יד פלשתים, והפלשתים מינו נציב בגבע בנימין
[11]
, למשול שם ולגבות עבורם מס מישראל
[12]
, וכדי למרוד בפלשתים
[13]
וַיַּךְ
-הרג
[14]
יוֹנָתָן אֵת נְצִיב פְּלִשְׁתִּים אֲשֶׁר
היה
בְּגֶבַע
, וזאת מבלי ששאול אביו ידע,
[15]
וַיִּשְׁמְעוּ
על כך
פְּלִשְׁתִּים,
וְשָׁאוּל
אשר שלח את האנשים לאהליהם, הוצרך להודיעם שיכינו עצמם למלחמה, ולכן
[16]
תָּקַע
-ציוה שאול לתקוע
[17]
בַּשּׁוֹפָר בְּכָל הָאָרֶץ לֵאמֹר
-ואמר כך:
יִשְׁמְעוּ הָעִבְרִים
שמרדנו בפלשתים
[18]
וְיִשָּׁמְרוּ מהם
[19]
, וכן יאספו מקניהם הביתה
[20]
וְיֵצְאוּ למלחמה, כי ידע שאול שכאשר ישמעו פלשתים שנהרג נציבם יצאו להילחם נגד ישראל:
[21]
(ד)
וְכָל יִשְׂרָאֵל שָׁמְעוּ לֵאמֹר הִכָּה שָׁאוּל אֶת נְצִיב פְּלִשְׁתִּים, וְגַם נִבְאַשׁ יִשְׂרָאֵל בַּפְּלִשְׁתִּים וַיִּצָּעֲקוּ הָעָם אַחֲרֵי שָׁאוּל הַגִּלְגָּל:
וְכָל יִשְׂרָאֵל שָׁמְעוּ לֵאמֹר
-שאומרים
הִכָּה
-הרג
שָׁאוּל
[22]
אֶת נְצִיב פְּלִשְׁתִּים,
וְגַם נִבְאַשׁ
-נתעב
[23]
ונמאס
[24]
יִשְׂרָאֵל בַּפְּלִשְׁתִּים
-בעיני פלשתים
[25]
, והבינו ישראל כי המלחמה עתידה לבוא, ולכן
[26]
וַיִּצָּעֲקוּ
-נאספו
[27]
הָעָם
ללכת
[28]
אַחֲרֵי שָׁאוּל
אל
הַגִּלְגָּל
כי מזמן חידוש המלוכה עדיין היה שם:
[29]
(ה)
וּפְלִשְׁתִּים נֶאֶסְפוּ לְהִלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל שְׁלֹשִׁים אֶלֶף רֶכֶב וְשֵׁשֶׁת אֲלָפִים פָּרָשִׁים, וְעָם כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם לָרֹב, וַיַּעֲלוּ וַיַּחֲנוּ בְמִכְמָשׂ קִדְמַת בֵּית אָוֶן:
וּפְלִשְׁתִּים נֶאֶסְפוּ לְהִלָּחֵם עִם
-נגד
יִשְׂרָאֵל
, כאשר במחנה פלשתים היו
שְׁלֹשִׁים אֶלֶף רֶכֶב
-מרכבות
וְשֵׁשֶׁת אֲלָפִים פָּרָשִׁים,
וְ
כן
עָם
רב
כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם לָרֹב,
וַיַּעֲלוּ
פלשתים
וַיַּחֲנוּ בְמִכְמָשׂ קִדְמַת
-במזרח
[30]
בֵּית אָוֶן:
(ו)
וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל רָאוּ כִּי צַר לוֹ כִּי נִגַּשׂ הָעָם וַיִּתְחַבְּאוּ הָעָם בַּמְּעָרוֹת וּבַחֲוָחִים וּבַסְּלָעִים וּבַצְּרִחִים וּבַבֹּרוֹת:
וְאִישׁ
-ואנשי
יִשְׂרָאֵל רָאוּ כִּי צַר לוֹ
-שהם בצרה,
[31]
כִּי נִגַּשׂ
-נדחק
[32]
ונלחץ
[33]
הָעָם
מפלשתים
[34]
מפני שהדבר בא אליהם פתאום,
[35]
וַיִּתְחַבְּאוּ הָעָם
אשר בְּמִכְמָשׂ
[36]
בַּמְּעָרוֹת וּבַחֲוָחִים
-בין הקוצים
[37]
וּבַסְּלָעִים וּבַצְּרִחִים
-ובמגדלים גבוהים
[38]
וּבַבֹּרוֹת
-ובגומות:
[39]
(ז)
וְעִבְרִים עָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן אֶרֶץ גָּד וְגִלְעָד וְשָׁאוּל עוֹדֶנּוּ בַגִּלְגָּל וְכָל הָעָם חָרְדוּ אַחֲרָיו:
וְ
חלק אחר
[40]
מן הָ
עִבְרִים עָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן
לברוח מהפלשתים
[41]
, וברחו אל
[42]
אֶרֶץ גָּד וְגִלְעָד
הרחוקה,
[43]
וְשָׁאוּל עוֹדֶנּוּ
-עוד היה
[44]
בַגִּלְגָּל
שלא ירד עדיין לקראת המלחמה
[45]
כי היה מצפה לשמואל שיבוא ביום השביעי
[46]
כפי שאמר,
[47]
וְכָל
שאר
הָעָם
אשר לא התחבאו ולא ברחו,
[48]
חָרְדוּ
-מיהרו ללכת
[49]
אַחֲרָיו
למלחמה:
[50]
(ח)
וַיּוֹחֶל (וייחל שִׁבְעַת יָמִים לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר שְׁמוּאֵל, וְלֹא בָא שְׁמוּאֵל הַגִּלְגָּל וַיָּפֶץ הָעָם מֵעָלָיו:
וַיּוֹחֶל (וייחל
כתיב)
-והמתין
[51]
שאול
שִׁבְעַת יָמִים לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר
אמר לו
[52]
שְׁמוּאֵל,
[53]
וְ
כאשר הגיע היום השביעי וראו העם כי
[54]
לֹא בָא שְׁמוּאֵל
אל
הַגִּלְגָּל
במועד שנקבע,
[55]
וַיָּפֶץ
-נתפזרו והלכו
[56]
הָעָם מֵעָלָיו
-ממנו
[57]
, והתיירא שאול להישאר לבדו:
[58]
(ט)
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל הַגִּשׁוּ אֵלַי הָעֹלָה וְהַשְּׁלָמִים, וַיַּעַל הָעֹלָה:
וכאשר ראה שאול כי לא בא שמואל ביום השביעי בבוקר להעלות העולה, וכבר הכין העולה והשלמים כמו שאמר לו שמואל
[59]
, קרא שאול לכהן,
[60]
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל הַגִּשׁוּ אֵלַי
את
הָעֹלָה וְהַשְּׁלָמִים,
וַיַּעַל הָעֹלָה
, ובזה עבר על ציוויו של שמואל
[61]
, וחטא בזה כי היה לו להמתין כל היום עד הערב, כי באמת שמואל הגיע אז
[62]
, אולם שאול חשב ששמואל ציווהו רק שלא ילחם עד שיודיעהו מה יעשה, ולא שלא יקריב קרבן:
[63]
(י)
וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ לְהַעֲלוֹת הָעֹלָה וְהִנֵּה שְׁמוּאֵל בָּא וַיֵּצֵא שָׁאוּל לִקְרָאתוֹ לְבָרֲכוֹ:
וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ לְהַעֲלוֹת
את
הָעֹלָה
ועדיין לא הספיק להקריב את השלמים,
[64]
וְהִנֵּה שְׁמוּאֵל בָּא
לגלגל,
וַיֵּצֵא שָׁאוּל לִקְרָאתוֹ לְבָרֲכוֹ
-להקביל פניו ולשאול בשלומו:
[65]
(יא)
וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל מֶה עָשִׂיתָ וַיֹּאמֶר שָׁאוּל כִּי רָאִיתִי כִי נָפַץ הָעָם מֵעָלַי, וְאַתָּה לֹא בָאתָ לְמוֹעֵד הַיָּמִים וּפְלִשְׁתִּים נֶאֱסָפִים מִכְמָשׂ:
ושמואל ידע בדרך נבואה כי העלה שאול את העולה,
[66]
וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל
לשאול
מֶה עָשִׂיתָ
?! הלא אמרתי לך הנני יורד אליך להעלות העולה, אני אעלה אותה ולא אתה!
[67]
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל
עשיתי זאת
כִּי רָאִיתִי כִי נָפַץ הָעָם מֵעָלַי,
וְאַתָּה לֹא בָאתָ לְמוֹעֵד
-לזמן
[68]
הַיָּמִים
שקבעת
[69]
בתחילת היום,
[70]
וּפְלִשְׁתִּים נֶאֱסָפִים
למלחמה עלינו בְּ
מִכְמָשׂ
והשעה דחוקה
[71]
, והם באים נגדינו ורציתי לחלות את פני ה':
[72]
(יב)
וָאֹמַר, עַתָּה יֵרְדוּ פְלִשְׁתִּים אֵלַי הַגִּלְגָּל וּפְנֵי יְהֹוָה לֹא חִלִּיתִי וָאֶתְאַפַּק וָאַעֲלֶה הָעֹלָה:
וָאֹמַר,
עַתָּה
הואיל ונאספו, בודאי
[73]
יֵרְדוּ פְלִשְׁתִּים אֵלַי
אל
הַגִּלְגָּל
ובעל כורחי אלחם עמהם,
[74]
וּפְנֵי
-ולפני
[75]
יְהֹוָה
עדיין
[76]
לֹא חִלִּיתִי
-התפללתי,
[77]
וָאֶתְאַפַּק
-ונתחזקתי על רצוני
[78]
, וכנגד ליבי שהיה אומר לי להמתין לך
[79]
וָאַעֲלֶה
-העליתי את
[80]
הָעֹלָה:
[81]
(יג)
וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל נִסְכָּלְתָּ לֹא שָׁמַרְתָּ אֶת מִצְוַת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר צִוָּךְ כִּי עַתָּה הֵכִין יְהֹוָה אֶת מַמְלַכְתְּךָ אֶל יִשְׂרָאֵל עַד עוֹלָם:
וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל
, חשבת להתחכם בשכלך על דברי ה'
[82]
אולם עשית ההיפך!
[83]
נִסְכָּלְתָּ
-עשית מעשה סכלות
[84]
וטיפשות
[85]
בכך שֶׁ
לֹא שָׁמַרְתָּ אֶת מִצְוַת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר צִוָּךְ
על ידי ולא המתנת כל היום עד בואי,
[86]
כִּי
אם היית עומד בניסיון
[87]
ושומר את מצוות ה'
[88]
ומקיים את דברי הנבואה בתמימות מבלי להתחכם,
[89]
עַתָּה
בזכות זו,
[90]
הֵכִין
-היה מכין
[91]
יְהֹוָה אֶת מַמְלַכְתְּךָ אֶל יִשְׂרָאֵל עַד עוֹלָם:
[92]
(יד)
וְעַתָּה מַמְלַכְתְּךָ לֹא תָקוּם בִּקֵּשׁ יְהֹוָה לוֹ אִישׁ כִּלְבָבוֹ וַיְצַוֵּהוּ יְהֹוָה לְנָגִיד עַל עַמּוֹ כִּי לֹא שָׁמַרְתָּ אֵת אֲשֶׁר צִוְּךָ יְהֹוָה:
וְעַתָּה
הואיל ולא שמרת
[93]
את דברי הנבואה
[94]
, לא רק שלא יכין ה' את ממלכתך לעולם, אלא גם
[95]
מַמְלַכְתְּךָ
זו
לֹא תָקוּם
, כי נתנה ה' לאיש אחר
[96]
, וכבר
[97]
בִּקֵּשׁ יְהֹוָה
ומצא
[98]
לוֹ אִישׁ כִּלְבָבוֹ
השומר מצוותיו,
[99]
וַיְצַוֵּהוּ
-וגזר עליו
[100]
יְהֹוָה
שהוא יהיה
[101]
לְנָגִיד עַל עַמּוֹ
, וזאת כעונש על
[102]
כִּי לֹא שָׁמַרְתָּ אֵת אֲשֶׁר צִוְּךָ יְהֹוָה:
(טו)
וַיָּקָם שְׁמוּאֵל וַיַּעַל מִן הַגִּלְגָּל גִּבְעַת בִּנְיָמִן וַיִּפְקֹד שָׁאוּל אֶת הָעָם הַנִּמְצְאִים עִמּוֹ כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ:
וַיָּקָם שְׁמוּאֵל
ושאול היה נמשך אחריו,
[103]
וַיַּעַל מִן הַגִּלְגָּל
אל
גִּבְעַת בִּנְיָמִן
שם היו יונתן ואנשיו,
[104]
וַיִּפְקֹד שָׁאוּל אֶת הָעָם הַנִּמְצְאִים עִמּוֹ
שלא נפוצו מעליו
[105]
והיו
כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ
בלבד, כי יתר העם ברחו מרוב פחד:
[106]
(טז)
וְשָׁאוּל וְיוֹנָתָן בְּנוֹ וְהָעָם הַנִּמְצָא עִמָּם יֹשְׁבִים בְּגֶבַע בִּנְיָמִן, וּפְלִשְׁתִּים חָנוּ בְמִכְמָשׂ:
וְשָׁאוּל וְיוֹנָתָן בְּנוֹ וְהָעָם הַנִּמְצָא עִמָּם יֹשְׁבִים
-היו מתעכבים
[107]
בְּגֶבַע בִּנְיָמִן,
וּפְלִשְׁתִּים חָנוּ
-היו חונים קרוב אליהם,
[108]
בְמִכְמָשׂ:
(יז)
וַיֵּצֵא הַמַּשְׁחִית מִמַּחֲנֵה פְלִשְׁתִּים שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים הָרֹאשׁ אֶחָד יִפְנֶה אֶל דֶּרֶךְ עָפְרָה אֶל אֶרֶץ שׁוּעָל:
וַיֵּצֵא
החיל
הַמַּשְׁחִית
הם גיבורי החיל, אחוזי חרב מלומדי מלחמה המשחיתים,
[109]
מִמַּחֲנֵה פְלִשְׁתִּים
והתחלקו לִ
שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים
-חלקים,
[110]
הָרֹאשׁ
-החלק הָ
אֶחָד יִפְנֶה
-פנה
אֶל דֶּרֶךְ עָפְרָה אֶל אֶרֶץ שׁוּעָל
היא ארץ הדרום:
[111]
(יח)
וְהָרֹאשׁ אֶחָד יִפְנֶה דֶּרֶךְ בֵּית חֹרוֹן, וְהָרֹאשׁ אֶחָד יִפְנֶה דֶּרֶךְ הַגְּבוּל הַנִּשְׁקָף עַל גֵּי הַצְּבֹעִים הַמִּדְבָּרָה:
וְהָרֹאשׁ
-וחלק
אֶחָד יִפְנֶה
-פנה
דֶּרֶךְ בֵּית חֹרוֹן,
וְהָרֹאשׁ
-וחלק
אֶחָד יִפְנֶה
-פנה
דֶּרֶךְ הַגְּבוּל הַנִּשְׁקָף
שהיה נראה לעומד
[112]
עַל גֵּי הַצְּבֹעִים
שנקרא כך מפני שמצויים בו צבועים
[113]
, ודרך הגבול הזו פנתה
[114]
הַמִּדְבָּרָה
-אל המדבר:
(יט)
וְחָרָשׁ לֹא יִמָּצֵא בְּכֹל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כִּי אָמְרוּ (אמר פְלִשְׁתִּים פֶּן יַעֲשׂוּ הָעִבְרִים חֶרֶב אוֹ חֲנִית:
וְ
לא ניתן היה להכין כלי מלחמה כי
[115]
חָרָשׁ
-אומן ברזל
[116]
לֹא יִמָּצֵא
-לא היה מצוי בתחילת מלכות שאול
[117]
בְּכֹל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
שהעבירו אותם משם הפלשתים שהיו מושלים בישראל,
[118]
כִּי אָמְרוּ (אמר
[119]
כתיב)
הַ
פְלִשְׁתִּים פֶּן יַעֲשׂוּ הָעִבְרִים חֶרֶב אוֹ חֲנִית
-כלי זין להילחם נגדנו
[120]
ולמרוד בנו:
[121]
(כ)
וַיֵּרְדוּ כָל יִשְׂרָאֵל הַפְּלִשְׁתִּים לִלְטוֹשׁ אִישׁ אֶת מַחֲרַשְׁתּוֹ וְאֶת אֵתוֹ וְאֶת קַרְדֻּמּוֹ וְאֵת מַחֲרֵשָׁתוֹ:
ולכן גם כאשר היו צריכים לחרשי ברזל ללטוש איתים וקרדומות ומחרישות, היו זקוקים
[122]
וַיֵּרְדוּ
-לרדת
[123]
כָל יִשְׂרָאֵל
אל ארץ
[124]
הַפְּלִשְׁתִּים
כדי
לִלְטוֹשׁ
-לחדד
[125]
אִישׁ אֶת מַחֲרַשְׁתּוֹ
-כלי ברזל שחורשים בו,
[126]
וְאֶת אֵתוֹ
-כלי כמין כף
[127]
שחופרים בו,
[128]
וְאֶת קַרְדֻּמּוֹ
-גרזן
[129]
שחוטבים בו עצים,
[130]
וְאֵת מַחֲרֵשָׁתוֹ
-כלי אומנותו:
[131]
(כא)
וְהָיְתָה הַפְּצִירָה פִים לַמַּחֲרֵשֹׁת וְלָאֵתִים וְלִשְׁלֹשׁ קִלְּשׁוֹן וּלְהַקַּרְדֻּמִּים וּלְהַצִּיב הַדָּרְבָן:
ואותם האנשים שהיה להם טורח
[132]
, ולא היה להם פנאי
[133]
, ולא רצו לרדת אל הפלשתים
[134]
, היו לוטשים בעצמם את כליהם,
[135]
וְהָיְתָה
להם
הַפְּצִירָה פִים
-המשייפת
[136]
, משמשת להם לִמְלַטֶּשֶׁת
[137]
לַמַּחֲרֵשֹׁת וְלָאֵתִים
[138]
וְלִשְׁלֹשׁ קִלְּשׁוֹן
הוא מזלג בעל שלוש שיניים
[139]
עשוי כמין עתר
[140]
המשמש לסילוק הזבל,
[141]
וּלְהַקַּרְדֻּמִּים
-ולקרדומים
[142]
וּלְהַצִּיב
ביושר
[143]
את
הַדָּרְבָן
-המחט שבראש המקל שבמלמד הבקר, ולשם כך לחדדו:
[144]
(כב)
וְהָיָה בְּיוֹם מִלְחֶמֶת וְלֹא נִמְצָא חֶרֶב וַחֲנִית בְּיַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר אֶת שָׁאוּל וְאֶת יוֹנָתָן וַתִּמָּצֵא לְשָׁאוּל וּלְיוֹנָתָן בְּנוֹ:
וְהָיָה בְּיוֹם מִלְחֶמֶת
פלשתים,
[145]
וְלֹא נִמְצָא חֶרֶב וַחֲנִית בְּיַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר אֶת
-עם
שָׁאוּל וְאֶת
-ועם
יוֹנָתָן
, כי לא היה בישראל חרש ברזל לעשותם,
[146]
וַתִּמָּצֵא
-אבל נמצאה
[147]
לְשָׁאוּל וּלְיוֹנָתָן בְּנוֹ
על ידי נס
[148]
, שהמלאך המציאה להם:
[149]
(כג)
וַיֵּצֵא מַצַּב פְּלִשְׁתִּים אֶל מַעֲבַר מִכְמָשׂ:
וַיֵּצֵא מַצַּב
שרי החיל
[150]
של מחנה הַ
פְּלִשְׁתִּים אֶל מַעֲבַר
-צד
[151]
מִכְמָשׂ
להתקרב אל הגבעה שם היו שאול ויונתן
[152]
, והתגרו בהם למלחמה:
[153]