(א)
וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה, וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה, לֵאמֹר:
וַיְהִי
[1]
אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה
[2]
עֶבֶד יְהוָה,
[3]
לאחר שתמו שלושים ימי האבל,
[4]
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן
[5]
אשר היה
מְשָׁרֵת
[6]
-משרתו של
מֹשֶׁה, לֵאמֹר
-וכך אמר לו:
[7]
(ב)
מֹשֶׁה עַבְדִּי מֵת וְעַתָּה קוּם - עֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, אַתָּה וְכָל הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:
מֹשֶׁה עַבְדִּי מֵת
ואילו היה עדיין חי, לא יכולתם לעבור את הירדן כי עליו נגזר לבל יעבור אותו,
[8]
וְעַתָּה
הואיל והוא מת,
[9]
קוּם -
הזדרז
[10]
לַ
עֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, אַתָּה וְכָל הָעָם הַזֶּה
אחריך
[11]
, ללכת
אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:
(ג)
כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ, לָכֶם נְתַתִּיו, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל מֹשֶׁה:
ואל תתעצלו בכיבוש הארץ, כי
[12]
כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ
[13]
כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ, לָכֶם נְתַתִּיו
[14]
, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל מֹשֶׁה:
[15]
(ד)
מֵהַמִּדְבָּר, וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר פְּרָת כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים, וְעַד הַיָּם הַגָּדוֹל מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם:
ואלו גבולות הארץ שנאמרו למשה,
[16]
מֵהַמִּדְבָּר,
הוא מדבר קדש הנקרא מדבר צין שעל יד אדום
[17]
, בגבול הנגב
[18]
, בדרום מזרח הארץ,
[19]
וְ
עד יער
הַלְּבָנוֹן
[20]
הַזֶּה
שבמזרחה של ישראל,
[21]
וְעַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר פְּרָת
[22]
שבצפון
[23]
, כך יהיה גבול רוחב הארץ מדרום לצפון בצידה המזרחי, ובכלל זה
[24]
כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים,
ומשם
וְעַד הַיָּם הַגָּדוֹל
[25]
בכיוון
[26]
מְבוֹא
-מקום שקיעת
[27]
הַשָּׁמֶשׁ
במערבה של ישראל
[28]
, זה יהיה גבולה של כל הארץ לאורכה מן המזרח למערב
[29]
, כך
יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם:
[30]
(ה)
לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ לְפָנֶיךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ לֹא אַרְפְּךָ וְלֹא אֶעֶזְבֶךָּ:
וכפי שהבטחתי למשה,
[31]
לֹא יִתְיַצֵּב
-יתגבר
[32]
אִישׁ
[33]
לְפָנֶיךָ
לתפוס שררה או לדבר דבר נגדך
[34]
כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ
אלא אתה תהיה המנהיג;
[35]
כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם מֹשֶׁה
שקרעתי למשה את הים
[36]
אֶהְיֶה עִמָּךְ
להשרות שכינתי עליך בניסים ובנפלאות
[37]
ואקרע לפניך את הירדן,
[38]
לֹא אַרְפְּךָ
-לא אתן לך רפיון ממני
[39]
ואחזק אותך,
[40]
וְלֹא אֶעֶזְבֶךָּ
שלא תסור רוח קדשי ממך:
[41]
(ו)
חֲזַק - וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תַּנְחִיל אֶת הָעָם הַזֶּה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתָם לָתֵת לָהֶם:
חֲזַק -
תתחזק
[42]
וֶאֱמָץ
[43]
בהנהגת העם כראוי
[44]
להנחילו את הארץ
[45]
, והיה לבן חיל,
[46]
כִּי אַתָּה תַּנְחִיל אֶת הָעָם הַזֶּה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתָם לָתֵת לָהֶם
ושבועתי לא תשוב ריקם:
[47]
(ז)
רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוְּךָ מֹשֶׁה עַבְדִּי אַל תָּסוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול, לְמַעַן תַּשְׂכִּיל בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ:
רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד
בתורה,
[48]
לִשְׁמֹר
את עצמך ממצוות לא תעשה
[49]
, וְ
לַעֲשׂוֹת
מצוות עשה,
[50]
כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוְּךָ מֹשֶׁה עַבְדִּי
[51]
אַל תָּסוּר מִמֶּנּוּ
[52]
יָמִין וּשְׂמֹאול
[53]
, לְמַעַן
-ובעבור שמירת התורה
[54]
תַּשְׂכִּיל
-תצליח
[55]
בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ
, כי מצוות התורה ילמדו דרך סלולה בכל דרכי בני אדם
[56]
, כי לולא זאת לא תוכל להועיל כלום בהנהגת העם כראוי:
[57]
(ח)
לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ, כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל:
לֹא יָמוּשׁ
-יסור
[58]
סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה
[59]
מִפִּיךָ
ותעיין ותעסוק בו,
[60]
וְהָגִיתָ
-ותתבונן
[61]
בּוֹ
בליבך
[62]
יוֹמָם וָלַיְלָה
[63]
, לְמַעַן תִּשְׁמֹר
את מצוות לא תעשה
[64]
, ו
לַעֲשׂוֹת
את מצוות העשה
[65]
, ותעשה
כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ, כִּי אָז
כשתשמור לעשות כן,
[66]
תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז
גם
תַּשְׂכִּיל:
[67]
(ט)
הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ אַל תַּעֲרֹץ וְאַל תֵּחָת כִּי עִמְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ:
ולאחר שציוהו הקב"ה על החיזוק בחלוקת הנחלות ובשמירת התורה, הסביר לו כי לא חיזקו כאן בענייני המלחמות נגד האויבים כי כבר חיזקו בעניין זה בעבר, וכך אמר לו הקב"ה,
[68]
הֲלוֹא
[69]
צִוִּיתִיךָ
בימי משה
[70]
חֲזַק וֶאֱמָץ
במלחמה מול האויב,
[71]
אַל תַּעֲרֹץ וְאַל תֵּחָת
-אל תפחד
[72]
והמשך להתחזק בליבך ולא ליפול ממדרגתך,
[73]
כִּי עִמְּךָ יְהֹוָה
[74]
אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ
גם בלכתך למלחמה נגד האויב:
[75]
(י)
וַיְצַו יְהוֹשֻׁעַ אֶת שֹׁטְרֵי הָעָם לֵאמֹר:
ועתה כששמע את דבר ה׳, התחזק יהושע,
[76]
וַיְצַו
-וציווה
יְהוֹשֻׁעַ
ביום ההוא שתמו ימי אבלו של משה
[77]
אֶת שֹׁטְרֵי הָעָם
הממונים להשמיע לעם דברי המושל ולוודא את קיומם,
[78]
לֵאמֹר
וכך אמר להם:
[79]
(יא)
עִבְרוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה וְצַוּוּ אֶת הָעָם לֵאמֹר הָכִינוּ לָכֶם צֵידָה כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים, אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם לְרִשְׁתָּהּ:
עִבְרוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה וְצַוּוּ אֶת הָעָם לֵאמֹר
-ותאמרו להם,
הָכִינוּ לָכֶם צֵידָה
-מזון,
[80]
כִּי בְּעוֹד
-בסוף
[81]
שְׁלֹשֶׁת יָמִים
[82]
, אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה
כדי
לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם לְרִשְׁתָּהּ:
(יב)
וְלָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה אָמַר יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר:
וְלָראוּבֵנִי
-ולשבט ראובן,
וְלַגָּדִי
-ולשבט גד,
[83]
וְלַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה
אשר התנחלו מעבר לירדן,
[84]
אָמַר יְהוֹשֻׁעַ
עוד לפני שה' דיבר איתו,
[85]
לֵאמֹר
-וכך אמר להם:
(יג)
זָכוֹר אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה, לֵאמֹר - יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם מֵנִיחַ לָכֶם וְנָתַן לָכֶם אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת:
זָכוֹר
-עליכם לזכור
[86]
אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה
[87]
, לֵאמֹר -
ועוד אמר להם יהושע,
[88]
יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם מֵנִיחַ לָכֶם
נותן לכם מקום מנוחה,
[89]
וְ
זאת בכך
[90]
שֶׁ
נָתַן לָכֶם אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת
שבעבר הירדן
[91]
כאשר ביקשתם:
[92]
(יד)
נְשֵׁיכֶם טַפְּכֶם וּמִקְנֵיכֶם יֵשְׁבוּ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל וַעֲזַרְתֶּם אוֹתָם:
נְשֵׁיכֶם
וְ
טַפְּכֶם וּמִקְנֵיכֶם יֵשְׁבוּ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְאַתֶּם
בני גד ובני ראובן
[93]
תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים
-מזויינים
[94]
לִפְנֵי אֲחֵיכֶם
כי על מנת כן נתן לכם ה' את הארץ הזו,
[95]
כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל
שבכם יעברו חלוצים
[96]
וַעֲזַרְתֶּם אוֹתָם
-את שאר השבטים בכיבוש הארץ:
(טו)
עַד אֲשֶׁר יָנִיחַ יְהוָה לַאֲחֵיכֶם כָּכֶם - וְיָרְשׁוּ גַם הֵמָּה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָהֶם, וְשַׁבְתֶּם לְאֶרֶץ יְרֻשַּׁתְכֶם וִירִשְׁתֶּם אוֹתָהּ, אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרַח הַשָּׁמֶשׁ -:
ואל תתעצלו ותפחדו לצאת למלחמה לעזרת אחיכם, כי לא תתמיד הליכתכם בארץ הרבה זמן אלא
[97]
עַד אֲשֶׁר יָנִיחַ יְהוָה
-יתן ה' מקום מנוחה
[98]
לַאֲחֵיכֶם כָּכֶם -
כפי שנתן לכם,
[99]
וְיָרְשׁוּ גַם הֵמָּה
-גם הם, כמותכם,
[100]
אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָהֶם, וְ
אז תהיו בטוחים כי
[101]
שַׁבְתֶּם
-תשובו בלי עיכוב
[102]
לְאֶרֶץ יְרֻשַּׁתְכֶם
ותאחזו בה מבלי מערער, וזאת משום שקיימתם את התנאי,
[103]
וִירִשְׁתֶּם
-ותירשו
אוֹתָהּ,
את הארץ
אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה
[104]
בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרַח הַשָּׁמֶשׁ -
המזרחי:
[105]
(טז)
וַיַּעֲנוּ אֶת יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר כֹּל אֲשֶׁר צִוִּיתָנוּ נַעֲשֶׂה וְאֶל כָּל אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵנוּ נֵלֵךְ,:
וַיַּעֲנוּ
הראובני הגדי וחצי שבט המנשה
אֶת יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר
-ואמרו לו,
כֹּל אֲשֶׁר צִוִּיתָנוּ נַעֲשֶׂה
, ואין אתה צריך להזכירנו את צִוּוּיוֹ של משה, כי גם הציווי שלך מספיק כדי שנעשה כן, ולא רק את הדבר הזה שחויבנו לעשות מצד היושר נעשה, אלא כל אשר תצוינו נעשה
[106]
וְאֶל כָּל אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵנוּ נֵלֵךְ,
ולא רק לעבור דרך הירדן, כי גם אם תשלחנו לסוף העולם נלך
[107]
, ואף אם לא ילכו ישראל עִמָּנוּ אנו נלך, כי בה' בטחנו ולא נעבור על דבריך:
[108]
(יז)
כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ אֶל מֹשֶׁה כֵּן נִשְׁמַע אֵלֶיךָ רַק יִהְיֶה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם מֹשֶׁה:
כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ אֶל מֹשֶׁה כֵּן נִשְׁמַע אֵלֶיךָ
לעבור את הירדן ולעשות שליחותך,
[109]
רַק
-ובלבד
[110]
שתלך בדרך משה
[111]
שֶׁ
יִהְיֶה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם מֹשֶׁה
ויעשה הוא יתברך העזר הראוי לך
[112]
, ואז לא רק שנעשה שליחותך, אלא:
[113]
(יח)
כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יַמְרֶה אֶת פִּיךָ - וְלֹא יִשְׁמַע אֶת דְּבָרֶיךָ לְכֹל אֲשֶׁר תְּצַוֶּנּוּ, יוּמָת! רַק חֲזַק וֶאֱמָץ:
כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יַמְרֶה אֶת פִּיךָ -
יסרב לדבריך,
[114]
וְלֹא יִשְׁמַע אֶת דְּבָרֶיךָ לְכֹל אֲשֶׁר תְּצַוֶּנּוּ, יוּמָת!
רַק
-ובלבד
[115]
שתקיים אף אתה את הציווי שציווך משה
חֲזַק
-להתחזק כראוי למנהיג העם
[116]
, ולהעניש את המורדים ולא למחול על כבודך,
[117]
וֶאֱמָץ
-ולהיות אמיץ כמנהיג הגון:
[118]