/ יהושע פרק א'

פסוקים

יהושע פרק א'

(א) וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה, וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה, לֵאמֹר: וַיְהִי [1] אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה [2] עֶבֶד יְהוָה, [3] לאחר שתמו שלושים ימי האבל, [4] וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן [5] אשר היה מְשָׁרֵת [6] -משרתו של מֹשֶׁה, לֵאמֹר -וכך אמר לו: [7]
(ב) מֹשֶׁה עַבְדִּי מֵת וְעַתָּה קוּם - עֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, אַתָּה וְכָל הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: מֹשֶׁה עַבְדִּי מֵת ואילו היה עדיין חי, לא יכולתם לעבור את הירדן כי עליו נגזר לבל יעבור אותו, [8] וְעַתָּה הואיל והוא מת, [9] קוּם - הזדרז [10] לַ עֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, אַתָּה וְכָל הָעָם הַזֶּה אחריך [11] , ללכת אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:
(ג) כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ, לָכֶם נְתַתִּיו, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל מֹשֶׁה: ואל תתעצלו בכיבוש הארץ, כי [12] כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ [13] כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ, לָכֶם נְתַתִּיו [14] , כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל מֹשֶׁה: [15]
(ד) מֵהַמִּדְבָּר, וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר פְּרָת כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים, וְעַד הַיָּם הַגָּדוֹל מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם: ואלו גבולות הארץ שנאמרו למשה, [16] מֵהַמִּדְבָּר, הוא מדבר קדש הנקרא מדבר צין שעל יד אדום [17] , בגבול הנגב [18] , בדרום מזרח הארץ, [19] וְ עד יער הַלְּבָנוֹן [20] הַזֶּה שבמזרחה של ישראל, [21] וְעַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר פְּרָת [22] שבצפון [23] , כך יהיה גבול רוחב הארץ מדרום לצפון בצידה המזרחי, ובכלל זה [24] כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים, ומשם וְעַד הַיָּם הַגָּדוֹל [25] בכיוון [26] מְבוֹא -מקום שקיעת [27] הַשָּׁמֶשׁ במערבה של ישראל [28] , זה יהיה גבולה של כל הארץ לאורכה מן המזרח למערב [29] , כך יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם: [30]
(ה) לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ לְפָנֶיךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ לֹא אַרְפְּךָ וְלֹא אֶעֶזְבֶךָּ: וכפי שהבטחתי למשה, [31] לֹא יִתְיַצֵּב -יתגבר [32] אִישׁ [33] לְפָנֶיךָ לתפוס שררה או לדבר דבר נגדך [34] כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ אלא אתה תהיה המנהיג; [35] כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם מֹשֶׁה שקרעתי למשה את הים [36] אֶהְיֶה עִמָּךְ להשרות שכינתי עליך בניסים ובנפלאות [37] ואקרע לפניך את הירדן, [38] לֹא אַרְפְּךָ -לא אתן לך רפיון ממני [39] ואחזק אותך, [40] וְלֹא אֶעֶזְבֶךָּ שלא תסור רוח קדשי ממך: [41]
(ו) חֲזַק - וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תַּנְחִיל אֶת הָעָם הַזֶּה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתָם לָתֵת לָהֶם: חֲזַק - תתחזק [42] וֶאֱמָץ [43] בהנהגת העם כראוי [44] להנחילו את הארץ [45] , והיה לבן חיל, [46] כִּי אַתָּה תַּנְחִיל אֶת הָעָם הַזֶּה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתָם לָתֵת לָהֶם ושבועתי לא תשוב ריקם: [47]
(ז) רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוְּךָ מֹשֶׁה עַבְדִּי אַל תָּסוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול, לְמַעַן תַּשְׂכִּיל בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ: רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד בתורה, [48] לִשְׁמֹר את עצמך ממצוות לא תעשה [49] , וְ לַעֲשׂוֹת מצוות עשה, [50] כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוְּךָ מֹשֶׁה עַבְדִּי [51] אַל תָּסוּר מִמֶּנּוּ [52] יָמִין וּשְׂמֹאול [53] , לְמַעַן -ובעבור שמירת התורה [54] תַּשְׂכִּיל -תצליח [55] בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ , כי מצוות התורה ילמדו דרך סלולה בכל דרכי בני אדם [56] , כי לולא זאת לא תוכל להועיל כלום בהנהגת העם כראוי: [57]
(ח) לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ, כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל: לֹא יָמוּשׁ -יסור [58] סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה [59] מִפִּיךָ ותעיין ותעסוק בו, [60] וְהָגִיתָ -ותתבונן [61] בּוֹ בליבך [62] יוֹמָם וָלַיְלָה [63] , לְמַעַן תִּשְׁמֹר את מצוות לא תעשה [64] , ו לַעֲשׂוֹת את מצוות העשה [65] , ותעשה כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ, כִּי אָז כשתשמור לעשות כן, [66] תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז גם תַּשְׂכִּיל: [67]
(ט) הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ אַל תַּעֲרֹץ וְאַל תֵּחָת כִּי עִמְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ: ולאחר שציוהו הקב"ה על החיזוק בחלוקת הנחלות ובשמירת התורה, הסביר לו כי לא חיזקו כאן בענייני המלחמות נגד האויבים כי כבר חיזקו בעניין זה בעבר, וכך אמר לו הקב"ה, [68] הֲלוֹא [69] צִוִּיתִיךָ בימי משה [70] חֲזַק וֶאֱמָץ במלחמה מול האויב, [71] אַל תַּעֲרֹץ וְאַל תֵּחָת -אל תפחד [72] והמשך להתחזק בליבך ולא ליפול ממדרגתך, [73] כִּי עִמְּךָ יְהֹוָה [74] אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ גם בלכתך למלחמה נגד האויב: [75]
(י) וַיְצַו יְהוֹשֻׁעַ אֶת שֹׁטְרֵי הָעָם לֵאמֹר: ועתה כששמע את דבר ה׳, התחזק יהושע, [76] וַיְצַו -וציווה יְהוֹשֻׁעַ ביום ההוא שתמו ימי אבלו של משה [77] אֶת שֹׁטְרֵי הָעָם הממונים להשמיע לעם דברי המושל ולוודא את קיומם, [78] לֵאמֹר וכך אמר להם: [79]
(יא) עִבְרוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה וְצַוּוּ אֶת הָעָם לֵאמֹר הָכִינוּ לָכֶם צֵידָה כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים, אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם לְרִשְׁתָּהּ: עִבְרוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה וְצַוּוּ אֶת הָעָם לֵאמֹר -ותאמרו להם, הָכִינוּ לָכֶם צֵידָה -מזון, [80] כִּי בְּעוֹד -בסוף [81] שְׁלֹשֶׁת יָמִים [82] , אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה כדי לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם לְרִשְׁתָּהּ:
(יב) וְלָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה אָמַר יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר: וְלָראוּבֵנִי -ולשבט ראובן, וְלַגָּדִי -ולשבט גד, [83] וְלַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה אשר התנחלו מעבר לירדן, [84] אָמַר יְהוֹשֻׁעַ עוד לפני שה' דיבר איתו, [85] לֵאמֹר -וכך אמר להם:
(יג) זָכוֹר אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה, לֵאמֹר - יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם מֵנִיחַ לָכֶם וְנָתַן לָכֶם אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת: זָכוֹר -עליכם לזכור [86] אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה [87] , לֵאמֹר - ועוד אמר להם יהושע, [88] יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם מֵנִיחַ לָכֶם נותן לכם מקום מנוחה, [89] וְ זאת בכך [90] שֶׁ נָתַן לָכֶם אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת שבעבר הירדן [91] כאשר ביקשתם: [92]
(יד) נְשֵׁיכֶם טַפְּכֶם וּמִקְנֵיכֶם יֵשְׁבוּ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל וַעֲזַרְתֶּם אוֹתָם: נְשֵׁיכֶם וְ טַפְּכֶם וּמִקְנֵיכֶם יֵשְׁבוּ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְאַתֶּם בני גד ובני ראובן [93] תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים -מזויינים [94] לִפְנֵי אֲחֵיכֶם כי על מנת כן נתן לכם ה' את הארץ הזו, [95] כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל שבכם יעברו חלוצים [96] וַעֲזַרְתֶּם אוֹתָם -את שאר השבטים בכיבוש הארץ:
(טו) עַד אֲשֶׁר יָנִיחַ יְהוָה לַאֲחֵיכֶם כָּכֶם - וְיָרְשׁוּ גַם הֵמָּה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָהֶם, וְשַׁבְתֶּם לְאֶרֶץ יְרֻשַּׁתְכֶם וִירִשְׁתֶּם אוֹתָהּ, אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרַח הַשָּׁמֶשׁ -: ואל תתעצלו ותפחדו לצאת למלחמה לעזרת אחיכם, כי לא תתמיד הליכתכם בארץ הרבה זמן אלא [97] עַד אֲשֶׁר יָנִיחַ יְהוָה -יתן ה' מקום מנוחה [98] לַאֲחֵיכֶם כָּכֶם - כפי שנתן לכם, [99] וְיָרְשׁוּ גַם הֵמָּה -גם הם, כמותכם, [100] אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָהֶם, וְ אז תהיו בטוחים כי [101] שַׁבְתֶּם -תשובו בלי עיכוב [102] לְאֶרֶץ יְרֻשַּׁתְכֶם ותאחזו בה מבלי מערער, וזאת משום שקיימתם את התנאי, [103] וִירִשְׁתֶּם -ותירשו אוֹתָהּ, את הארץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה [104] בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרַח הַשָּׁמֶשׁ - המזרחי: [105]
(טז) וַיַּעֲנוּ אֶת יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר כֹּל אֲשֶׁר צִוִּיתָנוּ נַעֲשֶׂה וְאֶל כָּל אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵנוּ נֵלֵךְ,: וַיַּעֲנוּ הראובני הגדי וחצי שבט המנשה אֶת יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר -ואמרו לו, כֹּל אֲשֶׁר צִוִּיתָנוּ נַעֲשֶׂה , ואין אתה צריך להזכירנו את צִוּוּיוֹ של משה, כי גם הציווי שלך מספיק כדי שנעשה כן, ולא רק את הדבר הזה שחויבנו לעשות מצד היושר נעשה, אלא כל אשר תצוינו נעשה [106] וְאֶל כָּל אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵנוּ נֵלֵךְ, ולא רק לעבור דרך הירדן, כי גם אם תשלחנו לסוף העולם נלך [107] , ואף אם לא ילכו ישראל עִמָּנוּ אנו נלך, כי בה' בטחנו ולא נעבור על דבריך: [108]
(יז) כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ אֶל מֹשֶׁה כֵּן נִשְׁמַע אֵלֶיךָ רַק יִהְיֶה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם מֹשֶׁה: כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ אֶל מֹשֶׁה כֵּן נִשְׁמַע אֵלֶיךָ לעבור את הירדן ולעשות שליחותך, [109] רַק -ובלבד [110] שתלך בדרך משה [111] שֶׁ יִהְיֶה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם מֹשֶׁה ויעשה הוא יתברך העזר הראוי לך [112] , ואז לא רק שנעשה שליחותך, אלא: [113]
(יח) כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יַמְרֶה אֶת פִּיךָ - וְלֹא יִשְׁמַע אֶת דְּבָרֶיךָ לְכֹל אֲשֶׁר תְּצַוֶּנּוּ, יוּמָת! רַק חֲזַק וֶאֱמָץ: כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יַמְרֶה אֶת פִּיךָ - יסרב לדבריך, [114] וְלֹא יִשְׁמַע אֶת דְּבָרֶיךָ לְכֹל אֲשֶׁר תְּצַוֶּנּוּ, יוּמָת! רַק -ובלבד [115] שתקיים אף אתה את הציווי שציווך משה חֲזַק -להתחזק כראוי למנהיג העם [116] , ולהעניש את המורדים ולא למחול על כבודך, [117] וֶאֱמָץ -ולהיות אמיץ כמנהיג הגון: [118]

הערות

1. הספר מתחיל במילה "ויהי" שיש בה את ו' החיבור, משום שהוא המשך לתורה שמסתיימת בסיפור מיתת משה רבינו (רש"י, מצודת ציון).
2. והודיענו הכתוב בזה, שכל ימי משה ע"ה לא נתייחד הדיבור ליהושע, אבל אחרי מותו בא לו הדיבור, וכתב הרלב"ג שאמר הכתוב זאת להגיד שאין מלכות אחת נוגעת בחברתה ואפילו כמלוא נימה (אברבנאל). ובמדרש, אמר רבי סימון כל מקום שנאמר "ויהי אחרי מות" חזר העולם לאחוריו, "וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם" (בראשית כה, יא) מיד (שם כו, טו) "וְכָל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ" וגו', "וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה" מיד פסק הבאר והמן וענני כבוד, "וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת יְהוֹשֻׁעַ" (שופטים א, א) מיד נתגרו בם יתדות הארץ, "וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת שָׁאוּל" (שמואל-ב' א, א) מיד (שמואל-א' לא, א) "וּפְלִשְׁתִּ֖ים נִלְחָמִ֣ים בְּיִשְׂרָאֵ֑ל" (ילקוט שמעוני).
3. וקרא את משה בשם "עבד ה'" לומר שגם אחרי מותו נקרא בשם עבד ה', כמו"ש חז"ל (סוטה יג:) מה כאן עומד ומשמש, אף שם עומד ומשמש, כי צדיק שעוסק רק בשלימות עצמו, בעת פטירתו מפסיקה עבודתו, אבל צדיק שעוסק בשלימות הדורות הבאים נקראת העבודה על שמו גם לאחר פטירתו כמו"ש (תהלים קיא, ג) "וְ֝צִדְקָת֗וֹ עֹמֶ֥דֶת לָעַֽד" (מלבי"ם).
4. כי בעוד שהיה יהושע בתקופת אבל משה, לא יכלה לשרות עליו הנבואה אשר שורה רק מתוך שמחה (כלי יקר). ואין כונת הכתוב לומר מיד אחרי מות משה אלא אחר זמן (רד"ק). ובמדרש, ר' יודן אמר כל מקום שנאמר "אחרי" סמוך, "אחר" מופלג, ורבי הונא אמר כל מקום שנאמר "אחר" סמוך (ילקוט שמעוני).
5. בנו של נון (רד"ק, מצודת ציון).
6. יהושע נקרא "משרת משה" ולא "תלמיד משה" לומר שזכה לדרגת הנבואה ולהנהיג את העם מצד שהיה משרת משה, וגדולה שמושה יותר מלמודה (ברכות ז:, ביאור הגר"א, מלבי"ם).
7. ביאור הגר"א.
8. מצודת דוד. שנאמר (דברים ג, כז) "כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה" (ר"י קרא. ביאורי ר"י קרא על פרק א' הם מביאורו על ההפטרה לשמחת תורה). רש"י מבאר "משה עבדי מת" שאילו היה קיים, בו הייתי חפץ. ורבותינו דרשוהו (תמורה טז.) על שלושת אלפים הלכות שנשתכחו מיהושע באבלו של משה [בעוון שגרם להחליש דעתו של משה, שנצטער משה על יהושע בעצמו שהיה גדול כמותו -רש"י שם] בא יהושע ושאל, אמר לו הקב"ה, לומר לך אי אפשר, לך וטורדן במלחמה (רש"י. וראה שם דעה אחרת ולפיה נשתכחו שלוש מאות הלכות ונולדו לו שבע מאות ספקות). ומלבי"ם מבאר שכל זמן שהיה משה חי לא היה אפשר שיהושע יעבור את הירדן משני טעמים, א' מפני שלא יתכן שיהושע ינהיג את הצבא בחיי משה, ב' מפני השבועה שה' נשבע שלא יעבור משה את הירדן, אולם אחרי מות משה נסתלקו ב' המניעות האלה.
9. מצודת דוד.
10. רד"ק, מצודת ציון. ואברבנאל מבאר קום מן האבל שלך, שאין ראוי להתאבל יתר על המידה.
11. שכבר אין מניעה שאתה תנהיג את העם (מלבי"ם).
12. אברבנאל.
13. מלשון דרך, ועניינו הליכה וצעידה (מצודת ציון). והזהירם בזה שלא יתעצלו בכיבוש הארץ, כי כל מקום אשר ילכו שמה יהיה נתון להם, ואם לא ילכו שמה ולא ישימו כוונתם לכבוש לא יזכו אליה (אברבנאל). וכבר נודע מדברי חז"ל (ספרי דברים, ז) שאם היה משה עובר וכובש לא היו נצרכים למלחמה, רק בכל מקום מדרך כף רגלם היו האויבים נופלים לפניהם חללים, ועל זה אמר הקב"ה למשה (דברים יא, כד) "כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם יִהְיֶה", בדריכת הרגלים לבד תקנוהו ותכבשוהו ויהיה שלכם, אולם גרם החטא והוצרכו עתה למלחמה, ובגלל שראה הקב"ה כי לבבם איננו שלם עם ה', הניח מן האומות לנסותם, ואם היה לבבם שלם עד שלא היו צריכים לניסיון העמים ואז היו כובשים כל גבולם, היה ה' נוהג איתם כמו בימי משה ולא היו צריכים גם הם לחרב ולמלחמה (מלבי"ם).
14. כלומר אני אתן לכם כח כדי שתכבשו הכל (רד"ק). ושנינו בסיפרי (ספרי דברים יא, כד) אם ללמד על תחומי ארץ ישראל, הרי הוא אומר (דברים יא, כד) "מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה", אם כן למה נאמר "כל מקום אשר תדרך"? אף חוצה לארץ, משתכבשו את הארץ, כל מה שתכבשו מחוצה לארץ יהיה קדוש ויהיה שלכם (רש"י).
15. (דברים יא, כד) "כׇּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם יִהְיֶה מִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן מִן הַנָּהָר נְהַר פְּרָת וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן יִהְיֶה גְּבֻלְכֶם" (אברבנאל, מלבי"ם).
16. (שם), והוצרך לפרש הגבולות ליהושע, לפי שהוא היה הכובש את הארץ (אברבנאל).
17. רש"י.
18. רד"ק.
19. רש"י.
20. הוא מקום ידוע בארץ ישראל (רד"ק). ואולי נקרא כך כי גדלו בו אילני לבנה (מצודת ציון).
21. ר"י קרא. ואמר "הזה" אף על פי שהוא מעבר לירדן, לפי שהיה נראה משם (רד"ק).
22. "עד הנהר הגדול", מפני שנזכר עם ארץ ישראל קורהו גדול, ובבראשית (ב, יד) עושהו אחרון שבכולם, משל הדיוט אומר עבד מלך מלך, הידבק לשחוור [-לשר הממונה על עבודת המלך] וישתחוו לך, קרב לגבי דהינא ואידהין [-תתקרב למשוח בשמן טוב ותימשח גם אתה] (רש"י דברים ז, א).
23. ר"י קרא.
24. רש"י.
25. ומה שאמר "הגדול" כי הוא גדול לעומת שאר הימים שבארץ ישראל כמו ים המלח וים כנרת שהם קטנים (רד"ק)
26. מצודת דוד.
27. מצודת ציון.
28. רד"ק.
29. רש"י.
30. ושם אתם מצווים לכבוש, ושאר המקומות שבחוצה לארץ רשות בידכם לכובשם, ואין לכם רשות לכבוש בחוצה לארץ עד שתכבשו את ארץ ישראל (מלבי"ם).
31. שנאמר (דברים יא, כה) "לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בִּפְנֵיכֶם פַּחְדְּכֶם וּמוֹרַאֲכֶם יִתֵּן יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּדְרְכוּ בָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם" (ר"י קרא).
32. מצודת דוד.
33. אין לי אלא איש, אומה משפחה ואשה בכשפיה מנין? ת"ל לא יתיצב מכל מקום, אם כן למה נאמר איש? אלא אפילו כעוג מלך הבשן (ילקוט שמעוני).
34. מלבי"ם.
35. מלבי"ם.
36. ר"י קרא.
37. מלבי"ם.
38. ר"י קרא. ואברבנאל מבאר כאשר הייתי עם משה בנבואה כך אהיה איתך בגבורה.
39. מצודת דוד.
40. מלבי"ם.
41. מלבי"ם.
42. מלבי"ם.
43. אף הוא עניין חוזק (מצודת ציון). חזק בגוף ואמץ בלב (ביאור הגר"א). ומלבי"ם מבאר כי התחלת התעוררות הגבורה תקרא בלשון חיזוק, וקיומה והתמדתה שהוא אומץ הלב תקרא בלשון אמוץ.
44. מצודת דוד. לפי שרוב הקטטות הם בחלוקת הארצות, לכן הודיעו שיצטרך חוזק רב בהנהגת העם כי הוא ינחיל להם את הארץ (אברבנאל).
45. רש"י (עפ"י הכלי יקר).
46. ר"י קרא.
47. מלבי"ם מבאר שה' אמרו לו כי ראוי שתתחזק ואל תירא מג' טעמים: א' מצדך, כי אתה תהיה המנחיל ולא זולתך, ב' מצד הנוחל, שהוא העם הזה הנבחר, ג' מצד הנחלה, שהיא הארץ אשר נשבעתי לאבותם ושבועתי לא תשוב ריקם.
48. רש"י. וכן שנו רבותינו ארבעה דברים צריכים חיזוק ואלו הן: תורה, ומעשים טובים, תפילה, ודרך ארץ. תורה ומעשים טובים מנין? שנאמר "רַק חֲזַק וֶאֱמַץ" חזק בתורה ואמץ במעשים טובים, תפילה מנין? שנאמר (תהלים כז, יד) "קַוֵּה אֶל יְהוָה חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ", דרך ארץ מנין? שנאמר (שמואל-ב' י, יב) "חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד עַמֵּנוּ" (ילקוט שמעוני). ר"י קרא מבאר שאי אפשר לומר שמזרזו לקיים את כל המצוות, כי לשון חזק ואמץ שייך רק ביום מלחמה, אלא מדבר כאן על מצוה הצריכה לשעתה שהיא להשמיד את כל יושבי הארץ, דכתיב (דברים כ, טז-יז) "לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם". ומלבי"ם מבאר שכנגד ההבטחה "כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ", אמר לו שצריך שתתחזק עוד ביותר, כי עיקר הגבורה היא לכבוש את יצרו.
49. מלבי"ם.
50. מלבי"ם.
51. וכל מה שתעשה, לא תעשה מפני הכרעת השכל אלא מפני ציווי התורה, ואל תשמור רק חלק מהתורה אלא את הכל (מלבי"ם).
52. חוזר על משה רבינו, כלומר אל תסור מדרכו הטובה, או פירושו ממנו מספר התורה (רד"ק).
53. מלבי"ם מבאר שימין הכוונה לתוספת ושמאל היינו לגרוע, ורצונו לומר לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו.
54. מצודת דוד.
55. רש"י, רד"ק, מצודת ציון. וכן "וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָו מַשְׂכִּיל" (שמואל-א' יח, יד), כי המצליח נראה לבריות שעשה מעשיו בהשכל (מצודת ציון).
56. מלבי"ם.
57. מצודת דוד.
58. מצודת ציון.
59. זה ספר משנה תורה שהיה לפניו (רש"י), שכתוב בו (דברים כ, יז) "הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם" (ר"י קרא). אברבנאל מבאר כפשוטו כל ספר התורה.
60. מלבי"ם.
61. רש"י.
62. רש"י, רד"ק בפי' השני. ובפי' הראשון מבאר רד"ק שאחרי שאמר "לא ימוש" כפל הדבר לחזק, ואמר שיהגה בו ביום ובלילה בכל עת שימצא פנאי מעסקי מחייתו.
63. ונחלקו רבותינו ז"ל (מנחות צט:) בזה הפסוק, יש אומרים שהוא מצוה לכל ימי האדם, ואפילו יודע את כל התורה כולה, ויש אומרים שהוא ברכה, והנראה כי היתה מצוה ליהושע וכן לכל אדם שידע קודם התורה ואחר כך ילמוד החכמות (רד"ק).
64. מלבי"ם.
65. מלבי"ם.
66. מצודת דוד.
67. מלבי"ם מבאר שיש הבדל בין הצלחה והשכלה, הבוחר תמיד באמצעיים טובים המובילים אל התכלית הנרצה ע"י שכלו ותבונתו נקרא משכיל, ומי שמזלו עומד לו להשיג את התכלית הנרצה אצלו תמיד במקרה, נקרא מצליח. המשכיל, יש לו שכל חד וחריף לבחור תמיד את הדרך הקרובה אל המבוקש, והמצליח יש לו מזל מצליח ומערכה טובה. ואמר שע"י לימוד התורה תצליח כי ה' יהפוך מזלך לטובה תמיד, וגם תשכיל ע"י השכל לבחור בטוב, וגם תצליח בענינים העולמיים ותשכיל בענינים הנפשיים.
68. מלבי"ם.
69. מילת זירוז (רד"ק, מצודת ציון).
70. שנאמר (דברים לא, כג) "וַיְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וַיֹּאמֶר חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִמָּךְ" (רש"י).
71. רש"י, מצודת דוד.
72. תערוץ ותחת שתיהם ענין פחד (מצודת ציון). הגר"א מבאר אל תערוץ במלחמה ואל תפחד לפני המלחמה.
73. מלבי"ם.
74. ואף שה' היה המדבר לא אמר כי "עמך אני", כמו שמצינו שאמר שמואל (שמואל-א' יב, יא) "וַיִּשְׁלַח ה'... וְאֶת שְׁמוּאֵל" למרות ששמואל עצמו אמר זאת (מצודת דוד). ומלבי"ם מבאר שכאן חזר לדברי משה שאמר לו (דברים לא, ח) "וַה' הוּא הַהֹלֵךְ לְפָנֶיךָ הוּא יִהְיֶה עִמָּךְ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ לֹא תִירָא וְלֹא תֵחָת".
75. מלבי"ם.
76. כי טרם בא דבר ה' אליו, פחד יהושע ודיבר עם בני ראובן ובני גד שילכו חלוצים לעזרתו, וגם שלח מרגלים חרש לדרוש ולחקור, והיה דעתו להמתין עד שוב המרגלים, ואולם עתה כשומעו את דבר ה', התחזק יהושע ולא רצה להמתין למרגלים (מלבי"ם).
77. רש"י.
78. מצודת ציון.
79. כלי יקר.
80. מצודת ציון. והפירוש הוא מיני מאכלים מלבד הלחם, כי עדיין היה יורד להם המן בכל מקום שהיו נוסעים עד ממחרת הפסח, ואף שאמרו חז"ל שבו ביום שמת משה פסק המן, מ"מ בז' באדר שמת משה לקטו מן שהספיק להם עד ט"ז בניסן (רד"ק). רש"י מבאר שאין הכוונה למזון אלא לדברים הנצרכים לדרך ולמלחמה. ומלבי"ם מבאר שהכנת הצידה היתה לטחון את המן בריחיים ולדוכו במדוכה.
81. רש"י, רד"ק, מצודת ציון.
82. לדעת ר"י קרא ביום השלישי אתם עוברים את הירדן, וכן שנינו בסדר עולם שבז' בניסן תמו ימי בכי אבל משה, ובח' בניסן אמר ה' ליהושע הכינו לכם צידה וכו'. וביאר הרד"ק (לקמן ג, ב) שיהושע שלח את המרגלים בתוך ימי אבל משה, ושבו אל יהושע בשמנה בניסן, והשכים יהושע בבוקר ונסעו מהשטים בתשעה בניסן וילינו שם על שפת הירדן, ובו ביום אמר יהושע אל העם (לקמן ג, ה) "התקדשו כי מחר", ר"ל בעשרה בניסן יעשה ה' עמכם נפלאות. רלב"ג מבאר אחרי שיעברו ג' ימים דהיינו ביום הרביעי, וכן משמע מרש"י. הגר"א מבאר שבו' ניסן תמו ימי אבל משה, ובאותו יום שלח יהושע את המרגלים שהגיעו אל רחב, ושלחה אותם בליל ז', וישבו בהר יום ז' ויום ח' וליל ט', ובאותו הלילה הלכו ליהושע, וביום י' בניסן עברו את הירדן.
83. ולא אמר הכתוב שבט ראובן ושבט גד, לומר שאף על פי שנתרחקו מארץ הקודש לקחת נחלה מעבר לירדן לא ריחקם הקב"ה ונחשבים שלו, דהיינו ראובן שלי, גד שלי, ולגבי מנשה לא הוצרך לומר "מנשי", כי על כורחו נחלק שבטו כאשר חצי שבטו עלה בגורל להיות מעבר לירדן (כלי יקר).
84. כלי יקר.
85. מלבי"ם.
86. מצודת דוד.
87. שנאמר (דברים ג, יח-כ) "וָאֲצַו אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר ה' אֱלֹהֵיכֶם נָתַן לָכֶם אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ חֲלוּצִים תַּעַבְרוּ לִפְנֵי אֲחֵיכֶם... רַק נְשֵׁיכֶם וְטַפְּכֶם וּמִקְנֵכֶם... יֵשְׁבוּ בְּעָרֵיכֶם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם עַד אֲשֶׁר יָנִיחַ ה' לַאֲחֵיכֶם כָּכֶם... וְשַׁבְתֶּם אִישׁ לִירֻשָּׁתוֹ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם" (מלבי"ם).
88. כלומר מלבד שזכר מה שנדרו למשה, רצה עוד יהושע מעצמו להביא להם טענות שיעשו זה מן הראוי, וזה מה שנאמר כאן "לאמר ה' אלהיכם מניח לכם", רצה לומר יהושע אמר אליהם מעצמו, הביטו וראו אנשים אחים הנס הגדול שעושה האל ית' עמכם, כי עם שכבשתם ארץ סיחון ועוג, הנה לא באו האויבים עוד עליכם, ואין לכם מלחמה עם אדם שבעבור זה תמנעו מעבור את הירדן עם אחיכם, וזהו כי ה' אלהיכם הוא מניח אתכם מסביב, רצה לומר שמה' היתה זאת להיותם במנוחה והשקט עם האויבים אשר מסביבותם, ונתן עוד טענה שנית, והיא ונתן לכם את הארץ הזאת, רצה לומר פן תאמרו ידינו רמה ואנחנו לקחנו את ארצותינו מידי האויבים אינו כן, אבל ה' אלהיכם נתנה לכם, וא"כ אינו דין שתשבו בתוכה ושאחיכם יבאו למלחמה. (אברבנאל).
89. מצודת דוד. כלומר כבר הניח לכם ונתן לכם את הארץ הזאת (ר"י קרא).
90. מצודת דוד.
91. מצודת דוד.
92. מלבי"ם.
93. רש"י כת"י.
94. מצודת ציון.
95. אברבנאל.
96. רש"י. ובני גד ובני ראובן היו עוברין לפניהם לפי שהן גיבורים ומכים בזרוע, שנאמר (דברים לג, כ), "וְטָרַף זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד", ובהכותו במלחמה היה חותכן מקודקדם עד חצי הגוף שכנגד הזרוע (רש"י כת"י).
97. אברבנאל.
98. מצודת דוד.
99. מלבי"ם.
100. אברבנאל.
101. כלי יקר.
102. אברבנאל.
103. מצודת דוד. ורק על תנאי זה נתן לכם ה' שתירשו אותה, אם לא תעזבו את אחיכם (מלבי"ם).
104. ולא שירשתם אותה בכוחכם (אברבנאל).
105. רש"י, מצודת דוד.
106. מלבי"ם.
107. אברבנאל.
108. כלי יקר.
109. רש"י.
110. מצודת דוד.
111. רד"ק.
112. אברבנאל.
113. מלבי"ם.
114. תרגום יונתן. מלשון מרי ומרד (מצודת ציון)
115. ודרשו רבותינו ז״ל, יומת יכול אפילו תאמר לו לעבור דבר עבירה?! תלמוד לומר "רק" (ילקוט שמעוני, רד"ק). ומלבי"ם מבאר רק אם יהיה ה' עמך כאשר היה עם משה, אז אתה שקול אצלנו כרבך.
116. מלבי"ם.
117. מצודת דוד. כמו שאמרו רבותינו ז"ל (קידושין לב:) מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, לכבוד המלכות וצורך העם (אברבנאל).
118. אברבנאל.

ניתן ליצור איתנו קשר
בטלפון 072-390-2392

או להשאיר פרטים בטופס ונחזור אליכם אי"ה