/ יהושע פרק כא'

פסוקים

יהושע פרק כא'

(א) וַיִּגְּשׁוּ רָאשֵׁי אֲבוֹת הַלְוִיִּם אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְאֶל רָאשֵׁי אֲבוֹת הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: וַיִּגְּשׁוּ רָאשֵׁי אֲבוֹת הַלְוִיִּם דרך פיוס [1] אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְאֶל רָאשֵׁי אֲבוֹת הַמַּטּוֹת -השבטים [2] לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:
(ב) וַיְדַבְּרוּ אֲלֵיהֶם בְּשִׁלֹה בְּאֶרֶץ כְּנַעַן לֵאמֹר יְהֹוָה צִוָּה בְיַד מֹשֶׁה לָתֶת לָנוּ עָרִים לָשָׁבֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶן לִבְהֶמְתֵּנוּ,: וַיְדַבְּרוּ אֲלֵיהֶם בְּשִׁלֹה בְּאֶרֶץ כְּנַעַן לֵאמֹר [3] -וכך אמרו להם, [4] יְהֹוָה צִוָּה בְיַד מֹשֶׁה לָתֶת לָנוּ עָרִים כדי שנוכל לָשָׁבֶת בהן וּ כמו כן תתנו את מִגְרְשֵׁיהֶן שסביב הערים [5] לִבְהֶמְתֵּנוּ, ולזאתתנו לנו אותם: [6]
(ג) וַיִּתְּנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַלְוִיִּם מִנַּחֲלָתָם אֶל פִּי יְהֹוָה, אֶת הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְאֶת מִגְרְשֵׁיהֶן: וַיִּתְּנוּ כל [7] בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַלְוִיִּם מִנַּחֲלָתָם אֶל -על [8] פִּי מִצְוַת [9] יְהֹוָה, ונתנו אֶת הֶעָרִים הָאֵלֶּה האמורות להלן [10] וְאֶת מִגְרְשֵׁיהֶן שסביב הערים: [11]
(ד) וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי, וַיְהִי לִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן מִן הַלְוִיִּם מִמַּטֵּה יְהוּדָה וּמִמַּטֵּה הַשִּׁמְעֹנִי וּמִמַּטֵּה בִנְיָמִן, בַּגּוֹרָל עָרִים שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה: וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הראשון [12] לְמִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי, וַיְהִי -ובא להם הגורל [13] לִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן מִן הַלְוִיִּם -שהיו מבני לוי ע"פ אורים ותומים, והערים שניתנו להם, ניתנו להם [14] מִ תוך נחלת מַּטֵּה -שבט [16] יְהוּדָה וּמִ תוך נחלת מַּטֵּה -שבט [17] הַשִּׁמְעֹנִי [18] -שמעון [19] וּמִ תוך נחלת מַּטֵּה -שבט [20] בִנְיָמִן, בַּגּוֹרָל הזה מספר הֶ עָרִים היה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה:
(ה) וְלִבְנֵי קְהָת הַנּוֹתָרִים מִמִּשְׁפְּחֹת מַטֵּה - אֶפְרַיִם, וּמִמַּטֵּה- דָן, וּמֵחֲצִי - מַטֵּה מְנַשֶּׁה בַּגּוֹרָל עָרִים עָשֶׂר: וְלִבְנֵי קְהָת הַנּוֹתָרִים שהם בני משה ובני יצהר וחברון ועוזיאל, ניתנה נחלה [21] מִ תוך נחלת מִּשְׁפְּחֹת מַטֵּה - שבט [22] אֶפְרַיִם, וּמִ תוך נחלת מַּטֵּה- שבט [23] דָן, וּמֵחֲצִי - ומתוך נחלתחצי מַטֵּה -שבט [24] מְנַשֶּׁה בנחלתם המערבית שבארץ כנען, בַּגּוֹרָל הזה מספר הֶ עָרִים היה עָשֶׂר: [25]
(ו) וְלִבְנֵי גֵרְשׁוֹן מִמִּשְׁפְּחוֹת מַטֵּה - יִשָּׂשכָר וּמִמַּטֵּה אָשֵׁר וּמִמַּטֵּה נַפְתָּלִי וּמֵחֲצִי מַטֵּה - מְנַשֶּׁה בַבָּשָׁן בַּגּוֹרָל עָרִים שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה: וְלִבְנֵי גֵרְשׁוֹן נִתְּנָה נחלה מִ תוך נחלת מִּשְׁפְּחוֹת מַטֵּה - שבט [26] יִשָּׂשכָר וּמִ תוך נחלת מַּטֵּה -שבט [27] אָשֵׁר וּמִ תוך נחלת מַּטֵּה -שבט [28] נַפְתָּלִי וּמֵחֲצִי -ומתוך נחלתחצי מַטֵּה - שבט [29] מְנַשֶּׁה אשר לקחו נחלתם בעבר הירדן המזרחי [30] בַבָּשָׁן -בארץ הבשן, [31] בַּגּוֹרָל שלהם מספר הֶ עָרִים היה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה:
(ז) לִבְנֵי מְרָרִי לְמִשְׁפְּחֹתָם מִמַּטֵּה רְאוּבֵן וּמִמַּטֵּה גָד וּמִמַּטֵּה זְבוּלֻן, עָרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה: לִבְנֵי מְרָרִי לְ [32] צורך מגורי [33] מִשְׁפְּחֹתָם כל משפחה לבדה,ניתנה נחלה [34] מִ נחלת מַּטֵּה -שבט [35] רְאוּבֵן וּמִ [36] נחלת מַּטֵּה -שבט [37] גָד וּמִ נחלת מַּטֵּה -שבט [38] זְבוּלֻן, מספר הֶ עָרִים כאןהיה שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה:
(ח) וַיִּתְּנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַלְוִיִּם אֶת הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְאֶת מִגְרְשֵׁיהֶן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה בְּיַד מֹשֶׁה בַּגּוֹרָל: וַיִּתְּנוּ -ונתנו בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַלְוִיִּם אֶת הֶעָרִים הָאֵלֶּה כפי שיפורטו בהמשך, כאשרלפי ריבוי השבט ומיעוטו, נתנו ערים גדולות או קטנות, [39] וְ עם הערים נתנו אֶת מִגְרְשֵׁיהֶן שסביב הערים, [41] כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה בְּיַד מֹשֶׁה , והעלו בַּגּוֹרָל איזה שבט יתן לאיזו משפחה מן הלויים: [42]
(ט) וַיִּתְּנוּ מִמַּטֵּה בְּנֵי יְהוּדָה וּמִמַּטֵּה בְּנֵי שִׁמְעוֹן אֵת הֶעָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְהֶן בְּשֵׁם: וַיִּתְּנוּ -ונתנו ללויים מִ נחלת מַּטֵּה -שבט [43] בְּנֵי יְהוּדָה וּמִ נחלת מַּטֵּה -שבט [44] בְּנֵי שִׁמְעוֹן אֵת הֶעָרִים הָאֵלֶּה שיפורטו להלן, הן הערים [45] אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְהֶן אותן הקורא ויפורטו [46] בְּשֵׁם -בשמותיהן: [48]
(י) וַיְהִי לִבְנֵי אַהֲרֹן מִמִּשְׁפְּחוֹת הַקְּהָתִי מִבְּנֵי לֵוִי כִּי לָהֶם הָיָה הַגּוֹרָל רִאישֹׁנָה: וַיְהִי -והיה לִבְנֵי אַהֲרֹן אשר היו [49] מִמִּשְׁפְּחוֹת הַקְּהָתִי מִבְּנֵי לֵוִי את החלוקה הראשונה,ולא בעבור מעלת הכהונה אלא [50] כִּי לָהֶם הָיָה -בא [51] הַגּוֹרָל רִאישֹׁנָה -תחילה: [52]
(יא) וַיִּתְּנוּ לָהֶם אֶת קִרְיַת אַרְבַּע אֲבִי הָעֲנוֹק הִיא חֶבְרוֹן בְּהַר יְהוּדָה, וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ סְבִיבֹתֶיהָ: וַיִּתְּנוּ לָהֶם אֶת קִרְיַת אַרְבַּע היא הקריה של איש שהיה שמו ארבע אשר היה [53] אֲבִי הָעֲנוֹק -הענק, [54] הִיא העיר חֶבְרוֹן אשר בְּהַר יְהוּדָה, וְ עמה נתנו גם אֶת מִגְרָשֶׁהָ סְבִיבֹתֶיהָ אשר היו סביב, במרחק של אלפים אמה לכל רוח: [55]
(יב) וְאֶת שְׂדֵה הָעִיר וְאֶת חֲצֵרֶיהָ נָתְנוּ לְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה בַּאֲחֻזָּתוֹ: וְ לא נתנו לכהנים אלא גוף העיר והמגרש אלפים אמה סביב, אבל [56] אֶת שאר [57] שְׂדֵה הָעִיר וְאֶת כל [58] חֲצֵרֶיהָ -העיירות הפרוזות שהיו סביב [59] נָתְנוּ לְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה בַּאֲחֻזָּתוֹ -בחלק נחלתו: [60]
(יג) וְלִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן נָתְנוּ אֶת עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ אֶת חֶבְרוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת לִבְנָה וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ: וְלִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן נָתְנוּ אֶת כל מספר [61] עִיר -הערים האלה אשר שימשו לְ מִקְלַט עבור הָרֹצֵחַ בשגגה, אֶת חֶבְרוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ שסביב העיר, [62] וְאֶת לִבְנָה וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ שסביב העיר: [63]
(יד) וְאֶת יַתִּר וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת אֶשְׁתְּמֹעַ וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ: וְאֶת יַתִּר וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ שסביב העיר, [64] וְאֶת אֶשְׁתְּמֹעַ וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ שסביב העיר: [65]
(טו) וְאֶת חֹלֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת דְּבִר וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ: וְאֶת חֹלֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ שסביב העיר, [66] וְאֶת דְּבִר וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ שסביב העיר: [67]
(טז) וְאֶת עַיִן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת יֻטָּה וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ אֶת בֵּית שֶׁמֶשׁ וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ עָרִים תֵּשַׁע מֵאֵת שְׁנֵי הַשְּׁבָטִים הָאֵלֶּה: וְאֶת עַיִן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ שסביב העיר, [68] וְאֶת יֻטָּה וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ שסביב העיר, [69] אֶת בֵּית שֶׁמֶשׁ וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ שסביב העיר, [70] עָרִים תֵּשַׁע -תשע ערים ניתנו כערי מקלט מֵאֵת שְׁנֵי הַשְּׁבָטִים הָאֵלֶּה יהודה ושמעון:
(יז) וּמִמַּטֵּה בִנְיָמִן אֶת גִּבְעוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ אֶת גֶּבַע וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ: וּמִ נחלת מַּטֵּה -שבט [71] בִנְיָמִן נתנו לבני אהרון הכהנים את הערים הללו, אֶת גִּבְעוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ שסביב העיר, [72] אֶת גֶּבַע וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ שסביב העיר: [73]
(יח) אֶת עֲנָתוֹת וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת עַלְמוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ עָרִים אַרְבַּע: אֶת עֲנָתוֹת וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ שסביב העיר [74] וְאֶת עַלְמוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ [75] שסביב העיר, [76] עָרִים אַרְבַּע:
(יט) כָּל עָרֵי בְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה עָרִים, וּמִגְרְשֵׁיהֶן: סך כָּל עָרֵי בְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים היה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה עָרִים, וּ ביחד איתן ניתנו להם גם מִגְרְשֵׁיהֶן שסביב הערים: [77]
(כ) וּלְמִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי קְהָת הַלְוִיִּם, הַנּוֹתָרִים מִבְּנֵי קְהָת וַיְהִי עָרֵי גוֹרָלָם מִמַּטֵּה- אֶפְרָיִם: וּ באשר לְמִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי קְהָת הַלְוִיִּם, אלה הַנּוֹתָרִים -אשר נותרו מִבְּנֵי קְהָת שאינם צאצאי אהרון, [78] וַיְהִי -היו להם עָרֵי גוֹרָלָם מתוך נחלתמשפחות שבטי אפרים, דן וחצי שבט המנשה, וכך היתה חלוקת גורלם; [79] מִ נחלת מַּטֵּה- שבט [80] אֶפְרָיִם:
(כא) וַיִּתְּנוּ לָהֶם אֶת עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ אֶת שְׁכֶם וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ בְּהַר אֶפְרָיִם, וְאֶת גֶּזֶר וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ: וַיִּתְּנוּ -ונתנו לָהֶם אֶת עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ בשגגה אֶת שְׁכֶם וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ שסביב העיר [81] בְּהַר אֶפְרָיִם, וְ נתנו גם אֶת גֶּזֶר וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ שסביב העיר: [82]
(כב) וְאֶת קִבְצַיִם וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת בֵּית חוֹרֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ עָרִים אַרְבַּע -: וְאֶת קִבְצַיִם וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ שסביב העיר [83] וְאֶת בֵּית חוֹרֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ שסביב העיר, [84] עָרִים אַרְבַּע - ארבע ערים ניתנו להם מאת שבט אפרים:
(כג) וּמִמַּטֵּה דָן אֶת אֶלְתְּקֵא וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ אֶת גִּבְּתוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ: וּמִ נחלת מַּטֵּה -שבט [85] דָן נתנו להם אֶת אֶלְתְּקֵא וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ שסביב העיר, [86] אֶת גִּבְּתוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ שסביב העיר: [87]
(כד) אֶת אַיָּלוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ אֶת גַּת רִמּוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ עָרִים אַרְבַּע: אֶת אַיָּלוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ שסביב העיר, [88] אֶת גַּת רִמּוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ [89] שסביב העיר, [90] עָרִים אַרְבַּע -ארבע ערים ניתנו להם מאת שבט דן:
(כה) וּמִמַּחֲצִית מַטֵּה מְנַשֶּׁה אֶת תַּעְנַךְ וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת גַּת רִמּוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ עָרִים שְׁתָּיִם -: וּמִ נחלת מַּחֲצִית מַטֵּה -שבט [91] מְנַשֶּׁה שישב בעברו המערבי של הירדן, נתנו להם אֶת תַּעְנַךְ וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ שסביב העיר, [92] וְאֶת גַּת רִמּוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ [93] שסביב העיר, [94] עָרִים שְׁתָּיִם - שתי ערים ניתנו להם מאת מחצית שבט המנשה אשר ישב בעברו המערבי של הירדן:
(כו) כָּל עָרִים עֶשֶׂר, וּמִגְרְשֵׁיהֶן לְמִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי קְהָת הַנּוֹתָרִים: סך כָּל הֶ עָרִים אשר נתנו שבט אפרים, דן וחצי שבט מנשה שקיבל את נחלתו בעבר הירדן המערבי היה עֶשֶׂר, וניתנו הן וּמִגְרְשֵׁיהֶן שסביב להן [95] לְמִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי קְהָת הַנּוֹתָרִים הלא הם בני משה ובני יצהר וחברון ועוזיאל: [96]
(כז) וְלִבְנֵי גֵרְשׁוֹן מִמִּשְׁפְּחֹת הַלְוִיִּם, מֵחֲצִי מַטֵּה - מְנַשֶּׁה אֶת עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ אֶת גּוֹלָן (גלון בַּבָּשָׁן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת בְּעֶשְׁתְּרָה וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ עָרִים שְׁתָּיִם: וְ באשר לִבְנֵי גֵרְשׁוֹן מִמִּשְׁפְּחֹת הַלְוִיִּם, מֵחֲצִי מַטֵּה - שבט [97] מְנַשֶּׁה שקיבל את נחלתו בעבר הירדן המזרחי נתנו אֶת עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ בשגגה, אֶת גּוֹלָן (גלון כתיב) בַּבָּשָׁן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ שסביב העיר, [98] וְאֶת בְּעֶשְׁתְּרָה וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ שסביב העיר, [99] עָרִים שְׁתָּיִם -שתי ערים נתנו מחצית שבט המנשה אשר ישבו בעבר הירדן המזרחי, לבני גרשון:
(כח) וּמִמַּטֵּה יִשָּׂשכָר אֶת קִשְׁיוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ אֶת דָּבְרַת וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ: וּמִ נחלת מַּטֵּה -שבט [100] יִשָּׂשכָר נתנו אֶת קִשְׁיוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ שסביב העיר, [101] אֶת דָּבְרַת וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ שסביב העיר: [102]
(כט) אֶת יַרְמוּת וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ אֶת עֵין גַּנִּים וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ עָרִים אַרְבַּע: אֶת יַרְמוּת וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ שסביב העיר, [103] אֶת עֵין גַּנִּים וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ שסביב העיר, [104] עָרִים אַרְבַּע -ארבע ערים ניתנו מנחלת שבט יששכר לבני גרשון:
(ל) וּמִמַּטֵּה אָשֵׁר אֶת מִשְׁאָל וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ אֶת עַבְדּוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ: וּמִ נחלת מַּטֵּה -שבט [105] אָשֵׁר נתנו להם אֶת מִשְׁאָל וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ שסביב העיר, [106] אֶת עַבְדּוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ שסביב העיר: [107]
(לא) אֶת חֶלְקָת וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת רְחֹב וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ עָרִים אַרְבַּע: אֶת חֶלְקָת וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ שסביב העיר, [108] וְאֶת רְחֹב וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ שסביב העיר, [109] עָרִים אַרְבַּע -ארבע ערים נתנו שבט אשר לבני גרשון:
(לב) וּמִמַּטֵּה נַפְתָּלִי אֶת עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ אֶת קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת חַמֹּת דֹּאר וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת קַרְתָּן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ עָרִים שָׁלֹשׁ: וּמִמַּטֵּה -ומשבט [110] נַפְתָּלִי נתנו אֶת עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ בשגגה, אֶת קֶדֶשׁ אשר בַּגָּלִיל וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ שסביב העיר, [111] וְאֶת חַמֹּת דֹּאר וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ שסביב העיר, [112] וְאֶת קַרְתָּן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ שסביב העיר, [113] עָרִים שָׁלֹשׁ -שלוש ערים נתנו שבט נפתלי לבני גרשון:
(לג) כָּל עָרֵי הַגֵּרְשֻׁנִּי לְמִשְׁפְּחֹתָם שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה עִיר וּמִגְרְשֵׁיהֶן: סך כָּל עָרֵי הַגֵּרְשֻׁנִּי -בני גרשון לְמִשְׁפְּחֹתָם היה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה עִיר -ערים וּמִגְרְשֵׁיהֶן שסביב הערים: [114]
(לד) וּלְמִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי מְרָרִי הַלְוִיִּם הַנּוֹתָרִים מֵאֵת מַטֵּה זְבוּלֻן אֶת יָקְנְעָם וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ אֶת קַרְתָּה וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ לה) אֶת דִּמְנָה וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ אֶת נַהֲלָל וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ עָרִים אַרְבַּע וּמִמַּטֵּה רְאוּבֵן אֶת בֶּצֶר וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת יַהְצָה וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ אֶת קְדֵמוֹת וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת מֵיפָעַת וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ עָרִים אַרְבַּע לו) וּמִמַּטֵּה גָד אֶת עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ אֶת רָמֹת בַּגִּלְעָד וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת מַחֲנַיִם וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ לז) אֶת חֶשְׁבּוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ אֶת יַעְזֵר וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ כָּל עָרִים אַרְבַּע:(לח) כָּל הֶעָרִים לִבְנֵי מְרָרִי לְמִשְׁפְּחֹתָם הַנּוֹתָרִים מִמִּשְׁפְּחוֹת הַלְוִיִּם, וַיְהִי גּוֹרָלָם עָרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לט) כֹּל עָרֵי הַלְוִיִּם בְּתוֹךְ אֲחֻזַּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עָרִים אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה - וּמִגְרְשֵׁיהֶן מ)תִּהְיֶינָה הֶעָרִים הָאֵלֶּה, עִיר עִיר וּמִגְרָשֶׁיהָ סְבִיבֹתֶיהָ כֵּן לְכָל הֶעָרִים הָאֵלֶּה:(מא) וַיִּתֵּן יְהֹוָה לְיִשְׂרָאֵל אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָתֵת לַאֲבוֹתָם, וַיִּרָשׁוּהָ וַיֵּשְׁבוּ בָהּ:(מב) וַיָּנַח יְהֹוָה לָהֶם - מִסָּבִיב כְּכֹל אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתָם, וְלֹא עָמַד אִישׁ בִּפְנֵיהֶם מִכָּל אֹיְבֵיהֶם, אֵת כָּל אֹיְבֵיהֶם נָתַן יְהֹוָה בְּיָדָם:(מג) לֹא נָפַל דָּבָר מִכֹּל הַדָּבָר הַטּוֹב אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַכֹּל בָּא: וּלְמִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי מְרָרִי הַלְוִיִּם אלה הַנּוֹתָרִים של השבט ניתנה נחלתם כך; [115] מֵאֵת נחלת מַטֵּה -שבט [116] זְבוּלֻן נתנו את אֶת יָקְנְעָם וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ שסביב העיר, [117] אֶת קַרְתָּה וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ שסביב העיר:( [118] לה) אֶת דִּמְנָה וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ שסביב העיר, [119] אֶת נַהֲלָל וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ שסביב העיר, [120] עָרִים אַרְבַּע -ארבע ערים נתנו שבט זבולון לבני מררי:( [121] וּמִמַּטֵּה רְאוּבֵן נתנו אֶת בֶּצֶר וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ שסביב העיר, [122] וְאֶת יַהְצָה וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ שסביב העיר: [123] אֶת קְדֵמוֹת וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ שסביב העיר, [124] וְאֶת מֵיפָעַת וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ שסביב העיר, [125] עָרִים אַרְבַּע -ארבע ערים נתנו שבט ראובן לבני מררי:) ( לו) וּמִמַּטֵּה גָד נתנו אֶת עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ בשגגה, אֶת רָמֹת בַּגִּלְעָד וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ שסביב העיר, [126] וְאֶת מַחֲנַיִם וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ שסביב העיר:( [127] לז) אֶת חֶשְׁבּוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ שסביב העיר, [128] אֶת יַעְזֵר וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ שסביב העיר,סך [129] כָּל הֶ עָרִים אשר נתנו שבט גד לבני מררי היה אַרְבַּע:(לח) אלה כָּל הֶעָרִים אשר נתנו לִבְנֵי מְרָרִי לְמִשְׁפְּחֹתָם , הם בני מררי הַנּוֹתָרִים שנותרו אחרונים בחלוקה [130] מִמִּשְׁפְּחוֹת הַלְוִיִּם, וַיְהִי -ונפל להם לבני מררי בְּ גּוֹרָלָם עָרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה -שתים עשרה ערים:( לט) סך כֹּל עָרֵי הַלְוִיִּם אשר קיבלו בְּתוֹךְ אֲחֻזַּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עָרִים אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה - ארבעים ושמונה ערים וּמִגְרְשֵׁיהֶן שסביב הערים:( [131] מ) ללויים [132] תִּהְיֶינָה הֶעָרִים הָאֵלֶּה, לכל [133] עִיר וָ עִיר וּמִגְרָשֶׁיהָ אשר סְבִיבֹתֶיהָ אלפים אמה לכל כיוון של העיר, [134] כֵּן -כך היה לְכָל הֶעָרִים הָאֵלֶּה:(מא) וַיִּתֵּן -ונתן יְהֹוָה לְיִשְׂרָאֵל אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָתֵת [135] להם כאשר נשבע לַאֲבוֹתָם, וַיִּרָשׁוּהָ -וירשו אותה כעת [137] וַיֵּשְׁבוּ בָהּ:(מב) וַיָּנַח יְהֹוָה לָהֶם - ונתן להם ה' מנוחה [138] מִסָּבִיב ולא נתגרו בהם הגויים, [139] כְּכֹל אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתָם, וְלֹא עָמַד -ולא נתקיים [140] אִישׁ בִּפְנֵיהֶם מִכָּל אֹיְבֵיהֶם, אֵת כָּל אֹיְבֵיהֶם נָתַן יְהֹוָה בְּיָדָם:(מג) לֹא נָפַל [141] -לא נחסר שום [142] דָּבָר מִכֹּל הַדָּבָר הַטּוֹב אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַכֹּל בָּא מאליו בגלל דבר ה' שאינו שב ריקם חלילה: [143]

הערות

1. כלי יקר.
2. תרגום יונתן.
3. כלי יקר ביאר מדוע הוצרך הכתוב לכתוב גם "בשילה" וגם "בארץ כנען", בביאורו הוא מסביר ש"שילה" בא לבאר שהלויים רצו להסביר כי המתינו לבקשתם עד שיהיה לה' בית קבוע בשילה, כי לא היה נאה לבקש את נחלתם לפני שהמשכן עצמו יקבל את מקומו, ו"בארץ כנען" בא לבאר כי ביקשו את עריהם בארץ כנען דווקא ולא מעבר הירדן כי שם נאה היה להם לקבל את נחלת ה', כפי שעבד המלך מקבל מקום ליד המלך.
4. ביאור הגר"א לעיל א, א.
5. יש מרבותינו שביארו כי המגרש הוא מקום חָלָק מחוץ לעיר סביב, והוא מקום נוי בו אין רשאין לבנות בית, ולא לנטוע כרם, ולא לזרוע זריעה (ראה פירוש רש"י ורמב"ן בבמדבר לה, ב).
6. מצודת דוד.
7. גם אלה שמעבר לירדן (כלי יקר).
8. תרגום יונתן.
9. מצודת דוד.
10. מצודת דוד.
11. ראה ביאור בפס' ב'.
12. והגורלות יצאו כסדרם בדרך פלאית לבני אהרון ראשונה, ובסדר הזה, ראשון לבני קהת המעולים שבהם להיותם נושאי הארון, ולאחר מכן לבני גרשון להיותו הבכור ואחר כך לבני מררי (כלי יקר). מלבי"ם מבאר שהגורל היה כפי הגורל שחלקו את הארץ לשבטים, שבתחילה הגורל קבע את הגבול של כל שבט, ואח"כ חילק יהושע לפי הריבוי והמיעוט כפי המבואר בפרק י"ד, כך גם כאן בתחילה קבע הגורל את התחום לכל משפחה משבט לוי, ואחר כך חילקו ביניהם, וכך היה סדר הגורל: בתחילה יצא הגורל לבני אהרן תחומם מג' שבטים יהודה שמעון בנימין (ששמות שלשה השבטים האירו באורים ותומים עם יציאת גורל בני אהרן), והמגרילים חילקו בני לוי לד' חלקים, בני אהרן, יתר בני קהת, בני גרשון, בני מררי, והגרילו על כל אחד מאיזה שבט יהיו עריו, והגורל עלה כפי הראוי להם לפי סדר מעלתם בקודש, וממשיל זאת מלבי"ם לגוף האדם שהאיברים הקרובים ללב הם החשובים יותר, בני אהרן שהיו קרובים אל המשכן והמקדש, נפל גורלם בחלק יהודה שמעון ובנימין שהיו סביב למקדש (וע"כ התדבקו תמיד במלכות בית דוד), אחריהם במדרגה היו בני קהת הנותרים שהם שכנים אל הלב, שעבודת הקדש עליהם בכתף ישאו הארון והשלחן וכלי הקדש, לכן נפל חלקם באפרים דן וחצי מנשה (שנחלת יוסף היתה ליד נחלת בנימין, ונחלת דן היה אחורי נחלת בנימין) והיו סוככים בכנפיהם על המקדש וקרובים אל נחלתו, ואחריהם בני גרשון (שהיו נושאים את אהל מועד יריעותיו ומכסהו), שהם במדרגת הבשר החופף על האיברים הפנימיים הסוככים על הלב, ובני מררי שהוא הקצה האחרון דוגמת העור והעצמות שבגוף, נושאי קרשי המשכן בריחיו ועמודיו ואדניו, לקחו ממטה ראובן וגד מחוץ לארץ, וממטה זבולון שהיה צפונית מערבית בקצה האחרון בארץ ישראל.
13. מצודת דוד.
14. מצודת דוד.
15. ששמות שלשה השבטים האירו באורים ותומים עם יציאת גורל בני אהרן (מלבי"ם).
16. תרגום יונתן.
17. תרגום יונתן.
18. כלי יקר ביאר "השמעוני", השמעון שהוא שלי, דהיינו שמחל ה' לשבט שמעון על עוון כזבי בת צור, כפי שהאות "ה" שבראש מילת "השמעוני" והאות "י" בסופה, מרמזים כי י-ה (הקב"ה) העיד כי חזרו ליחוסם.
19. תרגום יונתן.
20. תרגום יונתן.
21. רש"י, ר"י קרא, מצודת דוד.
22. תרגום יונתן.
23. תרגום יונתן.
24. תרגום יונתן.
25. שמכל שבט ושבט נטלו כמו שנאמר (במדבר לה, ח) "מֵאֵת הָרַב תַּרְבּוּ וּמֵאֵת הַמְעַט תַּמְעִיטוּ אִישׁ כְּפִי נַחֲלָתוֹ אֲשֶׁר יִנְחָלוּ יִתֵּן מֵעָרָיו לַלְוִיִּם" (רש"י, ר"י קרא).
26. תרגום יונתן.
27. תרגום יונתן.
28. תרגום יונתן.
29. תרגום יונתן.
30. מצודת דוד.
31. מצודת דוד.
32. לא אמר (פסוק ז) בגורל, וגם אמר לבני מררי בלא וא"ו, כי אחר שבני מררי נשארו באחרונה לא הוצרך להגריל, כי שלושת השבטים שעדיין לא נפל עליהם הגורל מהם יקחו בני מררי שנשארו באחרונה, וע"כ אמר בלא וא"ו כי הם לא לקחו עפ"י גורל המיוחד להם (מלבי"ם).
33. מצודת דוד.
34. מצודת דוד.
35. תרגום יונתן.
36. רד"ק ביאר כי הפסוקים בהמשך מונים בסך הכל רק שמונה ערים שנתנו שבטי זבולון וגד, ואילו הערים שנתנו בני שבט ראובן אינן מוזכרות כאן אלא בדברי הימים, עוד מוסיף רד"ק כי למרות שיש ספרים שמוגה בהם תוספת של פסוק או שניים שבהם כתובות גם הערים שנתן שבט ראובן לבני מררי, הוא לא מצא את הפסוקים הללו בשום ספר מדויק ישן, והביא לתמיכת גירסתו גם את תשובתו של רב האי גאון בעניין. כלי יקר ביאר שהטעם שלא הוזכרו הערים שראובן נתן, משום שראובן היה זה שפתח בזכות הצלת יוסף, ולכך לא הזכיר כאן הכתוב את פרטי ארבע הערים אשר נתן, שכן פשוט הוא שיתן כי טבעו להציל, כנאמר "וְיֹאחֵז צַדִּיק דַּרְכּוֹ" (איוב יז, ט).
37. תרגום יונתן.
38. תרגום יונתן.
39. מלבי"ם. וכן ראה ביאור בפס' ט'.
40. מלבי"ם.
41. ראה ביאור בפס' ב'.
42. מצודת דוד.
43. תרגום יונתן.
44. תרגום יונתן.
45. מצודת דוד.
46. רד"ק. ולפי שלא הזכיר למעלה את שמות הערים שניתנו להם ובהמשך מפרש שמותן, לפיכך אמר "אשר יקרא אתהן בשם" (רש"י, ר"י קרא).
47. תרגום יונתן.
48. תרגום יונתן.
49. מצודת דוד.
50. מצודת דוד.
51. מצודת דוד.
52. תרגום יונתן. וראה כלי יקר בפס' ד' המבאר כי בדרך פלאית יצא הגורל לבני אהרון ראשונה, וראה עוד את ביאורו של מלבי"ם בפס' ד' לעיל.
53. ראה ביאור בפרק י"ד פס' ט"ו.
54. רי"ד. גדול הענקים (רד"ק).
55. רש"י, ר"י קרא.
56. רי"ד.
57. רי"ד.
58. רי"ד.
59. ראה מצודת ציון יג, כג.
60. מצודת דוד. ולא הזכיר כאן את שדה חברון וחצריה לומר לך שרק זה היה לכלב, שהרי כל הר חברון ועריו היה לכלב, אלא לומר לך שאף על פי שנתנו חברון לכהנים, לא נתנו אותה עם שדותיה וחצריה, אלא נתנו רק את העיר עצמה ואלפים אמה סביב למגרש (רי"ד).
61. מצודת דוד.
62. ראה ביאור בפס' ב'.
63. מלבי"ם מבאר שהסיבה שנתנו מיהודה ושמעון תשע ערים, ומכל שני שבטים לא לקחו רק שמונה ערים, ארבע ערים משבט (חוץ משבט נפתלי), כי אחרי שכלב קיבל חלק גדול שהוא חברון, הוצרך גם הוא לתת עיר ללויים, שנאמר (במדבר לה, ח) "אִישׁ כְּפִי נַחֲלָתוֹ אֲשֶׁר יִנְחָלוּ יִתֵּן מֵעָרָיו לַלְוִיִּם", והיו לחברון כפרים ושדות רבים מאד, עד שלפי השיעור היה צריך שיתן בפני עצמו כמו רבע שבט שהיא עיר אחת, והוא נתן את חברון, ושדה העיר וחצריה נשארו לו.
64. ראה ביאור בפס' ב.
65. שם.
66. שם.
67. שם.
68. שם.
69. שם.
70. שם.
71. תרגום יונתן.
72. ראה ביאור בפס' ב'.
73. שם.
74. שם.
75. הוא "עָלֶמֶת" הנזכר בספר דברי הימים-א' ו, מה, והוא "בַּחֻרִים" הנזכר בספר שמואל-ב' ג, טז, שיונתן מתרגם אותה "עָלֶמֶת" (רש"י, ר"י קרא). והכל (עלם ובחור) לשון אחד (רד"ק, כלי יקר).
76. ראה ביאור בפס' ב'.
77. ראה ביאור בפס' ב'.
78. והם בני משה, בני יצהר, בני חברון ובני עוזיאל, ראה פס' ה' לעיל.
79. ראה פס' ה' לעיל.
80. תרגום יונתן.
81. ראה ביאור בפס' ב'.
82. שם.
83. שם.
84. שם.
85. תרגום יונתן.
86. ראה ביאור בפס' ב'.
87. שם.
88. שם.
89. וכן נזכר במחצית שבט מנשה, שכן דן ומחצית שבט מנשה כל אחד מהם היתה לו עיר ששמה "גת רמון" (רד"ק).
90. ראה ביאור בפס' ב'.
91. תרגום יונתן.
92. ראה ביאור בפס' ב'.
93. ראה הערה בפס' כד.
94. ראה ביאור בפס' ב'.
95. שם.
96. ראה פס' ה' לעיל.
97. תרגום יונתן.
98. ראה ביאור בפס' ב'.
99. שם.
100. תרגום יונתן.
101. ראה ביאור בפס' ב'.
102. שם.
103. שם.
104. שם.
105. תרגום יונתן.
106. ראה ביאור בפס' ב'.
107. שם.
108. שם.
109. שם.
110. תרגום יונתן.
111. ראה ביאור בפס' ב'.
112. שם.
113. שם.
114. שם.
115. מלבי"ם מבאר שבני מררי נקראים נותרים וטפלים בערך שבט לוי כולו, כעור ועצמות שהם הקליפה המסוככת על הפרי והלב, כמו שיתר משפחות נקראו נותרים במשפחת קהת כנגד בני אהרן הכהנים (כמו"ש בפסוק כ), וגם קראם נותרים מפני שנותרו מן הגורל שנפל על בני קהת וגרשון ראשונה, ונותרו הם שלא הוצרך להגריל עליהם, ולכן כפל עליהם שם הנותרים שנית בפסוק מ', שהיו נותרים מצד שתי הסיבות האלה.
116. תרגום יונתן.
117. ראה ביאור בפס' ב'.
118. שם.
119. ראה ביאור בפס' ב'.
120. שם.
121. שני פסוקים אלו חסרים במספר גרסאות, ומתשובת רב האי גאון נראה כי לא היו כתובים במקור (מנחת שי). ובכדי שלקורא יהיו מבוארים כל הפסוקים הכנסנו אותם בחיבורנו זה.
122. שם.
123. שם.
124. שם.
125. שם.
126. שם.
127. שם.
128. שם.
129. שם.
130. מלבי"ם בפס' לד.
131. ראה ביאור בפס' ב'. ארבעים ושתים מהן לשבת, ושש ערים למקלט הרי ארבעים ושמונה (ר"י קרא).
132. מצודת דוד.
133. מצודת דוד.
134. רש"י לעיל פס' יא.
135. ודרך הדרש, ישראל הוא יעקב אבינו, לו נאמר (בראשית כח, יד) "וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה" (כלי יקר).
136. ומה שלא כבשו היה בעצלותם, ולא מפאת השם יתברך (אברבנאל, כלי יקר. וכן ראה רלב"ג בפס' מ"ג).
137. כלי יקר.
138. מצודת דוד.
139. מצודת דוד.
140. מצודת דוד. לקיים מה שנאמר (דברים יא, כה) "לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בִּפְנֵיכֶם" (ר"י קרא).
141. יש אויבים שנלחמו מולם ונפלו, ויש שפחדו ואף לא נלחמו בהם, את כולם נתן ה' ביד ישראל (כלי יקר).
142. מצודת דוד.
143. כלי יקר. מלבי"ם ביאר שנתקיימו לישראל שבעה דברים, א' "ויתן" שנתן להם הארץ במתנה כמו שהבטיח לאבות. ב' "וירשוה" שהוא הורשת האויבים. ג' "וישבו בה" שהחזיקו כל אחד בשלו. ד' "וינח ה' להם מסביב" שפסקה מלחמת האויבים. ה' "ולא עמד" גם בעת שנלחמו נגדם לא עמדו כי נפלו לפניהם. ו' שלא היתה נפילה טבעית, רק "את כל אויביהם נתן ה' בידם" בדרך נס והשגחה. ז' "לא נפל דבר" שגם יתר הטובות וההצלחות שהבטיח ה' להם בתורה ע״י משה, כולן באו.

ניתן ליצור איתנו קשר
בטלפון 072-390-2392

או להשאיר פרטים בטופס ונחזור אליכם אי"ה