(א)
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר -:
לאחר שמשה הפריש בעבר הירדן המזרחי שלוש מתוך שש ערי המקלט, ולאחר חלוקת הארץ לשבטים בימי יהושע,
[1]
וַיְדַבֵּר
-דיבר
יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר -
וכך אמר לו:
[3]
(ב)
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר - תְּנוּ לָכֶם אֶת עָרֵי הַמִּקְלָט אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בְּיַד מֹשֶׁה:
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר -
וכך תאמר להם,
תְּנוּ
-הפרישו
לָכֶם
-להנאתכם
[4]
אֶת עָרֵי הַמִּקְלָט
הן הערים שקולטות את הרוצחים בשוגג,
[5]
אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם
לגביהן
בְּיַד מֹשֶׁה:
[6]
(ג)
לָנוּס- שָׁמָּה רוֹצֵחַ מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה בִּבְלִי דָעַת וְהָיוּ לָכֶם לְמִקְלָט - מִגֹּאֵל הַדָּם:
הן הערים אשר נועדו שיוכל
לָנוּס-
לברוח
[7]
שָׁמָּה רוֹצֵחַ
[8]
אשר
מַכֵּה נֶפֶשׁ
-הרג נפש
[9]
בִּשְׁגָגָה
-שלא במזיד
[10]
בִּבְלִי דָעַת
-שלא בכוונה,
[11]
וְהָיוּ לָכֶם
הערים הללו
לְמִקְלָט -
לקלוט את הרוצח
[12]
מִ
יד
[13]
גֹּאֵל הַדָּם
[14]
לבל יהרגנו כאשר יחם לבבו:
[15]
(ד)
וְנָס - אֶל אַחַת מֵהֶעָרִים הָאֵלֶּה וְעָמַד פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר וְדִבֶּר - בְּאָזְנֵי זִקְנֵי הָעִיר הַהִיא אֶת דְּבָרָיו, וְאָסְפוּ - אֹתוֹ הָעִירָה אֲלֵיהֶם וְנָתְנוּ לוֹ מָקוֹם וְיָשַׁב עִמָּם:
וְ
מיד לאחר ההריגה בשגגה
[16]
נָס -
ינוס הרוצח
[17]
אֶל אַחַת מֵהֶעָרִים הָאֵלֶּה
, ערי המקלט
וְעָמַד
-ויעמוד בְּ
פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר וְדִבֶּר -
וידבר
בְּאָזְנֵי זִקְנֵי הָעִיר הַהִיא אֶת דְּבָרָיו,
ויאמר להם "בשגגה הרגתי", ויתאר איך שגג ברציחה,
[18]
וְאָסְפוּ -
ויכניסו
[20]
אֹתוֹ
זקני העיר
הָעִירָה אֲלֵיהֶם
[21]
אף שלא ידעו שהאמת אתו,
[22]
וְנָתְנוּ
-ויתנו
לוֹ
בחינם
[23]
מָקוֹם
לגור, שלא יהא שוכר בית כל ימי שבתו שם,
[24]
וְיָשַׁב
-וְיֵשֵׁב
עִמָּם:
[25]
(ה)
וְכִי יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם אַחֲרָיו - וְלֹא יַסְגִּרוּ אֶת הָרֹצֵחַ בְּיָדוֹ כִּי בִבְלִי דַעַת הִכָּה אֶת רֵעֵהוּ, וְלֹא שֹׂנֵא הוּא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם:
וְכִי
-וכאשר
יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם
קרוב הנרצח
[26]
אַחֲרָיו -
אחרי הרוצח, אל עיר מקלטו כדי לנקום נקמתו, יעזרו אנשי העיר לרוצח,
[27]
וְלֹא יַסְגִּרוּ
-לא ימסרואנשי העיר
[28]
אֶת הָרֹצֵחַ בְּיָדוֹ
של גואל הדם,
[31]
כִּי
-וזאת אם
[32]
בִבְלִי דַעַת
-ללא כוונה
[33]
הִכָּה
-הרג הרוצח
[34]
אֶת רֵעֵהוּ, וְלֹא
היה
שֹׂנֵא הוּא לוֹ מִתְּמוֹל
-מאתמול או
[35]
שִׁלְשׁוֹם
לחשוש שמערים הרוצח בדבר השגגה:
[36]
(ו)
וְיָשַׁב בָּעִיר הַהִיא עַד עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם, אָז יָשׁוּב הָרוֹצֵחַ וּבָא אֶל עִירוֹ וְאֶל בֵּיתוֹ, אֶל הָעִיר אֲשֶׁר נָס מִשָּׁם:
וְיָשַׁב
הרוצח
בָּעִיר הַהִיא עַד עָמְדוֹ
-עד אשר יעמוד
לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט
לדונו אם הוא חייב גלות או מיתה; אם עמד בדין ולא נתחייב מיתה אלא גלות, יחזור לעיר מקלטו וישב בה
[37]
עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם, אָז
[41]
אחרי מות הכהן הגדול
[42]
יָשׁוּב הָרוֹצֵחַ וּבָא
-ויבוא
אֶל עִירוֹ וְאֶל בֵּיתוֹ, אֶל הָעִיר אֲשֶׁר נָס מִשָּׁם:
[43]
(ז)
וַיַּקְדִּשׁוּ אֶת קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל בְּהַר נַפְתָּלִי, וְאֶת שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרָיִם, וְאֶת קִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן בְּהַר יְהוּדָה:
וַיַּקְדִּשׁוּ
-והבדילו
[44]
אֶת קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל בְּהַר נַפְתָּלִי, וְאֶת שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרָיִם, וְאֶת קִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן
אשר
בְּהַר יְהוּדָה
כאשר את שדה העיר ואת חצריה נתנו לכלב לאחוזה:
[45]
(ח)
וּמֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרִיחוֹ מִזְרָחָה נָתְנוּ אֶת בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר בַּמִּישֹׁר, מִמַּטֵּה רְאוּבֵן, וְאֶת רָאמֹת בַּגִּלְעָד, מִמַּטֵּה גָד, וְאֶת גּוֹלָן (גלון בַּבָּשָׁן, מִמַּטֵּה - מְנַשֶּׁה:
וּמֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן
מול
יְרִיחוֹ מִזְרָחָה
-בצידה המזרחי,
נָתְנוּ
עוד בימי משה
[46]
אֶת בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר
אשר היתה
בַּמִּישֹׁר,
עיר
מִמַּטֵּה
-משבט
[47]
רְאוּבֵן, וְאֶת רָאמֹת
אשר היתה
בַּגִּלְעָד,
עיר
מִמַּטֵּה
-משבט
[48]
גָד, וְאֶת גּוֹלָן (גלון
כתיב)אשר היתה
בַּבָּשָׁן,
עיר
מִמַּטֵּה -
משבט
[49]
מְנַשֶּׁה:
(ט)
אֵלֶּה הָיוּ עָרֵי הַמּוּעָדָה לְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם, לָנוּס - שָׁמָּה כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה וְלֹא יָמוּת בְּיַד גֹּאֵל הַדָּםעַד עָמְדוֹ - לִפְנֵי הָעֵדָה:
אֵלֶּה הָיוּ עָרֵי הַמּוּעָדָה
-שהיו מיועדות להוועד שם הרוצחים,
[50]
לְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
בין אלו שבארץ ובין אלו שמעבר לירדן
[52]
וְ
כן
לַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם,
כדי
לָנוּס -
שינוס
שָׁמָּה
-לשם
כָּל מַכֵּה
-הורג
[53]
נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה
-שלא במזיד,
[54]
וְ
זאת כדישֶׁ
לֹא יָמוּת
הרוצח
בְּיַד גֹּאֵל הַדָּםעַד עָמְדוֹ -
עד אשר יעמוד
לִפְנֵי הָעֵדָה
למשפט לדונו אם הוא חייב מיתה או לא:
[55]