(א)
הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהֹוָ֗ה לֵאמֹר:
הַדָּבָר
-זה דבר הנבואה
[1]
אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהֹוָ֗ה לֵאמֹר
לאנשי יהודה:
[2]
(ב)
שִׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת וְדִבַּרְתָּם אֶל אִישׁ יְהוּדָה וְעַל יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם:
אתה ירמיהו ושאר הנביאים שֶׁעִמְּךָ,
[3]
שִׁמְעוּ
-תנו לב להבין
[4]
אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת
אשר כרת ה' עם ישראל בערבות מואב,
[5]
וְ
אתם הנביאים
[6]
דִבַּרְתָּם
-תדברו דברי הברית
[7]
אֶל אִישׁ
-אנשי
[8]
יְהוּדָה וְעַל
-ואל
[9]
יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם:
[10]
(ג)
וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר יְהֹוָ֗ה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת:
וְאָמַרְתָּ
-וְתֹאמַר
[11]
אֲלֵיהֶם
כאשר יאספו סביבך,
[12]
כֹּה
-כך
[13]
אָמַר יְהֹוָ֗ה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,
אָרוּר
[14]
הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע
-ירצה לשמוע
[15]
אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת:
[16]
(ד)
אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִכּוּר הַבַּרְזֶל לֵאמֹר שִׁמְעוּ בְקוֹלִי וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם כְּכֹל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אֶתְכֶם, וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים:
אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם
בהר סיני
[17]
בְּיוֹם
-בעת
[18]
הוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם
[19]
מִכּוּר הַבַּרְזֶל
[20]
, כאשר תכלית הברית ההיא
[21]
לֵאמֹר שִׁמְעוּ בְקוֹלִי וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם
[22]
כְּכֹל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אֶתְכֶם,
וִהְיִיתֶם לִי לְעָם
ולא אחליפכם באומה אחרת,
[23]
וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים:
(ה)
לְמַעַן הָקִים אֶת הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ כַּיּוֹם הַזֶּה וָאַעַן וָאֹמַר אָמֵן יְהֹוָ֗ה:
והכל לתועלתכם,
[24]
לְמַעַן הָקִים
[25]
אֶת הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם אֶרֶץ זָבַת
[26]
חָלָב וּדְבַשׁ
[27]
כפי שהנכם
[28]
כַּיּוֹם הַזֶּה
בארץ זבת חלב ודבש
[29]
; ואמר ירמיהו,
[30]
וָאַעַן
-עניתי
[31]
וָאֹמַר
-ואמרתי
[32]
אָמֵן יְהֹוָ֗ה
-כן יאומן הדבר
[33]
שיהיה ארור האיש אשר לא ישמע את דברי הברית:
[34]
(ו)
וַיֹּאמֶר יְהֹוָ֗ה אֵלַי קְרָא אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלַם לֵאמֹר שִׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם:
ואומר הנביא,
[35]
וַיֹּאמֶר יְהֹוָ֗ה אֵלַי קְרָא
[36]
אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה
אשר אני אומר אליך
[37]
בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת
[38]
יְרוּשָׁלַם
[39]
לֵאמֹר
-וכך תאמר להם,
שִׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם
-את המצוות אשר בעבורם כרתי את אותה הברית:
[40]
(ז)
כִּי הָעֵד הַעִדֹתִי בַּאֲבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַעֲלוֹתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה הַשְׁכֵּם וְהָעֵד לֵאמֹר שִׁמְעוּ בְּקוֹלִי":
כִּי הָעֵד הַעִדֹתִי
[41]
בַּאֲבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַעֲלוֹתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם
בהיותם על הר סיני ובערבות מואב
[42]
, ומשם והלאה בכל דור ודור
[43]
וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה
, ששלחתי להם את הנביאים
[44]
הַשְׁכֵּם
-בכל בוקר
[45]
וְהָעֵד
-להתרות בהם
[46]
לֵאמֹר
להם "
שִׁמְעוּ בְּקוֹלִי":
(ח)
וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם וַיֵּלְכוּ אִישׁ בִּשְׁרִירוּת לִבָּם הָרָע, וָאָבִיא עֲלֵיהֶם אֶת כָּל דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת אֲשֶׁר צִוִּיתִי לַעֲשׂוֹת וְלֹא עָשׂוּ:
וְלֹא
-ובכל זאת לא
שָׁמְעוּ
-קיבלו
[47]
את דברי הברית,
[48]
וְלֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם
לדברי נְבִיאַי,
[49]
וַיֵּלְכוּ אִישׁ
-כל איש מהם
[50]
בִּשְׁרִירוּת לִבָּם
[51]
הָרָע,
וָאָבִיא
-ולכן אביא
[52]
עֲלֵיהֶם אֶת כָּל דִּבְרֵי הַבְּרִית
-הָאַלּוֹת האמורות בברית
[53]
הַזֹּאת
, יען
[54]
אֲשֶׁר צִוִּיתִי לַעֲשׂוֹת
מצוותי
[55]
וְלֹא עָשׂוּ:
(ט)
וַיֹּאמֶר יְהֹוָ֗ה אֵלָי, נִמְצָא קֶשֶׁר בְּאִישׁ יְהוּדָה וּבְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם:
ומספר הנביא על מה ציווה עתה הקב"ה לקרוא את דברי הברית באומרו,
[56]
וַיֹּאמֶר יְהֹוָ֗ה אֵלָי,
נִמְצָא קֶשֶׁר
-מרד
[57]
בְּאִישׁ
-באנשי
[58]
יְהוּדָה וּבְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם:
(י)
שָׁבוּ עַל עֲוֹנֹת אֲבוֹתָם הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר מֵאֲנוּ לִשְׁמוֹעַ אֶת דְּבָרַי וְהֵמָּה הָלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם הֵפֵרוּ בֵית יִשְׂרָאֵל וּבֵית יְהוּדָה אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת אֲבוֹתָם:
שָׁבוּ
-חזרו
[59]
עַל עֲוֹנֹת אֲבוֹתָם הָרִאשֹׁנִים
[60]
אֲשֶׁר מֵאֲנוּ לִשְׁמוֹעַ אֶת דְּבָרַי
כי אחזו בדרך הזו,
[61]
וְ
עוד הוסיפו
[62]
הֵמָּה
עליהם
[63]
וְ
הָלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם
, ואם כן
[64]
הֵפֵרוּ בֵית יִשְׂרָאֵל
[65]
וּבֵית
-כמו בית
[66]
יְהוּדָה
כולם יחד
[67]
אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת אֲבוֹתָם:
(יא)
לָכֵן כֹּה אָמַר יְהֹוָ֗ה, הִנְנִי מֵבִיא אֲלֵיהֶם רָעָה אֲשֶׁר לֹא יוּכְלוּ לָצֵאת מִמֶּנָּה וְזָעֲקוּ אֵלַי וְלֹא אֶשְׁמַע אֲלֵיהֶם:
לָכֵן כֹּה
-כך
[68]
אָמַר יְהֹוָ֗ה,
הִנְנִי מֵבִיא אֲלֵיהֶם רָעָה אֲשֶׁר לֹא יוּכְלוּ לָצֵאת
-להינצל
[69]
מִמֶּנָּה
בכח הזרוע,
[70]
וְזָעֲקוּ
-ויתפללו
[71]
אֵלַי
להושיע אותם,
[72]
וְלֹא אֶשְׁמַע אֲלֵיהֶם
לקבל תפילתם:
[73]
(יב)
וְהָלְכוּ עָרֵי יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם וְזָעֲקוּ אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הֵם מְקַטְּרִים לָהֶם, וְהוֹשֵׁעַ לֹא יוֹשִׁיעוּ לָהֶם בְּעֵת רָעָתָם:
וְהָלְכוּ
-ואז ילכו
[74]
יושבי
[75]
עָרֵי יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם
[76]
וְזָעֲקוּ
-ויקראו ויזעקו
[77]
אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הֵם מְקַטְּרִים לָהֶם,
וְ
אולם
[78]
אז יראו כי הגם שזעקו לכולם,
[79]
הוֹשֵׁעַ לֹא יוֹשִׁיעוּ לָהֶם בְּעֵת רָעָתָם
-בוא עליהם הרעה:
[80]
(יג)
כִּי מִסְפַּר עָרֶיךָ הָיוּ אֱלֹהֶיךָ יְהוּדָה, וּמִסְפַּר חֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם שַׂמְתֶּם מִזְבְּחוֹת לַבֹּשֶׁת, מִזְבְּחוֹת לְקַטֵּר לַבָּעַל:
ומסביר הקב"ה באמצעות הנביא מדוע פנה דווקא ליושבי ערי יהודה וירושלים באומרו,
[81]
כִּי
כחשבון
[82]
מִסְפַּר עָרֶיךָ
כך
[83]
הָיוּ
מספר
[84]
אֱלֹהֶיךָ
-אֱלִילֶיךָ
[85]
יְהוּדָה,
וּמִסְפַּר
-וכמספר
[86]
חֻצוֹת
-שווקי
[87]
יְרוּשָׁלִַם שַׂמְתֶּם מִזְבְּחוֹת לַבֹּשֶׁת,
[88]
מִזְבְּחוֹת לְקַטֵּר לַבָּעַל:
(יד)
וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה, וְאַל תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה, כִּי אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ בְּעֵת קָרְאָם אֵלַי בְּעַד רָעָתָם:
וכך ציווה הקב"ה לירמיהו,
[89]
וְאַתָּה
שתפילתך מקובלת לְפָנַי, אֲצַוְּךָ
[90]
אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם
שבדור
[91]
הַזֶּה,
וְאַל תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה
[92]
וּתְפִלָּה,
כִּי
ללא תשובה וחרטה על העוונות
[93]
אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ
אפילו
[94]
בְּעֵת
אשר הם בעצמם
[95]
קָרְאָם
-קוראים ומתפללים
[96]
אֵלַי בְּעַד
-על
[97]
רָעָתָם
להסירה מעליהם:
[98]
(טו)
מֶה לִידִידִי בְּבֵיתִי עֲשׂוֹתָהּ הַמְזִמָּתָה הָרַבִּים וּבְשַׂר קֹדֶשׁ יַעַבְרוּ מֵעָלָיִךְ כִּי רָעָתֵכִי אָז תַּעֲלֹזִי:
ואמר הקב"ה,
[99]
מֶה לִידִידִי
-לעם סגולתי לבוא עוד
[100]
בְּבֵיתִי
-בבית מקדשי
[101]
עֲשׂוֹתָהּ
-לעשות שמה
[102]
הַמְזִמָּתָה
-את המזימות
[103]
הָרַבִּים
-המרובות מאוד?!;
[104]
וּבְשַׂר קֹדֶשׁ
-והקרבנות שאתם מקריבים שם
[105]
יַעַבְרוּ מֵעָלָיִךְ
[106]
-ממך כי אינני חפץ בהם
[107]
, ולא שיש לך בושה מזה,
[108]
כִּי רָעָתֵכִי
-בעת שתעשי הרעות
[109]
אָז תַּעֲלֹזִי
-תשמחי
[110]
, ומה לי אם כן בקרבנות ולמה תבואו בבית מקדשי?!:
[111]
(טז)
זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי תֹאַר קָרָא יְהֹוָ֗ה שְׁמֵךְ לְקוֹל הֲמוּלָּה גְדֹלָה הִצִּית אֵשׁ עָלֶיהָ וְרָעוּ דָּלִיּוֹתָיו:
וכנגד בית המקדש אמר,
[112]
זַיִת רַעֲנָן
שהוא אילן מפואר,
[113]
יְפֵה פְרִי
ויפה
[114]
תֹאַר קָרָא יְהֹוָ֗ה שְׁמֵךְ
[115]
, ועתה
[116]
לְקוֹל הֲמוּלָּה גְדֹלָה
של חיל הכשדים הבאים למלחמה
[117]
הִצִּית
הקב"ה בעצמו
[118]
אֵשׁ עָלֶיהָ וְרָעוּ
-וישברו
[119]
דָּלִיּוֹתָיו
-ענפיו:
[120]
(יז)
וַיְהֹוָ֗ה צְבָאוֹת הַנּוֹטֵעַ אוֹתָךְ, דִּבֶּר עָלַיִךְ רָעָה בִּגְלַל רָעַת בֵּית יִשְׂרָאֵל וּבֵית יְהוּדָה אֲשֶׁר עָשׂוּ לָהֶם לְהַכְעִסֵנִי לְקַטֵּר לַבָּעַל:
וַיְהֹוָ֗ה צְבָאוֹת הַנּוֹטֵעַ אוֹתָךְ,
[121]
דִּבֶּר עָלַיִךְ רָעָה
[122]
, וזאת
בִּגְלַל רָעַת בֵּית יִשְׂרָאֵל וּבֵית יְהוּדָה אֲשֶׁר עָשׂוּ לָהֶם
-לעצמם
[123]
ולהנאתם
[124]
, ולאחר מכן עשו
[125]
לְהַכְעִסֵנִי
, ולאחר מכן עשו
[126]
לְקַטֵּר לַבָּעַל
שדבקו והאמינו בו:
[127]
(יח)
וַיְהֹוָ֗ה הוֹדִיעַנִי וָאֵדָעָה אָז הִרְאִיתַנִי מַעַלְלֵיהֶם:
אמר הנביא,
[128]
וַיְהֹוָ֗ה הוֹדִיעַנִי
את הרעה הבאה
[129]
וָאֵדָעָה
-ולכן ידעתיה
[130]
, וכשהודיע לי את הרעה
[131]
אָז הִרְאִיתַנִי מַעַלְלֵיהֶם
-מעשיהם
[132]
הרעים, וראיתי שהם ראויים לגזירה הזאת:
[133]
(יט)
וַאֲנִי כְּכֶבֶשׂ אַלּוּף יוּבַל לִטְבוֹחַ וְלֹא יָדַעְתִּי כִּי עָלַי חָשְׁבוּ מַחֲשָׁבוֹת נַשְׁחִיתָה עֵץ בְּלַחְמוֹ וְנִכְרְתֶנּוּ מֵאֶרֶץ חַיִּים וּשְׁמוֹ לֹא יִזָּכֵר עוֹד:
ולא מדעתי אני הולך לנבאות עליהם הרעה, כי יד ה' היתה חזקה עלי ללכת אליהם ולנבאות,
[134]
וַאֲנִי
הייתי
[135]
כְּכֶבֶשׂ
-כמו כבש
[136]
אַלּוּף
-וכמו שור
[137]
אשר
יוּבַל
-יובא
[138]
לִטְבוֹחַ
-להישחט
[139]
שלא מרצונו,
[140]
וְלֹא יָדַעְתִּי
מה פשעי בזה
[141]
כִּי
-אשר המה
[142]
עָלַי חָשְׁבוּ מַחֲשָׁבוֹת
רעות ואמרו
[143]
נַשְׁחִיתָה עֵץ בְּלַחְמוֹ
-נטיל סם המוות במאכלו,
[144]
וְנִכְרְתֶנּוּ
-ובזה נכרית אותו
[145]
מֵאֶרֶץ חַיִּים
[146]
, כי ימות
[147]
וּשְׁמוֹ לֹא יִזָּכֵר עוֹד:
[148]
(כ)
וַיְהֹוָ֗ה צְבָאוֹת שֹׁפֵט צֶדֶק בֹּחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב אֶרְאֶה נִקְמָתְךָ מֵהֶם כִּי אֵלֶיךָ גִּלִּיתִי אֶת רִיבִי:
וַיְהֹוָ֗ה
-אבל אתה ה'
[149]
צְבָאוֹת
הלא אתה
[150]
שֹׁפֵט צֶדֶק
[151]
, וּ
בֹּחֵן כְּלָיוֹת
[152]
וָלֵב
ותדע שאין שמחה בליבי בהנבאות להם הרעה
[153]
, לכן
[154]
אֶרְאֶה נִקְמָתְךָ
שתיקח
[155]
מֵהֶם
-מידם,
[156]
כִּי אֵלֶיךָ
לבד
[157]
גִּלִּיתִי
[158]
אֶת רִיבִי
[159]
שיש לי עמהם אבל הוכחתים על זה להודיעם שאני יודע מחשבתם:
[160]
(כא)
לָכֵן, כֹּה אָמַר יְהֹוָ֗ה עַל אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת הַמְבַקְשִׁים אֶת נַפְשְׁךָ לֵאמֹר לֹא תִנָּבֵא בְּשֵׁם יְהֹוָ֗ה וְלֹא תָמוּת בְּיָדֵנוּ:
לָכֵן,
כֹּה אָמַר יְהֹוָ֗ה עַל אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת
[161]
הַמְבַקְשִׁים
לקחת
[162]
אֶת נַפְשְׁךָ לֵאמֹר
-אשר אומרים לך
[163]
לֹא תִנָּבֵא בְּשֵׁם יְהֹוָ֗ה וְ
אז
[164]
לֹא תָמוּת בְּיָדֵנוּ:
[165]
(כב)
לָכֵן כֹּה אָמַר יְהֹוָ֗ה צְבָאוֹת, הִנְנִי פֹקֵד עֲלֵיהֶם הַבַּחוּרִים יָמֻתוּ בַחֶרֶב בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם יָמֻתוּ בָּרָעָב:
לָכֵן
, כיוון שהריב הוא ריב ה',
[166]
כֹּה אָמַר יְהֹוָ֗ה צְבָאוֹת,
הִנְנִי פֹקֵד
-אזכור
[167]
עֲלֵיהֶם
עוונם להשיב גמול,
[168]
הַבַּחוּרִים
ההולכים להילחם
[169]
יָמֻתוּ בַחֶרֶב
במלחמה,
[170]
בְּנֵיהֶם
הקטנים
[171]
וּבְנוֹתֵיהֶם
שישארו בעיר
[172]
יָמֻתוּ
בעיר
[173]
בָּרָעָב
מפני המצור:
[174]
(כג)
וּשְׁאֵרִית לֹא תִהְיֶה לָהֶם כִּי אָבִיא רָעָה אֶל אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת שְׁנַת פְּקֻדָּתָם:
וּשְׁאֵרִית לֹא תִהְיֶה לָהֶם
לאנשי ענתות
[175]
כִּי אָבִיא רָעָה
מופלגת
[176]
אֶל
-על
[177]
אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת
בִּ
שְׁנַת פְּקֻדָּתָם
[178]
בה אזכור עליהם עוונם להשיב גמול:
[179]